על רכיבה בין רכבים – עקיפות

בסרטון שנשלח במספר קבוצות וואטסאפ ואף עלה לאתרים ברשת, ניתן לראות את התאונה שהתרחשה לפני מספר ימים על כביש 6, בהם היה מעורב לפחות רכב אחד שנראה שאיבד שליטה, ושלושה אופנועים שנפצעו בדרגות כאלה או אחרות. מבלי להתייחס ספציפית לתאונה הזו, מה גם שאין לי ממש פרטים אודות הגורמים המדוייקים לאותה תאונה, חשבתי שחשוב לשתף איתכם מספר טיפים בנושא הרכיבה בקבוצה על כביש מהיר, ובאופן ספציפי תוך כדי התייחסות לנושא עקיפה של רכבים.

כבישים נוטים להיות עמוסים, כשלצערנו, לעתים הנתיב השמאלי ביותר, זה שמיועד אך ורק לעקיפה, מאוכלס פעמים רבות על ידי רכבים איטיים שתוקעים את התנועה מאחוריהם. הסיבות לכך הן רבות ומגוונות, וזה עוד לפני שנכנסנו לדיון אקדמי אודות המקצוע של אמא של אותם נהגים: חוסר תשומת לב לסביבה, חוסר אכפתיות, זלזול וצפצוף על החוק, אגואיזם וסתם "דווקא" נכללות בין הסיבות לכך. אבל פרט לאותם נהגים שאותם בא לנו לרצוח, ישנם גם נהגים נורמטיביים שדווקא כן רוצים לחזור לימני לאחר סיום העקיפה שלהם, פשוט צריך לתת להם צ'אנס לעשות זאת.

בואו נתחיל: על מנת להגביר את הבטיחות שלנו, אנחנו רוכבי האופנוע נוסעים לרוב במהירות גבוהה יותר במעט (או בהרבה) מהתנועה סביבנו. כתוצאה מכך, פעולת העקיפה היא פעולה שחוזרת על עצמה עשרות ומאות פעמים במהלך הרכיבה. חשוב מאוד להקפיד על ביצוע עקיפה בצורה נכונה וחכמה.

בעת רכיבה בקבוצה, בין אם במבנה הדוק ובין אם במדורג, חשוב מאוד להקפיד על רכיבה נכונה, אחידה, קבועה, בעלת קוד התנהגותי המוקפד במיוחד על ידי המוביל, אבל הידוע ומוכר לכל חברי הקבוצה (אותו יש לשנן גם בעת מתן תדריך הבטיחות לפני היציאה לרכיבה). בעת רכיבה בקבוצה חשוב שבעתיים להקפיד על משמעת רכיבה כיוון שטעות אחת של המוביל עלולה לגרום אחריה לנזק לאלה שרוכבים אחריו. הקפדה יתרה על רכיבה נכונה, גם אם היא מתבצעת בקצב מהיר מאוד, שומרת על הבטיחות שלך כרוכב , ועוזרת לשמור על אחידות ובטיחות הקבוצה כולה. 

הערה: המושג "קבוצה" או "דבוקה" מתאים לסיטואציה בה כל הרוכבים נוסעים בקצב אחיד, באותו ראש, על אופנועים דומים במאפיינים שלהם, ובצמצום יחסי של רווחים. בעת רכיבה מדורגת מרווחת של עשרות אופנועים היוצרים שיירה ארוכה, חלק מהיפים האלה יהיו פחות רלוונטיים, אם כי רובם חשובים גם שם.

בתור התחלה את העקיפה יש להשתדל לבצע אך ורק מצד שמאל של הרכב הנעקף, לא להפתיע ולא להיות מופתע. זה לא רק מה שהחוק קובע, אלא זה גם המקום שבו הנהג רגיל לראות מישהו עוקף אותו. עקיפה מימין היא פשוט לא מעשה חכם, שלא לדבר על משאיות שפשוט לא רואות טוב את מה שקורה מצידן הימני, וכל מיני נהגים שפשוט לא מודעים לסביבתם.

בנוסף, אם המוביל לוקח קו עקיפה אחד, כל חברי הקבוצה או הדבוקה צריכים להמשיך אחריו בקו הזה. אם הוא עוקף רכב משמאל, כולם עוקפים משמאל, ואף אחד לא לוקח קו עצמאי מימין.

הסיבה לכך היא ברורה: זה מבהיל נהגים! נהג שלא שם לב לאופנוען הראשון שעקף אותו משמאל במה שעבורו נראה כמו רעש גדול ובמהירות גבוהה יחסית אליו, אולי יבהל ויסטה רק מעט ימינה. והפוך, אם הוא נעקף בפתאומיות מימין, הוא עלול להיבהל וכתוצאה מכך הוא עלול לסטות רק מעט שמאלה. סטייה הזו עלולה לסכן גם את המוביל וגם את כל הרוכבים שמגיעים אחריו, כיוון שגם סטיה קטנה כזו עלולה לגרור לסטיה נוספת מצידו של האופנוען, שבתורו עלול לקבל מכה מרכב אחר שנמצא בנתיב שלו, או לסטיה של רכב שיחבט ברכב אחר שעלולה לגרום אחריו לשרשרת של תאונות.

משמעת רכיבה בקבוצה מצילה חיים. ואם הרוכבים סוטים שמאלה או ימינה, הם מסכנים את גם המוביל וגם את אלה שאחריו בדבוקה. זה ישמע כמו תשדיר של אור ירוק, אבל תכלס, עדיף לאבד שתי שניות ולהפחית קצת במהירות גם אם זה שובר לנו אחלה קצב, ולתת לרכב שתופס את השמאלי לחזור לימני ולאפשר המשך רכיבה מסודרת.

אגב, זה לא רק חשוב לבטיחות שלנו, אלא גם נראה ומתקבל יותר טוב בקרב הנהגים סביבנו.

אבל יש מקרים שבהם הנהג מתעקש להישאר בשמאל. במידה והמוביל מחליט שהרכב תקוע בשמאל ולא מוכן לזוז (או לא יכול לזוז), הוא יכול לקחת קו עקיפה מחושב מימין, אבל זה צריך להיעשות בשיקול דעת, ותוך הבנה שכל מי שאחריו יקח גם הוא את אותו קו. חשוב גם שהמוביל ידע מה "אורך הזנב שלו" וידע שהמהלך שהוא מבצע – כל מי שמאחוריו בדבוקה יכול גם הוא לבצע בצורה בטוחה.

אני אישית רוכב בצורה מאוד מוגדרת וקונסיסטנטית. הנה הטיפים שלי לנושא העקיפה: 

אני רוכב על קצב קבוע, ומשתדל להיראות כמה שיותר לרכבים שאני מתקרב אליהם מאחור (ובטח לאלה שבאים ממול). אני משתדל למקם את עצמי במראה האחורית של הנהגים מקדימה, עם תאורה חזקה מאוד (אבל לא באור גבוה), ולתת להם מספיק זמן כדי לראות אותי. בדרך כלל זה כמה שניות של מיקום באותה נקודה. זכרו, אנחנו נראים לנהגים רק כנקודת אור במראה, אבל בגלל הפרשי המהירויות, בפעם הבאה שהם ירימו עיניים למראה אנחנו נהיה ממש עליהם. כך גם נכון לגבי מראות הצד. תנו להם זמן להבין שאנחנו שם.

ככל שאני מתקרב לרכב שלפני אני בוחן האם יש מצב שהוא יחזור ימינה או לא. אני מחפש סימנים הכוללים, בין היתר:

– האם הוא במגמת עקיפה?

– האם הוא הראה סימני השתוללות בשניות טרם הגעתי אליו?

– האם הוא סוטה בקטנה עם תיקונים בנתיב, אולי עם הראש למטה? זה סימן לשימוש בסלולרי.

– האם הוא אותת בעקיפה הקודמת שלו?

– האם הנהיגה שלו פרועה או רגועה? על איזה סוג רכב הוא נוהג? 

– האם בעקיפה הקודמת שלו הוא חזר מיד ימינה, או שהוא נתקע בשמאל?

אני משתדל לאסוף כמה שיותר מידע, תוך כדי ניתוח סיכונים אחרים בקרבתי. למשל:

– האם יש משאית עם טריילר? אולי רכב עם מטען?

– האם המטען ברכבים סביבי נראה שהוא קשור בצורה טובה, או אולי המטען נוטה הצידה או חורג מאחורי הרכב?

– האם יתכן שהרכב הנעקף יחשוש ממשהו ויסטה מעט הצידה?

– האם אני צופה שינויים בתוואי, בנתיב?

– האם אנחנו מתקרבים להאטה או פקק?

– האם יש רכב או מכשול בשול , שעלול לגרום לסטייה של הרכב מנתיב שלו?

כל המידע הזה ועוד נקלט בעיניים, באוזניים ובמידת מה גם בשאר החושים, ועובד עיבוד מיידי במוח. עם המידע הזה אני ממשיך בנסיעה תוך כדי התקרבות לרכב שלפני, וכשאני נמצא במרחק מתאים אני מקפיד לעבור ממראת האמצע למראת הצד השמאלי.

בשלב הזה אני בדרך כלל משאיר לו זמן לסיים את העקיפה שלו במידה והנתיב הימני או האמצעי פנוי. אני סופר בלב: 21, 22, 23. אם בתום שלוש השניות האלה הנהג לא מראה סימנים לזוז ימינה, אני אקח אותו מימין, תוך כדי שאני משאיר לעצמי מרווח גדול ככל שאני יכול במידה והוא כן יחזור ימינה.

נכון, הפסדתי שניה, שתיים, שלוש בחיים, ולפעמים גם נאלצתי להוריד קצת את הקצב, אבל אני רוכב הרבה יותר בטוח.

חושבים שהטיפ נכון? יש לכם תוספות משלכם? שתפו והשאירו את תגובתכם למטה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה טיפים, רכיבה נכונה, עם התגיות , , מאת Mitsu. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

אודות Mitsu

מיצו הוא שם העט בו אני מוכר בקהילת רוכבי הדו"ג, אבל שמי האמיתי הוא דניאל פטרי. אופנועים הם התשוקה שלי, ואם זה היה תלוי בי, הייתי מתעסק רק בהם. למזלי (או שלא) יש לי בחיים הרבה עניינים אחרים שדורשים את תשומת ליבי, בעיקר עבודה ומשפחה, כך שאני לא מצליח להתעסק עם מה שאני באמת אוהב כל היום. היתרון בכך הוא בעובדה שבכל פעם שאני עולה על אופנוע, אני חוזר ומתלהב. אתם יכולים למצוא אותי פה, אבל מכיוון שאני אוהב לכתוב כשעולה בי המוזה (בעיקר כשמעצבנים אותי, אבל לא רק), אז יוצא שאני גם כותב המון במקומות נוספים כמו פורום 8 של תפוז, פולגז, דוג"רי וכמובן פייסבוק. כתבות שאני כתבתי פורסמו בעבר במגוון מדיות כמו YNET, גלובס, מוטו, אוטו ועוד. בכל הקשור לנושאים המופיעים באתר זה ניתן ליצור איתי קשר דרך הקישור המופיע בראש כל דף.

7 תגובות בנושא “על רכיבה בין רכבים – עקיפות

  1. מצוין ונכון מאוד!

    שתי תהיות/הצעות:
    1. מדוע שלא ירכזו את הרשמים הללו ונוספים ותגישו אותם למשרד התחבורה כ"חובת לימוד" לכל רוכב מתחיל שלומד לרכב (לא חשוב דרגת הרשיון). אמנם אלו דברים שנרכשים רק בכביש ואחרי זמן, נכון, אבל ילד בן 18 שעולה על הכביש אחרי "טסט ראשון" ובקושי 12 שיעורים במגרש, סיכוייו לעבור בשלום את פרק זמן ההשתפשפות בכביש ללא עצות כדוגמת אלו נמוכים למדי. כמה "כמעט תאונה" הוא צריך לחוות עד שישתפשף מספיק? ובכלל – מדוע לימוד הנהיגה בארץ עדיין בזיון? למה עדיין מזלזלים כך בחיי אדם, וחובת ההגשה לטסט היא רק שליטה בסיסית וטיולים קצרים עם המורה בשכונה?
    2. אני מציע לתת דגש חשוב גם על התקשורת בכביש בינינו הרוכבים. הכוונה היא לא לרוכבים שמכירים ואיתנו בקבוצה, אלא לרוכבים אקראיים בקטע כביש נתון. אני נדרך הרבה יותר כאשר אני מתקרב לדו-גלגלי בכביש או מבחין באחד שמתקרב אלי מאחור. אנחנו מסגלים לעצמנו את צורת הרכיבה המועדפת עלינו בין המכוניות השונות בכביש, אך לעתים שוכחים שקלות ההשתלבות והשליטה שלנו בכביש בין "עדר הקופסאות" עלולה לסכן רוכבים אחרים שגם במקרה איתנו בקטע הדרך. אני סיגלתי לעצמי כמה כללים ומשתדל מאוד ליישמם בסיטואציות כאלה:
    – בשיוט בכל כביש כאשר אני מתקרב לדו-גלגלי איטי ממני, אני אוודה כי הרוכב הבחין בי ונותן לי לעקוף אותו בבטחה. אני אהבהב באורות ו/או אצפצף בקרבתו עד שאבחין בתקשורת הלא מילולית כי אין סיכוי שהוא לא הבחין בי או שהעקיפה תסכן את שנינו.
    – כאשר אני מבחין כי מאחורי מתקרב דו-גלגלי המהיר ממני, אני אצמד לימין או לשמאל הנתיב שלי (תלוי דרך, מספר נתיבים ומיקומי הספציפי) בזהירות ואמתין עד שהוא יעקוף בבטחה.
    – בזמן השתחלות בין רכבים בעומסי תנועה, אני אחפש את הקסדות מעל הרכבים הנמוכים, אאט יותר בהשתחלות בין רכבים גבוהים יותר, אשתדל להעיף מבט אחורה בזמן מעבר בין נתיבים ותמיד אאותת ואמתין עד שאראה כי ניתן לעבור, אצפור בקרבתי אל רוכבים אחרים, ארד בזהירות לשול, ואם ואני אחרי רוכב, אני אשמור על מרחק תגובה נאות ולא אצמד לו לגלגל האחורי ואלחיץ אותו לפנות לי בכוח כי יתכן שאני מהיר ממנו.
    – וכשאנחנו עומדים ברמזור בין מכוניות, מותר לנו לנסות ולתת לרוכב נוסף להשתחל קדימה ולראות את הצומת בבטחה, ולא לתת לו להחנק מהאגזוז של האוטובוס או להסתכן מגלגלי הענק של המשאית…

    ובעצם הצעה שלישית – אם ויש למגיבים אחרים כאן מה להוסיף, אולי כדאי שתעלה פוסט מסודר של התנהגות ראויה שלנו בכביש בכלל ובינינו הרוכבים בפרט. כי התאונות המגוחכות ביותר הן בין שני רוכבי דו-גלגלי ששוכחים שהם לא היחידים שמשתחלים או עוקפים בקלות בכביש…

    תודה רבה, והמשך עשיה מבורכת.

  2. כאשר יש רכב בנתיב השמאלי, אהבהב הבהוב קצר באורות ואמתין לראות מה תהיה התגובה כשיש לי מרחק ביטחון סביר מהרכב. בכמה וכמה מקרים הרכב בלם ויצר מצב שהבנתי שהנהג פשוט נלחץ. במקרה כזה אהיה הרבה יותר זהיר ואנסה להבין מה יעשה הנהג ברכב.

  3. טיפ נוסף.עקיפת רכב עם מנשא אופניים. לקחת בחשבון, תמיד, שהאופניים אינם קשורים כהלכה, או המנשא עצמו. Once הם נופלים לכביש, וזה קורה לא מעט, הרוכב בסכנה מיידית.להתחיל עקיפה רחוק ככל האפשר מרכב כזה.

  4. תודה רבה עזר לי מאוד.
    אוסיף אולי עוד משהו:
    עקיפה משמאל מזמנת תמיד דילמה: האם לעקוף שמאלה ככל האפשר מהמכונית (ואז לצאת משדה הראייה של המראה השמאלית וכך הנהג לא יוכל להבחין בי, אך מצד שני במקרה של סטיית הרכב יש לי יותר מרחב תמרון), או לרכב קרוב יותר לרכב הנעקף כך שאהיה בתוך שדה הראייה של מראתצ הצד השמאלית ולהסתמך על כך שהנהג מבחין בי (במקרה כזה סטיית של הנהג שמאלה תשאיר לי מרווח תמרון קטן מאוד). אפשרות אחת שאמרו לי פעם ועזרה לי מאוד, היא לשים לב למראת הצד של המכונית והאם אפשר לראות את עיניו של הנהג. אם אני רואה את עיניו, כנראה שהוא רואה אותי.
    אני אומר כנראה כי יצא לי כבר פעם להבחין בנהג שמסתכל לי בעיניים ויחד עם זאת מתקרב אלי באופן מסוכן.

  5. שלום דניאל,
    מדוע רכיבה במהירות גבוהה יותר מהתנועה סביבנו מגבירה את בטיחותנו?

  6. אורי – שאלה מצויינת. נהג רכב שנוסע לאט מייצר מאחוריו עומסים ונהגים שרוצים רק לעקוף אותו ולהיפטר מהמטרד. נהג רכב שנוסע על 100 בכביש 6 ייעקף מאות פעמים על ידי רכבים אחרים, אבל גם אם יסע לאט יותר, בסופו של דבר שאר הנהגים העוקפים יעברו נתיב, יעקפו, ויחזרו לנתיב הקודם. לעומת זאת רוכב אופנוע שנוסע כך יוצר סכנה ברורה ומוחשית לעצמו, כיוון שהנהגים והמשאיות שיעקפו אותו לא יכבדו את קיומו על הכביש כפי שאתה תכבד את קיומה של משאית הפול-טריילר הזו. נהגים יחתכו את נתיב הנסיעה שלו, יכנסו בו, יצפרו לו כי הוא מעכב אותם, וכשיחזרו לנתיב – יעשו את זה כמעט עליו. רוכב אופנוע חייב לייצר לעצמו את הסביבה שלו, להיות אקטיבי ויוזם, ולא להיות פסיבי ומגיב. כשאתה יוזם אתה יכול לקבוע בדרגה רבה של וודאות מה בדיוק יקרה בקטע הכביש לפניך. אתה מתמרן בצורה שמתאימה לך, אתה מציב את עצמך איפה שטוב לך, ואתה מבטל איום אחד משמעותי – האיום מאחורה. אף אחד לא "יתקוף" אותך מאחורה, אף אחד לא ירצה לזרוק אותך מהנתיב. אתה יוזם, אתה בוחר, אתה שולט. כמובן שהכל תלוי בהרבה במשתנים שאינם בשליטתנו, אבל מה שכן תלוי – אנחנו צריכים להיות אלה שקובעים עליהם. כשאתה רוכב לאט מהתנועה או אפילו בקצב התנועה, אתה לא שולט. אתה רק מגיב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *