המשך ההסתבכויות של קצינה בכירה במשטרה שנתפסה בעדות שקר בנושא מצלמות המהירות

אתם כבר יודעים שבמיצו בדרכים אפשר לקרוא את כל מה שצריך לדעת על מערכת המצלמות המכונה א-3 (אותה אני מכסה בהרחבה באתר זה). אז כחלק מהסיקור הזה סיפרתי לכם כבר שחלק גדול מטענות המשטרה בעד המערכת מתבסס על מסכת של שקרים ורמאויות שבוצעו לכאורה על ידי מכון התקנים. בין היתר – בדיקות שאותן היה אמור המכון לערוך למערכת כלל לא התקיימו למרות מיליוני השקלים שהוקצבו לעניין, לאחר מכן התברר שהמומחים שטענו שהם כן התקיימו שיקרו במצח נחושה והמשיכו לשקר בבית המשפט, ואז התברר גם כי המשטרה עצמה ידעה, שתקה, ונצ"מ שרית פיליפסון שהיתה בזמנו מפקדת התביעה המשטרתית אף נקטה בפעולות מנע כדי לגרום לכך שהתובעים המשטרתיים ישקרו בבתי המשפט בכל התיקים בהם הם עוסקים בנושא זה, כל זאת על מנת שמעשה זה לא יתגלה לציבור. נגד חלק מהמעורבים הוגש כתב אישום, אבל יש מעורבים שממשיכים להסתובב חופשי מבלי שייענשו, וזאת למרות שנתפסו בשקרים שלהם בבית המשפט.

ככה זה כשמערכת המשפט שלנו עסוקה בעניינים שהם ברומו של עולם ואמון הציבור בה נמצא בשפל של כל הזמנים. תשקר בבית המשפט – כנראה שלא יעשו לך כלום. אבל אם תזרוק נעל על שופט? אוי ואבוי, זה היישר לקלבוש בלי אפשרות עירעור.

והנה אנחנו לומדים על הסתבכות נוספת של נצ"מ שרית פיליפסון – שכך מסתבר – זו לא פעם ראשונה וגם לא שניה שזה קורה לה:

חקירה חדשה נגד נצ"מ שרית פיליפסון בחשד לקבלת דבר במרמה ודיווחים כוזבים

אם אתם לא עוקבים קחו דקה לתזכורת: במהלך 2018 והלאה התנהל בבית המשפט לתעבורה בעכו קרב איתנים בין עורכי דין עקשנים במיוחד מצד ההגנה בראשותו של עו"ד תומר גונן, לבין תובעים, שוטרים, ואנשי מקצוע ממכון התקנים – והכל במסגרת מאבק באמינות מצלמות הגאטסו שהותקנו על כבישי הארץ. במהלך מאבק משפטי זה שנמשך במשך שנים התבררו תוצאות עגומות השופכות אור על התנהלות מערכות אכיפת החוק במדינת ישראל. במהלך אותו משפט קבע שופט בית משפט לתעבורה בעכו יעקב בכר כי התביעה המשטרתית בפיקודה של נצ"מ שרית פיליפסון ניסתה לטייח ולהסתיר פרטים בנוגע לעדות שמסר העד המרכזי – אילן כרמית שהיה אז המנכ"ל בפועל של מכון התקנים. לפי השופט, התביעה בראשות נצ"מ פיליפסון הסתירה מבית המשפט ומההגנה את ההודעה שמסר העד.

בעקבות חשיפת ההטעיה, הוגשו תלונות לשופט דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות שהמליץ למפכ"ל דאז מוטי כהן להדיח אותה מתפקידה והמליץ ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפתוח נגדה בחקירה פלילית.

נציב התלונות על התביעה: "המשטרה שיקרה בנוגע למהימנות מצלמות המהירות"

ותנחשו מה? למרות שנצ"מ שרית פיליפסון נחקרה חקירה פלילית במח"ש בחשד לשיבוש הליכי משפט – התיק נגדה נסגר על ידי ראש מח"ש קרן בר מנחם ופרקליט המדינה עמית איסמן, שטענו בתגובתם כי "על אף הכשל בהתנהלות הקצינה בכל הנוגע להעברת חומרי חקירה להגנה, לא ניתן לשלול את גרסתה לפיה לא היתה לה כוונה לשבש את הליכי המשפט בהתנהלותה. לצד זאת, החליטה מח"ש להמליץ להעמיד לדין משמעתי את נצ"מ פיליפסון וזאת בשים לב להתנהלותה, אשר אינה הולמת שוטר בכלל, וקצין משטרה בכיר בפרט".

הותר לפרסום: שרית פיליפסון היא קצינת המשטרה החשודה שמסרה דיווחי כזב

לאחר הדחתה מתפקידה הבכיר בתביעה המשטרתית הועברה נצ"מ פיליפסון לתפקיד סגנית מפקד מנהלת הקורונה ב-2021, ולאחר מכן שובצה לאגף "סיף" המשמש לסיכול פשיעה בחברה הערבית.

אז מסתבר שהתנהלות קלוקלת לא נעצרת כשתופסים אותך. לדברי האייטמים שפורסמו בתקשורת, מסתבר שנצ"מ שרית פיליפסון המכובדת נחקרה במחלקה לחקירות שוטרים וזאת בפעם השניה בשנים האחרונות, וזאת בחשד לעבירות קבלת דבר במרמה והפרת אמונים. על פי החשד, הקצינה הבכירה דיווחה דיווחי כזב במקרים רבים לפיהם שהתה בעבודתה במשטרה, ובהתאם לדיווחים השקריים הללו היא קיבלה שכר, בעוד שבפועל לא היתה בעבודתה.

הותר לפרסום: זו קצינת המשטרה הבכירה שחשודה בדיווחים כוזבים על שהות בעבודה

בסיום החקירה הורחקה הקצינה הבכירה למשך שבועיים מתחנות משטרה.

רגע אתם חושבים שזה הכל? תחשבו שוב. מסתבר שמספר שנים לפני מקרה מצלמות המהירות נקשר שמה של שרית פיליפסון בפרשיה נוספת. המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו ביקש לקדם אותה בזמנו מתפקיד הדוברת שלו לתפקיד ראש מחלקת תביעות תעבורה במשטרה, אבל השר לביטחון פנים דאז יצחק אהרונוביץ' עיכב אותו במשך זמן מה לאחר שנחשף דיווח בעייתי שמסרה אודות מעורבותה בתאונת דרכים עם הרכב המשטרתי בו נהגה. בסופו של דבר המינוי אושר, אבל אי אפשר שלא לתמוה על הישנות המקרים בכל מה שקשור לשמה של הקצינה.

דנינו המליץ על קידום הקצינה, השר עצר

אז תספרו לי רגע על פירות ביאושים.

ומה אחרי זה? האם יכול הציבור לסמוך על המשטרה כשאלו הם קציניה? לא, אל תענו, זו שאלה רטורית, והתשובה אליה דומה מאוד לשאלת רמת האמון של הציבור במערכת המשפט ובפרקליטות.