הו החלמאות הישראלית – 8 ספרות בלוחיות הרישוי לכלי רכב החל מ- 2017

מכירת כלי רכב חדשים בישראל נעשית בקצב שרק הולך ומתגבר (מידי שנה מתווספים למרשם כלי הרכב בישראל בין 230 ל- 250 אלף כלי רכב חדשים, אם לא יותר), והגידול במספרים אלה מאלץ את משרד התחבורה לפתור בעיה אקוטית שעומדת על פתחו – מאגר מספרי הרישוי עומד לאזול.

קצת היסטוריה: כשמספר כלי הרכב בישראל היה מועט, היו מספרי הרישוי של כלי הרכב בארץ בני 3 עד 5 ספרות, והלוחיות היו כתומות, לא צהובות כמו היום. נוהל זה התקיים עד שנת 1961. משנה זו ואילך, החל משרד הרישוי להנפיק מספרי הרישוי בנות 6 ספרות, והתהליך המשיך עד 1980. משנת זו ואילך, החל המשרד להנפיק לוחיות רישוי בנות 7 ספרות. בהתחלה, שתי הספרות האחרונות במספר הרישוי ציינו את שנת היצור של הרכב (88 היתה עבור מודל 88), אבל בשנת 1990 נוהל זה בוטל, וללוחית הרישוי נוספה שם המדינה באגלית ובצבע כחול (IL), כנהוג באירופה. במשך כ- 10 שנים התקיים נוהל נוסף בו שתי הספרות האחרונות נקבעו ע"י יבואן הרכב (למשל – 04 היתה עבור פיאט, פיז'ו, סיטרואן ורנו), אבל בשנת 2000 גם שיטה זו בוטלה, וכיום מספרי הרישוי מוקצים על פי סדר עולה.

הנה תמונה של לוחית בת 5 ספרות שמצאתי איפושהו ברשת:

license-plate-5

בהקשר זה, בדק המדען הראשי של משרד התחבורה ומצא כי בקצב הגידול הנוכחי ייגמרו המספרים הריאליים הזמינים ללוחיות רישוי בתוך פחות מ- 4 שנים (ידיעות ראשונות על כך הופיעו בתקשורת בינואר 2013, מאז עברו כבר 3 שנים אבל מספרי הרכב עדיין לא נגמרו). בין היתר, סיבה אחת לכך היא העובדה שהקצאת המספרים אינה ליניארית, ויש להסיר מהרשימה את מהמספרים שהונפקו בשנות ה- 80 בהן שתי הספרות האחרונות ציינו את שנת הדגם.

יש בעיה, חייבים למצוא פתרון. בלשכת המדען הראשי ישבו, חקרו ובדקו, וחיפשו שיטה שתאפשר למשרד התחבורה להגדיל את מאגר מספרי הרישוי. האם לדעתכם המוחות המבריקים של המשרד היו צריכים להמציא את הגלגל מחדש? האם הם היו צריכים למצוא איזו תיאוריית קוואנטים חדשה? האם היו צריכים לגלות יסוד כימי חדש?

חלילה. כל מה שהיו צריכים לעשות הוא להסתכל מסביב.

כיצד נוהגים להקצות מספרי רישוי במדינות אחרות בעולם? השיטה שונה ממדינה למדינה, אם כי באיחוד האירופאי נוהגים בשיטה אחת אחידה (שיטה זו אינה תקפה למדינות שאינן חלק מהאיחוד, למרות שהן חלק מיבשת אירופה – כמו למשל שוויץ). לפי שיטה זו, חלק מהלוחית משמש לזיהוי עיר המקור, חלק אחר הוא מספר רנדומלי, ובכל מקרה יש שימוש באותיות ה- ABC (בתעתיק אנגלי או מקומי, תלוי במדינה).

למשל:

code-legend

בארצות אחרות, כמו למשל בארה"ב, ישנן מדינות (כמו למשל דלוור ו-רוד איילנד) שבהן יש מספר רכבים יחסית קטן, ולכן הן עושות שימוש ב- 6 ספרות רגילות. אבל ברוב המדינות יש שימוש בקומבינציה של 3 אותיות ABC + 3 ספרות, בשילוב כזה או אחר. ישנן מספר מדינות בהן יש יותר רכבים מאחרות (כמו בקליפורניה, מישיגן, ניו-יורק ואחרות), ולכן שם יש שימוש בקומבינציה של 7 תווים בסה"כ.

לדוגמה, לוחית של מדינת ניו-יורק:

us-license-plate

אם אנחנו כבר מדברים על מספרים, אז ראוי לציין שקומבינציה של 6 ספרות נותנת כ- 1 מיליון אפשרויות – בפועל מעט פחות מכיוון שאנחנו מניחים שישנן סדרות של מספרים שלא אפשריות ללוחית רישוי, למשל כל סדרה המתחילה ב- 0.

קומבינציה של 7 ספרות נותנת כ- 10 מיליון אפשרויות – וגם כאן אנחנו פוסלים סדרות מסויימות.

קומבינציה של 6 תווי ABC נותנת 26 בחזקת 6 אפשרויות (26 אותיות באלפבית הלועזי בתעתיק אנגלית/אמריקאית), בערך 308 מיליון אפשרויות. אבל מכיוון שסביר להניח שנשמיט מספר תווים שעלולים להטעות את המערכת – כמו למשל האותיות i ו- L שניתן להתבלבל ביניהן, האות o (מבלבלת עם הספרה 0), ולכן בפועל ככל הנראה מספר האפשרויות הריאלי יקטן לכ- 183 מיליון.

לעומת זאת, אם בוחרים בקומבינציה של 3 תווי ABC ו- 3 ספרות נקבל מעט פחות אפשרויות, קצת יותר מ- 176 מיליון, וגם כאן אם נשמיט תווים שעלולים לבלבל עם ספרות, עדיין נישאר עם כ- 121 מיליון אפשרויות.

נחזור לסיפור המקורי שלנו. אם כן, בחנו בלשכת המדען הראשי של משרד התחבורה מספר פתרונות לבעיה, כמו למשל מעבר למספר שמורכב מאותיות וספרות, כפי שמקובל באירופה למשל. אולם בסופו של דבר הוחלט כי ישראל תאמץ את השיטה של מעבר ללוחיות רישוי בנות 8 ספרות, בכל כלי הרכב החדשים שיעלו לכביש החל מ- 2017, במקום 7 ספרות כיום.

license-plate-8

שימוש ב- 8 ספרות יתן לנו בערך 100 מיליון אפשרויות – גם כאן יש להחסיר מספר סדרות פסולות, אבל עדיין הכמות גדולה ומספיקה להנפיק מספרי רישוי חדשים, לדברי המשרד, ללא קושי ב- 50 השנים הקרובות, בתנאי שמספר כלי הרכב הנכנסים לא יחרוג מעבר ל- 230 אלף יחידות בשנה.

מסתבר שהסבת לוחיות הרישוי בישראל היא פרויקט לא פשוט בכלל. למעשה, לטענת משרד התחבורה מדובר בפרוייקט המיחשוב השני בגודלו מאז פרוייקט "באג 2000" מתחילת העשור הקודם. מדוע? תחשבו על זה. להסבת לוחיות רישוי יש השלכות על שורה ארוכה של גורמים, ביניהם משרדי ממשלה, משטרה, צה"ל, רשויות מקומיות, חברות ביטוח, בנקים, חברות ליסינג, יבואני רכב, סוכנים, איגוד המוסכים, חברות הובלה והסעה, חברות המנהלות צי רכב, כביש 6, הנתיב המהיר, מנהרות הכרמל, חניונים ממוחשבים ועוד ועוד. עיקר העלויות בפרוייקט יהיו קשורות לביצוע שינויים במערכות המידע, שכיום מבוססות על מספרי רישוי בני 7 ספרות.

אבל רגע! לכאורה, פתרון העושה שימוש בקומבינציית תווי ABC (או אפילו אבג) + תווים מספריים תתן יותר אפשרויות, ותאפשר גידול עתידי גדול יותר במספר מספרי הרישוי. אז מדוע בחרו במשרד התחבורה דווקא בפתרון שלא תואם את התקן האירופאי שאליו אנחנו כל כך מנסים להידמות (חברות ב- OECD היא דוגמה אחת לכך)? מדוע לנסות להמציא את הגלגל מחדש במקום לקחת תקן קיים, עובד, פועל, עם מערכות מדף שניתן להתאים לשוק הישראלי כבר היום?

התשובה מטופשת למדי, אבל בישראל, כמו בישראל, תסמכו על קברניטי המדינה שימצאו את הקומבינה הטובה ביותר עבורם.

מכיוון שעלות הפרוייקט כבר נאמדת בסכומי כסף גדולים מאוד, העריכו במשרד התחבורה שניתן להוזיל אותו ולו במעט, אם במהלך הפרוייקט לא יצטרכו להחליף גם את כל המסופים, הטרמינלים, המקלדות הספרתיות וממשקי ההתחברות שבהם מקישים את מספרי הרישוי – למקלדות בעלות תווי ABC או אבג במקום מקלדות ספרתיות בלבד. דהיינו, נשלם ממילא על עלות ההסבה, אבל לפחות לא תצטרכו לרכוש ציוד קצה חדש, ותוכלו להשתמש במקשי הקלט הקיימים במערכות שכבר יש לכם.

גאוני? חלמאי? אני מהמר על האפשרות השניה.

חברת מוסט מקבוצת מלם-תים זכתה במכרז להסבת מספרי הרישוי. ואני שואל – מי יגזור את הקופון של פרוייקט ההמשך – שממילא יגיע – להסבת מספרי הרישוי מ- 8 ספרות לקומבינציה של ספרות ותווי ABC, מה שהיה צריך לעשות כבר מעכשיו.

 

14 Comments

Add a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *