קטגוריה: טכנולוגיה

אתר מיצו בדרכים מעודד רכיבה בטוחה וכחלק מפעילות זו אני מברך על על מיזם שמטרתו היא הגברת המודעות, שיפור יכולות הרכיבה וחידוד כישורי ההישרדות של רוכבי דו-גלגלי. כעת אני שמח לדווח על מיזם בטיחותי חדש בין שתיים מהחברות המובילות בתחומן:

פרו-ריידינג (Pro-riding) האקדמיה לרכיבה מתקדמת (שטח וכביש) ורייד ויז'ן (Ride Vision) מכריזים על שיתוף פעולה ויוצרים חבילת בטיחות משודרגת עבור הרוכבים הישראלים.

רייד ויז'ן היא המערכת הטכנולוגית המתקדמת, והמסחרית היחידה בעולם, המספקת התרעות בטיחות לרוכב. השפעת הטכנולוגיה של רייד ויז'ן נחקרה והוכחה כיעילה ביותר, היכולה למנוע למעלה מ 57% תאונות רכב דו"ג. יחד עם זאת, דו"ג אינו רכב "מן השורה". תפעולו ובעיקר רכיבתו מצריכה ניסיון והדרכה. פרו-ריידינג ומדריכיה מכשירים את הרוכבים לצורת רכיבה נכונה ובטוחה ומשביחים את יכולותיהם להגיב לאיומי הכביש.

המשך…

עוד שנה עוברת, ועוד סיפור אלף לילה ולילה על "אופנוע מעופף" שאוטוטו עובר מבדקי רישוי והנה עוד דקה וחצי נוכל לרכוש אותו, ולרכוב/לעופף עליו לטיול מועדון אל עבר האופק.

ומה המשותף לכל ה"אוטוטו זה כאן" שראינו בעבר? בדיוק זה. הנה אב טיפוס, הנה אוטוטו הוא ממריא (או שכבר המריא לכמה טיסות ניסוי), והנה עוד כמה חודשים, שנה גג תוכלו לקנות אותו. בנתיים תפקידו לנו כאן כמה אלפי דולרים כפקדון והכל יהיה טוב. בחיי.

נו בסדר. היינו שם מיליון פעם. האם הפעם הכלי המעופף הזה באמת ימריא, ואם הוא ימריא האם יגיע לכדי ייצור מסחרי עם רשיון תנועה/תעופה? תרשו לי להיות סקפטי.

הנה עוד אחד.

חברת Jetpack Aviation המבוססת בקליפורניה (שמוכרת כיצרנית של מארזי טיסה – Jetpacks) הודיעה לתקשורת שהיא ייצרה אב טיפוס של "אופנוע" מעופף המכונה "The Speeder" ושהם השלימו את טיסות המבחן הראשונות שלו. הכלי מונע ע"י 4 מנועי טורבו-ג'ט קטנים ומתודלק בדלק "רגיל" (ואפילו בסולר, שזה לכשעצמו די מוזר).

מה שמיוחד בכלי, לדברי החברה, הוא תוכנת ה- Fly by Wire (טוס אל-חוט) ששולטת על המנועים ועל הדחף שלהם, שלמעשה הופכת את ההטסה שלו לקלה מאוד ולכזו שאיננה דורשת כישורים או מיומנויות מיוחדות. לדבריהם, גם אם מנוע אחד יחדול מלתפקד, שאר המנועים ידעו לפצות על כך ולהביא את הכלי לנחיתה בטוחה.

המשך…

כולנו אוהבים מספרים, ולחלקנו יש אובססיה כלפיהם. אי אפשר להסביר את התחושה שמציפה את חלקנו כשאנחנו שומעים שהנה, אוטוטו עומד לצאת דגם חדש של אופנוע שיש לו קצת יותר מומנט וכוחות סוס, קצת פחות משקל וכן הלאה. זר לא יבין זאת, אבל אנחנו כן (אלא אם אתם בקטע של אופנוע ככלי תחבורה נטו, ואז הכתבה הזו לא בשבילכם).

המספרים הללו אינם סתם פיקסלים על מסך. יש להם משמעות הלכה למעשה והם משפיעים על הדרך שבה מתנהגים האופנועים שלנו (או אלה שאנחנו חולמים עליהם): ככל שהאופנוע קל יותר, מפיק יותר מומנט ויותר כוחות סוס (כן, זה הסדר הנכון להציג את הדברים) – כך התחושות שאנחנו מקבלים בעת רכיבה שונות מאשר אופנוע שהוא כבד יותר (במשקלו)  וחלש יותר.

ננסה לעשות קצת סדר במספרים ובמושגים, ובסוף נסקור את רשימת האופנועים החזקים ביותר כפי שנמדדו על דיינו. בא לכם לגשת לתוצאות, תגללו מטה.

ראשית, בואו נסביר קצת את המונחים שרבים מתבלבלים ביניהם:

מהו הספק ומהו מומנט?

מה ההבדל ביניהם? למה אופנוע עם מומנט גבוה אבל עם הספק צנוע יחסית מרגיש לעיתים חזק יותר מאשר אופנוע שיש לו יותר כוחות סוס? מהי המשמעות של מומנט שמגיע בסל"ד נמוך לעומת כזה שמגיע לשיא כשהוא בקצה סקאלת הסל"ד? ננסה לענות בקצרה ובדרך הכי פשוטה ולא מדעית שאני יכול.

מומנט (או בשמו המלא "מומנט פיתול") הוא המקביל הסיבובי של כוח. ערך המומנט ממחיש את גמישות המנוע, כלומר יכולתו לספק כוח בתחום פעולה רגיל של המנוע ובטווחי סל"ד טיפוסיים. גמישות המנוע חשובה בעיקר כאשר רוצים להאיץ חזק מבלי להוריד הילוך אחד או יותר, ולמעשה מספקת לרוכב את תחושת ה"קטר" שמושך קדימה את האופנוע. מצד שני היעדר מומנט מספיק חזק גורמת לרוכב לרצות להוריד הילוך או שניים כדי להאיץ.

את ערכי המומנט ניתן לבטא בכמה צורות, כשאצלנו בישראל נהוג להשתמש ב-ק"ג למטר (קג"מ או Kgm), ובאירופה הוא מוצג לרוב בצורה של ניוטון-מטר (Nm). בארה"ב מודדים את המומנט באמצעות pound-feet או לעיתים lb-feet. ישנם מחשבונים ברשת שמאפשרים לבצע את ההמרה בין שיטת ציון אחת לאחרת למשל פה או פה.

המומנט המירבי שמפיק מנוע של אופנוע (או רכב לצורך הדיון) מצויין כשהוא מחובר לסיבובי מנוע (מספר המבוטא בסיבובי מנוע לדקה או סל"ד בקיצור). לדוגמה, כשאנחנו קוראים בכתבה או פרוספקט טכני שלאופנוע מסויים יש מומנט של 11.5/8,500 פירוש הדבר שיש לו מומנט מירבי של 11.5 קג"מ המתקבל במהירות מנוע של 8,500 סל"ד.

המומנט ניתן למדידה באמצעות מכשירים כמו דינמומטר (או "דיינו" בקיצור), ועל כך מיד.

הספק הוא קצב העבודה של המנוע (כלומר כמה עבודה נעשית ביחידת זמן) ובמחוזותינו הוא נמדד לרוב בכוחות סוס (או קילוואט באירופה, כש- 1 קילוואט = 1.341 כ"ס). ההספק מציין יחידת מידה שמנסה לכמת כמה עבודה יכול המנוע לעשות בזמן נתון, וככל שההספק יהיה גבוה יותר כך תתבצע יותר עבודה בפרק זמן מסוים. לא ניכנס למלוא הפרטים הטכניים, רק נגיד שיש הבדל קל בין "כוח סוס" (או HP) לבין "כוח סוס לבלימה" (או BHP). כמו שציינתי לעיל, ברוב האופנועים הנמכרים באירופה בשנים האחרונות מציינים את הההספק באמצעות Kw (או קילווואט, וזאת בהתאם לתקנה 80/181/EEC). גם כאן יש מחשבונים שעוזרים להמיר מערך אחד לשני, כמו זה או הפוך כאן.

כמו במקרה של המומנט, גם הספקו המירבי של מנוע מצויין כשהוא מחובר לערך של סל"ד. לדוגמה, כשמפרט טכני של אופנוע מספר לנו שיש למנוע הספק של 160/9,700, הכוונה היא להספק של 160 כ"ס המושגים במהירות מנוע של 9,700 סל"ד.

בניגוד למומנט, ההספק לא ניתן למדידה, אלא מחושב כמכפלה של המומנט בסל"ד חלקי ערך מסויים.

רגע, אז איזה פרמטר חשוב יותר? מומנט או הספק?

בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים, יותר כוחות סוס לאו דווקא אומרים שיש לאופנוע יותר כח, וזאת בגלל שתי סיבות עיקריות: ראשית – למשקלו של האופנוע יש השפעה (תחשבו על זה: ככל שהוא כבד יותר כך קשה יותר להזיז אותו ממקומו או לשנות את מהירותו), מה שבעצם מבוטא ביחס שבין כוחות הסוס שהמנוע מפיק לבין משקלו של האופנוע (או במילים אחרות יחס הספק/משקל). שאלה שניה ולא פחות חשובה, היא השאלה מתי כוחות הסוס האלו זמינים לרוכב, כלומר באיזה סל"ד הם באים לידי ביטוי בנסיעה (תחשבו על אופנוע שמחייב אתכם להיות בסל"ד גבוה מאוד כדי להרגיש "חי", לעומת אחר שדוחף קדימה מסל"ד אפסי).

בגדול, וממש בקיצור: האופי, הכוח וההתנהגות של אופנוע שנגזרים מהמנוע שלו קשורים בצורה ישירה לא רק להספק שהמנוע מפיק (כ"ס) אלא לא פחות ואולי אפילו יותר למומנט שהוא מפיק (קג"מ).

תיכף נרחיב על זה.

המשך…

ההשקה הצפוייה של דגם המולטיסטרדה V4 של דוקאטי (שחלקה הראשון יהיה ב- 15 באוקטובר 2020, עם המשך חשיפה מלאה באירוע בתחילת נובמבר) מסמנת את התחלתה של מהפכה בתחום הבטיחות באופנועים, עם ההופעה הראשונה של מערכת רדאר למניעת התנגשות באופנוע מייצור סדרתי.

מאז 2016 מחלקת החדשנות של דוקאטי מפתחת טכנולוגיה חדשה להגברת הבטיחות של רוכבי אופנועים בעזרתה של מחלקת האלקטרוניקה, מידע וביו-הנדסה של האוניברסיטה ה-פולי-טכנית של מילאנו. המערכת המורכבת מרדאר כפול – קדימה ואחורה – נכנסה לייצור סדרתי על ידי חברת בוש, ויושמה לראשונה כאמור במולטיסטרדה V4 החדש של דוקאטי שיושק בימים הקרובים.

כל אחד משני הרדארים בנוי מקופסה פלסטית שחורה במשקל של כ- 190 גרם ובממדים של מצלמת גו-פרו סטנדרטית (70X60X28 מ"מ). בזכות קוטנן, הקופסאות הללו מוכנסות בצורה חבוייה ומתממשקות ללא הפרעה אל תוך קווי המתאר של המולטיסטרדה V4 החדש.

היחידה הקדמית נמצאת במרכז החרטום של האופנוע, בין שני הפנסים, והיא מנטרת בצורה שוטפת את מערכת בקרת השיוט האדפטיבית – או ACC – Adaptive Cruise Control. בזכות התממשקות אל מערכת המצערות מצד אחד ואל מערכת הבלמים מצד שני, היא יכולה לווסת את מרחק הנסיעה של האופנוע מאחורי כלי רכב אחרים בזמן שהרוכב עושה שימוש במערכת בקרת השיוט. ניתן לקבוע את המרחק הזה באמצעות בחירה באחד משלושה מצבים – רחוק מאוד, ביניים וקרוב יותר – והיא עושה זאת במהירויות הנעות בין 30 קמ"ש ועד למהירות מקסימלית של כ- 160 קמ"ש.

מאחור, הרדאר האחורי משמש לניטור כלי רכב הנמצאים בנסיעה מאחורי האופנוע, במה שנקרא "זיהוי שטח מת", כלומר אותו אזור שאינו גלוי בצורה ברורה לרוכב במראות. המערכת יודעת להתריע לרוכב בפני התקרבות של רכבים במהירות גבוהה מאחורי הרוכב, וכך להגביר את בטיחותו. את ההתראה יקבל הרוכב באמצעות חיווי בצג ה- TFT הדיגיטלי של האופנוע.

חשוב לציין שדוקאטי ביחד עם בוש הגדירו את רמת ההתערבות בבלימה של המערכת ללא יותר מ- 0.5g, שהיא הרמה המקסימלית שנקבעה על מנת שלא לסכן את יציבותו של האופנוע ואת הרוכב.

המולטיסטרדה V4 ישווק בכמה רמות איבזור, כשמערכת הרדאר נמצאת כמוצר אופציונלי בחלקן. מכיוון שמערכת זו נכנסת לפעולה אך ורק בעת שימוש בבקרת שיוט שממילא משתמשים בה רק בכבישים ארוכים ובוודאי שלא ברכיבות עירוניות או בתנועה צפופה, סביר להניח שרוכבים שפרופיל הרכיבה שלהם כולל כבישים ארוכים ורכיבות יחסית מונוטוניות לטווחים ארוכים בוודאי ירצו להוסיף את המערכת שמשדרגת את בטיחותם.

דוקאטי, באמצעות שותפיה, הגישו בקשה לרישום פטנט על המערכת והאלגוריתם שלה במאי 2017. ביוני 2017 פורסם מאמר מדעי ב- IEEE בקליפורניה, אותו אפשר לקרוא כאן.

אגב, זה הזמן להזכיר שוב את הסטרט-אפ הישראלי Ride Vision שלוקח את בטיחות הרוכבים צעד נוסף קדימה, ומאפשר התראות בזמן אמת לרוכבים ברגע שכלי רכב כלשהו נכנס לנתיב המתוכנן של האופנוע, בולם בפתאומיות לפניו, או שהאופנוע מתקרב אליו בצורה מסוכנת מדי – כל זאת ללא צורך בשימוש בבקרת שיוט כמו במערכת של דוקאטי/בוש, וללא התערבות ברכיבה עצמה. המערכת של רייד ויז'ן מתחילה להימכר לצרכנים בימים אלה כמוצר after market להתקנה על כל סוגי האופנועים והקטנועים.

ללא ספק – זמנים מרגשים, ורק נותר לראות איזה יצרנים נוספים ירימו את הכפפה.

אחד הדברים שרוכבי אופנוע יהיו מאוד נסערים לגביו כשהם משתתפים בשיחה או דיון על עתיד האופנועים כפי שאנחנו מכירים אותם, ובעיקר של המעבר שלנו למנועים חשמליים "נקיים" – הוא עניין התחושה או בעיקר אי התחושה של הכלי החשמלי ביחס למה שאנחנו רגילים היום. "הוא פשוט לא נשמע טוב" היא טענה אחת. "זה לא מרגיש אותו דבר" היא טענה אחרת, ואני נוטה להסכים עם שתיהן. נכון, לאופנוע חשמלי יש מומנט מטורף שמגיע מסל"ד אפסי, וראינו את זה באופנועים חשמליים של ימינו. אבל יש להם בעיה אחרת: הם לא מרגישים נכון, הם לא נשמעים נכון, הם אפילו לא מריחים נכון. זה פשוט לא זה. וכל זה עוד לפני שדיברנו על הטווח.

אפשר רק להניח שככל שהטכנולוגיה תתקדם, תיפתר גם הבעיה העיקרית של הכלים האלה – הטווח המצומצם יחסית ופרק הזמן הארוך יחסית שלוקח להטעין מצבר של כלי כזה עד לקיבולת סבירה. אבל אתגרים אלה ואחרים עומדים בפני כל חברה שמנסה להיכנס לשוק האופנועים החשמליים, והם מהווים ללא ספק חסם גדול בפני רוכבים עכשווים בזמן שהם שוקלים את האופנוע הבא שלהם.

והנה מגיעה חברת 2electron שמשיקה אופנוע קונספט בשם Emula, שבא לפתור לפחות את אחת הבעיות הללו. השם Emula נגזר מהמילה "אמולטור", כלומר מדמה. וזה בדיוק מה שהוא מתיימר לעשות: אופנוע חשמלי שמדמה אופנועים מסורתיים בעלי מנוע בעירה פנימית (יענו הכלים שעליהם אנחנו רוכבים היום, לפני החרם הגדול שיגיע בעוד אי אילו שנים על מנועי בעירה פנימית). האופנוע עושה זאת באמצעות מערכת ייחודית הנקראת McFly (רמז לסרטי "בחזרה לעתיד") שיכולה לקחת אתכם ממנוע שתי פעימות עצבני והיסטרי של שנות השמונים, דרך מנוע 600 סמ"ק ארבע בשורה ספורטיבי של שנות התשעים, ועד לטווין 800 סמ"ק מודרני – ועוד.

אלף אופנועים שונים בכלי אחד, והם כולם זמינים לך בלחיצת כפתור.

זה לא רק עניין של סאונד (דרך רמקולים שנמצאים באזור של ה"אין מיכל דלק", כי בעצם אין מערכת פליטה), אלא בעיקר של תחושה. המנועים הללו מגיבים בצורה כל כך שונה אחד מהשני, שזה יהיה פלא הנדסי ללא ספק אם יצליחו לעשות זאת.

מסתבר שכן, לפחות לפי הסרטון. הספק, מומנט, צליל ואפילו רעידות:

האמת? מגניב.

המשך…

חברת Lazareth הצרפתית היא לא סתם עוד חברה עם אשליות של אופנועים מעופפים. המייסד והבעלים של החברה שהוקמה ב- 1998 – לודוביק לזרת' – אוהב אתגרים מסובכים במיוחד, ובזכותו החברה כבר הוכיחה את עצמה עם אופנוע מפלצתי, אולי הכי מטורף שהומצא (או לפחות אחד מהפסיכיים ביותר) – הוא ה- LM847 האימתני שמונע באמצעות מנוע V8 מתוצרת מזראטי. לא בטוח שהוא יכול להיקרא "אופנוע", שהרי יש לו 4 גלגלים, אבל אני זורם, בסה"כ הקונספט מגניב כיוון שהוא עושה שימוש בטכנולוגית רכיבה מקבילית.

כעת, החברה יוצאת עם האופנוע המעופף שלה שנקרא LMV496, שנראה ויזואלית דומה מאוד ל- LM847, אבל עם כמה טוויסטים.

על הכביש, מנגנון ההיגוי המקבילי הייחודי שפותח על ידי החברה מאפשר לרכיבה הדומה מאוד לזו שאנחנו רגילים בכלים דו-גלגליים, אבל עושה זאת על ידי שימוש ב- 4 גלגלים בסה"כ – שניים בכל "חצי" אופנוע, והמחוברים ביניהם בצורה שמאפשרת להם לנוע בנפרד כשהאופנוע נוטה על צידו כדי לספק תחושת היגוי "אופנוענית" לכל דבר, אבל עם אחיזה הרבה יותר משמעותית כתוצאה משטח הפנים הגדול יותר של הצמיגים עם הכביש. המשך…

סרטון שמסתובב לאחרונה ברשתות חברתיות מציג מספר פיתוחים שעשויים, אולי, להיכנס לשירות במשטרת ישראל. הקליפ הוא חלק מאייטם ששודר בחדשות כאן 11. כך נראה הסרטון המקורי:

(הסרטון הועלה ליוטיוב, יתכן ויוסר בהמשך)

כפי שניתן לראות, מוצגים בו מספר פיתוחים טכנולוגיים, אבל מה שעניין אותי במיוחד היתה מערכת האכיפה שהוצגה בתחילתו (עד בערך 02:30). חקרתי מעט את הנושא, ומתברר שמדובר במערכת בשם Enforcement Deputy של חברה ירושלמית (שמציגה את עצמה כחברה קנדית) בשם RoadMetric. החברה המפתחת טוענת שהמערכות שלה כן נמצאות בשימוש ב"מזרח התיכון, אסיה וכו'", אבל נכון לעכשיו לפי מקורותי במשטרה, המערכת הזו איננה נמצאת בשירות משטרתי בישראל.  אין ספק שחלק זה של הסרטון ששודר בחדשות הוא יותר סרט תדמית יח"צני שמנסה להציג "גאדג'טים" כפי שהם נקראו בכותרת הכתבה.

מעיון מדוקדק בתמונות וכן בפרוספקטים ובמידע הזמין לציבור באתר החברה, ניתן ללמוד שהמערכת מבוססת על מספר מצלמות (4 עד 8) המותקנות בצורה סמוייה בתוך הרכב/ניידת, או על הגג (כפי שמופיע בסרטון לעיל), המחוברות למערכת ממוחשבת המנתחת את הנתונים ומאפשרים לשוטר לסמן קטע של וידאו, לנעול אותו מפני מחיקה, ולבחור את סוג העבירה שנראית בסרטון המוקלט.

בתמונה, רכב אזרחי (לא ניידת) מסוג סקודה אוקטביה שעל גגה מותקנת מצלמת ה- LPR של המערכת.

המשך…

מהימים הראשונים שאני זוכר את עצמי כילד זו היתה ההבטחה שהמבוגרים של אז היו מספרים לנו… (כתבתי על זה בעבר).

אחרי אין ספור (באמת, ניסיתי לספור, לא הצלחתי) ניסיונות של המון יזמים כאלה ואחרים, מגיעה חברה נוספת שמבטיחה שהפעם המוצר שלהם יהיה זה שיצליח לפרוץ את הדרך מקונספט או אב-טיפוס במקרה הטוב, למוצר שהצרכן הממוצע יכול לשים עליו את הידיים. חברת טרהפוגיה (Terrafugia) האמריקנית ממסצ'וסטס – שנרכשה לא מזמן על-ידי יצרנית רכב סינית בשם "ג'ילי" אשר הזרימה כסף חדש אל החברה המדשדשת – מבטיחה לעשות זאת כמו שצריך: מכונית מעופפת שתכנס לייצור סדרתי כבר במהלך שנת 2019.

הקונספט הראשוני של הרכב הושק כבר לפני כ- 10 שנים, אבל כמו מיזמים דומים אחרים, היישום הצרכני של הרכב המעופף כמובן המריא רק בתיאוריה.

כעת, מכריזה החברה האמריקאית-סינית שפנקס ההזמנות נפתח, ושהם כבר מתחילים לייצר את הכלים הראשונים.

המשך…

כנס Ecomotion שיתקיים זו הפעם השישית בהאנגר 11 בנמל ת"א ב- 23.5 הוא כנס טכנולוגית התחבורה הגדול בישראל, ומעורר התעניינות עולמית תרתי משמע מאז שישראל הפכה להיות מרכז עולמי לפיתוחים בתחום הרכב האוטונומי. בשנה שעברה משך הכנס כ- 1500 משתתפים עם 250 אורחים מחו"ל שהגיעו מ- 20 מדינות, וכ- 280 סטרטאפים שהציגו בדוכנים השונים. השנה, צפויים להשתתף בכנס למעלה מ- 2000 איש, יחד עם מציגים מהשורה העולמית הראשונה.

http://www.ecomotion.org.il

חברת Ride Vision בה אני משמש כיועץ נבחרה להיות המציג היחיד השנה בתחום כלי הרכב הדו-גלגליים הממונעים (דהיינו – אופנועים וקטנועים). החברה העוסקת בפתרונות Advanced driver-assistance systems – ADAS,מפתחת מוצר מסקרן במיוחד בתחום הבטיחות וה- Fun לרוכבי דו-גלגלי, וללא ספק זו הולכת להיות הרפתקאה מעניינת במיוחד.

תעקבו. יהיה לכם שווה.

לטובת מי שמתעתד להגיע לכנס, אני מתכבד להעניק לכם כרטיס בהנחה של 30% ממחירו. כנסו ללינק הזה, והקלידו את הקוד EcoRIDEVISIONGuest.

למשטרת דובאי יש הרבה כסף. אחרי שרכשו רכבי-על כמו למבורגיני אוונטאדור, פרארי FF, בנטלי קונטיננטל GT, אסטון מרטין וואן-77, פורשה פנאמרה, במוו i8, וכמובן בוגאטי ויירון לצי הניידות שלהם – המשטרה המקומית מחפשת איך לייצר עוד אייטמים לתקשורת, והפעם היא עושה את זה עם רחפן.

הרחפן – שמסוגל לטוס גם בצורה אוטונומית וגם להטיס עליו רוכב/טייס (במשקל מקסימלי של קצת פחות מכ- 300 ק"ג) במהירות של כ- 70 קמ"ש למשך כ- 25 דקות בין טעינות, ולגובה של כ- 5 מטר. לא מרשים במיוחד, אבל עדיין עושה כותרות בכל העולם (כמו שאוהבים במשטרת דובאי).

אין ספק שמדובר בחארטה תקשורתית נטו. הרחפן הזה – שכונה בעבר גם כ"מייצר קטועי הגפיים" על שם הקרבה המסוכנת של הרוטורים שלו לרגלי הרוכב – הוא פלטפורמה רוסית בשם Hoversurf Scorpion שכבר נצפתה בעבר:

המשך…

לאופנועים חשמליים יש יתרון אחד אדיר לעומת כל אופנוע ממונע באמצעות מנוע בעירה פנימית – היכולת להפיק את מירב העוצמה של המנוע החל מהשנייה הראשונה שבה המצערת נסחטת.

יצרנים רבים מנסים את כוחם בכלים דו-גלגליים חשמליים (ראו עוד על כך באתר). אחד מהם – ה- LS-218 של חברת לייטנינג האמריקאית – אינו אופנוע חדש (דגמים ראשונים שלו החלו לנסוע כבר לפני כ- 3 שנים), אך הוא מתיימר לשבור את כל השיאים האפשריים. עם מנוע מקורר מים המפיק 150 kW (מקביל ל- 200 כ"ס), ועם מומנט מפרק סלעים (באמת) הכפול בעצמתו מזה של אופנוע ספורט סופר-חזק כמו הדוקאטי פאניגלה – ה- LS-218 נקרא כך על שם המהירות הסופית שלו – 218 מייל בשעה, בערך 350 קמ"ש.

המשך…

חשמל הוא העתיד. ככה אומרים לנו. מיטב יצרני הרכבים עוסקים בניסיונות ברמות כאלה ואחרות של הצלחה (או כישלון, תלוי מאיזה כיוון אתם מסתכלים על זה) לייצר רכבים מונעים בכוח חשמלי, וזאת מתוך ההבנה שמנועים חשמליים לא רק שאינם מזהמים את הסביבה כמו מנועי פליטה, אלא שהם הרבה יותר חזקים, בעלי מומנט המושג מסל"ד אפסי, ומסוגלים תוך כדי כך להציע ביצועים מפתיעים לרכבים שאחרת היו צריכים להסתפק בתאוצה של לוח שנה מ- 0 ל- 100. ולא רק יצרני רכבים, אלא גם יצרני אופנועים נכנסו לנישה, בנתיים בקטנה.

המגבלה המהותית ביותר לשימוש בכוח חשמלי להנעת כלי רכב טמונה בסוללה עצמה. הטכנולוגיה העכשווית לייצור סוללות מאפשרת אמנם לאגור את המתח הדרוש להנעת המנועים, אבל כדי להשיג מהירות גבוהה ישתמש המנוע בכמות נכבדת מהמתח האגור בסוללה, וכדי לנסוע רחוק, יהיה צורך בסוללה בעלת קיבולת גבוהה מאוד. המשקלים של סוללות אלה הם בסדר גודל שרכב פרטי ממוצע יכול לשאת בקרבו, אבל בעוד שרכבים נהנים ממרחב פנימי כזה או אחר שמאפשר התקנה של סוללות גדולות המספקות טווחי נסיעה גדולים יותר, לאופנועים אין את הלוקסוס הזה. המרחב הפנימי שלהם שהתפנה כתוצאה מהסרת המנוע, הקלאץ', תיבת האוויר ומיכל הדלק – מצומצם. וכתוצאה מכך, גודל הסוללה שניתן להתקין באופנועים חשמליים מגביל מאוד את טווח הנסיעה על האופנוע.

טווח הנסיעה המצומצם הוא בעיה אחת, אבל מה שהופך את העניין למסובך יותר היא העובדה שגם הטעינה של הסוללות אורכת זמן. הרבה זמן. ובכל זאת, ואני חוזר לרגע לתחילת הפסקה הראשונה – אומרים לנו שחשמל הוא העתיד. ואם זה מה שהמומחים אומרים, בוודאי יש לזה סיבה.

ולכן, כשנתקלתי בהזדמנות לרכוב על אחד האופנועים החשמליים המובילים היום בעולם הדו-גלגלי, ה- Zero SR, דגם ה"ספורט" של היצרן האמריקאי זירו – לא ויתרתי ומיהרתי חיש קל להגיע לאסוף אותו לרכיבת מבחן. האופנוע, להלן יכונה בקיצור "זירו", מיובא ארצה ע"י אופנועי זירו מכוכב יאיר, והוא הדגם הספורטיבי, המשוכלל והמהיר ביותר של היצרן.

האופנוע האדום מחכה לי בחניה, טעון ל- 100%, וכאן בניגוד לרכיבה על כל אופנוע אחר אני ממש צריך לעבור תדריך הכולל הסבר לגבי מצבי הרכיבה השונים, תפעול המצערת והמכלולים, תזכורת לכך שאין ידית קלאץ' ורגלית הילוכים במקום שהיית מצפה להם, וכמובן הרצאה לגבי עניין הטווח – עניין שאליו עוד נחזור בהמשך.

המשך…

היצרן הבווארי מאותת על כוונותיו להיכנס לשוק ההולך ומתחמם של אופנועים חשמליים באמצעות סופרבייק חדש המכונה eRR. האופנוע נבנה בשיתוף עם האוניברסיטה הטכנית של מינכן, מבוסס על שלדה ומכלולים של S1000RR (כולל החלל הריק במקום שבו היה מותקן האגזוז באופנוע המקורי), ומכיל חלקי קרבון רבים.

ההחלטה של במוו להיכנס לתחום האופנועים החשמליים הגיוני למדי בהתחשב בעובדה שרכבים אחרים מתוצרת החברה – מכונית העל שלהם, ה- i8 וגם ה- i3 הקטנה עושים חיל (בעיקר בצפון אמריקה). במקביל, רוחות של חשמל מנשבות בקצב הולך וגובר מצידם של יצרנים אחרים, ומן הסתם במוו לא תרצה לפגר בתחום זה.

היתרון של מנועים חשמליים באופנועים הוא ברור – היכולת להגיע להספק מקסימלי מיד עם פתיחת המצערת, ולא באופן איטי והדרגתי כמו במנועי בנזין, משוכללים ככל שיהיו. מצד שני, טווח נסיעה/רכיבה יחסית קצר אל מול זמן טעינה יחסית ארוך הוא חסרון משמעותי שבנתיים אף יצרן אופנועים לא הצליח להתמודד איתו בהצלחה. באופנוע מונע בנזין – גם אם הטווח שלו קצר יחסית בגלל מיכל דלק קטן, ניתן לעצור בכל תחנת דלק ותוך מספר דקות מצומצם מאוד ניתן להשלים תהליך של מילוי מיכל הדלק ותשלום בקופה, מה שבנתיים מתברר כתהליך מסורבל וארוך הרבה יותר באופנועים המונעים באמצעות חשמל.

במוו לא שיחררה הרבה מידע טכני על האופנוע, ולכן בשלב הזה נסתפק בתמונות.

המשך…

בתור בעלים (מאושר, יש לציין) של דוקאטי מולטיסטרדה 1200S אני יכול לספר לכם, עם מידה מסויימת של מעורבות אישית, שדגם ה- DVT של שנת 2015 כבר הוכיח את עצמו כמוביל טכנולוגי בקטגוריה של אופנועי האדוונצ'ר התוססת. העובדה שיצרנים נוספים מנסים להתחרות בדוקאטי בקטגוריה הזו (במוו למשל, עם ה- XR) מצביעה על כך שהם צדקו בכיוון שאליו הם הלכו.

למולטיסטרדה מערכות אלקטרוניות מתוחכמות רבות שפרצו את הדרך בתחום השליטה על האופנוע והתנהגותו. מערכת בולמים ממוחשבת עם עשרות מצבים המותאמים לצרכי הרוכב, מערכת ABS המותאמת לבלימה משולבת מיטבית גם בעת הטיה, מערכת בקרת אחיזה מתוחכמת עם 8 מצבים, וכן בקרת ווילי מרובה מצבים גם היא. על כל הקונפיגורציה הזו מנצחים 4 מצבי ניהול מנוע, שהבחירה של הרוכב ביניהם מגדירה בלחיצת כפתור בכידון את תפוקת המנוע והדרך שבה הוא מתנהג, וכן את הקומבינציות השונות של כל המערכות והבקרות האלקטרוניות. כאילו שזה לא מספיק, לאופנוע יש גם מערכת בלוטות' מרכזית כסטנדרט, המאפשרת חיבור של האופנוע כ-רכזת (או Hub) אל מערכות מולטימדיה עם שליטה מהכידון, מערכת GPS, דיבוריות קסדה לרוכב ולמורכב/ת, וכמובן לטלפון סלולרי, וכל זה מוצג בצורה צבעונית וברורה לרוכב באמצעות צג TFT גדול.

אבל זה לא הכל. כעת משחררת דוקאטי אפליקציה חדשה (כרגע, לצערי, רק למכשירי אייפון, זמינה להורדה ב- App Store, ובעתיד הקרוב גם לאנדרואיד). האפליקציה מאפשרת לרוכב חוויה שאנחנו לא מכירים בשום אופנוע אחר. באמצעותה אפשר להתבונן במידע אודות ביצועי האופנוע בזמן אמת, מידע לגבי נתיב הרכיבה, מצבי הרכיבה ואחוזי השימוש בארבעת המצבים השונים, תצרוכת הדלק, ועוד.

בתוך האפליקציה מוקלטים גם ההספק המקסימלי והממוצע של האופנוע בכוחות סוס, מהירות הרכיבה, את מרחק הנסיעה, וגם – מעניין במיוחד – זווית ההטיה של האופנוע. כל זה כאמור מתועד על פני מפת ציר התנועה של אותה רכיבה. לאחר הרכיבה יכול הרוכב לחזור אחורה לאורך ציר הרכיבה ולראות היכן הוא השיג את זווית ההטיה המכובדת ביותר, היכן הצליח להוציא את מירב ההספק מן האופנוע, ואפילו לראות באיזה מצב רכיבה מומלץ לעשות את הרכיבה הזו בעתיד.

בנוסף לנתונים אלה, מאפשרת האפליקציה להוסיף תמונות לציר הרכיבה וכן להגדיר לעצמו יעדים כגון מרחקי רכיבה שאותם הוא יכול לשאוף להשיג.

האפליקציה אוספת את כל המידע הזה מה- Control Area Network או CAN בקיצור, באמצעות חיבור הבלוטות' המחבר בין הסמארטפון (כאמור נכון לרגע כתיבת שורות אלה – רק אייפון, אנדרואיד בהמשך) לבין האופנוע.

פיצ'ר נוסף של האפליקציה מאפשר לשתף את כל המידע הזה באמצעות רשתות חברתיות, מה שמעלה שאלה שמטרידה אותי במיוחד: מי לעזעזל ירצה להעלות פוסט לרשת חברתית כמו טויטר או פייסבוק שבו הוא מתועד כשהוא נוסע במהירות לא חוקית? ולאו דווקא בהקשר לשיתוף, ישנם כאלה שעלולים למצוא את כל התיעוד הזה כבעייתי במיוחד לאור העובדה שבמקרה של תאונה שבה המשטרה שמה ידה על הסמארטפון, כל המידע המתועד באפליקציה עלול להביא לכך שהרוכב יואשם באחריות לתאונה.

לקידמה יש מחיר, ואנחנו צריכים להיות מוכנים לשלם אותו.

למידע נוסף:

Multistrada Link

להורדת האפליקציה לאייפון

(תמונות – דוקאטי)

מי שלא זכה לצפות בלייב במירוץ F1 לא יודע מה הוא מפסיד. צפייה בסרט הזה ששוחרר לאחרונה עושה מעט צדק עם הספורט המוטורי הקשה ביותר שניתן להעלות על הדעת.