קטגוריה: מאבקי הרוכבים

-זהו פוסט אורח מאת עו"ד אריאל פרויליך-

כידוע לכם, חברת הפול העלתה לאחרונה את פרמיות ביטוחי החובה לאופנועים – ביטוח שכל רוכב אופנוע מחויב בו לפי החוק והוא מכסה נזקי גוף בלבד.

תעריפי הביטוחים לרוכבי אופנוע נמצאים במוקד של מאבק רב-שנים, מאז תחילת שנות ה- 2000 וזאת בתירוצים של הפסדים אקטואריים לחברות הביטוח מענף ביטוחי החובה לדו-גלגלי.

לטענת הפול – לפי הסטטיסטיקה המעודכנת האחרונה, הסיכויים של רוכב אופנוע/קטנוע להיפצע בתאונת דרכים גדולים פי 12 מסיכויי נהג מכונית, ולכן, לכאורה, הפרמיה צריכה גם היא להיות גבוהה פי 12. כתוצאה מכך, כך טוענים בפול, גם העלאה של "רק" פי 3 מפרמיית חובה לרכב היא בעצם "עשיית חסד" עם ציבור האופנוענים.

הבעיה היא שמדובר בגישה ביטוחית מסולפת ומוטעית מהיסוד. להלן ההסברים לכך:

נסיעה חסרת ביטוח

לפי נתונים עדכניים, בין 45% ל- 50% מבעלי כלי רכב הדו-גלגליים רוכבים ללא ביטוח חובה. כתוצאה מהעלאת התעריפים, הסיכויים שבעל קטנוע – שכל השווי שלו הוא כמה אלפי שקלים – ישקיע עוד סכום בלתי מבוטל של 7,500 ש"ח לשנה בביטוח חובה אינם גדולים. כתוצאה מכך, רוכב קטנוען כזה לא יעשה ביטוח חובה וירכוב על הכלי שלו כשהוא ללא ביטוח, והעלאת פרמיות הביטוח תגרור יותר ויותר קטנוענים לנהיגה ללא ביטוח חובה, ודווקא הרוכבים המבוגרים יותר, אחראים יותר, אמידים יותר, ובעלי כלים יקרים יותר – הם אלה שכן יעשו ביטוחי חובה.

והנה, לפי הסטטיסטיקה, דווקא מגזר זה של צעירים מעוטי יכולת וכאלה שהקטנוע משמש אותם ככלי תחבורה עיקרי – הוא זה שהסיכויים שלו להיפצע בתאונות דרכים הוא הכי גבוה! אז דווקא אלה שהכי צריכים את הביטוח הם אלה שבלית ברירה ייקחו סיכון וינהגו ללא ביטוח חובה. הזוי.

למעשה, בניגוד לדעה הרווחת בקרב לא מעט רוכבים, חברות הביטוח לא יזילו דמעה מתופעה זו. עשרות אם לא מאות מיליונים נחסכים מהן בגלל העדר ביטוח למגזרים אלה, והאינטרס המובהק שלהן הוא שמגזר פגוע תאונות זה לא יהיה מבוטח. כל רוכב שנמצא בדרגת סיכון גבוהה שאיננו מבוטח – משמעותו פחות פיצויים שחברת הביטוח תצטרך לשלם בעת תאונה. המשך…

עליית התעריפים שתכנס לתוקף ב- 1.7 (שבוע מהיום) – בין אם מוצדקת או לא, ולא על זה הדיון כאן כי ברור שהיא תכאב לנו בכיס – עלולה להשפיע לרעה על רובנו. המחירים צפויים לעלות בשיעור של בין 10% ל- 20% מהמחיר ששילמנו נכון לעכשיו. מבדיקה שערכתי – רובם המכריע של הרוכבים יושפע בסדר גודל של כ- 400-500 ש"ח מעליית התעריפים (יש קטגוריות נפחים שיושפעו הרבה יותר, אבל הן לא נמצאות בקבוצות שלנו). מדובר בסכום שהוא אמנם לא בשמיים, ובחישוב שנתי זה בערך מנה שווארמה בחודש, אבל לא מזלזלים באף שקל, ואין ספק שיש כאלה – במיוחד עם כמה כלים – שעבורם ההוצאה תהיה גדולה יותר.

חשוב לומר שתאגיד הפול הוא לא זה שקובע את המחירים של הפוליסות שנמכרות אצלו, ולכן הוא גם לא הכתובת לתלונות. התעריפים נקבעים על ידי הממונה על הביטוח במשרד האוצר, והפול מבצע בהתאם. עם זאת, אין ספק שהחזירות של חברות הביטוח מגיעה עד למסדרונות משרד האוצר.

בקרב ציבור הרוכבים יש התמרמרות גדולה על עלייה זו, וישנן קבוצות של רוכבים שקמו ועשו מעשה, כולל שתי פעילויות מחאה ביום חמישי שעבר. יש התארגנויות להמשיך בזה גם בשבוע הקרוב. במקביל, ישנם נציגי רוכבים – בעיקר ממועדון האופנועים הישראלי אבל לא רק – שמשתתפים בדיונים של ועדת הכספים בכנסת (אני אשתתף בדיון על הנושא ב- 6.7). ברקע, מאחורי הקלעים, יש כאלה שפועלים ישירות מול האוצר בניסיון להביא לאיזה שינוי.

לצערי – ואני אומר את זה כלמוד ניסיון מהמאבקים שהייתי חלק ממשתתפיהם ב- 2005 וממוביליהם עוד ב- 2009 – מניתוח המצב כפי שהוא היום, בדיקת הנתונים המספריים הלכה למעשה (כמות מבוטחים מול כמות ובעיקר סכומי תביעות מצד שני) ותוך סינון ובידוד רעשי הרקע שמסביב – אני בדעה שאין ביכולתנו ציבור הרוכבים לעשות דבר משמעותי שאכן ימנע את עליית המחירים של ביטוחי החובה נכון לעכשיו. אני לא רואה אור בקצה המנהרה בכל מה שקשור ליכולת שלנו להשפיע באמת על התעריפים.

מה כן אפשר לעשות בטווח הארוך?

בטווח הארוך יש פעולות שאפשר לעשות כדי למנוע את ההתייקרות ובעיקר כדי להביא להוזלה בתעריפים. הצרה היא שרובן ככולן הן פעולות שחייבות גיבוי ממשלתי מצד אחד – כמו הכרזה על מעבר לדו"ג כיעד תחבורתי ממשלתי – סיכוי אפסי כך, לצערי – וכן פעולות של חינוך/הכשרה/הסברה מצד שני, מה שלא רק שדורש תקציבים משמעותיים שלא בטוח שמישהו יטרח לזרוק לכיוון שלנו, אלא גם לוקח זמן, המון זמן.

לו הממשלה היתה מבינה את התועלת במעבר לדו"ג – חיסכון עצום בפקקים שנמדד במיליארדים בשנה למשק, צמצום פערים, הוזלת יוקר המחייה, סיוע בקירוב הפריפריה לאזורי תעסוקה, סיוע בבעיות הפקקים וכו' – אז היא היתה עושה מעשה. לצערי, הממשלה הזו – בדיוק כמו כל ממשלות ישראל לדורותיהן – עסוקה יותר בהישרדות, בעסקנות, בשמירה על הכיסא ובהתמודדות עם מגזרים ואוכלוסיות מסויימות – מאשר לתכנן תוכנית רב שנתית שתכלול דו-גלגלי בתוכה כחלק מעדיפות לאומית תחבורתית. אין צפי שזה ישתנה בקרוב, וזה לא קשור לא לשמאל ולא לימין, לא לביבי ולא לרקלאביבי.

לכן, עם כל הצער שבדבר, אני לא רואה שום דבר שאנחנו הרוכבים יכולים לעשות בנידון וזאת פרט לניסיון להשפיע על מקבלי ההחלטות. הדרכים לעשות זאת יכולות לנוע החל מהפגנות המוניות וכלה בהפעלת לוביסטים במסדרונות הכנסת. לצערי, אנחנו רואים לאן מובילות הפגנות, ואילו הפעלת חברות של לוביסטים היא עניין יקר שלא בטוח שיש לנו את התקציב לכך (בעצם – אין).

מה אפשר לעשות ברמה האישית –כרגע– כדי להקטין את הנזק?

הנה מספר פעולות שכל אחד יכול לבצע ברמה הפרטית שלו:

המשך…

זה יהיה פוסט קצר. פרטים בהמשך.

תסתכלו על התמונה הזו של תעריפי ביטוח החובה החדשים לדו-גלגלי החל מהראשון ביולי 2023 כפי שפורסמה במגזין מוטו:

תתחילו להתעצבן, המשך יבוא.

מקור –

תמרור חדש הוכנס לאחרונה לקובץ התקנות לקביעת לוח התמרורים בישראל (התש"ף 2020, יולי 22), תמרור המאפשר רכיבת דו"ג בנתיבי תחבורה ציבורית.

השינוי מגיע לאחר שב- בפברואר 2016 החל ניסוי ברחבי ת"א שבו התאפשרה רכיבת דו"ג על נת"צ תוך כדי מדידת מספר רב של פרמטרים ששימשו לאחר מכן לקבלת ההחלטה האם שילובם של האופנועים והקטנועים בנתיבים אלה מסכן אותם ו/או פוגע בנסיעת האוטובוסים בהם. הפיילוט בוצע על ידי צוות חוקרים מהטכניון בראשות המדען הראשי של משרד התחבורה ד"ר שי סופר, ובתיאום עם עיריית תל אביב בהובלתה של מיטל להבי, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבורה. הניסוי הוכתר בהצלחה ואף הורחב למקומות נוספים בארץ. עם זאת, הרוכבים היו מבולבלים ולא ידעו אם מותר או אסור לרכוב על הנת"צים.

נזכיר שעד כה נמנעה המשטרה מאכיפת רכיבת דו"ג בנת"צ וזאת מתוך העלמת עין – פרט למספר מאוד מצומצם של נתיבים בהם התקיים פיילוט בנושא. אך מעתה, מרגע שיותקן תמרור זה, תתאפשר רכיבה זו על פי חוק.

תמרור מס' 501 שונה כך שהחל מרגע התקנתו על הכביש, תתאפשר רכיבה של כלי רכב דו-גלגלי על נתיב התחבורה הציבורית וזאת על פי חוק.

בתום הנת"צ יגיע תמרור מס' 502:

כעת, משעוגן הנושא בחוק, רק נותר להמתין להתקנת התמרורים הלכה למעשה.

להורדת הקובץ: קובץ התקנות-8664

עידכון חשוב לרוכבים: בחוברת חנ"א 9.32.88 המעודכנת לדצמבר 2019, לגבי רכיבת דו"ג על שול ימין – הנוסח חזר כפי שהופיע עד יולי – לפני המחאה – וכתוב בה שאין לבצע אכיפה כנגד דו-גלגלי הנוסע בשול ימין בעת עומס.

רצ"ב צילום מסך:

וכך זה נראה בגירסה הדיגיטלית:

משמעות הדבר היא שהמצב שהיה נהוג מאז 2008 שבו אין מתבצעת אכיפה משטרתית כנגד רוכבים שנוסעים בשול ימין בשעת עומס – חזר לקדמותו.

אני מזכיר לכל הרוכבים: הסכמה זו לא נותנת לכם רישיון להמראה על השול, שול ימין איננו מסלול פרטי שלכם, ואל תשתינו מהמקפצה.

התנהגו כבני אדם ולא כביריונים. מישהו מעכב אתכם, תנו לו הזדמנות ותעקפו רק אם מתאפשר. מישהו לוחץ עליכם מאחור? זוזו רגע הצידה ותנו לו לרוץ קדימה, דרווין עושה את שלו, אל תנסו לחנך אף אחד.

סעו אך ורק בהתאם לתנאי הדרך, כ- 20-30 קמ"ש יותר מהתנועה המזדחלת בכביש. אם התנועה נוסעת על 80 – זהו לא פקק, ואין לכם מה לעשות בשול!

שול שמאל איננו מותר לנסיעה ומעולם לא היה מותר, וטכנית מדובר על עבירה אחרת לגמרי! אם נסעתם שם, תחטפו ובצדק.

אין לעלות על "הזברות" המקווקות. תחטפו דו"ח.

ונקודה אחרונה – הסכמה זו אינה אומרת שהחוק בישראל שונה, אלא רק אי האכיפה של סעיף הספציפי הזה. כלומר – אם תעשו תאונה על השול, זו תהיה לא פחות אשמתכם כיוון שחוקית אתם לא אמורים להיות שם.

סעו בזהירות.

הנה כמה תזכורות למה שהיה כאן בעבר:

המשטרה פועלת לאיסור רכיבה על שול ימין

תזכורת לרוכבים על השוליים

תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 2

תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 3

המשך הסטטוס-קוו בנוגע להיתר לרוכבי דו-גלגלי לרכוב בשולי הכביש בזמן עומס

כמה ימים לאחר שפורסם מכתב משטרתי פנימי שבו מקבלים שוטרים הנחייה להתחיל לרשום (בין שלל עבירות נוספות) דו"חות כנגד רוכבים שנוסעים על שול ימין יצאו הרוכבים למחאה כנגד ההחלטה המשטרתית. הרשתות החברתיות סערו וגעשו ומהר מאוד היו אלה שתפסו את היוזמה ואירגנו מספר קבוצות שבהן עבר המידע מפה לאוזן במהלך סוף השבוע.

וכך, בבוקרו של יום ראשון קריר התייצבו כמה מאות רוכבים בשני מוקדים באזור המרכז – אחד בדרום ת"א ואחד בהרצליה, ויצאו למה שתוכנן בתחילה כרכיבת מחאה בנתיבי איילון בה כל רוכב אמור היה לתפוס מקום של רכב שלם, אבל מהר מאוד עבר לעצירה מוחלטת של התנועה. מפה לשם, אחרי כ- 30-45 דקות של עיכובים של התנועה הרוכבים התפזרו איש איש לדרכו, והתנועה המשיכה בדרכה.

מצידה, המשטרה הגיע למקום בכוחות מתוגברים אבל ברוב המקרים השוטרים שמרו על מרחק מהרוכבים ולא התערבו כלל בנעשה. מניסיוננו במחאות של שנת 2009-2010 זה נעשה, ככל הנראה, מתוך רצון שלא להלהיט את הרוחות ומתוך הבנה שבסופו של דבר אחרי כמה דקות של רעש, הרוכבים יתפזרו ולא יפרו למשך זמן רב את הסדר הציבורי (וזאת, יש לציין לחיוב, בניגוד למחאות אלימות אחרות שראינו בשנים האחרונות).

המשך…

כפי שרוב הרוכבים יודעים, מאז שנת 2008 קיים מעין הסכם ג'נטלמני (או הסכמה בשתיקה) בין משטרת התנועה לבין נציגי הרוכבים (בהובלתו של מועדון האופנועים הישראלי) לפיו בעת קיומו של פקק תנועה ו/או תנועה המזדחלת באיטיות על כביש מהיר שבו יש שול ימני (לדוגמה – נתיבי איילון, כביש 4, כביש 5, כביש 1 וכו'), תתיר המשטרה לרוכבי דו"ג לרכוב על שול ימין בלבד בצורה זהירה, איטית, מתחשבת וללא השתוללות.

מדובר בהבנה בין המשטרה לרוכבים, והנחיה פנימית שלה לא לאכוף עבירות אלה. בניגוד למה שחלק מהרוכבים חושבים, הרכיבה בשול ימין איננה חוקית כיוון שהסטטוס החוקי של פעולה זו מעולם לא השתנה. אלא שלפי הסדר זה, כל עוד תנאים אלה מתקיימים, המשטרה לא נהגה לאכוף את החוק המונע נסיעה בשול ימין.

חשוב להזכיר ששול שמאל (שחוקית כלל לא נחשב כשול) אסור לחלוטין לתנועה, וכל מי שרוכב עליו מסתכן בקבלת דו"ח – ובצדק מוחלט.

עם זאת, בשנת 2019 חווינו כולנו עלייה משמעותית בכמות ההרוגים בקרב רוכבי הדו-גלגלי לעומת שנים קודמות, כשחלקן של תאונות קטלניות אלה התרחשו בשוליים.

כתוצאה מכך, ועל פי מכתב רשמי של משטרת התנועה מתאריך 21.11.19, נראה שהמשטרה בדרך לבטל הסכם זה.

מתאריך 22.11.19, כך עולה מהמכתב, תתחיל המשטרה לאכוף את עבירה 6680 כנגד כל רוכב דו"ג שיסע בשול ימין, עבירה שחל עליה קנס של 250 ש"ח ו- 0 נקודות: "נהגת ברכב הנ"ל ונסעת שלא בכביש במקום בו קיים כביש (כולל נהיגה על שול), בניגוד לתקנה 33 (א) לתקנות התעבורה."

האם הרוכבים שגם כך מסתכנים בעת הנסיעה בפקקים יסתכנו כעת הרבה יותר בהיותם חשופים לפגיעה מכל הכיוונים ולא רק על השול? האם במעשה זה תביא המשטרה, במו ידיה, לגידול נוסף בכמות ההרוגים מקרב רוכבי הדו-גלגלי? ימים יגידו.

סעו בזהירות.

הנה כמה תזכורות למה שהיה כאן בעבר:

תזכורת לרוכבים על השוליים

תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 2

תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 3

המשך הסטטוס-קוו בנוגע להיתר לרוכבי דו-גלגלי לרכוב בשולי הכביש בזמן עומס

אם אתם עוקבים אחר המאמרים שלי בנושא המאבק בביטוח החובה היקר שרוכבים בישראל משלמים, אז הנושא בוודאי לא זר לכם, אבל הנה תזכורת:

עוד באמצע שנת 2015, קצת אחרי שמשה כחלון נכנס לתפקידו כשר האוצר, הוא "גילה" באופן פתאומי כי בקופת קרנית ישנם עודפים של 1.5 מיליארד ש"ח.

אגב, למי שלא יודע, תפקידה של קרנית (או "הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים") הוא לפצות נפגע תאונת דרכים הזכאי לפיצויים אך אין לו אפשרות לתבוע אותם מחברת ביטוח מסיבות שונות, כמו פוגע לא ידוע או היעדר כיסוי ביטוחי (למשל במקרה של רכב גנוב שפגע בהולך רגל או ברכב אחר). פעילותה של קרנית ממומנת בין היתר מכספיהם של כלל המבוטחים בביטוח חובה ברכב (אחוז אחד מפוליסות ביטוח החובה של כולנו מגיעות לקרנית).

בצעד מאוד לא אופייני לשרים וחברי כנסת טיפוסיים (צריך לתת להם את הקרדיט על כך), החליטו שר האוצר משה כחלון, שרת המשפטים איילת שקד, והממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון דורית סלינגר, להחזיר למבוטחי ביטוח החובה לרכב את אותם כספים שהצטברו בקרנית. לא יאומן, הא? לפי החישוב, השבת הכספים תוביל להוזלת תעריפי ביטוח החובה לכלי רכב בישראל – ובתוכם, גם לדו-גלגלי – בשלוש השנים לאחר התחלת ההחזרים, כשהכספים אמורים היו להיות מוחזרים ביחס שונה בכל שנה, עד לתום השנה השלישית (ספטמבר 2019).

או לפחות כך זה היה צריך להיות.

בצירוף מקרים קוסמי מדהים, בערך באותה תקופה פורסמו מסקנות של ועדת וינוגרד (שהוקמה על ידי שר הרווחה לשעבר מאיר כהן עוד בשנת 2014), ואשר מטרתה היתה לבחון את הנתונים שמשמשים את המוסד לביטוח לאומי לחישוב הקצבאות המשולמות לנפגעי תאונות עבודה. בין מסקנות הועדה הקשורות כאמור לביטוח לאומי, היתה גם מסקנה נוספת (וצודקת, יש לציין), שנגעה לדרך שבה מחשבות חברות הביטוח את התשלומים שהן צריכות לשלם למבוטחים, וזאת על רקע ירידת הריבית בשנים האחרונות. מסקנות אלה השפיעו באופן משמעותי על הפיצויים שנדרשות חברות הביטוח לשלם לבעלי ביטוחי חובה. כתוצאה מכך, התייקרו ביטוחי החובה לכלי רכב בישראל – ובתוכם, גם לדו-גלגלי.

המשך…

ועדת הרפורמות של הכנסת אישרה ביום שני לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק שנועדה למנוע את עליית מחירי ביטוח החובה לאופנועים, עלייה שהיתה אמורה להתרחש אלמלא השינוי המוצע בחוק, וזאת עקב שינויים בחישובי הריבית שנבעו כתוצאה מועדת וינוגרד. להזכירכם, כתוצאה מקבלת מסקנות ועדת וינוגרד נוצר מצב שבו אין בקופת חברות הביטוח די כספים כדי להפריש לטובת תביעות עתידיות, מה שכמובן מחייב אותן להעלות את תעריפי הביטוח לכלל המבוטחים, אך בעוד שהעלייה בביטוחי החובה של הרכבים התקיימה כבר, את העלייה בתעריפי ביטוח החובה לדו-גלגלי התמהמה עד כדי הגשת עתירה לבג"צ של הפול כנגד האוצר.

שר האוצר שחרט על דגלו את המאבק ביוקר המחייה כחלק מהמצע הפוליטי שלו ושל מפלגתו, כבר הודיע בזמנו על שורה של צעדים שנועדו למנוע את ההתייקרות לכלל ציבור הנהגים בישראל כתוצאה ממסקנות ועדת וינוגרד. בכל הנוגע להתייקרות תעריפי ביטוח החובה לדו-גלגלי, הונחה האוצר למצוא דרכים יצירתיות שתאפשרנה לאזן את העלייה הצפוייה, ולשם כך קיימות מספר דרכים:

דרך אחת היתה לשנות את מה שמכונה "מרכיב ההעמסה", עליו כתבתי בהרחבה כאן באתר בתקופה שלאחר מחאת הביטוח הגדולה של 2009-2010, ולאחר ההתפקדות הגדולה של נציגי הרוכבים למפלגת השלטון:

אושר בקריאה ראשונה: מרכיב ההעמסה בתעריף הביטוח יהיה דינאמי וינוע בין 5.5% ל-6.5%

במילים פשוטות – מרכיב ההעמסה הינו הסכום שעל מבוטח שלא במסגרת הפול (לדוגמה נהגי רכבים פרטיים) לשלם כתוצאה מעלויות ההשתתפות של מבטח במסגרת הפול. הסכום הזה נגבה באמצעות פוליסת הביטוח של הנהג האחר, ולמעשה מועבר לקופת הפול. המתנגדים לו קוראים לו "סבסוד", וכך הוא מוצג בכל כתבה שמטרתה היא להכפיש את הרוכבים ולקעקע את יכולתם להתמודד עם העלייה בתעריפי הביטוח, למשל בכתבה הזו שפורסמה היום ב- YNET:

נהגי המכוניות יגדילו את סבסוד הביטוח לאופנוענים המשך…

לאחר השלמת הפיילוט שנערך בנושא זה ברחובות גוש-דן, החליטה המדינה לצאת בבדיקה נוספת של הנושא, אבל הפעם ברמה הארצית. במהלך הבדיקה ייחקר פוטנציאל הקטנת עומסי תנועה וקיצור זמני נסיעה של כלים דו-גלגליים על ידי מתן הרשאה חוקית לרכוב בנתיבי תחבורה ציבורית.

ד"ר שי סופר, המדען הראשי במשרד התחבורה, מגלה כי זו הפעם הראשונה שבה המדינה ומשרד התחבורה בוחנים מדעית ויסודית את תרומת הכלים הדו־גלגליים להפחתת עומסי תנועה וזיהום.

בעוד שהפיילוט הראשון נמשך 6 חודשים, מחקר זה יימשך שנתיים ויהיה הבסיס למדיניות התחבורתית לגבי אופנועים וקטנועים מבחינת מיסוי, ביטוח ועוד.

אם יצליח, יוכח קשר ישיר בין עידוד הרכיבה על כלי רכב דו-גלגליים כאמצעי התניידות באזורים צפופי אוכלוסין, וכן למוקדי מגורים הנמצאים בפריפריה המרוחקת מדי מאזורי התעסוקה מכדי להשתמש בתחבורה ציבורית בצורה יעילה. מה שכולנו יודעים, יהפוך אולי למידע רשמי ויסייע אולי לשנות את מדיניות ההתעלמות המוחלטת של המדינה מיתרונות הדו-גלגלי בתחומים רבים כגון הקטנת גודשי התנועה, קיצור הזמן אותו מבלה עובד בפקקים משעתיים, שלוש ואפילו ארבע ביום – לפחות משעה. בנוסף, הקטנת זמן חיפושי החניה, חיסכון בתצרוכת דלק, ואפילו הקטנת זיהום האוויר (אם כי בנושא זה הדעות די חלוקות, כתלות בסוג המנועים).

לינק לאייטם המקורי ב- YNET:

רוכבים יוכלו לנסוע בנתיבי תחבורה ציבורית בכל הארץ

כתבות נוספות בנושא זה כאן באתר:

מעכשיו – מותר לרוכבים לנסוע בכל הנת"צים בתל-אביב

החל ניסוי תנועת דו-גלגלי על נתיבי תחבורה ציבורית

הרוכבים מבולבלים – מותר או אסור לנסוע על נת"צ?

לאחרונה קיבלתי מספר שאלות בנושא, ומכיוון שהבטחתי תשובה ישבתי וכתבתי את המאמר הזה.

שימו לב, זה הולך להיות ארוך, אז מי שצריך אמל"ק ומי שממש קשה לו, דלגו למטה. מי שכן יקרא, אני מקווה שיוכל לקבל כמה תובנות למי שרוצה להבין איך הסיפור הזה עובד.

יצויין שכל מה שכתוב כאן מתייחס אך ורק לביטוח חובה ותאונות דרכים. לא מקיף, לא צד ג', ולא ביטוח לאומי או תביעות של תאונות עבודה. מאמר זה גם אינו מתייחס לביטוח תאונות אישיות, שראוי להתעכב עליו בפוסט נפרד.

הפיצויים/כספים שעשויים להגיע למבוטח בביטוח חובה עקב פציעה/פגיעה מתאונת דרכים מחולקים לשלוש קטגוריות, כשכל אחת היא לכאורה נפרדת מהאחרות אבל כולן יחד עובדות כדי לספק למי שנפגע בת"ד את הפיצוי הכספי המגיע לו:

1. טיפול רפואי מלא, החל מציפורן חודרנית וכלה באישפוז לכל שארית חייו בבית לוינשטיין, כצמח (חס וחלילה). אין שום מגבלה על הטיפול הרפואי, ואדם יקבל את כל הטיפול הנדרש לו למשך כמה זמן שנדרש לו. כל הטיפול נעשה דרך קופת החולים.

הטיפול הרפואי מגיע לנפגע בת"ד מהיום הראשון והוא לא קשור בשום צורה למשפט שיתקיים או שלא יתקיים בעתיד, או לכל פיצויים שהוא יקבל או לא יקבל בעתיד.

בסעיף זה אין שום הבדל בין ביטוח החובה המוזל (הכולל השתתפות עצמית, במחיר מוזל) לביטוח החובה המלא (ללא השתתפות עצמית, במחיר מלא).

המשך…

באייטם חריף שפירסם היום (31 באוקטובר) סוכן הביטוח יובל בר (גילוי נאות: אני גם חבר וגם לקוח של יובל) ב- YNET הוא מסביר מדוע קיים סיכוי גדול לכך שתעריפי ביטוחי החובה לדו-גלגלי עלולים לעלות בכ- 20% בתקופה הקרובה – אלא אם משרד האוצר יעשה משהו בנידון.

ביטוח הדו-גלגלי עומד להתייקר, האוצר מעדיף להתעלם

בעתירה שהגישה חברת הפול לבית המשפט העליון לפני כשנה, טענה העותרת כי משרד האוצר אינו מעדכן את התעריפים של מס ביטוח החובה לאופנועים, מה שגורם לעיוות של החוק. כעת, הטיל בית המשפט את הכדור לרגלי האוצר ודרש ממנו להגיב עד תחילת דצמבר ולהסביר מדוע אינו עושה כך.

מה גורם לחברות הביטוח להתעקש על התייקרות

הסיבה לכך היא "ועדת וינוגרד" שמונתה על ידי שר הרווחה, שקבעה במסקנותיה כבר לפני למעלה משנה כי להפחית את הריבית אליה מתייחסים כאשר משלמים פיצויים לנפגעי תאונות. כתוצאה מקבלת מסקנות הועדה נוצר מצב שבו אין בקופת חברות הביטוח די כספים כדי להפריש לטובת תביעות עתידיות, מה שכמובן מחייב אותן להעלות את תעריפי הביטוח לכלל המבוטחים – למרות שחברות הביטוח מגלגלות רווחי עתק מדי שנה משוק ביטוחי החובה. רווחים אלה נכנסים ומרפדים את כיסי חברות הביטוח במיליארד שקלים מדי שנה. אך יחד עם זאת ולמרות זאת, הן צועקות ובוכות על מר גורלן.

המשך…

כאחד שפעיל בזירת המאבק בתעריפי ביטוח החובה לדו-גלגלי בישראל מאז אמצע שנות ה- 2000, אני מגלה מדי פעם הבלחות בודדות של גאונות, איזו נורה שנדלקת לה למשך כמה דקות במשרדי האוצר והתחבורה – שיכולה להשפיע על כולנו לטובה (או לרעה).

זה לא המצב כאן.

בכתבה ארוכה שפורסמה היום(23 באוקטובר) ב- YNET תחת השם מק"ש ועד אילת: מפת התחבורה של ישראל ב-2040 נפרשה משנתו של שר התחבורה ישראל כץ בכל הנוגע להרחבת תשתיות התחבורה בישראל לקראת 20 ומשהו השנים הקרובות. לכאורה, על פי הכתבה המפורטת (משהו שלכשעצמו הוא יוצא דופן באתר הספציפי הנ"ל, לצערי), מישהו במשרדי התחבורה והאוצר אשכרה ישב וחשב קדימה אל מעבר לאף הארוך שלו (איך יודעים שפוליטיקאי משקר? השפתיים שלו זזות). לכאורה, מישהו שם הפעיל תאים אפורים וביצע פעולת מחשבה קדימה ותכנון אל מעבר לקדנציה הנוכחית שלו.

ישבתי וקראתי בשקיקה כל מילה. והנה, הגעתי לפסקה הבאה המובאת כאן במלואה (ההדגשה שלי):

"לפי נתוני משרד התחבורה, העומס בכבישים בשנת 2010 עלה למשק 15 מיליארד שקל לשנה. ב-2030 הוא צפוי להגיע לכדי 25 מיליארד שקל ולתוספת של 60 דקות נוספות בכביש, בממוצע יומי. בשנת 2012 הוערכה עלות הזיהום מהתחבורה בכ-4.5 מיליארד שקל לשנה ותאונות הדרכים ב-15 מיליארד שקל בשנה."

עומסים, פקקים, זיהום אוויר ובעיות חניה עולים הון. יופי. מישהו הבין את זה. כי אנחנו בעולם הדו-גלגלי צועקים את זה כבר 15 שנים, ובכל פעם זורקים אותנו מכל המדרגות.

עכשיו בואו נעשה לשניה פסק זמן מהלינק הנ"ל ונחזור לנושא ביטוחי החובה של רוכבי הדו-גלגלי. חברת הפול – אותו ביב שופכין שאליו נזרקים כל רוכבי הדו-גלגלי ברירת מחדל, כיוון שאף חברת ביטוח לא מסכימה לבטח אותנו בביטוח חובה – מייצרת גרעון כספי מדי שנה, שמסתכם על פי דיווחים שונים במספרים של כ- 200 מיליון ש"ח, פלוס מינוס. הגרעון הזה נוצר כתוצאה מגביית חסר בפוליסות שמוכר הפול.

המשך…

כ- 8 חודשים לאחר שהתחיל באופן רשמי, וכחודשיים לאחר שהסתיים תהליך איסוף הנתונים והותר לרוכבים לרכוב על שני צירים בהם קיים נתיב תחבורה ציבורית (דרך נמיר ורחוב אבן גבירול) – החליט אתמול המפקח הארצי על התעבורה במשרד התחבורה, מאיר חן, להרחיב את הפיילוט המתיר נסיעת רכב דו-גלגלי לכל הנת"צים שבתל אביב.

במסגרת הפיילוט נעשה שימוש במצלמות מיוחדות שהותקנו בשולי הנת"צים, בתוך האוטובוסים, בצמוד לרמזורים, וכן על מספר אופנועים וקטנועים שרכבו על צירים אלה מדי יום, ותיעדו את תנועת האוטובוסים הקיימת בנתיבים ואת מהירות נסיעתם.

לדברי חוקרי משרד התחבורה, הם לא זיהו "קונפליקטים מסוכנים בין אופנועים וקטנועים, אוטובוסים ומוניות – גם בעת עצירת כלי רכב בתחנות", וכן נקבע כי "השילוב של נסיעת אופנועים בנת"צ מזוהה עם שיפור קל בתנועת האופנועים, ללא פגיעה בתנועת האוטובוסים וללא הרעה בטיחותית לאופנועים ולמשתמשי דרך אחרים".

הפיילוט בוצע על ידי צוות חוקרים מהטכניון בראשות המדען הראשי של משרד התחבורה ד"ר שי סופר, ובתיאום עם עיריית תל אביב.

שר התחבורה מר ישראל כץ הוסיף: ההחלטה לאפשר לרוכבי הדו-גלגלי לנוע בנת"צים בת"א התבררה כנכונה הן מבחינה בטיחותית והן מבחינה תחבורתית. אחרי תקופת מבחן נוספת בכוונתי להרחיב את מתן אישור הנסיעה בנת"צים לאזורים נוספים בארץ״.

ואני אומר: כל הכבוד למתנדבים שסייעו באיסוף הנתונים. עכשיו זה עלינו, ציבור רוכבי הדו"ג, להוכיח שיש לנו הבגרות הנדרשת לשמור על הבטיחות שלנו גם בתוך תנועה של אוטובוסים ומוניות.

אחרי ניסוי מוצלח: נסיעת אופנועים בנתיבי תחבורה ציבורית תורחב לכל תל אביב

נסיעת אופנועים בנתיבי תחבורה ציבורית תותר בכל תל אביב – וואלה! חדשות

ניר ברטל, מנהל תחום ביטוחי חובה במשרד האוצר, נשלח לאולפן כדי להגיב על הדברים שפורסמו ב- YNET לפני יומיים בידי יובל בר:

ynet כך מעודדים את יוקר המחיה – ביטוח החובה מתייקר – רכב

יולי 2016 – האוצר מאכיל את הרוכבים בצינור נוסף

וכך זה נראה. פתטי, עלוב, חסר ביטחון:

ynet התייקרות ביטוח חובה – האוצר מנסה להסביר – רכב

עוד כתבות בנושא:

ynet למרות ההבטחות: ביטוח החובה יתייקר – רכב

האם ביטוח החובה לדו-גלגלי מתייקר? – Fullgaz