מיצו בדרכים

מחדל מצלמות המהירות: נהגים שקיבלו דו"ח ולא שילמו עדיין – יקבלו ארכה עד ספטמבר

סעו בזהירות ובאחריות.

קיבלתם דו"ח ממצלמת מהירות? חכו עם התשלום

כפי שנכתב כאן לפני מספר ימים בעקבות חשיפה בערוץ 2, המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר הורה לערוך בדיקה מקפת לכל מצלמות המהירות הנייחות של אגף התנועה, ועד לסיומה לא יינתנו דו"חות תנועה.

בעקבות זאת, הודיעה המשטרה כי עד שתתקבל החלטה בנושא הסדרת האכיפה יידחה מועד התשלום על עבירות מהירות:

"לאור הפרסומים החלקיים בתקשורת ופניות הציבור בימים האחרונים ובהמשך לבדיקות הנערכות למערכת מצלמות מהירות אוטומטיות סוכם בדיונים בין פרקליטות המדינה לאגף התנועה כי לגבי דוחות מהירות שהנפיקה המערכת שטרם שולמו והמועד האחרון לתשלומם טרם חלף, יוארך המועד האחרון לתשלום עד ליום 2.9.18 (כולל). אזרחים ששילמו דוחות מסוג זה אינם צריכים לפנות למשטרה בשלב זה. מודגש כי הוראה זו אינה חלה על דוחות תנועה אחרים, מכל סוג שהוא".

כעת לא נותר אלא להמתין. במידה ובית המשפט יחליט שהמצלמות אכן אינן אמינות (אנחנו יודעים שהן לא, ואנחנו יודעים שהן לא מגבירות במאומה את הבטיחות בכבישים), יעמדו המשטרה והמשרד לבטחון פנים בפני מצב שלא היה כמותו בתולדות המדינה – אפשרות ממשית לתביעה של מאות אלפי נהגים כנגד המדינה בבקשה לקבל את החזר הקנסות הלא-חוקיים ששולמו מעליית המצלמות ועד לימים אלה, ובעיקר לקבל פיצויים כספיים על הנזקים שנגרמו לאותם נהגים שנאלצו לאבד את רישיון הנהיגה שלהם כתוצאה מצבירת נקודות לחובתם.

זה כבר קרה בעבר בקנה מידה הרבה יותר קטן – המדינה החזירה תשלומים של כ- 14,000 דו"חות מהירות שהונפקו בניגוד לחוק ממצלמה אחת על כביש 65 דרומית לצומת מגידו – סך של כ- 28 מיליון ש"ח…

כיוון שכך, לא נותר לי אלא לחזור על דברי: ככל שיתקרב מועד התשלום (החדש כפי שצויין לעיל), אני ממליץ שלא למהר ולשלם את הדו"ח אלא לבקש להישפט. במידה ויגיע מועד המשפט תוכלו לבדוק בסמוך לכך מה הסטטוס של המשפט המתנהל בעכו, ולפעול בהתאם לתוצאותיו. במקרה הגרוע ביותר – תשלמו את הקנס המקורי. במקרה הטוב יותר – לא תחטפו נקודות ותצאו זכאים. אני מדגיש: כל האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ראוי ואין לראותו ככזה.

אוסף לינקים חיצוניים בנושא:

דוח על מהירות? מועד התשלום נדחה

משטרת ישראל מאשרת: קיבלת דו"ח על מהירות? אל תמהרו לשלם אותו

כבל: "מצלמות המהירות הפכו למדוייקות?"

ראשוני: הפרקליטות אוסרת על המשטרה להנפיק דו"חות מהירות ממצלמות הגאטסו

כפי שתיארתי כאן בהרחבה, לטובת למי שלא עוקב, בבית המשפט לתעבורה בעכו מתנהל בימים אלה קרב איתנים בין עורכי דין עקשנים במיוחד מצד ההגנה בראשותו של עו"ד תומר גונן, לבין תובעים, שוטרים, ואנשי מקצוע ממכון התקנים. במהלך מאבק משפטי זה מתבררות תוצאות שצריכות להדאיג כל אחד ואחת מאיתנו, השופכות אור על התנהלות מערכות אכיפת החוק במדינת ישראל.

במהלך המשפט מתברר כי תו התקן הרשמי של מערכת המצלמות המכונה א-3 (אותה אני מכסה בהרחבה באתר זה) מתבסס על מסכת של שקרים ורמאויות שבוצעו לכאורה על ידי מכון התקנים, בדיקות שאותן היה אמור המכון לערוך למערכת כלל לא התקיימו למרות מיליוני השקלים שהוקצבו לעניין, וכי המומחים שטענו שהם כן התקיימו שיקרו במצח נחושה והמשיכו לשקר בבית המשפט.

גרוע מזאת – מתברר גם כי המשטרה עצמה ידעה, שתקה, ואף נקטה בפעולות מנע כדי לגרום לכך שהתובעים המשטרתיים ישקרו בבתי המשפט בכל התיקים בהם הם עוסקים בנושא זה, על מנת שמעשה זה לא יתגלה לציבור.

שקרים שקרים ועוד שקרים – המשטרה מסתבכת עם מצלמות המהירות

וכעת לטוויסט: המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר הורה לערוך בדיקה מקפת לכל מצלמות המהירות הנייחות של אגף התנועה, ועד לסיומה לא יינתנו דו"חות תנועה. כך דווח הערב (יום א') לראשונה בחדשות 2.

מאגף התנועה של המשטרה נמסר כי "מצלמות המהירות ימשיכו לתעד נהיגה במהירות מופרזת. החלטות לגבי האכיפה תתקבלנה בתום הבדיקות".

מצלמת מהירות חדשה על כביש 375 ליד צומת האלה

עמדת מצלמה חדשה על כביש 38 בצומת האלה

רגע, זה מהר מדי! זו המצלמה הרביעית בפחות מחודש! עמדת מצלמת גאטסו חדשה שהוקמה על כביש 38 לכיוון צפון, בצומת האלה, ממש בסמוך לתחנת הדלק פז שנמצאת על הגבעה מצד ימין. מכיוון שאין שם רמזור, אלא אם יתקינו שם מתישהו רמזור, זו תהיה בנתיים רק מצלמת מהירות.

להזכירכם, בצומת הזה קיימת כבר מצלמה הפונה מזרחה:

תמונות:

על המפה:

(תודה ל- Roi על המידע ול- Roi ו- Avrika על התמונות)

כרגיל, תזכורת:

סעו בזהירות ובאחריות.

עמדת מצלמה חדשה על כביש 40 ליד חצב

תקציב המשרד לבטחון פנים ממשיך לתת שעות נוספות למרות הצרות שמערכת המצלמות חוטפת בבית המשפט בעכו. עמדת מצלמת גאטסו חדשה שהוקמה על כביש 40 לכיוון צפון, בצומת חצב, על אי התנועה בין הנתיבים. זו מצלמת אור-אדום משולבת מהירות.

תמונה:

על המפה:

(תודה ל- Avrika על המידע והתמונה)

כרגיל, תזכורת:

אושר בקריאה ראשונה: מרכיב ההעמסה בתעריף הביטוח יהיה דינאמי וינוע בין 5.5% ל-6.5%

סעו בזהירות ובאחריות.

העלייה בתעריפי הביטוח לדו-גלגלי נבלמה. בערך.

ועדת הרפורמות של הכנסת אישרה ביום שני לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק שנועדה למנוע את עליית מחירי ביטוח החובה לאופנועים, עלייה שהיתה אמורה להתרחש אלמלא השינוי המוצע בחוק, וזאת עקב שינויים בחישובי הריבית שנבעו כתוצאה מועדת וינוגרד. להזכירכם, כתוצאה מקבלת מסקנות ועדת וינוגרד נוצר מצב שבו אין בקופת חברות הביטוח די כספים כדי להפריש לטובת תביעות עתידיות, מה שכמובן מחייב אותן להעלות את תעריפי הביטוח לכלל המבוטחים, אך בעוד שהעלייה בביטוחי החובה של הרכבים התקיימה כבר, את העלייה בתעריפי ביטוח החובה לדו-גלגלי התמהמה עד כדי הגשת עתירה לבג"צ של הפול כנגד האוצר.

שר האוצר שחרט על דגלו את המאבק ביוקר המחייה כחלק מהמצע הפוליטי שלו ושל מפלגתו, כבר הודיע בזמנו על שורה של צעדים שנועדו למנוע את ההתייקרות לכלל ציבור הנהגים בישראל כתוצאה ממסקנות ועדת וינוגרד. בכל הנוגע להתייקרות תעריפי ביטוח החובה לדו-גלגלי, הונחה האוצר למצוא דרכים יצירתיות שתאפשרנה לאזן את העלייה הצפוייה, ולשם כך קיימות מספר דרכים:

דרך אחת היתה לשנות את מה שמכונה "מרכיב ההעמסה", עליו כתבתי בהרחבה כאן באתר בתקופה שלאחר מחאת הביטוח הגדולה של 2009-2010, ולאחר ההתפקדות הגדולה של נציגי הרוכבים למפלגת השלטון:

במילים פשוטות – מרכיב ההעמסה הינו הסכום שעל מבוטח שלא במסגרת הפול (לדוגמה נהגי רכבים פרטיים) לשלם כתוצאה מעלויות ההשתתפות של מבטח במסגרת הפול. הסכום הזה נגבה באמצעות פוליסת הביטוח של הנהג האחר, ולמעשה מועבר לקופת הפול. המתנגדים לו קוראים לו "סבסוד", וכך הוא מוצג בכל כתבה שמטרתה היא להכפיש את הרוכבים ולקעקע את יכולתם להתמודד עם העלייה בתעריפי הביטוח, למשל בכתבה הזו שפורסמה היום ב- YNET:

נהגי המכוניות יגדילו את סבסוד הביטוח לאופנוענים המשך…

עמדת מצלמה חדשה על כביש 4 ליד פרדסייה

גל ההתקנות שהחל אמש ממשיך, עבר יום, והנה עמדת מצלמת גאטסו חדשה שהוקמה על כביש 4 לכיוון דרום, בצומת פרדסייה. זו ככל הנראה מצלמת אור אדום משולבת מהירות, כמקובל בצמתים.

יצויין שכביש 4 הוא עדיין חביב המשטרה בכל הנוגע להתקנת מצלמות מהירות.

תמונה:

על המפה:

(תודה ל-איירואד על המידע והתמונה)

כרגיל, תזכורת:

סעו בזהירות ובאחריות.

עמדת מצלמה חדשה על כביש 1 ליד מעלה אדומים

חודש עבר ללא התקנת מצלמות חדשות, והנה אנו מתבשרים היום על עמדת מצלמת גאטסו חדשה שהוקמה היום על כביש 1 לכיוון מערב, על רמפת ההתחברות עם הכביש שמגיע ממעלה אדומים. המצלמה תצלם את מי שמגיע מכיוון ים המלח דרך כביש 1, לפני העליה לכיוון ירושלים, ולפני כביש 417.

זו המצלמה השניה לכיוון מערב על קטע כביש זה. מזרחה, עדיין יש רק אחת.

תמונה:

על המפה:

(תודה לליאור ק. ואנדריי על המידע והתמונה)

כרגיל, תזכורת:

ללבוש או לא ללבוש? על מעיל הקיץ הממוגן החדש של ברוש

סעו בזהירות ובאחריות.

מעיל הקיץ הממוגן של ברוש – שנה אחרי

לפני כשנה אספנו מעיל קיץ ממוגן תוצרת ברוש, ויצאנו לרכוב עליו במסגרת ניסוי ארוך טווח. המעיל – Optimal שמו – בא לענות על בעיית חום וההזעה בקיץ הישראלי, ומנסה לשכנע רוכבים שעד היום ויתרו על מעיל ממוגן בקיץ, לרכוב ממוגנים. המעיל תפור מבד Dri-Fit (בד מנדף זיעה) שפותח על ידי חברת Nike ונפוץ מאד בשימוש בבגדי ספורט, כולל מגני כתפיים ומרפקים הכלולים במחיר, וכן כיס למיגון גב אותו ניתן לקנות בנפרד או להעביר ממעיל אחר שברשות הרוכב.

אבל היתרון המשמעותי של מעיל הקיץ של ברוש לעומת מעילי רשת של מותגים אחרים הוא שימוש בבד קוולר בחלקו הפנימי של המעיל, מיגון המאפשר עמידות בפני החלקות על האספלט. המיגון תפור למעיל בנקודות קריטיות נוספות כמו למשל בצידי הגוף. באמצעות שילוב הקוולר בתוך המעיל, משיגים ב"ברוש" את עיקרון ההגנה הכפולה: גם נגד מכות וגם נגד שפשופים.

תוכלו לקרוא עוד על הניסוי כאן:

שנה אחרי, אחנו מגלים במעיל (שהיה אדום במקור) דהיית צבע מסויימת. היצרן לא יודע להסביר את הסיבה לדהייה, אבל חשוב לנו לציין שבסך הכל המעיל מרגיש עמיד ושהבד עצמו, מעבר לדהיית הגוון האדום, ממשיך לתפקד בצורה מצויינת.

כך נראה מעיל זהה בצבע צהוב לאחר שימוש של שנה, בו הגוון דווקא לא דהה (תודה לנתנאל הדוגמן):

הבד ממשיך לנדף את הזיעה בצורה טובה, והמיגונים שהיו בהתחלה קצת רופפים באזור המרפקים – מקובעים למקומם באמצעות רצועות סקוטש שנתפרו למעיל לאחר מכן.

לשאלה האם לרכוב ממוגן גם בקיץ או לא, התשובה ברורה: נפילה כואבת גם בקיץ, שפשופים וכוויות שורפים גם בקיץ (אם לא יותר מבחורף), והנזק מהאספלט הרותח יכול להיות חמור. אסור לוותר על מיגון בשום פנים ואופן, וההמלצה שלנו היא חד משמעית – סעו ממוגנים (גם לים)!

נהג חוטף עונש ושלילה ארוכה עקב שימוש לרעה במערכות נהיגה מתקדמות

מדי פעם אנחנו נתקלים בידיעות פיקנטיות אודות עולם הנהיגה האוטונומית (עצמונית) ושלוחותיו.

הפעם מדובר בנהג בריטי בשם Bhavesh Patel נהג ברכב הטסלה מודל S שלו על כביש M1 ליד Hemel Hempstead כשהוא נמצא במצב בקרת שיוט אדפטיבית, ומהירות הנסיעה ברכב נקבעה על כ- 60 קמ"ש.

כל זה היה עובר ככל הנראה ללא שום אירוע מיוחד, אלמלא הנהג החליט להשתעשע מעט ובמקום לשבת במקום שבו אתם מצפים למצוא את הנהג – מאחורי ההגה – הוא עבר למושב הנוסע. אל תתבלבלו מהתמונות, זו בריטניה, ההגה נמצא בצד ימין.

הנהג האמיץ עזב כאמור את כל מערכות השליטה על הרכב – הגה ודוושות – ונצפה על ידי עד ראייה שצילם את האירוע כולו כשהוא יושב בנינוחות עם ידיו מאחורי ראשו במושב הנוסע.

האירוע התרחש לפני כשנה במאי 2017, אבל אנחנו שומעים עליו רק עכשיו בגלל ההמתנה למשפט. במהלך המשפט נשמעה עדותו של מהנדס בחברת טסלה שתיאר את מערכת בקרת השיוט האדפטיבית כסט של כלי עזר לנהג הכוללת את היכולת לשמור על מהירות הרכב בתוך התנועה, וכן לשמור על הנתיב עצמו, אבל כל זה נעשה תוך כדי שמירה על קשב ועירנות מלאים של הנהג.

רכיבת מבחן – Indian Scout Bobber

מותג האופנועים האמריקאי "אינדיאן" נחשב כמותג אייקוני בעולם הרכב הדו-גלגלי, עם שורשים שנשתלו כבר בתחילת המאה ה- 20. ב- 1920 השיקה אינדיאן את הסקאוט המקורי, דגם שיוצר עד 1949. אך בעקבות מלחמת העולם השנייה נקלעה החברה לקשיים וסגרה את שעריה ב-1953.

מאז נעשו מספר ניסיונות להחיות את המותג המיתולוגי עם הצלחה מוגבלת (בין היתר על ידי שימוש באופנועים מתוצרת אנפילד הבריטית, שימוש שלא כדין בשם המותג כדי לייצר מיני-בייקס באיטליה, ואפילו ניסיון אחד לשיתוף פעולה עם דוקאטי). ב- 2011 רכשה חברת פולאריס את הזכויות למותג ופתחה בפעולות רציניות להחייאתו, וב- 2017 החלה חברת ד.ל.ב (יבואנית KTM ופולאריס, בין היתר) לייבא את אופנועי אינדיאן לארץ הקודש.

הזיקה שלי לאופנועים מהסוג הזה נוטה לאפס, וגם על מה שנקרא בישראל כ-קאסטום אני לא ממש אוהב לרכוב. אבל היות שההזדמנות נקרתה לדרכי, אמרתי יאללה. מה יכול להיות. נותנים לך לימונים וגו'.

ככה היה נראה הסקאוט המקורי (ויקיפדיה). בינו לבין הדגם הנוכחי אין שום דבר, פרט אולי לעובדה שמדובר בכלי רכב בן שני גלגלים… אבל אין כמו לפרוט על מיתרי הנוסטלגיה, והאמריקאים מתים על זה:

לפני שאתייחס לדגם הנוכחי, אי אפשר בלי לתת את פרט הטרוויה החשוב ביותר בתולדות הסקאוט: בין השנים 1962-1967 שימש הסקאוט כאופנוע שעליו ניסה (והצליח) ברט מונרו הניו-זילנדי (מגולם על ידי אנתוני הופקינס הנפלא בסרט "האינדיאני המהיר בעולם") לשבור מספר שיאי עולם במהירות, כשהוא עושה זאת על גבי סקאוט מודל 1920 עליו עבד למעלה מ- 30 שנה. מונרו לא הסתפק במהירות המקסימלית המקורית של האופנוע – כ- 90 קמ"ש, ובמשך כל אותן שנים שקד ועמל על שידרוג כל רכיבי האופנוע כשהוא עושה את כל העבודה במו ידיו. בשנת 1962 הוא גייס די כסף כדי לטוס לארה"ב לסדרה של רכיבות שהתבצעו על פני מישורי המלח הגדולים של בונוויל, יוטה. בשנה זו הוא שבר את שיא המהירות לאופנוע בנפח 883 סמ"ק והעמיד אותו על 288 קמ"ש (כשנפח המנוע המקורי הוגדל ל- 850 סמ"ק). בשנת 1966 הוא חזר והתחרה בקטגוריית שיא המהירות לנפחי 1000 סמ"ק עם מנוע ששודרג ל- 920 סמ"ק, והעמיד את השיא על 270 קמ"ש. בשנת 1967 במסגרת אותה קטגוריה הוא העמיד את השיא על כ- 295 קמ"ש (תוקן לאחר מותו לכ- 296 קמ"ש), שיא המהירות לאופנועי אינדיאן שמחזיק עד לימינו אנו. יצויין שבמהלך אחת הרכיבות הוא נמדד על 331 קמ"ש…

עכשיו תסתכלו רגע על האופנוע למעלה ותנסו לדמיין את עצמכם רוכבים במהירות כזו על אופנוע כזה…

נחזור למציאות.

זה לא לימון. זה פאקין פומלה. אני מגיע בבוקר יום שמשי וחם במיוחד לאולם התצוגה של אינדיאן באזור המרכז. המתחם, המשותף לרכבי סיטרואן, פיג'ו ו- MG, מושקע במיוחד ומקושט לקראת אירוע אחר שאמור להתקיים שם באותו יום. בחזית חלונות הראווה עומד הבובר, שחור לגמרי, מרשים למדי.

https://scramblerducati.com/en

דוקאטי סקרמבלר 1100 – רכיבת מבחן

עם מעל 46,000 כלים שנמכרו, דגמי הסקרמבלר של דוקאטי נוחלים הצלחה עולמית מאז שהוצגו לראשונה ב- 2014. כשיצרן אופנועים מפתח ומוכר דגם שהופך להיות להיט, זה יהיה פשע מצידו לא לפתח ולשכלל את ההיצע המבוסס עליו. גם היצרן האיטלקי מבולוניה לא פראייר ויודע לזהות אווזה מטילת ביצי זהב. וכיוון שכך על ההיצע הקיים של משפחת הסקרמבלרים שכוללת את הדגם המקורי בן ה- 800 סמ"ק על שלל תת-גרסותיו ואת האח הקטן – ה- Sixty2 בנפח 400 סמ"ק, מצטרף כעת גם אח גדול בנפח 1100 סמ"ק שנחשף לראשונה בתערוכת מילאנו ב- 2017 והגיע לאחרונה ארצה, דגם שפונה גם הוא לקהל הרוכבים שמאס בשבלוניות של הדגמים היפניים, ומחפש סטייל ועיצוב בנוסף ליכולות רכיבה דינאמיות.

הרבה אופציות, ויש עוד:

כמו דגם האייקון הצהוב בנפח 800 סמ"ק, גם הסקרמבלר הגדול שנמסר לנו ע"י היבואן לרכיבות מבחן מגיע בצביעה הצהובה הבולטת מרחוק. אי אפשר לפספס את הנוכחות של הכלי, אבל מכיוון שהוא עדיין לא נצפה על כבישי ישראל, גם אלה שמכירים את אחיו הקטן מתבלבלים לרגע כשהם מתבוננים בו. "רגע, מה זה?" היא שאלה שחזרה על עצמה מספר פעמים בעת שני ימי הרכיבה, גם מפי רוכבי דוקאטי מנוסים. הסקרמבלר הגדול מושך מבטים, במיוחד אם אתה מגיע רכוב כשאתה מצוייד בשלל פריטי הלבוש המהווים את אותו "לייפסטייל" שמזוהה עם מותג הסקרמבלר – מעיל, קסדה צבועה בצביעה מיוחדת, כפפות עור חומות ומגפיים תואמות. וזו הגדולה של דוקאטי בכל מה שקשור לקונספט הסקרמבלרים: פנייה לא רק אל התחושות הנובעות כתוצאה מהרכיבה עצמה (ולא שהרכיבה רעה, בכלל לא!), אלא בעיקר לסגנון החיים והמסר שאותו מבקש הרוכב או הרוכבת להעביר: "אני קול, זו הפוזה שלי, תראו איזה מגניב".

בגלל שזה דוקאטי. ואפילו שזה לא באדום.

הקטלוג מלא, רק תבחר את מה שעושה לך נעים בלב:

https://scramblerducati.com/en/accessories

המזלג הקדמי המאסיבי של הסקרמבלר מנצנץ בצהבהב, משתלב היטב עם מיכל הדלק ושאר האלמנטים המעוצבים. האופנוע לא נראה גדול בפני עצמו, אבל בהשוואה לדגם האייקון מבחינים מיד בהבדלים: צמד אגזוזים נאים למראה מתחת לזנב, אם כי מי שמחפש סאונד מוטב שיחשוב מהר מאוד להחליף אותם במשהו אחר כמו האגזוז הכפול החד-צידי של טרמיניוני, כי המערכת הפליטה המקורית היא לא מהסוג שיגרום לזקנות להפיל את התותבות שלהן בזמן שאתם חולפים לידן ברחוב.

כמעט ואין שום חלקי פלסטיק מיותרים באופנוע. והמעט שישנו, מוסתר בקפידה. איכות ההרכבה מעולה, כשהכל מרגיש ונראה "יושב בול במקום". מקדימה מתהדר הסקרמבלר ביחידת התאורה משוכללת למראה, מורכבת מתאורת לדים יפהפיה (שניתן לקבוע האם היא דולקת או לא) המותקנים בהיקף של פנס עגול "סקרמבלרי" ומתכתי, המחולק ל"רבעים" בהתאם לתאורה ההיקפית. מעליו יש "כלום". נאדה, בעצם רואים את הכביש לפני הגלגל הקדמי דרך חצי עיגול שנוצר כתוצאה מכיפוף צינור הבלמים הקדמי. נקי, מעוצב, אסתטי.

תתעלמו מהברחשים לרגע:

הכידון רחב למדי ונוח לאחיזה, מאפשר הטיות מהירות של האופנוע באמצעות פקודות היגוי הפוך מדוייקות. החיבור למזלג מרגיש הרבה יותר קשיח מאשר בדגמים הקטנים יותר כשמאמצים אותם במיוחד, מה שמאפשר תחושה בטוחה יותר בעת רכיבה בכבישים מפותלים. על הכידון בתי המתגים סטנדרטיים למדי, ודפדוף בין שלל האופציות על הצג מאפשר לנו כניסה למערכת ההגדרות של האופנוע ובחירת מצבי מנוע – גם בזמן נסיעה. לא ניתן לשנות הגדרות בעת שהאופנוע נע, אבל היי, יש לנו ביטול איתות אוטומטי מצויין ותאורת LEDים הניתנת לקונפיגורציה. הכידון כמעט נטול ויברציות, והמראות סבירות למדי ומאפשרות מבט טוב אחורה מבלי שהתמונה תטושטש ע"י רעידות מיותרות. בחלקו הקדמי הימני של הכידון יחידת התצוגה המעוצבת בצורה ייחודית המתכתבת עם העיצוב בסקרמבלר 800 – פס אחד מצידו השמאלי של עיגול – ונותנת תחושה "מנותקת" משאר האופנוע כיוון שהיא מחוברת אליו בצורה מעניינת, כמעט "צפה" באוויר, וזה ברור במיוחד לאור העובדה שלאופנוע אין שום מיגון לרוח (ניתן כמובן להתקין כזה אופציונלי, אבל מי ירצה לקלקל את הפוזה?). כמו בסקרמבלר הבינוני, גם לוקח כמה שניות להתרגל לפס הסל"ד הנמצא בחלק פחות אופייני של המעגל – בחלקו התחתון. מעבר למד מהירות יש את כל שאר האלמנטים החיוניים כמו מד דלק, תצוגת הילוכים (מעולה ומאוד פונקציונלית), שעון, מצב בקרת האחיזה ומפת המנוע, וכל שאר הפיצ'יפקעס.

כן, גם זה מלוכלך: