פוסט זה עומד לזעזע את אמות הסיפים ולטלטל בחבטה גדולה את אמינותן של מצלמות הגאטסו.
אמל”ק: האם מאות אלפי נהגים קיבלו דו”חות מהירות שגויים בגלל התקנה רשלנית שלא נאמר פושעת של המצלמות? כנראה שכן.
לפני שנתחיל – תזכורת (דלגו הלאה אם אתם מכירים את הנושא): החל משנת 2011 מוצבות על כבישי ישראל מאות מצלמות מהירות מסוג גאטסו (או בשמן המלא – GatsoMeter GTC GS11 מתוצרת חברת גאטסומטר ההולנדית – לא נחפור לכם, אתם יכולים לקרוא כאן על פרוייקט א-3). נכון להיום קיימות 84 עמדות של מצלמות מהירות המוצבות על קטעי כביש ישרים לחלוטין (על החלמאות בהתקנתן אפשר לקרוא עוד כאן וגם כאן) ו- 123 עמדות גאטסו המוצבות בצמתים (אגב, אין שום קשר בין התקנות המצלמות בצמתים לבין תרומתן התיאורטית של המצלמות להצלת חיים). המספר מתייחס לעמדות הקיימות בשטח, ולאו דווקא למספר העמדות הפעילות (מספר המצלמות האמיתי קטן ממספר העמדות), שכן המצלמות עצמן מנויידות מעת לעת בין “ראשי” העמדות כך שעמדה שלא היתה פעילה היום עשויה להתחיל לפעול מחר, ולהיפך. כאן תוכלו למצוא מפת אמת מפורטת של כל עמדות הגאטסו בישראל.
עוד פרט טכני חשוב להמשך: מצלמות המהירות מותקנות בארץ על-ידי חברת מלמ-תים, ובניגוד לדרך ההפעלה שלהן במדינות אחרות, בישראל החליטו להשתמש דווקא בשיטת “הלולאות“. בשיטה זו מוטמעות לולאות בתוך אספלט הכביש במרחק נתון זו מזו, על גבי הנתיב (לכל נתיב בנפרד), וכאשר רכב חולף על פניהן הוא מייצר השראה אלקטרומגנטית המפעילה את החיישנים שמחשבים את הפרש הזמנים בין המעבר של הרכב על הלולאה הראשונה, ועד שהוא עובר את הלולאה השניה. מכיוון שהמרחק ביניהן נתון וידוע, התוצר של חישוב זה הוא (כמו בבעיות מתמטיקה של 3 יחידות) מהירות כלי הרכב. אם מהירות זו עולה על רף מסויים (שמשתנה מעת לעת לפי רצונה וחשקה של המשטרה) – המצלמה מפיקה תמונה כשעליה מפורטים פרטי הרכב, המהירות, הנתיב שבו בוצעה העבירה, התאריך והשעה וכן פרטים טכניים נוספים. תמונות אלה מגיעות לידיהם של שוטרים המוצבים ביחידה הנמצאת בהר חוצבים בירושלים, הם בוחנים כל תמונה, ומפיקים דו”ח מהירות על פיה (אגב, ישנם פרמטרים מוגדרים לפסילה של תמונות, נדון בכך בפוסט אחר).
איפה הבעיה? עצם הבחירה ב”לולאות” (גלאי השראה חשמלית) טומן בחובו מגבלות פיזיקליות. ועל כך הדיון בפוסט זה.
רגע, עוד דבר אחד חשוב: במהלך משפט שהתנהל על ידי עו”ד תומר גונן וצוותו בבית המשפט לתעבורה בעכו במהלך 2018, מתברר כי תו התקן הרשמי של מערכת המצלמות מתבסס על מסכת של שקרים ורמאויות שבוצעו לכאורה על ידי מכון התקנים, בדיקות שאותן היה אמור המכון לערוך למערכת כלל לא התקיימו למרות מיליוני השקלים שהוקצבו לעניין (לאן הלך הכסף? תנחשו), וכי המומחים שטענו שהם כן התקיימו שיקרו במצח נחושה והמשיכו לשקר בבית המשפט. גרוע מזאת – מתברר גם כי המשטרה עצמה ידעה, שתקה, ואף נקטה בפעולות מנע כדי לגרום לכך שהתובעים המשטרתיים ישקרו בבתי המשפט בכל התיקים בהם הם עוסקים בנושא זה, על מנת שמעשה זה לא יתגלה לציבור. כתוצאה מהתגלות שקרים אלה הורה המשנה לפרקליט המדינה למשטרה לערוך בדיקה מקפת לכל מצלמות המהירות הנייחות של אגף התנועה, ועד לסיומה לא יינתנו דו”חות תנועה. בנוסף, דו”חות רבים שכבר הונפקו לנהגים – בוטלו בהוראת בית המשפט. אלא מה, המשטרה בשלה ומהר מאוד הכשירו מחדש את השרץ, ולמרות מסכת השקרים הקבלן המבצע והזכיין המשיכו להתקין עוד ועוד עמדות של גאטסו בשטח, והן חזרו חיש קל להנפיק מאות אלפי דו”חות, כשהמשטרה מקפידה להגדיר את רף האכיפה על מהירות נמוכה מאוד מעל למותר – כבר בכ- 10% מעל למהירות המותרת. ממידע שהגיע לידי נודע כי הסיבה העיקרית לשינוי תפיסתי זה הוא שהמשטרה הפנימה שעדיף לה (ססיטסטית) להנפיק מאות אלפי דו”חות על רף מהירות קטן מאוד (עם קנסות של 250 ש”ח וללא נקודות), מאשר עשרות אלפי דו”חות “כבדים” יותר שרק יעודדו נהגים להילחם נגד המצלמות בבתי המשפט.
נמשיך.
