דוקאטי מכינה כלי נשק חדש למירוץ הפייקס פיק – סטריטפייטר V4

המירוץ לעננים – אולי מירוץ טיפוס הגבעה המפורסם ביותר בעולם – ההעפלה לפסגת הר "פייקס פיק" שנמצא בקולורדו, בסמוך לעיר קולורדו ספרינגס – יוצא השנה לדרכו בימים הקרובים (30.6). המירוץ שנוסד בשנת 1916 ע"י ספנסר פנרוז יתקיים זו הפעם ה- 97. במירוץ, ששמו הרשמי הוא Pikes Peak International Hill Climb, מתחרים נהגים ורוכבים העושים את דרכם לגובה של מעל 4 ק"מ על גבי מסלול באורך של כמעט 20 ק"מ והכולל 156 פניות.

כבר לפני מספר חודשים התגלה כי חברת דוקאטי נרשמה למירוץ עם אופנוע "מוזר". בעוד שמאז 2012 היא מקפידה לעשות זאת עם מולטיסטרדה, לשנת 2019 היא דווקא הלכה על קטגוריית ה- Exhibition Powersport עם אופנוע מסתורי שנקרא 2019 Ducati Pikes Peak Prototypo.

בטיזר ששיחררה חברת דוקאטי לפני מספר ימים מופיע אופנוע שעליו מופיעה הספרה 5, רמז לכך שעליו ירכב לא אחר מאשר קרלין דאן שניצח בשנה שעברה ועוד פעמיים בעבר. אחרי ששברה את שיא המירוץ ב- 2012 (לראשונה מתחת ל- 10 דקות), מצפה דוקאטי לשבור שוב את השיא ולנצח את המירוץ. ביחד איתו ישתתף במירוץ גם בן קבוצתו, קודי ואשהולץ, שגם הוא מגיע עם אוסף נצחונות משלו. קודי יתחרה על מולטיסטראדה 1260 פייקס פיק ויתקוף את הקטגוריה הבכירה.

June 13: more to come. #StayTuned

June 13: more to come. #StayTuned

Posted by Ducati on Wednesday, 5 June 2019

היום, ב- 13.6 – אחרי לא מעט שנים של תקוות, תחושות בטן ומשאלות של רוכבים רבים, ואחרי שמועות שגובו לאחרונה במספר צילומי ריגול – דוקאטי משחררת תמונות ומעט מידע על אב-הטיפוס של הסטריטפייטר V4 שלה:

המשך…

על אטמי אזניים

כרוכבי אופנוע, ולא משנה על איזה כלי אנחנו רוכבים, אנחנו מגלים שאחרי רכיבות ארוכות יש לרבים מאיתנו תופעות של צפצופים/צלצולים באזניים ברמות שונות של חוזק. הסיבה לכך היא כמות הרעש בעצמה משתנה שאנחנו נחשפים אליו בכל פעם שאנחנו עולים על הכלי שלנו – גם במהירויות נמוכות ובטח שבטח ברכיבות מהירות. מבלי לערוך לאף אחד בדיקת שמיעה מקצועית אני מהמר על כך שרמת השמיעה של כולנו נפגעה במידה כזו או אחרת ביחס לנורמה לאדם בגילנו, והיא עלולה להמשיך ולהתדרדר ככל שנמשיך לרכוב.

רעש חזק הוא גם גורם מעייף, ולאו דווקא בצורה מודעת. ככל שאנחנו עייפים יותר, אנחנו מתרכזים פחות ברכיבה. לעיתים, לרעש יש אפילו השפעה של תחושת כאב, וכמובן שגם היא משפיעה לאורך זמן על כושר הריכוז שלנו.

מפה לשם, לא משנה אם אתם רוכבים חסרי הומור במועדון האופנועים הישראלי ומורגלים ברכיבה בנתיב השמאלי על 90 עם 14 ארגזים בכל צד ו-וסט צהוב ונצנצים סביב האופנוע, או אולי רוכבי קאסטום נטולי רכיבות מבחן שרוכבים עם אגזוז פתוח ומתלוננים על הרעש, או רוכבי אופנועים ספורטיביים שיורדים לגרזן באחד מהכבישים החביבים עליכם או טסים לכביש הצפון דרך כביש 6 במהירות תלת ספרתית גבוהה – ללא הגנה על האזניים שלכם (ושל המורכב/ת שלכם) אתם פשוט גורמים לעצמכם נזק הולך ומצטבר לאורך השנים – ולא רק, אלא שהנזק הזה הוא בלתי הפיך. כדאי שתקראו את הפוסט הזה.

אז מהו "רעש"? מדובר בצליל או גלי קול (שחייבים תווך שבו הם עוברים, לצורך העניין ולטובת המאמר הזה – האוויר שאותו אנו נושמים הוא תווך מוליך קול) שנעים בתדירות מסויימת. האוזן האנושית מסוגלת לקלוט טווח תדרים מסויים, אבל חיות אחרות (או מיכשור ייעודי) יכולים לקלוט גם גלי קול בתדרים מעל או מתחת למה שהאוזן שלנו יודעת לשמוע. את עוצמתו של גלי הקול מייצגים במגוון דרכים, אבל אחת מהמקובלות שבהן היא ע"י ערך של דציבלים או dB.

מקובל להניח שסף הרעש המקסימלי בו לא יגרם לאדם נזק בלתי הפיך הוא בעוצמה של 85 dB ולפרק זמן של 8 שעות ברציפות. על כל תוספת של 3 dB לעוצמת הרעש פרק הזמן המותר מתקצר בחצי. נכון שאת הנזק אנחנו לרוב לא מרגישים מיד. אבל לאורך זמן הנזק הוא בהחלט מצטבר, והתוצאה הסופית היא אובדן שמיעה מורגש וברור ככל שאנחנו מתבגרים בגיל, הרבה מעבר לאובדן השמיעה הנורמלי עקב ההזדקנות הטבעית.

שווה לקרוא עוד על כך כאן:

הטכנולוג: רביב כהן – אביזר הבטיחות החשוב ביותר

ככל שמדובר ברכיבה על אופנוע, הרעש שמגיע לאוזני הרוכב/ת + מורכב/ת בנוי מכמה אלמנטים שעובדים יחד, והם שונים מאדם לאדם, מאופנוע לאופנוע, מקסדה לקסדה, ואפילו מתנוחת רכיבה אחת לשניה:

  • רעש הרוח
  • רעש המנוע
  • רעש האגזוז
  • רעש הצמיגים על האספלט
  • רעש התנועה מסביב
  • רעש האוויר שנכנס לפתחי האיוורור של הקסדה ו/או פוגע בקסדה באזורים שונים
  • רעש המורכבת שצורחת מאחורה
  • רעש המוזיקה בדיבורית בקסדה (או ברמקולים חיצוניים על האופנוע אם אתם חובבי הז'אנר ואתם בגיל פנסיה)
  • ועוד

המשך…

הגדרת RedLine EX לעבודה בישראל

בעבר העליתי פוסטים שימושיים שעזרו למשתמשים בשני הגלאים המובילים בישראל להגדירם לעבודה בישראל:

הגדרת Valentine One

הגדרת Passport 9500ix

כעת הגיע הזמן להעלות פוסט דומה עבור גלאי מצויין נוסף, גם הוא ממשפחת מוצרי Escort – הוא ה- RedLine EX אשר גם הוא מתאים כמובן לעבודה גם בישראל עם אמצעי האכיפה הנמצאים בשימוש בידי משטרת ישראל.

חשוב לציין – מכשיר RedLine EX אשר נרכש בארה"ב לא יוכל לעבוד בישראל בצורה תקינה, ובסיס הנתונים שבו לא יוכל לעבוד בישראל. קחו זאת בחשבון כשאתם מתפתים לרכוש גלאי כזה מיד שניה או מאיביי למרות המחיר המוזל. המקום הבטוח ביותר לרכישת מכשיר פספורט הוא דרך היבואן הרשמי בישראל – אפריל טקליין – ו/או דרך אחד המפיצים הרשמיים שלהם.

לאחר רכישת הגלאי והתקנתו יש לבדוק את ההגדרות איתן הוא הגיע מהמפעל, ובמידת הצורך – לשנות את חלקן או כולן.

המשך…

פתרון יצירתי למכמונות מהירות?

כששלחו לי את הפוסט הזה (תודה רותי!) הייתי חייב להעלות אותו גם לכאן. אין ספק, האיש זוכה בפרס היצירתיות:

התרגום החופשי אומר משהו כזה:

"שלום, אני אדם שמטפל בצורה מקצועית במצלמות רדאר משטרתיות. בכל יום נתון אני אגיע אליכם ואבלה יום שלם בזמן שאני יושב מול מצלמת מהירות משטרתית שמתעדת עבירות מהירות. תודות לכך תוכלו לנסוע באיזו מהירות שתרצו, בזמן שהמצלמה תצלם רק את הפרצוף שלי, ולא אתכם. התענוג הזה יעלה לכם 899 יורו ליום. זה אולי נראה לא זול במבט ראשון, אבל מצד שני תחשבו: אם 900 נהגים שנוהגים באותו כביש כל יום יתנו יורו אחד כל אחד, זה יוצא די זול."

האיש גם מסיים בנימה אופטימית:

"ברחובות שבהם אין הרבה תנועה ניתן לקבל הנחה."

ואני אומר – מציאה של ממש.

zVooV – גלאי מכמונות ישראלי חדש ומבטיח

כיוון שהאתר "מיצו בדרכים" מתעסק בנושא אכיפת מהירות ותיעוד פרוייקט א-3, פונים אלי לא מעט אנשים שמבקשים לקבל חוות דעת על גלאי מכמונות שונים – בין אם כאלה שנמכרים בארץ, ובין אם דגמים שנרכשים בחו"ל. אבל מעבר לאנשים פרטיים, אני מקבל מעת לעת גם פניות מגופים מסחריים שמייבאים ו/או מפתחים מערכות משלהם, בבקשה שאסקור את המכשירים ואתן את חוות דעתי עליהם.

תזכורת: אמצעי אכיפת מהירות בישראל

כך היה במקרה של מערכת החדשה שפותחה על ידי חברה ישראלית. לאחר מספר שיחות עם מנהל החברה יצאתי לדרך כדי לבדוק את הגלאי שלהם שלפחות בשיחות הטלפון נשמע מבטיח במיוחד.

המערכת, "zzVooV" (או "זבוב" בעברית) שמה, אופיינה במשך כשנתיים על ידי צוות מפתחים ישראלי, כשבין רשימת התכונות שלה אפשר למנות:

  • גילוי מצויין של אמצעי אכיפת מהירות הנמצאים בשימוש בישראל, עם זיהוי לייזר קדמי ואחורי, וכן מכמונות דבורה בטווחים גדולים + פילטר לסינון התרעות שווא.
  • קבלת התרעות המתקבלות למשתמש על משטרה באזור, מצלמות טלפונים, מצלמות מהירות ורמזור, וכל זה באמצעות עדכונים אוטומטיים מבלי להצטרך לנתק את המכשיר ולחבר אותו למחשב בבית + אפשרות דיווח על ידי נהגים.
  • אפשרות לשלוט ברגישות חיישן הרדאר ולכייל את המהירות ממנו התקבלו ההתרעות.
  • עמידות מלאה למים.
  • אפליקציית מבוססת אנדרואיד ו- IOS עם תמיכה מלאה ב- 4 שפות: עברית, אנגלית, רוסית, וערבית. בנוסף, ניתן לחבר למכשיר DVR חיצוני מבוסס אנדרואיד, וקיימת אפשרות להתקנת אפליקציה במערכת מובנת ברכב (אנדרואיד/IOS), כך שניתן לקבל התראות גם במערכות אלה, במידת הצורך, וכך הנהג פטור מלהשתמש בטלפון שלו למטרה זו.

המערכת מורכבת מ- 3 רכיבים שונים:

  1. סט חיישנים קדמי ללייזר – אטום למים – המחוברים באמצעות כבל באורך של עד 2 מטר ל"מוח" המרכז את הנתונים ומשדר אותם לאפליקציה. ניתן להתקין גם סט חיישנים אחורי – זהה לקדמי, אופציונלי.
  2. חיישן רדאר למכמונת דבורה – מותקן בתוך הרכב בשמשה הקדמית, אבל ניתן גם להתקנה בגריל מקדימה.
  3. אפליקציה במכשיר הסלולרי שבאמצעותה מתחברים לחיישנים, מקבלים התראות ומנהלים את המערכת.

המשך…

מצלמת גאטסו חדשה בכניסה הצפונית לאשקלון

זו כבר ההתקנה הרביעית בתוך גל ההתקנות הנוכחי, והפעם אנחנו מתבשרים על מצלמת גאטסו חדשה שהותקנה אמש על רחוב מנחם בגין (הכניסה הצפונית לאשקלון), ומצלמת את הנכנסים לעיר מכיוון כביש 4 למערב.

על המפה:

(תודות לבועז בוקובזה, אדיר טרייטל ואלירם על המידע והתמונות)

כרגיל, תזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

סעו בזהירות ובאחריות.

שטויות שרצות ברשת – ניידות משטרה שמצלמות הכל

זה עוד אחד מאותם סרטונים מטופשים שמישהו צילם (הפעם לפחות זה באמת צולם בישראל) והעביר ברשתות החברתיות, משם זה מתגלגל וכל דודה, סבתא ושכנה ממורמרת מעבירה חיש קל לכל רשימות התפוצה שלה…

זה הסרטון:

 

מה שרואים בפועל בסרטון (תתעלמו מהצלם המוכשר שמחרטט ברקע – "כול סייארה מצולמת") הוא רכב מסוג פורד פיוז'ן של חברת מובילאיי שעליו מותקנות מספר מצלמות וחיישנים לטובת בדיקות של הרכבים האוטונומיים שהחברה מפתחת.

הנה המצלמות המדוברות:

אז נכון, אסור להתעסק בסלולרי בזמן נהיגה (ואני בעד החרמה מיידית של מכשיר הטלפון על ידי השוטר בנוסף לקנס גבוה ונקודות), אבל הרכב הזה, עם כל כמה שהצלם מפחיד אותנו, איננו ניידת משטרה סמוייה.

הנה וידאו שממחיש רכב דומה של מובילאיי נוסע על כבישי ירושלים (צפו עד הסוף כדי לראות רכב דומה למה שנראה בוידאו למעלה):

מצלמת גאטסו חדשה על כביש 40 ליד מחלף לוד

גל ההתקנות הנוכחי ממשיך עם מצלמת גאטסו חדשה שהותקנה אמש על כביש 40 בצומת עם ההשתלבות למחלף לוד, ומצלמת את הבאים מכיוון שוהם ואיירפורט סיטי לכיוון לוד – מצפון לדרום. המצלמה ממוקמת על אי התנועה משמאל.

על המפה:

כרגיל, תזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

סעו בזהירות ובאחריות.

עוד אופנוע מעופף – Lazareth LMV496

חברת Lazareth הצרפתית היא לא סתם עוד חברה עם אשליות של אופנועים מעופפים. המייסד והבעלים של החברה שהוקמה ב- 1998 – לודוביק לזרת' – אוהב אתגרים מסובכים במיוחד, ובזכותו החברה כבר הוכיחה את עצמה עם אופנוע מפלצתי, אולי הכי מטורף שהומצא (או לפחות אחד מהפסיכיים ביותר) – הוא ה- LM847 האימתני שמונע באמצעות מנוע V8 מתוצרת מזראטי. לא בטוח שהוא יכול להיקרא "אופנוע", שהרי יש לו 4 גלגלים, אבל אני זורם, בסה"כ הקונספט מגניב כיוון שהוא עושה שימוש בטכנולוגית רכיבה מקבילית.

כעת, החברה יוצאת עם האופנוע המעופף שלה שנקרא LMV496, שנראה ויזואלית דומה מאוד ל- LM847, אבל עם כמה טוויסטים.

על הכביש, מנגנון ההיגוי המקבילי הייחודי שפותח על ידי החברה מאפשר לרכיבה הדומה מאוד לזו שאנחנו רגילים בכלים דו-גלגליים, אבל עושה זאת על ידי שימוש ב- 4 גלגלים בסה"כ – שניים בכל "חצי" אופנוע, והמחוברים ביניהם בצורה שמאפשרת להם לנוע בנפרד כשהאופנוע נוטה על צידו כדי לספק תחושת היגוי "אופנוענית" לכל דבר, אבל עם אחיזה הרבה יותר משמעותית כתוצאה משטח הפנים הגדול יותר של הצמיגים עם הכביש. המשך…

מצלמת גאטסו חדשה בבאר שבע, ברחוב הצדיק מירושלים

מצלמת גאטסו חדשה הותקנה בימים האחרונים ברחוב הצדיק מירושלים פינת רגר בבאר שבע וממוקמת לצלם את מי שחוצה את הצומת ממערב לכיוון מזרח.

על המפה:

(תודה לאלעד ול- Ig1992 על המידע והתמונה)

כרגיל, תזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

סעו בזהירות ובאחריות.

מצלמות גאטסו שהוסרו לאחרונה

זהו פוסט ריכוז עמדות גאטסו שהוסרו לאחרונה:

  • צמד המצלמות בצומת פזכים על כביש 4 בואכה אשקלון – זו לכיוון דרום וזו לכיוון צפון – הוסרו עקב עבודות הרחבת הכביש והצומת במהלך תחילת 2019
  • המצלמה ברחוב אורלוב בפתח תקווה הוסרה בגלל עבודות הרכבת הקלה באפריל 2019. הרחוב הופך לחד-נתיבי לכל כיוון עם הגבלת מהירות של 30 קמ"ש
  • כל המצלמות באשדוד ברחוב מנחם בגין הוסרו במהלך סוף 2018 עקב העבודות במקום.
  • המצלמה הנמצאת על רחוב יוספטל בבת-ים, בצומת עם רחוב בלפור, הוסרה בתחילת 2019 עקב העבודות במקום.

מכירים מצלמות שכבר לא נמצאות בשטח? מקבלים התראות על מצלמה שאתם לא רואים? שלחו הודעה, עדכנו, צאו גיבורים.

על תחזוקת השרשרת של האופנוע שלנו

זו עוד שאלה שעולה מעת לעת בפייסבוק ובקבוצות וואטסאפ. רמת חוסר ההבנה בתחום היא גדולה, ומספר הדעות של אנשים "מבינים" היא גדולה, כשכל אחד מביא הסברים מלומדים שונים להוכחת התזה שלו.

כדי להסיר מעט את הערפל וכדי לשמש כנקודת הפנייה אחת לכל העניין, כתבתי עבורכם סט מתומצת של כמה המלצות בנושא תחזוקת שרשרת. תרגישו חופשי לשתף כשמישהו מעלה את השאלה.

כמו שידוע לכם (או לא), ישנן מספר סוגי שרשראות בשימוש באופנועים. הנפוצה ביותר בהן היא שרשרת מסוג O-ring. נכון שיש גם סוגים נוספים של שרשראות, אבל מכיוון שרובם המכריע של אופנועי הכביש עושים שימוש בשרשרת מסוג זה, אתייחס אליה באופן ספציפי.

 

לשרשרת מסוג זה יש מספר מרכיבים: החוליות הבנויות מיחידה חיצונית ויחידה פנימית (Plates) המחוברות ביניהן באמצעות הפין שעובר דרך רולר (שהוא החלק שמתגלגל מעל השיניים של גלגלי השיניים). החיבור הזה אטום על ידי שתי טבעות סיליקון (O-rings), אחת בכל צד, השומרות על חומר הסיכה המובנה בתוכן ומונעות כניסת לכלוך.

שרשראות לאופנועים (ובכלל לציודים מכאניים) מגיעות במגוון דרגות חוזק ומיועדת לעמוד בעומסים מסוגים שונים. יצרן האופנוע שלכם קבע את סוג השרשרת שמתאימה לאופנוע, ולרוב גם ציין פרטים טכניים נוספים הקשורים לשרשרת, והם כתובים, לרוב, בספר האופנוע.

קודם כל ולפני הכל אנחנו חייבים להכיר, להבין ולהפנים שהשרשרת היא הרכיב המכאני שמעביר את הכוח (העצום) מהמנוע של האופנוע אל הגלגל האחורי. אם היא תכשל, יש סיכוי לא רע שהלך עליכם, בין אם כתוצאה מפציעה גופנית, או נזק לאופנוע שעלול להגיע לפגיעה במנוע עצמו ואפילו התרסקות של האופנוע. שמרו על השרשרת שלכם כמו שאתם שומרים על עצמכם.

בואו נתחיל.

בגדול – אלה הן ההמלצות הגופות לתחזוקת שרשרת נכונה, בלי קשר לסוג אופנוע:

הקפידו לשמן את השרשרת עם חומר שימון ייעודי אחת לכמה רכיבות או לפחות אחת ל- 500 ק"מ. היצרן של השרשרת יודע הכי טוב, יותר ממני, עם איזה חומרים רצוי לשמן. תקראו מה הוא כותב על האריזה. יש חומרים בספריי, יש חומרים נוזליים, ויש חומרים בצורת משחה. יש שקופים, יש לבנים, ויש בקצף. לא משנה באיזה מהם נוח לכם להשתמש, העיקר שתשתמשו בחומר ייעודי המתאים לשרשרת ולא בכל מיני תרופות סבתא.

אני מאוד אוהב את המשחה של מוטול, אבל כל אחד עם מה שעושה לו נעים בגב:

אגב, אם אין לכם חומר שימון ואתם ממש חייבים לשמן, שמן גיר הוא גם אופציה, אבל הוא הרבה פחות דביק ולמעשה יעוף מהר מאוד וילכלך לכם את כל האופנוע. מצד שני, הוא זול למדי.

המשך…

דואט לבוקסר ואלקטרוניקה

אין רוכב אופנוע שמכבד את עצמו שלא יודע מהו ה- GS של במוו – השם המקוצר של ה- R-XXXX-GS לדורותיו – וקיצור של המילים Gelände/Straße בגרמנית, שמשמעותן "שטח/כביש". המותג נצרב לנו כה עמוק בתודעת הרכיבה שהפך למילה נרדפת ליצרן עצמו, והוא כה מחובר לתדמית ה"חוצה יבשות, מדבריות וג'ונגלים", שאין ספק שהוא מככב בחלומותיהם ותשוקותיהם של הרבה מאוד רוכבים (ורוכבות!). במוו מכרו בשנת 2018 יותר GSים מאשר יצרנים אחרים מוכרים מכל הדגמים שלהם, וכשיש לכם כזה בסט-סלר ביד אין שום סיבה לשנות את הנוסחה המנצחת, רק להפוך אותה לטובה יותר.

ה- GS הוא לא אופנוע חדש. הוא מיוצר קרוב ל- 40 שנה, וזה בפני עצמו הישג מדהים. לאורך השנים הכלים כמובן השתנו והתפתחו, אבל המשותף לכל דגמי ה- GS, החל מהראשון שבהם – ה- R80G/S מקורר האוויר שהוצג לראשונה ב- 1980 ושודרג ל- R100G/S כעבור מספר שנים – ועד היום, הוא מנוע הבוקסר שהוא בעצם מנוע וי-טווין עם זווית של 180 מעלות בין הבוכנות שפועמות זו לקראת זו בתנועה שמזכירה תנועת איגרוף – ומכאן הכינוי "בוקסר". בנוסף, זרוע אחורית חד-צידית שבה משולב גם גל-הינע (דרייב-שאפט) בטכנולוגיה שהתפתחה לבסוף למתלה המכונה "מונו-לבר".

ב- 1994 מנוע הבוקסר קיבל קירור שמן ו- 4 שסתומים ב- R1100GS ועבר שידרוג נוסף ל- R1150GS ב- 1999. בנוסף, מערכת המתלים של האופנוע עברה שינוי ובמקום מזלג קונבנציונלי רגיל מקדימה עברו ב-במוו להשתמש במערכת שנקראת "טלה-לבר" הבנוייה מבולם יחיד על צוואר ההיגוי, כשהצינורות של המזלג מכילים למעשה רק שמן לטובת הסיכוך. ב- 2004 הוצג לראשונה ה- R1200GS, ולמרות עידכונים כאלה ואחרים כמו מערכת בלימה מתוגברת חשמלית וכן בולמים אלקטרוניים (ESA או Electronic Suspension Adjustment) אפשר להגיד שתצורת המנוע נותרה פחות או יותר זהה עד למהפיכה הבאה – מעבר לקירור מים ב- 2013.

השנה, מנוע הבוקסר עובר אבולוציה נוספת ומותקנת בו מערכת תזמון שסתומים משתנה המכונה ShiftCam העושה שימוש בגל זיזים לשסתומי היניקה בעל 2 זיזים לכל שסתום: אחד המשמש לסל"ד נמוך עם מהלך פתיחת שסתום קצרה, והשני לסל"ד גבוה עם מהלך פתיחת שסתום ארוכה יותר. המערכת, שמנסה לתת פתרון לבעיה שדוקאטי פתרו באמצעות מערכת ה- DVT שלהם במנועי ה- 1260, אמורה להפוך את המנוע לגמיש יותר, ולשטח את עקומת המומנט כך שיספק מומנט אחיד יותר לאורך כל טווח הסל"ד. המנוע הזה הולך לעבור לאט לאט לשאר סדרת ה- R של במוו.

הנה סרטון שממחיש את פעולת המערכת:

אבל זה לא רק המנוע, אלא החבילה כולה. לחובבי הז'אנר – והם כאמור רבים מספור – ה- GS מספק חוויה שהיא הרבה יותר מאשר כלי תחבורה שמטרתו לקחת אותך מנקודה A לנקודה B. יש כאן חלום, יש פנטזיה, יש מותג נחשק, ויש עדרים על גבי עדרים של רוכבים ורוכבות שמוכנים לעשות הכל כדי לשים את הישבן שלהם על GS בליווי מיטב המרצ'נדייז האפשרי, ועם כל תוספת שרק ניתן למצוא בקטלוג. את חלק מהרוכבים הללו בכלל לא מעניין מה הוסיפו או מה שינו מדגם אחד לזה שאחריו, וכל מה שחשוב להם הוא שזה יהיה GS עם לוגו של במוו ועם שתי בוכנות בולטות בצדדים. וכאמור במוו יודעת בדיוק איפה עובר חוט השני הזה, והיא שוזרת אותו היטב בכל נימי האופנוע. כל פרט ופרט, כל נקודה בו מוכוונת מטרה: להביא כמה שיותר אנשים אל המותג שנחשב בעיני רבים כטופ של הפרימיום שהכסף יכול לקנות.

את האנשים האלה הכתבה הזו לא מעניינת. שים להם פלקט בגודל טבעי של ווין דיזל בפתח אולם התצוגה עם חריץ של כרטיס אשראי, והם עדיין יגיעו באוטובוסים בהמוניהם ויזמינו את ה- GSים בערימות, ורצוי בגרסת ה-אדוונצ'ר היוקרתית. אם אתם חלק מהקהל הזה – מגניב לכם. תעברו הלאה לסוף הכתבה.

הכתבה הזו כתובה למענם של אלה שעדיין אין להם GS ושרוצים לדעת האם הכלי הזה טוב יותר מקודמו ובמה. המשיכו לקרוא.

עם זאת, אני חייב לציין משהו חשוב בפתח דברי, ואם זה המשפט האחרון שתקראו בכתבה הזו – דיינו: ה- R1250GS הוא אופנוע בן של ז&$@, כלי מעולה, קרוב למושלם, וכל מה שמעבר לזה הוא רק חיפוש של דברים קטנים שקפצו לי לעין או הרגישו לי קצת צורמים בסך החבילה המושלמת הזו. זה ישמע לכם קטנוני, זה יראה לכם כנבירה חסרת משמעות בתוך מוצר שהוא ממילא הכי טוב שהכסף שלכם יכול להשיג. אז קחו את זה בפרופורציה המתאימה. כל הכתוב כאן יכול לדבר אליכם, אבל תכלס, כנראה ש- 75% מהרוכשים הפוטנציאלים של הכלי בכלל לא ישימו לב לכל זה. ולא, לא ירדתי איתו לשטח.

יאללה בואו נתחיל.

המשך…

על קנקן, תה, ומי שמגיש אותו

נתחיל מהסוף: אם תיקחו רוכב סטנדרטי שירד הרגע מאופנוע סטנדרטי אחר בנפח והספק דומה, תקשרו לו את העיניים, תושיבו אותו על הניקן, ואחרי ההתנעה תסירו לו את כיסוי העיניים ותתנו לו לצאת לרכיבה מבלי שהוא יודע על מה הוא רוכב בפועל – רוב הסיכויים שהוא לא ידע שהוא רוכב על משהו שמוגדר כמוטציה מוזרה. אני מהמר שפרט לקריאות התפעלות מרמת האחיזה וכושר הבלימה מקדימה, התלונות היחידות שתשמעו הן על פרונט שמרגיש מעט כבד (הוא כאמור לא יודע שמדובר בכלי בעל 2 גלגלים מקדימה), ואולי על תחושת אורך מוגזם של החלק הקדמי. הוא עובד, והוא עובד נפלא.

זהו. עכשיו משהוצאנו את זה החוצה, בואו נמשיך.

ה"ניקן" (צמד חרבות ביפנית, מבטאים אותו בדומה לשם המצלמה, ולא כמו מותג הנעליים) של ימאהה הוא אופנוע שונה בנוף ה-דו-גלגלי בעולם. אני מנסה לשים את האצבע על הסיבה לכך. אולי הצבע השחור? אולי הפלסטיקה המוגזמת מעט בפרונט? מממ… לא יודע, לא מצליח לשים על זה את…

אהה! יש לו שני גלגלים מקדימה! יש אופנועים בעלי מערכות היגוי "לא סטנדרטיות", כאלה שאני ראיתי רק בתמונות, במוזיאונים, ולעיתים מאוד רחוקות על כבישים בעיקר בחו"ל. אבל לניקן יש פרונט שלא דומה לשום דבר שראיתי, ever.

הניקן, אופנוע המבוסס על המנוע הסופר-מצליח של ה- MT09 (שלושה צילינדרים בנפח 847 סמ"ק) שנחשף לראשונה בשנת 2017 עושה שימוש בטכנולוגיית Leaning Multi Wheel של ימאהה (או LMW), שהיא שונה לחלוטין ממה שמקובל בכלים תלת-גלגליים של יצרנים אחרים שאנחנו מכירים מעולמות הקטנועים (ימאהה רכשה את הפטנט שמאפשר את השימוש בפרונט הדו-גלגלי מחברת Brudeli Tech Holding הנורבגית שהציגה דגם קונספט מעניין כבר ב- EICMA של 2005).

המראה החייזרי של הכלי, מקדימה בעיקר, מושג בזכות העובדה שלכל גלגל מצמד הגלגלים הקדמיים משודך צמד צינורות בולמים בקוטר 43 ס"מ מתוצרת KYB, צבועים בכחול (מהמם לטעמי, והוא גם משמש כמוטיב חוזר בצביעתו של האופנוע, גם על הג'אנטים), כך שבסך הכל מדובר על 4 צינורות, שניים בכל צד. הגלגלים עצמם נמצאים בחלקו הפנימי של מערך הבולמים (בניגוד למשל לקטנוע הטריסיטי של ימאהה שם הגלגלים נמצאים מבחוץ), כך שבמבט קדמי אי אפשר שלא לחשוב על אחת מהחלליות שהיו יורדות עלינו במשחקי ה- Space Invaders של פעם. הצינור האחורי בכל צמד משמש לטובת מערכת השיכוך, ואילו הקדמי מכיל רק שמן לטובת סיכוך ומהווה מעין חיזוק למערכת.

המשך…

נגישות