קטגוריה: ציוד

חברת Alpinestars האיטלקית ידועה כמובילה בתחום ציוד הרכיבה לאופנוענים ובליין המוצרים שלה נמצא את כל הקטגוריות מכתף ועד כף רגל, עם חליפות מירוץ, מעילי רכיבה, מכנסי רכיבה, כפפות, נעלי ומגפי רכיבה, מגינים, ואף טכנולוגיה מתקדמת בדמות אפודים וכריות אוויר מתנפחות אלקטרונית. וכעת – גם הראש.

עבור אלפינסטארס (שכבר הוציאה בעבר קסדות לרוכבי שטח) זו ירייה ראשונה בתחום קסדות הכביש. הם לא התבלבלו וכיוונו היישר אל הטופ של הקטגוריה הבכירה של הקסדות, עם קסדת כביש סופר ספורטיבית, והמיועדת – במילים שלהם עצמם – לרוכבי מסלול מקצועיים. נכון, אפשר (כמוני וכמו רוכבים חובבנים אחרים) לרכוב איתה גם ביום יום על אופנוע כביש. אבל המטרה העיקרית שלה, המטרה עליה הם הציבו את הכוונת, היא לשמש באמת את רוכבי הקצה המקצוענים, וכדי לעמוד ביעד שהציבו לעצמם הם השקיעו לא פחות מ- 10 שנות פיתוח ומחקר אינטנסיבי תוך שיתוף פעולה עם רוכבי ה MotoGP המובילים בעולם.

אז האם הם הצליחו? האם זה ניסיון "טוב" לקסדת כביש ראשונה? האם באמת ובתמים יש לנו כאן קסדה שהיא שוברת שיוויון אמיתית ושבאמת מצליחה לפגוע בול בפוני של הטופ של הליגה הבכירה?

בואו נראה.

כשהקסדה רק פורסמה לראשונה, היא יוצרה במהדורה מוגבלת של 200 יחידות בלבד, מה שכמובן הגביר את הסקרנות סביבה. לא הצלחתי לשים ידי על אחת מהן כשהן רק הגיעו לראשונה ארצה, אבל יום אחד בעת ביקור אצל ידידי ינון מחנות מוטושופ באילת נתקלתי במלאי לא צפוי של הקסדה – שעד אותו רגע ראיתי רק בתמונות אבל תמיד רציתי לבדוק. ולכן כשינון שלף בנונשלנטיות את הקסדה מהקופסה – בלעתי את הרוק, שלפתי מהכיס סטיפה של הרצלים – ולא מעט מהם – וקניתי לעצמי את ה- R10 בגירסת הקרבון השחורה (עוד על ההבדל בין הגירסאות בהמשך).

ישששש!

ראשית – הצורה.

אחד הדברים שישר שמים לב אליהם ישר כששולפים אותה מהקופסה ומהפאוץ' המהודר (שעשוי משתי שכבות בד, בחיי) ומחזיקים לראשונה את ה- R10 ביד הוא המבנה האווירודינאמי יוצא הדופן שלה המתבטא בספויילר גדול עם כנפונים צדדיים בחלקה האחורי. לדברי אלפינסטארס מדובר בפיתוח שנעזר לא רק בניסיון מתמשך על מסלולי המירוצים אלא עשה שימוש גם במנהרת רוח. הצורה הסופית שהתקבלה היא קסדה בעלת צורה מאורכת. בנוסף, היא מרגישה קלה בצורה משמעותית מקסדות אחרות ששמתי על הראש. או שאולי זו רק ההתלהבות שלי? רציתי לבדוק אותה באותו רגע אבל רצה הגורל ובאותה נסיעה לאילת הייתי דווקא עם אופנוע מז'אנר אופנועי האדוונצ'ר, כך שהעדפתי להתאפק ולשמור את הרכיבה הראשונה שלי עם ה- R10 לזמן שאחזור למרכז ואוכל סוף סוף לעלות על אופנוע ספורטיבי יותר – כראוי לרכיבה ראשונה עם הקסדה המסקרנת.

אגב, התמונות שאצרף כאן הן של הקסדה בצביעת הקרבון + אדום של חבר. במקרה, יש עליה גם דיבורית מדגם פאקטוק פרו של קארדו, עליה נעשה סקירה נפרדת בהמשך.

אז המתנתי בסבלנות עוד כמה ימים אבל סוף סוף הגיעה העת ואני עולה עם ה- R10 על הפניגאלה V4S שלי. כידוע, רושם ראשוני הוא חשוב, והדבר הראשון שאני מרגיש אחרי שאני חובש אותה ומתפנה להתבונן לצדדים – פרט למשקלה הקל – הוא ששדה הראייה שלי נפתח לצדדים ומעלה בצורה פנומנלית (וארחיב על כך בהמשך). אציין למען הדיוק שמשקלה של הקסדה לא באמת שונה מהותית מקסדות טופ אחרות שבדקתי, ואם יש הבדל מדובר בכמה עשרות גרמים לפה או לשם, וכמובן שהתקנת דיבורית מוסיפה עוד כמה גרמים לקסדה. עם זאת, היא באמת מרגישה קלילה. המשך…

ביקשתם אז הנה, אני שוב מקריב את עצמי עבורכם הקוראים, כדי לכתוב לכם סקירה על אחת הקסדות המסקרנות שהגיעה ארצה בשנה האחרונה – קסדת הדגל של היצרן האיטלקי Caberg – היא ה- Drift Evo 2. אוף העבודה הזו ממש קשה. הגיע הזמן לבקש העלאה במשכורת מעצמי.

רכבתי לפני כמה שנים עם הדגם הקודם של קאברג – ה- Drift Evo הראשונה. הקסדה מצאה חן בעיני מאוד עד כדי כך שקניתי לעצמי עוד אחת (כן, זו מחלה מאובחנת, אל תשאלו שאלות LOL). כעת, עם הגעתה של הגירסה החדשה הנקראת בפשטות Drift Evo 2 שמחתי על ההצעה לנסות גם אותה ולספר לכם על התרשמותי ממנה.

מה שהופך אותה, בעיני, למיוחדת הוא שני דברים: הראשון הוא המחיר האטרקטיבי והשני הוא פיצ'ר בטיחות חדש וייחודי. מיד נרחיב.

אז הנה, קבלו.

לדריפט איבו 2 המיובאת ארצה ע"י שחורי תקשורת יש 2 גירסאות: הראשונה גירסה בה המעטפת עשויה פיברגלס במגוון צביעות, והשניה גרסת קרבון הקיימת בשלוש צביעות – אותה בדקתי. הקסדה תואמת כמובן את התקן האירופאי העדכני ביותר למיגון קסדות – ECE 22.06.

בקופסה תמצאו פאוץ' נשיאה, את הקסדה עצמה, משקף פינלוק שאותו מרכיבים בחלקו הפנימי של המשקף הראשי של הקסדה ושאמור למנוע אדים על המשקף בעת רכיבה בחורף, סנטרון לסגירת האזור שמתחת לסנטר ברכיבה בחורף וספרוני הדרכה.

המשך…

זה מסוג הפוסטים שאני אוהב לכתוב, כשהסיבה העיקרית לכך היא העובדה שמדובר במוצר שאני משתמש בו ברמה היומיומית.

לא אכחיש שאני אוהב את מותג שואי. זה התחיל לפני לא מעט שנים עם ה- X-Spirit המעולה שלהם שרק הפכה להיות יותר ויותר טובה עם השידרוגים שהם עשו להן בין הדורות השונים של הדגם. כבר כתבתי על כך בעבר, שווה לקרוא. אחרי דגם ה- X-Spirit 3 המעולה שלהם, ולאור החלפת התקן האירופאי המוביל בנושא מיגון קסדות והמעבר ל- ECE 22.06 (אגב, הקסדה עומדת גם בתקן FIM) יצרה שואי את הדור האחרון והחדש ביותר של קסדות הטופ שלהן המיועדות לרכיבה ספורטיבית, הרי הוא ה- X-SPR Pro.

שואי חברה, שוב, למארק מארקז שכולם מכירים מליגת מירוצי ה-מוטוג'יפי. מארקז שמתהדר במספר המתחרה 93 מפרסם עבורם את המותג אבל גם נותן את שמו לשואי, ובזכות ההישגים המרשימים שלו יכול היצרן להתהדר בחיבור עם אחד הרוכבים המוכשרים ביותר בעולם. לדברי שואי, כל אלמנט ורכיב בקסדת הדגל שלהם נבדק ונבחן על מסלול המירוצים ועל ידי רוכבים מהשורה הראשונה (גם אלכס מארקז, אח של, וגם פביו די ג'יאנאנטוניו, כולם רוכבי מוטוג'יפי), והתוצר הוא קסדה שלא רק משמשת כקסדת מירוצים ורכיבה ספורטיבית אלא מהווה את קסדת הדגל של היצרן.

ה- X-SPR Pro איננה קסדה זולה, אבל היא פחות יקרה מקסדת הדגל של המתחרה הגדול שלהם (אראי עם ה- RX-7V), וגם זולה מקסדות טופ אחרות (כמו ה-פיסטה של AGV או ה- R10 החדשה של אלפינסטארס עליה תעלה כתבה בקרוב). למרות מחירה הלא-נמוך, היא עדיין נמצאת בהישג יד של רוכבים בישראל שחלקם כמובן רוכב על אופנועים שעולים לא מעט. ובכל זאת, מדובר בלא מעט כסף – כ- 3,000 ש"ח לדגם בצביעה חלקה, וכ- 3,800 ש"ח לדגם בדוגמת צביעה ספורטיבית (ויש לא מעט כאלה, כמיטב המסורת של שואי). מחירים אלה הם המחירים שמפורסמים באתר היבואן (אבזריון), אבל הם כמובן עשויים להשתנות ולעיתים יש גם אחלה הנחות. שווה לבדוק לפני שקונים.

הערה: אני נותן פה לינקים לאתר של היבואן בישראל, אבל אין לי אינטרס כאן, תקנו את הקסדה איפה שהכי נוח לכם, והכי חשוב – תעשו סקר שוק ותבדקו בטלפון או בסניפים עצמם האם אין במקרה איזה מבצע נקודתי.

אני רכשתי לעצמי את הקסדה מתישהו בתחילת השנה, ממש כשהיא הגיעה ארצה. בחרתי בצביעה שנקראת Marquez Dazzle TC-10 שמתהדרת בשילוב של אדום מקושקש על רקע כחול כהה, כשה- 93 של מארקז קצת נעלם מן העין (אני אישית פחות אוהב את המיתוג הזה של ה- 93, אבל זה עניין אישי שלי). מידת הקסדה שלי היא מדיום, וזו המידה שתמיד מתאימה לי בכל ליין הקסדות של שואי, וגם כאן היא יושבת לי בול על הראש.

כשמחזיקים את הקסדה ביד ובוחנים את המבנה שלה מרגישים שזו שואי. איכות החומרים, איכות החיבורים, איכות הצביעה והלכה החיצונית, המיתוג, סגירת המשקף, הרצועה, תחושת הריפוד הפנימי, פתחי האיוורור – הכל משדר Shoei. אתה מרגיש שזה לא זבל סיני, אלא מוצר פרימיום (שעולה בהתאם), שתואם את ליין המוצרים של היצרן. אין ספק שזו קסדת דגל, וכך היא מרגישה. המשך…

אלא אם במקרה התעוררתם מתרדמת ארוכה של כמה שנים, אין סיכוי שפספסתם את הבליץ המטורף שעושים אתרי המכירות הסיניים לכולנו. אתרים כמו עלי אקספרס, דיל אקסטרים, גירבסט, וויש ואחרים מפציצים את תיבות המייל שלנו ואת הפיד ברשתות החברתיות במיליוני הצעות רכישה של כל דבר החל מפקקים של ונטיל וכלה בחלליות לטיסה לירח, והעיקר – במחירים שלעיתים לא ברור איך מישהו מרוויח מהם.

אגב – למי שרוצה את השורה התחתונה – תגללו לסוף המאמר, יש שם כמה טיפים חשובים.

השינויים שעשו אתרים סיניים אלה ואחרים לתרבות הצריכה שלנו מורגשים בכל עבר, ואי אפשר להגיד שזה לא שינוי חיובי עבורנו הצרכנים. היום באמת אפשר לקנות הכל מהכל ובזול. הפיתוי גדול מתמיד.

לכאורה – הכל דבש. משלמים גרוש, מחכים תקופה שנעה בין כמה ימים (באתרים עם המשלוחים היעילים יותר) ועד כמה חודשים (תודות לדואר ישראל ה(לא) יעיל במיוחד) – והופה, אנחנו זוכים להנות ממתאם ה- USB המיוחד שקנינו ב- $0.01 (כולל משלוח אקספרס דרך אזרבייג'ן). זה כמובן בהנחה שבכלל קיבלנו את החבילה, ובתנאי שאנחנו זוכרים שבכלל הזמנו אותה (כן, גם אני מופתע לעיתים מחבילות קטנות שאני מקבל שאשכרה שכחתי שהזמנתי…), ובהנחה שלא שלחו אותנו לאסוף את החבילה באיזו פיצוציה בעכו כשהכתובת שלנו היא בתל-אביב…

באתרים הסיניים יש עירבוביה גדולה של מוצרים "לגיטימיים" שמיוצרים על ידי חברות סיניות (מוכרות יותר או פחות), כשלצידם יש כמות זהה של זיופים, מוצרים שכל קשר בינם לבין המוצר המקורי של חברה מערבית מוכרת הוא שהמזייפים השתמשו בתמונה כדי ליצור רפליקה בכאילו, בשקל תשעים, שעשוייה מחומרים ברמה הכי נמוכה, ללא בקרות, ללא פיקוח, ללא ייצור שעומד בסטנדרטים מינימליים, הכל בכאילו, בפייק, ובמחירים נמוכים ומפתים.

אם תספרו לי שזה לא ממש משנה לכם אם אתם מדביקים מדבקה מחזירת אור של 3M "מקורית" שעלתה לכם $10 באתר "רגיל", או אחת שקניתם ב- $0.1 באתר סיני וכנראה יוצר באיזה כפר נידח בסין – אני אסכים ברוב המקרים. זה כולה פאקין מדבקה, לא? כך גם כשמדובר בכבל USB או במפיץ ריח (למרות שרק אלוהים יודע מה יש בכימיכלים שמפיצים את הריח), ואתם יודעים מה, אני זורם גם לגבי משקף או אפילו פלסטיקה שלמה לאופנוע שלכם, סוללת גיבוי לטלפון, משאבה לניפוח הצמיגים או בוסטר להתנעה. זורם. תקנו. גם אני קניתי.

אני לא מדבר על המוצרים האלה. לא ארץ הייצור היא הבעיה העיקרית כאן,

הבעיה הגדולה היא במוצרים שהם זיופים של הדבר האמיתי, של המוצר המערבי האמיתי שעולה פי 10 מהם! זיופים שמיוצרים באיזו סככה בכפר נידח, מחומרים לא מבוקרים, בתנאים לא מבוקרים, עם מעטפת שאולי נראית מגניב מבחוץ אבל כשפותחים אותה רואים שהכל פשוט שקר וכזב. והצרה היא שלנו, הקונים, אין את היכולת ואת הכלים האובייקטיביים לבדוק את איכותם של המוצרים הללו.

ולכן, בעוד שככל הנראה אין שום בעיה עם כבל USB או פס לד למרפסת או מדבקות לארגז, בכל מה שקשור לבטיחות האישית שלכם בעת הרכיבה על אופנוע (ובכלל למוצרי בטיחות) – כאן התמונה שונה.

כמו שלא תקנו מצנח רחיפה באתרים סיניים, ולא תקנו מאזן צלילה, כבל בנג'י או קוצב לב באתרים סיניים, ככה גם לא קונים רפידות בלם, דיסקי בלימה, צינורות בלם, חלקים למנוע או כל מה שקשור לבטיחות באתרים סיניים. ולא, לא קונים קסדות, וסטים מתנפחים או ציוד מיגון באתרים סיניים. פשוט לא.

המשך…

עד כה, קסדות אופנועים שנמכרו באירופה – וכתוצאה מכך גם בישראל שמשתמשת באותם תקנים כמו באירופה – היו צריכות לעמוד בתקן מסויים שנקרא ECE 22.05 – תקן שהיה בתוקף במשך כ- 20 שנה. החל מתחילת 2024 כל הקסדות בשוק האירופאי (ושוב, כתוצאה מכך גם אלה הנמכרות בישראל) יידרשו לעמוד בתקן אירופאי מעודכן הנקרא ECE 22.06.

תקן ECE הוא תקן שנחשב כתקן המוכר והנפוץ ביותר בעולם לקסדות של רוכבי אופנועים, קטנועים וטרקטורונים, והוא מחייב ביותר מ- 50 מדינות בעולם – בעיקר באירופה אבל כאמור גם בישראל. תקן זה נוצר על ידי גוף ה- Economic Commission for Europe וכעת הוא מגיע לגירסתו השישית.

אז מה חדש בתקן ECE 22.06? החלק המהותי ביותר בו מתייחס לדרך ולאופן שבה מבצעים את בדיקות הבטיחות לקסדות (נציין רק שיש תקנים מחמירים ממנו, כמו תקן FRHPhe), וזאת על מנת לעדכן ולשפר את בטיחות הרוכבים המשתמשים בקסדות שעומדות בתקן.

אחת הטענות נגד חלק מהתקנים המקובלים בעולם (כמו DOT, Snell ואפילו תקן ECE 22.05) היא שהם מוגבלים מאוד בדרך שבה הם בודקים את בטיחות הקסדות. לדוגמה, בחלק מהבדיקות מודדים השפעת נפילה של קסדה או פגיעת עצם קשיח בקסדה בנקודה אחת בלבד (למשל רק בקודקוד) וריבאונד. בנוסף, הבדיקות אינן מכילות אלמנטים מציאותיים כמו גרירה על הארץ, שפשופים, וכן פגיעות סיבוביות.

מתוך הבנה שתאונת דרכים עשוייה לכלול מרכיבי פגיעה שונים ומשונים ולא רק "לפי הספר", מוסיף התקן החדש תסריטי בדיקה נוספים, וכן מגדיר את גודל הקסדה, גודל המשקף, היכולת להבחין טוב יותר בצבעים דרך המשקף (כולל משקפי שמש אינטגרליים) סוג החומר סופג האנרגיה, עמידות בטמפרטורות שונות (עד מינוס 20 מעלות צלסיוס), תנאי לחות שונים וקרינת UV. בנוסף, רצועות הסנטר נבדקות למתיחה ועמידות, ויש אפילו הנחיות ברורות לגבי פסים מחזירי אור ומיקומם על הקסדה.

תקן ECE 22.06 החדש לא עושה חיים קלים ליצרנים, והוא מחייב שימוש ביותר בדיקות – 55 בדיקות ל-3 מידות של קסדה – בניגוד לפחות בדיקות ורק בשתי מידות בתקן הקודם – ושימוש בחיישנים מדוייקים יותר. וגם לייצרן יש קסדה שמשתמשת בשני סוגי סוגר – למשל DD וראצ'ט – הם יצטרכו להעביר את שני סוגי הקסדות בבדיקות התקן.

שיפור נוסף נוגע לקסדות נפתחות אשר יבדקו מעתה בשני המצבים – גם סגור וגם פתוח – כדי לעמוד בתקן. בנוסף, כל תוספת למעטה הקסדה – למשל דיבורית, מצלמה או משקף שמש – תצטרך בדיקה נפרדת. בדיקות הפגיעה יתבצעו גם באזורים נוספים בקסדה, כמו פתחי איוורור, וגם מתייחסות למשקף עצמו שצריך להישאר מחובר במנגנון שלו גם לאחר פגיעה של עצם מתכתי במהירות של 60 מטר לשניה.

גם טווח המהירות של כל בדיקה השתנה וגדל, וכעת הוא ממהירות של 6 מטר לשניה ועד 8.2 מטר לשניה, בנוסף על בדיקת פגיעה אלכסונית במהירות גבוהה. נושא נוסף ששופר בבדיקות הוא תוספת של בדיקות אימפקט בזוויות שונות מהתקן הקודם – 18 זוויות שונות לעומת 5 בתקן הקודם. בנוסף, קסדות נבדקות להתאמה טובה יותר לצורת הראש ואסור להן "לזוז" בחופשיות על הראש. המשך…

כמו אייטמים רבים באתר שלי, גם הכתבה הזו נולדה מהשטח: חברים, קוראים, רוכבים שפונים אלי ומבקשים המלצות על דיבוריות לקסדה שלהם. אז אחרי שעניתי באופן אישי אין ספור פעמים, ישבתי וכתבתי כמה שורות כדי לעשות סדר בבלגן.

חשוב לציין: אין בכתבה זו משום המלצה על יצרן ספציפי או דגם ספציפי. זו לא כתבה שאמורה לסגור את כל הפינות, ומן הסתם ככל שיעבור הזמן דגמים חדשים יצאו, אחרים ייעלמו, וגם המחירים וכדאיות הרכישה שלהם ישתנו. לכן תמיד צריך לעקוב אחרי מה קורה בשוק בנושא הזה ולהתעדכן. אז מה בכל זאת יש כאן? זו כתבה שתמצאו בה רשימה של דגמים של חלק מהיצרנים שנמכרים בישראל, וכן יש נקודות למחשבה שכל אחד צריך לתת עליהן דעתו. אחרי שקראתם וסיננתם את אלה שפחות מתאימים לכם, תוכלו לבחור דיבורית שתהיה היו טובה עבורכם ועבור הצרכים שלכם.

בואו נתחיל.

יש בישראל מספר משווקים שמייבאים ארצה מספר מותגים מובילים בעולם, מוצרים שמוכרים לכולנו, ולכל מותג יש מגוון דגמים ברמות איבזור שונות שמתאימות לכל כיס. עליהם אפשר להוסיף את הדגמים הסיניים שניתן לרכוש בעלויות נמוכות יותר באתרים הסיניים (ויש כאלה שזה מתאים להם).

Cardo

יצרן הדיבוריות שאולי הכי מוכר לרוכבים בישראל הוא קארדו. זהו יצרן שהחל דרכו בישראל, נמכר בהצלחה גדולה בכל העולם, ויש לו מספר מוצרים מעולים עם שירות מקומי מצויין. מוצרי קארדו מיובאים ארצה על ידי חברת ברקום עם מרכז שירות ברעננה.

לדיבוריות הבסיס של קארדו יש רמקולים בקוטר 40 מ"מ, ועליהם ניתן לרכוש בנפרד ערכת רמקולים של JBL בקוטר 45 מ"מ שמוסיפים לאיכות השמע ומאפשרות הפעלה של אקולייזר מתקדם של JBL באפליציית הדיבורית בסלולרי. לרוב הדיבוריות של היצרן יש אפשרות לחבר שני מכשירי סלולר בו זמנית וגם לקבל התראות בעברית או באנגלית, מה שמתאים לחלק מהרוכבים בישראל.

הדגם הבסיסי של קראדו היא דיבורית ה- Freecom 1 Plus שמספקת חיבוריות בין הסלולרי לבין הקסדה, מה שמאפשר קבלה והוצאת שיחות טלפון, קבלת הנחיות קוליות לניווט מאפליקציות כמו ווייז או גוגל מפות ולשמוע מוזיקה מהטלפון באמצעות אפליקציות כמו ספוטיפיי או אפל מיוזיק וכן רדיו FM. בנוסף, דגם זה מאפשר חיבוריות בין שתי יחידות המאפשר שיחה בין רוכב/ת למורכב/ת, חיבור שני טלפונים בו זמנית. אטימות נגד מים לפי תקן IPV67, וזמן סוללה של 13 שעות.

הדגם הבא של קארדו הוא Freecom 2 Plus שמכיל את אותן תכונות כמו הדגם הקודם, ובנוסף מאפשר שיחת אינטרקום בין 2 יחידות למרחק של 500 מטר בהתאם לתנאי הדרך, וכן פקודות קוליות, רמקולים HD, אטימות נגד מים לפי תקן IPV67, וזמן סוללה של 13 שעות.

המשך…

כולנו אוהבים מספרים, ולחלקנו יש אובססיה כלפיהם. אי אפשר להסביר את התחושה שמציפה את חלקנו כשאנחנו שומעים שהנה, אוטוטו עומד לצאת דגם חדש של אופנוע שיש לו קצת יותר מומנט וכוחות סוס, קצת פחות משקל וכן הלאה. זר לא יבין זאת, אבל אנחנו כן (אלא אם אתם בקטע של אופנוע ככלי תחבורה נטו, ואז הכתבה הזו לא בשבילכם).

המספרים הללו אינם סתם פיקסלים על מסך. יש להם משמעות הלכה למעשה והם משפיעים על הדרך שבה מתנהגים האופנועים שלנו (או אלה שאנחנו חולמים עליהם): ככל שהאופנוע קל יותר, מפיק יותר מומנט ויותר כוחות סוס (כן, זה הסדר הנכון להציג את הדברים) – כך התחושות שאנחנו מקבלים בעת רכיבה שונות מאשר אופנוע שהוא כבד יותר (במשקלו)  וחלש יותר.

ננסה לעשות קצת סדר במספרים ובמושגים, ובסוף נסקור את רשימת האופנועים החזקים ביותר כפי שנמדדו על דיינו. בא לכם לגשת לתוצאות, תגללו מטה.

ראשית, בואו נסביר קצת את המונחים שרבים מתבלבלים ביניהם:

מהו הספק ומהו מומנט?

מה ההבדל ביניהם? למה אופנוע עם מומנט גבוה אבל עם הספק צנוע יחסית מרגיש לעיתים חזק יותר מאשר אופנוע שיש לו יותר כוחות סוס? מהי המשמעות של מומנט שמגיע בסל"ד נמוך לעומת כזה שמגיע לשיא כשהוא בקצה סקאלת הסל"ד? ננסה לענות בקצרה ובדרך הכי פשוטה ולא מדעית שאני יכול.

מומנט (או בשמו המלא "מומנט פיתול") הוא המקביל הסיבובי של כוח. ערך המומנט ממחיש את גמישות המנוע, כלומר יכולתו לספק כוח בתחום פעולה רגיל של המנוע ובטווחי סל"ד טיפוסיים. גמישות המנוע חשובה בעיקר כאשר רוצים להאיץ חזק מבלי להוריד הילוך אחד או יותר, ולמעשה מספקת לרוכב את תחושת ה"קטר" שמושך קדימה את האופנוע. מצד שני היעדר מומנט מספיק חזק גורמת לרוכב לרצות להוריד הילוך או שניים כדי להאיץ.

את ערכי המומנט ניתן לבטא בכמה צורות, כשאצלנו בישראל נהוג להשתמש ב-ק"ג למטר (קג"מ או Kgm), ובאירופה הוא מוצג לרוב בצורה של ניוטון-מטר (Nm). בארה"ב מודדים את המומנט באמצעות pound-feet או לעיתים lb-feet. ישנם מחשבונים ברשת שמאפשרים לבצע את ההמרה בין שיטת ציון אחת לאחרת למשל פה או פה.

המומנט המירבי שמפיק מנוע של אופנוע (או רכב לצורך הדיון) מצויין כשהוא מחובר לסיבובי מנוע (מספר המבוטא בסיבובי מנוע לדקה או סל"ד בקיצור). לדוגמה, כשאנחנו קוראים בכתבה או פרוספקט טכני שלאופנוע מסויים יש מומנט של 11.5/8,500 פירוש הדבר שיש לו מומנט מירבי של 11.5 קג"מ המתקבל במהירות מנוע של 8,500 סל"ד.

המומנט ניתן למדידה באמצעות מכשירים כמו דינמומטר (או "דיינו" בקיצור), ועל כך מיד.

הספק הוא קצב העבודה של המנוע (כלומר כמה עבודה נעשית ביחידת זמן) ובמחוזותינו הוא נמדד לרוב בכוחות סוס (או קילוואט באירופה, כש- 1 קילוואט = 1.341 כ"ס). ההספק מציין יחידת מידה שמנסה לכמת כמה עבודה יכול המנוע לעשות בזמן נתון, וככל שההספק יהיה גבוה יותר כך תתבצע יותר עבודה בפרק זמן מסוים. לא ניכנס למלוא הפרטים הטכניים, רק נגיד שיש הבדל קל בין "כוח סוס" (או HP) לבין "כוח סוס לבלימה" (או BHP). כמו שציינתי לעיל, ברוב האופנועים הנמכרים באירופה בשנים האחרונות מציינים את הההספק באמצעות Kw (או קילווואט, וזאת בהתאם לתקנה 80/181/EEC). גם כאן יש מחשבונים שעוזרים להמיר מערך אחד לשני, כמו זה או הפוך כאן.

כמו במקרה של המומנט, גם הספקו המירבי של מנוע מצויין כשהוא מחובר לערך של סל"ד. לדוגמה, כשמפרט טכני של אופנוע מספר לנו שיש למנוע הספק של 160/9,700, הכוונה היא להספק של 160 כ"ס המושגים במהירות מנוע של 9,700 סל"ד.

בניגוד למומנט, ההספק לא ניתן למדידה, אלא מחושב כמכפלה של המומנט בסל"ד חלקי ערך מסויים.

רגע, אז איזה פרמטר חשוב יותר? מומנט או הספק?

בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים, יותר כוחות סוס לאו דווקא אומרים שיש לאופנוע יותר כח, וזאת בגלל שתי סיבות עיקריות: ראשית – למשקלו של האופנוע יש השפעה (תחשבו על זה: ככל שהוא כבד יותר כך קשה יותר להזיז אותו ממקומו או לשנות את מהירותו), מה שבעצם מבוטא ביחס שבין כוחות הסוס שהמנוע מפיק לבין משקלו של האופנוע (או במילים אחרות יחס הספק/משקל). שאלה שניה ולא פחות חשובה, היא השאלה מתי כוחות הסוס האלו זמינים לרוכב, כלומר באיזה סל"ד הם באים לידי ביטוי בנסיעה (תחשבו על אופנוע שמחייב אתכם להיות בסל"ד גבוה מאוד כדי להרגיש "חי", לעומת אחר שדוחף קדימה מסל"ד אפסי).

בגדול, וממש בקיצור: האופי, הכוח וההתנהגות של אופנוע שנגזרים מהמנוע שלו קשורים בצורה ישירה לא רק להספק שהמנוע מפיק (כ"ס) אלא לא פחות ואולי אפילו יותר למומנט שהוא מפיק (קג"מ).

תיכף נרחיב על זה.

המשך…

בשנים האחרונות אנו עדים לכניסה של מוצרים למיגון רוכבים שמיועדים להגנה אקטיבית על הרוכב, דהיינו כאלה שמבצעים פעולה יזומה מסויימת שמטרתה היא להגביר את ההגנה, בניגוד למוצרים ה"מסורתיים" שעשו את עבודתם בצורה סטטית.

עידכון יולי 2022: לרשימת המוצרים נוסף המוצר של Spark. ראו מטה.

עידכון ספטמבר 2022: עודכן מחיר התחזוקה לווסט טק-אייר 5 של אלפינסטרס.

מוצרים הגנה אלה הם בצורת אפוד (וסט) או מעיל או חליפת רכיבה – בין אם כמוצר נפרד מהמעיל או החליפה, ובין אם כחלק מובנה בתוך המעיל או החליפה – שמתנפחים בעת תאונה ומייצרים מעין כרית אוויר או שכבת הגנה נוספת על גופו של הרוכב. לצורך פשטות העניין, אתייחס למוצרים כ"אפוד" או "אפוד מתנפח", גם אם הוא מובנה בתוך מעיל או חליפת רכיבה.

למוצרים אלה יש שתי שיטות הפעלה שונות, ולמרות שהם אמורים לכאורה לבצע את אותה עבודה, הם עושים זאת בצורות שונות כפי שמיד נראה.

המוצרים שאסקור במהלך מאמר זה הם (לפי סדר א"ב):

• Alpinestars
• Dainese
• Furygan
• Helite
• Hit-Air
• Red, Cat2Moto
• Spark

אמל"ק: זה מאמר ארוך גם בקנה מידה של האתר הזה. אם בא לכם להבין את הכל – תקראו את הכל. אם אתם רוצים להגיע ישר לתיאור המוצרים – גללו מטה. לא תמצאו כאן המלצה ספציפית, רק חשיפה והנגשת המידע כדי שאתם תוכלו להחליט בעצמכם. אבל מכיוון שהשאלה ממילא תגיע והיא הוגנת למדי, אספר לכם בסוף גם באיזה מוצר אני משתמש כרגע.

זה לא סוד שבמהלך התאונה שלי בפברואר 2017 עברתי פגיעה מאוד טראומטית בגוף, וספציפית בעמוד השדרה (היו פגיעות נוספות, אבל הן לא רלוונטיות למאמר זה), פגיעה שגרמה לי כמעט לאבד את היכולת להזיז את הרגליים, ורק בעקבות ניתוחים מסובכים הצליחו לתקן אותי, למזלי (אם כי מי שראה אותי מאז יודע שנותרה בי פגיעה מהותית ונכות לצמיתות שמונעת ממני ללכת ולתפקד בצורה תקינה). למרות שבאותו יום רכבתי בצורה ממוגנת מלאה כהרגלי בקודש (מעיל ממוגן + מיגון גב, מכנסי רכיבה ממוגנים, מגפי רכיבה קצרים, כפפות וכמובן קסדה מצויינת), אני משוכנע למדי שלו הייתי לבוש באפוד מתנפח בזמן התאונה, יתכן שהפגיעה שלי היתה הרבה יותר קלה.

מאז 2017 נכנסו לשוק בישראל מספר יצרנים עם מוצרים אקטיביים כפי שנסקור מיד, וכיוון שאני רואה את החזרה לרכיבה כחלק מתהליך השיקום שלי, הבנתי שעדיף לי לרכוש אפוד מתנפח בהקדם האפשרי כדי להגביר את ההגנה על גופי. לצורך העניין ביצעתי בדיקה מקיפה של המוצרים המוצעים למכירה בישראל, והממצאים מונחים כאן לפניכם.

הערה סופר חשובה: אין במאמר זה משום המלצה על מוצר אחד ספציפי ואין כאן דעה אישית שלי. שכל אחד יקרא, יסכם לעצמו את הנתונים, ויחליט לעצמו מה מתאים לו לרכוש. לא משנה מה אתם קונים, העיקר תרכבו ממוגנים! המחירים המצויינים כאן נכונים אך ורק ליום כתיבת מאמר זה, ויתכן שבעתיד מחירים אלה ישתנו כלפי מטה או כלפי מעלה. אציין גם שאין לי שום זיקה, קשר או אינטרס לטובת אף אחד מהמוצרים (או יבואנים של מוצרים אלה).

נתחיל בבסיס:

הצורך במיגון לרוכבי אופנוע

נשמע הגיוני, לא? זהו שרוכבים רבים בכלל לא מודעים לצורך במיגון. בעוד שנהגי ונוסעי מכוניות מוגנים בפני חלק מהפגיעות מעצם היותם בתוך "כלוב" מתכת, חגורים בחגורת בטיחות ואולי מוגנים באמצעות כריות אוויר – הרי שרוכבי אופנוע חשופים לחלוטין למפגעים שונים, החל מהחלקה עצמית (או כתוצאה מגורם זר), דרך פגיעה של או בכלי רכב, אופנוע אחר, אופניים או הולך רגל. לכן, רוכבי אופנוע צריכים לנקוט במירב המאמצים כדי לשפר את הסיכוי שלהם לשרוד פגיעה כזו.

לרוכב יש מספר אמצעים בהם הוא יכול להשתמש כדי להגן על עצמו, וכמינימום כולנו (בישראל לפחות) מחוייבים לחבוש קסדה. אבל מעבר לקסדה רצוי שגם נלבש אמצעי מיגון נוספים כמו מעיל רכיבה ממוגן, כפפות רכיבה, מכנסי רכיבה ממוגנים, ונעלי/מגפי רכיבה ממוגנים – כל אחד משמש כמגן לאזור אחר של הגוף (ונשים בצד לרגע את הצ'וח הממוצע שחושב שהעור שלו הוא אחלה מיגון, או את רוכב הקאסטום המזדקן שחושב ש-וסט עם לוגו של נשר על גוף חשוף הוא אמצעי מיגון. הוא לא.)

הקונספט של מוצר הגנה מתנפח

אפוד מתנפח (או מעיל המכיל אלמנט מתנפח) הוא מוצר לביש לחלק הגוף העליון המכיל מספר כריות אוויר הנמצאות במצב שטוח ולא מנופח, בתוך בד, עור, רשת או חומר אחר השומר על צורתו. כריות אוויר אלה יכולות להתנפח בתוך פרק זמן X (נדון בזה תיכף) על ידי נקירה או הפעלה של מיכל גז אחד או יותר שמשתחרר במהירות אל תוך כריות האוויר המתנפחות, ואשר משמשות כחוצץ בין גופו של הרוכב לבין עצם אחר – רכב, כביש או כל מכשול אחר. הנקירה של מיכל הלחץ מתבצעת כאשר מנגנון מסויים מופעל (וגם בזה נדון מיד). ללא הפעלתו של מנגנון הנקירה לא יתבצע שיחרור גז, והאפוד לא יתנפח.

בדיוק כמו בכריות אוויר במכונית, גם כאן, הרעיון הוא שכעת, כשהאפוד מנופח, הרוכב מוגן יותר וכשהוא נחבט או פוגע בעצם הזר או בארץ, כריות האוויר יעשו את שלהן וירככו את החבטה שחוטף גופו של הרוכב, וימנעו נזק בכלל או נזק קשה יותר (כמובן תלוי באופי הפגיעה). לדברי אחד היצרנים, מכון מחקר שויצרי בדק ומצא שמיגון הגב המתקבל כתוצאה משימוש בכריות אוויר במוצר הספציפי שלו מקביל לשימוש בלא פחות מ- 18 מגיני גב קונבנציונליים תקניים. המשך…

ראשית כל ולפני הכל – אזהרה:

זכרו שהשימוש במכשיר הטלפון בזמן רכיבה בהכרח מסיט חלק כזה או אחר של הקשב של הרוכב מהנעשה בכביש אל המכשיר (או אל שיחת הטלפון בה הוא מרוכז), ומומלץ להימנע מכך ככל הניתן (או לעצור בצד בבטחה ולבצע את הפעולות הנדרשות שלא במהלך הרכיבה).

השימוש בטלפון סלולרי – צפייה בהודעות ובטח שבטח נגיעה והתעסקות בו – הוא לא רק בניגוד לחוק ואתם עלולים לחטוף דו"ח אם תתפסו – ויותר חמור מזה, אתם עלולים לעשות תאונה ולהיפגע (בדיוק כמו חבר שרכב בסוף השבוע האחרון על האופנוע שלו, ולפי עדותו שלו עצמו היה תוך כדי שיחת טלפון בזמן שהוא הגיע לסיבוב. מפה לשם הוא מצא את עצמו זרוק בצד הדרך עם שברים ביד וברגל, וכל זה בגלל היסח הדעת).

עם זאת, המכשיר עשוי להיות שימושי למטרות אחרות מאשר מענה דחוף לקבוצת וואטסאפ כזו או אחרת או ריפרוש של הסטורי באינסטגרם – לדוגמה ניווט הוא בהחלט מטרה ראוייה, ויש שיגידו שגם שמיעת מוזיקה עוזרת להם.

ציינתי יתרונות בכחול וחסרונות באדום כדי להקל עליכם.

נקודה למחשבה: מה עדיף? זול או יקר? אני לא נכנס לכיס שלכם הקוראים, אבל בואו נחשוב על זה בצורה כזו: קניתם אופנוע בעשרות אלפי שקלים או יותר, השקעתם אלפי שקלים באייפון <שקר כלשהו> או מכשיר אחד שאתם אוהבים, ועכשיו תחסכו 100 ש"ח ותקנו את המתקן הכי מעאפן שאתם יכולים למצוא באתר סיני, רק כדי לא לשלם מחיר מלא למתקן איכותי מתוצרת מערבית שעבר בדיקות ובקרת איכות? תחשבו על זה.

אחרי ששמנו את זה על השולחן, בואו נעבור קצת על האופציות העומדות בפני רוכב שרוצה להתקין את הטלפון שלו על האופנוע. אני מתייחס ספציפית לאופנועים ולא לקטנועים, אם כי חלק נכבד מאפשרויות החיבור הללו קיימות מן הסתם גם בקטנועים. נתחיל.

אגב, מכירים התקן שלא צויין פה? תנו בתגובות למטה.

התקני RAM

חברת RAM האמריקאית (שכבר כתבנו עליה פה באתר לפני שנים רבות) מייצרת התקנים לכל דבר שזז – רכבים, משאיות, סירות, רכבי שטח, ניידות משטרה ועוד, ומאפשרת לחבר אליהם הרבה מאוד סוגים של מכשירים – טלפונים, מכשירי GPS, תאורות, מצלמות, מחשבים, טאבלטים ולפטופים, ציוד דיג ומה לא. ולכן סביר להניח שכאן תוכלו למצוא את החיבור המתאים לכם ביותר. כדי לבנות את המתקן המתאים לכם, כנסו לפה:

https://www.rammount.com/mount-builder

הקונספט של מוצרי RAM בנוי בצורה מאוד פשוטה מ- 3 חלקים:

1. מתאם בסיס שמתחבר לאנשהו – לכידון, לציר היגוי מרכזי, למראות, למכסי מיכל שמן ברקס/קלאץ', למכסי מיכל דלק, לברגים ולכל דבר שתעלו על דעתכם.

2. זרוע – שיכולה להיות קצרה מאוד, קצרה, בינונית, ארוכה, או ארוכה מאוד, עם חיבור מסתובב או ללא, ואפילו עם פיצול למספר זרועות לריבוי התקנים. במקום בורג החיזוק ניתן להרכיב מנעול שמונע גניבה של כל ההתקן מהאופנוע, אם אתם חוששים. המשך…

אם אתם לא רוכבי מירוצים מקצועיים סביר להניח שלא שמעתם על FIM. וזה בסדר. FIM, או הפדרציה הבין-לאומית לרכיבה (Fédération Internationale de Motocyclisme) – הוא אירגון שקיים מעל מאה שנים (נוסד ב- 21 בדצמבר 1904), ומעבר לאירגון של מירוצים ולעשות את מה שאירגונים מהסוג הזה יודעים לעשות הכי טוב – ביורוקרטיה – הוא התנהל לעצמו די בעצלתיים מבלי להפריע לנו, הרוכבים "הרגילים" יותר מדי.

עד לאחרונה.

בשנת 2017 החליטו באירגון שרמת הבדיקות הנוכחית לבטיחות קסדות (שמבצעות באופן אינדיבידואלי על ידי גופים אחרים ומתבטאים בתקנים כמו UN ECE 22.05, Snell M2015, JIS T8133) אינה מספקת, ולכן החליטו שם במטה החברה בשוויץ לפרסם את תקן FRHPhe-01 או בשמו המלא FIM Racing Homologation Programme for Helmets (ולא, זו אינה שגיאת כתיב, זה האיות האנגלי/צרפתי המתחסד הזה…).

אגב, שווה גם לקרוא על העידכון האחרון לתקן האירופאי המחייב לקסדות – ECE 22.06

רגע, למה צריך תקן נוסף? האם התקנים הקיימים לא מספיק טובים?

התקנים הקיימים פותחו לפני שנים רבות, לפני פיתוחים טכנולוגיים חדשים שאיפשרו ייצור קסדות בטוחות יותר, ובעיקר – בתקופה שבה האופנועים היו שונים מאשר בימינו. הבדיקות אותם עוברות הקסדות במהלך התאמתן לתקנים הישנים אמנם מאפשרות לצרכן לדעת שהקסדה נחשבת בטוחה דיה וכי לא מדובר בתוצרת מדרכה באיזה כפר בסין (לא שזו בעיה עבור הסינים לזייף גם את התעודה שמראה שהקסדה עומדת, כאילו, בתקן), אבל בדיקות אלה הן מוגבלות מאוד בטיבן. לדוגמה, בחלק מהן מודדים השפעת נפילה של קסדה או פגיעת עצם קשיח בקסדה בנקודה אחת בלבד (לדוגמה בקודקוד) וריבאונד. בנוסף, הבדיקות אינן מכילות אלמנטים מציאותיים כמו גרירה על הארץ, שפשופים, וכן פגיעות סיבוביות.

FIM ביקשה לשנות זאת. באמצעות מידע מדעי שהצטבר לאורך השנים על הצורה והמבנה של הגולגולת והראש של אדם, התוכנית משלבת בדיקות בטיחות חדשות וחמורות יותר לקסדות המשמשות למירוצים רשמיים, והן אמורות להיות מחמירות יותר מאשר התקנים הקיימים לקסדות לשימוש רכיבת כביש. 

באופן ספציפי, תקן FRHPhe-01 מכניס לראשונה בדיקות פגיעה אלכסוניות בזווית של 45 מעלות, מגיעות במספר מימדים (מה שנקרא בדיקות 6-D בניגוד לפגיעות במימד אחד או 1-D). בנוסף, הבדיקה מדמה בדיקות פגיעה במהירויות גבוהות יותר, בנקודות נוספות (בניגוד לבדיקת פגיעה אחת בלבד, כך שהבדיקה תדמה בצורה טובה יותר את פגיעת הקסדה באספלט וכן את הנזק הצפוי לה עקב החיכוך בו), ותוך כדי בדיקת רמת ספיגת האנרגיה של הקסדה באמצעות ראש "דמה" בעל ציפוי סיליקון המדמה בצורה אמיתית יותר את עובי העור האנושי.

המשך…

כרוכבי אופנוע, ולא משנה על איזה כלי אנחנו רוכבים, אנחנו מגלים שאחרי רכיבות ארוכות יש לרבים מאיתנו תופעות של צפצופים/צלצולים באזניים ברמות שונות של חוזק. הסיבה לכך היא כמות הרעש בעצמה משתנה שאנחנו נחשפים אליו בכל פעם שאנחנו עולים על הכלי שלנו – גם במהירויות נמוכות ובטח שבטח ברכיבות מהירות. מבלי לערוך לאף אחד בדיקת שמיעה מקצועית אני מהמר על כך שרמת השמיעה של כולנו נפגעה במידה כזו או אחרת ביחס לנורמה לאדם בגילנו, והיא עלולה להמשיך ולהתדרדר ככל שנמשיך לרכוב.

רעש חזק הוא גם גורם מעייף, ולאו דווקא בצורה מודעת. ככל שאנחנו עייפים יותר, אנחנו מתרכזים פחות ברכיבה. לעיתים, לרעש יש אפילו השפעה של תחושת כאב, וכמובן שגם היא משפיעה לאורך זמן על כושר הריכוז שלנו.

מפה לשם, לא משנה אם אתם רוכבים חסרי הומור במועדון האופנועים הישראלי ומורגלים ברכיבה בנתיב השמאלי על 90 עם 14 ארגזים בכל צד ו-וסט צהוב ונצנצים סביב האופנוע, או אולי רוכבי קאסטום נטולי רכיבות מבחן שרוכבים עם אגזוז פתוח ומתלוננים על הרעש, או רוכבי אופנועים ספורטיביים שיורדים לגרזן באחד מהכבישים החביבים עליכם או טסים לכביש הצפון דרך כביש 6 במהירות תלת ספרתית גבוהה – ללא הגנה על האזניים שלכם (ושל המורכב/ת שלכם) אתם פשוט גורמים לעצמכם נזק הולך ומצטבר לאורך השנים – ולא רק, אלא שהנזק הזה הוא בלתי הפיך. כדאי שתקראו את הפוסט הזה.

אז מהו "רעש"? מדובר בצליל או גלי קול (שחייבים תווך שבו הם עוברים, לצורך העניין ולטובת המאמר הזה – האוויר שאותו אנו נושמים הוא תווך מוליך קול) שנעים בתדירות מסויימת. האוזן האנושית מסוגלת לקלוט טווח תדרים מסויים, אבל חיות אחרות (או מיכשור ייעודי) יכולים לקלוט גם גלי קול בתדרים מעל או מתחת למה שהאוזן שלנו יודעת לשמוע. את עוצמתו של גלי הקול מייצגים במגוון דרכים, אבל אחת מהמקובלות שבהן היא ע"י ערך של דציבלים או dB.

מקובל להניח שסף הרעש המקסימלי בו לא יגרם לאדם נזק בלתי הפיך הוא בעוצמה של 85 dB ולפרק זמן של 8 שעות ברציפות. על כל תוספת של 3 dB לעוצמת הרעש פרק הזמן המותר מתקצר בחצי, כך שלמשל אם נגיע ל- 106 dB נצטרך להגביל את החשיפה שלנו לרעש לפחות מ- 4 דקות כדי למנוע נזק קבוע!

נכון שאת הנזק אנחנו לרוב לא מרגישים מיד. אבל לאורך זמן הנזק הוא בהחלט מצטבר, והתוצאה הסופית היא אובדן שמיעה מורגש וברור ככל שאנחנו מתבגרים בגיל, הרבה מעבר לאובדן השמיעה הנורמלי עקב ההזדקנות הטבעית.

שווה לקרוא עוד על כך כאן:

הטכנולוג: רביב כהן – אביזר הבטיחות החשוב ביותר

ככל שמדובר ברכיבה על אופנוע, הרעש שמגיע לאוזני הרוכב/ת + מורכב/ת בנוי מכמה אלמנטים שעובדים יחד, והם שונים מאדם לאדם, מאופנוע לאופנוע, מקסדה לקסדה, ואפילו מתנוחת רכיבה אחת לשניה:

• רעש הרוח
• רעש המנוע
• רעש האגזוז
• רעש הצמיגים על האספלט
• רעש התנועה מסביב
• רעש האוויר שנכנס לפתחי האיוורור של הקסדה ו/או פוגע בקסדה באזורים שונים
• רעש המורכבת שצורחת מאחורה
• רעש המוזיקה בדיבורית בקסדה (או ברמקולים חיצוניים על האופנוע אם אתם חובבי הז'אנר ואתם בגיל פנסיה)
• ועוד

המשך…

בפוסט שכתבתי עוד בשנת 2009 בשם ידיות ברקס וקלאץ' חלופיות? סיפרתי לכם על הנוחות והיעילות בשימוש בידיות ברקס וקלאץ' חלופיות, וציינתי כמה סיבות ליתרונות של ידיות אלה אל מול הידיות המקוריות שמסופקות עם רוב האופנועים: נוחות שימוש ורכיבה, זווית האחיזה, אפשרויות כיוונון, עיצוב ועוד – כל אלה הן אחלה סיבות למה רוכב או רוכבת ירצו להשתמש בידיות חלופיות, והן כאמור מספקות לא רק טאץ' אישי לעיצוב של האופנוע שלנו, אלא גם שיפור מסויים בנוחות השימוש.

הכל טוב ויפה. אבל מאז שהכתבה הזו עלתה השתנו לא מעט דברים במפת רכישות האונליין בישראל (ובעולם). בעוד שלפני 10 שנים רוב הרכישות היו מתבצעות באתרים "מסודרים" של יצרנים מובילים (בין אם באתר של כל יצרן ויצרן, ובין אם דרך אמזון או איביי), הרי שבשנים האחרונות עבר כובד המשקל לאתרי קניות סיניים המוכרים מוצרים במחירים כל כך נמוכים שלעיתים אדם חייב לשאול את עצמו ממה מרוויחים היצרנים הסיניים האלה.

כלכלה גלובלית היא דבר מעולה (לרוב, בעיקר לצרכנים), אבל בעוד שרובנו מחפשים לחסוך כמה שיותר בעת הקניות שלנו, אני מקווה שברור לכל הקוראים שאין שום דרך בעולם שיצרן רציני שמייצר מוצרים (יהיו אשר יהיו) שעוברים לא רק תהליכי פיתוח נרחבים (בין אם בעיצוב, בתכנון, בשימוש בחומרים נכונים ועוד), תהליכי בדיקות מחמירים (בקרת איכות), עיצוב, שיווק ומכירות – לא יהיה מסוגל בשום פנים ואופן להתחרות עם יצרני "מדרכה" סיניים שמייצרים את מה שנראה כלפי חוץ בדיוק אותו דבר, מבלי שישקיעו שקל לא בפיתוח (כי הם העתיקו את העיצוב אחד לאחד), לא בתכנון, לא בתהליכי בדיקה ולא בשום פעולה מסודרת שתכליתה הבטחה שהמוצר שאותו אתם קונים ב- $0.99 הוא אכן בעל אותן תכונות כמו המוצר המקורי שעולה $139.99 בארה"ב.

מה שמביא אותי לדבר על העניין שלשמו התכנסנו כאן היום – ידיות ברקס וקלאץ' חלופיות מתוצרת סינית.

אם תספרו לי שזה לא ממש משנה לכם אם אתם מדביקים מדבקה מחזירת אור של 3M שעלתה לכם 10 דולר, או אחת שנראית זהה מתוצרת איזה כפר נידח בסין ושעלתה 0.1 דולר – אני אסכים ברוב המקרים (תלוי מה המדבקה אמורה לעשות). אבל בכל מה שקשור לבטיחות האישית שלכם בעת הרכיבה על אופנוע – זול עולה ביוקר!

יש כמה חלקים באופנוע שבהם אנחנו לא משחקים: רכיבי בלם כמו ידיות, משאבות בלם, צינורות, שמן, דיסקים ורפידות, צמיגים, וכן רכיבי מצערת. יש עוד, אבל אני מקווה שאתם מבינים שאין משהו חשוב יותר מהיכולת שלנו לשלוט בצורה טובה באופנוע – גז, ברקס ואחיזה הם האלמנטים הכי חשובים ביכולת ההישרדות שלנו על הכביש (והמסלול), והדבר האחרון שרוכב ירצה זה לגלות שהוא מתקרב לפניה הדוקה או לסכנה לפניו, הוא חייב לבלום כאן ועכשיו בצורה חזקה, הוא לוחץ על הבלמים, ואז הוא מגלה לחרדתו שהם לא נשמעים לו, שהם לא בולמים כמו שהוא תכנן ורצה לבלום, או שהם בולמים חזק מדי ונועלים את הגלגל (הקדמי למשל). או שהוא חייב לסגור מצערת כדי לשלוט על מהירות האופנוע, והוא מגלה שדווקא עכשיו המצערת נתקעה לו בגלל שהוא החליף את הגריפים שלו לאיזה גריפ בשקל תשעים שהוא מצא בעלי אקספרס.

נחזור לידיות הבלם/קלאץ' חלופיות: אם יש דבר אחד שאתם חייבים להקפיד עליו כשאתם רוכשים ידיות חלופיות, בדקו היטב היכן הן מיוצרות. אל תתפתו לרכוש סטים זולים מאוד שבד"כ מיוצרים בסין ונמכרים באתרי קניות אונליין. יש לזה השלכות.

חשוב מאוד לומר: לא כל הידיות ולא כל החלקים החליפיים תוצרת סין הם באיכות גרועה. אני משוכנע שיש לא מעט מוצרים באיכות סבירה, וישנם גם כאלה באיכות טובה. הצרה היא שאנחנו כקונים לא תמיד יכולים לדעת בוודאות לאיזו קטגוריה אנחנו נכנסים, ואין לנו את הכלים האובייקטיביים לבדוק את איכותם.

נכון, סט שעולה $35 דולר (לצמד ידיות) נשמע כמו אחלה דיל, במיוחד כשמשווים מול סט שנראה זהה מתוצרת חברה "מכובדת" כמו CRG, Pazzo, ASV, LSL, Rizoma ועוד – שעולה מעל $135 ליחידה אחת!

תטענו בפני "אבל מיצו, אלומיניום הוא אלומיניום, צבע זה צבע, העיצוב של המוצר זהה, למה לשלם יקר?"

אין לי שום דבר נגד הדגם הספציפי הזה, יתכן ובאמת הוא מופלא, וזה שהוא עולה רק כמו מנה שווארמה וקולה (לסט של שתי ידיות) הוא באמת מתנת האל לבני האדם:

במקרים שהובאו לידיעתי של אנשים שאותם אני מכיר אישית, וכן במקרה אחד ספציפי שקשור ישירות אלי (מלפני מספר שנים), אני יכול לספר לכם מידיעה אישית שלא כך הוא הדבר. אסביר: המשך…

והפעם נדבר על מגיני ידית הבלם המותקנים לעיתים על אופנועים, מגנים הנקראים באנגלית brake protectors או brake guards. האם מדובר באביזר חובה? אם כן, מדוע לא כל אופנועי הספורט מגיעים עם פריט זה מותקן כברירת מחדל? האם מדובר בפריט מיותר שכל מטרתו היא שידרוג הפוזה של הרוכב?

ננסה להסביר.

כשמדובר באופנועי כביש, במקור, מגיני ידיות הבלם לא נוצרו כדי להגן על הידית מפני נזק, אלא להגן על ידית הבלם הקדמי מפני לחיצה בטעות, לחיצה שעלולה להתרחש בתרחישים מסויימים כמו מעבר בין רכבים (או רכיבה ספורטיבית אגרסיבית במהלך מירוץ או אימון למירוץ), מה שכמובן עלול להוביל לתוצאות הרסניות ואפילו קטלניות.

יצויין שבאופנועי שטח מגיני ידיים כמובן קיימים מזמן, אבל כוונת פוסט זה איננה לאופנועים אלה.

כל זה התחיל בשנת 2006 במסלול המירוצים בקטלוניה ספרד במהלך מירוץ MotoGP ה- 7 של אותה עונה. בזמן המירוץ, אופנוע הדוקאטי של סטה ג'יברנאו התנגש בידית הבלם הקדמית של לוריס קפירוסי. ג'יברנאו הועף באלימות מעל לאופנוע ה- Desmosedici שלו, מה שגרם לתאונת שרשרת מרובת אופנועים שבה היו מעורבים גם דני פדרוסה, רנדי דה פונייה, ומרקו מילאנדרי.

שווה לראות את הקליפ הזה:

זה לא נעצר שם. בשנת 2008 היתה תאונה בה היו מעורבים הקטור ברברה ומרקו סימונצ'לי ז"ל במסגרת מירוצי ה- 250. המשך…

לפני כשנה אספנו מעיל קיץ ממוגן תוצרת ברוש, ויצאנו לרכוב עליו במסגרת ניסוי ארוך טווח. המעיל – Optimal שמו – בא לענות על בעיית חום וההזעה בקיץ הישראלי, ומנסה לשכנע רוכבים שעד היום ויתרו על מעיל ממוגן בקיץ, לרכוב ממוגנים. המעיל תפור מבד Dri-Fit (בד מנדף זיעה) שפותח על ידי חברת Nike ונפוץ מאד בשימוש בבגדי ספורט, כולל מגני כתפיים ומרפקים הכלולים במחיר, וכן כיס למיגון גב אותו ניתן לקנות בנפרד או להעביר ממעיל אחר שברשות הרוכב.

אבל היתרון המשמעותי של מעיל הקיץ של ברוש לעומת מעילי רשת של מותגים אחרים הוא שימוש בבד קוולר בחלקו הפנימי של המעיל, מיגון המאפשר עמידות בפני החלקות על האספלט. המיגון תפור למעיל בנקודות קריטיות נוספות כמו למשל בצידי הגוף. באמצעות שילוב הקוולר בתוך המעיל, משיגים ב"ברוש" את עיקרון ההגנה הכפולה: גם נגד מכות וגם נגד שפשופים.

תוכלו לקרוא עוד על הניסוי כאן:

ללבוש או לא ללבוש? על מעיל הקיץ הממוגן החדש של ברוש

שנה אחרי, אחנו מגלים במעיל (שהיה אדום במקור) דהיית צבע מסויימת. היצרן לא יודע להסביר את הסיבה לדהייה, אבל חשוב לנו לציין שבסך הכל המעיל מרגיש עמיד ושהבד עצמו, מעבר לדהיית הגוון האדום, ממשיך לתפקד בצורה מצויינת.

כך נראה מעיל זהה בצבע צהוב לאחר שימוש של שנה, בו הגוון דווקא לא דהה (תודה לנתנאל הדוגמן):

הבד ממשיך לנדף את הזיעה בצורה טובה, והמיגונים שהיו בהתחלה קצת רופפים באזור המרפקים – מקובעים למקומם באמצעות רצועות סקוטש שנתפרו למעיל לאחר מכן.

לשאלה האם לרכוב ממוגן גם בקיץ או לא, התשובה ברורה: נפילה כואבת גם בקיץ, שפשופים וכוויות שורפים גם בקיץ (אם לא יותר מבחורף), והנזק מהאספלט הרותח יכול להיות חמור. אסור לוותר על מיגון בשום פנים ואופן, וההמלצה שלנו היא חד משמעית – סעו ממוגנים (גם לים)!

רוצה קסדה חדשה? הקסדה הקיימת מרופטת מדי? הכלב אכל לך את הרצועות? הקופיקו יושב עלך חזק? הנוכחית סתם ישנה מדי? האם הצבעים שלה לא מתאימים לך לאופנוע החדש? לא משנה מהי הסיבה, הגיע הזמן להתחדש.

קסדה היא אמצעי המיגון העיקרי שכל הרוכבים משתמשים בו (ברוב חלקי העולם המערבי, לא כולל מדינות פנסילבניה או פלורידה בארה"ב לדוגמה, אבל מי אמר שארה"ב היא מדינה מתוקנת?), וכנראה האמצעי החשוב ביותר שנועד להגן על חיינו במקרה של התקלות עם עצם קשה כמו הארץ, רכב אחר או כל דבר שמחליט שאנחנו צריכים לעצור ועכשיו. לכן, רכישת הקסדה הטובה ביותר עבורך היא לא עניין של מה בכך, ואסור להקל בו ראש, תרתי משמע.

אז איזו קסדה לבחור? האם ללכת לפי הצבע? לפי המחיר? האם לבחור את הקסדה הממותגת ביותר או שאפשר להסתפק באחת זולה יותר? ננסה לעזור.

המלצות על קסדות יש בערך כמו שיש מותגי קסדות, וכל רוכב או רוכבת ישמחו לומר לך עד כמה הקסדה הזו, או אחרת, היא הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות לעצמך. כמספר הרוכבים, כך מספר הדעות, וגם אני קטונתי מלדעת מה "עושה לך את זה". אבל בכל זאת, קחו לכם כמה דקות כדי לקרוא את רשימת הטיפים הזו לפני שאתם בוחרים את הקסדה הבאה שלכם.

קסדה צריכה להיות מותאמת ומתאימה, בין היתר, לפרמטרים ולסעיפים הבאים, והם לאו דווקא מסודרים לפי הסדר הנכון או ההגיוני. המאמר אינו מתיימר לכסות את כל סוגי ודגמי ויצרני הקסדות, אלא משמש כנקודת מוצא ללימוד הנושא. חשוב גם לומר שאין לי זיקה לאף יצרן וכל הכתוב כאן נעשה למטרת השכלת הקוראים.

בואו נתחיל.

מחיר, תקציב

הכל מתחיל מכאן. למי שיש רק כמה מאות שקלים לרכישת קסדה ייאלץ מן הסתם לקנות משהו הרבה יותר פשוט ולעיתים הרבה פחות נוח מאשר מי שמגיע כשבכיסו אלפי שקלים. יחד עם זאת עלינו לזכור שקסדה היא אמצעי ההגנה החשוב ביותר על הראש שלנו, וכאן אסור לחסוך. אם צריך, משלמים בתשלומים, לוקחים הלוואה מהדודה, ועושים מה שצריך כדי לרכוש את הקסדה הטובה ביותר עבורכם. זו רכישה שאמנם נראית כחלק משמעותי מהתקציב שלכם על האופנוע, אבל אם תחשבו על כך שקסדה אמורה להחזיק בשימוש שוטף במשך שנה, שנתיים, ואף יותר (מומלץ להחליף קסדה כל 5 שנים ואף פחות אם היא עוברת שימוש אינטנסיבי ו/או מתבלית) – תגלו שאתם מוציאים אגורות בודדות על כל יום רכיבה.

בנוסף, כדאי לזכור שלפעמים ניתן לקבל מחירי "מבצע" או הנחה ואפילו מחירי "דוד שלח אותי" בחלק נכבד מחנויות האביזרים בישראל, מה שיאפשר לכם לקנות קסדה יקרה יותר באותו מחיר של קסדה פשוטה וזולה יותר. המשך…