מיצו רוכב על Ducati Multistrada V2S החדש לשנת 2025

יש רכיבות שאתה יוצא אליהן כי צריך. ויש רכיבות שאתה יוצא אליהן כי אתה חייב – לנשום, להשתחרר, להזכיר לעצמך למה התחלת לרכוב בכלל. המפגש עם המולטיסטראדה V2 S של דוקאטי לשנת 2025 שייך לקטגוריה השנייה. הכלי הזה לא בא רק לקחת אותך ממקום למקום – הוא גורם לך לרצות לסטות מהדרך, בכוונה.

המולטי החדש (נקרא לו כך מעתה לטובת הקיצור, ואם יהיה צורך להבדיל בינו לבין אחיו הגדול – וכשצריך – נציין את זה באופן ספציפי) הוא כלי מסקרן מאוד. לא בגלל שלא רכבתי על מולטי בעבר… ברוך השם מאז 2015 רכבתי על כל מה שכתוב עליו "דוקאטי" והיו ברשותי לא מעט מולטיסטרדות. אבל הפעם החברה מבולוניה עשתה משהו חדש, אפילו על גבול היוצא דופן: הם לקחו קונספט מנצח (עבורם, בכל זאת מדובר בבסט-סלר בשביל דוקאטי), תקעו לו מנוע חדש, מעט חזק יותר, פשוט יותר לתחזוקה – אבל קטן מעט בנפח וללא מנגנון ה- DESMO שמהווה כרטיס ביקור מוכר, ועל הדרך שיפרו אותו באלקטרוניקה של הביוקר, וכל זאת – תוך כדי הפחתה של לא פחות מ- 10% מהמשקל של הדגם היוצא. שיפור ביצועים, הפחתת משקל, ותחושת פרימיום.

נו? לא מסקרן? בטח שכן. נו ואני לא אשכב על הגדר בשבילכם? בטח שכן.

אז עשיתי פעמי אל סוכנות ליגל בתל אביב. ויזואלית – כמו הרבה מהדגמים שלהם – הדוקאטי הזה נראה כאילו הוא מחכה שמישהו יזיז אותו מהמקום וייתן לו לנשום. אדום עם נגיעות של שחור, חד, מדויק – מוכן לרקוד, כמו ממתק שבא לך ללקק. למי שלא יצא לו לרכוב על מולטי בעבר – ה- V2S החדש של 2025 ייראה פחות או יותר זהה לדגם הקודם. אבל מי שמכיר את ליין הכלים הזה יכול לזהות כבר מהמבט הראשון שזה לא "עוד עדכון לדגם ותיק", יש גם שינויים מעבר לעיצוב הכוללים חרטום מעט שונה, מיגון רוח מקיף חדש, תעלות חדשות להזרמת אוויר קר לאזור הרוכב ופינוי אוויר חם מהמנוע, יחידת תאורה חדשה, צג דיגיטלי חדש, קונסולת מתגים חדשה, ובעיקר – הוא נראה קטן וצר יותר מהדגם היוצא. על המנוע החדש נדבר עוד מעט.

מסובב מפתח (במולטי V2S אין התנעה ללא מפתח כמו באחים הגדול המולטי V4ים למיניהם), הצג מתעורר לחיים. קליק על המתג בכידון ימין, ואחרי 2-3 סיבובים מוכרים של המתנע המנוע מתעורר לחיים. אני עולה על הכלי, מרים רגל גבוהה מעל המושב (בקושי, יש לציין, אבל זו בעיה שלי לא שלכם), אם כי אפשר כמובן להנמיך את האופנוע (מידות, משקלים וגבהים – בהמשך). מרים את ג'ק הצד, ואז זה מכה בי: הכלי פשוט קליל, מרגיש כמו מיניבייק. מתמרן קדימה אחורה כדי לצאת מהחניה וההפחתה במשקל ברורה ומורגשת יותר ויותר מרגע לרגע. איזה כיף!

על קונסולת המתגים בכידון משמאל יש כפתורים שמאפשרים לשנות מצבי רכיבה. אני עובר למצב עירוני – Urban – מצב שבו הבולמים מרוככים, האופנוע יורד מעט בגובהו, הבקרות הן על מצב התערבות גבוה, ובעיקר – המצערת עוברת למצב בלתי-רגיז עם הספק מנוע מופחת שיתאים לתנוע עירונית. כשאני במצב Urban משתחל בתנועה הסואנת של ת"א אני מגלה שיש משהו מרגיע באופן שבו הכלי הזה מתנהל במהירויות נמוכות. קל לשלוט בו, הוא לא מתפרץ, ותגובות המצערת עדינות – כאילו מישהו באמת חשב על הצד היומיומי של הרכיבה ולא רק על הפאסים באלפים או על אוטוסטרדות מהירות.

אנחנו נמצאים בחודש מאי, עדיין לא מאוד חם בחוץ. בתנאים האלה המולטי מתחמם, מן הסתם, כמו כל אופנוע ולא יותר מזה. הוונטה נכנסת לפעולה סביב 102 מעלות, אבל נכון לעכשיו אין תחושות לא נעימות בחלק הגוף התחתון. אולי הוא ירגיש מעט חם יותר ביולי אוגוסט. כרגע אין תלונות. אני מחפש את היציאה מן העיר והופה – אני על כביש מהיר. העברתי אותו למצב  Touring, כזה שנותן את מלוא ההספק של המנוע אבל בתגובת מצערת ליניארית ועדיין לא רגיזה. הבולמים עוברים אוטומטית למצב נוחות שמתאים גם לרכיבה בשניים עם מזוודות. אני מתפתל בין רכבים הנוסעים בעצלתיים (למה אלוהים, למה הנתיב השמאלי הוא הכי איטי?) כשהמגמה שלי צפונה, ואני סוף סוף יכול לפתוח גז.

בליבו של הכלי פועם מנוע שלמרות תצורת שתי הבוכנות המסורתית שיוצרות צורת V ביניהן (או L, תלוי איך מסתכלים על זה) – הוא נחשב כחדש לחלוטין עבור דוקאטי והוא הולך להיות המנוע שישמש את כל ליין המנועים של דגמי האמצע של היצרן, בהתאמות קלות בהתאם לאופי הכלי הנבחר. בנוהל המקובל אצל דוקאטי יש למנוע שתי בוכנות עם זווית של 90 מעלות ביניהן בנפח 890 סמ"ק (ירידה מ- 937 סמ"ק בדגם היוצא). הוא קל יותר (ב- 5.7 ק"ג לעומת הדגם היוצא) וגמיש יותר. אבל מה שיותר קיצוני עבור היצרן הבולונזי – הוא שהפעם דוקאטי נפרדו מהמערכת הדזמודרומית האייקונית ועברו לשסתומים קונבנציונליים עם תזמון משתנה.

האם זהו חילול קודש? אולי. אבל איך התוצאה בשטח?

בואו נראה.

המנוע מרגיש חד ויחד עם זאת רך ונעים כשצריך. במולטי V2S הוא מפיק 115 כ"ס ב-10,750 סל"ד ו-9.4 קג"מ ב-8,250 סל"ד, התחושה היא שיש כאן כוח זמין בכל רגע – כזה שלא דורש מאמץ. גם כשנכנסים לצפיפות עירונית וגם כשיוצאים ממנה לכבישים פתוחים, המנוע לא מתעייף. הוא פשוט מלווה אותך בשקט, עד שאתה מחליט שזה הזמן לפתוח לו.

שלדה, מתלים, משקל – כל מה שצריך בשביל לזוז, אבל הפעם האופנוע קל יותר וצר יותר. דוקאטי עיצבו מחדש את השלדה: מונוקוק מאלומיניום, תת-שלדה מפלדה, זרוע אחורית דו-צדדית, והכל עטוף בחבילה ששוקלת 202 ק"ג (רטוב, ללא דלק, כשדגם ה- V2 שוקל 199 ק"ג). המשקל הזה – כ-18 ק"ג פחות מהדגם הקודם – משנה את כל המשחק. ההיגוי זריז, התגובה מידית, וכשנעמדים על הרגליות בכביש מפותל – הכלי מרגיש קליל כמו אופנוע בינוני, אבל מתנהג כמו גדול.

גרסת ה-V2S כוללת את מערכת הבולמים האלקטרונית Skyhook האופיינית לדגמי משפחת המולטיסטרדה. המערכת מגיעה עם מצבים נפרדים למתלים ולמצבי הרכיבה – שינוי משמעותי שמאפשר התאמה מושלמת לכל מצב. Comfort לרכיבה שקטה בעיר, Dynamic לרכיבה אגרסיבית בכביש מפותל, וגם Off-Road ו-Low Grip. היכולת לעבור בין מצבים תוך כדי תנועה בלי להרגיש את השינוי בצורה חדה מדי – זה יתרון אמיתי. מהלך הבולמים עומד על 170 מ"מ מקדימה ומאחורה. מספיק לרכיבת שבילים קלה, לא מעבר לזה.

אני מתקרב לכבישים האהובים עלי, כבישי רכיבה מפותלת – איפה שהמולטיסטראדה באמת מתעורר, ואני עובר למצב Sport. כבישי רמות מנשה, הגלבוע, הדרך לצמח, ואז הגולן. שם, בין הצללים של אלוני הבשן לסיבובים האינסופיים של קצרין, הבנתי באמת מה יש לי בידיים. בהילוכים שלישי-רביעי, כששומרים על סל"ד יציב, האופנוע נכנס לפנייה כאילו הוא נמשך פנימה בכוונה. השלדה מתקשרת כל תנועה, והמתלים מגיבים כאילו הם יודעים מראש מה אתה עומד לעשות. יש קטעים ברכיבה שאתה שוכח שהאופנוע שוקל יותר מ-200 ק"ג. התחושה היא כמו על כלי קל בהרבה – זריז, רגיש, אבל בלי לאבד את תחושת הביטחון. הקוויק-שיפטר מעלה/מטה עושה עבודה חדה עם מהלך קצר ונקודתי, בלמים חדים, אחיזה נהדרת, והכול מתרגם לרכיבה כזו שגורמת לך לחפש עוד פנייה, עוד טיפוס, עוד ירידה. רציתי לעצור לצלם – אבל פשוט לא הצלחתי להוריד את הידיים מהכידון.

המולטי – בהיותו אופנוע רב-משימתי – לא שוכח את השימושיות, הנוחות, ותחושת שליטה. המושב (המופרד לשני חלקים – לרוכב ולמורכב) בגובה 850 מ"מ, עם אופציה למושב גבוה (870 מ"מ) או מונמך (830 מ"מ). אני רכבתי עליו במצבו האמצעי והרגשתי בטוח – שתי רגליים יציבות על הקרקע (לרוכבים נמוכים ניתנת הבחירה להשתמש בקיט הנמכה ייעודי שיוריד את גובה המושב עד ל- 790 מ"מ). עוד בגרסת ה- V2S – מצב הנמכת בולמים שמוריד את האופנוע בעת עצירה. נחמד, אם כי לא עושה הבדל משמעותי. אולי עבור כאלה שהם גבוליים מבחינת גובה. מיקום הרגליים על הרגליות טבעי, ובמולטי החדש הן נמוכות במספר מ"מ מהדגם היוצא וממוקמות פנימה יותר, מה שמאפשר חביקה צמודה של האופנוע עם הרגליים. גירסת ה- V2 הרגילה מגיעה עם בולמים מתכווננים ידנית.

הכידון רחב בעל תחושה נייטראלית ודי נטול ויברציות, והמשקף הקדמי החדש עם מעין ספויילרים בצדדיו – מתכוונן ביד אחת תוך כדי תנועה – עושה את העבודה ברוב התנאים. הוא לא מושלם, אבל בהחלט מספק. בצידי החרטום יש תעלות שמנקזות אוויר חם מהמנוע ומעיפות אותו הצידה. מקדימה – מערכת תאורה ראשית LED שעושה עבודה מעולה.

מצד ימין – אגזוז פוליטיקלי קורקט לא רועש במיוחד. לצערי תקנות יורו 5+ חונקות כל טיפת שמחה מהאגזוז, והמנוע נשמע אנמי. אין מה לעשות, אתה לא רוצה להתעסק עם מחבקי עצים וזה המחיר שמשלמים.

המולטי V2S נעול בחישוקי סגסוגת אלומיניום קלה בקוטר 19" מקדימה ו- 17" מאחורה, הנעולים בצמיגי פירלי סקורפיון טרייל 2 המעולים, אופייניים לדגם. על הבלימה מופקדים צמד דיסקים בקוטר 320 מ"מ וקאליפרים M4.32 עם 4 בוכנות של ברמבו מקדימה, ודיסק בודד בקוטר 265 מ"מ עם קאליפר שתי בוכנות של ברמבו מאחור. בזכות הג'אנטים הקלים, מערכת בקרת האחיזה, ה- ABS לבלימה, ובשילוב עם הבולמים המתכווננים בהתאם למצב הרכיבה שנבחר – הכלי לא רק שומר על הקו באופן נפלא אלא גם יודע לעצור בנשיכה חזקה ומשרה תחושת בטחון.

תפעול האלקטרוניקה של הכלי נעשה דרך מסך TFT צבעוני בגודל 5 אינץ'. יש בו הכל: ניווט, מולטימדיה (לא חיברתי את הטלפון לאופנוע, אני לא חסיד של הסחות דעת), התאמת פרופילים, שליטה על עוצמת בלימת מנוע, בקרת אחיזה, בקרת ווילי, ABS להטיה, קוויקשיפטר דו-כיווני ועוד. הממשק ברור, אבל המסך יחסית קטן (בטח אם נשווה אותו לאחיו הגדול וגם לאופנועים אחרים בקטגוריה), וכפתורי השליטה לבחירת התפריטים בצד שמאל מעט קטנים לטעמי במיוחד לרוכבים עם כפפות עבות. עוד בצד שמאל – מתגי הפעלת בקרת השיוט – הם דווקא פשוטים וקלים לתפעול, ומתגי הפעלת הוינקר מתבטלים מעצמם. עוד בקוקפיט – שקע USB לטעינה.

ומה עם חימום ידיות? לא בגרסה הסטנדרטית של ה-S, וחבל. באופנוע שעולה 135,000 ש"ח, זה כבר אמור להגיע כלול. מה שכן – כל השאר ברמה גבוהה מאוד, כולל איכות ההרכבה, הצבע והתאמת חלקי הפלסטיק.

מאחור – ניתן להרכיב 2 מזוודות פלסטיק מקוריות בצידי האופנוע, וכמובן ארגז מקורי רב שימושי. העלות שלהן לא נמוכה, ומי שרוצה ללכת על איבזור חליפי כמובן יכול לבחור אופציות זולות יותר לנשיאת מטען (אם כי שימוש באביזרים המקוריים מבטיח גם התאמת המפתח). מיכל דלק של 19 ליטר מאפשר טווח יפה של מעל 250 ק"מ ברכיבה סולידית. המולטי V2S מגיע ב-3 סכימות צביעה: אדום דוקאטי, שחור, וירוק צבאי מרשים.

מרווח הטיפולים עומד על 15.000 ק"מ עם בדיקת מרווח שסתומים כל 30,000. הכלי – כמו כל שאר הכלים של דוקאטי מאז 2021 מקבל 4 שנות אחריות.

לסיכום – זה לא רק כלי, אלא שותף. אחרי כמעט 400 ק"מ של רכיבה שכללה הכל – עיר, בין-עירוני, כבישים מפותלים והרכבה – הרגשתי שהמולטיסטראדה V2S החדש ל- 2025 לא רק מסמן וי על כל הדרישות, אלא גם מצליח להפתיע. הוא נוח מאוד, ספורטיבי כשצריך, רגוע כשרוצים, וגורם לך להרגיש שאתה לא רק רוכב עליו – אתה חלק ממנו. המחיר הגבוה אמנם מציב אותו בקצה הסקאלה, אבל בעיני הוא גם מצדיק את עצמו. כל שקל הולך למשהו שאפשר לראות, להרגיש ולחוות. והוא עושה את זה בלי דרמה – פשוט באלגנטיות איטלקית. האם יש כלים שיתנו אחלה עבודה בפחות כסף? בוודאי שכן. אבל אם אתה טועם ומבין לאיזה מכלולים ומה אתה מקבל בתמורה – זהו ללא ספק אחד הכלים הכי מהנים בקטגוריה.

גילוי נאות כי צריך לומר: הכותב משמש כיו"ר מועדון דוקאטי בישראל. זה לא אמור להפריע לו לתת סקירה אובייקטיבית כפי שעשה מאות פעמים בעבר, אבל בכל זאת, שתדעו.