כשלושה חודשים לאחר שחוק תיקון פקודת ביטוח רכב מנועי עבר בכנסת בקריאה שניה ושלישית, אחרי החגים, לקראת סיומה של פגרת הכנסת, אנחנו מקבלים סטירה בפנים.
מתוך פרופיל הפייסבוק של יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה הכהן:
"בשורות טובות לרוכבים, לעדכונכם סיכום פגישה מהיום עם פרופ׳ עודד שריג, הממונה על שוק ההון והביטוח:
רוכבים עד גיל 30 – 6% הנחה.
עד 250 סמ״ק – 6% הנחה.
השתתפות עצמית – 5% הנחה.
ההנחות החל מ 1.1 ומצטברות כך שצעיר שרוכב על קטנוע עד 250 סמק ורוכש השתתפות עצמית יקבל:
6+6+5= 17% הנחה ביחס למצב הקיים. כמובן שאם הוא רוכש השתתפות עצמית בפעם הראשונה יזכה לעוד 20% הנחה מעבר ל 17%.
אני מבטיח לא לשקוט על השמרים ולא לנוח על זרי הדפנה של ההישג הנוכחי וכבר פתחנו בהידברות עם האוצר לשיפור נוסף."
רגע רגע, מה זה אומר? האם באמת מדובר בבשורות טובות? או שמא זו עוד זריית חול בעיניים, עוד מניפולציה נוספת של פקידוני האוצר? על איזה בשורות בדיוק מדבר ח"כ כרמל שאמה הכהן? איפה כל שאר הרוכבים?
אני ממשיך לקרוא ב- YNET (ראו לינק מטה) ובאתרי חדשות אחרים, ומזדעזע.
תזכורת: החוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי שנחתם בתחילת אוגוסט השנה בא לקבע, בחוק, את המספרים שעליהם היתה לנו מחלוקת עם האוצר. פקידוני האוצר שואפים למקסם את רווחי חברות הביטוח הפרטיות (הם קוראים לזה "להגן על חברות הביטוח"), וכחלק ממהלך זה הובילו המפקחים על הביטוח החל מתחילת שנות ה- 2000 מהלך שבו יוקרו פוליסות ביטוח החובה של רוכבי הדו-גלגלי בשיעורים אסטרונומיים. את הטיל הבליסטי שמייצג גרף עליית התעריפים שיגר סופית המפקח הקודם – ידין ענתבי. המאבק שהובלנו בסוף 2009 לסיכול המהלך נכשל, ובעקבותיו פעלנו במישורים הפרלמנטריים על מנת להביא לשינוי המיוחל בחוק.
בעקבות השינוי בחוק ישתנה מרכיב ההעמסה של פוליסות הנהגים בישראל מ- 3.75% ל- 6%. כתוצאה מכך, אמורים נהגי ישראל לשלם מעט יותר (כ- 20-30 ש"ח לפוליסה בחישוב עלותה של פוליסה ממוצעת לרכב פרטי), וסכומים אלה, במצטבר, אמורים לאפשר הוזלה של תעריפי הביטוח של רוכבי הדו-גלגלי.
תוספת זו לעלות הפוליסות של כלל הנהגים מכונה על ידי נערי האוצר בשם "סבסוד". אבל אנחנו צריכים לזכור שה"סבסוד" הזה נועד בפועל לכסות את הפסדי "הפול", ואשר נמצא בבעלותן של חברות ביטוח פרטיות. על-פי נתוני האוצר, בשנת 2009 גבו החברות פרמיות ביטוח חובה בסך של 4.7 מיליארד שקל (עיין ערך "הרשות להדפיס כסף"). הרווח הנקי של חברות הביטוח לאחר קיזוז הפסדי "הפול" הגיע בשנת 2009 לכ-750 מיליון שקל, סכום עצום שהולך הישר לכיסם של הטייקונים מדושני העונג.
נחזור לענייננו. בכמה כסף מדובר? בחישוב מהיר, אם אנחנו יודעים, מתוך דיווחי חברות הביטוח בעצמן, שסך הגביה מפרמיות ביטוח חובה עומד על כ- 4.7 מיליארד לשנה, העברה של 2% מהפוליסות הללו אל הפול משמעותם תוספת של כ- 94 מיליון ש"ח.
94 מיליון ש"ח.
מצד שני, יש לנו כ- 100,000 דו-גלגליים (יש הנוקבים במספרים נמוכים יותר – כ- 80,000). נניח שכולם עושים ביטוח חובה (אם כי האוצר עצמו מדבר על כ- 20% שכלל לא עושים ביטוח), וניקח את אותם 94 מיליון ונחלק אותם בין כל אותם רוכבים. אנחנו מקבלים 940 ש"ח שיכולים, על פי חישוב זה, לרדת מהתעריף של כל אחד ואחד ואחד מאותם 100,000 מבוטחים.
אם באמת כ- 20% כלל לא מבטחים את עצמם, אז הנחה זו יכולה להגיע עד לכ- 1200 ש"ח ויותר הנחה לכל אחד ואחד מאיתנו.
קצת מספרים. נכון להיום, רוכב בן 41 שנוסע על היאבוסה (בנפח 1340 סמ"ק) שאמור לשלם 5,618 ש"ח (לפי תעריפי הפול נכון לדצמבר 2011 – ראו לינק למטה), ללא שלילות או תאונות ועם רישיון נהיגה בן 8 שנים ומעלה, אמור לשלם בסוף שנת 2011 סכום של כ- 4,820 ש"ח (אחרי הפחתה של 10% בזכות הגיל, ועוד 5% בזכות ותק הרישיון).
אם ניקח את ההנחה התיאורטית שאמורה היתה להתקבל בזכות שינוי החוק, בהתאם לחישוב לעיל אותו רוכב אמור היה לשלם "רק" כ- 3,900 ש"ח במקרה הטוב, וזאת מבלי לקחת את הפוליסה המוזלת (השתתפות עצמית תמורת הנחה של 20%). לו היה בוחר לקחת את הפוליסה המוזלת תמורת ההשתתפות העצמית, היה אמור לשלם פחות – כ- 3,000 ש"ח לשנה. לא זול, אבל בוודאי יותר טוב מאותם 5,618 ש"ח שערוריתיים, וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על ביטוח "כל נהג" (למה ברכבים אפשר לנקוב שני נהגים בשם, ואילו בדו"ג לא ניתן להוסיף רוכב שני, אלא מחייבים אותנו לרכוש ביטוח יקר של "כל נהג"?) או "בעלות אחרת" (עוד מס שערורייתי בחסות המדינה שהולך ישירות לכיסן של חברות הביטוח).
אבל זה לא מה שיקרה בפועל…
