על הסכנה בשימוש ידיות ברקס וקלאץ' חלופיות מתוצרת סינית

בפוסט שכתבתי עוד בשנת 2009 בשם ידיות ברקס וקלאץ' חלופיות? סיפרתי לכם על הנוחות והיעילות בשימוש בידיות ברקס וקלאץ' חלופיות, וציינתי כמה סיבות ליתרונות של ידיות אלה אל מול הידיות המקוריות שמסופקות עם רוב האופנועים: נוחות שימוש ורכיבה, זווית האחיזה, אפשרויות כיוונון, עיצוב ועוד – כל אלה הן אחלה סיבות למה רוכב או רוכבת ירצו להשתמש בידיות חלופיות, והן כאמור מספקות לא רק טאץ' אישי לעיצוב של האופנוע שלנו, אלא גם שיפור מסויים בנוחות השימוש.

הכל טוב ויפה. אבל מאז שהכתבה הזו עלתה השתנו לא מעט דברים במפת רכישות האונליין בישראל (ובעולם). בעוד שלפני 10 שנים רוב הרכישות היו מתבצעות באתרים "מסודרים" של יצרנים מובילים (בין אם באתר של כל יצרן ויצרן, ובין אם דרך אמזון או איביי), הרי שבשנים האחרונות עבר כובד המשקל לאתרי קניות סיניים המוכרים מוצרים במחירים כל כך נמוכים שלעיתים אדם חייב לשאול את עצמו ממה מרוויחים היצרנים הסיניים האלה.

כלכלה גלובלית היא דבר מעולה (לרוב, בעיקר לצרכנים), אבל בעוד שרובנו מחפשים לחסוך כמה שיותר בעת הקניות שלנו, אני מקווה שברור לכל הקוראים שאין שום דרך בעולם שיצרן רציני שמייצר מוצרים (יהיו אשר יהיו) שעוברים לא רק תהליכי פיתוח נרחבים (בין אם בעיצוב, בתכנון, בשימוש בחומרים נכונים ועוד), תהליכי בדיקות מחמירים (בקרת איכות), עיצוב, שיווק ומכירות – לא יהיה מסוגל בשום פנים ואופן להתחרות עם יצרני "מדרכה" סיניים שמייצרים את מה שנראה כלפי חוץ בדיוק אותו דבר, מבלי שישקיעו שקל לא בפיתוח (כי הם העתיקו את העיצוב אחד לאחד), לא בתכנון, לא בתהליכי בדיקה ולא בשום פעולה מסודרת שתכליתה הבטחה שהמוצר שאותו אתם קונים ב- $0.99 הוא אכן בעל אותן תכונות כמו המוצר המקורי שעולה $139.99 בארה"ב.

מה שמביא אותי לדבר על העניין שלשמו התכנסנו כאן היום – ידיות ברקס וקלאץ' חלופיות מתוצרת סינית.

אם תספרו לי שזה לא ממש משנה לכם אם אתם מדביקים מדבקה מחזירת אור של 3M שעלתה לכם 10 דולר, או אחת שנראית זהה מתוצרת איזה כפר נידח בסין ושעלתה 0.1 דולר – אני אסכים ברוב המקרים (תלוי מה המדבקה אמורה לעשות). אבל בכל מה שקשור לבטיחות האישית שלכם בעת הרכיבה על אופנוע – זול עולה ביוקר!

יש כמה חלקים באופנוע שבהם אנחנו לא משחקים: רכיבי בלם כמו ידיות, משאבות בלם, צינורות, שמן, דיסקים ורפידות, צמיגים, וכן רכיבי מצערת. יש עוד, אבל אני מקווה שאתם מבינים שאין משהו חשוב יותר מהיכולת שלנו לשלוט בצורה טובה באופנוע – גז, ברקס ואחיזה הם האלמנטים הכי חשובים ביכולת ההישרדות שלנו על הכביש (והמסלול), והדבר האחרון שרוכב ירצה זה לגלות שהוא מתקרב לפניה הדוקה או לסכנה לפניו, הוא חייב לבלום כאן ועכשיו בצורה חזקה, הוא לוחץ על הבלמים, ואז הוא מגלה לחרדתו שהם לא נשמעים לו, שהם לא בולמים כמו שהוא תכנן ורצה לבלום, או שהם בולמים חזק מדי ונועלים את הגלגל (הקדמי למשל). או שהוא חייב לסגור מצערת כדי לשלוט על מהירות האופנוע, והוא מגלה שדווקא עכשיו המצערת נתקעה לו בגלל שהוא החליף את הגריפים שלו לאיזה גריפ בשקל תשעים שהוא מצא בעלי אקספרס.

נחזור לידיות הבלם/קלאץ' חלופיות: אם יש דבר אחד שאתם חייבים להקפיד עליו כשאתם רוכשים ידיות חלופיות, בדקו היטב היכן הן מיוצרות. אל תתפתו לרכוש סטים זולים מאוד שבד"כ מיוצרים בסין ונמכרים באתרי קניות אונליין. יש לזה השלכות.

חשוב מאוד לומר: לא כל הידיות ולא כל החלקים החליפיים תוצרת סין הם באיכות גרועה. אני משוכנע שיש לא מעט מוצרים באיכות סבירה, וישנם גם כאלה באיכות טובה. הצרה היא שאנחנו כקונים לא תמיד יכולים לדעת בוודאות לאיזו קטגוריה אנחנו נכנסים, ואין לנו את הכלים האובייקטיביים לבדוק את איכותם.

נכון, סט שעולה $35 דולר (לצמד ידיות) נשמע כמו אחלה דיל, במיוחד כשמשווים מול סט שנראה זהה מתוצרת חברה "מכובדת" כמו CRG, Pazzo, ASV, LSL, Rizoma ועוד – שעולה מעל $135 ליחידה אחת!

תטענו בפני "אבל מיצו, אלומיניום הוא אלומיניום, צבע זה צבע, העיצוב של המוצר זהה, למה לשלם יקר?"

אין לי שום דבר נגד הדגם הספציפי הזה, יתכן ובאמת הוא מופלא, וזה שהוא עולה רק כמו מנה שווארמה וקולה (לסט של שתי ידיות) הוא באמת מתנת האל לבני האדם:

במקרים שהובאו לידיעתי של אנשים שאותם אני מכיר אישית, וכן במקרה אחד ספציפי שקשור ישירות אלי (מלפני מספר שנים), אני יכול לספר לכם מידיעה אישית שלא כך הוא הדבר. אסביר:

ציר המוביל של הידית

אם תחזיקו ידית של בלם למשל ותבחנו אותה היטב, תראו שיש בה מעין חור בצורת גליל בחלק הקרוב לציר הידית המתחבר לכידון. לתוך חור זה נכנס חלק מתכת שאמור להיות משומן/מגורז, ואשר לתוכו נכנס הפין או הקצה של הבוכנה של משאבת הבלם (או הקלאץ' לצורך העניין). בידיות איכותיות, הגליל הזה שמוביל בתוכו את בוכנת הבלם נמצא בתנועה חופשית שמאפשרת לו לנוע ביחד עם הבוכנה ככל שאנחנו לוחצים על הבלם (או הקלאץ'). אם חלק זה יהיה עשוי בצורה לא נכונה, הוא עלול להיתקע, לא לזוז בצורה חופשית, מה שיוביל לאחר מכן ללחיצה לא טובה על הבלם – ואנחנו לא רוצים שזה יקרה לנו בדיוק ברגע שבו אנחנו לוחצים על הבלם ומצפים לקבל תגובה אמיתית נכונה!

דוגמא לידיות של חברת CRG, מתוצרת מעולה (לא רק, זו רק דוגמה, למעלה נתתי עוד כמה שמות של יצרנים מעולים):

ציר הכיוונון של הידית

לידיות רבות יש אפשרות כיוונון הנותנת לרוכב להרחיק או לקרב את הידית אל הכידון, וכך לקצר או להאריך את המהלך שלה. בעוד שזו אחלה אופציה, אם מערכת הכיוונון עשוייה מחומרים נחותים, אם בורג הציר או האום שלו עשויים מחומרים חלשים, אז הידית עלולה להיכשל בדיוק כשאתם לוחצים חזק על הידית ומצפים לקבל בלימה חזקה, אבל לפתע היא "קורסת" אליכם ואתם מגלים שהלחיצה שלכם מביאה לבלימה הרבה פחות חזקה מהצפוי – זה לא יהיה סוף נחמד.

ציר הקיפול של הידית

לחלק מהידיות יש אפשרות להתקפל במרכזן. אני מודה, זה נחמד מאוד וגם עוזר במקרה והאופנוע נופל על צידו, כך הידית לא תישבר. אבל לידיות זולות יש סכנה נוספת בציר הקיפול – חומרים לא איכותיים, ברגים חלשים מדי, אומים שמתפרקים לאט לאט – וכל זה עלול להיכשל בדיוק ברגע שאנחנו צריכים אותן הכי הרבה.

פינים, בליטות וחיישנים למיניהם

ככל שהאופנועים הולכים ונהיים משוכללים יותר ויותר, כך רבה כמות האלקטרוניקה בהם. חיישנים כמו של ABS, של קוויק-שיפטר (העלאה או הורדה של הילוכים ללא שימוש בקלאץ'), בקרות אחיזה, בקרות ווילי ועוד – לחלק נכבד מהם יש ייצוג גם בידיות הבלם והקלאץ', בצורה של מיקרו-סוויצ'ים קטנים שנלחצים או משתחררים בעת השימוש בידית. אם היצרן עשה עבודת מחקר טובה וייצר את הידית באופן ספציפי לדגם ולשנתון ספציפי של אופנוע – דיינו. אבל תודו, יצרני מדרכה סיניים שמעתיקים תמונות מאתרים רציניים, ואז הולכים ומעסיקים את הכפר שלהם בייצור של אותו חלק – לא ילכו ויעשו עבודת מחקר, הם לא מודעים אפילו לכל הניואנסים הקטנים האלה שנמצאים בידיות הרציניות.

נתקלתי בכמה מקרים בהם אופנועים דיווחו על תקלות מנוע רציניות, הוחלפו רכיבים, אפילו צמות חשמל שלמות – ולבסוף התברר שהכל קרה עקב ידית חלופית בשקל תשעים.

איכות המתכת והמחברים

ציינתי זאת קודם אבל חשוב לי לסיים בנושא הזה: נכון שאלומיניום נראה אותו דבר בין אם הוא עולה דולר, ובין אם הוא עולה 100 דולר. אבל תזכרו, זה שכתוב בתיאור המוצר שהוא עשוי מאלומיניום תעופתי – זה לא אומר כלום. האתר שלי עשוי מטיטניום עם ציפוי קרבון. הנה. אמרתי. אז מה? מי בודק אותי? מי מוודא שלא מדובר בסגסוגת הכי זולה (כן) שיוצרה בצורות הכי פרימיטיביות (כן) וצבועה בצבע חביב שיראה יפה?

אז כתוב:

כל החלקים הנעים צריכים להיות מותאים בצורה מושלמת זה לזה, כשהאיכות של המתכות שנוגעות זו בזו ונמצאות תחת שחיקה וכוחות עצומים – חייבת להיות מתאימה. מתכת רכה אל מול מתכת קשיחה, בורג חלש מדי, ציר שהולך ומשתחרר עם כל לחיצה – כל אלה הם אסון שמחכה להתרחש!

אל תשחקו עם החיים שלכם! חסכתם 200 דולר וקניתם ידיות ב- $35 באתר סיני? לא הרווחתם כלום, אתם מסכנים את החיים שלכם, ואתם עלולים לגלות את זה מאוחר מדי!

מכירים אנשים שנתקלו בתופעות האמורות? כתבו בטוקבקים, ספרו לקוראים.

4 Comments

Add a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות