מיצו רוכב על Suzuki DL-1000 V-Strom Adventure

מהו אופנוע Adventure? איך אפשר לתרגם את המושג הזה לעברית? הפירוש של המילה עצמה ברור. הרפתקאה. אבל צירוף המילים לא מסתדר. מהו "אופנוע הרפתקאה"?

הסיפור מתחיל אי שם בתחילת שנות השמונים, עת חברת BMW יצאה ביציאה מוזרה. אופנוע גדול, כבד, עם דרייבשאפט, שתי בוכנות בולטות. הם אולי לא ידעו את זה אז, אבל ה- R80 G/S של 81 היה נושא הדגל של קטגוריית האדוונצ'רים. ומשם אתם כבר יודעים לאן זה מתגלגל – ה- R1200GS של במוו שהפך, עם השנים, לאופנוע הנמכר ביותר אי פעם.

סוזוקי, מתישהו בסוף שנות השמונים ניסו גם הם להצטרף לחגיגת אופנועי "כלבו" והנציג שלהם לאירוויזיון היה ה- DR-750/800 Big. אופנוע חד-בוכנתי פשוט מבחינה מכנית (אך עם מערכת הקירור של סוזוקי המכונה SACS) ששידר את ההילה הנכונה – ספורט-שטח-אדוונצ'ר, עם מיכל דלק ענק של 29 ליטר, "מקור" שמשדר אגרסיביות (ושמאז הפך להיות כמעט סטנדרט בכל אופנוע שמנסה להתחבר לקטגוריה), משקף כמעט אנכי, תנוחת רכיבה זקופה, ופוזה. הרבה פוזה. שים קסדה, קשור ציוד, וצא לחצות את המדבריות.

כזה:

Gaston-Rahier-Big

סליחה. כזה:

Suzuki DR800S

כל מה שנותר לסוזוקי לעשות הוא רק לתת גז ולרכב על הגל.

אלא שהם לא עשו זאת. כלומר לא בדיוק. יצורו של ה- DR-BIG הופסק מתישהו בחצי השני של שנות התשעים, והנציגים היפנים לקטגוריה פשוט לא התייצבו לתחרות, והשאירו את עולם ה"אדוונצ'ר" לשליטה כמעט בלתי מעורערת של הגרמנים (ה- Freewind – החיקוי היפני של ה- BMW F650 Funduro לא נחשב).

מכיוון שהתחרות ננטשה כמעט לגמרי מצידם של סוזוקי, הם פנו לתת-נישה אחרת. אופנועי ה"כולבו". ה-ויסטרום (או בשמו המלא DL-1000) היה למעשה אופנוע שנתפר על גבי מנוע ה- SV. טווין בזווית 90 מעלות, פשוט מאוד מבחינה מכאנית, קל לתחזוקה, וללא שום יומרות. Universal Japanese Motorcycle (או UJM) אמיתי. קנה, שים דלק, וסע. זה כנראה הצליח להם, ולכן הם חיש קל יצאו עם גירסת 650 סמ"ק של ה-ויסטרום, אבל למרות שינויים פיזיים ומכאניים כאלה ואחרים, עדיין מדובר היה באופנוע חסר יומרות שטח או הרפתקניות לחלוטין. כלי עבודה יומיומי, ללא הילה מיסתורית של שיוט על גבי דיונות או חצייה של יבשות.

כזה:

Suzuki-V-Strom-1000-09

ה-ויסטרום 1000 הפסיק להיות מיובא ארצה ב- 2004 בגלל מגבלות משרד התחבורה וב- 2009 הוא הפסיק להיות מיוצר, ולמעשה מה שנותר לאוהדי סוזוקי בפרט ולרוכבים שחיפשו אופנוע כלבוייניק אמיתי במחיר שפוי היה האח הקטן בן 650 הסמ"ק שאמנם עבר מתיחת פנים מסויימת אבל עדיין נותר פשוט, אפור וחסר כל ייחוד.

כל זה השתנה ב- 2013. כשסוזוקי הציגו את האופנוע באחת מתערוכות האופנועים באירופה, התגובות של הגולשים באינטרנט היו מאופקות משהו, כשהתגובה הקולנית ביותר היתה משהו בסגנון "מה זה הכיעור הזה, אלוהים?". יש צדק בדבריהם.

ה-ויסטרום 1000 הוא לא אופנוע יפה במיוחד. כשמעמידים אותו מול המראה לא תמצא אנשים שמוכנים לקרוע מעליהם את הבגדים עבורו. אפשר להתווכח ולומר שזה לא ממש משנה, שכן אופנוע כולבוייניקי לא אמור להיות יפה. אבל מה שעובד חזק על הרוכבים בקטגוריית האדוונצ'ר הוא כמו שאנחנו כבר יודעים הפוזה. ואני לא בטוח שה-ויסטרום החדש משדר את הפוזה הנכונה, למרות הניסיון של מחלקת היח"צ של סוזוקי להחזיר עטרה ליושנה, כשהם מתיימרים להציג את ה-ויסטרום 1000 כיורש שממשיך באופן ישיר את ליין אופנועי ה-דואל ספורט של החברה. הייתי אומר שמדובר בסילוף קל של המציאות, או ניסיון לכתיבה מחודשת של ההיסטוריה.

v-strom-2014-5

נו מה לעשות. אם אין ברירה אז חייבים ואני מקריב את עצמי בשבילכם. החלטתי לקחת את ה-ויסטרום 1000 לרכיבת מבחן, וכדי להפוך את זה למעניין יותר בחרתי לעצמי דווקא יום באמצע יולי, אחד מהימים החמים ביותר עד כה השנה. כדי שלא יהיה לי משעמם, צירפתי לרכיבה כמה מחברי.

זה מה שהיה לי להגיד אחרי שרכבתי על הדגם הקודם.

יצאתי בשש וחצי בבוקר מהבית. למרבה ההפתעה האוויר היה עדיין קריר ונעים, אבל הניסיון הכין אותי למה שיבוא בהמשך. בנקודת המפגש אספתי את שאר החבר'ה, ואחרי תדלוק יצאנו לדרך. הנסיעה צפונה זורמת בקלילות דרך איילון וכביש החוף. הקילומטרים חולפים להם במהירות של בדיוק 200 קישואים לשנה (סתם, לא עברנו על המהירות החוקית בשום פנים ואופן). 2 גאטסואים צפונה יותר אנחנו נכנסים לכביש 70 לכיוון יקנעם. הכבישים כולם ריקים כמעט לגמרי, רק אנחנו וכמה רכבים.

ברכיבה צפונה ה-ויסטרום 1000 מתנהג בצורה די חביבה על הכביש. ברכיבה מהירה המנוע מווברץ ומרגישים אותו בעיקר דרך הכידון. המושב נוח למדי, הבולמים סבירים ומאפשרים כיוונונים ידניים סטנדרטיים (כאן אין את המערכות המתוחכמות של BMW, KTM או דוקאטי), והם  מטפלים בכל ה- 215 ק"ג של האופנוע ללא כל בעיה.

המנוע בן 1037 הסמ"ק של ה-ויסטרום מפיק 91 כ"ס בכ- 8200 סל"ד. זה מספיק כדי לאפשר לאופנוע לשייט על כ- 160 קמ"ש ב- 6000 סל"ד, וגם מספיק חזק כדי לצאת לעקיפות חזקות ללא שום צורך בהורדת הילוך. יחד עם זאת, זה לא המנוע החזק ביותר בקבוצת אופנועי האדוונצ'ר, ולעיתים הוא מרגיש חלש מדי. זה לא מסוג האופנועים שיגרמו לך לחיוך שלא נמחק מהפרצוף כשאתה יורד ממנו.

אבל זו בדיוק הנקודה. לא מדובר רק בחיסרון, אלא גם ביתרון יחסי. דווקא בגלל חוסר היומרות, מדובר באופנוע שעשוי להתאים בול לרוכבים שלא מחפשים את האטרף ברכיבה, לכאלה שרוכבים בצורה סולידית ומחפשים את פוזת הרכיבה עם ארגזים, עם רוכב/ת נוספ/ת, עם דיבורית בין הרוכבים, כאלה שעושים עצירה כל 15 דקות כדי לשמוע איזו הרצאה של איזה מדריך תיירים בדימוס שרוכב ביחד איתם במסלול,  כאלה שרוצים אופנוע פונקציונאלי, רגוע, אמין, לא מסורבל ולא מסובך.

v-strom-2014-4

אם יכולותיו של האופנוע מבחינה דינאמית יכולים להיחשב כחיסרון וגם כיתרון כתלות בנקודת המוצא של הבוחן, הרי שלדעתי האישית הדבר הכי מעצבן שמצאתי ב-ויסטרום הוא מיגון הרוח הלא יעיל ב-כ-ל-ל. אני רציני. פשוט לא יעיל. הגובה שלי ממוצע למדי – 1.84 מטר, והיו אופנועים נטולי מיגון לחלוטין שעליהם הרגשתי יותר נעים מאשר עם המשקף (המתכוונן, 3 מצבים) של ה-ויסטרום. לא משנה לאיזה מצב אני הרמתי אותו, מצאתי שההבדל ביניהם הוא בין רעש מחריד אזניים של רוח עם רעידות קסדה, לבין רעש מחריד אזניים של רוח עם רעידות קסדה. אלה 2 האופציות היחידות. יש לציין למען ההגינות שמה שלא בדקתי במהלך הרכיבה היה להרים את המשקף לנקודה הגבוהה ביותר שלו מבין 3 חיבורים אפשריים (הוא היה בנקודה האמצעית מביניהן), מה שהיה מצריך פירוק ידני של 2 ברגים (לא דורש כלים). אני יכול רק להעריך שהחלפת המשקף לאחר תפתור, כנראה את הבעיה. כך גם  הוספת מגיני ידיים שיעזרו להסיט את הרוח מכפות הידיים.

סביבת הרוכב איננה מפנקת במיוחד. יש שם כל מה שצריך כדי להגיע מנקודה א' ל- ב', אבל ללא אותם אקססוריז הקיימים במתחרים היקרים משמעותית, כשהפינוק היחיד שמקבל הרוכב הוא שקע מצת. מבחינת גימור ואיכות ההרכבה צריך להזכיר שמדובר בסוזוקי, מה שאומר שכל מה שצריך לעבוד עובד, אבל התחושה היא שאתה יושב בתוך מזדה. מעיון זריז באתרים המציעים אביזרים ותוספות לאופנוע אני מגלה שלל אפשרויות, כולל מגיני ידיים, מיגוני רוח, מחממי ידיים, ועוד שלל תוספות. גם היבואן מציע חבילת איבזור טובה הכוללת ארגזים וכלוב הגנה לאזור המנוע.

v-strom-2014-1

כמו שאר האופנועים בקטגוריה וכמו רובם מכריע של האופנועים מהשנים האחרונות, ה-ויסטרום החדש מגיע עם מערכת בקרת החלקה בת 3 מצבים: מכובה, בינוני, ומתערב הרבה. בד"כ, בשמדובר באופנועי ליטר ספורטיביים חזקים וגם באופנועי אדוונצ'ר כמו של KTM, BMW, דוקאטי או הונדה למשל, ההתערבות של מערכת בקרת האחיזה מורגשת למדי, ויש הבדל ברור בין המצבים השונים. לצערי, ב-ויסטרום 1000 לא הצלחתי להרגיש בדיוק מה המערכת הזו עושה, ואולי זה דווקא נקודה לזכותה, ואולי זה גם קשור לאופי הרגוע של המנוע. אין ספק שהעלאת האופנוע לווילי היא משימה קרובה לבלתי אפשרית כשהמערכת עובדת, אבל מצאתי את עצמי מבטל אותה כל הזמן כדי לנסות לסחוט עוד איזה חצי חיוך מהמנוע, מה שלא תמיד הצליח לי. החלפת המצבים אפשרית תוך כדי תנועה, כל עוד המצערת סגורה. כיבוי והדלקת הסוויץ' לא מבטלת את המצב האחרון שבו היתה המערכת.

אגב החלפת מצבים, מתגי הכידון של ה-ויסטרום סטנדרטים למדי, אבל מתג הבורר של מצבי בקרת ההחלקה קצת מבלבל. ראשית יש ללחוץ על כפתור ה- SET במרכז המתגים, אז נדלקת בתצוגה הדיגיטאלית האופציה להזיז את מצבי בקרת ההחלקה. כדי להזיז, המצערת צריכה להיות סגורה. אבל היה ושכחת ללחוץ על SET תגלה שלחיצה כלפי מעלה משנה את חלקה העליון של התצוגה ומחליפה בין מדי המרחק המתאפסים, ואילו לחיצה מטה משנה את חלקה התחתון של התצוגה ומחליפה בין הסטטיסטיקות השונות. התצוגה הדיגיטאלית עצמה קצת מלאה מדי בפרטים, כשמד הסל"ד האנאלוגי משתלט באופן מוחלט על הקונסולה, ואילו מד המהירות הדיגיטאלי ממש קטן ביחס אליה. אולי בסוזוקי לא כל כך רוצים שתראה מה מהירות הרכיבה שלך. אגב, מקורות "זרים" מוסרים כי ה-ויסטרום 1000 מסוגל להגיע ללא קושי מיוחד לכ- 220 קמ"ש, אם כי לא סביר שרוכב יבלה באזור הזה של הסקאלה, לא עם אופנוע כזה. מהירות השיוט האפקטיבית היעילה תעמוד על כ- 120-140 קמ"ש, כשכל מה שמעבר לזה אפשרי, אבל הרוכב יצטרך להקריב הרבה מהנוחות שלו, וכנראה גם מכושר השמיעה שלו.

v-strom-2014-2

הבלמים של ה-ויסטרום החדש ממש מצויינים (באמת, סוזוקי, לקח לכם כל כך הרבה זמן?). רכיבה עם אצבע אחת על המנוף משרה מספיק ביטחון על הרוכב, והבלימה היא חדה והחלטית ללא שום חשש. את ה- ABS שבו מצוייד האופנוע לא ניתן לבטל, ושוב בניגוד לחלק מהמתחרים בקטגוריה זה מציב את ה-ויסטרום בבעיה מסויימת כשמדובר ברכיבת שבילים בה לעיתים אתה צריך בלימה חריפה, גם תוך כדי נעילת אחורי. גם הצמיגים בהם היה ה-ויסטרום נעול בג'אנטים היצוקים שלו לא ממש מתאימים לרכיבת שבילים, אם כי לא זה מה שימנע מרוכב לרדת לשביל סלול היטב כדי לתת קצת גז. אין לי שום ספק: למרות הילת ה- Dual Sport שמחלקת השיווק של סוזוקי מנסה להשוות ל-ויסטרום, לא מדובר כאן באופנוע דו"שי אמיתי, וכל יכולת שטח אמיתית קיימת רק במוחם הקודח של היפנים, ותלוי בגודל הביצים של הרוכב.

בתחנת הדלק של אלונים אנחנו אוספים את חבר נוסף ושוב אנחנו במגמה צפונה. הכבישים עדיין ריקים כמעט לגמרי, אבל הטמפרטורה מתחילה לעלות ואני מתחיל להתבשל. יש לנו חבר שישי שמחכה לנו ליד הכינרת ואני מנסה להגיע אליו בזמן. אלא מה, אחרי הפניה צפונה במחלף גולני ורכיבה צפונה במשך כמה ק"מ, אנחנו מגלים שחסרים לנו שניים. מחכים ומחכים, ואז מגלים שמדובר בפנצ'ר בקדמי של הבנדיט של אחד מהחברים. חוזרים אחורה ומוצאים אותו בתחנת דלק. שולפים פאסט, ממלאים, לא עוזר.

"יש לי תולעים!" מכריז מישהו, ובמיומנות של אחד שעבר את התהליך הזה מספר פעמים רב הוא שולף ערכת תיקון פנצ'רים מדוגמת וכמה דקות אחרי זה הפנצ'ר מתוקן. בנתיים עברה עוד למעלה מחצי שעה, ואני רואה שאנחנו מאחרים למפגש הבא. יוצאים שוב לדרך, כשהחום בנתיים רק עולה ועולה.

worms

צפונה על 65, ימינה לכיוון מגדל, כמה סיבובים מגניבים והופה הגענו לכינרת. צפונה, והנה החבר השישי מחכה לנו על הבייבי ויסטרום הפרטי שלו. סביבו מאות צליינים נוצרים שמנסים להטביל אותו, אבל הוא נאבק בהם בגבורה ומצליח להשתחרר. אנחנו לא מכבים את המנועים, ותוך כדי תנועה ממשיכים לכיוון חד-נס. אני אוהב את הכביש הזה, רק צריך לשים לב לכמה פניות עיוורות.

צפונה צפונה, וזה הולך ומתחמם. עולים, יורדים, הכבישים מגניבים, האספלט חם, האופנועים רצים ללא תקלות מיוחדות, והופה יורדים מהרמה, ואנחנו עולים לכיוון כפר גלעדי על כביש 90. העלייה לאצבע הגליל אחרי מכללת תל חי על כביש 9977 חביבה עלי במיוחד, ואז כביש 886 המגניב דרומה.

ה-ויסטרום 1000 נוסע יפה. הוא מצוייד בצמיגים מקוריים, סטאפ מקורי של הבולמים, ואלמלא הרעידות המעצבנות מהכידון ומיגון הרוח הבלתי נסבל הייתי נהנה יותר. לוח השעונים מראה טמפרטורה של 36 מעלות, ואצלי הביצים, כנראה, מקבלות גוון של חום. כמו בחמין. לא בדקתי.

כמה דקות אחרי זה אנחנו כבר בכביש הצפון 899. כמה מילים נשפכו על הכביש המגניב הזה, פניות מדהימות, ברובן. יש כמה לא סימפטיות, אבל עיניים חדות וקריאת הכביש הרחק קדימה פותרת את הבעיה. הקצב שלנו הוא כאמור "בינוני", שזה אומר מהירות חוקית פלוס מינוס סטייה לכאן ולכאן, ואנחנו 6 אופנועים שונים לגמרי זה מזה, כשכל אחד מנהל משא ומתן עצמאי עם הכביש והפניות שלפניו.

אנחנו מגיעים לצומת חירם ומגלים ששוב אנחנו חסרים מישהו. שוב הבחור עם הפנצ'ר מצומת גולני. חוזרים אחורה ומוצאים אותו יושב, כשהאופנוע שוכב לידו על השולים. חוסר תשומת לב רגעית, סיבוב שהתהדק טיפה יותר מדי, נעילת מבט, כנראה, והאופנוע יורד לשולים נמוכים ונופל על צידו. לרוכב שלום והמעיל עושה את שלו, כמה שיפשופים ביד, מגן ברך ימני שחטף מכה וזהו. האופנוע פחות יפה ממה שהוא היה בבוקר (לא שאז הוא היה יפה… ), והנזק לגלגל הקדמי נראה לעין. כנראה שהמסר שהועבר לו בבוקר לא נקלט טוב…

v-strom-2014-3

עכשיו לך חפש חילוץ בשבת בבוקר… השעה כבר 11:30, חם בחוץ בצורה מטורפת, אני מזיע ממקומות שלא ידעתי שאפשר להזיע מהם. מרימים טלפונים לכמה מחלצים, ואז מגלים שכולם עובדים עם כולם ובסוף הכל מתנקז למחלץ אחד ספציפי. הוא סוגר מחיר, קובעים שעה, בודקים שהכל בסדר, דואגים לו לבקבוקי מים קרים ואנחנו משאירים אותו בטרמפיאדה וממשיכים צפונה.

כאן אנחנו כבר לחוצים בזמן, הבטחתי לסיים במרכז ב- 1, ואני לא רואה איך אנחנו מספיקים. כביש 89, כביש תפן כרמיאל, נפרדים משני הצפוניים ונותרנו 3 בדרכנו דרומה. כאן אני כבר סובל קשות. גם החום מצד אחד, וגם המשקף המזורגג הזה שמטלטל לי את המוח, והרוח הרועשת הזו שדופקת לי בקסדה. כל מה שמעל מהירות חוקית הופך להיות בלתי נסבל, ובשלב מסויים אני נפרד משני החברים שנותרו בקבוצה ואומר להם שפשוט ימשיכו כי אני לא אעמוד בקצב.

על כביש החוף התנועה כבר הרבה יותר סואנת. נמאס לי. אם הייתי יכול הייתי משאיר את האופנוע בצד, עוצר את הרכב הראשון שאני רואה, מעיף את הנהג ונכנס במקומו, מזגן על פול כוח. זה לא קורה, ואני נוסע לאיטי (זה מרגיש ככה) דרומה לכיוון ת"א. מתי זה יגמר כבר.

אני נופל באפיסת כוחות על הספה בבית. בקושי מסוגל להוריד את המגפיים, מגיני הברכיים עושים לי ח"ע, ואת מצב הביצים שלי אני מפחד לבדוק.

"תכבה את המזגן, קר!!!" צועקת זוגתי מהמטבח.

סאממק. אמרתי לכם שאני שונא קיץ?

לגבי ה-ויסטרום 1000 – באמת אופנוע רב גוני, יכול לעשות הכל. מנוע מגיב טוב, ברקסים מצויינים, גודל פיזי שמרגיש קטן וקליל (בטח יחסית ל- 1000 הקודם). מושב נוח, פלטפורמה לאפטר מרקט מצויינת. תצרוכת דלק 1:15 בקצב שלנו (מד הרזרבי נדלק בדיוק ב- 220 ק"מ). גימור סביר, ולגבי המראה – נו על זה אפשר להתווכח אבל הוא נראה יותר טוב מאשר בתמונות. החיסרון המשמעותי, פרט לרעידות בכידון שאפשר להתרגל אליהן, הוא מיגון הרוח הזוועתי. אני משער שגם את זה אפשר לפתור עם מוצרי אפטר מרקט.

איך הוא בהשוואה למתחרים שלו? על הורסיס 1000 לא רכבתי, אבל אם כיעור הוא מדד, את הורסיס 1000 אפשר להחביא בחושך. מצד שני, אם נשווה אותו לבמוו F800GS שנמכר במחיר דומה למדי (פער של כ- 2000 ש"ח), אפשר להניח שיהיו רבים שיבחרו באופנוע הבווארי על פני היפני. מצד שלישי, ויש כזה, ל-ויסטרום יש שם של אופנוע שקונים ונשארים איתו בערך לנצח. המשמעות היא שחלק נכבד מרוכבי הויסטרום הקטן וגם הגדול (אבל המיושן) בישראל יבחרו לשדרג את האופנוע שלהם, מה שמרמז על עתיד ורוד ליבואן מבחינת מכירות הכלי הזה. ה-ויסטרום 1000 הוא כנראה לא האופנוע המרגש ביותר בקטגוריה ובכלל, אבל כאופנוע יפני בעל מכלולים פשוטים יחסית אין ספק שהוא יתן תמורה טובה ואמינה לכספו, למי שמחפש  אופנוע שפוי ורגוע בקטגוריה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה מבחני דרכים, סוזוקי, עם התגיות , , מאת Mitsu. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

אודות Mitsu

מיצו הוא שם העט בו אני מוכר בקהילת רוכבי הדו"ג, אבל שמי האמיתי הוא דניאל פטרי. אופנועים הם התשוקה שלי, ואם זה היה תלוי בי, הייתי מתעסק רק בהם. למזלי (או שלא) יש לי בחיים הרבה עניינים אחרים שדורשים את תשומת ליבי, בעיקר עבודה ומשפחה, כך שאני לא מצליח להתעסק עם מה שאני באמת אוהב כל היום. היתרון בכך הוא בעובדה שבכל פעם שאני עולה על אופנוע, אני חוזר ומתלהב. אתם יכולים למצוא אותי פה, אבל מכיוון שאני אוהב לכתוב כשעולה בי המוזה (בעיקר כשמעצבנים אותי, אבל לא רק), אז יוצא שאני גם כותב המון במקומות נוספים כמו פורום 8 של תפוז, פולגז, דוג"רי וכמובן פייסבוק. כתבות שאני כתבתי פורסמו בעבר במגוון מדיות כמו YNET, גלובס, מוטו, אוטו ועוד. בכל הקשור לנושאים המופיעים באתר זה ניתן ליצור איתי קשר דרך הקישור המופיע בראש כל דף.

2 תגובות בנושא “מיצו רוכב על Suzuki DL-1000 V-Strom Adventure

  1. שאלה: מדוע היצרנים נותנים לאחרונה חיווי יותר בולט למד סלד מאשר למד מהירות,את מצב הסלד ,המומנט בסלד ובהילוך ובתנאי הדרך הנתונים ,הרי הרוכב מרגיש בגופו , דווקא המהירות האמיתית לא ברורה לרוכב.. בנוסף מה הטעם בחיווי דגיטלי למהירות ,כל מבט חפוז לצג מצריך עוד שלב בתרגום האינפורמציה במוח…

  2. מיכאל – לא בטוח שזה "לאחרונה", אבל מה שכן בטוח הוא שחיווי הסל"ד יש לו משמעות גדולה יותר לדרך שבה אתה רוכב מאשר למהירות מכיוון שאם אתה רוכב בצורה אגרסיבית, החלפת ההילוכים נעשית בנקודות ספציפיות ולא רק לפי תחושה. בנוסף, ולא פחות חשוב, לדעתי כיוון שבעולם אופנועי הספורט למד הסל"ד יש חשיבות גדולה מאוד, הרי שכל יצרן שרוצה להכניס קצת אופי ספורטיבי לאופנוע שלו ישים מד סל"ד גדול כדי לעשות את הקונקשן הזה לליין הספורטיבי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *