מיצו רוכב על BMW F800GS

זה התחיל קר. קר מאוד. מינוס 5 מעלות לערך. כשעליתי למטוס ארצה בשדה התעופה של פראג הייתי לבוש כמו דב קוטב. באותו שבוע בישראל היו עסוקים בניתוח הכשלונות של הגופים השונים בהתמודדות עם הנזקים של מה שלפעמים היה נשמע כמו סופת ההוריקן קתרינה לפחות, אבל אני כבר תכננתי את כל המסע מראש לפרטים עוד לפני שנסעתי לחו"ל. השארתי ברכב שלי בחניון ארוך הטווח בנתב"ג את כל ציוד הרכיבה הרלוונטי, כולל גטקעס תרמיים, בטנה כפולה, מגפי רכיבה, מעיל ממוגן ומחומם, מגני ברכיים וגב, כפפות וכמובן קסדה. הרעיון היה פשוט מאוד. לנחות בשדה בשלוש בבוקר של יום שישי, לנסוע לחבר כדי למשוך את האופנוע, להמשיך הביתה לכשעה אחת של שינה, ואז לצאת בזמן כדי להגיע לצומת בית קמה בשמונה בבוקר על מנת להצטרף לרכיבה ייחודית של פעם בעשור.

מטורף? כן. אבל חיים פעם אחת, ולרכיבה מיוחדת שכזו כדאי להתכונן היטב.

מה כל כך מיוחד ברכיבה הספציפית הזו, אתם שואלים את עצמכם. למה להתאמץ כל כך לקחת אופנוע מבחן דווקא לרכיבה כזו, במזג אויר כזה, ובתנאים שכאלה.

bmw-f800gs-5

אז זהו שזו לא רכיבה רגילה. מדובר בהזדמנות פז שלא חוזרת על עצמה באופן קבוע. מדובר ברכיבה אל אחד הכבישים היחידים במדינה שלאזרחים הרגילים אסור לנסוע בו. כביש 10, הוא כביש המערכת הדרומי של ישראל, הכביש המוביל מרפיח, דרך גבול המערכת עם מצרים, דרומה דרומה לעבר כביש 12 המגיע לאילת.

אני אוסף את האופנוע לפי התוכנית. בחוץ שקט של שעות טרום זריחה, ואני עושה יותר מדי רעש. עולה על האופנוע השחור/אפור, ומתחיל בתנועה עדינה ברחובות שעדיין ישנים. אני אוהב את הפוזה של ה"בייבי GS", הוא נראה מצויין בשחור/אפור, עם אגזוז אחד אגרסיבי מותקן גבוה מצידו השמאלי, גלגל שיניים ושרשרת דווקא מצידו הימני, חישוקי שפיצים למראה "שטח קרבי", ובסך הכל אופנוע שמשווה לך מראה של לוחם יס"מ (למי שזה עושה לו את זה). כל מה שצריך זה קסדה לבנה או שחורה, מעיל שחור, אקדח בחגורה והופה לדרך… אגב, כשמסתכלים עליו מהצד כנגד מקור אור המצליל את הצבעים שלו ומשאיר רק את קווי המתאר, הוא מזכיר לי מאוד את ה- DR-BIG המקורי של סוזוקי, עם אותו "מקור" גבוה וצורת מיכל דלק.

bmw-f800gs-9

ה- GS מצוייד במושב ארגונומי משודרג שמספק נוחות מצויינת לרכיבה ארוכת טווח. סט הידיות המחוממות שבהן היה הבייבי GS מצוייד היה שימושי להפליא, אם כי מצאתי שעם הכפפות הספציפיות איתן רכבתי, במצב ההתחלתי שלהן החום לא ממש הגיע אל הידיים שלי, ובמצב השני, החום היה לעיתים גבוה מדי. אבל ללא ספק – מדובר במצרך חובה לכל רוכב שאוהב לרכוב בטמפרטורות נמוכות, כן, גם בישראל.

לאורך כל הרכיבה דרומה אני לוחץ חזק על האופנוע כדי להספיק להגיע לנקודת המפגש בזמן. כביש 6 המונוטוני אינו מקום אידיאלי לבדיקה של אופנוע מסוג זה, אבל אין לי הרבה ברירה, ואני מנסה לקצר את הדרך על ידי הגברת הקצב.

בדיעבד, אגב, אני מגלה שתצרוכת הדלק משתנה באופן קיצוני בהתאם לרמת סחיטת המצערת ולעצבנות הרוכב. ברכיבה אגרסיבית מאוד, מהירה, כמו זו שרכבתי בה דרומה או בדרכי חזרה צפונה, עם פתיחות גז חזקות, ראיתי תצרוכת שהיתה כפולה מזו שהגעתי אליה בעת הרכיבה המדורגת עם קבוצת האופנועים. בפועל זה מתבטא בטווח כמעט כפול, ובעת שמנורת הרזרבי נדלקה כבר בכ- 150 ק"מ ברכיבה דרומה, בכביש 10 עצמו, וכן בחזרה הביתה הצלחתי להגיע לטווח של למעלה מ- 280 ק"מ מבלי שהנורה תדלק. אגב תדלוק, כמו בשאר משפחת ה- 800 סמ"ק, גם ב- GS הקטן במוו משתמשת במיכל דלק אחורי הממוקם מתחת למושב, עם פיית תדלוק הנמצאת בחלקו הימני של זנב האופנוע.

ל- GS מנוע כפול-צילינדרים בנפח 798 סמ"ק המספק 85 כוחות סוס לבלימה ומומנט סביר, אם כי לא כזה שראוי לכתוב עליו "עוקר סלעים". בתנועה דרומה עם קבוצת אופנועים המונה כקרוב ל- 100 כלים אני משאיר לעצמי מרווח "השתוללות" מקדימה, ובכביש 40 בואכה מצפה רמון אני משתעשע בפתיחות גז אחרי כל אחת מהפניות. כיף של ממש, בנישה שלו. אנחנו מגיעים למצפה, שם מתדלקים, וחוזרים אחורה לכיוון בה"ד 1 לשם ירידה לכביש האסור. השיירה מתפתלת לאורך מספר קילומטרים, אנחנו עוברים את הבסיס הצבאי, ולאחר כ- 20 דקות של רכיבה אנחנו מגיעים למחסום צה"לי. שם אנחנו מקבלים ליווי רשמי, השער נפתח, ואנחנו פונים שמאלה, דרומה, על כביש 10.

bmw-f800gs-4

קשה לתאר את התחושה שליוותה אותי שעה שרכבתי בתוך השיירה הארוכה העושה דרכה על הכביש בקצב של ההאמרים הצבאיים המלווים אותנו. אני עוזב את כל מה שקשור לאופנוע ומתפנה להתבונן בנוף המדהים, הבתולי. האופק נפתח, הרים נישאים מרחוק, צוקים מאיימים, וואדיות, אגמים שניקוו ממי הגשם הנדירים. פה ושם אנחנו רואים עמדת שמירה מצרית, ולאורך כל הדרך אנחנו עוקבים אחרי תוואי גדר הגבול החדשה שהוקמה כדי למנוע את הסתתננות הפליטים מאפריקה שהציפו את רחובות דרום תל-אביב ואילת, וכמובן למנוע עד כמה שאפשר את הברחות הסמים והנשק שהיוו מקור פרנסה חשוב לבדואים משני הצדדים של הגבול.

מתוכננות לנו מספר נקודות עצירה לתצפית בהן אנחנו מקבלים הסבר ממג"ד הגזרה החביב ואוהד האופנועים. לי, כמו לרוב הרוכבים כאן, מדובר בחוויה ראשונה מסוג זה. בכל עצירה אנחנו עולים לנקודת התצפית, חלקנו מוציא משקפות, הרוב מצלם בסמארטפונים או במצלמות, הנוף המדהים ממלא אותי בתחושת פלא והוד רב הדר.

bmw-f800gs-3

בשלב מסויים אנחנו מגיעים לנקודה שממנה לא ניתן להמשיך דרומה בגלל אילוצים מבצעיים. אנחנו מסתובבים ושבים על עקבותנו. הרכיבה חזרה

איכות בניה והרכבה מעולה, ללא חלקים מקרקשים ורווחים מיותרים בין חלקי הפלסטיקה החופפים. הכידון הרחב נראה ומרגיש איכותי, וכך גם המתגים השונים שעליו. את המערכות האלקטרוניות ניתן להפעיל, לבטל, ולכוון בלחיצת כפתור, והארגונומיה מרגישה מצויינת באופן יחסי. מצד שני, בסל"דים מסויימים ניתן להרגיש רעידות בעוצמות שונות העוברות דרך המושב אל חלקיו הפרטיים של הרוכב, דרך הרגליות מעלה, וכן בקצות הידיים. יחד עם זאת הרעידות הללו לא מפריעות לרכיבה לאורך זמן, וניתן להתרגל אליהן בנקל. אגב רגליות, הן מגיעות עם התקני גומי הניתן להסרה לטובת רכיבה בשטח עם מגפיים מלוכלכים מבוץ לשם אחיזה משופרת. מגיני הידיים מרגישים איכותיים למדי ומספקים כיסוי סביר לרוח, ואני מניח (לא בדקתי) שגם יעמדו בנפילות מזדמנות.

bmw-f800gs-2

התאורה של ה- GS מאירה היטב את הדרך, כשגם כאן, כמו ברוב הדגמים של היצרן, מדובר בתצורה א-סימטרית הבנוייה מפנס דרך גדול ופנס אור גבוה קטן יותר (תצורת הפזילה האופיינית).

ל- GS הקטן לוח שעונים סביר למדי המורכב ממד מהירות גדול למעלה, מתחתיו מד סל"ד קטן יותר, ומצידם הימני תצוגת LCD המספקת את המידע החיוני לרוכב, כולל מצב הרכיבה, בורר הילוכים, מד דלק ומחשבון דרך סטנדרטי. מיגון הרוח סביר, ללא יכולת הזזה נראית לעין של מגן הרוח, אך בשוק האפטר-מרקט קיימים סוגים שונים של מיגוני רוח לרוכבים גבוהים יותר. אם כבר מדברים על גובה, עבורי, עם 184 הס"מ שלי המרחק של המושב מארץ היה בדיוק מה שחיפשתי, ויכולתי להניח את שתי כפות רגלי בבטחה על הארץ ללא חשש. לפי הבנתי ניתן לבצע שינויים בגובה המושב, וזאת לטובת רוכבים נמוכים יותר. לאוהבי האיבזור היבואן מאפשר לצייד את הכלי במגוון חבילות לפי טעמכם, כולל כמובן סט מזוודות גדולות, מיגוני מנוע ועוד.

bmw-f800gs-8

את מערכת בקרת האחיזה ניתן לבטל בנקל ע"י לחיצה ארוכה מעלה על מתג ה- ASC. נורת אזהרה צהובה נדלקת בלוח השעונים, וכעת ניתן להכניס את הבמוו למגרש המשחקים. לא היתה לי הזדמנות לרכב עליו בתנאי שטח שמעבר לשבילי כורכר סטנדרטיים. אולי בעתיד. את ה- ABS לא ניתן לבטל בעת תנועה, וחייבים לעצור בצד. מילא, לא מפריע. בנוסף, למרות שגובהו של הכלי התאים לי בצורה סבירה, המושב המיועד לרכיבת כביש לא ממש מאפשר העברת משקל נאותה קדימה, מה שאומר שבתנאי שטח מסויימים נחווה אבדן אחיזה בקדמי. אבל כאמור דיה צרה לשעתה, ואני לא מוטרד מעניין זה בשלב הזה, מה גם שבהשוואה לאחיו הגדול, אין לי ספק שה- GS הקטן יהיה גיבור הרבה יותר גדול בשטח בזכות משקלו הנמוך יותר.

bmw-f800gs-6

bmw-f800gs-7

לאופנוע שלושה מצבי כיוון לבולם האחורי (ורק לאחורי). לחיצה אחת מטה על מתג ה- ASC נכנסת למצב הבחירה, וכעת ניתן לעבור בין שלושת המצבים – נורמל, ספורט ו-קומפורט (נוחות), גם בעת רכיבה. הבחירה שלי היה מצב ה- Sport שעבורי הרגיש הכי מתאים. יחד עם זאת, יש לזכור שמדובר באופנוע שלא מעודד אותך להתחרפן עליו ברכיבה סטייל "גז ברקס", לא כמו ה- KTM Adventure 990R למשל, וגם לא כמו ה- SMT. ברכיבה על ה- GS הקטן אתה צריך לזכור שהמנוע שלך בכל זאת מוגבל להספק שעומד על כשני שליש מאופנועי האדוונצ'ר הגדולים. כמו כן, הבולמים הקדמיים נטולי הכיוונון עלולים להרגיש רכים מדי בעת רכיבה אגרסיבית, לאלה שאוהבים לבלום מאוחר.

bmw-f800gs-1

אהבתי מאוד את הרכיבה על הבייבי GS. המחיר שלו בישראל אמנם חוצה בקטנה את קו ה- 100,000 ש"ח, אבל אם נשווה אותו למתחרים הישירים בקבוצת הנפח/עצמה – ה-וי-סטרום 1000 הגדול החדש, וה-וורסיס 1000, אין לי ספק שכחבילה עם מכלולים מלאים מדובר כאן באופנוע שעליונותו על פני המתחרים ברורה, גם ברמת האיבזור, גם בנוחות הרכיבה, גם באיכות ההרכבה, ובהחלט גם בפוזה, שהיא כמובן מרכיב חשוב בשיקולי הרכישה של כלי רכב בכלל ושל אופנועים בפרט.

WP_20131220_10_20_05_Pro

Add a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *