חודש: נובמבר 2011

כמה זה 1+1? תלוי את מי שואלים… המניפולציות של נערי האוצר ממשיכות

היום, ה- 20 בנובמבר 2011, התנהלה ישיבה בועדת הכלכלה בכנסת במהלכה נידוה הפחתת מחירי ביטוח החובה לרוכבים. הדברים מובאים כאן כלשונם, ובהמשך בהמשך לפוסט הזה ולפוסט הזה. לקרוא ולא להאמין כיצד נערי האוצר עושים במספרים כבשלהם.

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ שאמה-הכהן: ההוזלה המוצעת לאופנוענים בעקבות חוק ההעמסה לא מספקת. ח"כ שאמה-הכהן: "אם לא נגיע להסכמות עם האוצר נפעל להשיג הוזלה נוספת לאופנוענים בדרכים אחרות"; האוצר: הנהגים במכוניות הפרטיות מסבסדים את ביטוח החובה של הרוכבים ביותר מ-10% – צפירות הזדהות זה נחמד אבל הציבור לא מוכן לסבסד את הדו גלגלי"

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, קיימה היום ישיבת מעקב אחר יישום החוק בנושא מרכיב ההעמסה, שאושר בוועדה והתקבל בקריאה שנייה ושלישית בראשית אוגוסט בסוף המושב הקודם של הכנסת. בסוף החודש שעבר הגיע היו"ר שאמה-הכהן להסכמות עם הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג, על ההוזלה לאופנוענים שתיכנס לתוקף בתחילת 2012. אולם בפתח הישיבה ציין היו"ר כי "מהתוצאות שהוצגו לי לפני כחודש הסתבר שלא הגענו למה שכיוונו ולא נסתפק בזה".

לפי החוק, שיזמה ח"כ פניה קירשנבאום וקידם היו"ר הוועדה ח"כ כרמל שאמה-הכהן, הסבסוד של כלל המבוטחים בביטוח החובה לטובת ביטוחי החובה של האופנוענים יעלה מכ-4% ל-6%, במהלך שנועד להפחית את עלות ביטוח החובה לאופנוענים. עם זאת היו"ר שאמה-הכהן ציין כי "מה שקרה דומה למישהו שרוצה לרכוש דירה ומגיע להסכמה עם הקבלן שהדירה תהייה בקומה השמינית, אלא שהקבלן חישב את הקומות מהמרתף והקונה חישב את זה מקומת הקרקע. אפשר להתווכח בכמה אחוזים טעינו, אבל לא נסתפק באחוזי ההנחה שהציג האוצר".

ח"כ קירשנבאום אמרה כי "החוק נועד להקל על צעירים וסטודנטים ובנושא הזה הגענו להישגים, אבל חלק מהנתונים נשארו בערפל". היא ציינה כי מנכ"ל הפול לא מסר כמה כסף נמצא בפול. וכדי לבצע את החישובים היא התבססה על הנתון שנאמר לחברי הכנסת, לפיו כל רכב מסבסד את הפול ב-75 שקלים. "כשחישבנו את זה כפול כ-2.5 מיליון מכוניות הגענו ל-187 מיליון שקל שזה אמור להיות הפול", אמרה קירשנבאום והוסיפה כי היא סומכת על משרד האוצר שניתן יהיה להגיע להסכמות להגדלת ההנחות.

מנהל מחלקת ביטוח כללי באוצר, אסף מיכאלי,טען כי החוק יצר מסגרת כללים שלא היתה קיימת קודם והגדיר לראשונה כי נהגי הרכב הפרטי יסבסדו את רוכבי הדו גלגלי וקבע גם את השיעור. מיכאלי הזכיר את מאבק הרוכבים ב-2009 נגד העלאת התעריפים ואמר: "צפירות הזדהות זה נחמד אבל הציבור לא מוכן לשלם עבור סבסוד ביטוח רוכבי הדו גלגלי".

לדברי מיכאלי, מרכיב ההעמסה עומד כעת לאחר תיקון החוק על כ-203 מיליון שקל והוא לא הסבסוד היחיד. לדבריו, צו החצייה (לפיו במקרה של תאונה מעורבת חברות הביטוח משתתפות גם בפיצוי לרוכב האופנוע) שהוא סבסוד נוסף מעביר כל שנה עוד כ-130 מיליון שקל מחברות הביטוח לפול. "סך כל הסבסוד של הנהגים בכלי הרכב הפרטיים הוא גבוה יותר מ-6% (מרכיב ההעמסה) והוא קרוב יותר ל-10% ומהווה כ-333 מיליון שקל בשנה – שיעור חסר תקדים שמעבירים הנהגים לרוכבי הדו גלגלי".

מיכאלי אף ציין כי ההנחות שניתנו במסגרת העלאת מרכיב ההעמסה היו בהתייעצות עם חברי הכנסת, שהציעו לתת את אותן הנחות בעיקר לצעירים וסטודנטים. הוא הסביר כי רוכבים בגילאים 21-30 ייהנו החל מהשנה הבאה מהנחה של 6%, בנוסף לכך ביטוח כלים בנפח של עד 250 סמ"ק יוזל גם הוא ב-6% נוספים וכן כל קבוצות המבוטחים יוכלו ליהנות מהנחה נוספת של 5% אם יבחרו במסלול ביטוח הכולל השתתפות עצמית. "בסך הכל מדובר בהוזלה של 17% ובהתייחסות לתעריפים ב-2009 שיעור ניכר מאוד מהרוכבים חזר לשלם מה ששילם באותה שנה והמצב של חלק מהרוכבים אף טוב מכך", אמר מיכאלי.

עם זאת טען היו"ר שאמה-הכהן כי ההערכה הייתה שהעלאת מרכיב ההעמסה מ-4% ל-6% תעביר לפול עשרות מיליוני שקלים אולם בפועל היא העבירה לפול כ-16 מיליון שקל בלבד. לפיכך הסביר היו"ר כי ההוזלה לא מספקת ולא הייתה כפי שחברי הכנסת ציפו.

עו"ד עמית ברגמן ממועדון האופנוענים הישראלי טען כי המפקח על הביטוח מסתיר נתונים שנוגעים לרווחיות חברות הביטוח. לדבריו, מהדוח האחרון של המפקח שפורסם ב-2009 ניתן היה ללמוד כי דמי ביטוח החובה מהווים רק 27% מהכנסות חברות הביטוח בעוד הרווח מביטוחי החובה עומד על 52%. "חברות הביטוח הרוויחו השנה כ-700 מיליון שקל אז עוד 16 מיליון שקל או פחות 16 מיליון שקל זה בדיחה מבחינתן", טען ברגמן. מיכאלי הסביר כי הרווחיות נובעת מהשקעות טובות שביצעו חברות הביטוח. לדבריו, החברות מתמחרות רווח אפסי בביטוחי החובה, שכן השוק הוא תחרותי מאוד וציין גם את המחשבון של משרד האוצר. עם זאת, הוסיף מיכאלי, הן בוחרות להשקיע את כספי הפרמיה וההשקעות הן שמניבות להן את הרווחים.

לסיכום הבהיר היו"ר שאמה-הכהן כי "אם התוספת לפול היא רק 16 מיליון שקל אז החוק יצר שמיכה קצרה מידי". הוא הודיע כי בכוונתו לתאם ישיבה משותפת עם שר האוצר ובהשתתפות אנשי אגף שוק ההון והביטוח במשרד ויוזמת הצעת החוק ח"כ קירשנבאום. "אם לא נגיע להסכמות עם האוצר נפעל להשיג הוזלה נוספת לטובת האופנוענים בדרכים אחרות".

מקור: הודעה לעיתונות מטעם ועדת הכלכלה

החזירות של חברות הביטוח

בהמשך לפוסט הזה ולפוסט הזה שלי פה באתר רציתי להעלות בפניכם כתבה חשובה שפורסמה היום ב- YNET ע"י שחר הזלקורן:

כמה מרוויחות חברות ביטוח? כנראה לא מספיק
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4149731,00.html

בכתבה פורס שחר את פירוט הרווחים של חברות הביטוח בשנים האחרונות, ומזכיר את מה שאני אמרתי פה כבר מזמן: חברות הביטוח שקיבלו מנדט מצד הממשלה להדפיס כסף (ראו את רווחיהן) ע"י מכירת מצרך שהוא חובה על כל אזרח במדינה, לא רואות את הרווחים האסטרונומיים שלהן כפרס, ולמעשה הן מבקשות מנערי האוצר (שרובם, בסיימם את תפקידם במגזר הממשלתי, פונים ומתקבלים למשרות מאוד בכירות בשוק ההון ובחברות הביטוח) להגן על הרווחים שלהן ואף להגדיל אותם:

"הנה נתון שחברות הביטוח היו מעדיפות שלא תכירו: בשנת 2010 הרוויחו החברות המבטחות כלי רכב בישראל כ-697 מיליון שקל ממכירת ביטוח חובה לנהגים. כך עולה מנתונים שהעביר משרד האוצר לבקשת ynet. והנה נתון נוסף: הרווח של חברות הביטוח בשש השנים האחרונות מענף זה לבדו, הסתכם ביותר מ-4.1 מיליארד שקל. אלא שלמרות רווחי העתק, את ההוצאות שמסבות להן תביעות הפיצויים שמגישים רוכבי אופנועים, מגלגלות חברות הביטוח אל כלל ציבור הנהגים. והן עושות זאת בחסות הממשלה והכנסת, שאישרה לאחרונה חוק המאשר להן לעשות זאת."

אתם מבינים? חברות הביטוח זכו בפיס. הן מרוויחות קרוב ל- 700 מיליון ש"ח (רווח, לא הכנסה… ההכנסות עוברות את ה- 4.1 מיליארד ש"ח בשנה!) בזכות העובדה שהממשלה בישראל הסמיכה אותן ורק אותן למכור מצרך שאף אחד לא יכול בלעדיו. בעצם, זה כמו לקבל רישיון למכור אוויר. ברוב חוצפתן, חברות הביטוח לא מסתפקות ברווחים העצומים שלהן ולמעשה מבקשות עוד ועוד, ואיך ירוויחו עוד? יטילו מעין מס על כל נהגי ישראל כדי שבאמצעות מס זה רמת הרווח שלהן תישאר קבועה ולא תרד מתחת למה שהן "רגילות".

ביזיון בחסות נערי האוצר.

פוסטים קודמים בנושא:

מיצו בדרכים » Blog Archive » מניפולציה של האוצר – מחירי הביטוח ירדו, אבל לא לכולם ולא בשיעור שציפינו
https://www.mitsu.co.il/?p=1400

מיצו בדרכים » Blog Archive » לאן הולך הכסף?
https://www.mitsu.co.il/?p=1421

חיבור צ'יטה C50 לדיבורית Bluetooth בקסדה

כפי שקוראי הנאמנים כבר הספיקו להבין, אחד מאמצעי ההגנה האפקטיביים במיוחד כנגד מכמונות מהירות קבועות הינו ה- Cheetah C50, עליו תוכלו לקרוא עוד בלינק הזה. אני אוהב את הצ'יטה בעיקר בגלל יתרונותיו הלא מבוטלים בעיני:

המכשיר מספק כיסוי בפני כל סוגי מלכודות המהירות הקבועות + מצלמות אור אדום ברמזורים, מראה כיוון נסיעה ומהירות נסיעה, מזהה כיוון נסיעה כך שההתרעה היא בכיוון שלך בלבד, מתריע בקול אנושי (אנגלית לרוכשים בחו"ל, עברית לרוכשים בארץ) וקיים עבורו גם מתאם לאוזניה. בנוסף, הוא מאפשר הכנסת Points of Interest משלך, ומאפשר שליפתם בפורמט של אקסל, אם כי מחיקת הנקודות טיפה בעייתית. שליטה על הווליום. פעיל גם באירופה ובארה"ב, כך שהוא הופך לפריט חובה לכל מי שמתכנן לשכור רכב בחו"ל.

מצד שני, יש למכשיר גם כמה חסרונות. הראשון שבהם הוא שהוא מספק אך ורק כיסוי בפני מלכודות קבועות בלבד, ורק כנגד אלה שהוא "מכיר" בזכות עידכוני בסיס הנתונים, אותם מבצעים דרך מחשב פעם בשבועיים שלושה. הוא אינו "מכיר" את המצלמות, אלא מבסס את הידע שלו על בסיס נתונים, ולכן, במידה ובסיס הנתונים מעודכן הזיהוי הוא וודאי, אבל במידה וחלה שגיאה בהכנסת הנתונים לבסיס הנתונים, הצ'יטה לא יתריע על המצלמה כיוון שמבחינתו היא איננה קיימת.

בנוסף, עבורנו רוכבי הדו-גלגלי, המכשיר מחייב חיבור חשמל קבוע והוא אינו מתחבר לקסדה אלא אם רוכבים עם אוזניה (מה שאני כמובן לא ממליץ).

אז יש דרך לבצע את החיבור הזה. טוב ששאלתם. סוד החיבור טמון ברכישת דונגל בלוטוס פשוט מאתר סיני, אחד שאפשר להטעין אותו אחת לכמה שבועות, להצמיד אותו מצד אחד לדיבורית בקסדה ומצד שני לחבר אותו ליציאת האוזניות בצ'יטה, ובא לציון גואל.

כזה:

תהנו.

כמה נמוך אפשר לרדת?

תראו את מעשה הוונדליזם הזה ותגידו לי אתם. מה הייתם עושים לחלאה שעשה לכם את זה, אילו הייתם תופסים אותו?

קראו את הפוסט המקורי בפורום אופנועים בתפוז.

מיצו רוכב על Ducati Multistrada 1200 (מודל 2011)

לקח לזה לא מעט זמן. אילוצי עבודה, משפחה ושלל תירוצים עיכבו בלמעלה משנה את רכיבתי הראשונה על המולטיסטרדה של דוקאטי, אבל עכשיו הגיע תורי.

אני מקבל את האופנוע באולם התצוגה של ליגל, יבואני דוקאטי. אני מסתכל על האופנוע הלבן בזמן שאני מקבל הסברים ארוכים אודות ה- Setup של האופנוע, כל מתג וכפתור (ויש הרבה), וכל תפריט בתצוגה הדיגיטאלית המשוכללת. בשלב מסויים הכל הופך להיות מעורפל ומטושטש באזני. אני ממשיך להנהן ברוב הבנה בראשי, אבל בתוכו אני מפליג בדימיוני לעולם עתידני בו הרוכב על האופנוע הוא רק נוסע המחזיק בכידון סמלי שלא מחובר לכלום (לפחות לא באופן מכאני), אופנוע רובוטריק ממוחשב שמעביר לרוכב/נוסע/אורח רק את הפידבק שהמתכננים והמתכנתים שלו רצו, מצערת שמשחררת סוסים לפי הנחיות המחשב, מערכת היגוי שמתקנת תיקונים מיקרוסקופיים באמצעות מנועי סרוו חשמליים את השגיאות שעושה הרוכב ומייצבת את הפלטפורמה המכאנית שנבנתה בכוונה בצורה לא-יציבה, מערכת בלימה ושיכוך שעושה הכל בצורה דינאמית-אוטומטית-רובוטית בהתאם לתנאי הכביש, זווית ההטייה, משקל הרוכב ושל פרמטרים נוספים.

העתיד הזה יגיע מוקדם ממה שאנחנו חושבים, אין לי ספק, אבל היום אני עדיין השולט בסוס המכאני.

האמנם?

Fast forward למוצאי שבת. אחרי כ- 500 ק"מ בתנאי דרך משתנים בקיצוניות החל מרכיבה מטורפת עם קבוצת ספורט-ליטרים על כביש 6 צפונה כשלפעמים אני מוביל אותם במהירויות שאללא יסתור והמבין יבין… דרך כבישים טכניים ומפותלים עם גז שמעיף אותך לשמיים… דרך ירידה מהכרמל בדרך לא סלולה, בוצית לעיתים, כשלכל האורך יש אבנים וסלעים קטנים וצמחיה ולפעמים גם מעט דרדרת (לא סינגלים, נכון, אבל עדיין צריך 4X4 כדי לעבור שם)… דרך רכיבה בגשם שוטף עם פתיחות גז מטורפות שמעולם לא חשבתי שאפשר להעז – בגשם שוטף – ועדיין אתה מרגיש בטוח וחופשי כמו נערה מתבגרת עם 10 טמפקסים ו- 5 שכבות של אולווייז אולטרא בו-זמנית!

נכון, המחיר נמצא אי שם בשמיים הרחק מהשג ידם של רוב בני התמותה (למעלה מ- 175,000 ש"ח לדגמי ה- S ו- T), יש מה לשפר בהנדסת האנוש, בשטח הוא לא באמת מתמודד ראוי וסביר להניח שמי שרוכב עליו לא יעז לעשות איתו דברים שהוא היה מעז עם KTM Adventure ובטח שבטח שלא עם אופנוע שטח ייעודי, נפילה איתו בשטח תכניס אותך למינוס גדול מאוד, הכנף הקדמית ומגן הבוץ האחורי לא שווים כלום בשטח בוצי, ואפילו העברת ההילוכים לפעמים לא ממש מסתדרת ולעיתים אתה מוצא את עצמך מוריד הילוך כדי לתת גז מה שלא הגיוני באופנוע עם כזה נפח וכזה הספק… אבל להכניס את כל זה לחבילה אחת ועדיין להיות מוצלח מאוד בזה? פה טמונה הגדולה של האופנוע הזה. בשבילי מספיקה תחושת הביטחון שהרגשתי כשרכבתי עליו בגשם שוטף, על מעברי חציה חלקלקים (אחרי שהתרגלתי לקונספט כמובן), בסיבובים ובהשכבות שלא הייתי מעז לעשות על כבישים רטובים (שוב, רק אחרי שהתרגלתי לקונספט ולמדתי לבטוח במערכת ה- DTC). מסתבר שיש כזה דבר, אופנוע המספק את חווית הרכיבה המושלמת. ואני רכבתי עליו.

חזרה להווה.

המשך…

אמצעי אכיפת מהירות בישראל

להלן סקירה מקיפה ומרוכזת בנושא האיומים בנושא אכיפת מהירות ע"י משטרת ישראל העומדים בפני נהגים בישראל.

פוסט זה נכתב בנובמבר 2011, אבל עד תחילת 2025 לא חל כל שינוי באמצעי אכיפת המהירות של המשטרה בישראל.

לפני שאתחיל חובה עלי להזכיר, אם הדבר לא היה ברור עד כה – אין במאמר זה כל קריאה, עידוד או בקשה מאף אדם לעבור את החוק. כולנו צריכים לשמור על החוק, כלשונו. נקודה. יש לציין, כמובן מאילו, שנהיגה/רכיבה במהירות החוקית תפתור אתכם מכל צורך לדאוג מהאכיפה המשטרתית. יחד עם זאת כולנו בשלב כזה או אחר של הנהיגה עלולים למצוא עצמנו במצב שבו מהירות הנהיגה שלנו גבוהה מהמותר בחוק, וחוקי מרפי טוענים שבדיוק אז יקפוץ לכם שוטר לאמצע הכביש. לכן, קראו הלאה והקפידו.

על מנת להתגונן מפני אמצעי אכיפה אלה על הנהג לעשות שימוש במגוון גלאים וכלי הגנה. אצלי באתר תוכלו למצוא סקירה של חלק מאמצעים אלה.

1. מכשירי אכיפה מבוססי רדאר (מכ"ם)

מכמונות המהירות מבוססות הרדאר הן בעצם מכשירים שונים המשדרים קרני רדאר (מכ"ם) בתדר מסויים והמסוגלים למדוד את מהירות כלי הרכב הנעים לקראתם או המתרחקים מהם. מכשירים אלו פועלים על עיקרון דופלר שאומר שככל שעצם מסויים מתקרב למשדר תוך כדי השידור, עצמת האות המוחזר בחזרה מן העצם תגדל, ולהיפך, כתלות במהירות היחסית בין המשדר לעצם הנמדד. אם גם המכמונת עצמה נמצאת בתנועה יש לחסר מהמהירות היחסית את מהירות המכמונת וכך לקבל את המהירות המוחלטת של הרכב הנמדד. לחלק מהמכמונות יש מצלמה אשר מופעלת עם קליטת רכב עבריין, וחלקן מצריכות מהשוטר לסכן את חייו, או לבצע מרדף משטרתי כדי לעצור את הנהג הפושע.

בישראל אמצעים אלה כוללים את הדבורה (MPH Industries Bee III).

הערה: בעבר היתה המשטרה משתמשת במצלמות מהירות מתוצרת מולטנובה (Multanove 6F) שאינן רלוונטיות יותר מאז סוף 2016 בה הוצאו כל מכמונות המולטנובה משירות מבצעי.

כדי להתגונן מפני מכשירים מבוססי רדאר הנהג צריך להצטייד במכשיר גילוי מכמונות מתאים.

2. מכשירי אכיפה מבוססי לייזר

ממל"ז – מד מהירות לייזר או אקדח לייזר – היא מכמונת המהירות המבוססת קרן לייזר. מדובר במכשיר דמוי אקדח המכיל דיודה המקרינה קרן לייזר לטווח של כמה מאות מטרים, והפועלת בדומה לאמצעים צבאיים ואזרחיים המשמשים למדידת מרחק, כשהוא מבוסס על אפקט דופלר למדידת מהירות האובייקטים אליהם האקדח מכוון. לאקדח מוצמדת עינית אופטית העוזרת למפעיל לכוון את אלומת הלייזר אל עבר חזית העצם הנמדד.

בישראל אמצעים אלה כוללים את אקדח הממל"ז (LTI 20-20).

כדי להתגונן מפני מכשירים מבוססי רדאר הנהג צריך להצטייד במכשיר גילוי מכמונות מתאים, אם כי צריך לדעת שבגלל מהירות הנעילה על המטרה של הממל"ז גם גלאים משוכללים לא מסוגלים לתת התראה נאותה בפניו, ולצערי ברוב המקרים ברגע שהגלאי מצפצף משמעות הדבר ששוטר נועל עליך ברגעים אלה ממש.

3. מכשירי אכיפה מבוססי פסי השראה מגנטיים

מכמונות המופעלות ע"י פסי השראה מגנטיים מבוססות על לולאות המוטמעות בתוך אספלט הכביש. על ידי מדידת ההשראות שהרכבים החולפים יוצרים על פני הלולאות הללו, יודעת המערכת לחשב את המהירות של הרכב שעבר מעליהן, לכל נתיב בנפרד.

בישראל אמצעים אלה כוללים את מצלמות הגאטסו (Gatsometer GS11).

פה תוכלו לקרוא עוד על מיקומי מצלמות הגאטסו.

כדי להתגונן מפני מכשירים מבוססי פסי השראה מגנטיים הנהג צריך להצטייד במכשיר גילוי נקודות עניין מבוסס GPS.

בואו נתחיל.

המשך…

נגישות