יהי זכרה ברוך – מולטנובה 6F

אחד מאמצעי אכיפת המהירות המוכרים של משטרת ישראל הוצא משירות סופית, כך לפי כתבה של אודי עציון בידיעות אחרונות (בשיתוף עם גיא ברלס מאתר ispeed.co.il).

תזכורת: מכמונת המולטנובה השוויצרית היתה מכמונת מהירות אפקטיבית מאוד המבוססת רדאר המשדרת בתדר Ka, שהותקנה באחת משתי צורות: או בתוך ניידת משטרה גלויה או סמויה (בשנים האחרונות בעיקר ברכבים מסוג פולקסווגן ג'טה ומזדה 6, אבל לא רק) בחלקה הקדמי של המכונית שם היתה מותקנת אנטנת הרדאר וכן פלאש (מבזק), והמכמונת עצמה היתה מותקנת ביחד עם המצלמה בתוך הרכב על הדש-בורד, או בעמדות נייחות שהיו מותקנות בצידי הדרך בעידן טרום מצלמות הגאטסו.

דוגמה לניידת ג'טה מסווית מהדור הקודם, ככה נראה המספר הקדמי, עם הברגה ידנית. מתחתיו אפשר להבחין באנטנת הרדאר:

הנה עוד ג'טה עם התקנה מעט שונה. שימו לב לאנטנת הרדאר מתחת למספר, ולפלאש של המצלמה במקום פנס הערפל השמאלי:

לדוגמה, תמונה בה מצולמת הונדה לג'נד הנוסעת במהירות של 213 קמ"ש.

multanove-f6-213kph

למכמונת המולטנובה היו כמה יתרונות ברורים שהפכו אותה לקטלנית במיוחד. העובדה שהיא מבוססת על רדאר דיגיטלי מתקדם הפועל בהספק נמוך ביותר של כ- 0.5 מילי ואט ובתדר של 34.3 גיגה הרץ, הקשה מאוד על גילויה, גם על ידי הגלאים החדשים ביותר. גם אם הגלאי היה מזהה אותה (כמו למשל בכתבה הזו), היינו לרוב מקבלים את האינדיקציה רק כשנהיה קרובים מאוד למכמונת ולעיתים מאוחר מדי מכדי לבלום ביעילות.

דוגמה לסרטון שצולם בחו"ל:

שנית, העובדה שמרחק הלכידה שלה היה קצר במיוחד (אפילו ממרחק של 30 מטר), הפכה אותה ליעילה במיוחד באזורים עירוניים, שם שוטרים היו מציבים ניידת בשולי רחוב בו התנועה היתה מהירה, ושם היא היתה מייצרת הכנסה נאה במיוחד למשטרה.

מצד שני, אחד החסרונות של מכמונת המולטנובה הניידת היה העובדה שהשוטר היה צריך (לפחות בחלק מהניידות) לצאת מן הניידת ולפרק את אחד מהברגים המחזיקים את לוחית הרישוי הקדמית של הניידת, כך שהמספר יהיה שמוט באלכסון, ובצורה כזו אנטנת הרדאר של המכמונת היה גלוי ויכול היה לשדר קדימה.

בעוד שהמכמונות הניידות היו יחסית משוכללות, העמדות הנייחות היוו בעיה בפני עצמן. מכמונות אלה היו מיושנות יחסית ועשו שימוש בסרט צילום אנלוגי שדרש ביקור של טכנאי בעמדה בכל פעם על מנת להחליף סרט, וכן פיתוח של התמונות עצמן – תהליך מסורבל ומורכב. בניגוד לעמדות הגאטסו הנייחות של פרוייקט א3, את מכמונות המולטנובה הנייחות ניתן היה לזהות באמצעות גלאי רדאר כגון וולנטיין 1, מה שכמובן איפשר למי שרצה למהר להאט לידן, ולהאיץ מיד לאחר מכן. כמובן שזה פגע ביכולת שלהן ללכוד את הנהגים העברייניים, והיחידים שחטפו מהם דו"חות היו נהגים שפשוט לא היו מודעים אליהן ולא היו מצויידים בגלאי מכמונות איכותיים.

לדברי אודי עציון, המשטרה הפעילה בשיאה עד 22 מכמונות מולטנובה ניידות, ועוד כ- 40 מכמונות נייחות במיקומים שונים בארץ. הניידות האחרונות שהיו בשירות נצפו מדי פעם על כביש 443 ביציאה מירושלים, כביש 431 לפני מחלף מבוא איילון, אנדרטת הצנחנים על כביש 40 לכיוון צומת ביל"ו, ועוד אחת באילת.

מאז שתקציבי המשרד לבטחון פנים הופנו להקמת פרוייקט מצלמות האכיפה האלקטרוניות (א3) מתוצרת גאטסו, ירד קרנה של מכמונת המולטנובה. את עמדות המולטנובה הנייחות מזמן הפסיקו לתחזק. בכל הנוגע למכמונות הניידות, אף על האפקטיביות הרבה שלהן, עלות ההתקנה שלה בניידות היתה יחסית גבוהה, מה שהביא בסופו של דבר להוצאתה משירות פעיל עם מותן של הניידות האחרונות שעשו בה שימוש.

אם כך, זה הזמן לומר קדיש על אחד מאמצעי אכיפת המהירות האפקטיביים שהיו בישראל. השם יקום דמה.

2 Comments

Add a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *