תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 3

לפני מספר ימים פורסמה הכתבה הבאה על ידי אודי עציון בידיעות:

לחלק מהרוכבים זה עלול להגיע כהפתעה. "מה פתאום? תמיד היה מותר לנסוע על השול!".

לא. רוכב האופנוע לא אמור להיות שם. החוק לא מתיר לנו לרכוב על השול הימני וגם לא על השמאלי (למעשה – אין שול שמאלי. כל מה שמעבר לקו ההפרדה הלבן איננו שול, ולכן מלכתחילה אנחנו לא אמורים להיות שם).

כפי שנכתב גם פה (ראו לינקים למטה) וגם במדיה החברתית אינספור פעמים – המשטרה מעלימה עין ביודעין מהאכיפה של הרכיבה בשול הימני בעת עומסי תנועה כל עוד הרוכבים עושים זאת בצורה אחראית ובמהירות שהיא "סבירה".

אבל החוק עצמו לא השתנה, ולכן מי שנמצא שם למעשה עובר על החוק. במידה ותהיה תאונה בינו לבין רכב, גם אם נהג הרכב יהיה אשם לכאורה במאה אחוז בתאונה, תמיד בית המשפט עשוי/עלול לקבוע כי לרוכב האופנוע יש אשמה תורמת לתאונה, בין אחוזים בודדים וכלה במאה אחוז.

תזכורת נוספת:

תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 2

המשך הסטטוס-קוו בנוגע להיתר לרוכבי דו-גלגלי לרכוב בשולי הכביש בזמן עומס

תזכורת לרוכבים על השוליים – טיפים

סעו באחריות, זה הגוף שלכם שאתם מסכנים.

ה"כמעט" שלא ידעת

יופי. נכנסתם. עכשיו תשארו איתי 3 דקות.

מראש אני מזהיר אתכם – זהו פוסט שמטרתו היא אחת בלבד: לגרות ולמשוך את חוט המחשבה שלכם למחוזות שאולי לא הכרתם, ולגרום לכם לעצור לרגע ולנסות לראות האם האמור בו ישים עבורכם.

הוא כן.

כמה "כמעטים" היו לך?

עזבו את הפלאפון לרגע (אלא אם אתם קוראים כרגע דרך המכשיר הארור), ותחשבו על השנה האחרונה שלכם. שנתיים אחורה, אפילו שלוש שנים אם יש לכם את אורך הרוח. אם הזיכרון שלכם לא מתעתע בכם – לכו אפילו אחורה מזה. חמש שנים, עשר שנים לאמיצים שבכם. תחשבו על כל הטיולים שעשיתם על האופנוע, הרכיבות המשותפות עם חברים, רכיבות הסולו מכאן לשם, דרך בית שמש, דרך הבקעה, דרך סדום/ערד, דרך הגלבוע, דרך רמת הגולן, דרך כביש הצפון ואלקוש… תחשבו על כל הרכיבות היומיומיות מהבית לעבודה וחזרה, ללימודים, לקניות, לחברה, להורים…

עכשיו תנסו חזק חזק להיזכר במספר הפעמים שבהן חוויתם "כמעט" על האופנוע שלכם באותן רכיבות. מספר הפעמים שבהן נכנסתם חזק מדי לסיבוב, מספר הפעמים בהן ברחתם קצת לנתיב הנגדי (בין אם היה בו רכב באותו הזמן ובין אם לא), מספר הפעמים בהן רכב לא נתן לכם זכות קדימה וניצלתם רק בזכות הצופר והברקסים שלכם, מספר הפעמים בהן רכב יצא עליכם בזמן שרכבתם במעגל תנועה (כיכר), מספר הפעמים בהן כמעט ועליתם על קרש שהיה מונח באמצע נתיבי איילון, מספר הפעמים שבהן מצאתם עצמכם במצב שבו כמעט ונפגעתם בתאונה – בין אם באשמתכם המלאה, בין אם מתוך מה שאתם חושבים שהוא אשמה מלאה של הצד השני, בין אם בשילוב שבין השניים, ובין אם בגלל כוח עליון שלא היה לכם עליו שליטה. שמן, סולר, חול, גשם, לילה, מטען חורג, גלגל שעף לכיוונכם, רכבים שלא אותתו, רכבים שלא נתנו זכות קדימה, פס הפרדה לבן, עקיפות, עייפות… תחשבו על הכל.

יש משהו? לא? לכל אחד יש משהו. תחשבו שוב.

בנתיים, אני חייב להודות שזה לא יהיה הוגן לשאול אתכם על ה"כמעטים" שלכם מבלי לחשוף את שלי. אז הנה. בחמש השנים האחרונות היה לי "כמעט" אחד (תתעלמו מהתאונה, זה לא כמעט, זה אמיתי). זה היה בכביש בין הדסה עין כרם לנס הרים. לקחתי סיבוב לא טוב עם אופנוע חזק מאוד, מצאתי את עצמי בנתיב הנגדי, כשמולי מתקרבת משאית. היא היתה מספיק רחוקה ממני, למזלי. כהחלטה של חירום – של להיות או לחדול – ובגלל שראיתי שהמשאית לא יורדת לשול שלה, החלטתי אני לרדת לשול של הנתיב הנגדי, אפילו שהיה צר מאוד. הוא סיפק לי אפשרות להיעצר – לא ממש בבטחה – בעוד שהמשאית שכעת הגיעה אלי, חלפה ממש קרוב אלי. ראיתי את פניו המבועתות של הנהג, הוא פחד הרבה יותר ממני מהסיטואציה, שכן לא היה לו סיכוי לבלום גם אם היה ממש רוצה. אני לא גאה ב"כמעט" שלי, ועד היום לא חשפתי אותו בפני אף אחד. מה שכן, מה"כמעט" שלי לקחתי את כל מה שיכולתי כדי לתקן ולמנוע ממקרה כזה מלהישנות בעתיד. חזרתי על קורסי רכיבה, חזרתי על אותו קטע כביש עשרות פעמים, הקפדתי באלף עיניים ומיליון בקרות כדי שהוא לא ישנה.

אז כמה "כמעטים" היו לכם? אחד? שניים? יש לכם מזל. טעיתם, פישלתם, סמכתם יותר מדי על כלי הרכב השני, חשבתם שהוא יראה אתכם – אבל יצאתם מזה חלק, ואולי למדתם מהחוויה המטלטלת, הפנמתם, וזה לא יקרה שוב ככל שזה תלוי בכם.

אם היו לכם יותר "כמעטים" ממספר פעמים חד-ספרתי שאפשר לספור על אצבעות יד אחת – אתם עושים משהו לא בסדר. לכו לקורס רכיבה מתקדמת, לכו לקורס נהיגה מונעת, לכו להחליף משקפיים, לכו להחליף אופנוע למשהו שמתאים ליכולות שלכם. אולי תשקלו לרדת מאופנוע. אתם מסכנים את החיים שלכם, את החיים של מי שרוכב איתכם, את החיים של המורכבים שלכם, את כל מה שאתם. תעצרו כאן ועכשיו!

אבל זה לא נגמר בזה. להמשיך לקרוא

על איזה גלאי מכמונות מהירות אני ממליץ?

כאחד שעוסק בתחום כבר למעלה מ- 15 שנה זו שאלה ששואלים אותי בתדירות גבוהה, ולכן החלטתי לייצר מהתשובה שלי פוסט נפרד. מקווה שהוא יעזור לכם בקבלת ההחלטה לגבי גלאי המכמונות המומלץ. אם אתם רוצים, אתם יכולים לדלג ישירות לתחתית הדף ולקרוא את ההמלצות שלי.

אז בואו נתחיל:

כדי להחליט בצורה טובה על איזה גלאי מכמונות אנחנו מוכנים לסמוך שיגן על הרישיון שלנו, עלינו קודם לדעת מה כל מכשיר יכול לעשות, וגם כמובן מה הוא לא יכול לעשות.

ראשית – צריך להכיר את האיומים העומדים מולנו בכל מה שקשור לאכיפת מהירות:

ממל"ז LTI 20-20

הממל"ז הינו מכשיר ידני נישא הנמצא בשימוש בכל רחבי הארץ גם בידי שוטרים בתוך ניידות, וגם כאלה הנוסעים באופנועים משטרתיים.

השוטר המפעיל את הממל"ז יכול לשבת בתוך ניידת (גלוייה או סמוייה) עם דלת נהג פתוחה, להישען על אופנוע משטרתי (גלוי או סמוי), או להסתתר מאחורי מכשולים אחרים. לעיתים רחוקות יש מלכודות ממל"ז של מספר שוטרים, בהן אחד השוטרים נמצא ביציאה של מחלף (או אפילו על גשר), והאחר נמצא בהיכון לעצור את הרכב שנתפס.

ברוב המוחלט של המקרים הלזירה תתבצע מקדימה לעבר חזית הרכב. במקרים מעטים מאוד ישנה לזירה מאחור.

השוטר המפעיל את הממל"ז חייב להיות סטאטי במיקומו, דהיינו לא תוך כדי נסיעה.

ישנן מגבלות לתפעול הממל"ז, כשהעיקרית ביניהן הוא טווח ההפעלה – עד 400 מטר בתנאי אור יום (ללא גשם או ערפל), ועד 300 מטר בלילה בכביש מואר (כל זאת ללא חצובה).

הממל"ז דורש עצירה של הרכב/אופנוע שנתפס, אינו כולל מצלמה, ומחייב קשר עין בין השוטר שביצע את המדידה לרכב הנמדד עד לרגע שבו הוא נעצר על ידי השוטר. רק השוטר שמדד את המהירות בפועל רשאי למלא את הדו"ח.

בהקשר לממל"ז חשוב לומר:

  1. השוטר צריך לכוון את הנקודה (הנראית בתמונה למטה) לעבר חזית הרכב, אזור מספר הרישוי. כיוון שמדובר בקרן לייזר שאיננה מתפזרת על פני שטח רחב, במידה והוא מכוון בצורה מדוייקת ממרחק המוגדר בהוראות ההפעלה של הממל"ז (לא יותר מ- 400 מטר בתנאי אור יום) – הגלאי שמותקן בתוך הרכב עלול כלל לא לזהות את קרן הלייזר. לכן, יתכן מצב שהגלאי, גם אם הוא המשוכלל ביותר, לא יצליח להתריע בזמן בפני הלזירה, כיוון שהגלאי מותקן לרוב בחלק העליון של החלון, ליד המראה. לכן, רצוי להתקין את הגלאי בחלקו התחתון של החלון כך שיהיה כמה שיותר קרוב לחזית הרכב מבחינת גובה ההתקנה שלו.
  2. הממל"ז הוא מכשיר יעיל מאוד. לשוטר המפעיל את הממל"ז לוקח כ- 2 שניות לנעול על מטרתו. זאת אומרת שגלאי המכמונות חייב להתריע בצורה הכי מהירה שאפשר על הלזירה, כיוון שכל שניה קובעת.
  3. יחד עם זאת, כיוון שרובנו לא ניחן באינסטינקטים של טייסי קרב, וגם אם כן סביר להניח שרובנו לא נוסעים עם רגל בהיכון מעל דוושת הבלם – גם שתי השניות האלה לא יספיקו עבורנו לבלום למהירות חוקית. לכן ברוב המקרים ההתראה שנקבל על הממל"ז תהיה בבחינת מאוחר מדי ומעט מדי.
  4. הסיכוי היחיד שיש לנהג לקבל התראה בזמן בפני לזירה וגם להצליח להאט – בזמן – הוא אך ורק אם השוטר "דולף" ויורה את הממל"ז לכיוונים שונים. לדוגמה, השוטר מכוון את הממל"ז על רכב שנמצא בנתיב השמאלי (כמו למשל הרכב השחור בתמונה למטה), אבל הוא לוחץ על ההדק לפני שהוא מכוון על הרכב, וכך הרכב שנמצא בימני (לדוגמה הרכב המסחרי הלבן הקטן בתמונה מטה) עשוי לקבל התראת לזירה אם יש לו גלאי איכותי ברכב. במקרה זה, הרכב השני יוכל להאט מספיק לפני שהשוטר עובר ללזור עליו, כך שלמעשה הגלאי הציל אותו. אל תבנו על זה.
  5. שיבוש לזירה היא פעולה לא חוקית, ונהג/רוכב שייתפס בעודו משבש באופן אקטיבי את הלזירה עלול להיכנס לצרות לא פשוטות. כנ"ל לגבי הסתרת לוחיות רישוי, קיפול מספרים, שימוש במדבקות, תרסיסים או לוחיות מתחלפות. אנחנו לא נדון בשיטות אלה באתר הזה, ותגובות המכילות מידע בנושא יימחקו לאלתר.

דבורה MPH Industries Bee III

הדבורה מותקנת באופן קבוע בתוך ניידת משטרה. המכמונת הזו נמצאת בשימוש בעיקר בכבישי הצפון והדרום. כמעט ולא נמצאת בשימוש בכבישי המרכז.

השוטר המפעיל את הדבורה יושב בתוך ניידת (גלוייה או סמוייה), ובוחר באיזו מהאנטנות להשתמש (תנועה מקדימה, תנועה מאחורה). השימוש בדבורה יכול להיות גם תוך כדי תנועה, וגם בעת עמידה במקום סטאטי.

ישנן מגבלות לתפעול הדבורה, כשהעיקרית ביניהן הוא טווח ההפעלה – עד 1200 מטר (גם באור יום וגם בלילה), כשחייב להיות מרחק של לפחות 50 מטר בין רכבים הנמצאים בתנועה באותו קטע כביש (מה שהופך אותה ליעילה במיוחד בכבישים שוממים יחסית, וללא יעילה בכבישי המרכז העמוסים בדרך כלל).

דורשת עצירה של הרכב/אופנוע שנתפס, אינו כולל מצלמה, ומחייבת קשר עין בין השוטר שביצע את המדידה לרכב הנמדד עד לרגע שבו הוא נעצר על ידי השוטר. רק השוטר שמדד את המהירות בפועל רשאי למלא את הדו"ח.

גאטסו Gatsometer BV GS11

מצלמה קבועה המותקנת על עמודים, בצבע אפור (בתמונה מטה) או כתום (רוב העמדות כיום). נסקרה בהרחבה באתר, נמצאת בפריסה ארצית (מפה אינטראקטיבית מעודכנת) וכוללת מצלמות צומת (מהירות ואור אדום), מצלמות כביש רגילות (מהירות), ומצלמות נתיבי תחבורה ציבורית (שעלולות ביום מן הימים לשמש גם כמכמונות מהירות). כולל מצלמה מובנית, ולכן אינו דורש עצירה של הרכב/אופנוע. דו"ח נשלח בדואר.

הערה: מכמונת המולטנובה 6F יצאה משירות לכן אין יותר התייחסות אליה.

גילוי נאות: יבואן הפספורט בישראל משתמש בבסיס הנתונים שלי על מנת לסמן את נקודות הגאטסו בישראל. בסיס נתונים זה מכיל את כל המצלמות, כולל אלה של הנת"צים, ומעודכן מול היבואן פעם בחודש. אני גם מהווה את אחד התורמים העיקריים לבסיס הנתונים של איירואד/צ'יטה, וכן לאפליקציית ווייז.

בואו נמשיך. מהם הגלאים המובילים העומדים לרשותנו?

גלאי וולנטיין 1

מדובר במכשיר ותיק למדי שנחשב במשך שנים ארוכות כמלך הגלאים. הוולנטיין זוכה לעידכוני גירסה מדי כמה זמן (אם כי עידכון הגירסה דורש משלוח וקבלה של המכשיר דרך מישהו שנמצא בארה"ב כיוון שהיצרן אינו שולח ארצה). הוולנטיין בנוי בצורה איכותית מאוד ומחזיק יפה גם בחום של ישראל.

המכשיר מגיע עם ערכת חיבור ניידת לרכב (שקע מצית) וכן עם ערכת חיבור קבועה.

יתרונות:

הוולנטיין מצוייד בצמד אנטנות לקליטה מעולה מקדימה וגם מאחורה. כמו כן, הוא מצוייד בצמד עיניות לקליטת לייזר, מה שהופך אותו לגלאי מעולה, עם טווח הפעלה מצויין. להמשיך לקרוא

על רכיבה בין רכבים – עקיפות

בסרטון שנשלח במספר קבוצות וואטסאפ ואף עלה לאתרים ברשת, ניתן לראות את התאונה שהתרחשה לפני מספר ימים על כביש 6, בהם היה מעורב לפחות רכב אחד שנראה שאיבד שליטה, ושלושה אופנועים שנפצעו בדרגות כאלה או אחרות. מבלי להתייחס ספציפית לתאונה הזו, מה גם שאין לי ממש פרטים אודות הגורמים המדוייקים לאותה תאונה, חשבתי שחשוב לשתף איתכם מספר טיפים בנושא הרכיבה בקבוצה על כביש מהיר, ובאופן ספציפי תוך כדי התייחסות לנושא עקיפה של רכבים.

כבישים נוטים להיות עמוסים, כשלצערנו, לעתים הנתיב השמאלי ביותר, זה שמיועד אך ורק לעקיפה, מאוכלס פעמים רבות על ידי רכבים איטיים שתוקעים את התנועה מאחוריהם. הסיבות לכך הן רבות ומגוונות, וזה עוד לפני שנכנסנו לדיון אקדמי אודות המקצוע של אמא של אותם נהגים: חוסר תשומת לב לסביבה, חוסר אכפתיות, זלזול וצפצוף על החוק, אגואיזם וסתם "דווקא" נכללות בין הסיבות לכך. אבל פרט לאותם נהגים שאותם בא לנו לרצוח, ישנם גם נהגים נורמטיביים שדווקא כן רוצים לחזור לימני לאחר סיום העקיפה שלהם, פשוט צריך לתת להם צ'אנס לעשות זאת.

בואו נתחיל: על מנת להגביר את הבטיחות שלנו, אנחנו רוכבי האופנוע נוסעים לרוב במהירות גבוהה יותר במעט (או בהרבה) מהתנועה סביבנו. כתוצאה מכך, פעולת העקיפה היא פעולה שחוזרת על עצמה עשרות ומאות פעמים במהלך הרכיבה. חשוב מאוד להקפיד על ביצוע עקיפה בצורה נכונה וחכמה.

בעת רכיבה בקבוצה, בין אם במבנה הדוק ובין אם במדורג, חשוב מאוד להקפיד על רכיבה נכונה, אחידה, קבועה, בעלת קוד התנהגותי המוקפד במיוחד על ידי המוביל, אבל הידוע ומוכר לכל חברי הקבוצה (אותו יש לשנן גם בעת מתן תדריך הבטיחות לפני היציאה לרכיבה). בעת רכיבה בקבוצה חשוב שבעתיים להקפיד על משמעת רכיבה כיוון שטעות אחת של המוביל עלולה לגרום אחריה לנזק לאלה שרוכבים אחריו. הקפדה יתרה על רכיבה נכונה, גם אם היא מתבצעת בקצב מהיר מאוד, שומרת על הבטיחות שלך כרוכב , ועוזרת לשמור על אחידות ובטיחות הקבוצה כולה. 

הערה: המושג "קבוצה" או "דבוקה" מתאים לסיטואציה בה כל הרוכבים נוסעים בקצב אחיד, באותו ראש, על אופנועים דומים במאפיינים שלהם, ובצמצום יחסי של רווחים. בעת רכיבה מדורגת מרווחת של עשרות אופנועים היוצרים שיירה ארוכה, חלק מהיפים האלה יהיו פחות רלוונטיים, אם כי רובם חשובים גם שם.

בתור התחלה את העקיפה יש להשתדל לבצע אך ורק מצד שמאל של הרכב הנעקף, לא להפתיע ולא להיות מופתע. זה לא רק מה שהחוק קובע, אלא זה גם המקום שבו הנהג רגיל לראות מישהו עוקף אותו. עקיפה מימין היא פשוט לא מעשה חכם, שלא לדבר על משאיות שפשוט לא רואות טוב את מה שקורה מצידן הימני, וכל מיני נהגים שפשוט לא מודעים לסביבתם.

בנוסף, אם המוביל לוקח קו עקיפה אחד, כל חברי הקבוצה או הדבוקה צריכים להמשיך אחריו בקו הזה. אם הוא עוקף רכב משמאל, כולם עוקפים משמאל, ואף אחד לא לוקח קו עצמאי מימין.

הסיבה לכך היא ברורה: זה מבהיל נהגים! נהג שלא שם לב לאופנוען הראשון שעקף אותו משמאל במה שעבורו נראה כמו רעש גדול ובמהירות גבוהה יחסית אליו, אולי יבהל ויסטה רק מעט ימינה. והפוך, אם הוא נעקף בפתאומיות מימין, הוא עלול להיבהל וכתוצאה מכך הוא עלול לסטות רק מעט שמאלה. סטייה הזו עלולה לסכן גם את המוביל וגם את כל הרוכבים שמגיעים אחריו, כיוון שגם סטיה קטנה כזו עלולה לגרור לסטיה נוספת מצידו של האופנוען, שבתורו עלול לקבל מכה מרכב אחר שנמצא בנתיב שלו, או לסטיה של רכב שיחבט ברכב אחר שעלולה לגרום אחריו לשרשרת של תאונות.

משמעת רכיבה בקבוצה מצילה חיים. ואם הרוכבים סוטים שמאלה או ימינה, הם מסכנים את גם המוביל וגם את אלה שאחריו בדבוקה. זה ישמע כמו תשדיר של אור ירוק, אבל תכלס, עדיף לאבד שתי שניות ולהפחית קצת במהירות גם אם זה שובר לנו אחלה קצב, ולתת לרכב שתופס את השמאלי לחזור לימני ולאפשר המשך רכיבה מסודרת.

אגב, זה לא רק חשוב לבטיחות שלנו, אלא גם נראה ומתקבל יותר טוב בקרב הנהגים סביבנו.

אבל יש מקרים שבהם הנהג מתעקש להישאר בשמאל. במידה והמוביל מחליט שהרכב תקוע בשמאל ולא מוכן לזוז (או לא יכול לזוז), הוא יכול לקחת קו עקיפה מחושב מימין, אבל זה צריך להיעשות בשיקול דעת, ותוך הבנה שכל מי שאחריו יקח גם הוא את אותו קו. חשוב גם שהמוביל ידע מה "אורך הזנב שלו" וידע שהמהלך שהוא מבצע – כל מי שמאחוריו בדבוקה יכול גם הוא לבצע בצורה בטוחה.

אני אישית רוכב בצורה מאוד מוגדרת וקונסיסטנטית. הנה הטיפים שלי לנושא העקיפה: 

להמשיך לקרוא

טיפ לנוסעים לחו"ל: ניווט באמצעות תוכנת Google Maps ללא חיבור לדאטה

כהכנה לקראת טיול האופנועים שלי לאירופה בדקתי לאחרונה מספר אפליקציות ושירותי ניווט. מה שעניין אותי במיוחד היו שלושה פרמטרים:

ראשית, חשוב לי שהתוכנה תהיה קלה לשימוש, עם ממשק משתמש אינטואיטיבי. אין משהו שיותר מעצבן אותי מטפשות של מתכנתים, ולצערי יש לא מעט תוכנות, תוכנות ניווט ביניהן, שגורמות לי לתלוש שיערות כשאני צריך להשתמש בהן. תוכנות מטופשות? לא מגיע להן שישתמשו בהן, ואני בכוונה נמנע מלהזכיר שמות. מי שיודע יודע (כולל כמה תוכנות ניווט מפוארות בתשלום).

שנית, ולא פחות חשוב, היא הדרישה שהתוכנה תדע לנווט במצב אופליין, גם ללא חיבור לדאטה. ברור שבמקרה זה לא אקבל דיווחי פקקים, משטרה או מצלמות (כמו למשל בווייז), אבל כשאתה תקוע באמצע פס באלפים ללא חיבור דאטה ורוצה לדעת אם לפנות ימינה או שמאלה, אתה בבעיה.

ונקודה שלישית היא שהתוכנה תדע לעבוד עם ריבוי נקודות ביניים בתוך הציר. כשאתה יוצא מהבית לעבודה אתה מסתפק בציר עם נקודת יציאה ונקודת סיום. אבל כשאתה רוצה לעבור דווקא דרך הכביש הצר, המשובש, אבל הציורי ועם הנוף המדהים הזה – תוכנת ניווט שמתעקשת להחזיר אותך לכביש המהיר או מתעקשת שלא תפנה פה שמאלה או שם ימינה – לא תעשה את העבודה עבורי.

אז אחרי שעברתי מספר תוכנות (על כך במאמר נפרד) החלטתי שתוכנת הניווט המבוססת על אפליקציית Google Maps מתאימה לצרכים שלי (וממילא היא כבר מותקנת בסלולרי שלי). קניתי חבילת דאטה לחו"ל (דרך ספק השירות שלי), ויצאתי לדרך.

ההורדה אופליין של מפות בתוכנה Google Maps מאפשרת לא רק הפחתת התלות בחבילת הדאטה היקרה שלכם בחו"ל, אלא גם עבודה במצב לא מקוון לחלוטין, גם הפחתת כמות הדאטה הנצרכת בעת ניווט, חיפוש וזום פנימה למפות באזורים שהורדו אופליין, וגם מאפשרת חיפוש מלא לטוב ניווט בתוך אותם אזורי מפה שהורדתם. ז"א, אם המפה תהיה זמינה אופליין אצלכם על המכשיר אתם תוכלו לא רק לנווט למקום שהוגדר מראש, אלא גם לחפש רחובות, כתובות, עסקים ועוד, גם ללא כל חיבור דאטה.

אז איך עובדים עם Google Maps במצב לא מקוון, דהיינו ללא חיבור דאטה? קבלו טיפ שאולי יעזור לכם (תתפלאו כמה אנשים לא מכירים את הקומבינה הזו).

להמשיך לקרוא

טיפים לרכישת מעילי רכיבה

אחת האמיתות הברורות ביותר בכל מה שקשור לרכיבה על אופנועים, וספציפית על אופנועי כביש המסוגלים להגיע בזריזות למהירויות גבוהות, היא שעל הרוכב והמורכב/ת להיות ממוגנים עד כמה שאפשר. נכון, ישנן מדינות בעולם שבהן מיגון אינו חובה, וגם באלה שהוא כן, מעיל רכיבה כמעט לעולם לא נמצא תחת ההגדרה הקפדנית של החוק – כמו גם כפפות, נעלי רכיבה ומיגון ברכיים – וזאת בניגוד לקסדות. יחד עם זאת, בעוד שרובנו לא נעז לחשוב על רכיבה ללא קסדה, גם אם נגיע למדינה בה חבישת קסדה איננה חובה, הרי שבנוגע לשאר פריטי המיגון שצויינו אנחנו (או חלקנו לפחות) עשוי לפעמים לוותר לעצמו בעניין הזה.

זה לא רעיון טוב לוותר לעצמך בנושא מיגון. רוצים לדעת למה? פעם אכתוב על זה פוסט, ואם תבקשו יפה נעלה גם כמה תמונות מגעילות במיוחד של אנשים שחשבו שהעור שלגופם הוא אביזר לא חיוני.

שמעו לי. רכבו תמיד עם מעיל – גם בקיץ, גם בחמסין, גם כשממש לא בא לכם. האלטרנטיבה הרבה יותר גרועה.

אוקיי, מה עכשיו? יש בערך זיליון מעילי רכיבה, טריליון סוגים ומותגים, וחלקם גם עולים מיליון. איך נבחר את המעיל המתאים לנו ביותר? המטרה של הפוסט הזה היא לעזור לכם לעשות בדיוק את זה, וזאת מבלי להיכנס למותגים ספציפיים וגם לא למחירים. את זה אני משאיר לכם.

כשאנחנו חושבים על מעיל הרכיבה האולטימטיבי עבורנו עולים לרובנו בראש שלוש קטגוריות: עמידות, שימושיות, ומחיר. יש קטגוריה נוספת שנקרא לה סטייל, אבל נתעלם לרגע ממנה כי על טעם וריח… אתם יודעים. בכל מקרה, בהקשר לאותן שלוש קטגוריות אנחנו יכולים לחשוב על כמה וכמה תכונות חשובות שאותן צריך לחפש במעיל הרכיבה המתאים ביותר עבורכם.

הסדר בו מוצגות תכונות אלה אינו מכוון, וכל רוכב או רוכבת ימצאו כאן את מה שרלוונטי לכם יותר.

כל המעילים המופיעים בדף זה הם מתוצרת חברת Revit, ותודות על הצילומים ל-איי די מוטורספורט.

אגב, אולי תמצאו גם המאמרים האלה כשימושיים עבורכם:

מדריך לרכישת קסדה חדשה

מדריך לרכישת נעל רכיבה ממוגנת

מידה והתאמה לגוף

הנחת העבודה היא שלא משנה על איזה מעיל אתם מסתכלים, ההתאמה שלו למידות הגוף שלכם היא קריטית. אתם לא רוצים שהמעיל יהיה גדול מדי וכך יפריע לתנועה שלכם ויגרום לכך שהמיגונים יזוזו ממקומם הרצוי. אתם לא רוצים שהוא יהיה קטן מדי וילחץ לכם באזורים מעצבנים או יסגר בקושי על הכרס שגידלתם מאז ראש השנה והבטחתם לעצמכם שתיכף תורידו בחדר הכושר.

התאמה לאופי הרכיבה ולאופנוע

אופי הרכיבה צריך להיות אחד האלמנטים החשובים המובילים אתכם לבחור את המעיל המתאים לכם. כשאתם בוחרים את המעיל שלכם, חשבו על סוג האופנוע שעליו אתם מתכוונים לעלות.

ישנם מעילים בעלי אוריינטציה לרכיבה ספורטיבית אגרסיבית – בעיקר מעילי עור בעלי גבנון קשיח, מיגונים "משוכללים", ופוזה קטלנית. ישנם מעילים אחרים המתאימים לרכיבת "אדוונצ'ר" ורכיבה דו-שימושית, קצת כביש, קצת שטח, ולעיתים הרבה פוזה של חוצה יבשות. ישנם מעילים אחרים המתאימים לרכיבה עירונית מבית קפה אחד לשני, לרוב עשויים מחומרים עדינים יותר ובעלי אלמנטים עיצוביים כאלה ואחרים.

לדוגמה, מעיל סופר ספורט Replica, מחורר, עם וסט מחמם לימים קרירים יותר:

revit-sport-replica

להמשיך לקרוא

טיפים לאחסנת אופנוע לטווח ארוך

במדינות רבות בחו"ל בהן מזג האוויר בחודשי החורף אינו מסביר פנים לרוכבים, נוהגים רבים מהם לאחסן את האופנוע/ים שלהם למשך מספר חודשים, אפילו 6-8 בהתאם לאורך תקופת החורף באותה מדינה, ולהוציאו שוב מתרדמת החורף לאחר הפשרת השלגים וחזרת מזג האוויר לכזה שניתן לרכוב בו.

גם אצלנו יש רוכבים לא מעטים המעדיפים לא לרכוב בחורף, אפילו שעונת החורף אצלנו קצרה יחסית, והקור בה אינו עז כמו למשל בארצות צפון אירופה או בחלקה הצפוני של ארה"ב וקנדה. קיימים כמובן גם רוכבים שלא אוהבים לרכוב בחמסינים הקשים של יולי אוגוסט, ולעיתים גם הם מוצאים עצמם מעמידים את האופנוע ובוחרים בפתרון אחר – אולי קטנוע ואולי אפילו רכב רחמנא לצלן. מעל כל אלה, ישנם גם רוכבים שנאלצים להעמיד את האופנוע מסיבות אחרות לגמרי, כמו היעדר תקציב לתחזוקה וביטוחים (אוי, הביטוחים האלה כואבים בכיס…), או אפילו תקופת היעדרות ארוכה מהארץ.

רצוי לציין כי במונח "תקופה ארוכה" אני מתייחס לכל תקופה מעל פרק זמן של כחודש, כיוון שמתחת לפרק זמן זה סביר להניח שלא יגרם כל נזק משמעותי למכלולי האופנוע גם אם יעמוד ללא תנועה.

תהיה הסיבה אשר תהיה, לפני שמאחסנים אופנוע לתקופה ממושכת יש מספר פעולות שרצוי לבצע אותן, כמובן בהתאם לסוג האופנוע. הכנת האופנוע לאחסנת חורף ארוכה מאפשרת גם מינימום התערבות בעת הפשרתו לקראת האביב.

הערה: חלק מהטיפים הללו עשויים להישמע לחלקכם כמוגזמים, בטח שבטח אם אתם מתכוונים לאחסן את האופנוע לקראת נסיעה של 6 שבועות לחו"ל. אתם אולי צודקים, אבל רציתי לוודא שכל מה שצריך להיאמר יאמר, ואיש איש יבחר בדרך המתאימה לו ביותר לאחסנת האופנוע שלו.

אז הנה מתחילים:

סעו לרכיבה ארוכה, מהנה וכייפית לפני האיחסון

אחרת איך תתגעגעו לכלי שלכם? השתדלו להנות ממנו עד כמה שאפשר לפני שמגיע מועד האיחסון.

מצאו פתרון אחסון מתאים

אם יש לכם מחסן, סככה, מכולה, אפילו עגלה נגררת שיכולים להגן מפני פגעי מזג האוויר – גשם, קור, ברד, שלג (בישראל? כן גם אצלנו לפעמים), קרה, חמסין ואבק. הגנה כזו יכולה להגן על האופנוע מפני קורוזיה, חלודה, רטיבות במערכת החשמל, ובמקרי קור קיצוניים גם קפיאה של נוזלים. למרות שמחסן הוא בהחלט פתרון טוב, לא לשכוח לאוורר אותו מדי פעם כדי למנוע הצטברות של גזים או חומרים כימיים אחרים.

בין אם יש לכם ובין אם אין לכם פתרון של קבע, כסו את האופנוע באמצעות כיסוי איכותי (ולא סתם שקיות ניילון גדולות). כיסויים מגינים לא רק מפני פגעי מזג אוויר אלא גם בפני פגיעות בעלי חיים כמו חתולים שיאהבו להתאחסן אצלכם על המושב של הבייבי שלכם, כולל הפגיעה בריפוד והריחות הנלווים לכך. אפשר לכסות את האופנוע בכיסוי כפול ולקשור את הפנימי בצורה הדוקה לגופו של האופנוע.

תדאגו שיהיה לכם ביטוח בתוקף

החוק במדינת ישראל קובע שלכל כלי רכב חייב להיות צמוד ביטוח חובה בתוקף. על כך יש להוסיף גם ביטוח מקיף, על כל מקרה שלא יבוא. מצד שני, אם אתם בקטע של השבתה יזומה של האופנוע כדי לחסוך בביטוחים, דעו לכם שראשית אתם עלולים למצוא את עצמכם בבעיה במידה ויקרה משהו, ושנית בדקו היטב מה אתם מעדיפים – לישון שינה טובה ורגועה בלילה, או לדאוג מכל רכב שעובר או כל אדם חשוד שמתקרב לאופנוע שלכם.

אם יש לכם מקום איחסון סגור לאופנוע, סביר להניח שתוכלו לוותר על חלק מהביטוחים האלה או כולם, לפי שיקולכם.

מנוע ותיבת הילוכים להמשיך לקרוא

פיסת אינפורמציה לא נחוצה – איך לעשות ווילי

ווילי זה דבילי. כולנו יודעים את זה. ובכל זאת, אלה מהרוכבים ששולטים באומנות הרכיבה על גלגל אחד (האחורי, כי רכיבה על הקדמי נקראת "סטופי") מתגאים בחיוך שמתפתח להם מאוזן לאוזן בתוך הקסדה.

כתבתי על זה כבר בעבר, אבל לאחרונה נתקלתי בסרטון מגניב וחשבתי לחלוק אותו אתכם הקוראים.

איך עושה סוס?

חשוב לומר – ראו הוזהרתם: לחובבי וילי יש לא מעט סיכונים שהם צריכים להתמודד איתם, החל בשוטרים שמאוד אוהבים לתפוס ולתת דו"חות על נהיגה בקלות ראש (סעיף 62-2 הגורר בעקבותיו הזמנה למשפט + 3 חודשי שלילה כמינימום ועד שנתיים מאסר), דרך בעיות של בטיחות חמורות (ראו את מקרה הרוכב מאזור מודיעין שנהרג בעת ביצוע תרגילים כאלה), נזק לאופנוע עצמו (מקרים של שבירת צוואר שלדה, נזק למיסבי היגוי, לבולמים ועוד) – ולא פחות חשוב – הם פוגעים פגיעה קשה בתדמית של כולנו ומגבירים את הסטיגמה השלילית שיש לציבור כלפי רוכבי האופנוע ה"חוליגנים והפושעים"…

אז זכרו – ווילי היא פעולה לא חוקית בארצנו, סעו באחריות ובזהירות.

לאחר שכל מה שצריך להיאמר נאמר, קבלו סרטון מושקע למדי המסביר את רזי ביצוע הווילי:

חיזוק שרירי הליבה כהכנה לרכיבה תחרותית (ובכלל)

היה לנו פוסט בנושא הזה בעבר, אבל הסרטון הזה נראה לא פחות חשוב, כשמטרתו העיקרית היא חיזוק שרירי הליבה – או ה- Core של הגוף שלנו, שרירים המאפשרים לרוכבים (ובכלל) להחזיק את גופם ביציבה הנכונה בעת רכיבה תחרותית, אבל החשיבות שלהם קשורה לתפקודנו התקין בכל שדרות החיים.

שרירי הליבה הם למעשה שרירי מרכז הגוף הפנימיים והם כוללים קבוצות של שרירים ביניהם שרירי הגב, שרירי הבטן ורצפת האגן. שרירים אלו הם מרכז הכוח של הגוף, וחיזוק נכון של שרירי הליבה משפר את היציבה ומשם גם את תפקוד שאר שרירי הידיים והרגליים (שלא לדבר על ה- Six Pack – אותן קוביות בבטן שכולנו היינו רוצים להתגאות בהן).

חשוב להזכיר נקודה חשובה מאוד לצופים בסרטון: בניגוד למה שחלקכם חושב, הצפייה עצמה בסרטון כושר לא משפרת במאומה את הכושר של הצופה. אתם ממש צריכים לבצע את התרגילים בעצמכם כדי שזה יעבוד… 🙂

הנה הוידיאו, תהנו:

טיפים לתנוחת רכיבה נכונה על אופנוע אדוונצ'ר – מעבר גזעי עצים

את קווין קודי כבר פגשנו פה בעבר בסרטון טיפים אודות עמידה נכונה על אופנועי אדוונצ'ר, טיפים אודות פניה נכונה באמצעות הרגליים על אופנועי אדוונצ'ר, טיפים לבלימה נכונה על אופנועי אדוונצ'ר, וכן טיפים לסיבוב אופנוע אדוונצ'ר באמצע העלייה. קודי הוא שלוש פעמים אלוף באחה 1000, פעמיים אלוף באחה 500, ומחזיק באי אילו עוד תארים ונצחונות.