שטויות שרוכבים עושים

יש כמה מאמרים שכתבתי כאן באתר שמקורם היה בשאלות של רוכבים שכתבו לי בפרטי, בפייסבוק או בתגובות באתר. אבל יש כמה מאמרים שמקורם היה ניסיון להכניס קצת בינה בקדקד הצפוף של חלק מהרוכבים, שמשום מה, מאיזו סיבה לא ברורה, מתעקשים לעשות דברים בצורה עקומה.

או שהם פשוט לא יודעים יותר טוב (באנגלית זה נשמע יותר טוב).

או שהם חושבים שהם יודעים יותר טוב מכל האחרים.

הנה כמה נקודות למחשבה. ואם הצלחתי לשנות התנהגות אצל רוכב או רוכבת אחת – דיינו!

במידה וזה לא ברור – הכותרות הבאות הן הדרך הלא נכונה לעשות את זה.

חניה עם הפנים פנימה

הגעתם לנקודת החניה שלכם. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להזיז את האופנוע קצת קדימה או קצת אחורה, ובינגו, אתם במקום. בין אם זו חניה לשניה וחצי, ובין אם לשבוע. האם החניתם את האופנוע כך שהיציאה מהחניה תהיה לכם קלה? האם כל מה שאתם צריכים זה להניע, לשלב להילוך, ולנסוע קדימה? או שמא חניתם כך שכדי לצאת אתם צריכים לתמרן חצי שעה ברברס, בעליה, בניסיון לדחוף את האופנוע נגד כח הכבידה רק כדי לצאת מהחניה?

אם תתרגלו – בכל פעם – לחנות את הכלי שלכם כך שהיציאה מהחניה תהיה לכם קלה, אז החיים שלכם יהיו קלים יותר.

עדיף להשקיע 5 דקות בתמרון כניסה לתוך חניה, מאשר להשקיע 5 דקות בניסיון לצאת מחניה. לא סתם נהגי שודים חונים עם הפנים קדימה.

אגב, ככל שהכביש או האספלט נמצא בשיפוע, כך חשוב יותר להיכנס לחניה כך שכוח הכבידה יהיה לעזרתכם ולא נגדכם. שלא תמצאו את עצמכם מנסים לדחוף אופנוע בזווית שתהיה לכם קשה. תחשבו לפני, כך יקל עליכם בהמשך.

הערה: נכון, לפעמים אתם ממש ממהרים להגיע לפגישה או להיכנס לבית עסק שעומד לסגור. במקרה כזה יש לכם פטור, תחנו מהר, תזיעו אחר כך.

לכבות מנוע בכל פעם בצורה אחרת

זו לא שאלה טכנית. אין הבדל, מבחינה מכאנית, בין כיבוי האופנוע באמצעות סגירת סוויץ', שימוש במתג הכיבוי על כידון ימין (kill switch) או הורדת רגלית בעת שאתם בהילוך. התוצאה זהה, האופנוע יכבה.

אבל יש משמעות קונספטואלית לדרך שבה אתם רגילים לכבות את המנוע. אם בכל פעם תעשו את זה בדרך אחרת, תהיו בטוחים שמתישהו תשכחו משהו. אם זה את המפתח בסוויץ', אם זה את מנעול הדיסק, אם זה כל דבר אחר.

הרגל הופך את זה למושלם (שוב, באנגלית זה נשמע יותר טוב).

אם תמיד תכבו את האופנוע באותה דרך, זה יצור קשרים במוח שלכם ויאפשרו לכם לזכור תמיד את אותו סדר פעולות.

כיבוי שלא באמצעות הסוויץ' לא פוגע בשום אופן במצבר, כיוון שממילא אורך פרק הזמן שבו הסוויץ' נותר פתוח הוא שניות עד דקה, לא יותר. בפרק הזמן הזה לא יאונה כל רע למצבר. אבל, זה כן יאפשר לכם לרדת מהאופנוע, להוריד קסדה, להוריד כפפות, ורק אז להוציא את המפתח מהסוויץ' ומיד להכניס אותו לכיס המכנסיים או כל מקום אחר שבו אתם רגילים לאחסן אותו. מצד שני, אם אתם מכבים עם הסוויץ', עד שתורידו קסדה וכפפות דעתכם עשוייה להיות מוסחת (למשל שיחת טלפון שנכנסה), ואתם עשויים לשכוח את המפתח בסוויץ'.

הערה: באופנועים נטולי מפתח (דהיינו כאלה שיש להם מפתח קרבה, שלא צריך להניע עם מפתח בסוויץ') התהליך לא פחות חשוב. אתם לא רוצים לשכוח את המפתח (שאתם לא צריכים לנסיעה עצמה) בפתח מיכל הדלק, מתחת למושב או בחור המנעול בארגז האחורי שלכם. תתרגלו תמיד לכבות את האופנוע באותה צורה, החיים שלכם יהיו קלים יותר.

חניה שלא בהילוך ראשון

זה קשור לשני האייטמים הקודמים. הגעתם לנקודת החניה שלכם. חניתם. כיביתם את המנוע. האם אתם חונים בניוטראל? או שמא נשארים בראשון, ומכבים את הכלי על ידי הורדת רגלית?

יש כאלה שחושבים שלא צריך לחנות בהילוך ראשון. לשיטתם, זה לא משנה, כי מדובר במישור. לשיטתם, זה נוח יותר כי אז כשרוצים להניע ולחמם את המנוע, כל מה שצריך זה לפתוח סוויץ' וללחוץ על מתג ההתנעה.

אם תמיד תחנו בניוטראל, ותשנו את ההרגל שלכם לחנות בהילוך רק כשאתם חושבים שיש איזו זווית של ירידה/עלייה לשטח שעליו אתם עומדים – אז זה רק עניין של זמן עד שתפספסו, עד שתשכחו, עד שתחשבו שזה מישור אבל בעצם יש איזו נטייה באספלט שפשוט לא ראיתם. זה קרה לחברים שלי לא פעם. מעבר לעגמת הנפש, יש את הכאב בכיס: נפילה מג'ק תעלה לכם במקרה הגרוע בנזק לפלסטיקה, מראה שבורה, קליפ און עקום ולפעמים מעבר לזה. האם המחיר היקר הזה שווה להתעקש לחנות דווקא בניוטראל? בוודאי שלא. חבל שתשלמו את המחיר של השיעור על ההתעקשות המטופשת הזו.

הדרך הנכונה היא להתרגל תמיד להגיע לחניה בתנועה כשהוא משולב להילוך ראשון, תמיד להישאר בהילוך ראשון, ותמיד לחנות בהילוך ראשון. מעבר לכך – התרגלו תמיד להזיז את האופנוע מעט קדימה בזמן שהוא משולב לראשון ובלי ללחוץ על הקלאץ' עד שהוא נעצר, ורק אז להוריד אותו למטה כך שינוח על רגלית הצד שלו. כך, גם אם פספסתם, גם אם טעיתם, גם אם מישהו בטעות נתן מכה קלה לאופנוע שלכם, האופנוע שלכם לא יפול (כי לא יהיה לו לאן לזוז קדימה).

הערה: יש לכם ג'ק אמצע ואתם משתמשים בו? מגניב. במקרה זה ההילוך פחות חשוב.

לא לכסות אופנוע

לא צריך להרחיב: כיסוי מרחיק את הבייבי שלכם מהעיניים החמדניות של חולירות. בין אם חוליגנים ובין אם גנבים, כיסוי ידאג שאף אחד לא ידע מה יש מתחתיו.

אה, וככל שהכיסוי מכוער, מרופט ומגעיל יותר, ככה האופנוע שלכם יהיה מוגן יותר.

משהו כזה:

אגב, רצוי להוסיף קשירה של מיתר (כזה שקונים בכל חנות ציוד למטיילים), ולהעביר קשירה של לולאה כזו סביב מרכז האופנוע, דרך המושב. ככה תדאגו שחתולים לא יחמדו את החום והנוחות של המושב של האופנוע שלכם (לא שיש לי בעיה עם חתולים, יש לי בעיה עם הצפורניים החדות של חתולים, עם ההרגל שלהם להשחיז אותן על דברים יקרים, ועם השערות והפרעושים שהם משאירים על האופנוע).

לא לשים מיתר או סימן ויזואלי אחר למנעול הדיסק

כן כן. עד שזה לא יקרה לכם ולא תפלו עם האופנוע בבושת פנים מול קהל של אנשים שצופים בכם – וכל זה רק בגלל ששכחתם את מנעול הדיסק – לא תבינו את עגמת הנפש (והכאב הכספי הכרוח בכך).

אתם נועלים עם מנעול דיסק? מצויין. צרפו למנעול מיתר או כבל קפיצי שאותו אתם מחברים לידית ימין, למצערת הגז. ככה, גם אם בחורה מהממת תטריד אתכם בזמן שאתם עומדים לצאת לדרך ותבקש, תתחנן שתתנו לה את המספר שלכם – גם אז לא תשכחו להסיר את מנעול הדיסק.

משהו כזה:

לנסוע עם מפתח המחובר למחזיק מפתחות או שלל מפתחות אחרים

המפתח של האופנוע שלכם צריך להיות בדד. כמו זוהר ארגוב בשירו המפורסם. למה?

משתי סיבות: האחת, המשקל המשולב של המפתח + מחזיק מפתחות + מאה אלף מפתחות אחרים המחוברים לטבעת, וכל זה נמצא בתוך הסוויץ' של ההתנעה, כל זה יוצר עומס על הסוויץ' בעת הרכיבה. המפתחות האלה אולי לא יגרמו לשום נזק היום, אבל ככל שהקילומטרים מצטברים, ככל שהאופנוע ותיק יותר, כך הנזק המצטבר הולך וגדל, עד לנקודה שבה אולי הסוויץ' לא יעבוד יותר (או חשמלית, או מכאנית). חבל.

שנית, הזעזועים, הרעידות, התנועה כתוצאה מהרוחות בזמן נסיעה – כל אלה גורמים לשפשופים מתמשכים באזור הסוויץ', צוואר ההיגוי ומיכל הדלק. חבל, תשמרו על הבייבי שלכם. זה לא פח. רוצים פח? סעו ברכב.

הערה: למרות האמור לעיל, מומלץ לחבר את המפתח לטבעת אחת, ולטבעת לחבר איזה סוג של חתיכת עור רכה, פלסטיק רך או עצם רך אחר שיעזור לכם לא להפיל את המפתח כשאתם מוציאים אותו מהסוויץ' (אבל מצד שני לא יגרום לשריטות או שפשופים באזור הסוויץ'), או כשאתם מכניסים ושוכחים (אולי) בחור של מנעול הארגז או מנעול המושב. זה גם עוזר בחורף כשהידיים יחסית קרות ואולי מאובנות מהקור.

משהו כזה (לא האמצעי, שני אלה בצדדים):

לא לאפס מד מרחק עם התדלוק

"כמה ק"מ אתה עושה על טנק מלא?"

"לא יודע, אני נוסע עד שנורת הדלק נדלקת"

מכל ההתעקשויות המופיעות בדף זה – זו המטופשת ביותר. כאילו שהיא עולה כסף או מאמצים פיזיים או נפשיים מהרוכב. מה זו ההתעקשות המטומטמת הזו?

קניתם אופנוע חדש? משומש? מזל טוב. יש לכם מד דלק בלוח השעונים? יופי, זה נוח, אבל זה לא רלוונטי. עכשיו אתם מתדלקים את המיכל במלואו, ולפני שאתם יוצאים לדרך אתם לוחצים על מתג איפוס מד המרחק הזמני (מה שמכונה Trip A או B, ויש אותם לכל אופנוע, כמעט). עכשיו מד המרחק מראה 0. יוצאים לדרך, והקילומטרים מצטברים.

הגעתם לנורת הדלק הרזרבי? תציצו במד המרחק. כמה כתוב שם? 200 ק"מ? 300? 600? יופי. זה מה שהאופנוע שלכם יודע לנסוע על הדלק שנמצא במיכל, מבלי להיכנס לרזרבי (שתכלס, בימינו, הוא רק עוד 2-3 ליטרים שנמצאים בתחתית המיכל, וזה לא דורש לפתוח ברז מיוחד כמו פעם).

עכשיו תחזרו על התהליך שוב ושוב ושוב. ושוב. תמיד.

למה? כי ככה אתם (קודם כל) יודעים מהו הטווח שאתם יכולים להוציא ממיכל דלק מלא. שנית, אתם יודעים איפה אתם נמצאים בתוך הטווח הזה, ואם אתם צריכים לצאת עכשיו מאשדוד לכיוון טבריה דרך כביש 6, אתם יודעים שאתם חייבים (או לא חייבים) לתדלק לפני שאתם נכנסים לכביש 6 ואין לכם שם שום תחנה למשך הרבה מאוד ק"מ. שלישית, ככה אתם יודעים להכיר את האופנוע שלכם, ואתם לא מופתעים מתצרוכת גבוהה או נמוכה, אתם לא נתקעים בדרך בלי דלק, ואתם לא צריכים לסמוך על מד דלק שהוא לעיתים אופטימי בצורה מוגזמת.

לא לתדלק מיכל מלא בכל פעם

למה? אתם הבלונדינית מהבדיחה, זו שלא אכפת לה ממחירי הדלק שעולים כיוון שהיא מתדלקת תמיד ב- 100 ש"ח?

מה יוצא לכם מזה שאתם ממלאים רק חצי טנק? חוסכים בכסף? הרי זה מטופש, מה שלא תתדלקו היום ממילא תצטרכו לתדלק מחר.

זה אולי לא פרקטי לכולם, אבל אם יש לכם תחנת דלק ליד הבית ואם אתם נוהגים לרכוב עשרות ק"מ מדי יום, ההרגל הכי טוב יהיה לתדלק תמיד כשאתם מגיעים הביתה. כל יום. כך לא משנה מתי אתם יוצאים, תמיד יהיה לכם מיכל מלא עם טווח מלא.

הערה: יש כאלה שטוענים, בצדק, שלא טוב לצרוך את שארית הדלק שנמצאת בתחתית המיכל. יש שם לכלוך שהצטבר לאורך הקילומטרים. תכלס, תדלוק מלא של המיכל תערבל את הדלק כך שתמיד המיכל יכיל דלק "רענן". אבל בכל מקרה, רצוי לא להגיע למצב שבו אתם צורכים שוב ושוב את הדלק ה"נמוך". אתם לא חוסכים בזה כלום, ממילא תצטרכו לתדלק מחר, אז למה סתם להגביר את הסיכון למערכת הדלק שלכם? (במיוחד כשמדובר באופנוע ישן יחסית).

יש לכם עוד טיפים? תכתבו אותם בתגובות.

(כל התמונות כאן פרט לזו של המפתחות – מהאינטרנט. זו של המפתחות – תודה לאלי!)