על רכיבה בין רכבים – עקיפות

בסרטון שנשלח במספר קבוצות וואטסאפ ואף עלה לאתרים ברשת, ניתן לראות את התאונה שהתרחשה לפני מספר ימים על כביש 6, בהם היה מעורב לפחות רכב אחד שנראה שאיבד שליטה, ושלושה אופנועים שנפצעו בדרגות כאלה או אחרות. מבלי להתייחס ספציפית לתאונה הזו, מה גם שאין לי ממש פרטים אודות הגורמים המדוייקים לאותה תאונה, חשבתי שחשוב לשתף איתכם מספר טיפים בנושא הרכיבה בקבוצה על כביש מהיר, ובאופן ספציפי תוך כדי התייחסות לנושא עקיפה של רכבים.

כבישים נוטים להיות עמוסים, כשלצערנו, לעתים הנתיב השמאלי ביותר, זה שמיועד אך ורק לעקיפה, מאוכלס פעמים רבות על ידי רכבים איטיים שתוקעים את התנועה מאחוריהם. הסיבות לכך הן רבות ומגוונות, וזה עוד לפני שנכנסנו לדיון אקדמי אודות המקצוע של אמא של אותם נהגים: חוסר תשומת לב לסביבה, חוסר אכפתיות, זלזול וצפצוף על החוק, אגואיזם וסתם "דווקא" נכללות בין הסיבות לכך. אבל פרט לאותם נהגים שאותם בא לנו לרצוח, ישנם גם נהגים נורמטיביים שדווקא כן רוצים לחזור לימני לאחר סיום העקיפה שלהם, פשוט צריך לתת להם צ'אנס לעשות זאת.

בואו נתחיל: על מנת להגביר את הבטיחות שלנו, אנחנו רוכבי האופנוע נוסעים לרוב במהירות גבוהה יותר במעט (או בהרבה) מהתנועה סביבנו. כתוצאה מכך, פעולת העקיפה היא פעולה שחוזרת על עצמה עשרות ומאות פעמים במהלך הרכיבה. חשוב מאוד להקפיד על ביצוע עקיפה בצורה נכונה וחכמה.

בעת רכיבה בקבוצה, בין אם במבנה הדוק ובין אם במדורג, חשוב מאוד להקפיד על רכיבה נכונה, אחידה, קבועה, בעלת קוד התנהגותי המוקפד במיוחד על ידי המוביל, אבל הידוע ומוכר לכל חברי הקבוצה (אותו יש לשנן גם בעת מתן תדריך הבטיחות לפני היציאה לרכיבה). בעת רכיבה בקבוצה חשוב שבעתיים להקפיד על משמעת רכיבה כיוון שטעות אחת של המוביל עלולה לגרום אחריה לנזק לאלה שרוכבים אחריו. הקפדה יתרה על רכיבה נכונה, גם אם היא מתבצעת בקצב מהיר מאוד, שומרת על הבטיחות שלך כרוכב , ועוזרת לשמור על אחידות ובטיחות הקבוצה כולה. 

הערה: המושג "קבוצה" או "דבוקה" מתאים לסיטואציה בה כל הרוכבים נוסעים בקצב אחיד, באותו ראש, על אופנועים דומים במאפיינים שלהם, ובצמצום יחסי של רווחים. בעת רכיבה מדורגת מרווחת של עשרות אופנועים היוצרים שיירה ארוכה, חלק מהיפים האלה יהיו פחות רלוונטיים, אם כי רובם חשובים גם שם.

בתור התחלה את העקיפה יש להשתדל לבצע אך ורק מצד שמאל של הרכב הנעקף, לא להפתיע ולא להיות מופתע. זה לא רק מה שהחוק קובע, אלא זה גם המקום שבו הנהג רגיל לראות מישהו עוקף אותו. עקיפה מימין היא פשוט לא מעשה חכם, שלא לדבר על משאיות שפשוט לא רואות טוב את מה שקורה מצידן הימני, וכל מיני נהגים שפשוט לא מודעים לסביבתם.

בנוסף, אם המוביל לוקח קו עקיפה אחד, כל חברי הקבוצה או הדבוקה צריכים להמשיך אחריו בקו הזה. אם הוא עוקף רכב משמאל, כולם עוקפים משמאל, ואף אחד לא לוקח קו עצמאי מימין.

הסיבה לכך היא ברורה: זה מבהיל נהגים! נהג שלא שם לב לאופנוען הראשון שעקף אותו משמאל במה שעבורו נראה כמו רעש גדול ובמהירות גבוהה יחסית אליו, אולי יבהל ויסטה רק מעט ימינה. והפוך, אם הוא נעקף בפתאומיות מימין, הוא עלול להיבהל וכתוצאה מכך הוא עלול לסטות רק מעט שמאלה. סטייה הזו עלולה לסכן גם את המוביל וגם את כל הרוכבים שמגיעים אחריו, כיוון שגם סטיה קטנה כזו עלולה לגרור לסטיה נוספת מצידו של האופנוען, שבתורו עלול לקבל מכה מרכב אחר שנמצא בנתיב שלו, או לסטיה של רכב שיחבט ברכב אחר שעלולה לגרום אחריו לשרשרת של תאונות.

משמעת רכיבה בקבוצה מצילה חיים. ואם הרוכבים סוטים שמאלה או ימינה, הם מסכנים את גם המוביל וגם את אלה שאחריו בדבוקה. זה ישמע כמו תשדיר של אור ירוק, אבל תכלס, עדיף לאבד שתי שניות ולהפחית קצת במהירות גם אם זה שובר לנו אחלה קצב, ולתת לרכב שתופס את השמאלי לחזור לימני ולאפשר המשך רכיבה מסודרת.

אגב, זה לא רק חשוב לבטיחות שלנו, אלא גם נראה ומתקבל יותר טוב בקרב הנהגים סביבנו.

אבל יש מקרים שבהם הנהג מתעקש להישאר בשמאל. במידה והמוביל מחליט שהרכב תקוע בשמאל ולא מוכן לזוז (או לא יכול לזוז), הוא יכול לקחת קו עקיפה מחושב מימין, אבל זה צריך להיעשות בשיקול דעת, ותוך הבנה שכל מי שאחריו יקח גם הוא את אותו קו. חשוב גם שהמוביל ידע מה "אורך הזנב שלו" וידע שהמהלך שהוא מבצע – כל מי שמאחוריו בדבוקה יכול גם הוא לבצע בצורה בטוחה.

אני אישית רוכב בצורה מאוד מוגדרת וקונסיסטנטית. הנה הטיפים שלי לנושא העקיפה: 

אני רוכב על קצב קבוע, ומשתדל להיראות כמה שיותר לרכבים שאני מתקרב אליהם מאחור (ובטח לאלה שבאים ממול). אני משתדל למקם את עצמי במראה האחורית של הנהגים מקדימה, עם תאורה חזקה מאוד (אבל לא באור גבוה), ולתת להם מספיק זמן כדי לראות אותי. בדרך כלל זה כמה שניות של מיקום באותה נקודה. זכרו, אנחנו נראים לנהגים רק כנקודת אור במראה, אבל בגלל הפרשי המהירויות, בפעם הבאה שהם ירימו עיניים למראה אנחנו נהיה ממש עליהם. כך גם נכון לגבי מראות הצד. תנו להם זמן להבין שאנחנו שם.

ככל שאני מתקרב לרכב שלפני אני בוחן האם יש מצב שהוא יחזור ימינה או לא. אני מחפש סימנים הכוללים, בין היתר:

– האם הוא במגמת עקיפה?

– האם הוא הראה סימני השתוללות בשניות טרם הגעתי אליו?

– האם הוא סוטה בקטנה עם תיקונים בנתיב, אולי עם הראש למטה? זה סימן לשימוש בסלולרי.

– האם הוא אותת בעקיפה הקודמת שלו?

– האם הנהיגה שלו פרועה או רגועה? על איזה סוג רכב הוא נוהג? 

– האם בעקיפה הקודמת שלו הוא חזר מיד ימינה, או שהוא נתקע בשמאל?

אני משתדל לאסוף כמה שיותר מידע, תוך כדי ניתוח סיכונים אחרים בקרבתי. למשל:

– האם יש משאית עם טריילר? אולי רכב עם מטען?

– האם המטען ברכבים סביבי נראה שהוא קשור בצורה טובה, או אולי המטען נוטה הצידה או חורג מאחורי הרכב?

– האם יתכן שהרכב הנעקף יחשוש ממשהו ויסטה מעט הצידה?

– האם אני צופה שינויים בתוואי, בנתיב?

– האם אנחנו מתקרבים להאטה או פקק?

– האם יש רכב או מכשול בשול , שעלול לגרום לסטייה של הרכב מנתיב שלו?

כל המידע הזה ועוד נקלט בעיניים, באוזניים ובמידת מה גם בשאר החושים, ועובד עיבוד מיידי במוח. עם המידע הזה אני ממשיך בנסיעה תוך כדי התקרבות לרכב שלפני, וכשאני נמצא במרחק מתאים אני מקפיד לעבור ממראת האמצע למראת הצד השמאלי.

בשלב הזה אני בדרך כלל משאיר לו זמן לסיים את העקיפה שלו במידה והנתיב הימני או האמצעי פנוי. אני סופר בלב: 21, 22, 23. אם בתום שלוש השניות האלה הנהג לא מראה סימנים לזוז ימינה, אני אקח אותו מימין, תוך כדי שאני משאיר לעצמי מרווח גדול ככל שאני יכול במידה והוא כן יחזור ימינה.

נכון, הפסדתי שניה, שתיים, שלוש בחיים, ולפעמים גם נאלצתי להוריד קצת את הקצב, אבל אני רוכב הרבה יותר בטוח.

חושבים שהטיפ נכון? יש לכם תוספות משלכם? שתפו והשאירו את תגובתכם למטה.

7 Comments

Add a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *