יולי 2016 – האוצר מאכיל את הרוכבים בצינור נוסף

מדיניות ההעדפה של הטייקונים של נערי האוצר ועושי דבריהם ממשיכה ביתר שאת.

ביד אחת האוצר בראשותו של משה כחלון (ע"ע "השר החברתי") נותן לנהגים מתנה: הוזלה בביטוח החובה החל מה- 1.11. גם הרוכבים אמורים היו להנות במעט ממנה (גם אם היא זמנית בלבד). ההוזלה הזו היתה אמורה להתממש בזכות הגילוי של 1.17 מיליארד ש"ח עודפים שנצטברו בקופת הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ("קרנית") עקב גביית יתר מהציבור.

רק רגע! גביית יתר? אתם רוצים לומר לנו שבמשך שנים על גבי שנים גובים מאיתנו יותר ממה שצריך היה לגבות? באמצעות אילו תכסיסים עלובים השתמשו בחברות הביטוח כדי להצדיק את אותה גבייה? הרי לכאורה החישובים האקטואריים שלהם היו אמורים להיות ללא דופי, והנה בכל זאת מתגלה יש מאין עודף של כמעט מיליארד ורבע ש"ח???

נו מילא. כשמישהו רוצה לתת מתנה אנחנו לוקחים (אלא אם מדובר ביוונים, אבל זה עניין לסיפור אחר).

אבל הנה, וביד שניה האוצר (אותו אוצר) בראשותה של המפקחת על הביטוח גב' דורית סלינגר מאשרת – למעשה מורה – לחברות הביטוח להעלות את תעריפי ביטוחי החובה לרכבים בכ- 15%, ולאופנועים וקטנועים בכ- 20%. מאיפה הגיע המספר הזה? מומחים מספרים לנו שמדובר בתוספת שנולדה בעקבות מסקנות וועדת יוקר המחייה בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד שעידכנה את טבלאות תוחלת החיים ושיעורי הריבית לפיהן מחשב ביטוח לאומי את גודל הקצבאות שהוא משלם.

זוכרים את תרגיל האחוזים המסריח שנקט האוצר במהלך ההתכתשות הקודמת עם הרוכבים? הנה, תזכורת:

כמה זה 1+1? תלוי את מי שואלים… המניפולציות של נערי האוצר ממשיכות

מניפולציה של האוצר – מחירי הביטוח ירדו, אבל לא לכולם ולא בשיעור שציפינו

אז הפעם התרגיל טיפה שונה, המספרים מעט שונים, אבל התוצאה זהה. הביטוח יתייקר, וכולנו נשלם על כך יותר.

רוצים לקרוא עוד על ההיסטוריה של מאבק הרוכבים בגזירות האוצר? כאן זה מקום מעולה להתחיל:

המאבק בביטוח | מיצו בדרכים

לכל מי שעדיין חושב שהמפקחת על הביטוח עושה את עבודתה נאמנה ראוי להזכיר כי באופן היסטורי, כל ממלאי תפקיד זה שימשו הלכה למעשה לא כשומרי הסף של עריצות חברות הביטוח כלפי הציבור, לא כמפקחים על הביטוח מלשון פיקוח על פעולות חברות הביטוח, אלא כמעין רגולטורים לכאורה, שבין מגוון הפעולות שלהם הם גם שמרו היטב על רווחי חברות הביטוח שהולכים ומרקיעי שחקים (כמובן מאז הכנסת התיקים הפנסיונים של כולנו לידיהם – נחשו איזה מפקח על הביטוח אחראי על כך?), וכמובן שתוגמלו ביד רחבה על מעשיהם מיד בתום כהונתם הציבורית. אין לי כל ספק שגם במקרה זה נגלה כי המפקחת על הביטוח הנוכחית תזכה חיש קל במשרה בכירה ובמשכורת מתאימה מיד לאחר פרישתה מתפקידה.

ברור שלא טובת הציבור בכלל (וטובת הרוכבים בפרט) עומדת לנגד עיניה של המפקחת הנוכחית, בדיוק כמו שהיה עם קודמיה בתפקיד – אלא טובתה הכלכלית של חברות הביטוח שלא מסתפקות במיליארדי השקלים שהן מרוויחות כתוצאה משוק ביטוח החובה שנפל לידיהן כאווזה המטילה ביצי זהב, אלא שהן רוצות עוד ועוד.

בספר משלי (ל' – טו-טז) נכתב משפט שאפשר היום לפרש אותו בדיוק בהקשר זה:

"לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב, שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה, אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ הוֹן. שְׁאוֹל וְעֹצֶר רָחַם, אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם, וְאֵשׁ לֹא אָמְרָה הוֹן"

ואסיים בציטוט מפי יובל בר בכתבתו ב- YNET (ראו לינק למטה):

ההסבר פשוט: מישהו אינו מעוניין שהמימון יגיע מקופות הענק של חברות הביטוח, המרוויחות כזכור על המס הזה מיליארדי שקלים. אין דרך אחרת לראות את המהלך הזה – משרד האוצר פותר לחברות הביטוח – שוב – את הבעיות, ומטיל את כל המס על האזרחים.

לא נותר לי אלא להזכיר לכל הקוראים את הסלוגן של מטה המאבק משנת 2009:

ochelet

האם זהו הזמן לצאת לרחובות? האם לא כדאי שהפעם נוריד את הכפפות? אולי שווה, הפעם, לא לקחת שבויים? יש לכם מה לומר בנושא? תגיבו למטה.

הנה עוד כמה לינקים לכתבות בנושא:

למרות ההבטחות: ביטוח החובה יתייקר – ידיעות אחרונות

ynet כך מעודדים את יוקר המחיה – ביטוח החובה מתייקר

פוסט זה פורסם בקטגוריה המאבק בביטוח, עם התגיות , מאת Mitsu. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

אודות Mitsu

מיצו הוא שם העט בו אני מוכר בקהילת רוכבי הדו"ג, אבל שמי האמיתי הוא דניאל פטרי. אופנועים הם התשוקה שלי, ואם זה היה תלוי בי, הייתי מתעסק רק בהם. למזלי (או שלא) יש לי בחיים הרבה עניינים אחרים שדורשים את תשומת ליבי, בעיקר עבודה ומשפחה, כך שאני לא מצליח להתעסק עם מה שאני באמת אוהב כל היום. היתרון בכך הוא בעובדה שבכל פעם שאני עולה על אופנוע, אני חוזר ומתלהב. אתם יכולים למצוא אותי פה, אבל מכיוון שאני אוהב לכתוב כשעולה בי המוזה (בעיקר כשמעצבנים אותי, אבל לא רק), אז יוצא שאני גם כותב המון במקומות נוספים כמו פורום 8 של תפוז, פולגז, דוג"רי וכמובן פייסבוק. כתבות שאני כתבתי פורסמו בעבר במגוון מדיות כמו YNET, גלובס, מוטו, אוטו ועוד. בכל הקשור לנושאים המופיעים באתר זה ניתן ליצור איתי קשר דרך הקישור המופיע בראש כל דף.

18 תגובות בנושא “יולי 2016 – האוצר מאכיל את הרוכבים בצינור נוסף

  1. הפעם חובה שכולנו נתאגד נגד הגזירה. סוכנויות אופנועים, יבואנים, חנויות אביזרים, מוסכים. אחרי הכל זה יפגע בתעשייה שלימה. אהה כן ופחות מס לאוצר, רוכבים ירכשו פחות ציוד, יחסכו כל שקל ויהיו אולי כאלה שיסתכנו ויוותרו על ציוד מגן, מעילים, כפפות, נעליי רכיבה.

  2. השאלה היא מה אפשר לעשות כדי להוריד את הרעיון הזה בכלל מסדר היום ולהוציא אותו מראש אותם אנשים שעומדים במעלה הפרמידה.
    צריך לעשות משהו שיגרום להמון מחשבה אבל מה האפשרויות בעצם?
    לחסום כבישים? להפגין? לחסום חניות?
    הרי בסוף הרעיון הכי טוב שיש הוא להשפיע על חברי כנסת שימנעו את זה.
    לנו אנחנו כאזרחים סוג ב אין בכלל השפעה על זה. וכל המחאות שנעשה יתמוססו בקלות על ידי דמגוגיה והסטת הדיון למשהו אחר.
    מאבק אלים הוא עוד אופציה אבל האם מישהו באמת מוכן לקחת חלק בדבר הזה? כנראה שלא.

  3. אולי פשוט עם שלם יעשה לעצמו טובה ולא יחדש ביטוח מתחילת 2017, למשך שנה שלמה אנשים ירכבו באקסטרה זהירות על מנת לא להיכנס לתאונות חס וחלילה, ברגע שכמה עשרות אלפים לא יחדשו ביטוחים – המדינה תקבל צינור לא קטן.

    חבל שפה במדינה – קשה לאחד אנשים לטובת מטרה בסדר גודל כזה.

  4. תקשיבו חברים אני כבר במשך תקופה ארוכה אני שואל את עצמי למה לא יוצאים לרחובות.
    שיהיה יותר גדול מהמחאה הקודמת.
    לעשות כתבות על התכנון.

  5. מיצו – כולנו מאחוריך. אני בטוח שבפעילות הבאה יגיעו יותר משתתפים – ולא צריך להפסיק שם. עוד ועוד פעולות בצירים ראשיים בכדי לקבוע שאנו לא מוכנים עוד לקבל את זה.

  6. לדעתי אף פעולה מנומסת לא תשיג כלום. צריך כן לצאת לרחובות וכן לחסום צירים, וכן להפריע לכולם. צריך לרכב (כן לרכב לא בא לי לרכוב יותר) כל הלילה מול הבית של כחלון ולא לתת לו לישון. צריך לעטוף אותו באופנועים כשהוא נוסע ממקום למקום וצריך להכאיב כי רק כך מבינים כאן לצערי. וגם כשיסכימו לדבר איתנו, לא להפסיק עד שלא נקבל את מה שנדרוש. כי יודעים יופי למוסס פה מהלכים כאלה ואם לא נשים לב נחשוב שקבלנו משהו אבל נישאר עם כלום.

  7. צריך לצאת לרכובות, לחסום את נתיבי איילון בשיא העומס בבוקר אי אחהצ, כדי שהמדינה תראה איך זה פוגע לה ישירות בכיס. צריך לעשות בלאגן, פעולה מנומסת לא באה בחשבון כאן. אנחנו כאן ואנחנו קיימים, וצריך להראות להם את זה.

  8. כואב לי הלב על החרא שמאכילים אותנו.
    אבל מקום אחד כואב יותר, הכיס.
    אני חושב שאכן צריך למאבק מוצדק, ובעדיפות אחד שיעביר את המסר ישירות לחברי הכנסת ולגברת המקסימה דורית סלינגר.
    אבל המאבק צריך לצמצם כמה שיותר פגיעה בשגרה של אנשים שלא קשורים לעניין.
    אם אני הייתי ברכב באיילון בבוקר תקוע בגלל חבורה של אופנועים שמוחים, לא הייתי מצליח להזדהות איתם, אלא מתעצבן עליהם.
    זה מהלך שמעורר יותר אנטגוניזם מכל דבר אחר.
    כך או כך, כפי שכתבו היטב לפני – אנחנו אתך מיצו.

  9. עובדי אל על יכולים להשבית כל שדה תעופה טייסי אל על משארים עשרות אלפי נוסעים על הקרקה….אז למה הנחנו ש חוסחים ל מדינה ו ל משק מאות אלפי שעות עמידה בפקקים. שעות עבודה.
    איפה משרד איכות הסביבה ש צריך לתפח רוכבים כי הנחנו חוסחים ברכבים. איפה משרד התחבורה? כל רוכב משלם ביטוח של שלושה רכבים….
    אז אני שואל למה הנחנו לא יכולים לחסום שדה תעופה. קרית הממשלה. כנסת ש אנחנו בחרנו . בתי משפט. ו יותר מהנין נמל אילת ש ממנו יוצאות רוב מכוניות ל יבואנים.
    שבוע אחת יבואנים לא היקבלו רכבים….כל המדינה מתעפכת….

  10. ״הם לא נחמדים״ אמרה גולדה על הפנתרים השחורים,
    גם עלינו הגיע הזמן שמישהו יגיד שאנחנו לא נחמדים…
    לצערי, השלטון מבין רק מחאות אלימות, וללא מחאה אלימה שתזעזע את אמות הסיפים של הממשלה הרקובה הזאת, כלום לא יזוז!
    צריך לחסום כבישים, להבעיר מכוניות, להבעיר חנויות, לארוב מחוץ לביתם של בעלי תפקידים ועוד ככל העולה על הדעת.
    רק מחאה אלימה תוביל לשינוי, בלעדיה, כלום לא יזוז.

  11. תכנית פעולה אפשרית, שצריכה להגיע בשלבים!
    1: עושים הפגנה גדולה,בתאריך קבוע מראש. בפתח אגף הביטוח בירושלים או הכנסת. (חייב להיות ביום שני,שלישי שהחכ"ים נמצאים) לא פוסל אפילו בביתם של מקבלי ההחלטות.. כמובן עם רעש גדול ושלטים. חייבים להגיע מעל 2000 רוכבים!
    מחכים שבוע, ואם אין תגובה משביעת רצון, עוברים לשלב השני.
    2: מבטלים כולם את הביטוח בתאריך קבוע מראש. לא מקפיאים ולא מחדשים, חייבים לבטל. תאמינו לי הנתונים על ביטולים ירוצו מהר למעלה יותר מהר ממה שאנחנו מדמיינים. כמובן לא נוסעים בלי ביטוח! ולכן מחנים את האופנוע בבית ונוסעים בתחבורה ציבורית..(קשה,אבל אפשרי)
    בזמן הזה המחאה בשיא, משתפים תמונות של ביטולים/שיחות ביטול ברשתות, ומפעילים לחץ גדול וכותבים לכל מי שאפשר,מבקר המדינה,תלונות ציבור באגף הביטוח,ח"כים..
    לדעתי זה יעזור.. זה משהו שעדין לא קרה כאן ואנחנו יכולים לעשות את זה. זה ממש לא בשמים.
    סה"כ גיוס מינימלי.. זה יהיה שווה את זה. מבחינה כלכלית ומורלית.

  12. בוא נעשה סדר מיצו (וטוב יעשו גם יתר האופנוענים אם יקראו), ראשית בוא נשים לב לעובדות. העובדה הראשונה שכדאי לשים לב אליה היא שהמערכת (ממשלה, כנסת, חב' הביטוח) מעוניינות שנצא להפגין!!! אני כותב שוב כדי שאף אחד לא יפספס: הממשלה, הכנסת וחב' הביטוח מעוניינות שנצא לרחובות ונפגין משום שמצד אחד ההפגנות שלנו לא מזיזות להם שערה בתחת ומצד שני אנחנו חוזרים הביתה מלאי התרגשות מ"המאבק" הנועז, הבלתי מתפשר וכו' וכו' שאנחנו מנהלים. אנחנו מתישים את כוחנו והם ממשיכים לשתות לנו את הדם בלי הפרעה.

    הרעיון להתפקד לליכוד היה גאוני, כי מה שחשוב לראש הממשלה זה להיות ראש ממשלה ומה שחשוב לחברי הכנסת זה להיות חברי כנסת. כל שאר הדברים לא ממש מעניינים אותם. לכן אם היינו משכילים להכניס עשרת אלפים מתפקדים מאוחדים שיצביעו בפריימריז על פי פקודה של מיצו (או כל אופנוען אחר לצורך העניין) הם היא באים אל מיצו (או כל אופנוען אחר – כאמור) כדי לשאול אותו מה אפשר לעשות בשבילו ואם הוא היה אומר להם להוריד את תעריפי הביטוח, תעריפי הביטוח היו מגיעים לרצפה וזוחלים עליה ללקק את מגפי הרכיבה של מיצו (או כל אופנוען אחר כאמור).

    לא השכלנו להתפקד כגוף אחד לליכוד, פאק שלנו, אבל זה מה יש.
    בכלל הבעיה שלנו כאופנוענים זה שכולם מסכימים שצריך "לעשות משהו" (וחבר'ה, תשכחו מהפגנות, הפגנות לא מזיזות לאף אחד שום דבר) אבל אף אחד לא מוכן להקשיב לדעתו של מישהו שמנהיג את הרוכבים והס מלהעלות על הדעת לעשות מה שאומרים לו.
    מה לעשות, אנחנו אופנוענים, אינדיווידואליסטים. כל הזין לנו, אבל זה מה יש.
    אפשר לבדוק את הרעיון של סירוב לרכוש ביטוח חובה אצל חב' הביטוח. ברור שזו עבירה על החוק שכל מי שיבחר לעבור אותה יצטרך לשלם את המחיר על החלטתו. כמה אופנוענים יסכימו לעשות את זה ולהצהיר על כך (כי סתם לרכב בלי ביטוח, את זה כבר עושים בערך רבע מהרוכבים), אני לא יודע. ואגב, שיהיה ברור שאם רוכב שאין לו ביטוח יפגע בצד ג' הוא הולך למשכן את החיים שלו, פשוטו כמשמעו, לקרנית שתקרע אותו במיליונים שהוא יהיה חייב לשלם כל חייו.

    מה עוד אפשר לעשות? צריך למצוא דרך חוקית לזעזע את הכסאות שהם יושבים בהם. רק החשש להיפרד מהכסא יביא מישהו מהם לעשות משהו לטובתנו.

  13. כן למאבק.
    רק השאלה אם בשנת 2016 יכול לקום מטה מאבק מסודר כפי שהיה ב 2009.

    לצערנו דברים השתנו מעט …

  14. 20 קבוצות של 100 אופנועים, מאיטים כמה שאפשר צירים מרכזיים שונים בשעות העומס. בוקר אחרי בוקר. כמה שיידרש.
    מגיעה משטרה -> מתפזרים וממשיכים במקום אחר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *