קטגוריה: מה שרואים על הכביש

רוצים לדעת כמה זמן אתם מבזבזים באיילון?

לכל עשרות אלפי הנהגים הסובלים כל בוקר וכל אחר צהרים מהפקקים הבלתי נסבלים על נתיבי איילון, עכשיו הפקקים שלכם יהיו הרבה יותר מעצבנים. לפחות בעין. כל זאת בזכות שילוט בטכנולוגיה חדשה שיציג לכם את תזמוני נסיעה בזמן אמת עבור רכב פרטי, וכן עבור רכב דו-גלגלי (ספציפית – סאן יאנג).

השלט החדש שמהווה חלק מקמפיין למותג הדו-גלגלי הנמכר בישראל – סאן יאנג – הוקם היום סמוך למגדלי עזריאלי, בצומת הרחובות החשמונאים ומנחם בגין, ויציג בזמן אמת תזמוני נסיעה במקטע הפקוק של מחלף השלום עד מחלף גלילות באיילון עבור רכב פרטי, ועבור רכב דו-גלגלי.

בכך ימחיש השילוט את הפער הניכר בזמן הנסיעה בין רכב פרטי לבין קטנוע.

מאחורי השלט עומדת טכנולוגיה חדשנית המסוגלת לקבל נתוני נסיעה באון-ליין, ולהציג לכל אחד מסוגי הרכב את זמן ההגעה המשוער בהתאם לעומסי התנועה. מבדיקות שנעשו בשבועות האחרונים טרם הפעלתו של השילוט הייחודי, פערי הזמן בין רכב פרטי לרכב דו-גלגלי שנמדדו עשויים להגיע לכ-30 דקות בשעות הפקוקות, רק עבור מקטע איילון זה.

תומר קומרוב, מנכ"ל מטרו מוטור: "עומסי התנועה הפכו לבלתי נסבלים, וגורמים לשעות של בזבוז זמן עבודה, פנאי וזמן עם המשפחה. טכנולוגיה חדשנית מאפשרת לנו להמחיש לנהגי הרכב את הזמן שבאפשרותם לחסוך מידי יום על ידי רכיבה על סאן יאנג במקום נהיגה איטית בפקקים ברכב פרטי".

עוד על רכיבה בשול ימין: לא ככה!

דיברנו על רכיבה בשול ימין אין ספור פעמים, וכולנו מכירים את הנוהל שהתגבש בישראל בנוגע לרכיבה על השול הימני (רק הימני, השול השמאלי איננו שול והוא איננו מותר לרכיבה בשום תסריט). אבל לפעמים אפשר לחשוב שרוכבי ישראל מתייחסים לשול הימני כאל מסלול המראה או מירוצים, מפאת מחסור בתיאור אחר.

תזכורת לרוכבים על השוליים

המשך הסטטוס-קוו בנוגע להיתר לרוכבי דו-גלגלי לרכוב בשולי הכביש בזמן עומס

תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 2

אני רוצה לשתף אתכם בסרטון שצולם על ידי חבר רוכב והגיע אלי היום:

שימו לב לרוכב המצלם: הוא קולט את הסיאט הלבנה שעומדת לגלוש לשול הימני, הוא מאט, והוא מסתכל במראות רק כדי לראות אופנוען אחר ששועט מאחוריו בפול גז. הרוכב "שלנו" מנסה לאותת לרוכב חסר האחריות על ידי שימוש בצופר, אבל מה עושה הרוכב האחר? שום דבר. הוא חולף על פני האופנוע המצלם, וככל הנראה רק בזכות עירנות גבוהה הוא מצליח להתחמק מהרכב…

האם אפשר לנהוג אחרת? האם אפשר לרכוב בצורה אחראית יותר? וגם אם נניח שהנהג או הנהגת ברכב הלבן התעסקו בסלולרי, באיפור, באכילת סנדוויץ' או בגזיזת ציפורניים ברגליים בזמן הנהיגה – נו אז מה? מי ישלם על הטעות הזו? הנהג/ת של הרכב? או הרוכב חסר האחריות שיפצע, אולי בצורה קשה, והאופנוע שלו יחטוף?

סעו באחריות.

תודה לשולח הסרטון שביקש להישאר אנונימי! תמשיכו לשלוח את החומרים שלכם לטובת כולנו!

 

על חשיבותה של תשומת הלב בעת רכיבה

לאחרונה אנחנו נתקלים בלא מעט סרטונים המצולמים ממצלמות קסדה, מצלמות דש-בורד ו/או מצלמות בקרת תנועה, המציגות מצבים שבהם נהגים או רוכבים נתקלים מפגע כלשהו בעת הנסיעה בכביש, וכפי שניתן לראות מהסרטים – התגובה שלהם לאותו מפגע אינה תמיד אופטימלית.

נכון, לא תמיד אנחנו מכירים את כל העובדות שהביאו להתרחשות המצולמת. ובכל זאת, חשוב לנו לנסות להבין מה עמד מאחוריה, מה גרם לה, מה עבר לאותו נהג או רוכב בראש בעת ההתרחשות, וכיצד אפשר ללמוד ממנה.

המטרה שלנו, כצופים מרוחקים באירועים המצולמים – היא ללמוד לקח, להפנים, להבין, לנסות לראות איך אנחנו – הרוכבים או הנהגים – מתמודדים עם מכשול דומה בצורה טובה לפחות או יותר טובה ממה שמתואר באותם קטעי וידאו.

קטע ראשון:

המשך…

עדיין חושבים שזה בסדר להשתמש בסלולרי תוך כדי נהיגה?

סרטון שהופץ ביממה האחרונה ברשתות חברתיות מראה את הקטע הבא, שימו לב לנהג המזדה בנתיב הימני:

נכון, אין לנו את כל המידע, ואין לנו מושג מה באמת עובר בראש של הנהג בנתיב הימני. יתכן והוא בעיצומו של התקף לב, אולי הוא חוטף שבץ מוחי. אבל כפי שברור לכל צופה, לא משנה מה גורם לכך, הנהג ברכב פשוט לא ראה את התנועה שעומדת לפניו, וכשסוף סוף הרים את עיניו מהסלולרי (או הסנדוויץ', או העיתון, או הציפורניים של הרגליים) – זה כבר היה מאוחר מדי.

תחשבו על זה: מרחק עצירה = מרחק בלימה + מרחק תגובה

נהג רכב או רוכב אופנוע המבחין בסכנה אינו יכול לעצור את כלי הרכב שלו בו במקום, היות וכלי הרכב עובר כברת דרך עד העצירה המוחלטת, מרחק זה נקרא "מרחק עצירה", והוא כולל את:

  • מרחק התגובה – המרחק שכלי הרכב עובר עד התגובה של הנהג – מהרגע בו הבחין הנהג בסכנה ועד התחלת התגובה. מרחק זה תלוי בזמן התגובה של הנהג ובמהירות בה הרכב נוסע באותה עת. נהוג להתייחס לזמן תגובה ממוצע אצל אדם בריא בכ- 3/4 שניה. באותו זמן, כלי הרכב ממשיך בנסיעתו באותה המהירות עד לתגובת הנהג.
  • מרחק הבלימה – המרחק אותו עובר כלי הרכב מתחילת הלחיצה על דוושת הבלם ועד עצירה מוחלטת. מרחק זה תלוי בגורמים רבים כמו מהירות כלי הרכב, במצבו המכאני, בתקינות הבלמים, במצב הדרך, במצבו הנפשי והגופני של נהג או הרוכב, במצב האחיזה של האספלט עליו נוסע כלי הרכב, במזג האויר וכו'.

במהירות של 50 קמ"ש הרכב גומא מרחק של כ- 14 מטר בשניה. לכן, מרחק העצירה של רכב הנע במהירות כזו עומד על כ- 24 מטר בתנאים אופטימליים. במהירות של 90 קמ"ש מרחק העצירה עומד על כ- 65 מטר.

אם תסתכלו בסרטון, מבלי לדעת שום דבר אודות מצבו של הנהג בנתיב הימני, תוכלו בנקל לראות שבעוד שהתנועה לפניו עומדת לחלוטין, עוברות לא פחות מ- 6 שניות בהן הנהג לא נוגע בדוושת הבלם. רק בשניה האחרונה לפני האימפקט נדלקים אורות הברקס. אין ספק שהנהג כלל לא הסתכל בכביש במשך אותן 6 שניות (בהנחה שאפשר לשלול התקף לב, שבץ מוחי, חטיפת חייזרים או שטיחון שנכנס מתחת לדוושת הגז).

בזמן נהיגה לא נוגעים ולא מתעסקים בשום דבר פרט לנהיגה. תראו את זה לילדים שלכם שלומדים היום נהיגה.

אופנוען בריטי מתעד את מותו

סרט זה מכיל קטע תאונה שעלול להיות מטריד במיוחד. מצד שני, לנו, כאופנוענים, זו חובה לצפות בו.

סרטון זה ממחיש כיצד מה שנראה כמהירות מופרזת מצידו של רוכב שמרגיש ביטחון רב על האופנוע שלו מביאה אותו לכדי מפגש חזיתי עם רכב שכנראה לא צפה את מהירותו הגבוהה, לא שפט בצורה נכונה את המרחק המצטמצם במהירות ביניהם, ואשר יצא לפניה שהיתה קטלנית עבור הרוכב.

david's-last-ride

הסרטון שזכה (עד כה) ללמעלה מ- 8 מיליון צפיות (ופורסם אף בדוג"רי) מתאר את אימו של הרוכב – בחור בריטי בשם דיוויד – כשהיא מספרת על בנה ועל אהבתו הרבה לאופנועים.

הרוכב תיעד את נסיעתו האחרונה באמצעות מצלמת קסדה. למי שלא מעוניין לצפות בהקדמה (המשלבת בתוכה גם את התחלת הרכיבה האחרונה של דייויד), אפשר לדלג לאזור הדקה 2:40 לערך.

התאונה התרחשה בבריטניה בשנת 2013 והסרטון שנמצא במצלמת הקסדה של הרוכב שוחרר לציבור ע"י המשטרה המקומית, כמובן בתיאום עם משפחתו.

http://youtu.be/xq2xStb0R-c

זכרו: לנו כרוכבים אין שום הגנה מפני הרכבים הסובבים אותנו. אין לנו כל הגנה מפני טעויות של אחרים, ולכן עלינו להיות זהירים שבעתיים.

עוד תאונה "שגרתית" מסוג חזית-אחור… האמנם?

היום קיבלתי לינק לתיעוד של תאונת דרכים בין שתי משאיות. התאונה היא מסוג חזית-אחור, בה הרכב מאחור אינו מצליח, לרוב, לבלום בזמן, וכך הוא נכנס באחורי הרכב שמקדימה. במקרה זה מדובר בשתי משאיות כבדות, אחת נושאת קונטיינר חום של ZIM, והשניה גוררת שתי עגלות ירוקות.

עד כאן, עוד אחת מאותן תאונות שהציבור לא ישמע עליהן, ועוד שורה בסטטיסטיקה המשטרתית על אותו קטע כביש – כביש 22 ליד מחלף אתא דרום – אחד הכבישים הבטוחים במדינה (ובוודאי אחד החדשים בה שכן סלילתו הסתיימה רק לפני כשנה).

הנה הלינק לדיווח באתר HHN:

http://hnn.co.il/gallery26011.html

והנה כמה תמונות מאותה תאונה (קרדיט לתמונות: דוברות והסברה – כב"א מחוז חוף):

955084734_2044299415

מהתמונות נראה כאילו המשאית עם העגלות הירוקות נכנסה במשאית שהובילה את הקונטיינר מצידה הימני האחורי, ולמעשה גילחה לעצמה את הקבינה. לא ידוע לי אם הנהגים נפגעו או לא, אבל התמונות בוודאי מראות מהומה לא קטנה שהיתה שם.

1291507428_1818375171

המשך…

הנה, כך לוקחים לנו את החיים

אין מילים. חבל שאין חוק שמאפשר ירי באנשים כאלה.

כך נהרג טל שביט – צפו

צפו בסרטון הבא שהועלה לרשת, בו רכב מחליט לעשות פניה של 90 מעלות על כביש 4, ולעבור בין יציאה של מחלף לעבר הכביש עצמו.

כך נהרג טל שביט ז"ל.

מה אתם הייתם עושים? שניה אחת של חוסר תשומת לב, שניה אחת של ראש שיורד למכשיר הסלולרי, או לסנדוויץ', או למראה לטובת איפור, או להחלפת תחנה ברדיו. שניה אחת והנהג הזה היה בר מינן, ואתם – אם הייתם על אופנוע, הייתם נהרגים (במקרה הטוב) או נפצעים קשה ונותרים משותקים לכל ימי חייכם (במקרה הפחות טוב).

צפו:

על חשיבות המיקום הנכון על הכביש

כבר הפסקתי לספור את מספר הפעמים בהן נתקלתי במקרים בהם רוכבי אופנוע היו מעורבים בתאונות או "כמעט" תאונות בגלל רכבים שחתכו את הנתיב שלהם, רכבים שהתפרצו להם לכביש, רכבים ש"לא ראו" ופשוט המשיכו בדרכם כאילו לא אירע דבר.

הפעם אני רוצה להשתמש בדוגמה שנתקלתי בה בפורום פולגז (פה), בה רוכב צילם את רכיבתו והעלה את התוצאה ליוטיוב:

(עריכה: הסרטון הוסר מסיבה כלשהי. השתמשו בצילומי המסך למטה)

כפי שאתם רואים, הבחור החביב נמצא בדרכו על כביש 20 (איילון) לכיוון דרום, והוא מתקרב במהירות שנראית כמהירות חוקית למדי לאזור ההתפצלות בין איילון דרום שממשיך לכיוון חולון ובת-ים (בשני הנתיבים השמאליים) לבין מה שהופך מיד להיות כביש 1 וממשיך לכיוון מחלף גנות, נתב"ג וירושלים (בשלושת הנתיבים הימניים).

המשך…

נגישות