קטגוריה: פייקס פיק

דוקאטי מולטיסטרדה – מלך ההר בפעם השביעית

זה רשמי: קארלין דאן, מי ששבר את שיא הטיפוס המהיר ביותר לפסגת הפייקס פיק בשנת 2012 עם דוקאטי מולטיסטרדה פייקס פיק (הקרוי כמובן על שם המירוץ) והעמיד אותו לראשונה מתחת ל- 10 הדקות – עשה זאת שוב, וניצח את המירוץ אל העננים.

קארלין (במקור מקולורדו, אבל אביו הוא ממוצא דרום אפריקני) הוא רוכב בעל ותק והיסטוריה רצינית במירוצים כמו באחה ואחרים. בעוד שהוא מתאר את הרכיבה על אופנועים כמשהו יצרי ומלא תשוקה, מספר על אביו (שהיה רוכב בפני עצמו) שלימד אותו את כל מה שצריך לדעת בקשר לרכיבת מירוצים – לימד אותו את רזי המקצוע, איך להשיג ספונסורים, איך ליהנות, איך להיות ספורטאי רציני – אבל בעיקר לימד אותו איך צריך לאהוב את מה שאתה עושה. ומאז – זה מה שהוא עושה.

המירוץ אל קצה פסגת ההר, אותו תיארתי לפני מספר ימים כאן באתר, דורש יכולות יוצאות דופן מהרוכבים (וגם מהנהגים כמובן), שכן מה שמיוחד בו הוא שאין לך הזדמנויות להתאמן על כל המסלול. למרות שיש לרוכבים ארבעה ימי אימונים לפני המירוץ, השעות בהם הם מורשים לעלות להר מוגבלות לשעות הבוקר המוקדמות, והפעם היחידה שבה מותר לך לעלות את כל המסלול בקצב מירוץ הוא – במירוץ עצמו. הרוכב חייב להכיר בעל פה את כל אחת מ- 156 הפניות, ולהיות מסוגל לאמוד את ההשפעה של מזג האוויר על תנאי הכביש והאחיזה באספלט (זוכרים שפעם הדרך לא היתה סלולה?). כל טעות עלולה להוביל להתרסקות, ובמהירות שהם רוכבים, זאת עלולה להיות בעלת השלכות קטלניות.

המשך…

המירוץ לעננים – פייקס פיק

המירוץ לעננים – אולי מירוץ טיפוס הגבעה המפורסם ביותר בעולם – ההעפלה לפסגת הר "פייקס פיק" שנמצא בקולורדו, בסמוך לעיר קולורדו ספרינגס – יוצא השנה לדרכו בימים הקרובים (24.6). המירוץ שנוסד בשנת 1916 ע"י ספנסר פנרוז נחשב לשני בארה"ב מבחינת הוותק שלו, השנה זו תהיה הפעם ה- 96 שהמירוץ יתקיים.

זה זמן טוב לבדוק קצת פרטים היסטוריים על המירוץ.

במירוץ, ששמו הרשמי הוא Pikes Peak International Hill Climb או PPIHC, מתחרים נהגים ורוכבים העושים את דרכם לגובה של 4,302 מטר (הטיפוס מתחיל בנקודה יחסית גבוהה – 2,862 מטר). המסלול הוא באורך 12.6 מייל או 19.9 ק"מ וכולל 156 פניות.

פייקס פיק (Pikes Peak), או "פסגת פייק", קרויה על שם זבולון פייק שהיה לאדם הלבן הראשון שחזה בהר במסגרת משלחת לקולורדו ב- 1806. לקראת סוף המאה ה-19 נסלל כביש עפר לפסגה, והוא "שופר" לדרך עפר רצינית יותר ממש לפני המירוץ הראשון של 1916 בתנאים קשים מאוד של קור, שלג וסלעים שהפכו את המשימה ללא פשוטה. ככה נראו המשאיות שכבשו את הדרך לפסגה בתחילת המאה הקודמת:

בימנו, במירוץ משתתפים כלי רכב רבים מסוגים שונים ומגוונים – החל מרכבים "רגילים", דרך רכבי ראלי ורכבים משופרים מכל חור אפשרי, אופנועים בשלל קטגוריות, טרקטורונים, רכבים ואופנועים חשמליים ועוד. אבל בהתחלה הכלים היו הרבה יותר פשוטים. המירוץ הראשון ב- 1916 נמשך במשך יומיים – יום אחד לאופנועים, והיום השני לרכבים (אוטומובילים דאז) שחולקו לשתי קטגוריות בהתאם לנפח. הרכבים של אז היו מן הסתם פאר הטכנולוגיה של פעם, אבל למתבונן מהיום הם נראים אחרת:

המשך…