קטגוריה: דברים חשמליים

מיצו רוכב על Energica Experia (מודל 2023)

תודו, אתם רוצים את השורה התחתונה. נו, תודו.

אז יאללה, קבלו: אני אומר שזה מגניב.

אבל רגע, זה לא מסתכם בזה וזה לא מושלם. אני רוצה לתת לכם קצת יותר מידע, ובעיקר לספר לכם למה זו השורה התחתונה ומה בכל זאת צריך לשפר. תהיו איתי.

כולנו רואים איך כמות כלי הרכב החשמליים על כבישי הארץ הולכת וגדלה, אבל באופנועים אנחנו עדיין לא רואים מספרים דומים. יש כמה יצרנים בעולם הקטנועים, ומלבד זירו, שמוכרת בארץ מספר קטן של אופנועים "גדולים" בשנה, התחום כמעט לא קיים. כנראה שעוד לא הגענו לבשלות.

וזה הגיוני. רובנו משתמשים במכונית לתחבורה: בית, עבודה, בית, ואולי קצת סידורים. לצרכים האלה גם טווח מעשי צנוע מספיק, וכשאין מגבלת משקל אפשר פשוט להגדיל את הסוללה, על חשבון משקל עצמי שעובר לא פעם את 2 הטון, ולקבל טווח של מאות קילומטרים. ברכב אפשר גם להכניס מטען מהיר ולפנק את הנוסעים במסכים, אפליקציות פלוצים ושלל פיצ'רים שיסיחו את דעתם מהמגבלות של לנסוע בטנק ששוקל 2.5 טון.

בעולם הדו-גלגלי הסיפור אחר. אופנועים "גדולים" פונים לנישה של רוכבים שמשתמשים בהם בשביל הכיף, לטיולי סוף שבוע, ובאופן כללי ככלים שיש להם קשר רגשי אליהם. קטנועים, לעומתם, משמשים כמעט רק לתחבורה יומיומית. הדרישות של הרוכבים האלה ברורות: תן לי כלי שנוסע טוב, מהר וחזק, עם או בלי מורכב/ת, עם או בלי ארגזים, מאובזר, בטיחותי, אמין, שנראה טוב ומשדר אמירה, ושיודע לנסוע טווח ששימושי לטיולים. אפליקציה מטופשת כזו או אחרת לא תרגש אותם. תן להם מכלולים איכותיים, ביצועים וטווח, וקנית אותם.

בדיוק כאן מתחילה הבעיה. באופנוע יש מגבלת גודל ובעיקר מגבלת משקל, ואי אפשר להעמיס עליו סוללה עצומה. כל ניסיון להגדיל את הסוללה כדי להגדיל את הטווח מחייב לחסוך משקל במקום אחר, והתוצאה היא אופנועים שמתפשרים בהרבה תחומים. זה איבד את הפואנטה, והרחיק לקוחות מאולמות התצוגה.

ואז הגיעה אנרג'יקה.

אנרג'יקה, חברה איטלקית המגיעה מאזור מודנה, שהייתה הספקית הבלעדית של אליפות MotoE במשך ארבע עונות, מתהדרת בטכנולוגיה ובעיצוב איטלקיים. בשנות ה-80 או ה-90 אני לא בטוח שזו הייתה מחמאה, אבל בימינו הסיפור שונה לגמרי. למען ההגינות אוסיף שברגע כתיבת שורות אלה אין לי מידע על האמינות לאורך זמן של המותג, או על בעיות כאלה ואחרות, אם בכלל יש כאלה. אבל אין ספק שמדובר ביצרן שלא נח על שמריו, ושמשלב בכלים שלו עיצוב מוקפד לצד פתרונות טכנולוגיים: סוללות גדולות, ריכוז מסות, טעינה מהירה ורכיבים מהטופ.

האקספריה, שאנרג'יקה מגדירה "Green Tourer", נחשף במאי 2022 בסבב MotoE במוג'לו. זה אופנוע שמשדר תדמית של כלי שבא לתת עבודה, אבל גם לאפשר ליהנות מביצועים ומכיף, משהו שקצת חסר לנו בשיממון החשמלי. מהרגע שנחשף רציתי לרכוב עליו. בתמונות הוא נראה נפלא ומזכיר מאוד את המולטיסטרדה הגדול של דוקאטי, אופנוע שחביב עלי באופן אישי. כשהגיעה ההזדמנות להפשיר אופנוע מבחן, לא פספסתי אותה.

האקספריה עומד בגאון על המדרכה ליד אולם התצוגה של היבואן ומשדר מראה של אדוונצ'ר קרבי. כלי המבחן הגיע בלי מזוודות צד (את הארגז בחרתי להשאיר בסוכנות). מקדימה – חרטום מחודד עם פנס כפול שמזכיר בצורתו את ה-S1000XR של במוו, ואם לא שמים לב ל"אין אגזוז", אפשר בהחלט להתבלבל. חישוקי הגלגלים יצוקים, בקוטר 17 אינץ' בשני הקצוות, ומהמפעל הם מגיעים נעולים בצמיגי פירלי סקורפיון טרייל II כמו המולטיסטרדה של דוקאטי.

המשך…

מיצו רוכב על Zero SR (מודל 2016)

חשמל הוא העתיד. ככה אומרים לנו. מיטב יצרני הרכבים עוסקים בניסיונות ברמות כאלה ואחרות של הצלחה (או כישלון, תלוי מאיזה כיוון אתם מסתכלים על זה) לייצר רכבים מונעים בכוח חשמלי, וזאת מתוך ההבנה שמנועים חשמליים לא רק שאינם מזהמים את הסביבה כמו מנועי פליטה, אלא שהם הרבה יותר חזקים, בעלי מומנט המושג מסל"ד אפסי, ומסוגלים תוך כדי כך להציע ביצועים מפתיעים לרכבים שאחרת היו צריכים להסתפק בתאוצה של לוח שנה מ- 0 ל- 100. ולא רק יצרני רכבים, אלא גם יצרני אופנועים נכנסו לנישה, בנתיים בקטנה.

המגבלה המהותית ביותר לשימוש בכוח חשמלי להנעת כלי רכב טמונה בסוללה עצמה. הטכנולוגיה העכשווית לייצור סוללות מאפשרת אמנם לאגור את המתח הדרוש להנעת המנועים, אבל כדי להשיג מהירות גבוהה ישתמש המנוע בכמות נכבדת מהמתח האגור בסוללה, וכדי לנסוע רחוק, יהיה צורך בסוללה בעלת קיבולת גבוהה מאוד. המשקלים של סוללות אלה הם בסדר גודל שרכב פרטי ממוצע יכול לשאת בקרבו, אבל בעוד שרכבים נהנים ממרחב פנימי כזה או אחר שמאפשר התקנה של סוללות גדולות המספקות טווחי נסיעה גדולים יותר, לאופנועים אין את הלוקסוס הזה. המרחב הפנימי שלהם שהתפנה כתוצאה מהסרת המנוע, הקלאץ', תיבת האוויר ומיכל הדלק – מצומצם. וכתוצאה מכך, גודל הסוללה שניתן להתקין באופנועים חשמליים מגביל מאוד את טווח הנסיעה על האופנוע.

טווח הנסיעה המצומצם הוא בעיה אחת, אבל מה שהופך את העניין למסובך יותר היא העובדה שגם הטעינה של הסוללות אורכת זמן. הרבה זמן. ובכל זאת, ואני חוזר לרגע לתחילת הפסקה הראשונה – אומרים לנו שחשמל הוא העתיד. ואם זה מה שהמומחים אומרים, בוודאי יש לזה סיבה.

ולכן, כשנתקלתי בהזדמנות לרכוב על אחד האופנועים החשמליים המובילים היום בעולם הדו-גלגלי, ה- Zero SR, דגם ה"ספורט" של היצרן האמריקאי זירו – לא ויתרתי ומיהרתי חיש קל להגיע לאסוף אותו לרכיבת מבחן. האופנוע, להלן יכונה בקיצור "זירו", מיובא ארצה ע"י אופנועי זירו מכוכב יאיר, והוא הדגם הספורטיבי, המשוכלל והמהיר ביותר של היצרן.

zero-sr-1

האופנוע האדום מחכה לי בחניה, טעון ל- 100%, וכאן בניגוד לרכיבה על כל אופנוע אחר אני ממש צריך לעבור תדריך הכולל הסבר לגבי מצבי הרכיבה השונים, תפעול המצערת והמכלולים, תזכורת לכך שאין ידית קלאץ' ורגלית הילוכים במקום שהיית מצפה להם, וכמובן הרצאה לגבי עניין הטווח – עניין שאליו עוד נחזור בהמשך.

המשך…

נגישות