קטגוריה: רכיבה נכונה

מפגש טכני – הנקודה האדומה

בהמשך למפגש הקודם בו השתתפו מעל 50 איש במפגש טכני – תנוחות רכיבה נכונה, אני שמח לארגן לרוכבים הרצאת בטיחות חשובה נוספת העוסקת בנושאים הבאים:

  • המחשת הפער בין מה שהרוכב חושב שנכון לבין מה שקורה בפועל.
  • לקיחת אחריות אישית בכדי למנוע את המעורבות שלי בתאונת דרכים.
  • שינוי החשיבה ויצירת נורמות התנהגותיות.
  • מהי 'רכיבה מודעת' – זיהוי מצבים בכביש והתאמת הרכיבה בהתאם.
  • מצבי חירום במהלך הרכיבה ואיך להימנע מכניסה למצבים אלה.
  • שינוי תפיסה והבנה שתאונות דרכים זאת בעיה שלי.
  • השפעת מהירות על מרחקי עצירה ועל זמן התגובה ואיך ניתן לקצר אותם.
  • הסחי דעת בנהיגה ואיך ניתן להתמודד איתם.
  • בלימת חירום באופנוע עם או בלי ABS.

השתתפות בהרצאה היא חשובה כיוון שהיא מקטינה את הסיכוי להיות מעורב בתאונת דרכים באחוזים רבים, ובסופו של דבר זו מטרת העל של כולנו.

את המפגש יעביר משה פרחי, מומחה במניעת תאונות דרכים, מזה כ- 23 שנה, עוסק הדרכות נהיגה מתקדמת על אופנועים ומכוניות. מדריך ומאמן אלפי אנשים במגזר הפרטי והעסקי.

מתי ואיפה:

המפגש יתקיים בערב יום שני ה- 16.05.24 בשעות הערב במיקום באזור השרון.

מספר המקומות מוגבל, כל הקודם זוכה. להרשמה – פנו אלי בפרטי.

מפגש טכני – תנוחות רכיבה נכונה

כשאנחנו צופים בטלויזיה (או במציאות, סביבנו) ברוכבים מעולים, הם גורמים לזה להראות קל: הגוף שלהם נמצא בפוזיציה הנכונה במקום הנכון ובזמן הנכון. אבל כשאנחנו מנסים לעשות את זה בעצמנו, זה מרגיש לנו מסובך, מסורבל, קשה…

אחד היעדים הגבוהים ברכיבה איכותית הוא תפעול של האופנוע באזור הנוחות – להפוך את הכל לקל יותר! אבל אחד מהנושאים החשובים ביותר, תנוחת הרכיבה, לעיתים מוזנח ולא מקבל את אותה השקעה כמו תחומים אחרים בתפעול רכיבה.

תכנון איכותי והבנת הכוח שיצרנו – זה המפתח לרכיבה נכונה, חלקה, קלה, פשוטה, ועל הדרך גם בטוחה יותר.

לאור הביקוש אירגנתי מפגש טכני בערב לקוראי האתר, בו נחטט בבסיס הרעיון וסגנונות הרכיבה, במטרה להפוך את עבודת הגוף לקלה, אינטואיטיבית – ועל הדרך בטוחה יותר.

את המפגש יעביר רוני לדו, מדריך רכיבה ונהיגה מתקדמת משנת 2009. מוביל הדרכות, בעיקר אספלט ובטיחות, אבל גם מסלולי המירוצים ורכיבת השטח הם אהבה אמיתית. רוכב על סופר נייקד וצרצר דו-פעימתי לשיחרור הסוסים העצבנים.

מתי ואיפה:

המפגש יתקיים בערב יום שני ה- 19.02.24 בשעות הערב במיקום באזור השרון.

מספר המקומות מוגבל, כל הקודם זוכה. להרשמה – פנו אלי בפרטי.

רכיבה נכונה – איך לא לעקוף משאיות על כביש מהיר

הנה עוד תובנה, שיהיה לכם על מה לחשוב. ואם על הדרך הצלנו מישהו – דיינו.

התמונה הזו צולמה בימים האחרונים בשעות הבוקר על כביש 4. התנועה זורמת ללא הפרעה (במהירות חוקית ולמעלה מזה), הנתיבים פתוחים לרווחה, אין פקק ואפילו לא רמז לפקק (יש אמנם האטה בהמשך, לקראת מחלף ראשון, אבל זה עוד הרבה קילומטרים קדימה, בטח לא בנקודת הזמן הזו).

בנתיב הימני משאיות עושות מה שמשאיות עושות – נוסעות על 90-100. פה ושם רכב, כולל הרכב שצילם תמונה זו (יש גם וידאו). שאר הנתיבים פנויים לרווחה.

ואז הוא מגיע, רוכב (אמנם ממוגן, לפחות זה), על אופנוע בנפח בינוני:

הבחור החביב נוסע במהירות קצת יותר גבוהה מזו של התנועה (כ- 10% יותר), וזה סביר בתנאים האלה. אבל משום מה במקום לרכוב על כל אחד מהנתיבים, הוא בוחר לרכוב על השול הימני, וזאת בזמן שהכביש פנוי לחלוטין לפניו. לא פקק, לא האטה, לא נעליים. כביש פנוי לרווחה, והוא על השול.

ואז זה ממשיך: הבחור שלנו מחליט שלא רק שהוא נוסע על השול, אלא הוא ממשיך לנסוע על השול והוא יעקוף את כל המשאיות מצד ימין שלהן… המשך…

רכיבה נכונה – איך לא להניח כפות רגליים על הרגליות

הטריגר לפוסט הוא התמונה הזו שצולמה אמנם בימי הקיץ, אבל היא רלוונטית לכל עונה. האופנוען המסוקס מחליט שהוא רוכב על האופנוע עם כפכפים וללא מיגון (הפעם אני דווקא לא מתייחס להיעדר המיגון שדורש פוסט בפני עצמו), כשהוא משתלב להנאתו בתנועה העמוסה לשעת הצהריים בה היא צולמה.

ואז רואים את מנח כפות הרגליים שלו על הרגליות:

מה לא בסדר?

הרוכב מניח את העקבים של רגליו על רגליות האופנוע, מה שגורם בתורו למנח של כף הרגל להיות בזווית כזו שאצבעות כפות הרגליים מוטות כלפי מטה לעבר האספלט.

זו תנוחת רכיבה לא נכונה, שגוייה, שרק מחכה לצרה גדולה.

המשך…

פיצוח תאונות – 90 מעלות באמצע כביש מהיר

יופי שאתם פה. ראשית מילה על הקונספט: פיצוח תאונה הוא בעיני התהליך של בחינת תאונה שצולמה.

חשוב לציין שאין זה ניתוח מקצועי כיוון שאני אינני מוסמך להיות חוקר תאונות דרכים. מה שיש כאן הוא מבט ביקורתי על מה שרואים בסרטון מתוך כוונה לנתח את מה שאירע, לגלות מה אפשר ללמוד מזה ובעיקר – להבין איך אפשר להימנע ממצב דומה בעתיד לטובת כולנו.

בסרטון שצולם במחלף מסובים באחד מימי סוף נובמבר 2022 רואים נהג עבריין (יש שיגידו רוצח בפוטנציה) שמחליט משום מה לחתוך 3 נתיבים ב-90 מעלות ולצאת במחלף. מה הניע את האידיוט לבצע את הפעולה? לא ידוע. אבל ברור לכל אדם שזו לא פעולה סבירה, אף אחד לא מצפה למצוא רכב שחוצה את דרכך ב-90 מעלות על כביש מהיר.

והנה זה קרה.

אבל רגע: מעבר לנהג שהוא כאמור ללא ספק פושע לפחות ברמה של הנהג שהרג את טל שביט ז"ל – אנחנו גם רואים רוכב שיכול היה בקלות רבה להימנע מהתאונה. אבל בגלל היעדר מודעות לסיכון והיעדר צעדי מנע – הוא נפגע.

וחבל. בכל שנה נהרגים בין 5 ל- 12 רוכבים בגלל הטעות האסטרטגית הזו. בכל שנה. מתים. פגר. לא חוזרים הביתה. וזה לא כולל את כל אלה שרק נפצעו בדרגות שונות של חומרה. וזה באמת חבל, כי זו אולי אחת התאונות שאולי הכי קל להימנע מהן.

במקרה לעיל הרוכב לא עשה את הדבר הנכון, ולכן הוא נפצע ופונה בהמשך לקבלת טיפול בבית החולים שיבא.

נכון שהנהג הוא העבריין. אבל מי שמשלם על זה הוא הרוכב.

אז איך נמנעים מתאונה כזו?

קודם כל צריך לחשוב קדימה ולקרוא את מפת הדרך לפנינו (הרי המחלף לא מפתיע אותנו, אנחנו יודעים שהוא שם).

ככל שאנחנו מתקרבים ליציאה/פיצול, ובהתאם לכיוון שאנחנו רוצים לנסוע בו אנחנו ממקמים את עצמנו בנתיב הכי רחוק מהיציאה/פיצול, וזאת כדי להימנע מראש מכל הרוצחים הסדרתיים, אלה שנרדמו על ההגה, אלה שווייז צעק להם "צא ימינה" והם נזכרו ברגע האחרון.

זה נכון בכל מחלף, בכל פיצול של כביש מהיר, וזה נכון בכל מהירות תנועה – גם בפקק זוחל כמו בסרטון הזה, וגם אם התנועה נוסעת על 100. המשך…

מהר

הפוסט הזה פורסם במקור בשנת 2015 באתר "דוגיגים" שמאז שבק חיים. חשבתי שזה יהיה נחמד להעלות אותו גם לכאן, שיהיה. מקווה שתהנו.

להגיע מהר.

איך מגיעים הכי מהר ליעד שלך? ואיך מגיעים לשם הכי מהר אם, רק במקרה, יש לך בין הרגליים 4 בוכנות, נפח כולל של למעלה מ- 1300 סמ"ק, יותר מחלק מהרכבים שנמכרים בארץ, אבל עם משהו כמו 200 כ"ס?

בתמונה: לא כזה

אה, התשובה פשוטה.

רוכבים מהר. הכי מהר שאתה יכול.

כאן אני חייב להכניס פסקת כיסוי תחת: כל המספרים שנדמה לכם שקראתם כאן בהקשר של הפוסט הזה הינם באינטשים לשנה, על כבישים בחו"ל, ורק על פי מקורות זרים. בארץ אני מקפיד לשמור על החוק, ולעולם איני עובר על המהירות המותרת. בכלל, הפוסט הזה מתייחס למשהו תיאורטי, לא אמיתי, שום דבר כאן לא אמיתי. תלכו מפה. קישטה.

בהתחלה זה מפחיד. אתה לא רגיל למהירויות האלה, התגובות שלך לא מספיק חדות, אתה לא מכיר את הכוחות הפועלים עליך, על האופנוע. האופנוע מפחיד אותך, הרוח, הרעש, ההמולה. הפניות הפשוטות הופכות להיות קשות לביצוע, הבלימה מתארכת, כל תזוזה של הרכבים סביבך מפחידה אותך. זה הגיוני.

אבל ככל שעובר הזמן, ככל שאתה צובר קילומטרים מהירים, כך אתה מתרגל לחיים במסלול הסילון. וזה לא נגמר. אם בהתחלה היית עוקף רכבים בשיא הזהירות כשפער המהירות בינך לבינם היה עומד על כמה קילומטרים בודדים לשעה, עכשיו כל רכב שנמצא על הכביש מהווה מעין מכשול פוטנציאלי שמפריע לך לרוץ קדימה, מעין קונוסים על מגרש אימונים אחד גדול. מה שבעיני אחרים נדמה כמהירות מטורפת, נראה לך יותר ויותר כעמידה במקום. הרכבים אמנם נוסעים, כל אחד במהירות שלו, אבל ביחס אליך הם עומדים, סטאטיים. הפרש המהירות ביניכם הוא יותר מפי שתיים מהמהירות החוקית, הנהג לא מספיק להסתכל במראה והופה, אתה כבר עברת אותו.

אבל זה לא פשוט כמו שזה נשמע. אי אפשר סתם לסחוט את המצערת ולחשוב שהכל יסתדר בעצמו. זה מה שמבדיל בין רוכב סתמי, מזדמן, שעלה על אופנוע סופר-מהיר, לבין רוכב מיומן, מושחז, מפוקס. כל רגע של רכיבה במהירות כזו הוא אוסף של פעולות חישוב ואנליזה מתמדת של מצב התנועה, הכביש, האופנוע והגוף. אם מערכות הבקרה האלקטרוניות המותקנות באופנועי הדגל של היצרנים הגדולים מבצעים את החישובים האלה מאה פעם בשניה, הרי שגם המוח האנושי של הרוכב המיומן לא פטור מהמטלות האלה. אתה חייב להיות חד, להיות דרוך, להיות קשוב לכל פיפס או קצה קצהו של סימן אזהרה – מהאופנוע, מהצמיגים, לנתח את האחיזה, לקלוט את התנועה סביבך בקצב מתמיד, להבין מה הולך לעשות כל נהג, במידת האפשר, לצפות את הנולד. אין סיכוי שרוכב שאיננו מרוכז במאת האחוזים יחזיק מעמד ברכיבה כזו לאורך זמן. המשך…

על מיקום נכון על הכביש בעת התקרבות למחלף

בימים האחרונים נחשפנו לסרטון שצולם על ידי מצלמת דש-בורד ברכב שנסע על איילון צפון בואכה מחלף ההלכה ובו רואים תאונה שבה מעורב רוכב אופנוע ורכב. למי שלא ראה את הסרטון, גללו מטה, יש תיאור של ההתרחשות.

במבט ראשון – כל אחד מאיתנו יצעק שזו טעות של נהג, שזה נהג רוצח, שהוא פושע ועבריין, שהוא צריך לשבת מאחורי סורג ובריח. ואתם צודקים. הנהג הוא בהחלט עבריין, ביריון, לא מכבד את סביבתו, וככל הנראה זו לא התאונה הראשונה ובטח לא האחרונה שלו.

אבל כאן אני רוצה להוציא אתכם מדרך המחשבה הזו, ולתת לכם נקודה אחרת למחשבה.

בעוד שכל מה שהנהג הרגיש היא "מכה קלה בכנף" כמאמר הרמטכ"ל המוצלח של צבא ההגנה לישראל במלחמת לבנון השניה, מי שמשלם את המחיר על ההתרחשות הלכה למעשה הוא הרוכב שיצטרך להתמודד עם פציעותיו, אולי עם פגיעה שיהיה קשה להתאושש ממנה, עם הנזק הכספי לאופנוע ולפרנסתו, ועם ההשלכות של הפעולה של הנהג. רוכב חכם יכול היה להימנע מהסיטואציה הזו מלכתחילה.

"אי אפשר לתקן את כל העולם ואי אפשר למנוע כל תאונה!" תגידו לעצמכם. נכון, אבל את התאונות האלה אפשר למנוע בקלות יחסית, אז למה שלא נתחיל כאן ואז נדאג לטפל בכל שאר העוולות בעולם.

איך? הנה, קחו מאמר שיעזור לכם בקצת תובנות. מומלץ ללמוד מזה ולהשליך על ההתנהגות הפרטית שלנו כרוכבים.

קודם כל נניח הנחת יסוד מהותית על השולחן:

חובה על כל רוכב או רוכבת להניח שכל הנהגים סביבו ולפניו עסוקים כל הזמן בטלפון, דעתם מוסחת כל הזמן, הפוקוס שלהם הוא לא על הכביש, ושהם אף פעם לא שמים לב למה שקורה על הכביש.

ברגע שמבינים את זה, אז כל התנהגות, גם הכי חסרת היגיון והזוייה – הופכת להיות אפשרית. אולי הנהג שבדיוק היה עסוק בוואטסאפ או בשיחת טלפון חשובה עם הבוס שלו, פתאום שמע את אפליקציית ווייז אומרת לו "צא עכשיו במחלף". יש מצב שהנהג שבדיוק צפה בקליפ האחרון של <הכנס שם של זמרת ממש מצליחה> ביוטיוב שם לפתע לב שהוא מפספס את היציאה, ואז לא רק שהוא יאחר להוציא את הילדים מהגן אלא גם יחטוף מאישתו. אם זה המצב, ואם הנהג יופתע, יש מצב שהוא יחליט שהוא חייב לצאת במחלף כאן ועכשיו, ונראה שזה בדיוק מה שקרה כאן. במקרה כזה, לנהג לא תהיה בכלל זמן או יכולת לבדוק את סביבתו, והוא פשוט יצא, על אפם וחמתם של כל הנהגים האחרים, גם אם זה אומר נהיגה באלכסון לרוחב 4 נתיבים. המשך…

על פניות מתהדקות וקו נכון

בהמשך לתאונה הקטלנית משבוע שעבר רציתי להקדיש כמה דקות כדי לנסות ולדבר מעט על החשיבות של קו נכון בפניה – ובאופן ספציפי איך שמירה של קו פניה נכון יכול להציל רוכב מתאונה קשה ואף חמור מכך.

זה איננו ניסיון ללמד אתכם רכיבה בהתכתבות, שכן אין הרבה סיכוי להצליח בכך, ולכן גם לא אנסה. מה שכן, אם הצלחתי להכניס בינה ודעת במוחו של רוכב אחד, ואם הצלחתי להציל אותו מפני הטעות הבאה שלו (כולנו עושים טעויות, האם אתם מודעים אליהן?) אז דיינו.

מהי פניה מתהדקת? ובכן מדובר בפניה שבניגוד לפניה רגילה, ברדיוס קבוע, שאותה יכול רכב או אופנוע לקחת במהירות קבועה, שבה שדה הראיה של הנהג/רוכב מאפשר לו לצפות קדימה (חסימה של שדה הראיה הופכת את הפניה לפניה עיוורת, ועל כך במאמר אחר), ובעוד שההגה/זווית הטיה של כלי הרכב או האופנוע נמצא במצב מסויים שיאפשר לו לסיים את הפניה בצורה טובה מבלי "לזלוג" לנתיב הנגדי או לתוך שול ימין – פניה מתהדקת "שוברת" את רדיוס הפניה בצורה חדה, ומחייבת את הנהג או הרוכב לשנות את מצב ההגה/זווית הטיה או להפחית מהירות בצורה פתאומית על מנת לסיים את הפניה בשלום.

כפי שאתם יכולים לראות בתמונת הלווין שנלקחה מגוגל מפות של קטע כביש 386 בין הכיכר של עין כרם לצומת בר גיורא – כביש מפותל, כמעט אירופאי באופיו, אהוב במיוחד על רוכבים רבים – יש לפחות פניה מתהדקת אחת (בה אירעה התאונה המדוברת):

האם פניה מתהדקת היא אכן כזו משני כיווני הנסיעה ובכל מהירות נסיעה? רדיוס הפניה הוא נתון מתמטי/פיזי, ולכן השינוי שלו הוא גם נתון שאפשר למדוד. אבל ההשפעה של שינוי הרדיוס יכולה להיות שונה בתלות במה שקדם לאותה פניה, ובעיקר למהירות שבה נוסעים בתוך הפניה. אם הנהג/רוכב נוסע באותו קטע כביש במהירות נמוכה מאוד (אפילו מגוחכת), עצם העובדה שרדיוס הפניה השתנה אמנם עדיין תשפיע עליו ועל הצורך שלו לבצע תיקון היגוי/פניה – אבל תיקון זה עשוי להיות כמעט בלתי מורגש ולמעשה כמעט ללא כל השפעה על כלי הרכב.

לעומת זאת, אם מהירות הנסיעה הינה גבוהה (ואני לא מתייחס לחוקיותה, שכן בכבישים מסויימים גם 80 קמ"ש המותרים בחוק עשויים להיות גבוהים מדי), ובוודאי אם היא גבוהה מאוד – ההשלכה של התהדקות הרדיוס ושבירת הפניה עשויה להיות קטסטרופלית על הנהג/רוכב, וזאת מכמה סיבות:

  1. חוסר יכולת להגיב בזמן לשינוי
  2. חוסר יכולת של כלי הרכב להתמודד עם השינוי שנדרש (לדוגמה בגלל מגבלה פיזית של כלי הרכב או זווית הטיה של האופנוע)
  3. השפעה על הבולמים של כלי הרכב שיתקשו לעמוד בתיקון הנדרש עקב הסטיה החדה
  4. השפעה על אחיזת הצמיגים באספלט שעלולים לגרום להחלקה בלתי נשלטת
  5. סטיה של כלי הרכב (בנסיעה או בהחלקה בלתי נשלטת) לעבר הנתיב הנגדי או אל השול
  6. פגיעה בכלי רכב המגיח ממול או בתנאי שטח מצד ימין של הכביש
  7. העפה של מטען הנמצא על משאית או מסחרית שנמצאת באותה פניה, אל הכביש, אל הנתיב הנגדי או אל השול

למעשה, גם אם הנהג/רוכב עצמו כן הצליח להשתלט על שינוי ההיגוי הנדרש, יתכן וההתהדקות של הפניה דווקא השפיעה קשה יותר על רכב או אופנוע שמגיע ממול, ויתכן ודווקא הוא לא הצליח להתמודד עם ההידוק. לכן יתכן שלמרות שנהג "שלנו" כן עמד בשינוי והיה עובר אותו בשלום – הוא דווקא ייפגע מכלי הרכב או מהאופנוע שמגיע ממול, וזה בדיוק מה שקרה במקרה של התאונה המדוברת מנקודת מבטו של נהג הרכב, כיוון שהרוכב שנהרג למעשה סטה אל הנתיב הנגדי והתנגש חזיתית ברכב שעשה דרכו בכביש בכיוון הנגדי.

המשך…

המשטרה פועלת לאיסור רכיבה על שול ימין

כפי שרוב הרוכבים יודעים, מאז שנת 2008 קיים מעין הסכם ג'נטלמני (או הסכמה בשתיקה) בין משטרת התנועה לבין נציגי הרוכבים (בהובלתו של מועדון האופנועים הישראלי) לפיו בעת קיומו של פקק תנועה ו/או תנועה המזדחלת באיטיות על כביש מהיר שבו יש שול ימני (לדוגמה – נתיבי איילון, כביש 4, כביש 5, כביש 1 וכו'), תתיר המשטרה לרוכבי דו"ג לרכוב על שול ימין בלבד בצורה זהירה, איטית, מתחשבת וללא השתוללות.

מדובר בהבנה בין המשטרה לרוכבים, והנחיה פנימית שלה לא לאכוף עבירות אלה. בניגוד למה שחלק מהרוכבים חושבים, הרכיבה בשול ימין איננה חוקית כיוון שהסטטוס החוקי של פעולה זו מעולם לא השתנה. אלא שלפי הסדר זה, כל עוד תנאים אלה מתקיימים, המשטרה לא נהגה לאכוף את החוק המונע נסיעה בשול ימין.

חשוב להזכיר ששול שמאל (שחוקית כלל לא נחשב כשול) אסור לחלוטין לתנועה, וכל מי שרוכב עליו מסתכן בקבלת דו"ח – ובצדק מוחלט.

עם זאת, בשנת 2019 חווינו כולנו עלייה משמעותית בכמות ההרוגים בקרב רוכבי הדו-גלגלי לעומת שנים קודמות, כשחלקן של תאונות קטלניות אלה התרחשו בשוליים.

כתוצאה מכך, ועל פי מכתב רשמי של משטרת התנועה מתאריך 21.11.19, נראה שהמשטרה בדרך לבטל הסכם זה.

מתאריך 22.11.19, כך עולה מהמכתב, תתחיל המשטרה לאכוף את עבירה 6680 כנגד כל רוכב דו"ג שיסע בשול ימין, עבירה שחל עליה קנס של 250 ש"ח ו- 0 נקודות: "נהגת ברכב הנ"ל ונסעת שלא בכביש במקום בו קיים כביש (כולל נהיגה על שול), בניגוד לתקנה 33 (א) לתקנות התעבורה."

האם הרוכבים שגם כך מסתכנים בעת הנסיעה בפקקים יסתכנו כעת הרבה יותר בהיותם חשופים לפגיעה מכל הכיוונים ולא רק על השול? האם במעשה זה תביא המשטרה, במו ידיה, לגידול נוסף בכמות ההרוגים מקרב רוכבי הדו-גלגלי? ימים יגידו.

סעו בזהירות.

הנה כמה תזכורות למה שהיה כאן בעבר:

תזכורת לרוכבים על השוליים

תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 2

תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 3

המשך הסטטוס-קוו בנוגע להיתר לרוכבי דו-גלגלי לרכוב בשולי הכביש בזמן עומס

נסעתם על אי תנועה מצוייר – תחטפו דו"ח

את הקוראים של הסיפור הזה אפשר לחלק לשלושה, כמו כל דבר בצבא ומכאן ההשלכה הישירה על החברה הישראלית:

  1. אלה שמכירים את החוק בנושא
  2. אלה שמכירים את החוק בנושא ומשתינים עליו בקשת ביודעין
  3. אלה שאין להם מושג על מה מדובר

אז הנה (במקרה ואתם נמנים בקבוצה השלישית): איי התנועה המצויירים (הזברות) בהשתלבויות וביציאות במחלפים הינם תמרור לכל דבר – במקרה זה, תמרור 815 (לשעבר תמרור ד-14) – וחל איסור על נהגים ורוכבים לעלות עליהם בנסיעה.

(התמונה מפורום קטנועים בתפוז)

האיסור לנסיעה על אי תנועה "רגיל" נשמע אולי הגיוני במוחם של רוב הנהגים הנורמטיבים (אמרתי "נורמטיבים"), ולא היה עולה על דעתם לעלות בשני גלגלים או יותר על אי תנועה שכזה כדי לחתוך פקק או לקצר פניה. אלא שברגע שאי התנועה מפסיק להיות בנוי ובולט מהכביש והופך להיות מצוייר (אותה "זברה"), הוא לפתע הופך להיות מותר לכל אדם ובהמה – לפחות בעיני נהגים רבים (גם הנורמטיבים שבהם) – ובטח שבטח אצלנו הרוכבים. שהרי הוא "כולה ציור על הכביש". לא?

אז זהו שלא.

המשך…

הוראות בטיחות לטיולי אופנועים

תקראו, שלא תגידו לא ידעתי

בטיחות עומדת מעל לכל! תזכרו, באנו להנות מהרכיבה, אבל אם לא נחזור הביתה בשלום – אין בכך כל טעם. מספיק נפגע אחד, וכל הכיף הזה יורד לטימיון!

הוראות בטיחות

  • בטיולים רשמיים אותם אני מוביל, אנחנו רוכבים בקצב בינוני, דהיינו אנחנו באים להנות מהרכיבה בקבוצה ולא להתחרות זה בזה.
  • חובת הזהירות היא עליכם ועליכם בלבד! סעו כחוק ובצורה אחראית. מספיקה נפילה או פציעה אחת – וכל זה לא שווה כלום.
  • אף אחד לא עוקף את המוביל.
  • אף אחד לא עוקף רכב, לא משנה מה המהירות שלו, מעבר לפס הפרדה לבן. אם הרכב נותן לכם מקום, עקפו אותו בתוך הנתיב. אם הוא לא נותן, אז ממתינים בסבלנות עד שהפס הרצוף מסתיים.
  • לא עוקפים מימין – לא אופנוע אחר, ולא רכב.
  • בעת עקיפת רוכב אחר (ולא משנה מה הסיבה) – האחריות היא על העוקף. אל תעקפו אם זה יסכן בצורה מסויימת אתכם או את הרוכב/ת הנעקפ/ת.
  • כשרוכבים בדבוקה – שומרים מרחק, רוכבים בדירוג, ומקפידים להיראות תמיד במראה של זה שלפניכם – שידע שאתם שם, ושאתם תמיד באותה נקודה. אל תפתיעו, ואל תופתעו!
  • כשרוכבים ביחד על כביש מרובה מסלולים – בשום פנים ואופן לא עוקפים רכבים בשני מסלולים נפרדים (כלומר בשום פנים ואופן לא נוצר מצב שבו מישהו עוקף רכב משמאל, ומישהו אחר עוקף את אותו רכב מימין) ולא משנה כמה פנויים המסלולים האלה! כולם רוכבים במסלול שבו נוסע המוביל, ואחריו.
  • כשעוברים לרכיבה בכביש מפותל, יוצאים ממבנה מדורג ורוכבים כמו נחש. כל אחד בקו שלו. בכל מקרה, לשמור מרחק ולתת מרווח גם לטעויות של מי שנמצא לפניכם.
  • כל אחד נוסע אך ורק בקצב שמתאים לו, לא צריך להשתולל, לא צריך למהר, ולא צריך להראות את כישורי הרכיבה שלו.
  • אם מישהו בקבוצה מפריע לכם – מהיר מדי, איטי מדי, סוטה מהקו שלו, לא לוקח קווים טוב, בולם מאוחר מדי או מוקדם מדי – התרחקו ממנו. מצאו את מי שכיף לכם לרכוב לידו.
  • אם מישהו במהלך הטיול מרגיש שהקצב לא מתאים לו (מהיר מדי, איטי מדי), הוא או היא מוזמנים לעזוב את הטיול ולהמשיך בדרכם בקצב המתאים להם. לפני שאתם עוזבים אנא הודיעו למוביל כדי שלא נחפש אתכם באיזו תעלה.

זכרו שהבטיחות היא מעל לכל!

מרשלים

במידת הצורך ובהתאם לגודל הקבוצה, המוביל ישמיט את הרוכב שנמצא מיד לצידו בכל צומת או כיכר שבו צריך לפנות.

אם אין מרשל בצומת או בכיכר – ממשיכים ברכיבה קדימה ולא פונים מדרך הישר.

אם אתם רוכבים ומוצאים את עצמכם בצמוד למוביל, התכוננו לכך שבפנייה הבאה אתם עשויים להפוך למרשלים. אל תתנו לזה להפתיע אתכם.

המרשל צריך לעמוד בצורה בטוחה (מבלי לסכן את עצמו) ולסמן לאלה שבאים אחריו את המשך הדרך.

המרשל לא עוזב את הצומת או הכיכר עד ההגעה של המאסף, גם אם זה אומר שהוא צריך לחכות קצת עד שהמאסף מגיע.

לאחר שחרורו, המרשל לא חייב לרכוב מהר כדי לרוץ ולהדביק את הקבוצה, אלא שימשיך בדרכו בקצב שהוא רגיל ומרגיש בו בנוח. כמובן שאם יהיה צורך, הוא ימצא בדרכו את המרשל הבא שמחכה גם לו.

התברברות, טעויות בדרך

בעת תדריך הבטיחות תקבלו מידע על נקודות היציאה, העצירות והסיום.

במידה והגעתם לצומת או כיכר ובה לא נמצא מרשל, ואתם חושבים שטעיתם בדרך ושאין שום דרך להשיג את הקבוצה – הרימו טלפון לאחד מחבריכם ונסו לבדוק איפה הוא נמצא. אפשר גם להשתמש בכשורי ניווט בסיסיים ולהבין לאן צריך לנסוע כדי להגיע ליעד הבא, בהתאם לפרטים המופיעים בתיאור הטיול ובקבוצה.

תזכרו שבסופו של דבר אנחנו נוסעים בתוך שטחי מדינת ישראל, ובמקרה הכי גרוע – אם מצאתם את עצמכם באמצע שום מקום מבלי לדעת לאן להמשיך לנסוע – הפעילו ווייז בסלולרי וסעו לנקודת המפגש הבאה או אפילו הביתה אם אין ברירה.

אם הטיול נוסע מעבר לגבולות הקו הירוק – חובתכם היא להפעיל שיקול דעת ולא להיכנס לאזורים בהם אסורה הכניסה לישראלים (לא להיכנס לשטחי A ו- B).

חילוץ וגרירה

בטיולים שלנו אין רכב חילוץ ואין שירות תיקוני דרך. מומלץ שכל רוכב יחזיק בערכה לתיקון פנצ'רים ו/או מיכל פאסט, וכן ערכת כלים בסיסית.

מומלץ כי כל רוכב ירכוש ביטוח חילוץ על כל מקרה שלא יבוא.

תקינות האופנועים

כל רוכב או רוכבת אחראים על תקינות האופנוע של עצמם. אנא בדקו תקינות מכאנית של האופנוע, לחצי אוויר, שמנים, שרשרת, גלגלי שיניים ותאורה.

כל רוכב או רוכבת אחראים על התוקף של הביטוחים ורישיון הרכב שלהם. אם אחד מהם לא בתוקף – לא יוצאים לטיול.

דגשים לטיולי לילה

טיולי לילה, בניגוד לטיולים באור יום, דורשים תשומת לב מיוחדת:

  • הכבישים בחושך וללא תאורה נראים ומרגישים שונה מאשר באור יום. זה אותו כביש, אבל מה שמוכר לנו באור יום, שונה לגמרי בחושך. אלף פעם תעשו קטע כביש ביום, ועדין לא תכירו אותו בלילה.
  • ללא תאורה, ללא יכולת להסתכל אל תוך פניה, כל הקצב הוא הרבה יותר איטי ורגוע. נוסעים רגוע, בשיירה, כשדווקא מי שמאחור נהנה יותר מהתאורה של מי שמקדימה.
  • כמונו, הרבה חיות יוצאות לטיולים בלילה. חזירי בר, שועלים, תנים, דורבנים, ואפילו חיות גדולות יותר. הן קופצות לכביש, רצות לכביש, זוחלות לכביש, או סתם עומדות שם וברגע האחרון הן רצות דווקא לכיוון האור.
  • חובה לשמור על רכיבה מדורגת ועם מרווחי בטיחות. לא לסנוור את מי שמקדימה. בקטעי כביש מפותלים המבנה עובר לטור ארוך.
  • לא כולם רוכבים ברמה שלכם. קחו בחשבון מרווחי טעויות של מי שנוסע לפניכם או לידכם. תנו לו צ'אנס לתקן את עצמו, אבל בעיקר תנו לעצמכם צ'אנס להתמודד עם טעות שלו ולא להיכנס אחריו לקו הלא נכון, או לבלום מאוחר מדי כמוהו.
  • באזורים רבים בגליל ובנגב יש בני דודים ונהגים אחרים שעלולים לנסוע בצורה פורעת חוק. זה אומר חוסר כבוד לאחר, אי שמירה על איסור עקיפה בפס הפרדה לבן, אי מתן זכות קדימה, חציית כבישים לרוחב, פרסות, כניסה או יציאה פתאומית לשטח. יש להתייחס לכל רכב בחשדנות יתרה.
  • מרשלים לא עוזבים צומת עד לשיחרור על ידי המאסף!
  • קצב הרכיבה הוא אישי. למי שהקצב מהיר מדי או איטי מדי – תמצאו לעצמכם את המקום שבו נוח לכם בשיירה. אם הקצב ממש לא מתאים לכם, אל תסתכנו. תודיעו למישהו שאתם עוזבים וסעו בזהירות הביתה.
  • אין לעזוב טיול מבלי להודיע לפחות לאדם אחד נוסף בטיול, שלא נבזבז את כל הלילה בהמתנה למישהו שלא יגיע, או בחיפוש אחריו בתעלות.
  • רצוי שהאופנוע שלכם יהיה מצוייד בווסט זוהר מתחת למושב. מלבד העובדה שחוקית כל אחד חייב שיהיה לו כזה (וגם בודקים בטסט, ואפשר לקבל על זה דו"ח משוטר משועמם) – בלילה יש לווסטים האלה חשיבות מוגברת.
  • אם יש לכם ארגז, תיק מיכל או קומבינה אחרת – רצוי לסחוב איתכם ערכה לתיקון פאנצ'רים + לחץ אוויר/פאסט, וכן סט כלי עבודה ואמצעי תאורה טוב (פנס מצח או אחר). גם אם יש חילוץ, באסה להיתקע בצד הדרך באמצע הלילה ולחכות עד הבוקר כדי לקבל את החילוץ.

שטויות שרוכבים עושים

יש כמה מאמרים שכתבתי כאן באתר שמקורם היה בשאלות של רוכבים שכתבו לי בפרטי, בפייסבוק או בתגובות באתר. אבל יש כמה מאמרים שמקורם היה ניסיון להכניס קצת בינה בקדקד הצפוף של חלק מהרוכבים, שמשום מה, מאיזו סיבה לא ברורה, מתעקשים לעשות דברים בצורה עקומה.

או שהם פשוט לא יודעים יותר טוב (באנגלית זה נשמע יותר טוב).

או שהם חושבים שהם יודעים יותר טוב מכל האחרים.

הנה כמה נקודות למחשבה. ואם הצלחתי לשנות התנהגות אצל רוכב או רוכבת אחת – דיינו!

במידה וזה לא ברור – הכותרות הבאות הן הדרך הלא נכונה לעשות את זה.

חניה עם הפנים פנימה

הגעתם לנקודת החניה שלכם. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להזיז את האופנוע קצת קדימה או קצת אחורה, ובינגו, אתם במקום. בין אם זו חניה לשניה וחצי, ובין אם לשבוע. האם החניתם את האופנוע כך שהיציאה מהחניה תהיה לכם קלה? האם כל מה שאתם צריכים זה להניע, לשלב להילוך, ולנסוע קדימה? או שמא חניתם כך שכדי לצאת אתם צריכים לתמרן חצי שעה ברברס, בעליה, בניסיון לדחוף את האופנוע נגד כח הכבידה רק כדי לצאת מהחניה?

אם תתרגלו – בכל פעם – לחנות את הכלי שלכם כך שהיציאה מהחניה תהיה לכם קלה, אז החיים שלכם יהיו קלים יותר.

עדיף להשקיע 5 דקות בתמרון כניסה לתוך חניה, מאשר להשקיע 5 דקות בניסיון לצאת מחניה. לא סתם נהגי שודים חונים עם הפנים קדימה.

אגב, ככל שהכביש או האספלט נמצא בשיפוע, כך חשוב יותר להיכנס לחניה כך שכוח הכבידה יהיה לעזרתכם ולא נגדכם. שלא תמצאו את עצמכם מנסים לדחוף אופנוע בזווית שתהיה לכם קשה. תחשבו לפני, כך יקל עליכם בהמשך.

הערה: נכון, לפעמים אתם ממש ממהרים להגיע לפגישה או להיכנס לבית עסק שעומד לסגור. במקרה כזה יש לכם פטור, תחנו מהר, תזיעו אחר כך. המשך…

עוד על רכיבה בשול ימין: לא ככה!

דיברנו על רכיבה בשול ימין אין ספור פעמים, וכולנו מכירים את הנוהל שהתגבש בישראל בנוגע לרכיבה על השול הימני (רק הימני, השול השמאלי איננו שול והוא איננו מותר לרכיבה בשום תסריט). אבל לפעמים אפשר לחשוב שרוכבי ישראל מתייחסים לשול הימני כאל מסלול המראה או מירוצים, מפאת מחסור בתיאור אחר.

תזכורת לרוכבים על השוליים

המשך הסטטוס-קוו בנוגע להיתר לרוכבי דו-גלגלי לרכוב בשולי הכביש בזמן עומס

תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 2

אני רוצה לשתף אתכם בסרטון שצולם על ידי חבר רוכב והגיע אלי היום:

שימו לב לרוכב המצלם: הוא קולט את הסיאט הלבנה שעומדת לגלוש לשול הימני, הוא מאט, והוא מסתכל במראות רק כדי לראות אופנוען אחר ששועט מאחוריו בפול גז. הרוכב "שלנו" מנסה לאותת לרוכב חסר האחריות על ידי שימוש בצופר, אבל מה עושה הרוכב האחר? שום דבר. הוא חולף על פני האופנוע המצלם, וככל הנראה רק בזכות עירנות גבוהה הוא מצליח להתחמק מהרכב…

האם אפשר לנהוג אחרת? האם אפשר לרכוב בצורה אחראית יותר? וגם אם נניח שהנהג או הנהגת ברכב הלבן התעסקו בסלולרי, באיפור, באכילת סנדוויץ' או בגזיזת ציפורניים ברגליים בזמן הנהיגה – נו אז מה? מי ישלם על הטעות הזו? הנהג/ת של הרכב? או הרוכב חסר האחריות שיפצע, אולי בצורה קשה, והאופנוע שלו יחטוף?

סעו באחריות.

תודה לשולח הסרטון שביקש להישאר אנונימי! תמשיכו לשלוח את החומרים שלכם לטובת כולנו!

 

על חשיבותה של תשומת הלב בעת רכיבה

לאחרונה אנחנו נתקלים בלא מעט סרטונים המצולמים ממצלמות קסדה, מצלמות דש-בורד ו/או מצלמות בקרת תנועה, המציגות מצבים שבהם נהגים או רוכבים נתקלים מפגע כלשהו בעת הנסיעה בכביש, וכפי שניתן לראות מהסרטים – התגובה שלהם לאותו מפגע אינה תמיד אופטימלית.

נכון, לא תמיד אנחנו מכירים את כל העובדות שהביאו להתרחשות המצולמת. ובכל זאת, חשוב לנו לנסות להבין מה עמד מאחוריה, מה גרם לה, מה עבר לאותו נהג או רוכב בראש בעת ההתרחשות, וכיצד אפשר ללמוד ממנה.

המטרה שלנו, כצופים מרוחקים באירועים המצולמים – היא ללמוד לקח, להפנים, להבין, לנסות לראות איך אנחנו – הרוכבים או הנהגים – מתמודדים עם מכשול דומה בצורה טובה לפחות או יותר טובה ממה שמתואר באותם קטעי וידאו.

קטע ראשון:

המשך…

תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 3

לפני מספר ימים פורסמה הכתבה הבאה על ידי אודי עציון בידיעות:

לחלק מהרוכבים זה עלול להגיע כהפתעה. "מה פתאום? תמיד היה מותר לנסוע על השול!".

לא. רוכב האופנוע לא אמור להיות שם. החוק לא מתיר לנו לרכוב על השול הימני וגם לא על השמאלי (למעשה – אין שול שמאלי. כל מה שמעבר לקו ההפרדה הלבן איננו שול, ולכן מלכתחילה אנחנו לא אמורים להיות שם).

כפי שנכתב גם פה (ראו לינקים למטה) וגם במדיה החברתית אינספור פעמים – המשטרה מעלימה עין ביודעין מהאכיפה של הרכיבה בשול הימני בעת עומסי תנועה כל עוד הרוכבים עושים זאת בצורה אחראית ובמהירות שהיא "סבירה".

אבל החוק עצמו לא השתנה, ולכן מי שנמצא שם למעשה עובר על החוק. במידה ותהיה תאונה בינו לבין רכב, גם אם נהג הרכב יהיה אשם לכאורה במאה אחוז בתאונה, תמיד בית המשפט עשוי/עלול לקבוע כי לרוכב האופנוע יש אשמה תורמת לתאונה, בין אחוזים בודדים וכלה במאה אחוז.

תזכורת נוספת:

תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 2

המשך הסטטוס-קוו בנוגע להיתר לרוכבי דו-גלגלי לרכוב בשולי הכביש בזמן עומס

תזכורת לרוכבים על השוליים – טיפים

סעו באחריות, זה הגוף שלכם שאתם מסכנים.

נגישות