רוכבים חמושים – אופציות לנשיאת נשק בעת רכיבה על אופנוע

אני נתקל בשאלה הזו לא מעט בכל מיני קבוצות, ומכיוון שלא מצאתי מקום אחד שבו אפשר למצוא את כל האפשרויות – אמרתי יאללה, נעבוד בשבילכם. אז הנה, קחו דף שמרכז את (כמעט) כל האפשרויות לנשיאת נשק בעת רכיבה על אופנוע.

יש מספר שיטות לנשיאת אקדח בעת רכיבה על אופנוע. חלקן טובות יותר, חלקן פחות. חלקן מוסלקות יותר וחלקן פחות. חלקן מאפשרות נגישות מהירה יותר, וחלקן פחות. מצאו את זו שהכי מתאימה לכם.

חשוב מאוד: כל הוראות הבטיחות שאתם מכירים לגבי שימוש בנשק חם תופסות גם כאן. אני לא בא ללמד אתכם איך להתנהל עם הנשק, זה עניין שלכם עם עצמכם. אבל בכל מקרה – הקפידו על הוראות הבטיחות והתייחסו לכל נשק כאל נשק דרוך. בנוסף זכרו – נשק לא יוצא מהנרתיק ללא סיבה, וכדאי שהיא תהיה סיבה טובה. הרגולטור שש ושמח לשלול לכל אחד ואחת מאיתנו את הרישיון על כל פיפס, אל תהיו טפשים ואל תכניסו את עצמכם למצב שרק יסבך אתכם.

אגב, אם עוד לא קראתם – כדאי מאוד להתייחס לשאלות חשובות בהקשר לרכיבה חמושה, נקודות חשובות שצריך לתת עליהן את הדעת.

כל היתרונות והחסרונות הרשומים מטה מתייחסים בעיקר לשימושיות של אותה שיטת נשיאה בהקשר של רכיבה על אופנוע. מה שטוב להליכה ברגל לא בהכרח יתאים לרכיבה על אופנוע – ולהיפך. בכל מקום שחיוויתי את דעתי האישית – ציינתי זאת בבירור. כל הכתוב מטה נועד להגברת המודעות שלכם. תקראו, תחליטו מה הכי טוב לכם, ותתאמנו בהתאם.

יאללה נתחיל:

נרתיק פנימי – נשיאה בשעה 3 או 4 לימניים או שעה 9 או 8 לשמאליים

מדובר בנרתיק פנימי בתוך החגורה (מה שמכונה Inside-the-waistband או IWB בקיצור) המתחבר אליה במיקום הסטנדרטי, בין החגורה והמכנס לבין גוף הרוכב. אין ספק שזו השיטה הכי קלה ופשוטה, במיוחד למי שעולה ויורד מהאופנוע הרבה פעמים במהלך הנסיעה ועובר ממצב רכיבה למצב הליכה וחוזר חלילה.

אפשר לשאת את הנרתיק הפנימי בשעה 3 (או 9 לשמאליים), וגם להעביר אותו מעט אחורה לשעה 4 (או 8 לשמאליים).

מקור לתמונה

לשיטת נשיאה זו יש מספר יתרונות וחסרונות.

יתרונות:

• החנויות והאתרים מלאים בנרתיקים פנימיים, המגוון עצום, המחירים לא יקרים, וקל ונוח להשתמש בהם. יש כאלה מעור, יש מפלסטיק (קיידקס), יש היברידיים, יש עם נעילה או בלי, יש אפילו כמה רמות נעילה.
• יחסית קל מאוד להסליק את האקדח מתחת לחולצה או מתחת למעיל.
• קל מאוד לעבור בין סיטואציה של רכיבה להליכה או כל שימוש אחר, ואין צורך להחליף צורת נשיאה או נרתיקים כשיורדים מהאופנוע. הכלי נמצא בנרתיק, קבוע, והוא עליכם, ואין צורך לחשוב פעמיים.
• תלוי בנרתיק – יתכן שיאפשר נשיאת מחסנית נוספת.

חסרונות:

• ממקם את הנשק באזור עצמות האגן. עלול להיות בעייתי במקרה תאונה, בה קיימת סכנה משמעותית לשבר או ריסוק של עצמות האגן/מפרק ירך, תלוי בקינמטיקה שלה.
• שליפה תדרוש לרוב הרמת מעיל או חולצה ביד אחת כדי לחשוף את הנשק, ואז שליפה ביד השניה. לגבי דריכה ותפעול – כאן כל אחד והשיקולים שלו.
• ככל שהאקדח גדול (ארוך) יותר, כך פחות נוח להכיל את כל אורכו בתוך המכנסיים במיוחד כשתנוחת הרכיבה שפופה קדימה. אפשר לפתור את זה על ידי שימוש בנרתיק שמציב את האקדח גבוה יותר בתוך החגורה, או להשתמש באקדח שהוא בקטגוריית הקומפקט או סאב-קומפקט.
• אמנם יש נרתיקים פנימיים שיש להם איבטוח ברמה כזו או אחרת לנשק עצמו, אבל הם פחות נפוצים מנרתיקים חיצוניים עם נעילה. אם נעילה היא חשובה לכם – חפשו נרתיק פנימי שיש לו נעילה או עברו לנרתיק חיצוני עם נעילה.
• ההסלקה עלולה להיפגע עם תנועות הגוף, רוח שמסיטה את המעיל או הלבוש העליון.
• לוודא שהנרתיק מחובר בצורה מאובטחת לחגורה, אחרת יהיה אפשר לשלוף את כולו החוצה כולל הנשק במשיכה חזקה.
• נשיאה פנימית עלולה לאורך זמן לקרוע את החולצה או את המכנס בנקודת המגע עם קצה הקנה או עם הכוונת.
• נשיאה פנימית – במיוחד בחום של הקיץ המהביל הישראלי – חושפת את המתכת של האקדח ללחות, הזעה, מליחות ועוד. דורשת ניקוי תכוף יותר.

לדעתי האישית – בעיני זהו פתרון שעושה שילוב מצויין בין נשיאה יומיומית מוסלקת טובה מצד אחד, שימושיות טובה מצד שני, ונוחות נשיאה מצד שלישי כשאלטרנטיבה אחרת היא שימוש בנרתיק חיצוני לאותה מטרה.

נרתיק פנימי – נשיאת אפנדיקס

שיטה זו היא המשך ישיר של שימוש בנרתיק פנימי, אבל עם וריאציה הנקראת נשיאת אפנדיקס (נקרא גם Appendix Inside the Waistband או AIWB), בה הנרתיק נמצא מקדימה באזור השעה 1 או 2 לימניים (10 או 11 לשמאליים), או אפילו ממש מקדימה בשעה 12.

לרוב, לנשיאה זו משתמשים בנרתיק יעודי למטרה זו, אבל יש נרתיקים רב-שימושיים שאפשר למקם אותם גם בצד וגם באפנדיקס, כך שניתן להחליף בין השיטות בהתאם לסיטואציה.

מקור לתמונה

יתרונות:

• יש מגוון נרתיקים רב.
• מאפשרת הסלקה מעולה.
• הנשק נמצא בחזית שלך, אתה מודע אליו ויכול להדוף כל ניסיון לחטיפה של הנשק בצורה טובה יותר מאשר מהצד או מאחור.
• הנשק מוחזק בלחץ בין החגורה לבין גוף הרוכב, ולכן סיכוי קטן יותר להשתחרר סתם ככה ממקומו.
• מעולה לשימוש יומיומי.

חסרונות:

• בעיקר בהקשר לרכיבה על אופנוע – ככל שהאקדח גדול יותר ותנוחת הרכיבה שפופה יותר, או לאנשים עם כרס – כך נשיאה באפנדיקס עלולה להיות לא נוחה עד כדי לא שימושית בעת רכיבה על אופנוע.
• בנוסף, בעוד שבעת הליכה רגילה אין שום בעיה, נשיאת אפנדיקס על אופנוע תהיה יותר בעייתית לשליפה מאשר נשיאה "מסורתית" בשעה 3/9, ולכן נאבד מזמן תגובה (בוודאי ככל שתנוחת הרכיבה שפופה יותר). בכל מקרה – נשיאה כזו על אופנוע דורשת אימון לשליפה יעילה.
• נשיאת אפנדיקס שורטת את מיכל הדלק של האופנוע. תשים כמה מדבקות שתרצה, שים את המעיל מעל – לא יעזור כלום. אם תנוחת הרכיבה שלך על האופנוע שפופה – בסופו של דבר יווצרו שריטות בגלל המגע בין קת האקדח לבין מיכל הדלק.
• ממקם את הנשק קרוב מאוד לאזורים "בעייתיים", ובעת נפילה עלולה להיווצר פציעה לא נעימה – לאו דווקא מפליטה אלא מעצם החבטה של האקדח באזורים הקדמיים של הבטן התחתונה והמפשעה.

נרתיק חיצוני

דומה קונספטואלית לנשיאה פנימית, אלא שכאן מדובר בנרתיק חיצוני המחובר מחוץ לחגורה (מה שמכונה Outside-the-waistband או OWB בקיצור) המתחבר אליה במיקום הסטנדרטי, כמו בנשיאה עם נרתיק פנימי. גם שיטת נשיאה זו קלה ופשוטה, במיוחד למי שעולה ויורד מהאופנוע הרבה פעמים במהלך הנסיעה ועובר ממצב רכיבה למצב הליכה וחוזר חלילה.

אפשר לחבר את הנרתיק החיצוני לחגורה בשעה 3 (או 9 לשמאליים), או להעביר אותו מעט אחורה לשעה 4 (או 8 לשמאליים). יש נרתיקים שמאפשרים חיבור נמוך או גבוה לחגורה, בהתאם לצורך. יש גם נרתיקים שמאפשרים סיבוב על ציר, כך שהם "שוכבים" יותר או פחות ביחס לקו החגורה. יש נרתיקים שמכילים בהם אלמנט של נעילה בכמה רמות, וגם חיבור לאיבטוח חיצוני. יש נרתיקים שמתחברים באמצעות לולאות לחגורה, ויש כאלה שיש להם מעין "לשון" גדולה שנכנסת לתוך המכנס.

לשיטת נשיאה זו פחות או יותר אותם יתרונות וחסרונות כמו בשימוש בנרתיק פנימי, אלא שכאן צריך לתת את הדעת לשיקולים נוספים.

מקור לתמונה

יתרונות:

• מגוון עצום, המחירים לא יקרים, וקל ונוח להשתמש בהם. יש כאלה מעור, יש מפלסטיק (קיידקס), יש כאלה עם כמה רמות נעילה (או בלי), יש כאלה בעלי גובה משתנה בהתאם לצורך (נמוך או גבוה יחסית לחגורה), ויש כאלה בזוויות נשיאה שונות ממאונך לגמרי ועד מאוזן לגמרי.
• לרוב הנרתיקים החיצוניים יש מנגנון נעילה בכמה רמות. בחרו את זה שמתאים לכם.
• שליפת הנשק דורשת יד אחת (אלא אם מעורב פה מנגנון נעילה הדורש שימוש בשתי ידיים). לגבי דריכה ותפעול – כאן כל אחד והשיקולים שלו.
• הנשק פחות חשוף לזיעת גוף בעת רכיבה, אם כי יותר חשוף לאלמנטים של מזג אוויר.
• קל מאוד לעבור בין סיטואציה של רכיבה להליכה או כל שימוש אחר, ואין צורך להחליף צורת נשיאה או נרתיקים כשיורדים מהאופנוע. הכלי נמצא בנרתיק, קבוע, והוא עליכם, ואין צורך לחשוב פעמיים.
• תלוי בנרתיק – יתכן שיאפשר נשיאת מחסנית נוספת.

חסרונות:

• ההסלקה עלולה להיפגע עם תנועות הגוף, רוח שמסיטה את המעיל או הלבוש העליון, בוודאי יותר בעייתית מנשיאה פנימית – אלא אם אתה רוכב עם מעיל בגזרה ארוכה במיוחד.
• בהקשר של אופנוע – ככל שהנרתיק החיצוני יהיה יותר אחורה על הגוף, כך השימושיות שלו נפגמת וכך גדל הסיכון לשרוט את האופנוע או לקרוע את המושב (בהתאם לזווית שלו ביחס לחגורה ולמיקומו לעומת האופנוע, בתלות בגודל הכלי ובזווית שלו על הגוף).
• לוודא שהנרתיק מחובר באמצעות לולאות או בצורה מאובטחת לחגורה (לשון עם פינים שתופסים את החגורה ולא רק את המכנס), אחרת יהיה אפשר לשלוף את כולו החוצה כולל הנשק במשיכה חזקה.
• ממקם את הנשק באזור עצמות האגן ומפרק הירך. עלול להיות בעייתי במקרה תאונה, בה קיימת סכנה משמעותית לשבר או ריסוק של עצמות האגן/מפרק ירך, תלוי בקינמטיקה שלה.
• בנוסף, בעת תאונה חס וחלילה הנשק עלול להתנתק מהנרתיק ולעוף לתעלה, ואם הרוכב נפגע ולא יכול לקום ממקומו או לא מודע לכך – הנשק עלול להיגנב על ידי גורמים עבריינים או עוינים שרואים את הנרתיק ויודעים שהיה שם משהו.

לדעתי האישית, זהו פתרון נוסף שעושה שילוב לא רע בין נשיאה יומיומית ושימושיות טובה מצד שני (אם כי אנחנו פוגעים ביכולת ההסלקה, למרות שהיא עדיין אפשרית חלקית לפחות), ונוחות נשיאה מצד שני, כשאלטרנטיבה אחרת היא שימוש בנרתיק פנימי לאותה מטרה. אם רוצים נשיאה עוד יותר "נוחה" לשימוש באופנוע – נעבור לנרתיק חיצוני נמוך (ראו אייטם הבא) ואם אנחנו לא רוצים שהוא יהיה על הגוף שלנו – נעבור לשימוש בפאוץ' בהצלב על הגוף (ראו בהמשך).

נרתיק חיצוני נמוך

וריאציה של נרתיק חיצוני, אבל כזה ה"רוכב" נמוך יותר מעט מתחת לקו החגורה (מה שמכונה Low Ride OWB). גם שיטת נשיאה זו קלה ופשוטה, במיוחד למי שעולה ויורד מהאופנוע הרבה פעמים במהלך הנסיעה ועובר ממצב רכיבה למצב הליכה וחוזר חלילה. אפשר להסתכל עליו כמעין "נרתיק ירך גבוה".

מקור לתמונה

יתרונות:

• נוח מאוד לשימוש לרוכבי אופנועים.
• כמעט ואין קשר לתנוחת הרכיבה על האופנוע, האקדח נגיש וזמין בכל עת, יכולת שליפה מעולה בעת אירוע.
• לחלק מהנרתיקים יש אפשרות לעיגון/חיבור/קיבוע נוסף באמצעות רצועה סביב החלק העליון של הירך, מה שמקבע היטב את הנרתיק והכלי אל הגוף.
• שליפת הנשק דורשת יד אחת (אלא אם מעורב פה מנגנון נעילה הדורש שימוש בשתי ידיים). לגבי דריכה ותפעול – כאן כל אחד והשיקולים שלו.
• הנשק פחות חשוף לזיעת גוף בעת רכיבה, אם כי יותר חשוף לאלמנטים של מזג אוויר.
• קל מאוד לעבור בין סיטואציה של רכיבה להליכה או כל שימוש אחר, ואין צורך להחליף צורת נשיאה או נרתיקים כשיורדים מהאופנוע. הכלי נמצא בנרתיק, קבוע, והוא עליכם, ואין צורך לחשוב פעמיים.
• לא יפגע באופנוע או בבגדים.
• תלוי בנרתיק – יתכן שיאפשר נשיאת מחסנית נוספת.

חסרונות:

• הסלקה איננה אפשרית בכלל – הנרתיק עם האקדח חיצוני וחשוף לגמרי – גם מסמן את הרוכב כמטרה ברורה יותר למפגע הפוטנציאלי שירצה לנטרל אדם חמוש, גם מהווים מטרה קלה יותר לניסיון חטיפת הנשק אפילו ברמזור או תוך כדי נסיעה בפקק.
• תחושת "קאובוי" שלא תמיד מתחברת עם הסיטואציה.
• ממקם את הנשק באזור עצמות האגן ומפרק הירך. עלול להיות בעייתי במקרה תאונה, בה קיימת סכנה משמעותית לשבר או ריסוק של עצמות האגן/מפרק ירך, תלוי בקינמטיקה שלה.
• בעת תאונה חס וחלילה הנשק עלול להתנתק מהנרתיק ולעוף לתעלה, ואם הרוכב נפגע ולא יכול לקום ממקומו או לא מודע לכך – הנשק עלול להיגנב על ידי גורמים עבריינים או עוינים שרואים את הנרתיק ויודעים שהיה שם משהו.

לדעתי האישית, גם זהו פתרון שעושה שילוב לא רע בין שימושיות טובה מצד אחד נוחות נשיאה מצד שני, ואם אנחנו לא רוצים שהוא יהיה על הגוף שלנו – נעבור לשימוש בפאוץ' בהצלב על הגוף (ראו בהמשך). עם זאת, אנחנו מאבדים את יכולת הסלקה לחלוטין.

נרתיק ירך

ככל שהנרתיק יורד נמוך יותר מקו החגורה הוא בעצם הופך להיות נרתיק ירך, כשהעיגון מתבצע בעיקר לירך, עם קיבוע של שתי רצועות וחיבור לחגורה מלמעלה. נרתיקים אלה שימושיים מאוד אצל כוחות הבטחון – שצריכים זמן תגובה מיידי תוך כדי רכיבה. אבל לא רק – גם מי שנוסע נסיעות יום-יומיות ארוכות מאוד וכמעט לא יורד מהאופנוע יכול לשקול שימוש בשיטת נשיאת נשק זו.

נרתיקי ירך מתחברים לחגורה בחלקם העליון וסביב הירך ברצועות איבטוח נוספות. יש כאלה גבוהים יותר (קרובים לקו החגורה) ויש כאלה נמוכים יותר. יש כאלה שעשויים מבד, יש כאלה מקיידקס ויש גם כאלה מעור או חומרים משולבים. בגלל מיקום הנרתיק והיעדר ההסלקה – חשוב מאוד לבחור את הנרתיק שהכי מתאים לכם, אחד שיודע לאבטח את הנשק במקומו ברמה הנדרשת. בנוסף – חשוב לוודא שאבזם הסגירה שעשוי ברובם של המוצרים מפלסטיק יהיה איכותי ובעל סגירה מסיבית שלא ייפתח בטעות, בגלל נגיעה מקרית, ושלא יישבר עם המכה הראשונה.

מקור לתמונה

יתרונות:

• קודם כל בראש ובראשונה – שליפה ושימוש מהיר יותר וזמינות טובה מאוד של הנשק באירוע שמחייב תגובה מיידית.
• שליפת הנשק דורשת יד אחת, או שתי פעולות (פתיחת איבטוח ואז שליפה). לגבי דריכה ותפעול – כאן כל אחד והשיקולים שלו.
• מרחיק את הנשק מאזור האגן.
• כמעט ואין קשר לתנוחת הרכיבה על האופנוע, האקדח נגיש וזמין בכל עת.
• לא יפגע באופנוע או בבגדים.
• תלוי בנרתיק – יתכן שיאפשר נשיאת מחסנית נוספת.

חסרונות:

• אולי החיסרון המשמעותי ביותר של שיטה זו – הסלקה איננה אפשרית בכלל – הנרתיק עם האקדח חיצוני וחשוף לגמרי – גם מסמן את הרוכב כמטרה ברורה יותר למפגע הפוטנציאלי שירצה לנטרל אדם חמוש, גם מהווים מטרה קלה יותר לניסיון חטיפת הנשק אפילו ברמזור או תוך כדי נסיעה בפקק.
• פחות נוח כשעוברים ממצב רכיבה להליכה רגלית או לשהייה במקום עבודה כזה או אחר, מה שאולי יחייב הסרה של הנרתיק והעברה לנרתיק אחר – כל זה מסרבל את העניין.
• תחושת "קאובוי" שלא תמיד מתחברת עם הסיטואציה.
• לא נוח בריצה, אם לוקחים תרחיש כזה בחשבון.
• ממקם את הנשק באזור עצם הירך. עלול להיות בעייתי במקרה תאונה וקיימת סכנה משמעותית לשבר או ריסוק של עצם הירך, תלוי קינמטיקה שלה.
• בעת תאונה חס וחלילה הנשק עלול להתנתק מהנרתיק ולעוף לתעלה, ואם הרוכב נפגע ולא יכול לקום ממקומו או לא מודע לכך – הנשק עלול להיגנב על ידי גורמים עבריינים או עוינים שרואים את הנרתיק ויודעים שהיה שם משהו.

בעיני זהו פתרון טוב למי שחייב לרכוב באופן חמוש ומוצא את עצמו גומא מאות ק"מ מדי יום מבלי לרדת מהכלי, חשובה לו הנוחות וגם יכולת התפעול המהיר, אבל מצד שני פחות קריטית לו ההסלקה. כמובן שאם הסלקה היא חובה – נשיאה זו איננה אפשרית.

נרתיק כתף

קלינט איסטווד והבלשים בסרטי הוליווד מאוד אוהבים את שיטת הנשיאה הזו… שימוש בנרתיק כתף מחייב אותך לציוד שהוא קצת יותר נדיר במחוזותינו ולא הרבה יותר נוח אלא אם כן אתה ממש ממש רגיל לזה. בשיטת נשיאה זו הנרתיק צריך להיות מוסלק מתחת למעיל – כי הרי זו הייתה מטרתו המקורית של נרתיק הכתף. לא בטוח שזה מתאים לכל אחד – בטח לא בחום הישראלי.

יתרונות:

• היתרון המשמעותי ביותר של שיטה זו הוא הסלקה אולטימטיבית, אף אחד לא יודע שיש לך נשק.
• מרחיק את הנשק מאזור האגן או עצמות הירך.
• אם האקדח קטן יחסית, נרתיק כתף טוב יגרום לכך שכמעט ולא תרגישו בנוכחותו אחרי שתתרגלו לעניין.
• מאפשר נשיאה של מחסנית נוספת בפונדה ייעודית לרוב בצד הנגדי לנשק.
• במקרה תאונה חס וחלילה – סבירות נמוכה מאוד לכך שהנשק יעוף ממקומו אם אתה לובש מעיל מעליו. עד שלא פותחים לך את המעיל – לא יודעים שאתה חמוש.

חסרונות:

• אולי החסרון המשמעותי ביותר לשיטה זו בהקשר לרכיבה על אופנוע – זמן תגובה איטי בעת רכיבה על אופנוע (ויחסית לשיטות הקודמות – גם כהולך רגל – אלא אם אתה ממש מיומן).
• מחייב שימוש בשתי ידיים כדי לשלוף את הנשק – אחת פותחת את המעיל, השניה שולפת. לגבי דריכה ותפעול – כאן כל אחד והשיקולים שלו.
• מחייב מעיל רכיבה שיש לו מקום פנוי לאקדח, וככל שהכלי גדול יותר כך צריך עוד מקום.
• דורש ציוד שהוא פחות אופייני לארצנו, פחות זמין בחנויות ובאתרים.
• פחות מתאים לישראל בעיקר בגלל אלמנט החום אבל גם מסיבות של הבדלים תרבותיים.
• תחושת "קלינט איסטווד" שלא תמיד מתחברת עם הסיטואציה.
• עלול להתנגש פונקציונלית עם ווסט מתנפח.
• ממקם את הנשק באזור בית החזה והצלעות.

כיס פנימי במעיל

מדובר במעיל או ווסט שאותו לובשים על הגוף, ובתוכו יש מעין כיס או סוג של תא שלא תמיד מיועד לנשיאת נשק אבל שמאפשר להכניס לתוכו אקדח. בחו"ל קוראים לזה German Carry או Outlaw Pockets. שיטה זו פחות נפוצה בארץ ויש לה מספר חסרונות מהותיים.

יתרונות:

• היתרון המשמעותי ביותר של שיטה זו הוא הסלקה אולטימטיבית, אף אחד לא יודע שיש לך נשק.
• מתאים אם אתה חייל ב… נו הבנתם.
• אפשר אולי לשאת מחסנית נוספת בכיס בצד השני.
• מרחיק את הנשק מעצמות האגן/ירך.

חסרונות:

• צריך לוודא שהכיס במעיל מתאים בגודלו לשאת את האקדח.
• ככל שהאקדח גדול וכבד יותר, כך יראו את זה מבחוץ שיש לך שם משקולת…
• אין נעילה, אין איבטוח, ואין מנגנון בטיחות שמונע מההדק להילחץ בטעות (וכנ"ל לגבי ניצרה או פטיש חיצוני אם יש לכם כאלה באקדח שלכם).
• מחייב שימוש בשתי ידיים כדי לשלוף את הנשק – אחת פותחת את המעיל, השניה שולפת מהכיס הפנימי. לגבי דריכה ותפעול – כאן כל אחד והשיקולים שלו.
• לרוב לא מדובר בנרתיק ייעודי לאקדח, ולכן הנשק עלול לזוז ממקומו ואולי אפילו לעוף במידה והכיס פתוח.
• החזרת הנשק לכיס עשוייה להיות בעייתית אם לא עושים את זה בעמידה.
• לא מתאים למעבר בין מצבים, כשאתה מפסיק להיות רוכב אופנוע מה תעשה עם המעיל שעליך? ומה תעשה עם הכלי שבכיס?
• תחושת עבריין צעצוע.
• עלול להתנגש פונקציונלית עם ווסט מתנפח.
• ממקם את הנשק באזור בית החזה והצלעות.
• בעת תאונה חס וחלילה אין משהו ייעודי שמחזיק את הנשק במקומו, ולכן הוא עלול לעוף לתעלה, ואם הרוכב נפגע ולא יכול לקום ממקומו או לא מודע לכך – הנשק עלול להיגנב על ידי גורמים עבריינים או עוינים, מה גם שכוחות ההצלה כלל לא ידעו שהרוכב היה חמוש.

פאוץ' חיצוני יעודי בהצלב על הגוף

מדובר בפאוץ' שיועד למטרת נשיאת נשק ולנשיאה בהצלב בחלקו הקדמי או האחורי של פלג גוף עליון. ישנם מאות רבות של סוגי פאוצ'ים, חלקם טובים יותר חלקם פחות והמחירים לא יקרים יחסית. אפשר להשתמש בפאוץ' ייעודי לנשיאת נשק, ויש גם פאוצ'ים המיועדים לשליפה מהירה ביד אחת, הכל לפי הצורך. אבל אפשר להשתמש גם בפאוצ'ים שלא יועדו לנשיאת נשק, במידה ויש בהם מקום, ותוך התאמה של נרתיק פנימי לאחד מהתאים של הפאוץ'.

לאיכות יש תפקיד חשוב במשחק. עדיף ללכת על מוצר איכותי ולא על זבל סיני, מוצר מוקפד שעשוי מבד איכותי עמיד בפני שפשופים, רוכסנים איכותיים שמונעים פתיחה מזדמנת של הפאוץ'. בנוסף – חשוב לוודא שאבזם הסגירה (שעשוי ברובם של המוצרים מפלסטיק) יהיה איכותי ובעל סגירה מסיבית שלא ייפתח בטעות, בגלל נגיעה מקרית, ושלא יישבר עם המכה הראשונה.

מקור לתמונה

יתרונות:

• אחד היתרונות המשמעותיים של שיטה זו הוא הסלקה כמעט מושלמת של הכלי (בתנאי שלא כתוב לכם עליו שזה מוצר "טקטי" או איזה חירטוט אחר…)
• בנוסף, אם נושאים אותו בהצלב על הגוף – מניעה כמעט מוחלטת של סיכוני חטיפה.
• קיים מגוון עצום של פאוצ'ים במחירים נגישים מאוד.
• קל מאוד לעבור בין סיטואציה של רכיבה להליכה או כל שימוש אחר, ואין צורך להחליף צורת נשיאה או נרתיקים כשיורדים מהאופנוע. הכלי נמצא תמיד בפאוץ' עליכם בהצלב, ואין צורך לחשוב פעמיים.
• אפשר לשאת גם ציוד אישי או מחסניות ספייר – הכל תלוי בגודל של המוצר.
• בעת תאונה חס וחלילה סביר להניח שהפאוץ' עדיין ישאר צמוד לגוף, אם כי בעת החבטה מן הסתם יתכן שאזור כזה או אחר יחטוף מכה.
• טוב לרכיבה מנהלתית לעבודה או לפגישות אצל לקוחות אליהם צריך להגיע בלבוש יותר ייצוגי, והפאוץ' תמיד עליך.

חסרונות:

• זמן שליפה מעט יותר ארוך מנשיאה בנרתיק בחגורה, אבל טוב יותר ככל שמתאמנים וככל שהפאוץ' תומך בשליפה מהירה.
• מחייב שימוש בשתי ידיים כדי לשלוף את הנשק – אחת פותחת את הפאוץ', השניה לשליפה. לגבי דריכה ותפעול – כאן כל אחד והשיקולים שלו.
• לרוב – אלא אם זה מובנה במוצר – אין מנגנון שמונע פתיחה במשיכה של הפאוץ'. בנוסף – במיוחד כשמדובר בזבל סיני – הרוכסן שסוגר אותו עלול להיות חלש מלכתחילה או להיחלש עם הזמן, ואז הוא עלול להיפתח מהרוח בעת נסיעה מהירה על האופנוע.
• לרוב – אלא אם זה מובנה במוצר – אין נעילה, אין איבטוח, ואין מנגנון בטיחות שמונע מההדק להילחץ בטעות (וכנ"ל לגבי ניצרה או פטיש חיצוני אם יש לכם כאלה באקדח שלכם).
• פוטנציאל שכחה של הפאוץ' בשירותים, מסעדה, משרד וכו'.

בעיני זהו הפתרון הטוב ביותר לנשיאת נשק בצורה מוסלקת ומוגנת בעת רכיבה על אופנוע (ובכלל), שומרת על נוחות נשיאה, מגינה על הנשק, ומספקת יכולת תפעול ושימוש רב-גונית, מתאים למעבר בין מצבים ולא דורש היערכות נפרדת לכל סיטואציה.

פאוץ' חיצוני יעודי באזור הירך

מדובר בפאוץ' שיועד למטרת נשיאת נשק. יש כמה סוגי פאוצ'ים כאלה, חלקם טובים יותר חלקם פחות, המחירים שלהם לא בשמיים, וקושרים אותם עם רצועה אחת סביב המותן ורצועה שניה סביב חלקה הפנימי של הירך בצד הרלוונטי שלכם.

הפאוצ'ים האיכותיים יותר עשויים מחומר קורדורה גס שעמיד בפני שפשופים ושומר על צורתו. יש כאלה גבוהים יותר ויש כאלה נמוכים יותר. גם כאן עדיף ללכת על מוצר איכותי ולא על זבל סיני, לחפש מוצר מוקפד שעשוי מבד איכותי עמיד בפני שפשופים, עם רוכסנים איכותיים שימנעו פתיחה מזדמנת של הפאוץ'. בנוסף – חשוב לוודא שאבזם הסגירה (שעשוי ברובם של המוצרים מפלסטיק) יהיה איכותי ובעל סגירה מסיבית שלא ייפתח בטעות, בגלל נגיעה מקרית, ושלא יישבר עם המכה הראשונה.

ניתן כמובן גם להשתמש בסתם פאוץ' רגל לא ייעודי כשבתוכו מצמידים נרתיק סקוץ'/בד המתאים לאקדח.

מקור לתמונה

יתרונות:

• כמו בשיטה שהזכרתי קודם, גם כאן מדובר על הסלקה כמעט מושלמת של הכלי.
• מניעה כמעט מוחלטת של סיכוני חטיפה.
• אם הפאוץ' הוא מתוצרת טובה (ולא זבל סיני) – הוא לא יזוז על הרגל, ישמור על הצורה שלו, ויאפשר תיפעול טוב.
• אפשר לשאת גם ציוד אישי או מחסניות ספייר – הכל תלוי בגודל של המוצר.
• בעת תאונה חס וחלילה סביר להניח שהפאוץ' עדיין ישאר צמוד לרגל, אבל מעצם הצורה של הפאוץ' החבטה תהיה ככל הנראה פחות קשה מאשר בנרתיק ירך פתוח. בוודאי שהסיכון לכך שהנשק יעוף קטן משמעותית מאשר עם נרתיק ירך רגיל.

חסרונות:

• זמן שליפה ארוך יותר מנשיאה בנרתיק ירך חיצוני, אבל טוב יותר ככל שמתאמנים וככל שהפאוץ' תומך בשליפה מהירה.
• שליפת הנשק דורשת יד אחת ושתי פעולות – פתיחת הפאוץ' ולאחר מכן השליפה. לגבי דריכה ותפעול – כאן כל אחד והשיקולים שלו.
• לרוב – אלא אם זה מובנה במוצר – אין נעילה, אין איבטוח, ואין מנגנון בטיחות שמונע מההדק להילחץ בטעות (וכנ"ל לגבי ניצרה או פטיש חיצוני אם יש לכם כאלה באקדח שלכם).
• פחות מתאים להסתובב איתו ברגל אחרי שירדנו מהאופנוע, אם כי בהחלט אפשרי וממשיך לתמוך בהסלקת הנשק. אף אחד לא יודע שאתה חמוש.
• פוטנציאל שכחה של הפאוץ' בשירותים, מסעדה, משרד וכו'.

לדעתי זהו ללא ספק פתרון מעולה לנשיאת נשק בצורה מוסלקת ומאובטחת בעת רכיבה על אופנוע וזאת מבלי להתפשר על נוחות בעת הרכיבה והגנה על האקדח. עם זאת, הוא פחות נוח כשעוברים ממצב רכיבה להליכה או ריצה, וכמובן שהוא פחות נוח לשימושים שבהם צריך להגיע לפגישות עסקיות.

נרתיק רגל/קרסול

זוהי שיטת נשיאה המשמשת אנשי כוחות ביטחון שרוצים להחזיק כלי נוסף, לרוב קטן וקל משקל, ככלי נשק לגיבוי. בחו"ל זו שיטה נפוצה יותר, אבל בישראל – מדינת האקדח הבודד – מעט פחות.

האקדח מקובע לקרסול בחלק הפנימי של הרגל בתוך נרתיק ייעודי שאמור למנוע תזוזה – מה שיגרום לחוסר נוחות בהליכה ובוודאי בריצה – או נפילה.

מקור לתמונה

יתרונות:

• היתרון המשמעותי ביותר של שיטה זו הוא הסלקה טובה מאוד, אף אחד לא יודע שאתה חמוש ושיש לך נשק.
• מרחיק את הנשק מאזור האגן, ירך או בית חזה, וסביר להניח שהנרתיק עדיין ישאר צמוד לקרסול בעת תאונה, תלוי כמובן בקינמטיקה שלה.

חסרונות:

• אולי החסרון המשמעותי ביותר לשיטה זו בהקשר לרכיבה על אופנוע – זמן תגובה איטי בעת רכיבה על אופנוע (ויחסית לשיטות הקודמות – גם כהולך רגל – אלא אם אתה ממש מיומן).
• מחייב שימוש בשתי ידיים כדי לשלוף את הנשק – אחת מרימה את המכנס בחלקו התחתון תוך כדי כריעה או כיפוף הגוף, השניה שולפת. לגבי דריכה ותפעול – כאן כל אחד והשיקולים שלו.
• על אופנוע – בעייתי מאוד לשליפה כשאנחנו על הכלי (גם במצב עמידה) כיוון שאין כל נגישות ליד השניה להרמת המכנס.
• מחייב מכנס שיש לו מקום פנוי לאקדח, וככל שהכלי גדול יותר כך צריך עוד מקום.
• ממקם את הנשק באזור הקרסול. עלול להיות בעייתי במקרה תאונה. אם נחטוף שם מכה חזקה – קיימת סכנה ברורה לריסוק העצמות שם.
• בעייתי כשמדובר באקדחים גדולים וכבדים, לכן שימושי רק בכלים קטנים וקלים.
• דורש ציוד שהוא פחות אופייני לארצנו, פחות זמין בחנויות ובאתרים.
• לא יהיה לך מקום לשאת מחסניות נוספות, וממילא מדובר בכלים קטנים שיש להם קיבולת מחסניות קטנה, מה שאומר שתצטרך למלא את הכיסים או לשאת אותן בדרך אחרת.
• פחות מתאים לישראל בעיקר בגלל אלמנט החום אבל גם מסיבות של הבדלים תרבותיים.

 

רצועת נשיאה אלסטית סביב היקף הגוף

מדובר במעין "חגורות בטן" אלסטיות שיש בהן מקום להכניס את האקדח, מחסנית ספייר אחת או שתיים, ולפעמים גם פריטים נוספים. יש כאלה איכותיות יותר, ויש זבל סיני. תכלס, כל עוד זה מחזיק את עצמו ואת משקל הנשק בעת הליכה או ריצה קלה – זה יעשה את העבודה.

יש כאלה שמתלבשות על היקף הבטן, ויש כאלה גבוהות יותר בהיקף החזה.

יתרונות:

• היתרון המשמעותי ביותר של שיטה זו הוא הסלקה טובה מאוד, אף אחד לא יודע שאתה חמוש ושיש לך נשק.
• במקרה תאונה חס וחלילה – סבירות נמוכה מאוד לכך שהנשק יעוף ממקומו אם אתה לובש מעיל מעליו.
• קל מאוד לעבור בין סיטואציה של רכיבה להליכה או כל שימוש אחר, ואין צורך להחליף צורת נשיאה או נרתיקים כשיורדים מהאופנוע. הכלי נמצא בנרתיק, קבוע, והוא עליכם, ואין צורך לחשוב פעמיים.
• גם בתאונה – עד שלא פותחים לך את המעיל – לא יודעים שאתה חמוש.

חסרונות:

• מחייב שימוש בשתי ידיים כדי לשלוף את הנשק – אחת פותחת את המעיל, השניה לשליפה מכיס החגורה. לגבי דריכה ותפעול – כאן כל אחד והשיקולים שלו. דורש אימון.
• זמן שליפה איטי יותר מאשר שימוש בנרתיק פנימי/חיצוני.
• לרוב – אלא אם זה מובנה במוצר – אין נעילה, אין איבטוח, ואין מנגנון בטיחות שמונע מההדק להילחץ בטעות (וכנ"ל לגבי ניצרה או פטיש חיצוני אם יש לכם כאלה באקדח שלכם).
• פחות מתאים לישראל בעיקר בגלל אלמנט החום.
• עלול להתנגש פונקציונלית עם ווסט מתנפח.
• ממקם את הנשק בסמוך לאזור איברי הבטן, או באזור החזה אם זו רצועה גבוהה. עלול להיות בעייתי במקרה תאונה.

תיק גב

מי שרוצה את הנשק עליו אבל תסריטי הייחוס שלו לא דורשים תפעול מיידי, יכול לעבור לשימוש בתיק גב "אזרחי" לגמרי, חסר כל ייחודיות או סימן מזהה – למשל תיק גב של לפטופ – שבתוכו אנחנו מקבעים נרתיק סקוץ' או בד שתפור לאחד התאים בפנים.

אם הולכים על השיטה הזאת אז חשוב מאוד לזכור שהתיק תמיד חייב להיות על הגב ולא בארגז האופנוע או בתא המטען של הרכב, ובשום פנים אסור להשאיר אותו שם כשיורדים מהאופנוע.

יתרונות:

• היתרון המשמעותי ביותר של נשיאה בתיק גב הוא הסלקה מושלמת של הכלי. אף אחד לא יודע שאתה חמוש.
• בנוסף – מניעה כמעט מוחלטת של סיכוני חטיפת נשק.
• אפשר לאחסן בצמוד גם ציוד אישי וגם מחסניות נוספות.
• טוב לרכיבה מנהלתית לעבודה או לפגישות אצל לקוחות אליהם צריך להגיע בלבוש יותר ייצוגי ואתה לא רוצה להיראות חמוש.
• הרחקה מכל איבר גוף.

חסרונות:

• החיסרון המשמעותי ביותר בעת שימוש בתיק הנמצא על הגב היא שהנגישות אל הנשק לא תהיה טובה בלשון המעטה, ולא נוכל להגיב מהר. מחייב להוריד את התיק מהגב, להעביר אותו קדימה, לפתוח רוכסן בתיק, להושיט יד פנימה ולשלוף. ללא ספק מסורבל יותר מכל השיטות עד כה. דורש אימון מיוחד.
• דורש התקנה/חיבור של נרתיק בתוך התיק, וקיבוע שלו למקום כך שלא יטולטל במהלך הרכיבה. במקרה זה – חשוב שהנרתיק יגיע מנגנון בטיחות שמונע מההדק להילחץ בטעות (וכנ"ל לגבי ניצרה או פטיש חיצוני אם יש לכם כאלה באקדח שלכם).
• לא פחות בעייתי – תיק גב יהיה הדבר הראשון שיורידו ממך בעת תאונה, ולכן יש כאן סיכוי גבוה מאוד לאובדן התיק, גניבה, או השארה בזירת התאונה/אמבולנס/רכב פינוי וכו'.
• צריך להתאים את התיק לנשיאת האקדח כך שהכלי לא ימצא את עצמו זז בלי שליטה בתוך התיק. כך גם לגבי מחסניות וכו'.
• פוטנציאל שכחה גבוה בשירותים, מסעדה, משרד וכו'.

תיק מיכל

שיטה פחות מקובלת בישראל – ובעיני לא כל כך מומלצת – בעיקר בגלל העובדה שהנשק לא נמצא עלינו כל הזמן ובגלל פוטנציאל השיכחה והגניבה – אך אפשרית עבור מי שנוסע עם תיק מיכל רכיבה שמתחבר למיכל הדלק באמצעות מגנטים, רצועות, או שיטה אחרת (במיוחד באופנועי אדוונצ'ר או טורינג).

אני לא ממליץ להשתמש בתיק מיכל כדי לאחסן את האקדח שלכם בעת הרכיבה. יותר מדי סיכונים.

יתרונות:

• הסלקה טובה – אין צל של חשד שיש בפנים נשק.
• קל מאוד לשלוף כאשר עומדים באור אדום או רגע אחרי עצירה.
• אפשר לאחסן בצמוד גם ציוד אישי וגם מחסניות נוספות.
• הנשק מרוחק מאיברי גוף, ובעת תאונה – הנשק לא עלול לפגוע בנו בשום צורה.
• טוב לרכיבה מנהלתית לעבודה או לפגישות אצל לקוחות אליהם צריך להגיע בלבוש יותר ייצוגי, אם כי תצטרך להעביר את הנשק מתיק המיכל לגוף שלך ולא להשאיר אותו שם (אלא אם אתה לוקח את תיק המיכל איתך).

חסרונות:

• אחד החסרונות העיקריים הוא החיבור בין התיק לאופנוע. יש כאלה שמחוברים באמצעות רצועות והם אולי עמידים יותר, אבל אלה המגנטיים או אלה המחוברים באמצעות טבעת עגינה – עלולים לעוף ממקומם בעת תאונה, להיפתח, ותוכנו עלול להתפזר. ואם הרוכב נפגע ולא יכול לקום ממקומו או לא מודע לכך – הנשק עלול להיגנב על ידי גורמים עבריינים או עוינים, מה גם שכוחות ההצלה כלל לא ידעו שהרוכב היה חמוש.
• הרבה פחות נגיש בזמן תנועה, מחייב תרגול לשליפה ודריכה מתיק לא יציב.
• לא מתאים למעבר בין סיטואציות – רכיבה להליכה או לעבודה אחרת, ולכן מחייב נשיאה של נרתיק או אמצעי אחר עליכם. זה פוטנציאל לבלבול או היסח דעת, ואפילו שיכחה על האופנוע.
• דורש התקנה/חיבור של נרתיק בתוך התיק, וקיבוע שלו למקום כך שלא יטולטל במהלך הרכיבה. במקרה זה – חשוב שהנרתיק יגיע מנגנון בטיחות שמונע מההדק להילחץ בטעות (וכנ"ל לגבי ניצרה או פטיש חיצוני אם יש לכם כאלה באקדח שלכם).
• דורש אימון מיוחד, ולא בטוח שזמן התגובה יהיה טוב.

ארגז האופנוע

שיטה שגם היא בעיני כלל לא מומלצת – בעיקר בגלל העובדה שהנשק לא נמצא עלינו כל הזמן ובגלל פוטנציאל השיכחה והגניבה – אך אפשרית עבור מי שנוסע על אופנוע שיש לו ארגז אחורי (במיוחד באופנועי אדוונצ'ר או טורינג). שמים את האקדח בתיק או פאוץ', ואותו מניחים בתוך הארגז של האופנוע.

יש ארגזים ממיליון סוגים, גדלים, מינים וצורות. חלקם נשלפים, רובם ננעלים, אבל בכל מקרה ובכל מצב לא משאירים את הנשק בארגז בדיוק כמו שלא משאירים אותו ברכב נעול!!!

אני לא ממליץ להשתמש בארגז האופנוע כדי לאחסן את האקדח שלכם בעת הרכיבה. יותר מדי סיכונים.

יתרונות:

• הסלקה טובה – אין צל של חשד שיש בפנים נשק.
• קיים מגוון עצום של ארגזי אופנוע בטווח מחירים גדול.
• אפשר לאחסן בתוך התיק גם ציוד אישי וגם מחסניות נוספות.
• הנשק נמצא בתיק בתוך הארגז, מרוחק מאיברי גוף, ובעת תאונה – הנשק לא עלול לפגוע בנו בשום צורה.
• טוב לרכיבה מנהלתית לעבודה או לפגישות אצל לקוחות אליהם צריך להגיע בלבוש יותר ייצוגי, אם כי תצטרך להעביר את הנשק מהארגז לגוף שלך ולא להשאיר אותו שם, אלא אם הוא ממילא נמצא בתוך תיק שנמצא בארגז, והתיק הולך איתך לכל מקום.

חסרונות:

• אחד החסרונות העיקריים – הנשק לא נגיש בכלל בזמן אירוע – מחייב עצירה מלאה של האופנוע, מעבר אחורה לארגז, פתיחה שלו, שליפה של התיק, פישפוש בתוכו, שליפת האקדח.
• ולא פחות חשוב – בעת תאונה הארגז עלול להתנתק מהאופנוע, להיפתח, ותוכנו עלול להתפזר. ואם הרוכב נפגע ולא יכול לקום ממקומו או לא מודע לכך – הנשק עלול להיגנב על ידי גורמים עבריינים או עוינים, מה גם שכוחות ההצלה כלל לא ידעו שהרוכב היה חמוש.
• דורש שינוי במעבר בין מצבים – רכיבה, הליכה, פגישות משרדיות או עבודות אחרות – וזה אומר סיכון להיסח דעת, פוטנציאל שיכחה גבוה באופנוע וגניבה.
• לא תמיד מתאים לכל אופנוע.

בכל מקרה אני מזכיר – לא משאירים את הנשק בארגז!!! יורדים מהאופנוע – לוקחים את התיק מהארגז.

יש לכם עוד? תנו בתגובות.