אופנוען! האם אתה מכור לרכיבה?

זהו אחד הפוסטים המצחיקים שנתקלתי בהם לאחרונה, והוא מובא כאן באדיבותה של dori78 שתרגמה את הטקסט המקורי מאנגלית לשפת הקודש:

תסמונת התמכרות לרכיבה

חמורה יותר אפילו מההתמכרות לשוקולד, תה"ל (תסמונת ההתמכרות לרכיבה) היא מגיפה ההולכת ומתפשטת. אל תצחקו – אתם עלולים להיות הקורבן הבא. רק לסבר את האוזן ולתת לכם התרעה מוקדמת למקרה שזה כבר נוגע בכם, לפניכם מספר שאלות עליהן תידרשו לענות לעצמכם.

כמה מהמשפטים הבאים תקפים לגביכם?

  1. יצאתי לרכב כשהייתי בדיכאון, או סתם כדי לעודד את עצמי.
  2. יצאתי להילולת רכיבה, שנמשכה שניים-שלושה טנקים מלאים של דלק או יותר בפחות מיום.
  3. אני רוכב מהר, לעתים קרובות ממש "גומע" כבישים.
  4. לעתים אני רוכב מוקדם בבוקר, או לפני העבודה.
  5. יצא לי להחביא אופנועים במקומות שונים, רק כדי לצאת לרכיבה בלי שיראו אותי.
  6. לעתים אני נמנע מהתחייבויות משפחתיות או של חברים, כדי ללכת לרכב.
  7. לפעמים אני מוצא את עצמי מנתח מקטעים של הדרך כאילו הייתי על אופנוע, אפילו כשאני בפחית.
  8. אני לא יכול ליהנות עם חבר'ה, אלא אם כן יש אופנוע מעורב בסיפור.
  9. אם יוצא לי להיות במסיבה משעממת, רוב הסיכויים שאני אתחמק כדי ללכת לרכב קצת.
  10. הרכיבה גרמה לי לחפש ולהתחבר לאנשים, שבנסיבות אחרות לא הייתי מתחבר אליהם ואפילו הייתי נמנע מהם.
  11. יצא לי להזניח את מטלות הבית ואפילו את ההיגיינה האישית שלי, כדי לסיים רכיבה.
  12. הוצאתי כספים שהיו מיועדים לצרכים בסיסיים, על אביזרים לאופנוע.
  13. הצלחתי או ניסיתי לפחות פעם אחת להשלים את האיירון באט.
  14. מרבית חבריי הם אופנוענים והם לא מרגישים צורך להתנצל על זה!
  15. מספר פעמים יצא לי "להתעלף" אחרי לילה של רכיבה "כבדה".
  16. יש לי בלקאאוט או אובדן זיכרון מ"התקפי רכיבה" מסויימים.
  17. ייבבתי, כעסתי או חשבתי בצורה לא הגיונית בעליל בגלל כביש שרכבתי בו, או יותר גרוע – לא רכבתי בו.
  18. לעתים אני חושב שעדיף שלא הייתי רוכב כל כך הרבה.
  19. לעתים אני חושב שאני כבר לא שולט ברכיבה שלי, היא שולטת בי.

אם עניתם "כן" לשלוש או יותר מהשאלות הללו, יכול להיות שגם אתם סובלים מתסמונת ההתמכרות לרכיבה.

תשובה חיובית לחמש או יותר שאלות מצביעה על בעיה חמורה… עזרה מקצועית מומלצת מאוד.

אף על פי שבעבר נחשבה להפרעה נדירה באופן יחסי, תסמונת ההתמכרות לרכיבה מתרחבת בימינו למימדים חדשים ולרמות שלא ראינו בעבר, הודות לנגישות של אופנועים ברמה גבוהה הניתנים לתחזוקה בעלות נמוכה יחסית, מאז סיומה של מלחמת העולם השניה. מספר המכורים לאופנועים והמשתמשים בפועל נכון להיום בשיא.

המחיר החברתי של התמכרות לאופנועים

המשתמשים מוותרים ואפילו מאבדים עניין בפעילויות חברתיות ובקשרים חברתיים רגילים. הם מפנטזים, יוצרים עולמות דמיוניים כדי להחיות בהם את הפנטזיה, עד להזנחה של חברים ובני משפחה. במקרים חמורים במיוחד מתפתחת יציבה גרועה, הנובעת משנים של רכיבה בפוזיציות משונות או מסחיבת תיקי כלים לטיפול באופנוע. במקרים הקיצוניים, הם הופכים למכונאי רכב עצבניים ונרגנים בעיירות קטנות.

רכיבה מאומצת בזמן היריון היא אולי הגורם הראשי לעיוות מוסרי שמביא לתסמונת, בקרב ילדיהם של אלה שהופכים את הכביש למסלול המירוצים שלהם, אלה שרוכבים על אופנועי טורינג, ילדי הווילי והסטופי, אלה שמאווייהם הגדולים קשורים ברכיבה וגם אלה שרוצים להשתמש ומתחזים (רוכבי מקלדת?)

המחלה הידועה גם בשם "תסמונת האופנוען העוברי", משאירה את קורבנותיה כשהם נידונים לחיים שלמים של ורטיגו, חלומות בהקיץ, חוסר יציבות רגשית ונטייה מעצבנת במיוחד ללבישת פרטי עור לא מחמיאים.

תורשה

מחקרים שנערכו לאחרונה באוניברסיטת הרווארד מוכיחים, שהתורשה משחקת תפקיד מכריע ביצירתו של משתמש המכור לאופנועים. מרבית המשתמשים גדלו בבית שבו לפחות הורה אחד (ובמקרים מסוימים שני ההורים) משתמש, לכן מתחילים לרוב להשתמש בגילאים צעירים וממשיכים עם ההתמכרות לגיל בגרות.

רבים מבני/בנות הזוג של המשתמשים מתחילים להשתמש בעצמם ואף מתמכרים לחלוטין.

גורמי השפעה נוספים

הורים שהם:

  • מעריצים נלהבים של מירוצי כביש
  • אספני פריטי אופנועים
  • חובבי תלבושות עור
  • שלא מעודדים את ילדיהם לשחק משחקי קבוצה, לקרוא (למעט מגזיני אופנועים) או לצפות בטלויזיה בערב (לא כולל MotoGP).

מניעה

סינון נכון וייעוץ מתאים לפני החתונה ואף פניה לעזרת סוכנויות אימוץ הן חלק מהדרכים לשבירת מעגל ההתמכרות והשימוש. דרך נוספת היא התמקדות בבני זוג בעלי תחומי עניין שונים מאופנועים. את הילדים יש לעודד לפעילות גופנית בעזרת הצטרפות לקבוצות ומניעת בידוד חברתי והתבוננות עצמית חולנית. יש להגביל גישה למפות דרכים וגיליונות של נשיונל ג'יאוגרפיק, יש לאפסן שמן שתי פעימות בארון מרוחק ונעול, מחוץ לטווח ההשגה של הילדים. משחקים בקלפים המושחלים בין חישורי גלגלי האופניים, חייבים להיות מאותרים כבר בגיל צעיר – זהו סימפטום מקדים להתמכרות, ממש כמו התכווצויות ועיוותים קלים שבהיסח הדעת בפרק יד ימין. ילדים שמציגים תסמינים כמו מבט מצועף אל עבר השמש השוקעת נחשבים מועמדים טובים לטיפול התערבות (Intervention). נעילת מגפיים זעירים ולבישת חיתולים בדוגמת עור מצביעים על תחילתו של "שיגעון אופנועים" ויש לטפל בכך באופן מיידי, באם אתם רוצים שהילד שלכם יהיה אי פעם נורמאלי.

פוסט זה פורסם בקטגוריה דברים מצחיקים, עם התגיות , מאת Mitsu. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

אודות Mitsu

מיצו הוא שם העט בו אני מוכר בקהילת רוכבי הדו"ג, אבל שמי האמיתי הוא דניאל פטרי. אופנועים הם התשוקה שלי, ואם זה היה תלוי בי, הייתי מתעסק רק בהם. למזלי (או שלא) יש לי בחיים הרבה עניינים אחרים שדורשים את תשומת ליבי, בעיקר עבודה ומשפחה, כך שאני לא מצליח להתעסק עם מה שאני באמת אוהב כל היום. היתרון בכך הוא בעובדה שבכל פעם שאני עולה על אופנוע, אני חוזר ומתלהב. אתם יכולים למצוא אותי פה, אבל מכיוון שאני אוהב לכתוב כשעולה בי המוזה (בעיקר כשמעצבנים אותי, אבל לא רק), אז יוצא שאני גם כותב המון במקומות נוספים כמו פורום 8 של תפוז, פולגז, דוג"רי וכמובן פייסבוק. כתבות שאני כתבתי פורסמו בעבר במגוון מדיות כמו YNET, גלובס, מוטו, אוטו ועוד. בכל הקשור לנושאים המופיעים באתר זה ניתן ליצור איתי קשר דרך הקישור המופיע בראש כל דף.

תגובה אחת בנושא “אופנוען! האם אתה מכור לרכיבה?

  1. היום הכלי חזר מסופ"ש שלם במוסך.
    בשנייה שהגעתי למוסך כבר עלה החיוך.
    וברגע שנתתי בגז הרוח החלה ואיתה צהלות של אושר בתוך הקסדה ! הזנב הופלק מצד לצד, המצערת פגשה לה את סוף המהלך וצווחת הצילינדר המרקד במנוע הפכה לה לשירת מלאכים!
    כשהגעתי ליעד פשוט כאב לי לרדת ממנו ולעבור לer6n של חבר.
    וזה לא משנה שהוא רק גראנד דינק. אני אוהב אותו מכל הלב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *