על רכיבה בין רכבים – עקיפות

בסרטון שנשלח במספר קבוצות וואטסאפ ואף עלה לאתרים ברשת, ניתן לראות את התאונה שהתרחשה לפני מספר ימים על כביש 6, בהם היה מעורב לפחות רכב אחד שנראה שאיבד שליטה, ושלושה אופנועים שנפצעו בדרגות כאלה או אחרות. מבלי להתייחס ספציפית לתאונה הזו, מה גם שאין לי ממש פרטים אודות הגורמים המדוייקים לאותה תאונה, חשבתי שחשוב לשתף איתכם מספר טיפים בנושא הרכיבה בקבוצה על כביש מהיר, ובאופן ספציפי תוך כדי התייחסות לנושא עקיפה של רכבים.

כבישים נוטים להיות עמוסים, כשלצערנו, לעתים הנתיב השמאלי ביותר, זה שמיועד אך ורק לעקיפה, מאוכלס פעמים רבות על ידי רכבים איטיים שתוקעים את התנועה מאחוריהם. הסיבות לכך הן רבות ומגוונות, וזה עוד לפני שנכנסנו לדיון אקדמי אודות המקצוע של אמא של אותם נהגים: חוסר תשומת לב לסביבה, חוסר אכפתיות, זלזול וצפצוף על החוק, אגואיזם וסתם "דווקא" נכללות בין הסיבות לכך. אבל פרט לאותם נהגים שאותם בא לנו לרצוח, ישנם גם נהגים נורמטיביים שדווקא כן רוצים לחזור לימני לאחר סיום העקיפה שלהם, פשוט צריך לתת להם צ'אנס לעשות זאת.

בואו נתחיל: על מנת להגביר את הבטיחות שלנו, אנחנו רוכבי האופנוע נוסעים לרוב במהירות גבוהה יותר במעט (או בהרבה) מהתנועה סביבנו. כתוצאה מכך, פעולת העקיפה היא פעולה שחוזרת על עצמה עשרות ומאות פעמים במהלך הרכיבה. חשוב מאוד להקפיד על ביצוע עקיפה בצורה נכונה וחכמה.

בעת רכיבה בקבוצה, בין אם במבנה הדוק ובין אם במדורג, חשוב מאוד להקפיד על רכיבה נכונה, אחידה, קבועה, בעלת קוד התנהגותי המוקפד במיוחד על ידי המוביל, אבל הידוע ומוכר לכל חברי הקבוצה (אותו יש לשנן גם בעת מתן תדריך הבטיחות לפני היציאה לרכיבה). בעת רכיבה בקבוצה חשוב שבעתיים להקפיד על משמעת רכיבה כיוון שטעות אחת של המוביל עלולה לגרום אחריה לנזק לאלה שרוכבים אחריו. הקפדה יתרה על רכיבה נכונה, גם אם היא מתבצעת בקצב מהיר מאוד, שומרת על הבטיחות שלך כרוכב , ועוזרת לשמור על אחידות ובטיחות הקבוצה כולה. 

הערה: המושג "קבוצה" או "דבוקה" מתאים לסיטואציה בה כל הרוכבים נוסעים בקצב אחיד, באותו ראש, על אופנועים דומים במאפיינים שלהם, ובצמצום יחסי של רווחים. בעת רכיבה מדורגת מרווחת של עשרות אופנועים היוצרים שיירה ארוכה, חלק מהיפים האלה יהיו פחות רלוונטיים, אם כי רובם חשובים גם שם.

בתור התחלה את העקיפה יש להשתדל לבצע אך ורק מצד שמאל של הרכב הנעקף, לא להפתיע ולא להיות מופתע. זה לא רק מה שהחוק קובע, אלא זה גם המקום שבו הנהג רגיל לראות מישהו עוקף אותו. עקיפה מימין היא פשוט לא מעשה חכם, שלא לדבר על משאיות שפשוט לא רואות טוב את מה שקורה מצידן הימני, וכל מיני נהגים שפשוט לא מודעים לסביבתם.

בנוסף, אם המוביל לוקח קו עקיפה אחד, כל חברי הקבוצה או הדבוקה צריכים להמשיך אחריו בקו הזה. אם הוא עוקף רכב משמאל, כולם עוקפים משמאל, ואף אחד לא לוקח קו עצמאי מימין.

הסיבה לכך היא ברורה: זה מבהיל נהגים! נהג שלא שם לב לאופנוען הראשון שעקף אותו משמאל במה שעבורו נראה כמו רעש גדול ובמהירות גבוהה יחסית אליו, אולי יבהל ויסטה רק מעט ימינה. והפוך, אם הוא נעקף בפתאומיות מימין, הוא עלול להיבהל וכתוצאה מכך הוא עלול לסטות רק מעט שמאלה. סטייה הזו עלולה לסכן גם את המוביל וגם את כל הרוכבים שמגיעים אחריו, כיוון שגם סטיה קטנה כזו עלולה לגרור לסטיה נוספת מצידו של האופנוען, שבתורו עלול לקבל מכה מרכב אחר שנמצא בנתיב שלו, או לסטיה של רכב שיחבט ברכב אחר שעלולה לגרום אחריו לשרשרת של תאונות.

משמעת רכיבה בקבוצה מצילה חיים. ואם הרוכבים סוטים שמאלה או ימינה, הם מסכנים את גם המוביל וגם את אלה שאחריו בדבוקה. זה ישמע כמו תשדיר של אור ירוק, אבל תכלס, עדיף לאבד שתי שניות ולהפחית קצת במהירות גם אם זה שובר לנו אחלה קצב, ולתת לרכב שתופס את השמאלי לחזור לימני ולאפשר המשך רכיבה מסודרת.

אגב, זה לא רק חשוב לבטיחות שלנו, אלא גם נראה ומתקבל יותר טוב בקרב הנהגים סביבנו.

אבל יש מקרים שבהם הנהג מתעקש להישאר בשמאל. במידה והמוביל מחליט שהרכב תקוע בשמאל ולא מוכן לזוז (או לא יכול לזוז), הוא יכול לקחת קו עקיפה מחושב מימין, אבל זה צריך להיעשות בשיקול דעת, ותוך הבנה שכל מי שאחריו יקח גם הוא את אותו קו. חשוב גם שהמוביל ידע מה "אורך הזנב שלו" וידע שהמהלך שהוא מבצע – כל מי שמאחוריו בדבוקה יכול גם הוא לבצע בצורה בטוחה.

אני אישית רוכב בצורה מאוד מוגדרת וקונסיסטנטית. הנה הטיפים שלי לנושא העקיפה: 

להמשיך לקרוא

חנוכת בית: הושק רשמית מסלול המוטוקרוס בווינגייט

לאחר חבלי לידה ארוכים, התאחדות הספורט המוטורי השיקה היום (ה') את מסלול המוטוקרוס החדש בווינגייט, במעמד שרת הספורט ח"כ מירי רגב.

בלי טיפת ציניות, מדובר ברגע היסטורי לספורט המוטורי בישראל, שכן החל מהיום יש לרוכב המוטוקרוס בית בו יוכל להתאמן ולהתחרות מבלי חשש. צעד זה הגיע לאחר מאמץ משותף של התאחדות הספורט המוטורי ביחד עם הרשות לנהיגה ספורטיבית, מכון וינגייט ויבואני הרכב הדו-גלגלי.

motocross-il-1

המסלול הוקם כבר לפני כחודשיים, תקופה בה עבר הרצה ומקצי שיפורים. עוד לפני שנחנך באופן רשמי הגיעו אליו ספורטאים ומתחרים על מנת להתאמן ולשפר את יכולות הרכיבה שלהם.

היום (יום חמישי ה- 11.02.16) הגיעה שרת התרבות והספורט – חברת הכנסת מירי רגב – כדי לגזור את הסרט ולחנוך את המסלול. השרה נשאה דברים בהם הדגישה את כוונותיה לתמוך ולטפח את הספורט המוטורי בישראל. ניכר שהשרה התרגשה, ואף התפעלה מהתרומה הרבה של הספורט המוטורי לילדים ובני הנוער, עת נחשפה לסיפורים של הורים על השיפור המדהים שחל בילדיהם בתחום החברתי והלימודים, בזכות הרכיבה על אופנועים.

motocross-il-2

במסגרת האירוע הודיעה השרה על מספר מהלכים שהחליטה לקדם, כמו הכפלת התקציב לספורט המוטורי שיעמוד בשנת 2016 על על 5 מיליון שקלים אשר יועברו ממשרד התרבות והספורט להתאחדויות הספורט המוטורי. תקציב זה ישמש לטובת קיום אימונים, הדרכות, הכשרות ואירועי נהיגה ספורטיבית. בנוסף, משרד התרבות והספורט העמיד לראשונה תקציב בסך 4 מיליון שקלים לטובת הקמת מתקן אספלט אשר מתוכנן להיבנות עד סוף שנה זו בעיר ערד. עוד אמרה השרה, שזו תהיה הפעם הראשונה שבה יוענק פרס ההצטיינות בסך עשרות אלפי שקלים לשלושה ספורטאים בענף האופנועים אשר השיגו הישגים משמעותיים בזירה הבינלאומית.

שון בן יקר, יו"ר התאחדות הספורט המוטורי בישראל: "גם מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד קטן. הפעם עשינו צעד ענק יחד עם הרשות לנהיגה ספורטיבית מכון וינגייט והיבואנים לקידום הספורט מוטורי במדינת ישראל. אני גאה לומר שמעכשיו יש מסלול קבוע וחוקי במדינת ישראל. אני רואה את הכמות ההולכת וגדלה של מתאמנים צעירים בגילאים 8-15 וזה מחממם לי את הלב. אין ספק כי דור צעיר זה הינו הבסיס והליבה של ספורטאים גדולים שיצאו וייצגו את מדינת ישראל".

motocross-il-3

ונקודה אישית לסיום: עוד בשנת 1998 התחרתי בליגות מירוצי הכביש השונות שהיו כאן. אני מודה שכבר הפכתי להיות פסימי לגבי האפשרות שאי פעם יתקיימו בישראל מירוצים ואירועי ספורט מוטורי חוקיים. המירוץ שנערך בסוף 2015 בערד, יחד עם האירוע שנערך היום נוטעים בי שוב תקווה שהספורט המוטורי בישראל נמצא על המסלול הנכון.

קרדיט לתמונות: עמית שוסל

טיפים לתנוחת רכיבה נכונה על אופנוע אדוונצ'ר – מעבר גזעי עצים

את קווין קודי כבר פגשנו פה בעבר בסרטון טיפים אודות עמידה נכונה על אופנועי אדוונצ'ר, טיפים אודות פניה נכונה באמצעות הרגליים על אופנועי אדוונצ'ר, טיפים לבלימה נכונה על אופנועי אדוונצ'ר, וכן טיפים לסיבוב אופנוע אדוונצ'ר באמצע העלייה. קודי הוא שלוש פעמים אלוף באחה 1000, פעמיים אלוף באחה 500, ומחזיק באי אילו עוד תארים ונצחונות.

טיפים לתנוחת רכיבה נכונה על אופנוע אדוונצ'ר – סיבוב האופנוע באמצע עלייה

את קווין קודי כבר פגשנו פה בעבר בסרטון טיפים אודות עמידה נכונה על אופנועי אדוונצ'ר, טיפים אודות פניה נכונה באמצעות הרגליים על אופנועי אדוונצ'ר, וכן טיפים לבלימה נכונה על אופנועי אדוונצ'ר. קודי הוא שלוש פעמים אלוף באחה 1000, פעמיים אלוף באחה 500, ומחזיק באי אילו עוד תארים ונצחונות.

הפעם, הסרטון מתמקד בטכניקה המתאימה לסיבוב האופנוע כשהוא נמצא בעמידה, באמצע עלייה תלולה.

טיפים לתנוחת רכיבה נכונה על אופנוע אדוונצ'ר – תרגילי בלימה

את קווין קודי כבר פגשנו פה בעבר בסרטון טיפים אודות עמידה נכונה על אופנועי אדוונצ'ר וכן טיפים אודות פניה נכונה באמצעות הרגליים על אופנועי אדוונצ'ר. קודי הוא שלוש פעמים אלוף באחה 1000, פעמיים אלוף באחה 500, ומחזיק באי אילו עוד תארים ונצחונות.

הפעם, הסרטון מתמקד בטכניקות בלימה נכונה, על דרכי עפר לא סלולות, של אופנועי אדוונצ'ר. הטכניקה המודגמת בסרטון דורשת תרגול, אבל אם מבצעים אותה בצורה נכונה, ניתן באמצעותה לגרום לאופנוע, גם אם הוא גדול וכבד, לעצור בתוך מרחק קצר למדי, תוך כדי נעילת שני הגלגלים, וללא איבוד שליטה על האופנוע.

טיפים לתנוחת רכיבה נכונה על אופנוע אדוונצ'ר – פניה באמצעות הרגלים

את קווין קודי כבר פגשנו פה בעבר בסרטון טיפים אודות עמידה נכונה על אופנועי אדוונצ'ר. הבחור לא פראייר, הוא שלוש פעמים אלוף באחה 1000, פעמיים אלוף באחה 500, ומחזיק באי אילו עוד תארים ונצחונות כולל תואר "רוקי של השנה" במירוץ פאריז דקאר של שנת 2011.

הפעם, הסרטון מתמקד בטכניקות פניה נכונה, על דרכי עפר לא סלולות, של אופנועי אדוונצ'ר. באמצעות שימוש בטכניקה נכונה ניתן לגרום לאופנוע, גם אם הוא גדול וכבד, לפנות בצורה יעילה תוך כדי מינימום מאמץ גופני ושמירה על יציבה נכונה על האופנוע.

טיפים לתנוחת רכיבה נכונה על אופנוע אדוונצ'ר – עמידה על האופנוע

ללא ספק, זוהי הקטגוריה החמה והאקטואלית ביותר בעולם האופנוענות, ובה מתרחשים הקרבות המרתקים ביותר בין היצרנים השונים. ככזו, רבים הרוכבים העולים על אופנועי אדוונצ'ר גדולים (ולעיתים גם מגושמים), ויוצאים לרכיבה הכוללת בתוכה גם קטעי עפר סלולים (ולעיתים מעבר לכך, הכל כתלות בגודל ה"חבילה" של הרוכב ובעומק הכיס שלו).

הרבה רוכבים מאמצים לעצמם טכניקת רכיבה שגוייה ביסודה בעת שהם עולים על שבילי עפר, קטעים בהם רצוי שהרוכב ירכב בעמידה על האופנוע. אך בעוד שעמידה בפוזיציה לא נכונה עלולה לעייף את הרוכב (רגליים, ידיים, צוואר) ברכיבה לאורך זמן, שימוש בטכניקה נכונה תאפשר לו להמשיך ברכיבה במשך שעות רבות ללא עייפות.

את הטיפים האלה אנחנו מקבלים באמצעות סרטון אותו מעביר קווין קודי (Quinn Cody), שלוש פעמים אלוף באחה 1000, פעמיים אלוף באחה 500, ומחזיק באי אילו עוד תארים ונצחונות כולל תואר "רוקי של השנה" במירוץ פאריז דקאר של שנת 2011.

מעניין, שווה צפייה.

העתיד העגום של ה(אין) ספורט מוטורי בישראל

אני לא אוהב להיות נביא זעם. אני מעדיף שכל הכתבות שלי יבשרו על חדשות טובות ומסעירות – בכל תחום, ובעיקר בתחום המוטורי והדו-גלגלי.

אבל כשאין ברירה, אני נאלץ לעיתים גם לכתוב חדשות פחות טובות. הנה למשל זו, שלפיה ישראל ויליגורה מנכ"ל התאחדות הכידונאים, התפטר מתפקידו. יצויין בנימה חצי הומוריסטית שהתאחדות ה"כידונאים" היא בעיני אחד הגופים עם השם המוזר ביותר והכי פחות מתאים לאופיו, בערך אחרי זה שקורא לעצמו "מועדון האופנועים הישראלי".

ומדוע התפטר ישראל ויליגורה (41), שהוא בעיני רבים אחת הדמויות המשפיעות בתחום הרכיבה המוטורית בישראל, בוודאי אחרי שמילא תפקיד מוצלח בתור מנהל מותג סוזוקי-אפריליה בעופר אבניר במשך כ- 4 שנים לאחר פרישתו של משה רוקח.

israel_viligora

לדברי ישראל:

"ההתאחדות יצאה בתחילת השנה לדרך חדשה וממוקדת, לאחר כיסוי 98% מהתחייבויות העבר, ובנוסף להון העצמי שחושב כחלק מתכנית העבודה בעלת מקדם ביטחון של ארבעה חודשים קדימה עד לקבלת כספי התמיכה. נראה היה כי הצלחנו לבנות בסיס התחלתי מספק כדי לצאת לדרך עם ליגה מלאה לשנת 2015.

לצערי, לא הצליחה ההתאחדות לקיים את הפעימה השנייה של תכנית העבודה שכללה המשך פעילות ספורטיבית, קידום ספורטאים צעירים, הנגשת הספורט המוטורי לציבור הרחב, אירועי ראווה לרוכבים ולציבור, הקמת מתקני קבע לספורטאים וקיום ליגות מלאות בקטגוריות הענף.

מול הבירוקרטיה וסחבת משרדי הממשלה השונים כבר הקמנו ערוצי פעילות ונהלי עבודה שהתוו דרך, אך אי הגעת כספי התמיכה הביאו את ההתאחדות למצב בו לא ניתן לקיים כל פעילות מטה ו/או ספורטיבית רציפה.

בנקודת הזמן בה אנו נמצאים, קיום פעילות שוטפת הינה הכרחית לצורך בניית אמון בשני הנדבכים המשמעותיים לענפי הספורט: הרוכבים – שאת אמונם ביקשה ההתאחדות לרכוש בחזרה, ונותני החסות – שעברו טלטלות רבות עד שאיבדו אמון במערך הספורט המוטורי ומשכו ידם מהתחום.

כתוצאה מכך הגיעה ההתאחדות למצב בו לא ניתן לגייס כספים לצורך התנהלות עצמאית שהייתה אחת מאבני היסוד של קיומה ובלית ברירה חזרה להישען על כספי התמיכה הממשלתיים, שכפי שצוין – לא מגיעים, וכרגע גם אין צפי הגעה עתידי".

ישראל ויליגורה מונה למנכ"ל ההתאחדות באוקטובר 2014, וזה מה שהיה לו לומר בעת המינוי:

"אני גאה לחזור אל כור מחצבתי, עולם המירוצים הנחוץ כל כך לציבור הישראלי.
למרות הקשיים והמעמד הנמוך של הספורט המוטורי, הצליחו צוותים ישראלים להגיע לתוצאות והישגים מרשימים בתחרויות בחו"ל יחד עם גאווה לראות את דגל ישראל ואף לשמוע את התקווה, אז למה לא כאן? ברור לכל שהדרך עוד ארוכה, אבל אני מאמין שהיא אפשרית ולצורך כך דרושה סבלנות ואמון מצד הספורטאים אם רצון ונכונות מצד הרשויות והעסקנים."

מסתבר שכאן לא.

אין לי מה להוסיף. האחרון שיכבה את האור.

תזכורת לכתבות אחרות בתחום:

קול קורא להקמת מסלולים לרכיבת כביש בנגב ובגליל – קבלו ביטול! חארטה!

אושר מסלול מירוצים בחצרים – האם הגיעו ימות המשיח? – קבלו ביטול! חארטה!

קול קורא להקמת מסלולים לרכיבת כביש בנגב ובגליל

הידיעה שזו כותרתה, שפורסמה היום בפולגז, הצחיקה לי את השושנה.

"השבוע פרסם משרד הספורט בשיתוף משרד הנגב והגליל 'קול קורא' (מכרז) אשר מופנה לרשויות המקומיות ומאפשר להם להגיש הצעות לבניית מסלול אספלט לאימונים ותחרויות, כשמשרד הספורט ישתתף בחלק מעלויות ההקמה של מסלול כזה. הדחיפה למכרז הגיעה מכיוון התאחדות הכידונאים בשיתוף הרשות לנהיגה ספורטיבית. בשלב זה המכרז מיועד לרשויות מקומיות בנגב ובגליל בלבד."

אתם יודעים למה?

כי מישהו במשרד הספורט שכח שכבר יש לנו מסלול מירוצים בסטנדרט בינלאומי בישראל, ולפי מה ששמעתי, מירוצים החלו להתקיים בו עוד בתחילת 2013.

כן כן. יש כזה. מה, לא ידעתם?

הנה, כאן:

אושר מסלול מירוצים בחצרים – האם הגיעו ימות המשיח?

שרת הספורט היא אותה אחת (מצולמת כאן למעלה באותו אירוע הכרזה פטתי מתישהו ב- 2011), החארטה היא אותה אחת, ומדינת ישראל ממשיכה להיות בין המדינות היחידות בעולם, ביחד עם אפגניסטאן ועוד כמה מדינות עם "סטאן" בסופן – בהן אין מסלול לספורט מוטורי.

אופנוען בריטי מתעד את מותו

סרט זה מכיל קטע תאונה שעלול להיות מטריד במיוחד. מצד שני, לנו, כאופנוענים, זו חובה לצפות בו.

סרטון זה ממחיש כיצד מה שנראה כמהירות מופרזת מצידו של רוכב שמרגיש ביטחון רב על האופנוע שלו מביאה אותו לכדי מפגש חזיתי עם רכב שכנראה לא צפה את מהירותו הגבוהה, לא שפט בצורה נכונה את המרחק המצטמצם במהירות ביניהם, ואשר יצא לפניה שהיתה קטלנית עבור הרוכב.

david's-last-ride

הסרטון שזכה (עד כה) ללמעלה מ- 8 מיליון צפיות (ופורסם אף בדוג"רי) מתאר את אימו של הרוכב – בחור בריטי בשם דיוויד – כשהיא מספרת על בנה ועל אהבתו הרבה לאופנועים.

הרוכב תיעד את נסיעתו האחרונה באמצעות מצלמת קסדה. למי שלא מעוניין לצפות בהקדמה (המשלבת בתוכה גם את התחלת הרכיבה האחרונה של דייויד), אפשר לדלג לאזור הדקה 2:40 לערך.

התאונה התרחשה בבריטניה בשנת 2013 והסרטון שנמצא במצלמת הקסדה של הרוכב שוחרר לציבור ע"י המשטרה המקומית, כמובן בתיאום עם משפחתו.

זכרו: לנו כרוכבים אין שום הגנה מפני הרכבים הסובבים אותנו. אין לנו כל הגנה מפני טעויות של אחרים, ולכן עלינו להיות זהירים שבעתיים.