עמדת מצלמת אור-אדום/מהירות חדשה הוקמה בימים האחרונים על מעבר פסי הרכבת צפון מזרחית לכפר חב"ד, אחרי (או לפני, תלוי בכיוון הנסיעה) המעבר מתחת לכביש 1, בין הישוב צפריה לכפר חב"ד, לכיוון דרום מערב. ניתן להניח שמדובר במצלמה דו-כיוונית, כטבען של רוב מצלמות מעברי הרכבת.
תמונות:
על המפה:
(תודה ל- img770 ו- avrika על המידע והתמונות)
כרגיל, תזכורת:
מהן מצלמות המעברים על פני פסי הרכבת?
סעו בזהירות ובאחריות.
אחרי הפסקה קלה בהתקנות לאורך מסילות רכבת, אנו מתבשרים על שתי מצלמות מחסום רכבת חדשות על כביש פנימי ביציאה של קיבוץ הבונים לכיוון שמורת חוף דור, מערבית לכביש 2 (כביש החוף). מצלמה אחת מצלמת מערבה, והשנייה מזרחה.
המצלמה לכיוון מזרח:
המצלמה לכיוון מערב:
לאט לאט המשטרה מכסה את כל מעברי מסילות הברזל באזור זה. ללא ספק פעולה מבורכת.
על המפה:
(תודה לאורי על המידע והתמונה)
כרגיל, תזכורת:
מהן מצלמות המעברים על פני פסי הרכבת?
סעו בזהירות ובאחריות.
אחרי הפסקה קלה בהתקנות לאורך מסילות רכבת, אנו מתבשרים על מצלמת מחסום רכבת חדשה על כביש 3631 בכניסה לישוב ניצן, מערבית לכביש 4, צפונית לאשקלון. כמו התקנות דומות אחרות, ככל הנראה גם המצלמה הזו הינה דו-כיוונית, דהיינו מצלמת גם את התנועה המתרחקת (מאחור) וגם את זו המתקרבת (מהחזית).
על המפה:
(תודות ל- jkl5 מפורום ווייז על התמונות והמידע)
כרגיל, תזכורת:
סעו בזהירות ובאחריות.
התקנת מצלמות גאטסו במחסומי רכבת ממשיכה (וטוב שכך). אמש הותקנה מצלמה חדשה על כביש 40 בקטע שבין הכיכר שמובילה לתוך נתב"ג אל עבר פסי הרכבת ממזרח לכיכר, ולכיוון הרמזור בצומת עם כביש 46 – לכיוון מזרח.
המצלמה מצלמת גם עבירות אור אדום (דהיינו חציית פסי הרכבת בעת שהאור היה אדום ברמזור), וגם עבירות מהירות.
על המפה:
(תודות על המידע והתמונה ל- zeze13 ולאריאל איינהורן)
כרגיל, תזכורת:
ראו הוזהרתם.
התקנת מצלמות גאטסו על גבי נקודות מפגש של כבישים עם פסי רכבת ממשיכה. וכעת אנחנו מתבשרים על עמדה חדשה ביציאה מהמושב נבטים בדרום, לפני פסי הרכבת והחיבור עם כביש 25. המצלמה הינה דו-כיוונית, דהיינו מצלמת גם את התנועה המתרחקת (מאחור) וגם את זו המתקרבת (מהחזית).
על המפה:
(תודות על המידע והתמונה ל- Gadikr מפורום ווייז)
כרגיל, תזכורת:
ראו הוזהרתם.
המגמה החיובית נמשכת, ועמדת גאטסו חדשה הוקמה לפני מספר ימים בנקודת המפגש בין כביש הגישה למפעל פרי-אור וליישוב באר גנים צפונית לאשקלון, לבין פסי הרכבת במקום.
על המפה:
(תודות לספי88 על המידע והתמונה)
כרגיל, תזכורת:
ראו הוזהרתם.
אי שם בתחילת שנת 2017 החל מישהו במשרד התחבורה להקצות משאבים להגנה (או לפחות להתראה) על פני מעברים של פסי רכבת בהם לא הותקנו מעברים מפלסיים – דהיינו במקומות בהם לא הרימו גשר או חפרו מנהרה מתחת או מעל לפסי הרכבת. במספר מקומות הותקנו עמדות למצלמות גאטסו לפני ו/או אחרי המעברים של פסי הרכבת. לעיתים מדובר בשתי עמדות נפרדות, ולעיתים מסתפקים בעמדה אחת המשמשת כמצלמה דו-כיוונית.
נכון לרגע כתיבת שורות אלה טרם ידוע האם העמדות הללו (בחלקן או בכולן) יהיו מאויישות במצלמות אמת או שמא הן תעמודנה כדחלילים ריקים במשך רוב הזמן.
עידכון אחרון לדף זה בוצע ב- 14.01.18
נקודת האור בכל הנוגע למצלמות אלה, בניגוד לקרוב ל- 95% משאר הנקודות בהן הותקנות מצלמות גאטסו על כבישי ישראל היא ללא ספק העובדה שמדובר על הסבת משאבים לטובת הציבור, בניגוד להעמדת מצלמות בדרכים מהירות בהן הייעוד היחידי הוא לשאוב עוד ועוד כספים מהציבור. די בנפש אחת שתינצל כתוצאה מהמצלמות הללו כדי שכל התקנתן תהיה שווה וראוייה.
נכון לרגע כתיבת שורות אלה קיימים מספר מצלמות על פני מחסומי רכבת (מצפון לדרום):
מערבית לכביש החוף באזור אביחיל
נעדכן במידה ועמדות נוספות מסוג זה יוקמו.
עכשיו זו כבר עובדה מוגמרת. מישהו במשרד התחבורה החליט להקצות משאבים להגנה (או לפחות להתראה) על פני מעברים של פסי רכבת בהם לא הותקנו מעברים מפלסיים – דהיינו במקומות בהם לא הרימו גשר או חפרו מנהרה מתחת או מעל לפסי הרכבת. בין אם העמדות הללו יהיו מאויישות במצלמות אמת ובין אם הן תעמודנה כדחלילים ריקים במשך רוב הזמן – את זה ימים יגידו. אבל ללא ספק מדובר על הסבת משאבים לטובת הציבור, בניגוד להעמדת מצלמות בדרכים מהירות בהן הייעוד היחידי הוא לשאוב עוד ועוד כספים מהציבור.
תזכורת: מחסומי רכבת ב-נחשולים (דור), עתלית, כביש 206, כביש 5511 (חוות רונית).
על כל פנים, אילו שתי עמדות הנמצאות על דרך חקלאית ממזרח לאביחיל, והן נמצאות עשרות מטרים מזרחית לכביש החוף (כביש מספר 2) באזור הצפוני לנתניה, ומעט דרומה מביתן אהרון. לרובם המוחלט של הנהגים אין כל סיכוי או סיבה להתקל בהן.
שתי העמדות:
המזרחית מבין השתיים:
המערבית מבין השתיים:
על המפה:
(קרדיט ל- zeze13 על התמונות והמידע)
כרגיל, תזכורת:
ראו הוזהרתם.
עברו בקושי מספר ימים, ואנחנו מקבלים עוד שתי מצלמות גאטסו המשמשות לאכיפת החצייה של פסי רכבת (המגמה אותה תיארתי כאן ממשיכה). הפעם מדובר בכביש 5511 הסמוך לחוות רונית, בערך מול געש. מצלמה אחת מצלמת ממערב למזרח, והשנייה ממזרח למערב.
אגב, המהירות המותרת במקום היא 30 קמ"ש, לכן אם הן יוגדרו לתפוס על מהירות – הן יעשו קופה יפה.
חסרות לי תמונות מהמקום, אודה לעזרתכם.
על המפה:
כרגיל, תזכורת:
ראו הוזהרתם.
המגמה אותה תיארתי כאן ממשיכה. הפעם מדובר בכביש 206 הסמוך לפארק תעשיות רותם ליד דימונה (כן כן, סמוך ל"מפעל הטקסטיל" שליד דימונה). הכביש מחבר בין כביש 25 לבין העלייה לירוחם דרך המכתש הגדול. המצלמה מצלמת ממזרח למערב.
אגב, זוהי המצלמה הדרומית ביותר, נכון לעכשיו, בישראל.
על המפה:
(תודה ל- yoniMeow על המידע והתמונה)
כרגיל, תזכורת:
ראו הוזהרתם.
טוב, זה מוזר. באמצע ינואר התחלתי לקבל דיווחים אודות שתי מצלמות גאטסו חדשות בעתלית. ולא סתם, אלא על מחסום רכבת. לאחר בדיקה מתברר שאכן, מדובר בלא פחות משתי עמדות למצלמות גאטסו, אחת מכל צד של מחסום הרכבת. המצלמות ממוקמות ממש לפני הכניסה לבסיס חיל הים.
מיקום המצלמות הוא כזה שהלולאות שלהן מותקנות בדיוק על קו העצירה לפני המחסום – אחת מכל כיוון.
שימו לב, המהירות המותרת בקטע הכביש הזה היא 30 קמ"ש. אם המצלמות יופעלו, יש סיכוי שהרבה נהגים יחטפו שם. לפי מיטב ידיעתי, זה קטע הכביש בעל המהירות הנמוכה ביותר שעליו מותקנות מצלמות בישראל – בשלב זה.
התקנה יוצאת דופן זו היא הראשונה מסוגה בישראל, וככל הנראה, אם תיושם בפועל (בהנחה שאלה אינם רק דחלילים) – היא תתפוס את הנהגים שלא מצייתים למחסום הרכבת במקום – עניין הזוי בפני עצמו כיוון שמי שבוחר במודע שלא לציית למחסום רכבת הרי לא רק מסתכן בקבלת דו"ח, אלא מסתכן בחייו בצורה הרבה יותר קיצונית מאשר בכל סוג אחר של צומת.
המצלמה לכיוון מערב:
המצלמה לכיוון מזרח:
הלולאות של אחת המצלמות, ומיקומן יחסית לקו העצירה:
על המפה:
כרגיל, תזכורת:
ראו הוזהרתם.
מאז תחילת שנות ה- 2010 פרסו משרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל מערכת מצלמות מהירות אוטומטית (פרוייקט המכונה "א3", העושה שימוש במצלמות מתוצרת חברת גאטסומטר – או גאטסו בקיצור – ההולנדית) שהתפרסה בשיאה על כ- 300 עמדות על כבישי הארץ. מערכת זו שמוכרת לכל נהג בצורת עמודים כתומים כשבראשם תיבה בה ממוקמת מצלמה (או לא, אם זה היה דחליל) ספגה ביקורות רבות במידה רבה של צדק, והיתה מעורבת במספר משפטים מתוקשרים. השיטה בה המערכת עובדת היא פשוטה מאוד: מצלמת א3 קולטת אותך ברגע מדויק אחד כשאתה חולף על פניה, היא מודדת כמה מילישניות לוקח לגלגלי הרכב (או האופנוע) שלכם לעבור בין פס מגנטי אחד לפס שני, מחשבת מה היתה מהירותך, ואם נמצא שהיא מעל לרף מסויים שנקבע לאותה מצלמה – צ'יצ'ינג – היא מצלמת שתי תמונות וקיבלת דו"ח מהירות (אפשר להשתמש בהן גם לעבירות אור אדום, אבל זה סיפור אחר).
בישראל כמו בישראל, נהגים ורוכבים פיתחו שיטת התמודדות פשוטה עם שיטת אכיפת המהירות הזו: סעו כמה שבא לכם, שניה לפני התיבה הכתומה דופקים ברקס של החיים, עוברים את המצלמה, ושניה אחרי זה בום – תנו גז כאילו אין מחר. כל זה בגלל שמצלמות א3 בודקות מה קורה בנקודה אחת בלבד, ומי שמכיר את המיקום יכול לעבור אותה בלי בעיה ולחזור מיד לקצב המהירות הקודם שלו.
מעכשיו הכללים עומדים להשתנות: משטרת ישראל מתכננת לפרוס מערכת שעובדת על עיקרון של מדידת מהירות ממוצעת בקטע שלם. במקום לבדוק את המהירות ברגע נתון בנקודה מסויימת, המערכת שהמשטרה מתכוונת להכניס לשימוש בוחנת את ההתנהגות לאורך מקטע שלם. זה מעבר מהותי מ"צילום עבירה" ל"מדידת התנהגות", ותהיה לזה השלכה שתשפיע על כולנו. אולי.
כבר כתבתי על הפיילוט של המערכת.
קודם כל – איך עובדת הטכנולוגיה?
העיקרון בסיסי למדי. קטע כביש מוגדר כ"קטע מפוקח". בתחילתו – מצלמה (אחת או יותר). בסופו, עוד מצלמה. כשנכנסים לקטע המצלמה ראשונה קולטת את כלי הרכב כשהוא עובר על פניה, מצלמת אותו ורושמת את השעה המדויקת (כלומר כל רכב שעובר מצולם, ולא רק אם הוא מבצע עבירה). מצלמה שנייה, במרחק של ככה וככה קילומטרים קולטת את אותו רכב כשהוא יוצא מהמקטע ורושמת שוב את השעה. מכאן זו בעיית תנועה במתמטיקה של כיתה ד'… חלוקת המרחק הידוע בין שתי המצלמות בזמן שחלף נותנת את המהירות הממוצעת.
לדוגמה, אם המהירות החוקית עומדת על 90 קמ"ש באותו קטע כביש, זה אומר שכלי רכב שנוסע במהירות החוקית יעבור לא יותר מ- 25 מטר בשניה. אם בין שתי המצלמות יש, למשל, 1 ק"מ (או 1000 מטר), אז כלי רכב שנוסע במהירות חוקית של 90 קמ"ש אמור לעבור את הקטע הזה ב- 40 שניות, אבל לא פחות מזה. אם נסע את הקטע ב- 40 שניות – לא יקבל דו"ח:
לעומת זאת, אם יחצה את קו הסיום של הקטע בפחות מ- 40 שניות – משמעות הדבר היא שהוא בוודאי נסע מהר מהמותר, איפושהו, במהלך הקטע. באיזו מהירות? האם האט לאחר מכן, האם עצר בצד, האם השתולל בדרך? לא ידוע.
ההבדל בין שתי שיטות המדידה הוא מהותי: במצב הנוכחי מערכת א3 רואה את הרכב עובר על פניה במהירות חריגה ומתעדת את הרגע הזה. לעומת זאת, המערכת החדשה לא רואה כלום מלבד שתי נקודות כניסה ויציאה. מה שקורה באמצע נשאר בלתי מתועד, רק התוצאה מרמזת על כך שהיתה עבירה איפושהו במהלך הדרך.
ויש לזה השלכה משמעותית כפי שנראה מיד. המשך…
יש רכיבות שאתה יוצא אליהן כי צריך. ויש רכיבות שאתה יוצא אליהן כי אתה חייב – לנשום, להשתחרר, להזכיר לעצמך למה התחלת לרכוב בכלל. המפגש עם המולטיסטראדה V2 S של דוקאטי לשנת 2025 שייך לקטגוריה השנייה. הכלי הזה לא בא רק לקחת אותך ממקום למקום – הוא גורם לך לרצות לסטות מהדרך, בכוונה.
המולטי החדש (נקרא לו כך מעתה לטובת הקיצור, ואם יהיה צורך להבדיל בינו לבין אחיו הגדול – וכשצריך – נציין את זה באופן ספציפי) הוא כלי מסקרן מאוד. לא בגלל שלא רכבתי על מולטי בעבר… ברוך השם מאז 2015 רכבתי על כל מה שכתוב עליו "דוקאטי" והיו ברשותי לא מעט מולטיסטרדות. אבל הפעם החברה מבולוניה עשתה משהו חדש, אפילו על גבול היוצא דופן: הם לקחו קונספט מנצח (עבורם, בכל זאת מדובר בבסט-סלר בשביל דוקאטי), תקעו לו מנוע חדש, מעט חזק יותר, פשוט יותר לתחזוקה – אבל קטן מעט בנפח וללא מנגנון ה- DESMO שמהווה כרטיס ביקור מוכר, ועל הדרך שיפרו אותו באלקטרוניקה של הביוקר, וכל זאת – תוך כדי הפחתה של לא פחות מ- 10% מהמשקל של הדגם היוצא. שיפור ביצועים, הפחתת משקל, ותחושת פרימיום.
נו? לא מסקרן? בטח שכן. נו ואני לא אשכב על הגדר בשבילכם? בטח שכן.
אז עשיתי פעמי אל סוכנות ליגל בתל אביב. ויזואלית – כמו הרבה מהדגמים שלהם – הדוקאטי הזה נראה כאילו הוא מחכה שמישהו יזיז אותו מהמקום וייתן לו לנשום. אדום עם נגיעות של שחור, חד, מדויק – מוכן לרקוד, כמו ממתק שבא לך ללקק. למי שלא יצא לו לרכוב על מולטי בעבר – ה- V2S החדש של 2025 ייראה פחות או יותר זהה לדגם הקודם. אבל מי שמכיר את ליין הכלים הזה יכול לזהות כבר מהמבט הראשון שזה לא "עוד עדכון לדגם ותיק", יש גם שינויים מעבר לעיצוב הכוללים חרטום מעט שונה, מיגון רוח מקיף חדש, תעלות חדשות להזרמת אוויר קר לאזור הרוכב ופינוי אוויר חם מהמנוע, יחידת תאורה חדשה, צג דיגיטלי חדש, קונסולת מתגים חדשה, ובעיקר – הוא נראה קטן וצר יותר מהדגם היוצא. על המנוע החדש נדבר עוד מעט.
מסובב מפתח (במולטי V2S אין התנעה ללא מפתח כמו באחים הגדול המולטי V4ים למיניהם), הצג מתעורר לחיים. קליק על המתג בכידון ימין, ואחרי 2-3 סיבובים מוכרים של המתנע המנוע מתעורר לחיים. אני עולה על הכלי, מרים רגל גבוהה מעל המושב (בקושי, יש לציין, אבל זו בעיה שלי לא שלכם), אם כי אפשר כמובן להנמיך את האופנוע (מידות, משקלים וגבהים – בהמשך). מרים את ג'ק הצד, ואז זה מכה בי: הכלי פשוט קליל, מרגיש כמו מיניבייק. מתמרן קדימה אחורה כדי לצאת מהחניה וההפחתה במשקל ברורה ומורגשת יותר ויותר מרגע לרגע. איזה כיף! המשך…
רכיבה בטוחה מתחילה בהתאמה נכונה של ציוד הרכיבה שלנו – ועם חברת Shoei היפנית, אנחנו נחשפים לרמה מקצועיות חדשה שלא הכרנו עד כה בישראל.
אם עד היום היינו בוחרים קסדה לפי מידת היקף ראש בלבד, הגיע הזמן להכיר את Personal Fitting System או PFS – שירות פורץ דרך מבית Shoei, שמבטיח התאמה אישית ומדויקת של הקסדה למבנה הראש שלך – התאמה אישית ב-4 צירי מדידה, כשהתוצאה: נוחות מקסימלית ובטיחות משופרת, בכל מצב רכיבה.
מכיוון שאני אישית מאוד אוהב את הקסדות של שואי והייתי בעלים של לא מעט דגמים עם השנים, החלטתי לעשות מעשה ולעבור תהליך מדידה כזה בעצמי. אז הנה, אתם נהנים מהתוצאה.
קודם כל – למה התאמה אישית חשובה כל כך?
כאמור עד כה היינו קונים קסדה על סמך פרמטר מידה אחד בלבד – היקף הראש – ולפיו גזרנו את מידת הקסדה, לרוב ממידות XXS לילדים ועד XXXL לאבטיחים (עם גדולי הראש הסליחה). לרוב זה עובד, ויצרני הקסדות השונים מנסים לתת מענה.
הנה למשל טבלת מידות שמפורסמת על ידי חברת שואי בעצמה:
אבל המציאות כמובן היא טיפה יותר מורכבת. בגלל שלאנשים בעולם יש צורות ראש שונות, מדידת היקף ראש לא מספיקה. יש מצב שהקסדה החדשה שקנינו, גם אם היא לכאורה במידה הנכונה – לא תשב לנו בול על הראש. יכולות להיות לכך לא מעט סיבות, החל הבדלים פיזיולוגיים בצורת הגולגולת, דרך שינויים בתסרוקת וכמובן הבדלים בדגמי הקסדות. כתוצאה מכך הקסדה מרגישה לא טוב. היא לוחצת פה, רפוייה שם, מפריעה שם, ובסופו של דבר יוצרת חוסר נוחות. כבר קרה לי שקסדה מסויימת שקניתי והרגישה לי מצויין במדידה בחנות, התגלתה כמעצבנת מאוד אחרי רכיבה רצופה של שעה.
וזה לא רק עניין של תחושה. קסדת אופנוע שיושבת היטב על הראש לא רק מרגישה טוב יותר – היא גם מגנה טוב יותר. התאמה מדויקת מונעת תזוזה לא רצויה של הקסדה, מפזרת את האנרגיה בצורה אופטימלית במקרה של פגיעה, ומונעת נקודות לחץ או כאבים במהלך רכיבה ממושכת.
אז מה זה בעצם Shoei PFS?
מדובר בשיטה חדשנית שפיתחה יצרנית הקסדות הותיקה מיפן, ומיושמת כיום בנקודות שירות נבחרות ברחבי העולם – כולל לראשונה גם בישראל, באבזריון תל אביב, המיועדת למדידה והתאמה אישית של קסדות Shoei. השירות כולל תהליך מדידה מדויק באמצעות כלי מדידה ייעודיים ותוכנה מתקדמת שפותחה במיוחד. המערכת מנתחת את מבנה הראש שלך ומספקת המלצות להתאמה אישית של הקסדה, כולל מידה, סוג הריפוד, רמת הקושי והעובי שלו, ומיקומו. אחרי ההתאמה – הקסדה יושבת טוב יותר, במנח מדוייק יותר על הראש, והיא כאמור ממש מותאמת אישית לצורת הראש של הרוכב.
איך זה עובד – שלב אחרי שלב:
את התהליך אפשר לבצע על קסדה חדשה (ואז, מן הסתם, נבחר קסדה מליין הקסדות הנוכחי של Shoei), או על קסדה שכבר נמצאת ברשותנו. במידה ומדובר בקסדה משומשת, יש צורך לרכוש ריפודים פנימיים חדשים – ותכלס זה הגיוני לגמרי כי רק כך נוכל להתאים את הריפודים בצורה הטובה ביותר לראש.
ביקשתם אז הנה, אני שוב מקריב את עצמי עבורכם הקוראים, כדי לכתוב לכם סקירה על אחת הקסדות המסקרנות שהגיעה ארצה בשנה האחרונה – קסדת הדגל של היצרן האיטלקי Caberg – היא ה- Drift Evo 2. אוף העבודה הזו ממש קשה. הגיע הזמן לבקש העלאה במשכורת מעצמי.
רכבתי לפני כמה שנים עם הדגם הקודם של קאברג – ה- Drift Evo הראשונה. הקסדה מצאה חן בעיני מאוד עד כדי כך שקניתי לעצמי עוד אחת (כן, זו מחלה מאובחנת, אל תשאלו שאלות LOL). כעת, עם הגעתה של הגירסה החדשה הנקראת בפשטות Drift Evo 2 שמחתי על ההצעה לנסות גם אותה ולספר לכם על התרשמותי ממנה.
מה שהופך אותה, בעיני, למיוחדת הוא שני דברים: הראשון הוא המחיר האטרקטיבי והשני הוא פיצ'ר בטיחות חדש וייחודי. מיד נרחיב.
אז הנה, קבלו.
לדריפט איבו 2 המיובאת ארצה ע"י שחורי תקשורת יש 2 גירסאות: הראשונה גירסה בה המעטפת עשויה פיברגלס במגוון צביעות, והשניה גרסת קרבון הקיימת בשלוש צביעות – אותה בדקתי. הקסדה תואמת כמובן את התקן האירופאי העדכני ביותר למיגון קסדות – ECE 22.06.
בקופסה תמצאו פאוץ' נשיאה, את הקסדה עצמה, משקף פינלוק שאותו מרכיבים בחלקו הפנימי של המשקף הראשי של הקסדה ושאמור למנוע אדים על המשקף בעת רכיבה בחורף, סנטרון לסגירת האזור שמתחת לסנטר ברכיבה בחורף וספרוני הדרכה.
