קטגוריה: רכיבה

רוכבים חמושים – אופציות לנשיאת נשק בעת רכיבה על אופנוע

אני נתקל בשאלה הזו לא מעט בכל מיני קבוצות, ומכיוון שלא מצאתי מקום אחד שבו אפשר למצוא את כל האפשרויות – אמרתי יאללה, נעבוד בשבילכם. אז הנה, קחו דף שמרכז את (כמעט) כל האפשרויות לנשיאת נשק בעת רכיבה על אופנוע.

יש מספר שיטות לנשיאת אקדח בעת רכיבה על אופנוע. חלקן טובות יותר, חלקן פחות. חלקן מוסלקות יותר וחלקן פחות. חלקן מאפשרות נגישות מהירה יותר, וחלקן פחות. מצאו את זו שהכי מתאימה לכם.

חשוב מאוד: כל הוראות הבטיחות שאתם מכירים לגבי שימוש בנשק חם תופסות גם כאן. אני לא בא ללמד אתכם איך להתנהל עם הנשק, זה עניין שלכם עם עצמכם. אבל בכל מקרה – הקפידו על הוראות הבטיחות והתייחסו לכל נשק כאל נשק דרוך. בנוסף זכרו – נשק לא יוצא מהנרתיק ללא סיבה, וכדאי שהיא תהיה סיבה טובה. הרגולטור שש ושמח לשלול לכל אחד ואחת מאיתנו את הרישיון על כל פיפס, אל תהיו טפשים ואל תכניסו את עצמכם למצב שרק יסבך אתכם.

אגב, אם עוד לא קראתם – כדאי מאוד להתייחס לשאלות חשובות בהקשר לרכיבה חמושה, נקודות חשובות שצריך לתת עליהן את הדעת.

כל היתרונות והחסרונות הרשומים מטה מתייחסים בעיקר לשימושיות של אותה שיטת נשיאה בהקשר של רכיבה על אופנוע. מה שטוב להליכה ברגל לא בהכרח יתאים לרכיבה על אופנוע – ולהיפך. בכל מקום שחיוויתי את דעתי האישית – ציינתי זאת בבירור. כל הכתוב מטה נועד להגברת המודעות שלכם. תקראו, תחליטו מה הכי טוב לכם, ותתאמנו בהתאם.

יאללה נתחיל:

נרתיק פנימי – נשיאה בשעה 3 או 4 לימניים או שעה 9 או 8 לשמאליים

מדובר בנרתיק פנימי בתוך החגורה (מה שמכונה Inside-the-waistband או IWB בקיצור) המתחבר אליה במיקום הסטנדרטי, בין החגורה והמכנס לבין גוף הרוכב. אין ספק שזו השיטה הכי קלה ופשוטה, במיוחד למי שעולה ויורד מהאופנוע הרבה פעמים במהלך הנסיעה ועובר ממצב רכיבה למצב הליכה וחוזר חלילה.

אפשר לשאת את הנרתיק הפנימי בשעה 3 (או 9 לשמאליים), וגם להעביר אותו מעט אחורה לשעה 4 (או 8 לשמאליים).

מקור לתמונה

לשיטת נשיאה זו יש מספר יתרונות וחסרונות.

יתרונות:

  • החנויות והאתרים מלאים בנרתיקים פנימיים, המגוון עצום, המחירים לא יקרים, וקל ונוח להשתמש בהם. יש כאלה מעור, יש מפלסטיק (קיידקס), יש היברידיים, יש עם נעילה או בלי, יש אפילו כמה רמות נעילה.
  • יחסית קל מאוד להסליק את האקדח מתחת לחולצה או מתחת למעיל.
  • קל מאוד לעבור בין סיטואציה של רכיבה להליכה או כל שימוש אחר, ואין צורך להחליף צורת נשיאה או נרתיקים כשיורדים מהאופנוע. הכלי נמצא בנרתיק, קבוע, והוא עליכם, ואין צורך לחשוב פעמיים.
  • תלוי בנרתיק – יתכן שיאפשר נשיאת מחסנית נוספת.

חסרונות:

  • ממקם את הנשק באזור עצמות האגן. עלול להיות בעייתי במקרה תאונה, בה קיימת סכנה משמעותית לשבר או ריסוק של עצמות האגן/מפרק ירך, תלוי בקינמטיקה שלה.
  • שליפה תדרוש לרוב הרמת מעיל או חולצה ביד אחת כדי לחשוף את הנשק, ואז שליפה ביד השניה. לגבי דריכה ותפעול – כאן כל אחד והשיקולים שלו.
  • ככל שהאקדח גדול (ארוך) יותר, כך פחות נוח להכיל את כל אורכו בתוך המכנסיים במיוחד כשתנוחת הרכיבה שפופה קדימה. אפשר לפתור את זה על ידי שימוש בנרתיק שמציב את האקדח גבוה יותר בתוך החגורה, או להשתמש באקדח שהוא בקטגוריית הקומפקט או סאב-קומפקט.
  • אמנם יש נרתיקים פנימיים שיש להם איבטוח ברמה כזו או אחרת לנשק עצמו, אבל הם פחות נפוצים מנרתיקים חיצוניים עם נעילה. אם נעילה היא חשובה לכם – חפשו נרתיק פנימי שיש לו נעילה או עברו לנרתיק חיצוני עם נעילה.
  • ההסלקה עלולה להיפגע עם תנועות הגוף, רוח שמסיטה את המעיל או הלבוש העליון.
  • לוודא שהנרתיק מחובר בצורה מאובטחת לחגורה, אחרת יהיה אפשר לשלוף את כולו החוצה כולל הנשק במשיכה חזקה.
  • נשיאה פנימית עלולה לאורך זמן לקרוע את החולצה או את המכנס בנקודת המגע עם קצה הקנה או עם הכוונת.
  • נשיאה פנימית – במיוחד בחום של הקיץ המהביל הישראלי – חושפת את המתכת של האקדח ללחות, הזעה, מליחות ועוד. דורשת ניקוי תכוף יותר.

לדעתי האישית – בעיני זהו פתרון שעושה שילוב מצויין בין נשיאה יומיומית מוסלקת טובה מצד אחד, שימושיות טובה מצד שני, ונוחות נשיאה מצד שלישי כשאלטרנטיבה אחרת היא שימוש בנרתיק חיצוני לאותה מטרה.

נרתיק פנימי – נשיאת אפנדיקס

שיטה זו היא המשך ישיר של שימוש בנרתיק פנימי, אבל עם וריאציה הנקראת נשיאת אפנדיקס (נקרא גם Appendix Inside the Waistband או AIWB), בה הנרתיק נמצא מקדימה באזור השעה 1 או 2 לימניים (10 או 11 לשמאליים), או אפילו ממש מקדימה בשעה 12.

לרוב, לנשיאה זו משתמשים בנרתיק יעודי למטרה זו, אבל יש נרתיקים רב-שימושיים שאפשר למקם אותם גם בצד וגם באפנדיקס, כך שניתן להחליף בין השיטות בהתאם לסיטואציה.

מקור לתמונה

יתרונות:

  • יש מגוון נרתיקים רב.
  • מאפשרת הסלקה מעולה.
  • הנשק נמצא בחזית שלך, אתה מודע אליו ויכול להדוף כל ניסיון לחטיפה של הנשק בצורה טובה יותר מאשר מהצד או מאחור.
  • הנשק מוחזק בלחץ בין החגורה לבין גוף הרוכב, ולכן סיכוי קטן יותר להשתחרר סתם ככה ממקומו.
  • מעולה לשימוש יומיומי.

חסרונות:

  • בעיקר בהקשר לרכיבה על אופנוע – ככל שהאקדח גדול יותר ותנוחת הרכיבה שפופה יותר, או לאנשים עם כרס – כך נשיאה באפנדיקס עלולה להיות לא נוחה עד כדי לא שימושית בעת רכיבה על אופנוע.
  • בנוסף, בעוד שבעת הליכה רגילה אין שום בעיה, נשיאת אפנדיקס על אופנוע תהיה יותר בעייתית לשליפה מאשר נשיאה "מסורתית" בשעה 3/9, ולכן נאבד מזמן תגובה (בוודאי ככל שתנוחת הרכיבה שפופה יותר). בכל מקרה – נשיאה כזו על אופנוע דורשת אימון לשליפה יעילה.
  • נשיאת אפנדיקס שורטת את מיכל הדלק של האופנוע. תשים כמה מדבקות שתרצה, שים את המעיל מעל – לא יעזור כלום. אם תנוחת הרכיבה שלך על האופנוע שפופה – בסופו של דבר יווצרו שריטות בגלל המגע בין קת האקדח לבין מיכל הדלק.
  • ממקם את הנשק קרוב מאוד לאזורים "בעייתיים", ובעת נפילה עלולה להיווצר פציעה לא נעימה – לאו דווקא מפליטה אלא מעצם החבטה של האקדח באזורים הקדמיים של הבטן התחתונה והמפשעה.

המשך…

רוכבים חמושים – שיקולים לנשיאת נשק בעת רכיבה על אופנוע

מאמר זה משמש כנקודת התחלה למאמרים נוספים שיעלו בהמשך בנושא נשיאת נשק בעת רכיבה על אופנוע. הוא מתייחס בשלב הראשון לנשיאת אקדחים בלבד ולא לנשק ארוך.

שווה לקרוא.

הסלקת הנשק

בעוד שבמדינות רבות בעולם (וגם בחלק ממדינות ארה"ב) מי שרוצה לשאת נשק ויש לו רישיון לנשק חייב להצטייד ברישיון מיוחד שמאפשר לו לשאת את האקדח בצורה מוסלקת – בישראל הבחירה איך לשאת את הכלי היא בידי האזרח. האם הוא יהיה חבוי, מוסלק, מתחת לחולצה או בנרתיק שלא נראה לעין (כמו נרתיק כתף או בתוך פאוץ')? או האם דווקא גלוי, בחוץ, לעיני כל?

לכל אחת מהשיטות האלה יש יתרונות וחסרונות וחשוב לאזרח להחליט עם עצמו מה יותר חשוב לו.

צריך לזכור שככל שהאקדח גלוי יותר כך הוא הופך את האזרח החמוש למטרה פוטנציאלית למפגע שירצה להוריד קודם את מי שמהווה סיכון עבורו. בנוסף, הוא גם מהווה מטרה לניסיון חטיפת כלי נשק. חטיפה עלולה להפתיע אתכם בבית קפה כשאתם יושבים עם האישה או חברים, במסעדה, בדרך לאופנוע, או אפילו על האופנוע כשאתם עומדים בפקק ומישהו בא מאחוריכם בזווית שנמצאת מחוץ לשדה הראייה שלכם והוא חוטף לכם את הנשק מהנרתיק (או את הנשק ביחד עם הנרתיק).

רוצה שלא ידעו שאתה חמוש? הסלק את הנשק.

מצד שני, נשק גלוי מאפשר לרוב גם שליפה מהירה, וזה עשוי להיות שימושי בתרחישים מסויימים. ולהיפך – ככל שהנשק מוסלק יותר כך, לרוב, יקח קצת יותר זמן כדי להוציא כדור ראשון.

שימושיות בכלי הנשק

האם אתם צריכים להוציא כדור ראשון תוך 0.7 שניות? כנראה שלא, אלא אם אתם יורים תחרותיים או משרתים בכוחות הבטחון ביחידות מיוחדות. אבל בכל זאת, גם בשימוש אזרחי, צריך לדעת שככל שהאקדח והמחסניות יותר נגישים לשליפה, דריכה, החלפה, שימוש – כך זמן התגובה של האזרח החמוש (בהנחה שהוא מאומן ומיומן) יורד. הרגע דיברנו על זה.

ולהיפך – ככל שהנשק חבוי יותר, מוסלק יותר, נמצא בתוך תיק וכו' – זמן התגובה עשוי להתארך אפילו מעבר למה שסביר.

מצד שני, כפי שציינתי קודם – ככל שהנגישות גדלה, כך גדל הסיכון, ולכן חשוב לאזן בין השניים לפי הצרכים של האזרח.

תרחיש ייחוס לרוכב אופנוע

אזרח חמוש שהוא גם רוכב אופנוע נמצא מצד אחד במצב של יתרון כיוון שהוא יכול להגיע מהר יותר לזירת אירוע. מצד שני, אנחנו גם נמצאים בעמדת חסרון – העובדה שאנחנו נמצאים על אופנוע מחייבת אותנו שימוש בידיים כדי לשלוט בכלי (בניגוד להולך רגל או נהג רכב), ולכן בהנחה שמדובר באזרחים חמושים שאינם "עובדים" בזה, רוכבנו מן הסתם לא מתורגלים לפעול תוך כדי רכיבה (כמו למשל שוטרי יס"מ או יחידות אחרות). בואו נודה על האמת – אף אחד מאיתנו לא הולך לירות תוך כדי רכיבה. זה פשוט לא יקרה.

אזרח חמוש – בהיותו אזרח ולא שוטר או איש כוחות הבטחון – לא אמור ביום יום להיות במצב של דריכות 10 מתוך 10 ולהגיב במיידיות לכל קריאה ולכל אירוע. אם במקרה עברנו שם – מילא. אבל זה לא אומר שבעת אירוע אנחנו עולים על הכלי ונותנים פול גז כדי לטפל במצב, לפחות זה לא מצופה מאיתנו.

ולכן, כל אחד צריך לחשוב עם עצמו האם בעת קרות אירוע הוא הולך לתפעל אקדח תוך כדי רכיבה? איך הוא הולך לשלוף ביד ימין (או שמאל) ולדרוך ביד אחת? מה עם השליטה על האופנוע? האם הוא הולך "לזרוק" את האופנוע בצד ולהסתער על המפגע, או שמא קודם יעצור בבטחה, יבצע פריקה מהכלי, ישתמש באופנוע כמחסה, ואז למעשה יצטרף לכוחות אחרים שממילא נמצאים רגלית באירוע?

תרגול תרחישים

כל שיטת נשיאה, לא משנה כמה היא נוחה, חייבת להיות מלווה בתרגול של שליפה, דריכה וירי (לפחות יבש). רכיבה משנה את תנוחת הגוף, את טווחי התנועה ואת הזמינות של הידיים. אין קיצורי דרך.

לצערנו, בישראל החוק אוסר על תירגול עצמאי שלא במסגרת של תירגול מסודר במטווח עם הקפדה על כל הוראות הבטיחות. לכן חשוב להשתתף באימונים מסודרים ולתרגל את עצמכם על יבש ועל רטוב ועם הציוד שאתם רוכבים איתו. פנו למטווח שאתם מכירים, דברו עם מדריך ירי, תאמו לעצמכם אימון אחת לכמה זמן כדי להתייחס ספציפית לשימושיות עם ציוד רכיבה על אופנוע.

מעברים

הכוונה היא במעברים בין מצבי נשיאה. לדוגמה – אתה רוכב עם נרתיק ירך וזה סופר נוח לך לרכיבה. אבל מיד בסופה אתה צריך להיכנס לפגישה עסקית או סתם לטייל בקניון. פתאום נרתיק ירך כבר לא כל כך מתאים נכון? אז לאן תעביר את הנשק? סתם לחגורה בלי שום נרתיק, מתחת לחולצה? לכיס? לתיק?

שיקולי מעבר עשויים לקבוע עבורנו את שיטת הנשיאה המועדפת, ואם השימוש שלכם כולל גם מעבר בין מצבים שמונעים נשיאה בצורה מסויימת, זה עשוי להטות את הכף לכיוון שיטת נשיאה אחרת גם אם לא הייתם בוחרים דווקא בשיטה הזו מראש.

נעילה/איבטוח

מסתובבים באזור הומה אדם? נוסעים בפקקים? יורדים מהאופנוע והולכים הרבה ברגל? קחו את זה בחשבון.

נרתיק עם נעילה או איבטוח מאפשר הגנה טובה יותר של הנשק בעיקר מפני ניסיונות חטיפת נשק או במקרה תאונה. מצד שני זה מעט פוגע בזמן התגובה אלא אם אתם ממש מיומנים. יש נרתיקים שבהם יש נעילה ברמות שונות, אבל ישנם גם נרתיקים שבהם אין שום איבטוח. לא בטוח שזה המצב המועדף. קחו את זה בחשבון.

נוחות נשיאה

אם המיקום או הזווית של האקדח בשיטת הנשיאה גורם לרוכב חוסר נוחות – לא עשינו בזה כלום. יש נרתיקים שמאפשרים שינויי זווית בהתאם לתנוחת הרכיבה – החל ממצב שבו הנשק מאונך לקו החגורה, או נוטה קדימה/אחורה אפילו עד מצב אופקי. בנוסף, יש נרתיקים שמאפשרים הנמכה או הגבהה של הנשק מול קו החגורה. בדקו אותם.

נוחות הנשיאה מתחברת גם לנגישות של הכלי ולזמן תגובה ראוי. אין ספק שהכי נוח לשאת את הכלי בתוך תיק גב… אבל האם תוכל לשלוף אותו בזמן סביר? כנראה שלא.

ולא פחות חשוב – אני מחזיר אתכם לעניין המעברים בין מצבים. מה שנוח לרכיבה עשוי להיות בלתי שמיש לחלוטין למצב הליכה, למצב ריצה, או לפגישות עסקים – ולהיפך.

נשיאה עם כדור בקנה

רלוונטי במיוחד ברכיבה. מכיוון שאנחנו על האופנוע צריכים להחזיק יד אחת על הכידון (ולרוב יד ימין כדי לתפעל את המצערת ואת הברקס הקדמי) – יהיה לנו יותר קשה לבצע דריכה.

האם זה אומר שנעבור לנשיאת הנשק עם כדור בקנה? לא בטוח.

מצד אחד נשיאת עם כדור בקנה ללא ספק מפשטת ומקצרת משמעותית את תהליך הוצאת הכדור הראשון.

מצד שני, היא מעלה משמעותית את רמת הסיכון, לא רק בשיטות נשיאה שבהן הנשק לא מקובע היטב אלא בעיקר בכל מה שקשור למודעות של האדם שנושא את הנשק. נשיאת נשק עם כדור בקנה דורשת שינוי תודעתי.

לכן שאלו את עצמכם: האם אני מספיק מיומן ומאומן לעשות זאת מבלי לסכן את עצמי ואת הסובבים אותנו?

בטיחות פסיבית

האם שיטת הנשיאה שלכם מספקת הגנה על אזור ההדק מפני לחיצה מזדמנת? זה סופר חשוב, במיוחד כשמדובר על נשיאה של כלי עם כדור בקנה, ובטח כשמדובר על אקדח מסוג סטרייקר שבו אין פטיש ולכן לרוב גם אין נצרה. אתה לא רוצה לשאת את האקדח בכיס ובטעות לפלוט כדור רק כי התיישבת על כיסא…

לא לזלזל, זה חשוב מאוד.

תאונות דרכים ומצבים לא צפויים של אבדן שליטה על האופנוע

חשוב לזכור שמלבד היתרונות והחסרונות של כל שיטת נשיאה יש לחשוב גם על אירועים בלתי צפויים, ובעיקר – תאונת דרכים בה הרוכב לא יהא בעל מסוגלות או הכרה להתייחס לעצם היותו חמוש. החלקת וקמת מיד על רגליך כדי למצוא את הנשק שעף לך? זה דבר אחד. אבל הרבה תאונות מסתיימות בתוצאות אחרות לצערנו, ולפעמים הרוכב מתעורר בחדר המיון כשרק אז הוא מגלה שהנשק שהיה עליו או לצידו לא נמצא שם…

החוק היבש נתון לפרשנות משפטית, והרגולטור ישוש וישמח ממש לקחת מכל אחד ואחת את הנשק שלו. גם אם תצאו זכאים – האם אתם רוצים להיכנס לסרט הזה?

שיטות נשיאה מסויימות יבטיחו שהכלי ישאר צמוד אליכם גם אם תעופו מהאופנוע, או לפחות לא יתפזר לאלף חלקים במרחק של עשרות מטרים מכם.

כובע זיהוי או אמצעי זיהוי אחר

כובעי זיהוי הם עניין חשוב (וגם עולים גרושים). צריך שיהיה עליך אמצעי לזהות את עצמך כדי להימנע מירי דו-צדדי קטלני.

איפה תניח אותו? איך תשלוף אותו ברגע האירוע בזמן סביר?

בלאי ציוד

שימו לב שהציוד (נרתיקים, פאוצ'ים, רצועות) נשחק עם הזמן. רכיבה חושפת את כל אלו לחום, זיעה, אבק, גשם ורוח, וחשוב לבדוק תקינות של תפסים, תפרים וסגירות אחת לכמה חודשים.

תופסני פלסטיק – במיוחד של מוצרי זבל סיני – עלולים להיות עדינים במיוחד ולהיחלש עם הזמן. בדקו אותם באופן קבוע.

ווסט מתנפח

כדאי לבדוק מראש כל שיטת נשיאה מול ווסט מתנפח. יש מקרים שבהם הניפוח עלול להפריע לנשיאה או לשליפה, או לגרום לשליפה מסוכנת – במיוחד כשמדובר בנשיאה על הגוף באזור פלג גוף עליון. אתה לא רוצה למצוא את עצמך עם צלעות סדוקות או שבורות אחרי ניפוח ווסט רק בגלל שנשאת את האקדח במקום בעייתי.

אם אתם לא בטוחים – גשו לחנות היבואן של המוצר, התייעצו עם מישהו שם שמבין איך הווסט מתנפח, ואם צריך – בקשו דמו של ניפוח כשהאקדח עליכם.

כל אלה נקודות חשובות שצריך לתת עליהן את הדעת.

עכשיו בואו נמשיך לרוכבים חמושים – כך תשאו את הנשק שלכם על האופנוע

מיצו רוכב על Ducati Multistrada V4 Rally

אופנוע ה- Multistrada של דוקאטי הוא – כפי ששמו מרמז – אופנוע שאמור להיות כולבוייניק, מולטי-סטרדה, 4 אופנועים באחד, רובוטריק שמחליף זהויות בלחיצת כפתור. ומי שראה את התוכנית "תעשיות על" בנשיונל ג'יאוגרפיק ראה כמה הם גאים בכלי הזה: אופנוע עם סט-אפ ספורטיבי, מכלולי קצה איכותיים במיוחד, עם מנוע אגרסיבי המכוון להספק גבוה מצד אחד ולגמישות תפעולית מצד שני, לעשות הכל בלי למצמץ, ובגדול כלי עם אוריינטציה של אופנוע שיכול לבלות כל היום על הצד ובידיים הנכונות לבייש לא מעט רוכבים ספורטיביים. בניגוד להרבה כלים שנמצאים בסגמנט האדוונצ'ר (וצריך להגיד – זהו סגמנט שבו קיימים שחקנים רבים אבל כולם יודעים על מי מונח צלב המטרה) – דגמי המולטיסטרדה מאפשרים לרוכב לבחור באופנוע שה- DNA שלו הוא על הצד היותר ספורטיבי/רגיז של הספקטרום. מה שנקרא לאגף את מוביל הקטגוריה מימין.

ואכן, המולטיסטרדה הוא כלי שבאמת מתאים לכל תוואי שטח וסוג רכיבה:
אם אתה רוכב המשתמש בכלי לרכיבות בינעירוניות או רוכב בזוג בטיולים ארוכים ובא לך סט ארגזים מאחורה עמוס בכל טוב? סע בכייף שלך במצב טורינג.
ואם אתה רוכב שנכנס לתנועה עירונית צפופה ואתה צריך – בכניסה לעיר – לנסוע על קטנוע מפנק, נמוך, לא מאיים, שיאפשר לך להתפתל בין הרכבים בפקק? סע במצב אורבן.
ומה אם מתחשק לך לרדת לאיזה שביל לבן ולהריח חרציות? סע במצב אנדורו.
ואם בא לך לעלות למסלול או לאיזה פס בכביש מגניב ולהתפרע עם חבר'ה ספורטיביים?אין שום בעיה. תעבור למצב ספורט ותן בראש כאילו אין מחר…
והכל בלחיצה פשוטה על כפתור על כידון שמאל: כל האופנוע משתנה – לא רק תגובת המנוע, אלא סט-אפ מלא קומפלט – הבולמים משתנים בהתאם למצב, כל האופנוע נדרך או משתחרר, הוא עולה או יורד בגובה כדי להתאים למצב שבחרת, ולא פחות חשוב מזה – גם מערכות הבטיחות מתאימות את עצמן למצב שבחרת, וזה ביחד עם שינוי תגובת המנוע ושליטה על שיא ההספק נותנת חוויה של "הרבה אופנועים באחד".

כמו שאתם יודעים (או לא) משפחת המולטיסטרדה מורכבת ממספר תתי-דגמים, כשחלקם מותאמים יותר למצב ספציפי מבין ה-4. כך למשל דגם ה- V2 משמש כדגם הכניסה עם מנוע וי-טווין בנפח 937 סמ"ק המפיק כ- 113 כ"ס, אבל דגם ה- V4 הבכיר משדרג את חווית הרכיבה באמצעות מנוע בתצורת וי-ארבע עוצמתי יותר בנפח 1,158 סמ"ק המפיק 170 כ"ס. עליהם תוסיף את דגמי ה- S בשני האופנועים, דגמים המשדרגים את הרכיבה עם מגוון רחב של מערכות אלקטרוניות, בולמים חשמליים ואביזרים נוספים כמו רדאר קדמי ואחורי (ב- V4S) ועוד. מעל כולם נמצא דגם הפייקס פיק שמציג התנהגויות ספורטיביות שבאמת לא מביישות אופנועי ליטר-ספורט ואיתו זכתה החברה מספר פעמים במירוץ ה-פייקס פיק בקולורדו שעל שמו הוא נקרא. המשך…

על מערכות בלימה באופנועים

בעקבות פניות שקיבלתי בנושא בפרטי ובדף הפייסבוק שלי, החלטתי להקדיש קצת זמן כדי לחקור, לתאר ולדון בנושא הלכאורה פשוט כל כך אבל שהוא למעשה הרבה יותר מורכב ממה שחושבים – מערכות בלימה באופנועים, כמו שעשיתי בעבר עם מערכות פליטה ועוד. המטרה היא לייצר מאמר שמדבר בקצרה על כל רכיב במערכת ומסביר קצת על המושגים השונים.

מפה לשם קצר זה לא, אבל אני חושב שהוא יכול לשפוך קצת אור על הנושא. תזרמו איתי, וכרגיל אשמח לקבל תגובות או הערות/הארות בחלקו התחתון של העמוד.

מערכת הבלימה מחולקת למספר חלקים המצויינים כאן בסדר יורד ממקומם על האופנוע:

  • משאבות בלם שאליהן מחוברות ידיות בלם
  • צינורות בלימה בהם זורם נוזל בלם שמעביר את עוצמת הבלימה
  • דיסקי בלימה שמולם מתחככות רפידות הבלימה
  • רפידות בלם שמתחככות מול הדיסקים כדי לייצר את כוח העצירה
  • קאליפרים בהם מותקנות רפידות בלם הלופתות את דיסקי הבלימה
  • מערכות ABS ממוחשבות כאלה או אחרות ששולטות על נעילת גלגלים ועוד

לפני שנתחיל – חשוב מאוד להוסיף הערת אזהרה: מערכת הבלימה היא לא משחק ילדים. לא נוגעים במרכיביה אם אתם לא עוסקים בתחום ואם אין לכם הכשרה של מכונאי רכב/אופנועים ואת הידע המתאים. אתם לא רוצים שרכיב כלשהו יקרוס לכם בדיוק ברגע שאתם צריכים אותו, ואתם בטח לא רוצים לרכוב על אופנוע שמי שטיפל לו בברקסים עשה זאת עם אטב כביסה, חתיכת פסטרמה, ותרסיס שמן – כשהוא חמוש בידע נרחב אחרי צפייה בסרטון שצולם הועלה על ידי דביל ביוטיוב או טיקטוק. זה לא משחק!

יאללה נתחיל מלמעלה:

משאבות בלם

ברובם המכריע של האופנועים ידית הבלימה השולטת על הבלם הקדמי נמצאת על הכידון בצידו הימני, ואילו הרגלית השולטת על הבלם האחורי נמצאת באזור הרגלית הימנית, לשימוש באמצעות רגל ימין. בקטנועים לעיתים המיקום של דוושת הרגל מועתק לידית האחיזה השמאלית, כך הרוכב מפעיל את הברקס הקדמי באמצעות הידית הימנית, ואילו את הברקס האחורי באמצעות הידית השמאלית.

כאשר הרוכב רוצה לעצור, הוא צריך למעשה להפעיל חיכוך של רפידות בלם על גבי דיסק הבלימה, וככל שהחיכוך הזה גדול יותר כך עוצמת הבלימה גדלה (עד לגבול מסויים). לשם כך הוא לופת ולוחץ על ידית בלם (או דורך על דוושה). הידית הזו מחוברת למשאבת בלם (באנגלית – Master Cylinder), והכוח המופעל עליה עובר בצורה הידראולית דרך צנרת בלימה אל הבוכנות בקאליפרים. תוצר נלווה של פעולת הבלימה הוא חימום משמעותי של מרכיבי מערכת הבלימה – דיסקים, רפידות, קאליפרים ונוזל בלם.

יש מספר סוגים של משאבות בלם:

באופנועים פשוטים יותר באופנועים "של פעם" מותקנת לרוב משאבת בלם אקסיאלית – או צירית – רגילה, שלרוב מספקת כוח בלימה סביר אבל מה שהיה טוב לאופנועי ספורט של שנות ה- 90 שהחזקים בהם הוציאו 100 כ"ס ושקלו מעל 200 ק"ג, פחות טוב לאופנועים של ימינו שמוציאים מעל 200 כ"ס, שוקלים 180 ק"ג ונוסעים הרבה יותר מהר… במשאבה זו הלחיצה על ידית הבלם מפעילה כוח ב- 90 מעלות מכיוון הלחיצה, במקביל לקו של הכידון לעבר הבוכנה, ולכן לרוכב יש תחושה פחות מדוייקת של עוצמת הבלימה בעת בלימה חזקה מאוד. משאבת בלם צירית אמנם עובדת לא רע, אבל היא נחשבת פחות "מקצועית" (ויש שיגידו פחות חזקה) ממשאבת בלם רדיאלית שעליה נדבר מיד.

לדוגמה – משאבת בלם קדמי אקסיאלית. ראו את החיצים:

בימינו, באופנועים בעלי אופי ספורטיבי (ולרוב גם כאלה ממותגים יקרים יותר), מותקנות משאבות בלם מסוג רדיאלי שנחשבות להרבה יותר מקצועיות מאשר משאבות ציריות עליהן דיברנו הרגע. במשאבות רדיאליות כאשר הרוכב לוחץ על הידית, הלחץ על המשאבה מגיע בקו ישיר עם תנועת הידית, ובעצמה ישירה לעוצמת הלחיצה של הרוכב, מה שבתורו נותן לרוכב המיומן תחושה טובה יותר של הכוח שהוא מפעיל על הידית בכל טווח הבלימה. בנוסף, בגלל שמדובר בטכנולוגיה שהיא יחסית חדשה בעולם הדו-גלגלי, המבנה והחומרים מהם עשויות משאבות בלם רדיאליות הם ממילא טובים יותר מאשר משאבות אקסיאליות "פשוטות" של פעם (מה שלרוב מתורגם למחיר יקר יותר של כל מערכת הבלימה).

לדוגמה – משאבת בלם קדמי רדיאלית. גם כאן ראו את החיצים:

המשך…

מיצו רוכב על מפלצות

מעת לעת קופצים לי פוסטים ישנים יותר שכתבתי. אז הנה, הזדמנות גם עבורכם, לקרוא את מבחני הדרכים שלי ל- 4 אופנועי השרירים החזקים ביותר, הברוטאליים ביותר, הבריונים ביותר – שנסעו על כבישי ישראל.

תנו בראש.

מיצו רוכב על Triumph Rocket 3R – מפלצת בריטית לא מנומסת בכלל עם מנוע 3 בוכנות מוגזם בנפח 2500 סמ"ק, עם 165 כ״ס ב-6,000 סל"ד ומומנט דבילי של 22.5 קג"מ ב-4,000 סל"ד שעליו נכתבה הקלישאה השחוקה "עוקר סלעים". היתרון: אין כאלה דברים, נקודה. החיסרון: המשקל והחום.

מיצו רוכב על Harley Davidson FXDR 114 – מפלצת אמריקאית עם מנוע וי-טווין עצום בנפח של מעל 1800 סמ"ק המפיק רק כ- 90 כ"ס אבל עם 16.3 קג"מ ב- 3,500 סל"ד. היתרון: מנוע מוצלח מאוד של הארלי, עם מומנט גדול מסל"ד אפסי, ופלטפורמת שיפורים אינסופית. החיסרון: המשקל, החום, הארלי.

מיצו רוכב על Harley Davidson Night Rod – עוד מפלצת אמריקאית עם מנוע בנפח 1250 סמ"ק בתכנון פורשה בתצורת וי-טווין עם הספק 122 כ"ס ומומנט של מעל 12 קג"מ. היתרון: האופנוע הכי לא הארלי שהארלי דייוידסון הוציאה אי פעם, לטובה. והוא אשכרה גם יודע לעצור. החיסרון: המשקל וגם העובדה שאין יותר כאלה. המשך…

מפגש טכני – הנקודה האדומה

בהמשך למפגש הקודם בו השתתפו מעל 50 איש במפגש טכני – תנוחות רכיבה נכונה, אני שמח לארגן לרוכבים הרצאת בטיחות חשובה נוספת העוסקת בנושאים הבאים:

  • המחשת הפער בין מה שהרוכב חושב שנכון לבין מה שקורה בפועל.
  • לקיחת אחריות אישית בכדי למנוע את המעורבות שלי בתאונת דרכים.
  • שינוי החשיבה ויצירת נורמות התנהגותיות.
  • מהי 'רכיבה מודעת' – זיהוי מצבים בכביש והתאמת הרכיבה בהתאם.
  • מצבי חירום במהלך הרכיבה ואיך להימנע מכניסה למצבים אלה.
  • שינוי תפיסה והבנה שתאונות דרכים זאת בעיה שלי.
  • השפעת מהירות על מרחקי עצירה ועל זמן התגובה ואיך ניתן לקצר אותם.
  • הסחי דעת בנהיגה ואיך ניתן להתמודד איתם.
  • בלימת חירום באופנוע עם או בלי ABS.

השתתפות בהרצאה היא חשובה כיוון שהיא מקטינה את הסיכוי להיות מעורב בתאונת דרכים באחוזים רבים, ובסופו של דבר זו מטרת העל של כולנו.

את המפגש יעביר משה פרחי, מומחה במניעת תאונות דרכים, מזה כ- 23 שנה, עוסק הדרכות נהיגה מתקדמת על אופנועים ומכוניות. מדריך ומאמן אלפי אנשים במגזר הפרטי והעסקי.

מתי ואיפה:

המפגש יתקיים בערב יום חמישי ה- 16.05.24 בשעות הערב במיקום באזור השרון.

מספר המקומות מוגבל, כל הקודם זוכה. להרשמה – פנו אלי בפרטי.

מפגש טכני – תנוחות רכיבה נכונה

כשאנחנו צופים בטלויזיה (או במציאות, סביבנו) ברוכבים מעולים, הם גורמים לזה להראות קל: הגוף שלהם נמצא בפוזיציה הנכונה במקום הנכון ובזמן הנכון. אבל כשאנחנו מנסים לעשות את זה בעצמנו, זה מרגיש לנו מסובך, מסורבל, קשה…

אחד היעדים הגבוהים ברכיבה איכותית הוא תפעול של האופנוע באזור הנוחות – להפוך את הכל לקל יותר! אבל אחד מהנושאים החשובים ביותר, תנוחת הרכיבה, לעיתים מוזנח ולא מקבל את אותה השקעה כמו תחומים אחרים בתפעול רכיבה.

תכנון איכותי והבנת הכוח שיצרנו – זה המפתח לרכיבה נכונה, חלקה, קלה, פשוטה, ועל הדרך גם בטוחה יותר.

לאור הביקוש אירגנתי מפגש טכני בערב לקוראי האתר, בו נחטט בבסיס הרעיון וסגנונות הרכיבה, במטרה להפוך את עבודת הגוף לקלה, אינטואיטיבית – ועל הדרך בטוחה יותר.

את המפגש יעביר רוני לדו, מדריך רכיבה ונהיגה מתקדמת משנת 2009. מוביל הדרכות, בעיקר אספלט ובטיחות, אבל גם מסלולי המירוצים ורכיבת השטח הם אהבה אמיתית. רוכב על סופר נייקד וצרצר דו-פעימתי לשיחרור הסוסים העצבנים.

מתי ואיפה:

המפגש יתקיים בערב יום שני ה- 19.02.24 בשעות הערב במיקום באזור השרון.

מספר המקומות מוגבל, כל הקודם זוכה. להרשמה – פנו אלי בפרטי.

מיצו רוכב על Honda Forza 750

בואו נגיד את המילה הזו ונוציא אותה מהסיסטם, בסדר? בחייאת, הנה: טימקס.

זה לא טימקס.

וטוב שכך.

אפשר להמשיך? יופי. אז תשימו קסדה ובואו איתי. יהיה כיף.

אחרי שהונדה הפכה להיות מומחית במיחזור מנועים בין כלים מסגמנטים שונים (היא עשתה זאת בעבר עם המנוע של ה- VFR800 וגם של ה- VFR1200, וכאן הם עושים את זה עם המנוע של ה- NC750), ואחרי הוצאתו לגמלאות של האינטגרה 750, הגיע הזמן לקטנוע העל החדש של החברה שיכנס למשבצת שנשארה פנוייה לצידו של ה- X-ADV, ואשר משלים את ליין המותג הכולל דגמי פורצה בנפחי 125, 250 ו- 350 סמ״ק. באוקטובר 2020 השיקה חברת הונדה את קטנוע הדגל המנהלתי שלה – ה-פורצה 750. הציפיות מהדגם החדש היו גבוהות, וכמובן הצורך הכמעט-קלישאתי בהשוואה למה שמוגדר כמלך הסגמנט מבית ימאהה, ומכאן נגזרת גם הסקרנות המובנית: האם הפורצה 750 יודע לתת בראש ולספק חבילה שתהא לא רק מגניבה לפחות כמו אחיו הקרבי אלא גם פונקציונלית ויומיומית, בשילוב איכות בנייה, אמינות וקלה לתפעול?

יצאתי לבדוק, ולקחתי את הכלי לרכיבת מבחן שבה, כמיטב המסורת, אני משלב את כל תוואי הרכיבה שמצופה מהכלי לעבור בהם במהלך חייו – עירוני, בין עירוני, בפקקים ובתנועה הזורמת, ברכיבה שוטפת בית עבודה בית, אבל גם בטיולים של שישי או שבת עם החבר'ה. בכל אחד מהתוואים אני יוצר לעצמי נקודות לתשומת לב, בודק מה מפריע לי, מה עובד מצויין, ומה מפתיע אותי. אני אגיד לכם את זה כבר על ההתחלה: התחושה שאיתה אני חוזר אחרי רכיבה של כמה מאות ק״מ שונה לגמרי מזו שהיתה לי בעשרות הק״מ הראשונים על הכלי.

אבל לא נקדים את המאוחר. בואו נחזור להתחלה. ראשית – המראה החיצוני: הקלישאה החבוטה שעל טעם ועל ריח לא מתווכחים תופסת היטב גם במקרה זה. יש כאלה שהתלהבו מאוד מהפוזה של הפורצה, ויש אחרים שקצת בלעו את הרוק במבוכה. המראה החיצוני של הכלי – עם פרונט יחסית גדול מבחינה פרופורציונית לחלקו האחורי, עם המשקף הגבוה, ועם המושב היחסית גבוה וכל זאת על זנב צנום – מתכתב בהמשך ישיר עם המראה של האינטגרה 750 שהיה לפניו, והוא עניין בהחלט אישי. יש כאלה שעפו עליו, ויש כאלה שפחות. אגב, דווקא התוספת של ארגז מחזירה לפורצה, בעיני לפחות, את הפרופורציה שקצת חסרה לו וכמובן מוסיפה לו גם אקסטרה שימושיות יומיומית.

סביבת הרוכב מרווחת למדי, עם תצוגת TFT דיגיטלית מפוארת, גדולה וצבעונית (עם חיבור לסלולרי לטובת מולטימדיה, קבלת שיחות ופקודות קוליות שלא בדקתי ברכיבה זו) שנראה טוב גם בתנאי שמש ישירה. הטכנולוגיה לא נעצרת כאן, ולפורצה יש תאורת לד חזקה, מאותתים המתבטלים מעצמם, וכן פיצ׳ר שמפעיל איתותי חירום באופן אוטומטי אם הוא מזהה בלימה קיצונית (כמו שיש ברכבים מודרנים רבים).

הפלסטיקה החובקת את הפרונט נראית איכותית למדי, כשבצדדיה יש מעין מגיני רוח קטנים. בניגוד לחלק גדול מהמגה-קטנועים האחרים, בהונדה החליטו כאלמנט עיצובי לפעור מעין חלל גדול בחלקה המרכזי של הקונסולה שדרכו יורד המזלג, ואם תתכופפו מעט קדימה תוכלו לראות דרכו את הגלגל הקדמי. עוד בחלקה המרכזי כפתור ההתנעה ללא מפתח (Keyless) וצמד מתגים קטנים לפתיחה של פתח התדלוק והמושב (אגב, המושב ניתן לפתיחה גם מהשלט של הפורצה, ואנחנו עוד נחזור אליו בהמשך).

המשך…

מיצו רוכב על Triumph Rocket 3R

בכל פעם כשאני לוקח כלי לרכיבת מבחן, ובמיוחד כשמדובר באופנוע חדש, מסקרן, או כזה שיש לי כלפיו ציפיות מוקדמות – אחד הדברים הראשונים שעולים לי בראש כשאני רואה אותו לראשונה ו/או כשאני מניע ויוצא לדרך על המכונה – הוא מילה, שתיים, משפט שיהיו כותרת לכתבה. לעיתים הכותרת אומרת הכל ולכן חשוב לדייק.

כשהגעתי לראשונה לאולם התצוגה המוקפד של טריומף בתל אביב וראיתי לראשונה (בישראל) את הרוקט 3R עברה לי מחשבה בראש: הבוס של הבוס. Say no more.

זהו. אפשר להמשיך. תישארו איתי. יהיה מעניין.

אי שם בשנת 2007 יצאתי לטיול בארה״ב, לקחתי לעצמי פסק זמן של כמה שבועות וחרשתי את הצד המערבי של אמריקה מלוס אנג׳לס בקליפורניה, דרך הכבישים המדהימים שעולים לאורך החוף של האוקיינוס השקט, סנטה ברברה, מונטריי, סן פרנסיסקו והמפרץ, יערות עצי הסקוויה העצומים, מדינת אורגון, פורטלנד והרי הרוקי, ואז מדינת וושינגטון, סיאטל ועד לוונקובר בקנדה. ולמה אני מספר לכם את כל זה? הא! זו היתה השנה וזה היה המקום שבו רכבתי לראשונה על טריומף רוקט (אם כי טכנית, זה לא היה אותו אופנוע למרות שהשם די דומה ואפילו קצת מבלבל – מדובר ברוקט III המקורי, ולא ברוקט 3 נשוא כתבה זו – עוד מעט נסביר למה). כבר אז היה מדובר במכונה יוצאת דופן ששמה הלך לפניה, האופנוע בעל נפח המנוע הגדול ביותר מיצור סידרתי, ואחד האופנועים החזקים ביותר בשוק באותה תקופה. למרות שמבחינת מהירות סופית הוא הגיע "רק" לאזור ה- 240 קמ"ש הוא התפאר בתאוצה שהיא הכל פרט לפוליטיקלי קורקטית. לאופנוע שהיה אז נטול בקרות לחלוטין זה היה וואו. כשרכבתי עליו הייתי מוגבל מאוד בזמן ובגלל החששות הגדולים שלי מפני מפגש אקראי עם משטרת תנועה אמריקאית (ראיתי מספיק סרטים כדי להבין שזו חוויה שלא ארצה לחוות) שמרתי על מגבלות המהירות בקפדנות, וגם כשפתחתי גז זה היה רק בקטנה. אבל זרעי הפורענות נשתלו אצלי במוח כבר אז…

רגע, לא הבנו. רוקט III זה לא רוקט 3?

נכון מאוד. אסביר: מודל הרוקט III המקורי היה רעיון שהתחיל להתגלגל במסדרונות היצרן הבריטי עוד ב- 1999 ואשר נכנס לייצור בשנת 2004. היה זה אופנוע שהיה בראש ובראשונה פורץ דרך בתחומים רבים ולמעשה קבע סטנדרטים חדשים בתחומו – מנוע בנפח מגלומני של לא פחות מ- 2,300 סמ״ק, שלוש בוכנות (שנפח כל אחת מהן הוא יותר מזה של קרטון חלב), צמיג אחורי ברוחב 240, פוזה וסטייל בריטיים למהדרין, וביצועים של אופנוע-על (עם מספרים כמו 0 ל- 100 בפחות מ-3 שניות) שגרמו לכל המתחרים דאז (כמו הארלי דיווידסון עם הנייט-רוד או ימאהה עם הוי-מקס) להשפיל מבט ולהשתין שלולית שמן מרוב פחד. הרוקט III יוצר במספר גרסאות שכללו גם רואדסטר, קלאסיק, ו-טורר. אבל אחרי כמעט 15 שנות ייצור ולאור מגבלות יורו 5 החליטו בטריומף שהגיע הזמן להחליף אותו.

המשך…

סופו של עידן Take 6?

זהו. הפעם זה סופי (אחרי הפעם הזו ואחרי הפעם הזו). אחרי 6 אופנועי סוזוקי היאבוסה דור 2 שהיו ברשותי – מהשנים 2008 (כתום שחור), 2010 (כחול כהה), 2012 (אדום בורדו), 2014 (כחול לבן), 2018 (לבן אדום) ו-2020 (שנולד בצבע אדום דובדבן אבל נצבע בהחלטה ספונטנית לצבע אפור בטון עם שחור) – כל אחד יותר מהנה מקודמו – עושה רושם שזהו, תם הפרק הזה בחיים שלי.

בתמונה – בוסה 2020 בצביעה ייחודית:

נהניתי מאוד, רכבתי בשיא הכיף, רכבתי חזק, ולפעמים אפילו חזק מאוד, ובסה"כ יותר מ-100,000 ק"מ מצטברים על בוסות. אפילו עשיתי איירון באט על בוסה ב-2015.

בוסה 2008:

אפשר להגיד שרכיבה של כל כך הרבה שנים וק"מ על הכלי הזה הפכה אותי לרוכב טוב יותר, מודע יותר, אחראי יותר – כי רק מי שרוכב על בוסה ושרד לספר על זה יודע בדיוק שזה כלי שאמנם מצוייד בתחנת כוח גרעינית – מנוע 4 בשורה בנפח מפגר של 1340 סמ"ק שמפיק קרוב ל-200 כ"ס, אבל עם אפס בקרות אתה מקבל בדיוק כמה שאתה סוחט את המצערת, בלי פילטרים ובלי מלאך אלקטרוני קטן ששומר עליך מטעויות… כמה שאתה פותח – זה מה שאתה מקבל… ואם אתה חוליגן חסר מוח אתה מהר מאוד תמצא את עצמך במצב ביש…

בתמונה – אני ובוסה 2012 על המסלול:

בתמונה – בוסה 2010 והדגמת אחיזה:

לכן אפשר לומר שלאורך השנים, הרכיבה על היאבוסה לימדה אותי לתכנן את הקווים שלי, את ההאצות שלי, את הבלימות שלי… לימדה אותי מה זה פאוור וילי בהילוך רביעי, והראתה לי לראשונה בחיי מהירות מדודה של 327 קמ"ש אמיתיים (כמובן על מסלול מירוצים בחו"ל, לא על לוח השעונים כי הוא נעצר ב- 299, אלא מדידה באמצעות ג'יפיאס).

בתמונה – אילוסטרציה:

אפשר להתווכח על המראה שלו, אבל בין אם תאהבו אותו ובין אם לא, אין ויכוח שזהו אייקון מוטורי. אתה רואה בוסה, אתה יודע מה זה. מכונה שיוצרה למטרה אחת בלבד – להיות יותר מהיר מכל אופנוע אחר מייצור סדרתי שנמצא על הכביש. אין עוד אופנועים כאלה.

המשך…

שיתוף פעולה חדש להגברת בטיחות הרוכבים: רייד ויז'ן ופרוריידינג

אתר מיצו בדרכים מעודד רכיבה בטוחה וכחלק מפעילות זו אני מברך על על מיזם שמטרתו היא הגברת המודעות, שיפור יכולות הרכיבה וחידוד כישורי ההישרדות של רוכבי דו-גלגלי. כעת אני שמח לדווח על מיזם בטיחותי חדש בין שתיים מהחברות המובילות בתחומן:

פרו-ריידינג (Pro-riding) האקדמיה לרכיבה מתקדמת (שטח וכביש) ורייד ויז'ן (Ride Vision) מכריזים על שיתוף פעולה ויוצרים חבילת בטיחות משודרגת עבור הרוכבים הישראלים.

רייד ויז'ן היא המערכת הטכנולוגית המתקדמת, והמסחרית היחידה בעולם, המספקת התרעות בטיחות לרוכב. השפעת הטכנולוגיה של רייד ויז'ן נחקרה והוכחה כיעילה ביותר, היכולה למנוע למעלה מ 57% תאונות רכב דו"ג. יחד עם זאת, דו"ג אינו רכב "מן השורה". תפעולו ובעיקר רכיבתו מצריכה ניסיון והדרכה. פרו-ריידינג ומדריכיה מכשירים את הרוכבים לצורת רכיבה נכונה ובטוחה ומשביחים את יכולותיהם להגיב לאיומי הכביש.

המשך…

רכיבה נכונה – איך לא לעקוף משאיות על כביש מהיר

הנה עוד תובנה, שיהיה לכם על מה לחשוב. ואם על הדרך הצלנו מישהו – דיינו.

התמונה הזו צולמה בימים האחרונים בשעות הבוקר על כביש 4. התנועה זורמת ללא הפרעה (במהירות חוקית ולמעלה מזה), הנתיבים פתוחים לרווחה, אין פקק ואפילו לא רמז לפקק (יש אמנם האטה בהמשך, לקראת מחלף ראשון, אבל זה עוד הרבה קילומטרים קדימה, בטח לא בנקודת הזמן הזו).

בנתיב הימני משאיות עושות מה שמשאיות עושות – נוסעות על 90-100. פה ושם רכב, כולל הרכב שצילם תמונה זו (יש גם וידאו). שאר הנתיבים פנויים לרווחה.

ואז הוא מגיע, רוכב (אמנם ממוגן, לפחות זה), על אופנוע בנפח בינוני:

הבחור החביב נוסע במהירות קצת יותר גבוהה מזו של התנועה (כ- 10% יותר), וזה סביר בתנאים האלה. אבל משום מה במקום לרכוב על כל אחד מהנתיבים, הוא בוחר לרכוב על השול הימני, וזאת בזמן שהכביש פנוי לחלוטין לפניו. לא פקק, לא האטה, לא נעליים. כביש פנוי לרווחה, והוא על השול.

ואז זה ממשיך: הבחור שלנו מחליט שלא רק שהוא נוסע על השול, אלא הוא ממשיך לנסוע על השול והוא יעקוף את כל המשאיות מצד ימין שלהן… המשך…

רכיבה נכונה – איך לא להניח כפות רגליים על הרגליות

הטריגר לפוסט הוא התמונה הזו שצולמה אמנם בימי הקיץ, אבל היא רלוונטית לכל עונה. האופנוען המסוקס מחליט שהוא רוכב על האופנוע עם כפכפים וללא מיגון (הפעם אני דווקא לא מתייחס להיעדר המיגון שדורש פוסט בפני עצמו), כשהוא משתלב להנאתו בתנועה העמוסה לשעת הצהריים בה היא צולמה.

ואז רואים את מנח כפות הרגליים שלו על הרגליות:

מה לא בסדר?

הרוכב מניח את העקבים של רגליו על רגליות האופנוע, מה שגורם בתורו למנח של כף הרגל להיות בזווית כזו שאצבעות כפות הרגליים מוטות כלפי מטה לעבר האספלט.

זו תנוחת רכיבה לא נכונה, שגוייה, שרק מחכה לצרה גדולה.

המשך…

פיצוח תאונות – 90 מעלות באמצע כביש מהיר

יופי שאתם פה. ראשית מילה על הקונספט: פיצוח תאונה הוא בעיני התהליך של בחינת תאונה שצולמה.

חשוב לציין שאין זה ניתוח מקצועי כיוון שאני אינני מוסמך להיות חוקר תאונות דרכים. מה שיש כאן הוא מבט ביקורתי על מה שרואים בסרטון מתוך כוונה לנתח את מה שאירע, לגלות מה אפשר ללמוד מזה ובעיקר – להבין איך אפשר להימנע ממצב דומה בעתיד לטובת כולנו.

בסרטון שצולם במחלף מסובים באחד מימי סוף נובמבר 2022 רואים נהג עבריין (יש שיגידו רוצח בפוטנציה) שמחליט משום מה לחתוך 3 נתיבים ב-90 מעלות ולצאת במחלף. מה הניע את האידיוט לבצע את הפעולה? לא ידוע. אבל ברור לכל אדם שזו לא פעולה סבירה, אף אחד לא מצפה למצוא רכב שחוצה את דרכך ב-90 מעלות על כביש מהיר.

והנה זה קרה.

אבל רגע: מעבר לנהג שהוא כאמור ללא ספק פושע לפחות ברמה של הנהג שהרג את טל שביט ז"ל – אנחנו גם רואים רוכב שיכול היה בקלות רבה להימנע מהתאונה. אבל בגלל היעדר מודעות לסיכון והיעדר צעדי מנע – הוא נפגע.

וחבל. בכל שנה נהרגים בין 5 ל- 12 רוכבים בגלל הטעות האסטרטגית הזו. בכל שנה. מתים. פגר. לא חוזרים הביתה. וזה לא כולל את כל אלה שרק נפצעו בדרגות שונות של חומרה. וזה באמת חבל, כי זו אולי אחת התאונות שאולי הכי קל להימנע מהן.

במקרה לעיל הרוכב לא עשה את הדבר הנכון, ולכן הוא נפצע ופונה בהמשך לקבלת טיפול בבית החולים שיבא.

נכון שהנהג הוא העבריין. אבל מי שמשלם על זה הוא הרוכב.

אז איך נמנעים מתאונה כזו?

קודם כל צריך לחשוב קדימה ולקרוא את מפת הדרך לפנינו (הרי המחלף לא מפתיע אותנו, אנחנו יודעים שהוא שם).

ככל שאנחנו מתקרבים ליציאה/פיצול, ובהתאם לכיוון שאנחנו רוצים לנסוע בו אנחנו ממקמים את עצמנו בנתיב הכי רחוק מהיציאה/פיצול, וזאת כדי להימנע מראש מכל הרוצחים הסדרתיים, אלה שנרדמו על ההגה, אלה שווייז צעק להם "צא ימינה" והם נזכרו ברגע האחרון.

זה נכון בכל מחלף, בכל פיצול של כביש מהיר, וזה נכון בכל מהירות תנועה – גם בפקק זוחל כמו בסרטון הזה, וגם אם התנועה נוסעת על 100. המשך…

מיצו רוכב על BMW S1000XR

אפשר למנות על אצבעות יד אחת של מומחה חומרי נפץ בדימוס את מספר הפעמים שחברת BMW – שהמציאה, הגדירה ולמעשה שולטת מהיום הראשון על שוק אופנועי האדוונצ'ר בזכות סדרת דגמי ה- R-GS המיתולוגים שלה – הופתעה. אבל כשדוקאטי יצאה ב- 2010 עם דגם המולטיסטרדה 1200 שלה – זה קרה. אופנוע עם פוזה של חוצה יבשות אבל עם DNA של סופרבייק? איך זה בכלל אפשרי? נכון שחברה כמו BMW – שמוכרת יותר GSים בשנה מאשר כל דגמי דוקאטי יחד – לא צריכה להתרגש מאופנוע שמנסה לאגף אותה מהאגף הימני, אבל מסתבר שזה בדיוק מה שקרה. מיטב המוחות במטה החברה במינכן החלו לגרד בראשם ולנסות לראות איך הם מייצרים כלי שימנע זליגה, ואפילו קטנה, של לקוחות שמחפשים פוזה של מגלה עולמות עטוי חליפת רכיבה מושקעת ועם ארגזים בצד, ביחד עם כלי שיכול לתת בראש לאופנועי ספורט ליטר ומעלה על כבישים ציבוריים. Das ist unmöglich (זה לא יתכן) ואנחנו נעצור את זה כאן ועכשיו!

Was zu tun ist? (מה עושים) שאלו אחד את השני המהנדסים הגרמנים המלומדים, וכיוון שהתשובה היתה כבר מונחת לפניהם עם מה שדוקאטי עשו לפאניגלה כדי לייצר את המולטיסטרדה, הכיוון היה די ברור: ניקח את הסופרבייק הכי קיצוני ש-במוו יכולה לייצר – את ה- S1000RR – עם המנוע מרובע הצילינדרים בשורה שמייצר הספקים המתקרבים לאזור ה- 200 כ"ס, עם כל האלקטרוניקה שאפשר למצוא – נכניס את המנוע (אחרי שנעשה לו קצת טיונינג ליותר מומנט על חשבון כ"ס כי בסופו של דבר זה הרבה יותר שימושי ליום יום), השלדה הקשיחה ושאר המכלולים לתוך מעטפת אדוונצ'רית עם תנוחת רכיבה זקופה, נצרף לזה מהלך בולמים ארוך יותר, נוסיף מקום לארגז אחורי ומזוודות כדי שיהיה כי זה חלק מהפוזה, נעדכן אותו עם מיגון רוח גבוה ונקנח לבסוף עם מלא פינוקים – ונקרא לו S1000XR.

וכך היה.

עם הצגת ה- XR הראשון בשנת 2015, שהיה ללא ספק יציאה מעניינת למדי של BMW הוא עורר את העניין של הרבה רוכשים שחיפשו מצד אחד את תחושת הקרביות והיכולות המוטוריות של סופרבייק גרמני מושחז לעילא ועילא, וזאת תוך כדי רכיבה בתנוחה ותנאים נוחים בהרבה, ועם תדמית של "כל מה שאתם עושים אני עושה, אבל בניגוד לכם – אני עושה את זה בזמן שאני שותה בירה, אוכל נקניקיה עם כרוב חמוץ ומקבל מסז' מפנק מהלגה וכריסטינה בזמן שאתם מכווצים לתנוחת עובר וסובלים בזמן הרכיבה"…

לדגם הראשון של ה- XR שתכלס היה שליפה מהירה מהמותן היו כמה עניינים לא פתורים שלא נרחיב עליהם כאן, אבל פאסט פורוורד חמש שנים קדימה ואחרי סדרה של עידכונים קטנים וסידור של הדברים ש, והנה ב- 2020 הוצג הדור השני של ה- S1000XR, אבל זוהי לא מתיחת פנים אלא למעשה אופנוע חדש לגמרי.

עם עיצוב מחודש של הפלסטיקה ויחידת התאורה (הכוללת גם LEDים כתאורת יום, וכן, הוא כבר לא פוזל כמו בדור הראשון) ועם צביעה שבעיני היא מהממת, עם או בלי חבילת ה- M של במוו שנותנת לו נופך ספורטיבי יותר. בצביעת האפור בטון/גואש, או בצביעת הזהב, או בצביעת הטריקולור – ה- XR פשוט נראה יפה, אם כי היו כאלה שטענו שהוא קצת לא סגור על עצמו מבחינה עיצובית – חלקו התחתון מזכיר סופרבייק ואילו חלקו העליון יותר פונה לעולמות האדוונצ'ר. ועל זה אגיד – נו, אז מה?

ל- S1000XR החדש מנוע חדש חזק יותר ומאוזן יותר – 4 בוכנות בשורה באותו נפח כמו הקודם – 999 סמ״ק – מקורר שמן/מים עם שני גלי זיזים עיליים ו- 4 שסתומים לבוכנה – שמפיק 165 כ"ס ב- 11,000 סל״ד ו- 11.6 קג"מ ב- 9,250 סל״ד. אנחנו נחזור למספרים האלה עוד מעט. הכלי זכה גם להפחתת משקל דרסטית של 10 ק"ג (5 מהם מהמנוע ועוד כמה מהזרוע האחורית), ובוצע גם שינוי ביחסי העברת ההילוכים – בהם הרביעי, חמישי ושישי הם יחסית ארוכים יותר כדי לעזור בחיסכון דלק ולהפוך את השיוט לנוח יותר.

המשך…

נגישות