מצדה 2012 – היום שאחרי

יממה אחרי הרכיבה למצדה, ספטמבר 2012, אני מתעורר אחרי שנת לילה ארוכה שמילאה את המצברים שהתרוקנו במהלך הלילה המדהים של אמש. אין ספק. מי שלא היה, לא ראה אירוע כזה מימיו!

סביב השעה 01:00 החלו להיאסף בנקודת המפגש ב"חצי חינם" אופנועים וקטנועים מכל סוג ומין שאפשר להעלות על הדעת. כולם מלאי אדרנלין והתרגשות, כולם מברכים זה את זה בברכת חג שמח ושנה טובה. שעה לפני זה החלו קבוצות צפוניות אחרות החלו כבר בתנועתם דרומה, אבל בנקודת המפגש העיקרית אנחנו ממתינים ליציאה המסודרת. ואכן ב- 02:15 בדיוק אני מוציא את כולם לדרך, בסיועם האדיב מאוד של שוטרי ומתנדבי משטרת ראשון לציון שעזרו לנו להשתלב בתנועה.

מלמעלה מרחף קוואד-קופטר עם מצלמת HD, מתעד את היציאה לדרך, תודה לגיא על הצילומים:

השיירה האינסופית עושה דרכה על כביש 4, פונה מזרחה במחלף אשדוד, ואז דרומה לכביש 40 בצומת כנות. שם יש הזדמנות לעצור ולהתפלא מהכמות הבלתי נתפסת של כלים שחולפים על פניך. ממשיכים בתנועה דרומה, קבוצות קבוצות המחולקות בהתאם לסוגי האופנועים ולמהירות הרכיבה, אבל הכל נעשה בסדר מופתי. כ- 40 דקות מאוחר יותר אנחנו מגיעים לתחנת הדלק של בית קמה, ונדהמים לגלות שם כמות גדולה נוספת של אופנועים. תדלוק קצר למילוי מיכלים, תדלוק בשתיה קרה או חמה, והופה ממשיכים דרומה. חלק נוסף של הכלים בחר לעצור בתחנת הדלק של צומת שוקת, וטוב שכך כי אחרת לא היינו יכולים לקבל שירות נאות לכולנו באותה תחנה.

הרכיבה לכיוון ערד עוברת באחד מהכבישים המסוכנים בישראל – כביש 31. אני מתפלל ומחזיק אצבעות שהרוכבים יסעו שם באחריות, מקווה שהדברים שכתבתי פה, בפייסבוק ובתפוז יחלחלו פנימה ויגרמו לכולם לנסוע בזהירות מירבית. לצערי, כבר בכיכר הראשונה ליד הישוב ח'ורה אני שומע על ג'יקסר שהחליט לעבור דרכה ישר. האופנוע ניזוק קשות, אבל לרוכב לא נגרמו חבלות. למזלנו, זו התאונה היחידה וגם היא, כמו תאונות רבות, יכלה להימנע עם קצת מחשבה ותכנון נכון של הרכיבה.

אני עוקף רוכבים רבים בדרכי לערד. נוסע עם הבוסה האדומה שלי בחשכת הלילה, אורות הדאבל-וינקר שלי יוצרים מופע של צללים מוזר על פני הנוף הצחיח. הרוכבים מרשימים אותי בסדר מופתי, שומרים על הקו שלהם (רובם לפחות), ומאפשרים עקיפה זהירה ובטוחה.

כשאנחנו יורדים למטה לכיוון ים המלח הלב מפרפר בסל"ד מתוגבר, ואני מקווה שהסדר ישמר גם פה. אני דוהר קדימה, הטמפרטורות עולות ככל שהמפלס יורד מתחת לגובה פני הים. בשלב מסויים אני די בטוח שאני נמצא בחלקה הקדמי של השיירה, ואז אני מגיע לחניון של מצדה וחוטף הלם: מולי אני מגלה את ההר מואר כולו בצבעי צהוב, כתום ואדום (האתר היה פתוח וחיכה לנו, בתיאום מראש עם המנהלים), ויותר מזה – החניון עצמו כמעט מלא עד לאפס מקום! כנראה שמדובר בקבוצת הצפוניים והירושלמים שנסעו דרך הבקעה, אחרת אין לי הסבר לכך.

מדהים! מאות אופנועים וקטנועים ממשיכים להגיע מדרום וגם מצפון, נחש אורות בלי נגמר שנע בדממה מרחוק. וככל שהם מתקרבים כך גדל השאון וההמון, מגרש החניה מלא כולו ואנשים מתחילים להחנות על כביש הגישה, בכיכר ומעבר לה.

לאט לאט עולים לשמים כדורי אש סיניים שחלק מהרוכבים מדליקים, ביניהם גם ורד, אחותו של טל שביט ז"ל, והורי מיה ועלי. ואוו, המראה מדהים וככל שהם עולים מעלה, הם מתמזגים עם רקע הכוכבים הבוהקים.

האור בשמים הולך ומתגבר, והנה הגיעה שעת הזריחה. אני נושא דברים דרך מערכת ההגברה של האתר, מודה למי שהגיע, זוכר את אלה שהלכו מאיתנו, ובעיקר מבקש מכולם לחשוב לפני שהם עולים על האופנועים שלהם. ואז אני מבקש מכולם לעמוד ליד האופנועים לדקה דומיה, ולאחריה להניע את הכלים ולפתוח מצערת לזכר הנופלים. הרעש והנהמה עולים לשמים, והנה כך הם נשמעים ממרומי המצדה:

צמרמורת עוברת לנו בגוף בזמן שכולנו חושבים, לרגע, על אלה שאינם איתנו יותר. הרגע מרגש וחודר לכולנו לתוך התודעה. ואז זורחת השמש, כאילו בתזמון מושלם לבקשתנו.

הנה קליפ מסכם שצולם ע"י כרובי:

אקנח בציטוט של דברים מרגשים שנכתבו בדף האירוע בפייסבוק ע"י בחור בשם עידן סים:

"רוכבים מכל קצוות הארץ מתארגנים לקראת המסע שלהם, מסע המתרחש אחת לשנה לזכר חברים. לכל רוכב ידוע מקום המפגש שלו, שעת היציאה וכמובן היעד, היעד הוא קבוע, הוא מקום סימבולי שבדרך אליו מספר חברינו לא חזרו בחזרה.

אתה מגיע לנקודת המפגש והרגש מתחיל לתפוס את מיקומו מהמחזה שנגלה לעינייך, מאות רוכבים נמצאים בנקודה ומחכים לשעת היציאה. אתה מחייך לעצמך, מן סיפוק עצמי עולה בך. אומר שלום לחברים מתארגנים לתזוזה קובעים מוסכמות ומתחילים את דרככם דרומה.

ההתרגשות מתחזקת בך, בכביש, בפיתולים, בירידות וסיבובים מסוכנים לא סלחניים אתה מדרים ונתקל במאות רוכבים שהתחילו את מסעם לפניך, ולאחר רכיבה ממושכת אתה מגיע אל היעד, מצדה, שלא משאירה אותך שווה נפש, אלפי רוכבים על אופנועים, דו"שים ואפילו קטנועים נמצאים כבר במקום. אתה יורד מהאופנוע שותה כוס מים בכדי להירגע ומחפש פינה לנוח בה קצת, ולחכות לדבר היפה מכל, לשחר בהרי סדום.

ההתרגשות בעיצומה, השחר יעלה בדקות הקרובות וכל הרוכבים מחכים רק לזה, לרגע שבו השקט של ההר יופר. השמש מבצבצת מבעד להרי סדום מנועי האופנועים מתכוננים למפגן הלהט השנתי שלהם, והנה, הם מונעים הרעש חרישי מאוד בהתחלה, אך בן רגע הוא מתחלף בשאגתם של האלים, שמזכירים לנו את הקורבנות שגבה הכביש הזה, ובמשך כשתי דקות נשמעת מנגינה צעקנית בכל הרי סדום שמחממת את ליבו של כל רוכב וגם את אלו שלא איתנו עוד. קולם של האלים נחלש אט אט ונעלם, ואז… אז מגיע השקט, ההר שותק ונותן לשמש לתפוס את מיקומה ברקיע, שתסמן לנו, שהנה מתחיל יום חדש, שנה חדשה ואיתם מגיעים חיים חדשים…

שנה טובה לכולם ושלא נדע עוד קורבנות"

לא נותר לי אלא להסכים לגמרי.

בשנה הבאה במצדה 2013!

ריכוז לינקים רלוונטיים של כתבות בנושא:

ראש השנה 2012 במצדה | פול גז:
http://www.fullgaz.co.il/home/p/40965

מוטו – המסע למצדה 2012 קונצ'רטו לזריחה ולאופנוע:
http://motobike.allmag.co.il/article/10316.aspx

מוטו – המסע למצדה 2012 זווית הקאסטום:
http://motobike.allmag.co.il/article/10318.aspx

מוטו – המסע שלי למצדה רוכבת בלי אופנוע:
http://motobike.allmag.co.il/article/10314.aspx

דו"גרי / טיולים ומועדונים / סיכום טיול ראש השנה למצדה:
http://www.doogri.co.il/MainSite/ContentInfo.aspx?ContentID=1277

(התמונות שהועלו כאן נלקחו מאלבומים שונים בפייסבוק – בעיקר של אלי בלאו וקובי קרין, אבל לא רק. תודה לכולכם!)

פוסט זה פורסם בקטגוריה טיולים, מפגשי אופנועים, פורום אופנועים בתפוז, עם התגיות , , , מאת Mitsu. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

אודות Mitsu

מיצו הוא שם העט בו אני מוכר בקהילת רוכבי הדו"ג, אבל שמי האמיתי הוא דניאל פטרי. אופנועים הם התשוקה שלי, ואם זה היה תלוי בי, הייתי מתעסק רק בהם. למזלי (או שלא) יש לי בחיים הרבה עניינים אחרים שדורשים את תשומת ליבי, בעיקר עבודה ומשפחה, כך שאני לא מצליח להתעסק עם מה שאני באמת אוהב כל היום. היתרון בכך הוא בעובדה שבכל פעם שאני עולה על אופנוע, אני חוזר ומתלהב. אתם יכולים למצוא אותי פה, אבל מכיוון שאני אוהב לכתוב כשעולה בי המוזה (בעיקר כשמעצבנים אותי, אבל לא רק), אז יוצא שאני גם כותב המון במקומות נוספים כמו פורום 8 של תפוז, פולגז, דוג"רי וכמובן פייסבוק. כתבות שאני כתבתי פורסמו בעבר במגוון מדיות כמו YNET, גלובס, מוטו, אוטו ועוד. בכל הקשור לנושאים המופיעים באתר זה ניתן ליצור איתי קשר דרך הקישור המופיע בראש כל דף.

2 תגובות בנושא “מצדה 2012 – היום שאחרי

  1. אחרי שהייתי בפעם הראשונה במצדה (החבר "הכריח" אותי להגיע) אני חייבת להזדהות בצורה מלאה עם הכתוב. היה פשוט מדהים!! תודה למיצו ולמנהלי פורום אופנועים על פועלם בתחום!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *