מיצו רוכב עם קסדת Caberg Drift Evo 2

ביקשתם אז הנה, אני שוב מקריב את עצמי עבורכם הקוראים, כדי לכתוב לכם סקירה על אחת הקסדות המסקרנות שהגיעה ארצה בשנה האחרונה – קסדת הדגל של היצרן האיטלקי Caberg – היא ה- Drift Evo 2. אוף העבודה הזו ממש קשה. הגיע הזמן לבקש העלאה במשכורת מעצמי.

רכבתי לפני כמה שנים עם הדגם הקודם של קאברג – ה- Drift Evo הראשונה. הקסדה מצאה חן בעיני מאוד עד כדי כך שקניתי לעצמי עוד אחת (כן, זו מחלה מאובחנת, אל תשאלו שאלות LOL). כעת, עם הגעתה של הגירסה החדשה הנקראת בפשטות Drift Evo 2 שמחתי על ההצעה לנסות גם אותה ולספר לכם על התרשמותי ממנה.

מה שהופך אותה, בעיני, למיוחדת הוא שני דברים: הראשון הוא המחיר האטרקטיבי והשני הוא פיצ'ר בטיחות חדש וייחודי. מיד נרחיב.

אז הנה, קבלו.

לדריפט איבו 2 המיובאת ארצה ע"י שחורי תקשורת יש 2 גירסאות: הראשונה גירסה בה המעטפת עשויה פיברגלס במגוון צביעות, והשניה גרסת קרבון הקיימת בשלוש צביעות – אותה בדקתי. הקסדה תואמת כמובן את התקן האירופאי העדכני ביותר למיגון קסדות – ECE 22.06.

בקופסה תמצאו פאוץ' נשיאה, את הקסדה עצמה, משקף פינלוק שאותו מרכיבים בחלקו הפנימי של המשקף הראשי של הקסדה ושאמור למנוע אדים על המשקף בעת רכיבה בחורף, סנטרון לסגירת האזור שמתחת לסנטר ברכיבה בחורף וספרוני הדרכה.

המשך…

הגיע הזמן: הרכיבה בהפתעה התשיעית יוצאת לדרך!

מאז 2016 – בפעם התשיעית – אנחנו יוצאים שוב לרכיבה בהפתעה. ולמה קוראים לזה רכיבה בהפתעה? כיוון שכמו בכל שנה מאז – זו תהיה רכיבה אל יעד בלתי נודע שיתגלה לרוכבים רק דקה לפני שמניעים את הכלים ויוצאים לדרך עצמה.

ההכנות כבר בעיצומן, הספירה לאחור כבר התחילה, ואנחנו נמצאים פחות מחודש לפני יציאה אל אירוע הרכיבה המסורתי של השנה.

👇 לינק להצטרפות נמצא בתחתית דף זה 👇

חשוב מאוד לציין: הרכיבה בהפתעה איננה רכיבה למצדה. מי שרוצה לרכוב עם החברים שלו למצדה מוזמן לעשות זאת באהבה, רק בבקשה תשמרו על עצמכם.

השנה – הרכיבה בהפתעה תצא לילה אחד לפני ערב ראש השנה, כלומר בלילה של ה- 1.10.24
(השנה זה יוצא בלילה שבין יום שלישי ליום רביעי וטכנית התאריך כבר יתחלף, אבל אני שומר על התאריך הזה כדי לא לבלבל את המשתתפים).

עידכון: עקב המצב הבטחוני ומתקפת הטילים הבליסטיים מאיראן – הרכיבה בהפתעה נדחתה בשלושה ימים והיא תצא בלילה בין יום שישי ה- 4.10 ליום שבת ה- 5.10.

המשך…

הרבה זמן לא דיברנו על מצלמות הגאטסו

כידוע לכם, אני עוקב מזה כ- 13 שנה אחרי מצלמות מהירות ו/או אור-אדום מהירות שהותקנו על כבישי הארץ – דהיינו אחרי עמדות גאטסו.

למה אני קורא לזה "עמדות גאטסו" ולא "מצלמות גאטסו"? פשוט מאוד. יש הרבה עמדות, אבל לא כולן באמת מצלמות… תזרמו איתי, הנה המידע:

במהלך כ- 13 שנות פרוייקט א-3 שמטרתו היתה הגברת הבטיחות על כבישי הארץ והקטנת כמות הנפגעים מתאונות דרכים הותקנו בארץ לא פחות מ- 281 עמדות כאלה.
אפשר לפלח אותן בצורה הזו:

  • 161 עמדות של מצלמות אור-אדום ומהירות בצמתים. חלקן פעילות, חלקן לא, חלקן הוסר, חלקן עדיין שם. קראו כאן.
  • 107 עמדות של מצלמות מהירות. חלקן פעילות, חלקן לא, חלקן הוסר, חלקן עדיין שם. קראו כאן.
  • 13 עמדות שהותקנו לטובת ניטור נסיעה על נת"צ + מהירות – אף אחת מהן לא היתה פעילה מעולם ולא תהיה פעילה לעולם. חלקן כבר הוסר, חלקן עדיין שם אבל הן לא פעילות. קראו כאן.
  • 19 עמדות שהותקנו לטובת ניטור חציית פסי רכבת – עמדות אלה לא תוכננו לתעד מהירות אלא רק את מי שחוצה את פסי הרכבת בלי לעצור כשהמחסום למטה. חלקן עדיין שם אבל הן לא פעילות. קראו כאן.
  • 18 עמדות שמתחפשות לגאטסו, אבל בפועל הן עמדות של עין הנץ שלא תופסות לא אור אדום ולא מהירות, אלא מצלמות את כל מי שעובר, גם ביום גם בלילה, ושומרות את התיעוד לנצח נצחים גם אם לא עשיתם שום עבירה.
  • 34 הן עמדות דו-כיווניות, דהיינו מצלמות גם מקדימה וגם מאחורה. אלה עמדות שלעולם לא תראו בהן פלאש, כיוון שהן משתמשות בפלאש אינפרא-אדום כדי לא לסנוור את הנהגים מקדימה. קראו כאן.

אם תנסו לסכם את המספרים האלה תגיעו למעל 281. הסיבה לכך היא משום שיש עמדות שנכנסות ליותר מקטגוריה אחת.

בפועל – יש הרבה פחות כפי שתיכף תראו.

אפשר לראות את הפירוט הזה כאן במפה החיה המתעדכנת בזמן אמת:

https://www.mitsu.co.il/map

בנוסף, מבין כל 281 העמדות, חלק קטן הם דחלילים ללא תשתית חשמל ובלי פסי דריכה וללא שום יכולת אי פעם להתחיל לפעול. הן אמנם נראות כמו עמדות אמת, אבל כל מטרתן היא להפחיד את הנהגים והן לעולם לא יהיו מסוגלות להנפיק דו"ח פשוט בגלל שאין בהן כלום (הן ריקות) והן לא מחוברות לחשמל. הנה כמה לדוגמה:

  • העמדה על כביש 20 איילון צפון לפני קוממיות מימין
  • העמדה על כביש 4 צפונית למחלף דרורים מצד שמאל
  • העמדה על כביש 38 צפונית לבית גוברין מצד ימין
  • ועוד ועוד ועוד. כל אלה מעולם לא הנפיקו אף דו"ח והן גם לא יוכלו לעולם להנפיק אף דו"ח. מדובר בסתם עמודים שעומדים להם ומזדקנים.

אחרי למעלה מ- 13 שנות פעילות המצלמות, מבין כל 281 העמדות, 85 עמדות כבר הוסרו מהכביש לחלוטין. אין אותן יותר. היה ונגמר. לפעמים מעת לעת עמדה כזו או אחרת חוזרת, למשל אחרי שעשו עבודות כביש וסיימו והחזירו אותה. בכל מקרה, נכון לרגע כתיבת שורות אלה נותרו לנו 183 עמדות על כבישי הארץ.

אבל הנה כאן מגיע הקץ'… למשטרה יש בפועל כמה עשרות – פחות מ- 100 – מצלמות גאטסו. זאת אומרת פחות ממספר העמדות בשטח. זה אומר שהם מניידים מצלמות אמת בין כ- 150 עמדות (הפחתתי את הדחלילים ואת מצלמות הבטחון). עמדה שפועלת היום עשוייה לא לפעול מחר ועמדה שלא פעלה היום עשוייה לפעול בעוד שבוע, חודש, או שנה. אין לאף אחד תיעוד של מה באמת פועל מתוך אותן עמדות שנותרו, ולכן גם אצלי וגם בווייז וגם בגלאי מהירות מבוססי GPS – כולם מתריעים כל הזמן על כל 183 העמדות הללו. חשוב להתייחס לכל אחת מהן כעמדת אמת פוטנציאלית – כי גם אם היום היא לא צילמה, זה לא אומר שמחר היא לא תצלם.

האם פרוייקט מצלמות הגאטסו שעלה למדינה מיליארדים והכניס סכום גדול בהרבה – אכן שיפר במשהו את הבטיחות בדרכים של כולנו? האם הוא סייע להקטין את כמות הנפגעים? האם הוא סייע לשפר את מצב התחבורה? האם הוא עשה משהו חיובי פרט לשמן את הכיס של קופת המדינה?

לאור הממצאים בשטח התשובה היא חד משמעית – לא.

ובכל מקרה, עדיף לנסוע בצורה חכמה וכמובן בטוחה, ולהכיר את תוואי הנסיעה/רכיבה כך שלא תופתעו. וככיסוי תחת אוסיף ואומר – סעו כחוק.

נתקלתם במצלמה שלא מופיעה אצלי במפה? אפשר ורצוי לדווח על מצלמות חדשות כאן באתר.

ט.ל.ח

על מערכות בלימה באופנועים

בעקבות פניות שקיבלתי בנושא בפרטי ובדף הפייסבוק שלי, החלטתי להקדיש קצת זמן כדי לחקור, לתאר ולדון בנושא הלכאורה פשוט כל כך אבל שהוא למעשה הרבה יותר מורכב ממה שחושבים – מערכות בלימה באופנועים, כמו שעשיתי בעבר עם מערכות פליטה ועוד. המטרה היא לייצר מאמר שמדבר בקצרה על כל רכיב במערכת ומסביר קצת על המושגים השונים.

מפה לשם קצר זה לא, אבל אני חושב שהוא יכול לשפוך קצת אור על הנושא. תזרמו איתי, וכרגיל אשמח לקבל תגובות או הערות/הארות בחלקו התחתון של העמוד.

מערכת הבלימה מחולקת למספר חלקים המצויינים כאן בסדר יורד ממקומם על האופנוע:

  • משאבות בלם שאליהן מחוברות ידיות בלם
  • צינורות בלימה בהם זורם נוזל בלם שמעביר את עוצמת הבלימה
  • דיסקי בלימה שמולם מתחככות רפידות הבלימה
  • רפידות בלם שמתחככות מול הדיסקים כדי לייצר את כוח העצירה
  • קאליפרים בהם מותקנות רפידות בלם הלופתות את דיסקי הבלימה
  • מערכות ABS ממוחשבות כאלה או אחרות ששולטות על נעילת גלגלים ועוד

לפני שנתחיל – חשוב מאוד להוסיף הערת אזהרה: מערכת הבלימה היא לא משחק ילדים. לא נוגעים במרכיביה אם אתם לא עוסקים בתחום ואם אין לכם הכשרה של מכונאי רכב/אופנועים ואת הידע המתאים. אתם לא רוצים שרכיב כלשהו יקרוס לכם בדיוק ברגע שאתם צריכים אותו, ואתם בטח לא רוצים לרכוב על אופנוע שמי שטיפל לו בברקסים עשה זאת עם אטב כביסה, חתיכת פסטרמה, ותרסיס שמן – כשהוא חמוש בידע נרחב אחרי צפייה בסרטון שצולם הועלה על ידי דביל ביוטיוב או טיקטוק. זה לא משחק!

יאללה נתחיל מלמעלה:

משאבות בלם

ברובם המכריע של האופנועים ידית הבלימה השולטת על הבלם הקדמי נמצאת על הכידון בצידו הימני, ואילו הרגלית השולטת על הבלם האחורי נמצאת באזור הרגלית הימנית, לשימוש באמצעות רגל ימין. בקטנועים לעיתים המיקום של דוושת הרגל מועתק לידית האחיזה השמאלית, כך הרוכב מפעיל את הברקס הקדמי באמצעות הידית הימנית, ואילו את הברקס האחורי באמצעות הידית השמאלית.

כאשר הרוכב רוצה לעצור, הוא צריך למעשה להפעיל חיכוך של רפידות בלם על גבי דיסק הבלימה, וככל שהחיכוך הזה גדול יותר כך עוצמת הבלימה גדלה (עד לגבול מסויים). לשם כך הוא לופת ולוחץ על ידית בלם (או דורך על דוושה). הידית הזו מחוברת למשאבת בלם (באנגלית – Master Cylinder), והכוח המופעל עליה עובר בצורה הידראולית דרך צנרת בלימה אל הבוכנות בקאליפרים. תוצר נלווה של פעולת הבלימה הוא חימום משמעותי של מרכיבי מערכת הבלימה – דיסקים, רפידות, קאליפרים ונוזל בלם.

יש מספר סוגים של משאבות בלם:

באופנועים פשוטים יותר באופנועים "של פעם" מותקנת לרוב משאבת בלם אקסיאלית – או צירית – רגילה, שלרוב מספקת כוח בלימה סביר אבל מה שהיה טוב לאופנועי ספורט של שנות ה- 90 שהחזקים בהם הוציאו 100 כ"ס ושקלו מעל 200 ק"ג, פחות טוב לאופנועים של ימינו שמוציאים מעל 200 כ"ס, שוקלים 180 ק"ג ונוסעים הרבה יותר מהר… במשאבה זו הלחיצה על ידית הבלם מפעילה כוח ב- 90 מעלות מכיוון הלחיצה, במקביל לקו של הכידון לעבר הבוכנה, ולכן לרוכב יש תחושה פחות מדוייקת של עוצמת הבלימה בעת בלימה חזקה מאוד. משאבת בלם צירית אמנם עובדת לא רע, אבל היא נחשבת פחות "מקצועית" (ויש שיגידו פחות חזקה) ממשאבת בלם רדיאלית שעליה נדבר מיד.

לדוגמה – משאבת בלם קדמי אקסיאלית. ראו את החיצים:

בימינו, באופנועים בעלי אופי ספורטיבי (ולרוב גם כאלה ממותגים יקרים יותר), מותקנות משאבות בלם מסוג רדיאלי שנחשבות להרבה יותר מקצועיות מאשר משאבות ציריות עליהן דיברנו הרגע. במשאבות רדיאליות כאשר הרוכב לוחץ על הידית, הלחץ על המשאבה מגיע בקו ישיר עם תנועת הידית, ובעצמה ישירה לעוצמת הלחיצה של הרוכב, מה שבתורו נותן לרוכב המיומן תחושה טובה יותר של הכוח שהוא מפעיל על הידית בכל טווח הבלימה. בנוסף, בגלל שמדובר בטכנולוגיה שהיא יחסית חדשה בעולם הדו-גלגלי, המבנה והחומרים מהם עשויות משאבות בלם רדיאליות הם ממילא טובים יותר מאשר משאבות אקסיאליות "פשוטות" של פעם (מה שלרוב מתורגם למחיר יקר יותר של כל מערכת הבלימה).

לדוגמה – משאבת בלם קדמי רדיאלית. גם כאן ראו את החיצים:

המשך…

על החשיבות של עליה מדורגת בנפח והספק האופנוע

ישראל של שנות האלפיים לא שונה מזו שמלפני 2000 שנה. גם אז, כמו היום, רצו היהודים החכמים את הדגם הכי משוכלל והכי חזק של החמור שהיה נמכר אצל היבואן האזורי. בעוד שניתן היה לרכוש לא מעט סוגי ודגמי חמורים ממודלים חדשים יחסית בתמורה לשק מטבעות לא גדול, היהודי החכם שיודע יותר טוב מכולם התעקש דווקא על הדגם המחוזק, זה עם הטורבו, זה עם האוזניים הזקופות ביותר והזנב הארוך ביותר.

למה? איש לא יודע. אולי זה גנטי, אולי אלה האיומים מבית ומחוץ שגרמו לנו לנסות להגיע לטופ מהר ככל שניתן (פן יסתיימו חיינו באבחת חרב רומאית או משהו כזה).

אז מה השתנה מאז? לא הרבה, חוץ מהעובדה שהחמורים הוחלפו באופנועים והרומאים כבר לא כאן, אבל במקומם יש לנו לא פחות פקקי תנועה. היהודי המודרני עדיין מחפש את החמור הכי מהיר בשוק, רק שהפעם הוא מגיע על שני גלגלים ועם מנוע שמרעיד את הלב (ואת השכנים). היום יש אופנועים עם יותר מחשבים מהחללית שנחתה על הירח. אבל זה לא אומר שאתם תדעו איך להשתמש בהם.

אבל רגע, בואו נעצור לרגע ונחשוב – האם באמת צריך להתחיל עם אופנוע עם מנוע 4 בשורה בנפח של 1000 סמ"ק ובהספק של מיליון כוחות סוס (או חמור) כשאתם בקושי יודעים איפה נמצאת ידית המצמד? זה כמו לנסות לרכב על דינוזאור כשאתם בקושי מסוגלים לשלוט בחתול שלכם. או שמא זה יהיה חכם יותר להתחיל עם אופנוע בעל מנוע צנוע יותר, אולי כזה שמפיק הספק צנוע כמו 40-50 כ"ס (כזה התואם רישיון A1), ורק אחרי צבירת מספיק ניסיון עליו – שידרוגו לאופנוע בעל הספק מעט גבוה יותר, וממנו שוב שידרוג לאחד חזק יותר וכן הלאה.

העלייה המדורגת בנפח המנוע וההספק היא כמו דיאטה – אנחנו לא אמורים להתחיל עם צום של שבוע… קודם כל בואו נפסיק לאכול שוקולד בארבע בבוקר. באותו אופן, אנחנו לא מתחיל עם אופנוע מפלצתי שיכול להגיע למאדים תוך שניות. אלא עם משהו שלא יגרום לנו להתגעגע לימים הטובים של החמור.

לעלייה מדורגת בנפח ובהספק המנוע יש מספר יתרונות. הנה כמה שחשבתי עליהם תוך כדי שאני בוחר את האופנוע הבא שלי:

שליטה

לא, לא בהקשר של BDSM… תתרכזו. אנחנו לומדים לשלוט באופנוע, לא האופנוע שולט בנו. צחוק צחוק בצד, אבל באמת, זוהי אולי הסיבה החשובה ביותר להתחלה הדרגתית. קשה מאוד להתחיל ברכיבה על סוסי פרא ולצפות לא ליפול ממש על השניות הראשונות. אופנוע הוא אמנם לא סוס פרא אבל הנפילות יכאבו לא פחות ואולי יותר, מה גם שיש סיכוי שזו תהיה הנפילה האחרונה שלנו. עדיף תמיד ללמוד לשלוט מעולה על אופנוע חלש יחסית ואז לעבור עם אותו סט של כישורים לאופנוע הבא, מאשר לשלוט באופן חלקי על אופנוע חזק מאוד שמנסה בכל כוחו – באמצעות בקרות – למנוע ממך מלעשות טעויות קטלניות.

המשך…

מיצו רוכב עם קסדת Shoei X-SPR Pro

זה מסוג הפוסטים שאני אוהב לכתוב, כשהסיבה העיקרית לכך היא העובדה שמדובר במוצר שאני משתמש בו ברמה היומיומית.

לא אכחיש שאני אוהב את מותג שואי. זה התחיל לפני לא מעט שנים עם ה- X-Spirit המעולה שלהם שרק הפכה להיות יותר ויותר טובה עם השידרוגים שהם עשו להן בין הדורות השונים של הדגם. כבר כתבתי על כך בעבר, שווה לקרוא. אחרי דגם ה- X-Spirit 3 המעולה שלהם, ולאור החלפת התקן האירופאי המוביל בנושא מיגון קסדות והמעבר ל- ECE 22.06 (אגב, הקסדה עומדת גם בתקן FIM) יצרה שואי את הדור האחרון והחדש ביותר של קסדות הטופ שלהן המיועדות לרכיבה ספורטיבית, הרי הוא ה- X-SPR Pro.

שואי חברה, שוב, למארק מארקז שכולם מכירים מליגת מירוצי ה-מוטוג'יפי. מארקז שמתהדר במספר המתחרה 93 מפרסם עבורם את המותג אבל גם נותן את שמו לשואי, ובזכות ההישגים המרשימים שלו יכול היצרן להתהדר בחיבור עם אחד הרוכבים המוכשרים ביותר בעולם. לדברי שואי, כל אלמנט ורכיב בקסדת הדגל שלהם נבדק ונבחן על מסלול המירוצים ועל ידי רוכבים מהשורה הראשונה (גם אלכס מארקז, אח של, וגם פביו די ג'יאנאנטוניו, כולם רוכבי מוטוג'יפי), והתוצר הוא קסדה שלא רק משמשת כקסדת מירוצים ורכיבה ספורטיבית אלא מהווה את קסדת הדגל של היצרן.

ה- X-SPR Pro איננה קסדה זולה, אבל היא פחות יקרה מקסדת הדגל של המתחרה הגדול שלהם (אראי עם ה- RX-7V), וגם זולה מקסדות טופ אחרות (כמו ה-פיסטה של AGV או ה- R10 החדשה של אלפינסטארס עליה תעלה כתבה בקרוב). למרות מחירה הלא-נמוך, היא עדיין נמצאת בהישג יד של רוכבים בישראל שחלקם כמובן רוכב על אופנועים שעולים לא מעט. ובכל זאת, מדובר בלא מעט כסף – כ- 3,000 ש"ח לדגם בצביעה חלקה, וכ- 3,800 ש"ח לדגם בדוגמת צביעה ספורטיבית (ויש לא מעט כאלה, כמיטב המסורת של שואי). מחירים אלה הם המחירים שמפורסמים באתר היבואן (אבזריון), אבל הם כמובן עשויים להשתנות ולעיתים יש גם אחלה הנחות. שווה לבדוק לפני שקונים.

הערה: אני נותן פה לינקים לאתר של היבואן בישראל, אבל אין לי אינטרס כאן, תקנו את הקסדה איפה שהכי נוח לכם, והכי חשוב – תעשו סקר שוק ותבדקו בטלפון או בסניפים עצמם האם אין במקרה איזה מבצע נקודתי.

אני רכשתי לעצמי את הקסדה מתישהו בתחילת השנה, ממש כשהיא הגיעה ארצה. בחרתי בצביעה שנקראת Marquez Dazzle TC-10 שמתהדרת בשילוב של אדום מקושקש על רקע כחול כהה, כשה- 93 של מארקז קצת נעלם מן העין (אני אישית פחות אוהב את המיתוג הזה של ה- 93, אבל זה עניין אישי שלי). מידת הקסדה שלי היא מדיום, וזו המידה שתמיד מתאימה לי בכל ליין הקסדות של שואי, וגם כאן היא יושבת לי בול על הראש.

כשמחזיקים את הקסדה ביד ובוחנים את המבנה שלה מרגישים שזו שואי. איכות החומרים, איכות החיבורים, איכות הצביעה והלכה החיצונית, המיתוג, סגירת המשקף, הרצועה, תחושת הריפוד הפנימי, פתחי האיוורור – הכל משדר Shoei. אתה מרגיש שזה לא זבל סיני, אלא מוצר פרימיום (שעולה בהתאם), שתואם את ליין המוצרים של היצרן. אין ספק שזו קסדת דגל, וכך היא מרגישה. המשך…

השקת 3 דגמים חדשים למשפחת ה- F של במוו

חברת דלק מוטורס, יבואנית אופנועי BMW, השיקה השבוע 3 אופנועים חדשים במשפחת דגמי ה- F של החברה המצטרפים לליין הדגמים לשנת 2024 ואילך:

  • F800GS
  • F900GS
  • F900GS ADV

שלושת האופנועים חולקים את אותו מנוע (למרות השם השונה) – מנוע טווין מקבילי בנפח 895 סמ"ק – כשכל דגם מותאם לאופי רכיבה שונה, מה שמיישר קו עם האחים הבכירים למשפחת ה- GSים של החברה.

ה- F800GS הוא אופנוע הפונה לסגמנט המכונה "אורבן אדוונצ'ר", אופנוע המיועד ללקוחות בעלי רישיון A1 או כאלה ששידרגו לא מזמן ל- A, רוכבים שנמצאים בתחילת דרכם ב-במוו, סוג של נקודת כניסה למותג.

המשך…

מיצו רוכב על מפלצות

מעת לעת קופצים לי פוסטים ישנים יותר שכתבתי. אז הנה, הזדמנות גם עבורכם, לקרוא את מבחני הדרכים שלי ל- 4 אופנועי השרירים החזקים ביותר, הברוטאליים ביותר, הבריונים ביותר – שנסעו על כבישי ישראל.

תנו בראש.

מיצו רוכב על Triumph Rocket 3R – מפלצת בריטית לא מנומסת בכלל עם מנוע 3 בוכנות מוגזם בנפח 2500 סמ"ק, עם 165 כ״ס ב-6,000 סל"ד ומומנט דבילי של 22.5 קג"מ ב-4,000 סל"ד שעליו נכתבה הקלישאה השחוקה "עוקר סלעים". היתרון: אין כאלה דברים, נקודה. החיסרון: המשקל והחום.

מיצו רוכב על Harley Davidson FXDR 114 – מפלצת אמריקאית עם מנוע וי-טווין עצום בנפח של מעל 1800 סמ"ק המפיק רק כ- 90 כ"ס אבל עם 16.3 קג"מ ב- 3,500 סל"ד. היתרון: מנוע מוצלח מאוד של הארלי, עם מומנט גדול מסל"ד אפסי, ופלטפורמת שיפורים אינסופית. החיסרון: המשקל, החום, הארלי.

מיצו רוכב על Harley Davidson Night Rod – עוד מפלצת אמריקאית עם מנוע בנפח 1250 סמ"ק בתכנון פורשה בתצורת וי-טווין עם הספק 122 כ"ס ומומנט של מעל 12 קג"מ. היתרון: האופנוע הכי לא הארלי שהארלי דייוידסון הוציאה אי פעם, לטובה. והוא אשכרה גם יודע לעצור. החיסרון: המשקל וגם העובדה שאין יותר כאלה. המשך…

מצלמת מהירות חדשה על כביש 65 במחלף בקעת נטופה

ההתקנות בצפון ממשיכות, ואחרי 4 האחרונות אנחנו מתבשרים על התקנת עמדת מצלמת מהירות חדשה על כביש 65 מיד אחרי מחלף בקעת נטופה (הכניסה לבועינה נוג'ידאת) לכיוון צפון מזרח. העמדה נמצאת אחרי תחנת האוטובוס.

כאן היא נמצאת על המפה (בחץ אדום. הוספתי חיצים בירוק כדי לסמן גם את שתי המצלמות שנמצאות על כביש 77):

(קרדיט לתמונה – שמוליק פ.)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

מפגש טכני – הנקודה האדומה

בהמשך למפגש הקודם בו השתתפו מעל 50 איש במפגש טכני – תנוחות רכיבה נכונה, אני שמח לארגן לרוכבים הרצאת בטיחות חשובה נוספת העוסקת בנושאים הבאים:

  • המחשת הפער בין מה שהרוכב חושב שנכון לבין מה שקורה בפועל.
  • לקיחת אחריות אישית בכדי למנוע את המעורבות שלי בתאונת דרכים.
  • שינוי החשיבה ויצירת נורמות התנהגותיות.
  • מהי 'רכיבה מודעת' – זיהוי מצבים בכביש והתאמת הרכיבה בהתאם.
  • מצבי חירום במהלך הרכיבה ואיך להימנע מכניסה למצבים אלה.
  • שינוי תפיסה והבנה שתאונות דרכים זאת בעיה שלי.
  • השפעת מהירות על מרחקי עצירה ועל זמן התגובה ואיך ניתן לקצר אותם.
  • הסחי דעת בנהיגה ואיך ניתן להתמודד איתם.
  • בלימת חירום באופנוע עם או בלי ABS.

השתתפות בהרצאה היא חשובה כיוון שהיא מקטינה את הסיכוי להיות מעורב בתאונת דרכים באחוזים רבים, ובסופו של דבר זו מטרת העל של כולנו.

את המפגש יעביר משה פרחי, מומחה במניעת תאונות דרכים, מזה כ- 23 שנה, עוסק הדרכות נהיגה מתקדמת על אופנועים ומכוניות. מדריך ומאמן אלפי אנשים במגזר הפרטי והעסקי.

מתי ואיפה:

המפגש יתקיים בערב יום חמישי ה- 16.05.24 בשעות הערב במיקום באזור השרון.

מספר המקומות מוגבל, כל הקודם זוכה. להרשמה – פנו אלי בפרטי.

שתי מצלמות מהירות חדשות על כביש 77

ההתקנות בצפון ממשיכות ביתר שאת, ואחרי 2 האחרונות אנחנו מתבשרים על התקנת 2 נוספות, שתיהן על כביש 77 ממזרח לכיוון מערב.

הראשונה הותקנה מתחת לגשר של מחלף טורעאן:

השניה הותקנה קצת אחרי מחלף בית רימון, אחרי שלט הדרכים הגדול:

כאמור שתיהן מצלמות את התנועה המגיעה ממזרח לכיוון מערב.

כאן שתיהן על המפה:

(קרדיט לתמונות – שמוליק פ. ודור ק.ט)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

מצלמת מהירות/אור-אדום חדשה בצומת עמיעד

עמדת גאטסו חדשה הותקנה לאחרונה על כביש 90 בצומת עמיעד לכיוון צפון. היא ככל הנראה תתפקד כמצלמת אור-אדום/מהירות משולבת. מצלמה זו מצטרפת לאחת שכבר קיימת קרוב לשם לכיוון דרום.

כאן על המפה (אפשר לראות גם את המצלמה הקיימת במקום לכיוון דרום):

כך זה נראה בשטח:

(קרדיט לתמונה – שמוליק פ.)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

מצלמת מהירות/אור-אדום חדשה בצומת נהלל

עמדת גאטסו חדשה הותקנה לאחרונה על כביש 73 בצומת הכניסה לנהלל לכיוון דרום. היא ככל הנראה תתפקד כמצלמת אור-אדום/מהירות משולבת.

כאן על המפה (אפשר לראות גם את שתי המצלמות הנוספות שנמצאות באזור על כביש 75):

כך זה נראה בשטח:

(קרדיט לתמונה – עידו ח.)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

תשלום אונליין על הפרשי אגרת רישוי עבור רכבים בעלי תו נכה

מי מאיתנו שמחזיק תו נכה על נכות כזו או אחרת, זכאי מזה שנים לקבלת אגרת רישוי מופחתת (להלן "אגרת נכה"), מה שמוזיל את האגרה לרוב הרכבים לסכום של כמה עשרות ש"ח בלבד בשנה.

הפרטים המלאים והתנאים לזכאות זו, כפי שהיא רשומה באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

פרטים נוספים אודות הנחה בתשלום אגרה, הגשת בקשה לתג נכה או קבלת החזר רישוי אגרה, עידכון רכבים בתג הנכה – בדף שירות "תג חניה לנכה".

נכה זכאי לאגרת רישיון רכב מופחתת בעבור רכב אחד, ובהתאם לתנאים הבאים:

הרכב הוא רכב נוסעים פרטי, רכב פרטי דו-שימושי, רכב מסחרי שמשקלו הכולל אינו עולה על 5,000 קילוגרמים, אוטובוס זעיר פרטי או אופנוע, הרכב רשום על שמו של הנכה, על שם בן זוגו או בת זוגו, או על שם האפוטרופוס שלו, וכן הרכב אינו משמש לצורכי עסק או מסחר.

נכה אשר שולמה אגרת רישוי מלאה לרכבו, ונמצא שהוא עומד בקריטריונים לאגרה מופחתת, יהיה זכאי להחזר יחסי בגין האגרה המלאה ששולמה. החזר זה מתרחש (לרוב) בצורה עצמאית מבלי שהנכה יצטרך לעשות דבר (אולי למעט הפעם הראשונה שבה הוא "נכנס למערכת" והופך לזכאי לזכות זו).

לכאורה – הטבה שיכולה להגיע לסכומים של מאות ואף אלפי ש"ח בשנה. זו ללא ספק ובהחלט הטבה משמעותית.

כדי לברר את סטטוס הרכב/ים שברשותכם, לבדוק את סטטוס תג הנכה, לבקש/לשנות מספרי רכב המשוייכים לתג נכה, או לבצע העברת בעלות אונליין – כאן באזור האישי באתר הממשלתי (כניסה לאתר דורשת הרשמה מקדימה):

אלא מה, עצם קבלת ההטבה יצרה לנכה בעיה אחרת (שנועדה בצדק למנוע הונאות, ואשר נכנסה לתוקף בדצמבר 2011): מרגע שהתקבל ההחזר על אגרת הרישוי לרכב מסויים, כשהנכה (או הבעלים של הרכב) מעוניין למכור את הרכב ולבצע העברת בעלות (אונליין או בסניפי הדואר), הוא חסום מביצוע העברת הבעלות וזאת משום שהוא חייב קודם כל לשלם חזרה למדינה את הפרשי האגרה, ורק אז תיפתח בפניו האפשרות לבצע את העברת הבעלות.

המשך…

חלמאות ישראלית – בוטלה האופציה לתשלום אונליין על הפרשי אגרת רישוי עבור רכבים בעלי תו נכה

מי שמחזיק תו נכה על נכות כזו או אחרת זכאי מזה שנים לקבלת אגרת רישוי מופחתת (להלן "אגרת נכה"), מה שמוזיל את האגרה לרוב הרכבים לסכום של כמה עשרות ש"ח בלבד בשנה. בהחלט הטבה משמעותית לנכים רבים שגם ככה חלקם מתפרנסים בקושי מקצבת נכות מגוחכת.

עידכון פוסט: ראו עידכון אחרון בתחתית הפוסט.

אלא מה, עצם קבלת ההטבה יצרה לנכה בעיה אחרת: מרגע שהתקבל ההחזר על אגרת הרישוי לרכב מסויים, כשהנכה מעוניין למכור את הרכב ולבצע העברת בעלות (אונליין או בסניפי הדואר), הוא חסום מביצוע העברת הבעלות וזאת משום שהוא חייב קודם כל לשלם חזרה למדינה את הפרשי האגרה, ורק אז תיפתח בפניו האפשרות לבצע את העברת הבעלות.

לשמחתנו, כאחד מלקחי הקורונה וההנגשה של שירותים רבים לאזרח באמצעות האינטרנט, נפתחה בפני ציבור הנכים האפשרות לשלם את הפרשי האגרה אונליין – דרך האתר הממשלתי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. מרגע שבוצע התשלום, האופציה להעברת הבעלות נפתחת בפני הנכה וזאת מבלי להכריח אותם לכתת רגליהם, קביהם, או כסאות גלגליהם למשרדי רישוי רק בשביל זה.

אבל בישראל כמו בישראל, כשיד אחת לא יודעת מה היד השניה עושה וכשבמשרדי הממשלה יושבים אידיוטים שכל קשר בינם לבין התחום עליו הם אמונים הוא מקרי בהחלט וקשור רק לכמה קולות הם קיבלו בפריימריז של המפלכה וכמה הם צועקים כמו בבונים שכל תפקידם הוא לבדוק את הרקטום של המנהיג הגדול, אז הנה אנחנו רואים – שוב – איך המדינה מתעמרת באזרחיה.

צילום אילוסטרציה:

לכן עכשיו, כחלק משיפור הטירלול של המדינה נגד תושביה, מתברר שהאופציה הזו נחסמה בפני הנכים. לא ניתן יותר לשלם את ההפרשים אונליין. חובה להגיע למשרד הרישוי כדי לקבל מהם שובר, ואז לשלם את הסכום בסניף הדואר הסמוך. אל תשאלו איך אני יודע.

אוי איזו חלמאות.

עידכון פוסט: מאז שהפוסט הזה עלה – נמצאה דרך לתשלום הפרשי אגרת רכב לרכבים בעלי תו נכה. קבלו את כל הפרטים כאן.

נגישות