עמדת מצלמת אור-אדום/מהירות חדשה הוקמה בימים האחרונים על מעבר פסי הרכבת צפון מזרחית לכפר חב"ד, אחרי (או לפני, תלוי בכיוון הנסיעה) המעבר מתחת לכביש 1, בין הישוב צפריה לכפר חב"ד, לכיוון דרום מערב. ניתן להניח שמדובר במצלמה דו-כיוונית, כטבען של רוב מצלמות מעברי הרכבת.
תמונות:
על המפה:
(תודה ל- img770 ו- avrika על המידע והתמונות)
כרגיל, תזכורת:
מהן מצלמות המעברים על פני פסי הרכבת?
סעו בזהירות ובאחריות.
אחרי הפסקה קלה בהתקנות לאורך מסילות רכבת, אנו מתבשרים על שתי מצלמות מחסום רכבת חדשות על כביש פנימי ביציאה של קיבוץ הבונים לכיוון שמורת חוף דור, מערבית לכביש 2 (כביש החוף). מצלמה אחת מצלמת מערבה, והשנייה מזרחה.
המצלמה לכיוון מזרח:
המצלמה לכיוון מערב:
לאט לאט המשטרה מכסה את כל מעברי מסילות הברזל באזור זה. ללא ספק פעולה מבורכת.
על המפה:
(תודה לאורי על המידע והתמונה)
כרגיל, תזכורת:
מהן מצלמות המעברים על פני פסי הרכבת?
סעו בזהירות ובאחריות.
אחרי הפסקה קלה בהתקנות לאורך מסילות רכבת, אנו מתבשרים על מצלמת מחסום רכבת חדשה על כביש 3631 בכניסה לישוב ניצן, מערבית לכביש 4, צפונית לאשקלון. כמו התקנות דומות אחרות, ככל הנראה גם המצלמה הזו הינה דו-כיוונית, דהיינו מצלמת גם את התנועה המתרחקת (מאחור) וגם את זו המתקרבת (מהחזית).
על המפה:
(תודות ל- jkl5 מפורום ווייז על התמונות והמידע)
כרגיל, תזכורת:
סעו בזהירות ובאחריות.
התקנת מצלמות גאטסו במחסומי רכבת ממשיכה (וטוב שכך). אמש הותקנה מצלמה חדשה על כביש 40 בקטע שבין הכיכר שמובילה לתוך נתב"ג אל עבר פסי הרכבת ממזרח לכיכר, ולכיוון הרמזור בצומת עם כביש 46 – לכיוון מזרח.
המצלמה מצלמת גם עבירות אור אדום (דהיינו חציית פסי הרכבת בעת שהאור היה אדום ברמזור), וגם עבירות מהירות.
על המפה:
(תודות על המידע והתמונה ל- zeze13 ולאריאל איינהורן)
כרגיל, תזכורת:
ראו הוזהרתם.
התקנת מצלמות גאטסו על גבי נקודות מפגש של כבישים עם פסי רכבת ממשיכה. וכעת אנחנו מתבשרים על עמדה חדשה ביציאה מהמושב נבטים בדרום, לפני פסי הרכבת והחיבור עם כביש 25. המצלמה הינה דו-כיוונית, דהיינו מצלמת גם את התנועה המתרחקת (מאחור) וגם את זו המתקרבת (מהחזית).
על המפה:
(תודות על המידע והתמונה ל- Gadikr מפורום ווייז)
כרגיל, תזכורת:
ראו הוזהרתם.
המגמה החיובית נמשכת, ועמדת גאטסו חדשה הוקמה לפני מספר ימים בנקודת המפגש בין כביש הגישה למפעל פרי-אור וליישוב באר גנים צפונית לאשקלון, לבין פסי הרכבת במקום.
על המפה:
(תודות לספי88 על המידע והתמונה)
כרגיל, תזכורת:
ראו הוזהרתם.
אי שם בתחילת שנת 2017 החל מישהו במשרד התחבורה להקצות משאבים להגנה (או לפחות להתראה) על פני מעברים של פסי רכבת בהם לא הותקנו מעברים מפלסיים – דהיינו במקומות בהם לא הרימו גשר או חפרו מנהרה מתחת או מעל לפסי הרכבת. במספר מקומות הותקנו עמדות למצלמות גאטסו לפני ו/או אחרי המעברים של פסי הרכבת. לעיתים מדובר בשתי עמדות נפרדות, ולעיתים מסתפקים בעמדה אחת המשמשת כמצלמה דו-כיוונית.
נכון לרגע כתיבת שורות אלה טרם ידוע האם העמדות הללו (בחלקן או בכולן) יהיו מאויישות במצלמות אמת או שמא הן תעמודנה כדחלילים ריקים במשך רוב הזמן.
עידכון אחרון לדף זה בוצע ב- 14.01.18
נקודת האור בכל הנוגע למצלמות אלה, בניגוד לקרוב ל- 95% משאר הנקודות בהן הותקנות מצלמות גאטסו על כבישי ישראל היא ללא ספק העובדה שמדובר על הסבת משאבים לטובת הציבור, בניגוד להעמדת מצלמות בדרכים מהירות בהן הייעוד היחידי הוא לשאוב עוד ועוד כספים מהציבור. די בנפש אחת שתינצל כתוצאה מהמצלמות הללו כדי שכל התקנתן תהיה שווה וראוייה.
נכון לרגע כתיבת שורות אלה קיימים מספר מצלמות על פני מחסומי רכבת (מצפון לדרום):
מערבית לכביש החוף באזור אביחיל
נעדכן במידה ועמדות נוספות מסוג זה יוקמו.
עכשיו זו כבר עובדה מוגמרת. מישהו במשרד התחבורה החליט להקצות משאבים להגנה (או לפחות להתראה) על פני מעברים של פסי רכבת בהם לא הותקנו מעברים מפלסיים – דהיינו במקומות בהם לא הרימו גשר או חפרו מנהרה מתחת או מעל לפסי הרכבת. בין אם העמדות הללו יהיו מאויישות במצלמות אמת ובין אם הן תעמודנה כדחלילים ריקים במשך רוב הזמן – את זה ימים יגידו. אבל ללא ספק מדובר על הסבת משאבים לטובת הציבור, בניגוד להעמדת מצלמות בדרכים מהירות בהן הייעוד היחידי הוא לשאוב עוד ועוד כספים מהציבור.
תזכורת: מחסומי רכבת ב-נחשולים (דור), עתלית, כביש 206, כביש 5511 (חוות רונית).
על כל פנים, אילו שתי עמדות הנמצאות על דרך חקלאית ממזרח לאביחיל, והן נמצאות עשרות מטרים מזרחית לכביש החוף (כביש מספר 2) באזור הצפוני לנתניה, ומעט דרומה מביתן אהרון. לרובם המוחלט של הנהגים אין כל סיכוי או סיבה להתקל בהן.
שתי העמדות:
המזרחית מבין השתיים:
המערבית מבין השתיים:
על המפה:
(קרדיט ל- zeze13 על התמונות והמידע)
כרגיל, תזכורת:
ראו הוזהרתם.
עברו בקושי מספר ימים, ואנחנו מקבלים עוד שתי מצלמות גאטסו המשמשות לאכיפת החצייה של פסי רכבת (המגמה אותה תיארתי כאן ממשיכה). הפעם מדובר בכביש 5511 הסמוך לחוות רונית, בערך מול געש. מצלמה אחת מצלמת ממערב למזרח, והשנייה ממזרח למערב.
אגב, המהירות המותרת במקום היא 30 קמ"ש, לכן אם הן יוגדרו לתפוס על מהירות – הן יעשו קופה יפה.
חסרות לי תמונות מהמקום, אודה לעזרתכם.
על המפה:
כרגיל, תזכורת:
ראו הוזהרתם.
המגמה אותה תיארתי כאן ממשיכה. הפעם מדובר בכביש 206 הסמוך לפארק תעשיות רותם ליד דימונה (כן כן, סמוך ל"מפעל הטקסטיל" שליד דימונה). הכביש מחבר בין כביש 25 לבין העלייה לירוחם דרך המכתש הגדול. המצלמה מצלמת ממזרח למערב.
אגב, זוהי המצלמה הדרומית ביותר, נכון לעכשיו, בישראל.
על המפה:
(תודה ל- yoniMeow על המידע והתמונה)
כרגיל, תזכורת:
ראו הוזהרתם.
טוב, זה מוזר. באמצע ינואר התחלתי לקבל דיווחים אודות שתי מצלמות גאטסו חדשות בעתלית. ולא סתם, אלא על מחסום רכבת. לאחר בדיקה מתברר שאכן, מדובר בלא פחות משתי עמדות למצלמות גאטסו, אחת מכל צד של מחסום הרכבת. המצלמות ממוקמות ממש לפני הכניסה לבסיס חיל הים.
מיקום המצלמות הוא כזה שהלולאות שלהן מותקנות בדיוק על קו העצירה לפני המחסום – אחת מכל כיוון.
שימו לב, המהירות המותרת בקטע הכביש הזה היא 30 קמ"ש. אם המצלמות יופעלו, יש סיכוי שהרבה נהגים יחטפו שם. לפי מיטב ידיעתי, זה קטע הכביש בעל המהירות הנמוכה ביותר שעליו מותקנות מצלמות בישראל – בשלב זה.
התקנה יוצאת דופן זו היא הראשונה מסוגה בישראל, וככל הנראה, אם תיושם בפועל (בהנחה שאלה אינם רק דחלילים) – היא תתפוס את הנהגים שלא מצייתים למחסום הרכבת במקום – עניין הזוי בפני עצמו כיוון שמי שבוחר במודע שלא לציית למחסום רכבת הרי לא רק מסתכן בקבלת דו"ח, אלא מסתכן בחייו בצורה הרבה יותר קיצונית מאשר בכל סוג אחר של צומת.
המצלמה לכיוון מערב:
המצלמה לכיוון מזרח:
הלולאות של אחת המצלמות, ומיקומן יחסית לקו העצירה:
על המפה:
כרגיל, תזכורת:
ראו הוזהרתם.
רכיבה בטוחה מתחילה בהתאמה נכונה של ציוד הרכיבה שלנו – ועם חברת Shoei היפנית, אנחנו נחשפים לרמה מקצועיות חדשה שלא הכרנו עד כה בישראל.
אם עד היום היינו בוחרים קסדה לפי מידת היקף ראש בלבד, הגיע הזמן להכיר את Personal Fitting System או PFS – שירות פורץ דרך מבית Shoei, שמבטיח התאמה אישית ומדויקת של הקסדה למבנה הראש שלך – התאמה אישית ב-4 צירי מדידה, כשהתוצאה: נוחות מקסימלית ובטיחות משופרת, בכל מצב רכיבה.
מכיוון שאני אישית מאוד אוהב את הקסדות של שואי והייתי בעלים של לא מעט דגמים עם השנים, החלטתי לעשות מעשה ולעבור תהליך מדידה כזה בעצמי. אז הנה, אתם נהנים מהתוצאה.
קודם כל – למה התאמה אישית חשובה כל כך?
כאמור עד כה היינו קונים קסדה על סמך פרמטר מידה אחד בלבד – היקף הראש – ולפיו גזרנו את מידת הקסדה, לרוב ממידות XXS לילדים ועד XXXL לאבטיחים (עם גדולי הראש הסליחה). לרוב זה עובד, ויצרני הקסדות השונים מנסים לתת מענה.
הנה למשל טבלת מידות שמפורסמת על ידי חברת שואי בעצמה:
אבל המציאות כמובן היא טיפה יותר מורכבת. בגלל שלאנשים בעולם יש צורות ראש שונות, מדידת היקף ראש לא מספיקה. יש מצב שהקסדה החדשה שקנינו, גם אם היא לכאורה במידה הנכונה – לא תשב לנו בול על הראש. יכולות להיות לכך לא מעט סיבות, החל הבדלים פיזיולוגיים בצורת הגולגולת, דרך שינויים בתסרוקת וכמובן הבדלים בדגמי הקסדות. כתוצאה מכך הקסדה מרגישה לא טוב. היא לוחצת פה, רפוייה שם, מפריעה שם, ובסופו של דבר יוצרת חוסר נוחות. כבר קרה לי שקסדה מסויימת שקניתי והרגישה לי מצויין במדידה בחנות, התגלתה כמעצבנת מאוד אחרי רכיבה רצופה של שעה.
וזה לא רק עניין של תחושה. קסדת אופנוע שיושבת היטב על הראש לא רק מרגישה טוב יותר – היא גם מגנה טוב יותר. התאמה מדויקת מונעת תזוזה לא רצויה של הקסדה, מפזרת את האנרגיה בצורה אופטימלית במקרה של פגיעה, ומונעת נקודות לחץ או כאבים במהלך רכיבה ממושכת.
אז מה זה בעצם Shoei PFS?
מדובר בשיטה חדשנית שפיתחה יצרנית הקסדות הותיקה מיפן, ומיושמת כיום בנקודות שירות נבחרות ברחבי העולם – כולל לראשונה גם בישראל, באבזריון תל אביב, המיועדת למדידה והתאמה אישית של קסדות Shoei. השירות כולל תהליך מדידה מדויק באמצעות כלי מדידה ייעודיים ותוכנה מתקדמת שפותחה במיוחד. המערכת מנתחת את מבנה הראש שלך ומספקת המלצות להתאמה אישית של הקסדה, כולל מידה, סוג הריפוד, רמת הקושי והעובי שלו, ומיקומו. אחרי ההתאמה – הקסדה יושבת טוב יותר, במנח מדוייק יותר על הראש, והיא כאמור ממש מותאמת אישית לצורת הראש של הרוכב.
איך זה עובד – שלב אחרי שלב:
את התהליך אפשר לבצע על קסדה חדשה (ואז, מן הסתם, נבחר קסדה מליין הקסדות הנוכחי של Shoei), או על קסדה שכבר נמצאת ברשותנו. במידה ומדובר בקסדה משומשת, יש צורך לרכוש ריפודים פנימיים חדשים – ותכלס זה הגיוני לגמרי כי רק כך נוכל להתאים את הריפודים בצורה הטובה ביותר לראש.
בשלב הבא, מתבצעת מדידת ראש מקצועית בעזרת מכשור ייעודי של Shoei, המדויק עד מילימטרים. מכיוון שצורת הגוגולת שלנו היא לרוב אליפטית ולא עגולה כמו בלון, המדידה מתבצעת לא רק בהיקף הראש כמו בשיטה המסורתית, אלא גם של צורת הראש – אורכה ורוחבה של הגולגולת, גובה המצח וגובה האזניים. ואם יש אביזרי לבוש כמו כיפה או כיסוי ראש שאנחנו חובשים מתחת לקסדה – חשוב לבצע את המדידה איתם כדי שהיא תהיה מדוייקת.
וככה זה נראה על אותו ציור ממש:
לאחר שיש לנו את המספרים, מכניסים אותם למערכת הממוחשבת של Shoei שמבצעת חישוב ואנחנו מקבלים המלצה על מידה מדויקת והתאמות ריפוד. המספרים רשומים במערכת לשימוש עתידי של אותו רוכב בכל נקודת שירות של Shoei ברחבי העולם. המשך…
ביקשתם אז הנה, אני שוב מקריב את עצמי עבורכם הקוראים, כדי לכתוב לכם סקירה על אחת הקסדות המסקרנות שהגיעה ארצה בשנה האחרונה – קסדת הדגל של היצרן האיטלקי Caberg – היא ה- Drift Evo 2. אוף העבודה הזו ממש קשה. הגיע הזמן לבקש העלאה במשכורת מעצמי.
רכבתי לפני כמה שנים עם הדגם הקודם של קאברג – ה- Drift Evo הראשונה. הקסדה מצאה חן בעיני מאוד עד כדי כך שקניתי לעצמי עוד אחת (כן, זו מחלה מאובחנת, אל תשאלו שאלות LOL). כעת, עם הגעתה של הגירסה החדשה הנקראת בפשטות Drift Evo 2 שמחתי על ההצעה לנסות גם אותה ולספר לכם על התרשמותי ממנה.
מה שהופך אותה, בעיני, למיוחדת הוא שני דברים: הראשון הוא המחיר האטרקטיבי והשני הוא פיצ'ר בטיחות חדש וייחודי. מיד נרחיב.
אז הנה, קבלו.
לדריפט איבו 2 המיובאת ארצה ע"י שחורי תקשורת יש 2 גירסאות: הראשונה גירסה בה המעטפת עשויה פיברגלס במגוון צביעות, והשניה גרסת קרבון הקיימת בשלוש צביעות – אותה בדקתי. הקסדה תואמת כמובן את התקן האירופאי העדכני ביותר למיגון קסדות – ECE 22.06.
בקופסה תמצאו פאוץ' נשיאה, את הקסדה עצמה, משקף פינלוק שאותו מרכיבים בחלקו הפנימי של המשקף הראשי של הקסדה ושאמור למנוע אדים על המשקף בעת רכיבה בחורף, סנטרון לסגירת האזור שמתחת לסנטר ברכיבה בחורף וספרוני הדרכה.
חברת Alpinestars האיטלקית ידועה כמובילה בתחום ציוד הרכיבה לאופנוענים ובליין המוצרים שלה נמצא את כל הקטגוריות מכתף ועד כף רגל, עם חליפות מירוץ, מעילי רכיבה, מכנסי רכיבה, כפפות, נעלי ומגפי רכיבה, מגינים, ואף טכנולוגיה מתקדמת בדמות אפודים וכריות אוויר מתנפחות אלקטרונית. וכעת – גם הראש.
עבור אלפינסטארס (שכבר הוציאה בעבר קסדות לרוכבי שטח) זו ירייה ראשונה בתחום קסדות הכביש. הם לא התבלבלו וכיוונו היישר אל הטופ של הקטגוריה הבכירה של הקסדות, עם קסדת כביש סופר ספורטיבית, והמיועדת – במילים שלהם עצמם – לרוכבי מסלול מקצועיים. נכון, אפשר (כמוני וכמו רוכבים חובבנים אחרים) לרכוב איתה גם ביום יום על אופנוע כביש. אבל המטרה העיקרית שלה, המטרה עליה הם הציבו את הכוונת, היא לשמש באמת את רוכבי הקצה המקצוענים, וכדי לעמוד ביעד שהציבו לעצמם הם השקיעו לא פחות מ- 10 שנות פיתוח ומחקר אינטנסיבי תוך שיתוף פעולה עם רוכבי ה MotoGP המובילים בעולם.
אז האם הם הצליחו? האם זה ניסיון "טוב" לקסדת כביש ראשונה? האם באמת ובתמים יש לנו כאן קסדה שהיא שוברת שיוויון אמיתית ושבאמת מצליחה לפגוע בול בפוני של הטופ של הליגה הבכירה?
בואו נראה.
כשהקסדה רק פורסמה לראשונה, היא יוצרה במהדורה מוגבלת של 200 יחידות בלבד, מה שכמובן הגביר את הסקרנות סביבה. לא הצלחתי לשים ידי על אחת מהן כשהן רק הגיעו לראשונה ארצה, אבל יום אחד בעת ביקור אצל ידידי ינון מחנות מוטושופ באילת נתקלתי במלאי לא צפוי של הקסדה – שעד אותו רגע ראיתי רק בתמונות אבל תמיד רציתי לבדוק. ולכן כשינון שלף בנונשלנטיות את הקסדה מהקופסה – בלעתי את הרוק, שלפתי מהכיס סטיפה של הרצלים – ולא מעט מהם – וקניתי לעצמי את ה- R10 בגירסת הקרבון השחורה (עוד על ההבדל בין הגירסאות בהמשך).
ישששש!
ראשית – הצורה.
אחד הדברים שישר שמים לב אליהם ישר כששולפים אותה מהקופסה ומהפאוץ' המהודר (שעשוי משתי שכבות בד, בחיי) ומחזיקים לראשונה את ה- R10 ביד הוא המבנה האווירודינאמי יוצא הדופן שלה המתבטא בספויילר גדול עם כנפונים צדדיים בחלקה האחורי. לדברי אלפינסטארס מדובר בפיתוח שנעזר לא רק בניסיון מתמשך על מסלולי המירוצים אלא עשה שימוש גם במנהרת רוח. הצורה הסופית שהתקבלה היא קסדה בעלת צורה מאורכת. בנוסף, היא מרגישה קלה בצורה משמעותית מקסדות אחרות ששמתי על הראש. או שאולי זו רק ההתלהבות שלי? רציתי לבדוק אותה באותו רגע אבל רצה הגורל ובאותה נסיעה לאילת הייתי דווקא עם אופנוע מז'אנר אופנועי האדוונצ'ר, כך שהעדפתי להתאפק ולשמור את הרכיבה הראשונה שלי עם ה- R10 לזמן שאחזור למרכז ואוכל סוף סוף לעלות על אופנוע ספורטיבי יותר – כראוי לרכיבה ראשונה עם הקסדה המסקרנת.
אגב, התמונות שאצרף כאן הן של הקסדה בצביעת הקרבון + אדום של חבר. במקרה, יש עליה גם דיבורית מדגם פאקטוק פרו של קארדו, עליה נעשה סקירה נפרדת בהמשך.
אז המתנתי בסבלנות עוד כמה ימים אבל סוף סוף הגיעה העת ואני עולה עם ה- R10 על הפניגאלה V4S שלי. כידוע, רושם ראשוני הוא חשוב, והדבר הראשון שאני מרגיש אחרי שאני חובש אותה ומתפנה להתבונן לצדדים – פרט למשקלה הקל – הוא ששדה הראייה שלי נפתח לצדדים ומעלה בצורה פנומנלית (וארחיב על כך בהמשך). אציין למען הדיוק שמשקלה של הקסדה לא באמת שונה מהותית מקסדות טופ אחרות שבדקתי, ואם יש הבדל מדובר בכמה עשרות גרמים לפה או לשם, וכמובן שהתקנת דיבורית מוסיפה עוד כמה גרמים לקסדה. עם זאת, היא באמת מרגישה קלילה. המשך…
ישראל של שנות האלפיים לא שונה מזו שמלפני 2000 שנה. גם אז, כמו היום, רצו היהודים החכמים את הדגם הכי משוכלל והכי חזק של החמור שהיה נמכר אצל היבואן האזורי. בעוד שניתן היה לרכוש לא מעט סוגי ודגמי חמורים ממודלים חדשים יחסית בתמורה לשק מטבעות לא גדול, היהודי החכם שיודע יותר טוב מכולם התעקש דווקא על הדגם המחוזק, זה עם הטורבו, זה עם האוזניים הזקופות ביותר והזנב הארוך ביותר.
למה? איש לא יודע. אולי זה גנטי, אולי אלה האיומים מבית ומחוץ שגרמו לנו לנסות להגיע לטופ מהר ככל שניתן (פן יסתיימו חיינו באבחת חרב רומאית או משהו כזה).
אז מה השתנה מאז? לא הרבה, חוץ מהעובדה שהחמורים הוחלפו באופנועים והרומאים כבר לא כאן, אבל במקומם יש לנו לא פחות פקקי תנועה. היהודי המודרני עדיין מחפש את החמור הכי מהיר בשוק, רק שהפעם הוא מגיע על שני גלגלים ועם מנוע שמרעיד את הלב (ואת השכנים). היום יש אופנועים עם יותר מחשבים מהחללית שנחתה על הירח. אבל זה לא אומר שאתם תדעו איך להשתמש בהם.
אבל רגע, בואו נעצור לרגע ונחשוב – האם באמת צריך להתחיל עם אופנוע עם מנוע 4 בשורה בנפח של 1000 סמ"ק ובהספק של מיליון כוחות סוס (או חמור) כשאתם בקושי יודעים איפה נמצאת ידית המצמד? זה כמו לנסות לרכב על דינוזאור כשאתם בקושי מסוגלים לשלוט בחתול שלכם. או שמא זה יהיה חכם יותר להתחיל עם אופנוע בעל מנוע צנוע יותר, אולי כזה שמפיק הספק צנוע כמו 40-50 כ"ס (כזה התואם רישיון A1), ורק אחרי צבירת מספיק ניסיון עליו – שידרוגו לאופנוע בעל הספק מעט גבוה יותר, וממנו שוב שידרוג לאחד חזק יותר וכן הלאה.
העלייה המדורגת בנפח המנוע וההספק היא כמו דיאטה – אנחנו לא אמורים להתחיל עם צום של שבוע… קודם כל בואו נפסיק לאכול שוקולד בארבע בבוקר. באותו אופן, אנחנו לא מתחיל עם אופנוע מפלצתי שיכול להגיע למאדים תוך שניות. אלא עם משהו שלא יגרום לנו להתגעגע לימים הטובים של החמור.
לעלייה מדורגת בנפח ובהספק המנוע יש מספר יתרונות. הנה כמה שחשבתי עליהם תוך כדי שאני בוחר את האופנוע הבא שלי:
שליטה
לא, לא בהקשר של BDSM… תתרכזו. אנחנו לומדים לשלוט באופנוע, לא האופנוע שולט בנו. צחוק צחוק בצד, אבל באמת, זוהי אולי הסיבה החשובה ביותר להתחלה הדרגתית. קשה מאוד להתחיל ברכיבה על סוסי פרא ולצפות לא ליפול ממש על השניות הראשונות. אופנוע הוא אמנם לא סוס פרא אבל הנפילות יכאבו לא פחות ואולי יותר, מה גם שיש סיכוי שזו תהיה הנפילה האחרונה שלנו. עדיף תמיד ללמוד לשלוט מעולה על אופנוע חלש יחסית ואז לעבור עם אותו סט של כישורים לאופנוע הבא, מאשר לשלוט באופן חלקי על אופנוע חזק מאוד שמנסה בכל כוחו – באמצעות בקרות – למנוע ממך מלעשות טעויות קטלניות.
