קטגוריה: חקיקה

באופק: התחלת פיילוט למדידת מהירות ממוצעת – אמיתי או פייק?

באייטם שפורסם אמש בכלכליסט נכתב כי המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל החלו בעבודת מטה להחלפת מערכת מצלמות המהירות א3 שפרוסות ברחבי ישראל במצלמות מסוג חדש שיהיו מסוגלות למדוד מהירות ממוצעת. עוד אומרים לנו בכלכליסט שהפיילוט הראשון למצלמות החדשות יתקיים בעוד מספר חודשים בכביש 90.

מדידת מהירות ממוצעת היא דרך אפקטיבית למדי להפחתת המהירות על קטעי כביש מסויימים (אם משתמשים בה בצורה נכונה), ומדינות רבות בעולם משתמשות בשיטה זו בדרגות שונות של הצלחה – בריטניה, צרפת, שוויץ, הולנד, בלגיה, אוסטרליה ועוד. עד כה לא השתמשו בה בישראל, אבל אם האייטם נכון, יש סיכוי שבעתיד הקרוב נתחיל לראות ניצנים של מערכות כאלה גם על חלק מכבישי ישראל (ואם אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה – אין סיכוי שמי שיחליט על המערכת הזו בארץ ידאג שהיא תוטמע בצורה הנכונה).

בתמונה – שלט המתריע בפני התחלת קטע מהירות מפוקח בבריטניה:

בואו נסביר קצת על מערכת מדידת מהירות ממוצעת, ואחר כך נסביר למה במצב הנוכחי אין סיכוי שישתמשו בה בישראל:

במערכת מדידת מהירות ממוצעת משתמשים במצלמות דיגיטליות הממוקמות לרוחב כביש בנקודה אחת, ולאחר מרחק מסויים – שוב סוללת מצלמות לרוחב הכביש בנקודה שניה. בהנחה שהמרחק בין המצלמות הוא קבוע ולא משתנה, אם מכונית מצולמת בעת שהיא עוברת על פני מצלמה א' ואחרי X דקות היא עוברת על פני מצלמה ב' ובהנחה שמדידת הזמנים בין המצלמות מדוייקת, המערכת האלקטרונית תוכל מיד לחשב את הזמן שלקח לאותו רכב לגמוא את המרחק הנתון.

בתמונה – מצלמות מהירות ממוצעת על כביש בבריטניה:

לדוגמה, אם נעמיד סט מצלמות אחד על כביש החוף מיד אחרי מחלף זכרון לכיוון דרום, ואת סט המצלמות השני בסמוך לג'סר א-זרקא – מרחק של 7 ק"מ ביניהן – ובהינתן שהמהירות המותרת באותו קטע עומדת על 90 קמ"ש, הציפייה שיקח למכונית לפחות 4.6 דקות לעבור את המרחק הזה. כלומר, אם יקח לה 4.7 דקות, 5 דקות, 6 דקות או חצי שעה לעבור 7 ק"מ – הנהג לא נסע מעל למהירות המותרת.

אבל אם המכונית צולמה כשהיא עוברת על פני מצלמה ב' בפרק זמן שקטן מ- 4.6 דקות – למשל 4 דקות או 3.5 דקות – מכאן נובע שהנהג בוודאי נסע לפחות בחלק מהזמן במהירות הגבוהה מ- 90 קמ"ש, ומכאן נובע שהנהג בוודאי עבר על החוק, ולכן הוא יקבל דו"ח מהירות.

מהירות שווה דרך חלקי זמן. 3 יחידות במתמטיקה.

לכאורה – אחלה דרך לגרום לנהגים לשמור על המהירות החוקית, נכון?

אז זהו שלא. אם נמשיך את הדוגמה הקודמת, העובדה שהרכב מגיע לנקודה של מצלמה ב' אחרי 5 או 6 דקות לא אומרת בהכרח שהוא נהג לפי המהירות החוקית המותרת ולא חרג ממנה. שכן אם במשך 2 ק"מ מהקטע של אותם 7 ק"מ הוא נסע במהירות לא חוקית, אבל לאחר מכן הוריד את הרגל מהגז והקפיד לחצות את הקו של מצלמה ב' אפילו שניה אחרי 4.6 דקות, מבחינת מערכת המדידה הוא נסע כחוק, אבל בפועל יתכן שבמשך זמן מה הוא נסע על 200 קמ"ש…

לכן, מערכות מדידת מהירות ממוצעת טובות לקטעים בהם המהירות קבועה, כשהמרחקים בין המצלמות הם קצרים יחסית – כמה מאות מטרים ולא יותר מכך. בנוסף, חייבת להיות הקפדה שבאותו קטע כביש לא יהיה ניתן לעצור בצד, להיכנס לתחנת דלק או לצאת באחד המחלפים בדרך… קטע ארוך יותר יאפשר לנהגים פשוט לגוון את המהירות שלהם ולהתאים אותה כך שבחישוב ממוצע המהירות יצא שהם לא נסעו מהר מהמותר…

ושלא יהיה לכם ספק, כבר היום קיימות אפליקציות שברגע שיעודכנו במיקום אותן מצלמות – הן יתריעו בפני הנהג על כניסה לאזור מדידת מהירות ממוצעת, ויציגו לו את הזמן הנמדד שעליו לעבור את הקטע. כך יוכלו הנהגים להתחמק בקלות רבה מקבלת דו"חות מהירות בקטעים מפוקחים אלה, וזאת מבלי באמת לשמור על החוק.

הנהג יעבור את המצלמה הראשונה במהירות חוקית (כמו שקורה היום עם מצלמות הגאטסו), ילחץ על הדוושה וירביץ חלק מהדרך במהירות גבוהה ולא חוקית, ואז במשך יתרת הדרך עד המצלמה השניה הוא יפחית מהירות כך שבחישוב הממוצע הוא לא יתפס מגיע אל המצלמה השניה מהר מדי…

מכאן נובע שאם יהיו פקידים מספיק טפשים במשרד לבטחון פנים ו/או קציני משטרה מספיק בורים שיטילו את יהבם על מערכת מסוג זה – בדיוק כמו שהיו בנמצא הטפשים והבורים שחתמו על אישור מערכת א3 הפתטית לפני כ- 15 שנה – הם יגלו מהר מאוד שעשרות המיליונים שישפכו על המערכת הזו לא יועילו בכלום להפחתת תאונות הדרכים באותם קטעים. שכן מראש פיקוח מהירות ממוצעת נועד לכישלון והיעילות שלו מפוקפקת ויכולה להימדד רק בקטעים מפוקחים מצומצמים מאוד, קטעים שבהם ממילא אין כל משמעות למהירות הממוצעת.

בנוסף, כדי להקים מערכת מסוג זה ישנו מכשול נוסף שאותו צריך לעבור, והפעם מכשול חוקי.

נכון לעכשיו, כדי לתת דו"ח על מהירות, החוק מחייב ששוטר או קצין משטרה יראה במו עיניו את העבירה בעת התרחשותה. דהיינו, או שהוא מדד את המהירות באמצעות מכשיר אלקטרוני כמו ממל"ז או דבורה, או שהוא הסתכל בתמונה שצולמה על ידי מצלמת מהירות א3 שמראה שחור על גבי לבן את עבירת המהירות בעת ביצועה. המדידה חייבת להתקיים באמצעות מכשיר מדידה מאושר ומכוייל (ורק באמצעותם, אי אפשר למדוד מהירות באמצעות סטופר, ספידומטר ברכב או יונת דואר), כשהמדידה מנפקת מספר מדוייק בקמ"ש (ממנו מופחתים 5 קמ"ש למען הסר ספק).

במילים אחרות: אסור לשוטר לשער שהיתה עבירה, הוא לא יכול לנחש שהיתה עבירה, הוא חייב לראות אותה במו עיניו בעת התרחשותה (או כאמור להסתכל בצג המכשיר או בתמונה שמראה לו את המדידה המדוייקת).

המשך…

פורסם תמרור חדש המאפשר רכיבת דו"ג בנת"צ

תמרור חדש הוכנס לאחרונה לקובץ התקנות לקביעת לוח התמרורים בישראל (התש"ף 2020, יולי 22), תמרור המאפשר רכיבת דו"ג בנתיבי תחבורה ציבורית.

השינוי מגיע לאחר שב- בפברואר 2016 החל ניסוי ברחבי ת"א שבו התאפשרה רכיבת דו"ג על נת"צ תוך כדי מדידת מספר רב של פרמטרים ששימשו לאחר מכן לקבלת ההחלטה האם שילובם של האופנועים והקטנועים בנתיבים אלה מסכן אותם ו/או פוגע בנסיעת האוטובוסים בהם. הפיילוט בוצע על ידי צוות חוקרים מהטכניון בראשות המדען הראשי של משרד התחבורה ד"ר שי סופר, ובתיאום עם עיריית תל אביב בהובלתה של מיטל להבי, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבורה. הניסוי הוכתר בהצלחה ואף הורחב למקומות נוספים בארץ. עם זאת, הרוכבים היו מבולבלים ולא ידעו אם מותר או אסור לרכוב על הנת"צים.

נזכיר שעד כה נמנעה המשטרה מאכיפת רכיבת דו"ג בנת"צ וזאת מתוך העלמת עין – פרט למספר מאוד מצומצם של נתיבים בהם התקיים פיילוט בנושא. אך מעתה, מרגע שיותקן תמרור זה, תתאפשר רכיבה זו על פי חוק.

תמרור מס' 501 שונה כך שהחל מרגע התקנתו על הכביש, תתאפשר רכיבה של כלי רכב דו-גלגלי על נתיב התחבורה הציבורית וזאת על פי חוק.

בתום הנת"צ יגיע תמרור מס' 502:

כעת, משעוגן הנושא בחוק, רק נותר להמתין להתקנת התמרורים הלכה למעשה.

להורדת הקובץ: קובץ התקנות-8664

מה אפשר לעשות עם דו"חות משטרתיים? או – החטא ועונשו

קיבלתם דו"ח משטרה – מה עושים עם זה עכשיו? לשלם? לא לשלם? מה האופציות העומדות בפני הנהג? אנסה לסקור אותן כאן לטובת הקוראים.

חשוב לציין שאני אינני עורך דין ולכן אני קודם כל ממליץ לגשת לקבל ייעוץ מקצועי ממי שמוסמך לעשות זאת. כל האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ראוי ואין לראותו ככזה.

דרך המלך – תשלום הדו"ח

ראשית, הדרך הפשוטה ביותר להיפטר מהדו"ח המשטרתי היא כמובן האופציה הכי מתסכלת, והיא – לשלם את הדו"ח. כואב בכיס, אבל התשלום הוא כמו פלסטר – משלמים במכה וזה כואב פחות.

עם זאת, עליכם לזכור שמרגע ששילמתם על הדו"ח החוק רואה בנהג כמי שהודה בביצוע העבירה, והוא אינו יכול לטעון לחפותו, לא לבקש להמיר אותו, ולא לבקש להישפט עליו לאחר מכן.

בנוסף, מעבר לאלמנט הכספי הכרוך בתשלום הדו"ח(ות) שעלול(ים) להגיע גם לאלפי שקלים – למשל במקרה של ריבוי דו"חות מהירות ממצלמות א-3 שנשלחו באיחור לנהג – על הנהג לשקול גם את המרכיב של נקודות החובה ברישיון הנהיגה שלו, וריבוי נקודות שעלול להוביל לקורס נהיגה מונעת ובמקרים קשים יותר – אף לפסילת הרישיון. לכן רצוי לא להקל ראש במשמעות החוקית של תשלום הדו"ח מבלי לבדוק קודם האם לא ניתן לפעול בדרך אחרת (ניתן לבדוק מצב נקודות במוקד המידע של משרד התחבורה בטלפון 5678*).

את הדו"ח ניתן לשלם בסכום המקורי שלו בתוך התקופה הקבועה בחוק של 90 יום. לאחר מכן חלה על הסכום המקורי ריבית ותוספת פיגורים – 50% מיד עם פקיעת המועד החוקי לתשלום, ולאחר מכן עוד 5% מדי 6 חודשים.

בקשה להישפט – שיטת מצליח

האופציה השניה היא בקשה להישפט על הדו"ח – בעיקר כשאתם מאמינים בחפותכם ויש לכם הוכחות לכך. למשל שוטר שטוען שלא עצרתם בעצור, בעוד שלא היה לו שדה ראיה מתאים, ולכם יש מצלמת רכב שמוכיחה שכן עצרתם, תמרור לא חוקי או חסר, התנהגות לא ראויה של השוטר וכיוב'. לעיתים, הדו"ח עצמו

במקרה זה החוק מאפשר לנהג לבקש להישפט וזאת בטרם עברו 90 הימים לתשלום הדו"ח.

המשך…

ציפי חוטובלי – היידה הביתה

הנה עוד צד חיובי לפירוק הממשלה. סגנית שר התחבורה צ. חוטובלי הולכת הביתה כיוון שלא הצליחה להשיג די קולות במהלך הפריימריז הפנימיים במפלגת הליכוד, מה שאומר שחברי התנועה בעצמם העיפו אותה למקום שבו השמש לא זורחת (אלא אם תהיה הפתעה מרעישה ויגלו עוד זיופים, שקרים ורמאויות בפריימריז בליכוד מה שעשוי להעלות אותה חזרה אל מעל לקו האדום).

סגנית שר התחבורה היתה המובילה, המניעה העיקרית והדוחפת של הסנקציות הדרקוניות בתקנות התעבורה, שינוי שאם יעבור, יהפוך כל אזרח ואזרח לפושע בעיני החוק, תוך כדי גזילה של זכותנו להתגונן ולהילחם על חפותנו בבתי המשפט.

ציפי חוטובלי ביום חתונתה - 27 במאי 2013 - צילום ינאי יחיאל 480

תזכורת, למי ששכח:

במשרד התחבורה מכשירים את הקרקע לקראת מתן דו"חות מהירות המבוססים על מדידת זמן בין שתי נקודות

אושר בקריאה ראשונה החוק שמאפשר לשוטר לשלול רישיון לאדם גם אם כלל לא ראה את העבירה מתבצעת לנגד עיניו

היכונו לביאת הצינור – הנה זה כאן

עריכה: מסתבר שהשמחה היתה מוקדמת. צ. חוטובלי תחזור אלינו ובגדול בזכות הערעור שהיא הגישה על תוצאות הפריימריז בליכוד ובעיקר בגלל (לא בזכות) העובדה שמפלגת הליכוד זכתה ביותר מנדטים מהמצופה בבחירות. מצד שני, היא הוטסה היישר ממשרד התחבורה (בו הנזק שהיא עשוייה לגרום הוא בקנה מידה ארצי) למשרד החוץ, שם השמיים הם הגבול. אז היי, תהיו שמחים.

הנה נמצא עוד צד חיובי לפירוק הממשלה

כבר כתבתי כאן לא מזמן על הצד החיובי היחיד שנובע כתוצאה מפירוק הממשלה, וכעת מגזין גלובס מדווח על נקודת אור נוספת:

מכה למשטרה: מה קרה ל-120 מצלמות מהירות חדשות? – TV גלובס

נניח שאת הממשלה החדשה, כשתקום, תרכיב מפלגה אחרת. נניח שגם אם הליכוד יזכה להרכיב אותה, שר התחבורה הנוכחי ביחד עם סגניתו גב' צ. חוטובלי יאיישו תפקיד אחר. נניח שבישראל, כמו בישראל, יד אחת לא יודעת מה היד השניה עושה (הרי רואים זאת בבירור בכל התנהלות הממשלות לאורך השנים). אם כן, יש סיכוי לא רע ששר התחבורה החדש יפגע בכל הפרוייקטים שקודמו לתפקיד החל בהם, וזאת במסגרת עריפת הראשים המקובלת בעת כניסת שר חדש ממפלגה אחרת לתפקיד.

ימים יגידו.

לפירוק הממשלה יש המון הקשרים שליליים – ורק אחד חיובי

מבלי להכנס לפרשנויות פוליטיות אודות אחריותם הגובלת בפלילים של אלה שמחזיקים באשכים את אזרחי המדינה בעודם משחקים במשחקי אגו שעולים למדינה ולכולנו לא רק מיליוני שקלים רבים בצורת תקציבי בחירות למשפחות ההון המתפרנסות מכך, אלא בהפסדים עצומים לכלכלה כתוצאה מאי אישור תקציב המדינה ומנזקים שלא ישוערו כתוצאה מאי העברת חוקים ואי ביצוע חוקים שכבר הועברו – יש לפירוק הממשלה הנוכחית לפחות פן אחד חיובי פוטנציאלי.

גברת ציפי חוטובלי המובילה באופן עצמאי כמעט את אקט החקיקה הדרקוני עליו דיווחתי כאן בעבר, עשויה, אם הכל יתנהל כשורה, להפסיק לשרת כסגנית שר התחבורה.

אם אתם לא מכירים את הסיפור, או אם אתם סתם צריכים תזכורת, הרי היא לפניכם:

במשרד התחבורה מכשירים את הקרקע לקראת מתן דו"חות מהירות המבוססים על מדידת זמן בין שתי נקודות

אושר בקריאה ראשונה החוק שמאפשר לשוטר לשלול רישיון לאדם גם אם כלל לא ראה את העבירה מתבצעת לנגד עיניו

היכונו לביאת הצינור – הנה זה כאן

וזאת ציפי, במידה ושכחתם:

ציפי חוטובלי ביום חתונתה - 27 במאי 2013 - צילום ינאי יחיאל 480

הבטחתי לעקוב אחרי התקדמות החקיקה בנושא זה, ולכן אני שמח לבשר שסוף סוף עושה רושם שההתנגדות לאקט החקיקה הזה של גברת צ. חוטובלי צובר תאוצה, ויותר ויותר מומחים משלל תחומים משפטיים ותחבורתיים מרימים את קולם בדיוני ועדת הכלכלה בכנסת הדנה בתיקון לחוק: היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, נציג הסנגוריה הציבורית, וכן נציגי עמותות בטיחות. כולם כאחד עמדו על כך שהמאבק בתאונות דרכים אינו יכול להצדיק פגיעה בזכויות יסוד, כפי שהם מוצעות על ידי סגנית השר.

למרות שחלק מהדוברים היה עדין בדבריו (בכל זאת, לא כולם יכולים להביע את דעתם על התיקון לחוק, כפי שהיא נשמעת במסדרונות הכנסת ו-אוף דה רקורד), כל הדוברים היו אחידים בהתנגדותם בעיקר לשני סעיפים ספציפיים בהצעת החוק: האחד – כל נהג שיואשם בביצוע עבירת תנועה ויבקש להישפט, יידרש להפקיד מראש בקופת בית המשפט סכום שישמש כדמי ערבון, בגובה הקנס שנקבע לעבירה. השני – נהג שיחשוב שהדו"ח שניתן לא לא מוצדק ויבקש להישפט אך יורשע, בית המשפט יחויב להטיל עליו לא פחות מקנס כפול מזה שנקבע לעבירה.

נמשיך לעדכן.

היכונו לביאת הצינור – הנה זה כאן

"היכונו לביאת הצינור" היה ביטוי שהשתמשתי בו בעבר כדי לתאר את המהלך שבו המדינה (באמצעות המשרד לבטחון פנים והמשטרה) הולכת "להכניס" צינור לאזרחיה. לנו.

היום בו הצינור הולך להיות מוכנס מתקרב במהירות. ועדת הכלכלה של הכנסת אמורה להתחיל את מושב החורף עם דיון באחד מהתיקונים האגרסיביים ביותר של תקנות התעבורה שנראו אי פעם בישראל אותם מקדמת ח"כ ציפי חוטובלי, סגנית שר התחבורה.

במסגרת אותם שינויים בחוק תורחב משמעותית סמכות האכיפה והענישה המיידית של שוטרי תנועה, יוחמרו עונשי השלילה על שורה ארוכה של עבירות תנועה, יוגבלו זכויות הערעור של הנהגים ויצומצם שיקול הדעת המקל של שופטי התעבורה.

לאחר השינוי בחוק יוכל שוטר לשלול את רישיונם של נהגים שלילה מנהלית של עד 90 יום – עוד לפני המשפט – גם אם לא ראו את העבירה בעצמם. כל מה שצריך הוא חשד סביר להניח כי נהג ביצע עבירה.

משטרת התנועה תקבל יכולת לשלול רשיון בקלות יתרה – וואלה! רכב

כבר דיווחתי על הצעת החוק הזו בעבר כאן והבטחתי לעקוב אחר התקדמותה במסדרונות הכנסת:

במשרד התחבורה מכשירים את הקרקע לקראת מתן דו"חות מהירות המבוססים על מדידת זמן בין שתי נקודות

וגם כאן:

אושר בקריאה ראשונה החוק שמאפשר לשוטר לשלול רישיון לאדם גם אם כלל לא ראה את העבירה מתבצעת לנגד עיניו

ח"כ חוטובלי מכחישה כמובן, אבל אנחנו יודעים שהסיבה האמיתית לשינוי הקיצוי בחוק היא, בין היתר, הכנת הקרקע לקראת מערכות מדידת מהירות ממוצעת באמצעות מערכת הגאטסו. כך שוטר (זה שיושב בהר חוצבים) יוכל לשלול רישיון לנהג שבכלל לא נצפה עובר עבירה.

המשך…

אושר בקריאה ראשונה החוק שמאפשר לשוטר לשלול רישיון לאדם גם אם כלל לא ראה את העבירה מתבצעת לנגד עיניו

הנה זה מתקרב אלינו, החוק החדש מבית מדרשה של אחת הח"כיות העסוקות בכנסת (ח"כ עסוק משמעותו שהנ"ל מתכנן על פוזיציה בכיר בסבב הבכירות הבא, לפעמים זה טוב ליהודים אבל לא טוב לח"כ – ע"ע מקרה כרמל שאמה הכהן, לפעמים זה רע – ע"ע מקרה גלעד ארדן).

לפי החוק, שוטרי משטרת התנועה יוכלו לחלק דו"חות לנהגים גם אם לא ראו במו עיניהם את העבירה שבוצעה לכאורה. כבר דיווחנו על הצעת החוק הזו בעבר כאן והבטחנו לעקוב אחר התקדמותה במסדרונות הכנסת.

במשרד התחבורה מכשירים את הקרקע לקראת מתן דו"חות מהירות המבוססים על מדידת זמן בין שתי נקודות

עד כאן יש שיתווכחו ויאמרו שהחוק החדש מטרתו באמת להחמיר את הענישה כלפי בריונות כביש, נהיגה תחת השפעת אלכוהול, עבירות מסכנות חיי אדם. לכאורה, אכן יוזמה ברוכה שאמורה בין היתר, גם להקל על העומס בבתי המשפט וכן להפחית עסקאות טיעון מקלות וערעורי סרק. אני משוכנע שלא יהיה אדם שיטען שחמש שנות מאסר ו-230 אלף שקל קנס לנהג שיחצה מסילת רכבת ויסכן נוסעים הוא לא עונש ראוי לאותם אידיוטים שחוצים פסי רכבת בצורה רשלנית ופושעת. כנ"ל גם כלפי שיכורים ושלל רוצחים בפוטנציה.

אבל כמו שכולנו יודעים, מרגע שנותנים לכלב את העצם קשה מאוד לקחת אותה ממנו בחזרה.

1_173476509

"לא ראיתי אבל אני בטוח שעברת עבירה…" (צילום – 1cohen)

מה המשמעות של הצעת חוק זו לעניין שלנו? עד כה קצין משטרה היה צריך לחזות במו עיניו בעבירה בעת התרחשותה, ו/או היה צריך לראות במו עיניו את עבירת המהירות או אור אדום כפי שצולמה ע"י מצלמות המהירות של פרוייקט א-3. לעומת זאת, אם תתקבל הצעת החוק הזו, גם אם העבירה עצמה לא צולמה ע"י המצלמות ו/או לא נצפתה בעת התרחשותה ע"י השוטר, הרי שמתקיים כאן היסוד הסביר להנחה שהעבירה אכן התקיימה. הרי לא יתכן שהרכב האמור עבר וצולם בין שתי המצלמות שהמרחק ביניהן ידוע וקבוע, ובעוד שגם אם בעת המעבר על פני שתי המצלמות היתה מהירותו חוקית לגמרי, עצם העובדה שהוא עבר מרחק נתון זה בפחות מדי זמן מזה הדרוש כדי לעבור בין שתי הנקודות במהירות חוקית – ולכן מכך מתקיים היסוד הסביר להניח שהנהג/ת ביצע עבירת מהירות איפשהו על ציר המרחק בין שתי הנקודות.

בתגובה, כך מדווחים בוואלה, אומרת חוטובלי: "הרפורמה חיונית לחיזוק הבטיחות בדרכים בכך שתאפשר תאפשר לרשויות החוק להוריד מהכביש בריוני תנועה ותגביר את ההרתעה כלפי עבריינים. בנוסף, תיושם לראשונה דירוג בשכרות, כך שתוחמר הענישה כלפי נהגים שיכורים ותהיה הקלה בענישה כלפי אדם שחרג במעט מכמות האלכוהול המותרת."

הרפורמה בפקודות התעבורה: אושרה החמרה בענישה במגוון עבירות – וואלה! רכב
http://cars.walla.co.il/?w=/4700/2713841

במשרד התחבורה מכשירים את הקרקע לקראת מתן דו"חות מהירות המבוססים על מדידת זמן בין שתי נקודות

כפי שכתבתי כאן בעבר וכן בכתבות שונות שלי שעלו בשלל מדיות, עוד מימי טרום הפעלת מערכת א-3 הגיע לידי מידע על כך שחלק ממערך מצלמות הגאטסו יופעל בתצורת מדידת זמן בין שתי נקודות שהמרחק ביניהן ידוע.

לדוגמה: אם נעמיד מצלמה אחת על כביש החוף מיד אחרי מחלף זכרון, ואת השניה בסמוך לג'סר א-זרקא. בהנחה שהמרחק בין המצלמות הוא קבוע ולא משתנה, אם מכונית מצולמת בעת שהיא עוברת על פני מצלמה א' ואחרי X דקות היא עוברת על פני מצלמה ב', נוכל מיד לחשב את הזמן שלקח לה לגמוא את אותו מרחק. בחישוב פשוט נוכל לדעת את המהירות הממוצעת של אותו רכב, ואם המהירות הממוצעת גדולה מהמהירות הקבועה בחוק, אין לנו אלא להניח שנהג הרכב חייב היה לנסוע מהר מהמהירות המותרת. מכאן – דו"ח יישלח לביתו.

מבחינת המערכת עצמה, היכולת קיימת וניתן להפעיל אותה, אבל זה דורש שינוי מבחינת היערכות המערכת. לדוגמה, קטע כביש כמו זה של כביש החוף יניב עשרות אלפי תמונות בכל מצלמה, תמונות שצריכות להיות מעובדות בזמן הקרוב לזמן אמת במצלמה הראשונה, וכן להיות מותאמות לאותו מספר של עשרות אלפי תמונות במצלמה השניה. מכיוון שמדי יום יצולמו עשרות אלפי רכבים בכל מצלמה (גם אם מהירותם בעת המעבר על פני המצלמה היא מהירות חוקית לגמרי), מדובר ביצירת אתגר עיבוד רציני במערכות המחשוב. מצד שני, על כביש 6 נוסעות מדי יום מספר דומה, אם לא גבוה יותר, של מכוניות, והמערכת שם מתגברת בצורה טובה על העומס. לפיכך אין מניעה שפתרון דומה יוטמע גם במקרה שלנו.

מכשול נוסף העומד בפני המשטרה בטרם תחל להפעיל מערכת שכזו בישראל הוא מכשול חוקי. מסתבר שהחוק במדינת ישראל לא איפשר, עד כה, מתן דו"חות לנהגים על עבירות תנועה שלא נצפו בזמן ביצוען ע"י השוטר שכתב את הדו"ח. כיום, קצין משטרה רשאי לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה של נהג שנחשד בביצוע עבירה חמורה רק במידה והעבירה בוצעה לנגד עיניו (או אם גרמה לתאונה).

מכיוון שמערכת מדידת זמן ממוצע בין שתי נקודות לא מצלמת את הרכב בעת ביצוע העבירה, אלא רק מניחה שעבירה אכן בוצעה, כיוון שמבחינה פיזיקלית לא יתכן שהרכב גמא את המרחק הנתון בין שתי הנקודות בפרק זמן X, בעוד שאילו היה נוסע במהירות החוקית בלבד – הזמן שהיה אמור לקחת לו כדי לעבור בין שתי הנקודות היה X+Y, ו- Y לא יכול להיות 0 או שלילי. לפיכך, החוק בצורתו הנוכחית לא יכול לאפשר לשוטרים לתת את הדו"ח לנהגים שנחשדו בנסיעה במהירות מופרזת רק על סמך נתונים אלה.

המשך…

נגישות