קטגוריה: חו"ל

המירוץ לעננים – פייקס פיק

המירוץ לעננים – אולי מירוץ טיפוס הגבעה המפורסם ביותר בעולם – ההעפלה לפסגת הר "פייקס פיק" שנמצא בקולורדו, בסמוך לעיר קולורדו ספרינגס – יוצא השנה לדרכו בימים הקרובים (24.6). המירוץ שנוסד בשנת 1916 ע"י ספנסר פנרוז נחשב לשני בארה"ב מבחינת הוותק שלו, השנה זו תהיה הפעם ה- 96 שהמירוץ יתקיים.

זה זמן טוב לבדוק קצת פרטים היסטוריים על המירוץ.

במירוץ, ששמו הרשמי הוא Pikes Peak International Hill Climb או PPIHC, מתחרים נהגים ורוכבים העושים את דרכם לגובה של 4,302 מטר (הטיפוס מתחיל בנקודה יחסית גבוהה – 2,862 מטר). המסלול הוא באורך 12.6 מייל או 19.9 ק"מ וכולל 156 פניות.

פייקס פיק (Pikes Peak), או "פסגת פייק", קרויה על שם זבולון פייק שהיה לאדם הלבן הראשון שחזה בהר במסגרת משלחת לקולורדו ב- 1806. לקראת סוף המאה ה-19 נסלל כביש עפר לפסגה, והוא "שופר" לדרך עפר רצינית יותר ממש לפני המירוץ הראשון של 1916 בתנאים קשים מאוד של קור, שלג וסלעים שהפכו את המשימה ללא פשוטה. ככה נראו המשאיות שכבשו את הדרך לפסגה בתחילת המאה הקודמת:

בימנו, במירוץ משתתפים כלי רכב רבים מסוגים שונים ומגוונים – החל מרכבים "רגילים", דרך רכבי ראלי ורכבים משופרים מכל חור אפשרי, אופנועים בשלל קטגוריות, טרקטורונים, רכבים ואופנועים חשמליים ועוד. אבל בהתחלה הכלים היו הרבה יותר פשוטים מן הסתם. המירוץ הראשון ב- 1916 נמשך במשך יומיים – יום אחד לאופנועים, והיום השני לרכבים (אוטומובילים דאז) שחולקו לשתי קטגוריות בהתאם לנפח. הרכבים של אז היו מן הסתם פאר הטכנולוגיה של פעם, אבל למתבונן מהיום הם נראים אחרת:

יצרנים שניצחו בקטגוריות השונות התפארו כמובן בהשגיהם (גם אם לפעמים הם לא היו "מדוייקים" בלשון המעטה…):

לא רק חברות רכב נהנו מהתדמית של פייקס פיק, אלא גם יצרניות צמיגים, שמנים ועוד:

המירוץ נמשך במשך שנים, עד לפקיעת חוזה השימוש בדרך בשנת 1935. בשנה זו לא התקיים המירוץ, אבל בשנה הבאה הוא התקיים שוב עד 1941 שבה הוא הופסק שוב עקב כניסת ארה"ב למלחמת העולם השניה.

המירוץ והסקרנות סביב האתר משכו אליו עשרות אלפי תיירים, ובתי מלון באזור קולורדו ספרינגס הציעו תיורים ממונעים אל הפסגה, שכמובן הלכו והשתכללו עם השנים. אחד האתגרים הכי קשים בחווית הנהיגה אל הפסגה היא כמובן לימוד המסלול, וכשמדובר בלא פחות מ- 156 סיבובים ופיתולים שונים, זה הופך את העניין למשימה לא פשוטה. באותן שנים, נהגים מקומיים נהנו מיתרון לא הוגן בתחום זה, ובאחד המגזינים של התקופה רואיין נהג אוטובוס שביצע את הנסיע הזו 5,040 פעם אל הפסגה… המסלול עצמו, גם אם היה קשה, לפחות היה צפוי. מה שלא היה צפוי היו תנאי מזג האוויר ההפכפכים – שלג, גשם, ערפל, לחות, רוחות או חום – והדרך שבה הם השפיעו על הדרך ועל האחיזה של הגלגלים בעפר (או באספלט של היום). הנה וידאו הממחיש את תנאי הנסיעה אל הפסגה באמצעות האוטובוסים של פעם (ואפילו אחד ששרד, מאז):

חברות רכב ואופנועים רבות ניצלו את מעמדו של האירוע ואת הקושי הכרוך בו לטובת בדיקת הכלים שהם ייצרו. חברות כמו שברולט בדקו את המשאיות שלהן עם מנועי ה- V8 בשנות ה- 50, אבל כמובן שהיו עוד הרבה.

היו מתחרים רבים שייצרו רכבים שנועדו למטרה אחת ויחידה – ניצחון במירוץ פייקס פיק (ורצוי, על הדרך, גם במירוצים אחרים). בכל מה שקשור לנהיגה מהירה בגובה של 4 ק"מ – מנוע גדול היווה יתרון, וכך גם למשקל נמוך. כך למשל רכב ה- פורמולה V (או FV) של קן בלוקאן שהיה הבעלים של תחנת שירות למרגלות פייקס פיק. קן ראה מאות של קריאות שירות מרכבים שנתקעו בדרך לפסגה, ולמד את המסלול בעל פה. הוא הרכיב מנוע של פולקסווגן באחורי באגי קלילה, ולמרות שהמנוע המקורי הוציא 40 כ"ס הוא הצליח עם הזמן להגדיל את ההספק שלו לכ- 150 כ"ס בעודו שומר על משקל כללי של הרכב על פחות מ- 400 ק"ג. למעלה מ- 50 שנה אחרי, קן עדיין מחזיק ברכב המקורי שלו…

במשך שנות המירוץ היו אינספור התרסקויות, חלקן מצולמות (למרבה ההפתעה כמות ההרוגים הכללית לאורך השנים לא היתה גבוהה כמו שהיינו מצפים). הנה אחת מהן מ- 2012, בכמה זוויות צילום:

אגב הרוגים, אחת התאונות הקטלניות התרחשה ב- 2014 כשאחד הרוכבים – בובי גודין – נהרג אחרי שהוא כבר חצה את קו הסיום…

אגב, בעוד שהדרך הלא-סלולה שימשה את המירוץ במשך עשרות שנים, הכביש עד הפסגה נסלל רק "לאחרונה" בהתחשב בהיסטוריה של המירוץ. כדי לקבל מושג על איך היתה נראית הדרך בימים שבהם היא לא היתה סלולה במלואה באספלט מנקודת מבטו של נהג רכב, צפו בסרטון הזה (ארי וטנן, פיג'ו 405 T16, שנת 1988). במהלך הסרטון יש קטע אייקוני שנכנס לפנתיאון, בו ארי מחזיק את ידו אל מול השמש המסנוורת וממשיך בנהיגה בקצב מטורף (דקה 3:15):

בעוד שהמירוצים הראשונים היו מסתיימים בזמן של כ- 20 דקות ויותר, ככל שהתקדמה הטכנולוגיה כך השתפרו הזמנים, ובעולם הרכבים הם ירדו אל מתחת ל- 10 דקות לכיוון 9 ואף 8 דקות. ככה זה נראה ב- 2013 עם סבסטיאן לואב שגמא את המרחק במהירות ממוצעת של 145 קמ"ש וסיים את המירוץ ב- 8:13.87 דקות:

הקשר של דוקאטי למירוץ הפייקס פיק עובר דרך שרשרת נצחונות בשנת 2010, 2011 ושוב בשנת 2012 – ובשנה זו רוכב בשם קרלין דאן לא רק מנצח את המירוץ על גבי דוקאטי מולטיסטרדה, אלא גם מנפץ את שיא הטיפוס לאופנועים והעמיד אותו על 9:52.8 דקות – לראשונה פחות מ- 10 דקות לאופנועים! רוצים לראות איך זה נראה? הנה כאן אפשר ניתן לצפות בבן קבוצתו (גרג טרייסי) שעושה את המסלול בקצב מעט איטי יותר של 9:58.2 דקות, גם הוא שובר את מחסום ה- 10 דקות לאופנועים:

שנתיים מאוחר יותר צולם הסרטון הבא עם ג'יימי רובינסון (בשנה זו דוקאטי לא ניצחה את המירוץ):

עוברות 5 שנים, ואז ב- 2017 עשה זאת כריס פילמור על גבי KTM Super Duke R, ושוב שבר את השיא לאופנועים – 9:49.625 דקות:

השנה, דוקאטי שולחת שוב צמד אופנועי מולטיסטרדה פייקס פיק להתחרות, ועליהם רוכבים קארלין דאן (משמאל, מחזיק השיא מ- 2012) ובן קבוצתו קודי ואשולץ, בעל 3 נצחונת בהר, מחזיק השיא לנפח בינוני, ובן למשפחה שבה הסב מחזיק ב- 19 נצחונות בפייקס פיק ואביו מחזיק בלא פחות מ- 23 נצחונות (וגם מתחרה עדיין, בעצמו)… במקביל, כריס פילמור הולך להתחרות על גבי KTM Duke 790 בנפח הבינוני. הולך להיות מעניין:

(חלק מהתמונות בדף זה מגיעות מכאן: http://www.racingpastdevilsplayground.com)

רגע, מצלמות מהירות עלולות לגרום לתאונות?

מסתבר שכן. לפי המשטרה.

Inflatable speed camera inventor warned by cops he faces seven years in jail if it causes a crash

טוב, לא בארץ. אבל מסתבר שמשטרת אנגליה שלחה איום מפורש לאחד בשם Shed Simove שהמציא מצלמת מהירות מתנפחת (פיקטיבית כמובן), שאחרי שמנפחים אותה נראית ממש דומה למצלמת גאטסו. הוא קרא לקומבינה שלו בשם Fakeso, והתכוון למכור אותן אונליין ב- 30 ליש"ט.

המשטרה כתבה לבחור שהוא יואשם בעבירה על החוק המקומי במידה ואחת ה"מצלמות" שלו תגרום לתאונה.

אבל רגע, למה שמצלמת מהירות פיקטיבית תגרום לתאונה? הרי מי שחולף על פניה לא ידע, בעת שהוא עובר לידה, שמדובר במצלמה פיקטיבית. מכאן נובע שקיים חשש משמעותי במשטרה שמצלמות מהירות (בין אם אמיתיות ובין אם פיקטיביות, מנופחות באוויר) – גורמות לתאונות.

האם זה אומר שתאונות שיגרמו (ונגרמו) בגלל מצלמות מהירות שמוצבות על ידי המשטרה הן "בסדר", אבל אותן תאונות שיגרמו כתוצאה ממשהו שנראה כמו מצלמת מהירות הן "לא בסדר"?

דאבל סטנדרט, כרגיל.

נהג חוטף עונש ושלילה ארוכה עקב שימוש לרעה במערכות נהיגה מתקדמות

מדי פעם אנחנו נתקלים בידיעות פיקנטיות אודות עולם הנהיגה האוטונומית (עצמונית) ושלוחותיו.

הפעם מדובר בנהג בריטי בשם Bhavesh Patel נהג ברכב הטסלה מודל S שלו על כביש M1 ליד Hemel Hempstead כשהוא נמצא במצב בקרת שיוט אדפטיבית, ומהירות הנסיעה ברכב נקבעה על כ- 60 קמ"ש.

כל זה היה עובר ככל הנראה ללא שום אירוע מיוחד, אלמלא הנהג החליט להשתעשע מעט ובמקום לשבת במקום שבו אתם מצפים למצוא את הנהג – מאחורי ההגה – הוא עבר למושב הנוסע. אל תתבלבלו מהתמונות, זו בריטניה, ההגה נמצא בצד ימין.

הנהג האמיץ עזב כאמור את כל מערכות השליטה על הרכב – הגה ודוושות – ונצפה על ידי עד ראייה שצילם את האירוע כולו כשהוא יושב בנינוחות עם ידיו מאחורי ראשו במושב הנוסע.

האירוע התרחש לפני כשנה במאי 2017, אבל אנחנו שומעים עליו רק עכשיו בגלל ההמתנה למשפט. במהלך המשפט נשמעה עדותו של מהנדס בחברת טסלה שתיאר את מערכת בקרת השיוט האדפטיבית כסט של כלי עזר לנהג הכוללת את היכולת לשמור על מהירות הרכב בתוך התנועה, וכן לשמור על הנתיב עצמו, אבל כל זה נעשה תוך כדי שמירה על קשב ועירנות מלאים של הנהג.

המשך…

מזל טוב! הדו"ח (כנראה) הראשון לרכב אוטונומי

ברור לכולנו שהעולם הולך לשם, ושהימים בהם בני אדם היו חופשיים לעשות כרצונם (כולל למות, בכוונה או בטעות) על ההגה או הכידון – כבר לא יהיו יותר. זה רק עניין של זמן. אבל במסגרת ציר הזמן הזה שהתחלתו וסופו ידועים, והדבר היחיד שהוא נעלם בו הוא מהירות ההתקדמות שלנו בתוכו – רשת KPIX 5 מסן פרנסיסקו פרסמה לאחרונה כתבה על אירוע שככל הנראה ישמש כאבן דרך בהיסטוריה של הנהיגה העצמונית (אוטונומית) בעולם.

בסוף מרץ עצר שוטר רכוב על אופנוע את אחד הרכבים האוטונומיים של חברת Cruise באחד מרחובות העיר, ובפעולה שכאמור תירשם איפושהו בהיטוריה, הוא שלף בנונשלנטיות פנקס דו"חות, וכתב ברוב חשיבות את הדו"ח לרכב על ביצוע עבירה של אי-שמירת מרחק מהולך רגל.

לדברי החברה המפעילה, הולך הרגל לא היה באף רגע תחת סכנה, כיוון שהוא היה במרחק של כ- 3 מטר מהרכב. יחד עם זאת, הם מוסיפים, בטיחות הולכי הרגל עומדת לנגד עיניהם. אגב, נהג המבחן שישב ברכב בזמן האירוע יצטרך לשלם את הקנס כיוון שהיה אחראי על ההתרחשות.

לכתבה המקורית

מזל טוב! עוד תאונה של רכב אוטונומי, הפעם של טסלה

כל תאונה, ולא משנה מה הסיבה שלה, במיוחד כזו שבה יש אובדן של חיי אדם – היא מאורע שיש להימנע ממנו. אני בטוח שמהנדסי ומנהלי חברת טסלה לא כל כך מרוצים בימים האחרונים (במיוחד לאור הנפילות בשווי המניה של החברה).

נהיגה עצמונית (אוטונומית) הופכת, מאז שהופיעה לראשונה, לתופעה הולכת וגדלה במיוחד במדינות כמו קליפורניה, פלורידה, אריזונה ואחרות בארה"ב. יצרני מערכות הנהיגה האוטונומית נאבקים בלא מעט קשיים, כשהבולט שבהם הוא הגורם האנושי המסתובב באופן חופשי בצירי התנועה. אבל עד שייפטרו מכולנו ויסגרו אותנו בשמורות טבע בהם לא נוכל להזיק לעצמנו, יש ליצרנים בעיות נוספות, כמו למשל סימוני נתיבים ברורים, והפרעות אנומליה אחרות שגורמות למערכות הנהיגה האוטונומית להתבלבל באופן רגעי.

זו כמובן לא היתה הפעם הראשונה. ראינו את זה קורה כבר קודם.

הנה אנו מתבשרים על תאונה קטלנית בה נהרג נהג (גבר בן 38 בשם Wei Huang מסאן מתיאו, קליפורניה). הנהג שישב ברכב טסלה מודל 3 (המודל האחרון של החברה) נסע על כביש מהיר במצב סיוע נהיגה (בקרת שיוט אדפטיבית ומערכת תיקון מסלול), בזמן שהמערכת ככל הנראה התבלבלה בסימוני הנתיבים בנקודה בה הכביש מתפצל לשניים בין כביש 101 לכביש 85. עקב בלבול רגעי זה המערכת סטתה, ככל הנראה, באופן חד שמאלה לעבר מעקה הפרדה מבטון.

כתוצאה מהסטייה התנגש הרכב במעקה הבטיחות ועלה באש, ומספר שניות לאחר מכן התנגשו בו מאחור עוד שני רכבים. עקב התאונה נסגרו נתיבי הנסיעה למשך מספר שעות בזמן שהממצאים נבדקו על ידי חוקרי המשטרה וכן בידי מהנדסים של חברת טסלה שהגיעו במיוחד לזירה.

המשך…

משאית מכבי אש? לא בעיה

מאז התחלת הניסויים, ולאחר מכן ההפעלה החוקית של מערכות נהיגה עצמוניות (אוטונומיות) במדינות מסויימות בארה"ב (ובכלל בעולם), אנחנו מתבשרים מעת לעת על כל מיני תאונות מוזרות. בחלקן יש הרוגים כמו בתאונה הזו של רכב טסלה מודל S שמערכת סיוע הנהיגה שלו החליטה שמשאית פול-טריילר היא חלק מהשמיים, וגם כאן במקרה הזה.

ממקרה שתואר ע"י צוות כיבוי אש בעיר קאלבר סיטי שליד לוס אנג'לס בקליפורניה, מסתבר שמשאית כיבוי אש אדומה וגדולה שחונה בצד כביש מהיר (כדי לטפל בקריאה) היא לא עצם מספיק גדול ולא מספיק ברור כדי שמערכת הנהיגה של רכב טסלה מודל S תזהה אותו, תתריע בפניו, ותמנע את התאונה.

הרכב התנגש במהירות של 65 מייל בשעה – כ- 105 קמ"ש – באחורי רכב הכיבוי שעמד כאמור בצד הדרך כשאורות האזהרה שלו פועלים. למזלו של הנהג, הוא יצא מהרכב ללא פגע (שזה בפני עצמו הישג לא רע לרכב שקורע את כל מבחני הבטיחות בהצלחה יתרה). גם צוות הכבאים לא נפגע.

חשוב לומר: לרכבים רכבים כמו של טסלה ויצרנים אחרים יש מערכות סיוע נהיגה, שהן לא מערכות נהיגה אוטונומיות מלאות. דהיינו, המערכות מיועדות להקל את העומס על הנהג ולעזור לו לבצע משימות שגרתיות כמו שמירת מרחק, שמירה על הנתיב ועוד. אלה אינן מערכות נהיגה עצמוניות במלוא מובן המילה, והן דורשות נוכחות ועירנות של נהג אנושי. למעשה, אחרי תאונות מסוג זה חברות הרכב משדרגות כל פעם את המערכות, משפרות את החיישנים ומייעלות את האלגוריתמים הממוחשבים שלהן. יצרני הרכב מזהירות את הנהגים שהעירנות והקשב שלהם נדרשים תמיד, וחלקן אף מוסיפות מערכות שמזהות חוסר עירנות או קשב מצידו של הנהג, מתריעות על כך בפניו, ואם הן מזהות שהנהג לא מתייחס, הן מבטלות את עצמן בצורה הדרגתית עד כדי עצירה בצד הדרך, הדלקת אורות אזהרה, וביטול מוחלט של המערכת כדי למנוע שימוש לרעה.

ספר הרכב של טסלה כותב בפירוש:

Traffic-Aware Cruise Control cannot detect all objects and may not brake/decelerate for stationary vehicles, especially in situations when you are driving over 50 mph (80 km/h) and a vehicle you are following moves out of your driving path and a stationary vehicle or object is in front of you instead.

השאלה הגדולה היא לא האם מערכות מסוג זה לא מונעות תאונות. ברור לכל שכל שיפור לעומת המצב הקיים היום הוא שיפור מבורך. השאלה היא האם מערכות כמו אלה המותקנות ברכבי טסלה (ובהרבה רכבים אחרים, בקרוב על כבישי הארץ הפקוקים) לא גורמות דווקא להפחתת העירנות של הנהגים, ועל ידי כך מסכנים אותם יותר מאשר אילו היו נוהגים בכוחות עצמם.

ימים יגידו.

רכיבות מסלול בחו"ל – מוג'לו, איטליה

כשראיתי את הפוסט הזה של קובי ממן בפייסבוק, פניתי אליו כדי לאסוף כמה שיותר מידע על מנת שאוכל להציג את הסיפור בפניכם הקוראים. קובי שמח מאוד לשתף מידע ותמונות, ואפילו כתב כמה שורות בנושא, והריהן לפניכם (לאחר עריכה קלה). מקווה שמידע זה יוכל לעזור לקוראים שירצו להגשים חלום:

לרכוב על אופנוע ספורט על מסלול מוג׳לו באיטליה, חלום שהתגשם!

נסענו עשרה חברים קצת ״קוקו״ לכבוש את המסלול המטורף והמאתגר הזה. עבורי, זו היתה הפגישה הראשונה עם מסלול MotoGP בסדר גודל כזה, ואני לא יכול לתאר את התחושה בשום מילים אחרות פרט לתדהמה, שוק מוחלט וצמרמורת בכל הגוף. לאורך כל החוויה מילמלתי לעצמי שזה גדול עליי ואני מפה לא אצא שלם.

אני וה"קוקיות״ התכוננו למפגש עם מפלצת האספלט הזו ככל שאפשר להתכונן מהבית למפגש עם הדבר האמיתי. אפילו לקחנו איתנו את הד״ר הבלתי מעורער לפיצוח מסלולים ניב חיימי כדי שיתרגם לנו מראש ובזמן אמת איך מדברים עם הפניות של מוג׳לו. עברנו שם ימים מלאים בעבודה סיזיפית, דחיקה אל הקצה, התגברות על מחסום הפחד והמון מלחמות פסיכולוגיות בראש ומהראש הלאה אל הגוף.

המשך…

אופנוע משטרה מרחף

למשטרת דובאי יש הרבה כסף. אחרי שרכשו רכבי-על כמו למבורגיני אוונטאדור, פרארי FF, בנטלי קונטיננטל GT, אסטון מרטין וואן-77, פורשה פנאמרה, במוו i8, וכמובן בוגאטי ויירון לצי הניידות שלהם – המשטרה המקומית מחפשת איך לייצר עוד אייטמים לתקשורת, והפעם היא עושה את זה עם רחפן.

הרחפן – שמסוגל לטוס גם בצורה אוטונומית וגם להטיס עליו רוכב/טייס (במשקל מקסימלי של קצת פחות מכ- 300 ק"ג) במהירות של כ- 70 קמ"ש למשך כ- 25 דקות בין טעינות, ולגובה של כ- 5 מטר. לא מרשים במיוחד, אבל עדיין עושה כותרות בכל העולם (כמו שאוהבים במשטרת דובאי).

אין ספק שמדובר בחארטה תקשורתית נטו. הרחפן הזה – שכונה בעבר גם כ"מייצר קטועי הגפיים" על שם הקרבה המסוכנת של הרוטורים שלו לרגלי הרוכב – הוא פלטפורמה רוסית בשם Hoversurf Scorpion שכבר נצפתה בעבר:

המשך…

מפעילי מצלמות המהירות האלה לא חשבו שזה יקרה להם

מצלמות מהירות דיגיטליות, כדוגמת מצלמות הגאטסו בפרוייקט א3 שלנו, הן מצלמות שמחוברות און-ליין באמצעות רשת כזו או אחרת (אצלנו זו רשת סלולרית). המפעילים של המצלמות – השוטרים במקרה שלנו – מתחברים אליהן באמצעות חיבור מאובטח מרחוק, ושולפים את עשרות ומאות התמונות שנצברו בהן במהלך היממה האחרונה. הם בודקים כל תמונה (או כך לפחות אנחנו מקווים), ומנפיקים דו"ח לבעלי הרכבים המופיעים בתמונות.

עד כאן הכל טוב ויפה. אלא מה, במדינת ויקטוריה אשר באוסטרליה קרה משהו מוזר מאוד. במהלך חודש יוני גילו השוטרים שמפעילים את רשת מצלמות המהירות במדינה שהם חווים תקלה מוזרה, ושהם לא מצליחים לגשת לחלק מהמצלמות. בבדיקה מקיפה יותר התברר כי למצלמות יש בעיה: כזכור לכם באותה תקופה השתוללה בעולם תוכנה זדונית – כופרה או ransomeware – בשם WannaCry. מסתבר שמי שהתקין את המצלמות לא עידכן אותן עם טלאי האבטחה הרלוונטי, וכך יצא שהמצלמות חטפו את הכופרה שהצפינה את כל המסמכים – כולל תמונות שצולמו על ידי המצלמה – ודרשה סכום של כסף בתור כופר על מנת לשחרר את ההצפנה. בהתחלה דווח רק על 55 מצלמות שחטפו את הכופרה, אבל כמה ימים מאוחר יותר המספר גדל ל- 97, אז ל- 160, ולאחר מכן התבררה התמונה המלאה ומסתבר שמדובר בכ- 280 מצלמות (ועוד כ- 40 שעלולות גם הן להיפגע).

למרות שהמצלמות עצמן אינן מחוברות לאינטרנט, עובד של חברת התחזוקה שמטפלת במצלמות חיבר אליהן רכיב איחסון (USB flash disk) שהיה נגוע בתוכנה הזדונית, וכך יצא שכל המצלמות נפגעו כתוצאה מהכופרה.

לטענת דובר המשטרה המקומית, המצב תוקן ע"י התקנת אותו טלאי אבטחה רלוונטי, וכי הם עידכנו את הנציב העליון שלהם בנושא זה. אלא מה, מתברר שלא רק בישראל עושים קומבינות, וגם שם באוסטרליה הרחוקה השוטרים עידכנו את הנציב בתקלה רק אחרי שהיא דווחה בתקשורת המקומית.

כתוצאה מהסתבכות מביכה זו, הודיע נציג המשטרה כי הם יבטלו את כל דו"חות המהירות שהונפקו על ידי המערכת בין התאריכים 2 ל- 22 ביוני 2017. מדובר בכ- 8000 דו"חות המסתכמים בכ- 1 מיליון דולר אוסטרלי.

Traffic cameras in Victoria infected by WannaCry ransomware

8,000 red-light camera traffic tickets withdrawn in Australia due to WannaCry virus

More than half of state’s speed cameras infected by computer virus

Victoria's entire network of road safety cameras to be reviewed over software virus

מצלמות קסדה – ידיד או אוייב?

חלק גדול מאיתנו עושה שימוש במצלמות אקסטרים המותקנות במקומות שונים על האופנוע או הקסדה. הגיוני, לא? מצלמות כאלה משמשות אותנו ביום יום בעיקר כדי לתעד את הרכיבה שלנו במידה והנורא מכל יקרה. חלקנו משתמשים בהן גם כדי לייצר קליפים של הרכיבה שלנו במקומות מגניבים. אבל יש כמובן גם כאלה שמשתמשים במצלמות כדי לצלם את עצמם בפוזות רכיבה כאלה ואחרות.

לפעמים זה עלול לחזור אליהם בבומרנג. צפו בסרטון הזה למשל:

הסרטון שצולם באפריל 2014 שימש את המשטרה המקומית של הארטפורדשייר בבריטניה על מנת להרשיע מספר רב של רוכבים, וזאת על סמך העדויות המצולמות באמצעות מצלמות גו-פרו שהורכבו על אחד האופנועים (R6) – אחת קדימה ואחת אחורה. אחרי שהחרימה את 2 כרטיסי ה- SD של המצלמות, הצליחה המשטרה לחשב את המהירויות של הרוכבים באמצעות בדיקת ה- frame rate של הוידאו, וגילתה שמדובר במהירויות המגיעות לכ- 235 קמ"ש. ולא רק זאת, אלא שהסרטים תיעדו ביצוע פעולות אסורות נוספות כמו הרמות גלגל (ווילי), עקיפה על השוליים, עקיפה בין רכבים, ועוד.

כשהרוכבים הבינו שהמשטרה נמצאת בעקבותיהם, הבחור שעל האופנוע שלו הותקנו המצלמות השליך אותן לתוך תעלה בצד הדרך (בסוף הסרטון). השוטרים, מן הסתם, הצליחו למצוא אותן, ומשם הפיקו את העדויות. גם השלכת המצלמות עצמן מופיעה בוידאו המרשיע.

במהלך משפט שהתנהל לאחר מכן הצליחה המשטרה להרשיע לא רק את הרוכבים – כולם איבדו את רישיונם ויצטרכו לעבור טסט מחדש, וגם לשלם קנס של 500 ליש"ט (כ- 2500 ש"ח), אלא גם את נהג המרצדס הכסופה המופיע לקראת סוף הוידאו, שחטף שלילה של שנה וקנס הזוי בסך 2700 ליש"ט (כ- 13,500 ש"ח) על עקיפה מסוכנת בתוך הנתיב של הרוכבים, וסיכון חיי אדם…

זה לא נגמר כאן. רוכב בן 60 בשם רוברט האמונד נעצר ע"י שני שוטרים ממשטרת סאסקס שהחרימו את אופנוע ההונדה פיירבלייד שלו, וכן את כרטיס ה- SD של המצלמה שלו שהכיל כ- 150 קליפים מרשיעים, מהם ניתן לקבוע כי הרוכב חצה פסי הפרדה לבנים, רכב במהירויות של כ- 177 קמ"ש באזור בו המהירות המותרת היא 30 מייל לשעה (כ- 48 קמ"ש), עקף רכבים במהירויות של כ- 225 קמ"ש, והגיע למהירות מירבית של כ- 244 קמ"ש. האיש הושלך כלאחר כבוד לתא הכלא של הוד מעלתה לתקופה של לא פחות משנתיים.

בישראל, בנתיים, ידוע לי על מספר יחסית קטן של מקרים בהם המשטרה עשתה שימוש בוידאו (ומידע נוסף) שצולם ע"י רוכבים או נהגים על מנת להביא להרשעתם בעבירות תנועה כאלה ואחרות. אך אין זה מן הנמנע כי ככל שמצלמות רכב ואופנוע רבות יותר יכנסו לשימוש, כך ירצו השוטרים לשים ידם על החומרים המצולמים על מנת להשתמש בהם כחומר מרשיע כנגד הנהגים או הרוכבים.

רוצים טיפ? ראשית – נהגו ורכבו כחוק. שנית – השתמשו במצלמות כדי לתעד את הרכיבה או הנהיגה החוקית שלכם, השתמשו בהן כדי להוכיח את חפותכם במקרה וקרתה תאונה חלילה, או שמא נתקלתם בשוטר חם מזג שמאשים אתכם בעבירה שאותה לא ביצעתם (ולא חסרות דוגמאות רבות למקרים כאלה ברשת). לכן, בטלו את פיצ'ר ה- GPS במצלמה שלכם. אתם לא באמת צריכים את המהירות כנתון נוסף על הצג.

כשיש רצון יש יכולת

את התמונות הבאות צילמתי בעת ביקור באירוע יום הולדת ה- 90 של דוקאטי במסלול מיזאנו (ע"ש מארקו סימונצ'לי) אשר לחוף האדריאטי של איטליה. אי אפשר שלא להתפעל מעשרות אלפי האופנועים שגדשו את האירוע, אבל כשעברתי ליד הכלי הזה נעתקה נשמתי.

בהתחלה זה נראה נורמלי למדי:

mike-harper-ducati-m900-1

אבל אז אתה מסתכל קצת יותר טוב, ומבין שיש פה משהו מוזר. שימו לב למיקום של הפנס, מגן הרוח והכידון:

mike-harper-ducati-m900-2

האיש, רוכב דוקאטי לשעבר מאנגליה בשם מייק הארפר, נפצע בתאונת דרכים ורותק לכיסא גלגלים. אבל זה שהוא הפך להיות משותק זה לא משהו שימנע ממנו להמשיך לרכוב על הדוקאטי האהוב עליו ולהמשיך לטייל עם החברים שלו.

mike-harper

המשך…

תזכורת לאירוע המטורף ביותר בעולם מירוצי האופנועים

המירוץ של האי מאן.

טוב לא הכי מטורף, יש מירוצים לא פחות משוגעים ממנו. אבל עדיין, מדובר באירוע שסוחף אליו מיליוני צופים, עשרות אלפי מבקרים מדי שנה, ומאות רוכבים שככל הנראה חלקם הגדול ברח ממוסדות סגורים ממש לפני המירוץ כדי להשתתף בו.

המירוץ (צריך להגיד מירוצים, כיוון שיש מספר לא קטן של קטגוריות – ביניהן גם קטגוריה המוקדשת לרוכבים חדשים, רוכבים ותיקים, סופרבייק, סופרספורט, אופנועים עם סירות צד, אופנועים קלי משקל ועוד) מתקיים מדי שנה בתחילת יוני, כשהמבקרים הרבים הפוקדים את האי יכולים להנות לא רק מ- 4 ימי מירוץ שלמים, אלא גם ממספר לא קטן של ימי אימון המקדימים את המירוצים עצמם.

אגב, השנה, המהירות הממוצעת של ההקפות המהירות ביותר בקטגוריית הסופרבייק שייכת למייקל דאנלופ הרוכב על במוו, עומדת על למעלה מ- 132 מייל בשעה, קצת יותר מ- 212 קמ"ש, כשזמן ההקפה הוא 17 דקות ו- 3 שניות. אורך הקפה עומד על 37.73 מייל, שהם קצת יותר מ- 60 ק"מ.

אגב, מי מכם שמתכנן להגיע כצופה לאירוע, דעו לכם שככל הנראה כל מקומות הלינה באי נמכרו כבר למעלה משנה מראש, כך שקרוב לוודאי שהפעם הבאה שתוכלו לבקר במירוץ היא בשנת 2018…

Isle of Man TT Official Website

נתקלתי בקליפ הזה, רציתי לשתף אותו איתכם. למה שרק אני אהנה.

מזל טוב! רכב אוטונומי הורג את הנהג שלו

אני לא בטוח שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שמקרה כזה מתרחש, אבל המקרה הזה הוא ללא ספק אחד הראשונים. לצערי, אני חושש שהוא בוודאי לא יהיה האחרון.

נהג בשם Joshua Brown נהג ברכב הטסלה מודל S שלו על כביש 27 ב-וויליסטון, פלורידה כשהוא נמצא במצב בקרת שיוט אדפטיבית על כביש בעל שני נתיבים ללא גדר הפרדה בין המסלולים. במהלך הנסיעה התקרב הרכב לעבר צומת לא מרומזר, כשמולו נסעה משאית פול-טריילר. המשאית פנתה שמאלה, ככל הנראה מבלי להבחין ברכב שמגיע לכיוון, ומבלי לתת לו זכות קדימה.

כאן ניתן לראות שיחזור של התאונה:

הרכב שעבר מתחת למשאית עבר "גילוח", והגג שלו נחתך (ככל הנראה תוך כדי הריגתו של הנהג האומלל). לפי דברי החוקרים במקום, כלל לא היו סימני בלימה לפני התאונה, וכריות האוויר לא הופעלו (לא שזה היה עוזר במשהו).

לדעת החוקרים, אילו הרכב היה מתנגש במשאית בנקודה אחרת, יתכן ומערכות הבטיחות של הרכב היו נכנסות לפעולה ומצילות את חיי הנהג. אך במצב זה לא היה לו סיכוי.

לדברי נציגי טסלה, הצבע הבהיר של המשאית שהשתלב בצבע השמיים, ביחד עם גובה המשאית, היוו גורמים יוצאי דופן שמערכת סיוע הנהיגה לא הצליחה להבחין בהם, למרות שלל הסנסורים המשולבים בה – מצלמות, מכ"מ וחיישני אולטראסאונד – ולכן גם לא הצליחו למנוע את התאונה.

בדיעבד מתברר גם שהרכב שהיה כאמור במצב בקרת שיוט אדפטיבית נסע במהירות מעל למותר – 75 מייל בשעה במקום ה- 65 המותרים. בנוסף, מתברר מבדיקת הלוגים של מערכת המחשב של הרכב, כי הנהג קיבל מספר התרעות על חוסר עירנות וקשב בטרם התרחשות התאונה, והוא התעלם מהן.

חשוב לומר: לרכבים רכבים כמו של טסלה ויצרנים אחרים יש מערכות סיוע נהיגה, שהן לא מערכות נהיגה אוטונומיות מלאות. דהיינו, המערכות מיועדות להקל את העומס על הנהג ולעזור לו לבצע משימות שגרתיות כמו שמירת מרחק, שמירה על הנתיב ועוד. אלה אינן מערכות נהיגה עצמוניות במלוא מובן המילה, והן דורשות נוכחות ועירנות של נהג אנושי. למעשה, אחרי תאונות מסוג זה חברות הרכב משדרגות כל פעם את המערכות, משפרות את החיישנים ומייעלות את האלגוריתמים הממוחשבים שלהן. יצרני הרכב מזהירות את הנהגים שהעירנות והקשב שלהם נדרשים תמיד, וחלקן אף מוסיפות מערכות שמזהות חוסר עירנות או קשב מצידו של הנהג, מתריעות על כך בפניו, ואם הן מזהות שהנהג לא מתייחס, הן מבטלות את עצמן בצורה הדרגתית עד כדי עצירה בצד הדרך, הדלקת אורות אזהרה, וביטול מוחלט של המערכת כדי למנוע שימוש לרעה.

לנו לא נותר אלא לקוות שעד שמערכות כאלה יגיעו אלינו – וזה יקרה ללא ספק מוקדם ממה שאנחנו חושבים – הן תהינה משוכללות, מתוחכמות, ובטוחות יותר לכולנו.

הרוכב הזה לא תכנן להצטלם בפוזה הזו

כולנו, כרוכבי אופנוע, אוהבים להצטלם. חלקנו מתגאים בתמונות סטטיות על רקע יפה, חלקנו מתארגנים על צילומי אקשן בפוזות קרביות עם ברך ברצפה ומבט חודר, וחלק אחר, נו, חלק אחר מצטלם בפוזות שאנחנו בחיים לא היינו מגיעים אליהן.

כמו למשל הרוכב האוסטרלי הזה.

באוסטרליה, בניגוד לישראל, מדיניות האכיפה כנגד עבירות מהירות היא קפדנית ביותר. סטיה ולו הקלה ביותר מהמהירות המותרת נאכפת באדיקות, מה שמוביל לכך שהרוב המכריע של הנהגים והרוכבים בכבישים העיקריים שם אינם עוברים מעל למהירות המותרת. מערך המצלמות שם הוא עצום בהיקפו, וכולל לא רק מצלמות מהירות סטנדרטיות, אלא גם ניידות מוסוות (טנדרים תמימים למראה החונים בצד הדרך), וכן מערך של מצלמות מהירות ממוצעת המחשבות את המהירות שבה נע רכב או אופנוע בין שתי נקודות במרחק של כמה ק"מ זו מזו – מערכת שכמעט בלתי אפשרי להתמודד איתה במציאות.

כיוון שאי אפשר להקפיד על המהירות הזו באופן שוטף הנהג פשוט מכניס את בקרת השיוט לפעולה, קובע אותה על המהירות המותרת, ושוכח מכך שאפשר לנהוג מהר יותר למשך שארית חייו. בעוד שאצלנו יהיו כאלה שישמחו מאוד ליישם מערכות אכיפה כאלה גם בישראל, דווקא הדוגמה האוסטרלית אמורה להצביע על כישלון של שיטת אכיפה זו, כיוון ברור לכל שאכיפת מהירות קפדנית זו כלל איננה מפחיתה את כמות תאונות הדרכים ואת מספר הנפגעים במדינה – הם פשוט נפגעים ונהרגים מסיבות אחרות לגמרי (שיעמום וזיקנה הן בין הסיבות השכיחות ביותר).

אם נחזור לרגע לסיפור המקורי, אז אחת ממצלמות המהירות שהותקנה בניידת משטרה על אחד מהכבישים הסמוכים לעיר פרת' במערב המדינה, קלטה את הרוכב הזה כשהוא חולף על פניה במהירות מטורפת של 112 קמ"ש <הכנס ציניות לפה>, בערך 12 קמ"ש מעל למותר. הרוכב, שככל הנראה נבהל מאוד מקיומה של הניידת, החליק עם האופנוע על הצד, וכך הוא תועד בעדשת המצלמה כשהוא באמצע נפילה, גיצים מעופפים והכל, וכשהוא ללא מיגון ראוי (וככל הנראה גם ללא כפפות).

זה הולך לכאוב.

bike-down-speed-camera

(קרדיט לתמונה: WXIA)

World Ducati Week 2016 – חגיגות 90 שנה לדוקאטי

הסיפור של דוקאטי החל ב- 4 ביולי 1926, כששלושת האחים אדריאנו, ברונו ומרצ'לו קוואליירי דוקאטי, בעזרת אביהם אנטוניו – הקימו את חברה שנודעה בשם Società Scientifica Radio Brevetti Ducati. מאז, החברה האיטלקית המבוססת בבולוניה יצרה אופנועים המאופיינים בעיצוב חסר פשרות, מזג ספורטיבי ויכולות הנדסיות ייחודיות.

wdw-5

90 שנה לאחר מכן, חברת דוקאטי מתכוננת לקראת האירוע הגדול בתולדותיה – ה- World Ducati Week של 2016. לאחר ההצלחה של האירוע הקודם בשנת 2014 (האירוע מתרחש אחת לשנתיים) אליו הגיעו למעלה מ- 65,000 רוכבים ורוכבות מ- 56 מדינות ו- 5 יבשות, לאור נתוני מכירות מדהימים, ועם שחרורם של מספר דגמים מסקרנים במיוחד, דוקאטי מכינים לעשרות אלפי אוהדיהם בכל רחבי העולם אירוע שיזכר לדורות.

wdw-6 wdw-3

המשך…