קטגוריה: טיולים

ריכוז הודעות מנהלתיות לרכיבה בהפתעה

הרכיבה בהפתעה מתקרבת! עכשיו צריך לעשות סדר.

לצורך כך ריכזתי לכם את אוסף ההודעות המנהלתיות הקשורות לנושא. אם תקראו את הכל – תדעו. הדבר היחיד שחסר הוא נקודת המפגש והשעה (שמפורסם בקבוצה המתאימה למי שצורף לרכיבה בהפתעה), וכמובן המסלול והיעד (שמפורסם בעת תדריך הבטיחות דקה לפני שיוצאים לדרך).

הודעה מנהלתית #1 – תקינות מכאנית, ניירת, תזכורת הסרת אחריות

כל רוכב/ת צריך לדאוג היטב לפרטים הבאים:

⭐ תקינות תאורה
⭐ תקינות צמיגים ולחץ אוויר
⭐ תקינות שרשרת/גלג"שים
⭐ שמן ונוזל קירור

שווה שיהיה לכל אחד:
⭐ ערכת פנצ'רים (להמלצות פה בקבוצה או במאמר אצלי באתר)
⭐ משאבה ניידת של שיאומי
⭐ פנס ראש או אמצעי תאורה אחר
⭐ וסט צהוב
⭐ לדרמן או כלי מקביל

תבדקו גם שביטוח החובה שלכם בתוקף, ורצוי גם ביטוח גרירה (אל תגידו לי זה לא יקרה… קרה, קורה ויקרה, עובדה).

⚠️ אני מזכיר: כל האחריות על הרכיבה ומה שקורה במהלכה מרגע היציאה ועד לחזרה הביתה חלה על המשתתף ועליו בלבד, ובעצם ההשתתפות ברכיבה זו אתם מסכימים לכך.
מאוד פשוט: אם אתם לא מסכימים לכך – אל תשתתפו ברכיבה בהפתעה. המשך…

הגיע הזמן: הרכיבה בהפתעה השמינית יוצאת לדרך!

שומעים? אז מה אתם עושים לילה לפני ערב ראש השנה?

כמו בכל שנה מאז 2016, גם השנה זו תהיה רכיבה אל יעד בלתי נודע, שיתגלה לכם רק דקה לפני שיוצאים לדרך עצמה. מאות רוכבים מצפים לזה כבר שנה שלמה, וההכנות כבר בעיצומן, הספירה לאחור כבר התחילה: אנחנו 5 שבועות לפני יציאה אל אירוע הרכיבה של השנה. זו הפעם השמינית שהרכיבה בהפתעה מתקיימת וזה הפך למסורת של ממש!

השנה, בגלל שערב ראש השנה יוצא ביום שישי – הרכיבה בהפתעה תצא לילה אחד לפני ערב ראש השנה, כלומר ב- 14.9.23
(למעשה זה בלילה שבין יום חמישי ליום שישי, וטכנית מכיוון שיוצאים לדרך אחרי חצות – התאריך כבר יתחלף).

המשך…

שם איקס על איטליה – רשמים מ- Scrambler Experience באיטליה, על Ducati Desert X

את הפוסט הזה שלח לי ניצן רון, חבר מועדון דוקאטי, שהשתתף לאחרונה באחת מהחוויות שמארגנת חברת דוקאטי לרוכבי המותג – בעיקר באיטליה אבל גם במקומות אחרים בעולם. קראתי, ביקשתי את רשותו, והנה הוא עולה כאן לעיונכם. לא יודע מה איתכם אבל אני כבר ארזתי מזוודות ורק מחכה להזדמנות להשתתף בכזו חוויה!

כל התמונות עם קרדיט ל- Alberto Dede הצלם המקצועי שהתלווה אל הקבוצה ולניצן רון.

הנה זה בא:

רצה הגורל וב-2020 אשתי עשתה לי הפתעה וקנתה לנו כרטיסים להופעה של הלהקה האהובה עלי – Foo Fighters במילאנו. רצה הגורל והגיע קורונה וההופעה נדחתה (בשנתיים!!). רצה הגורל והמתופף של הלהקה לקח 10 סוגי סמים שונים בקולומביה והחזיר נשמתו לבורא (איך אומרים, בקולומביה התנהג כ…), רצה הגורל ומיצו שולח הודעה בקבוצת הסקרמבלרים של דוקאטי על הרשמה לחוויה שנקראת Scrambler Experience שאמורה להתקיים באיטליה בדיוק בתאריכים שאנחנו אמורים להיות שם. אז מי אני שאגיד לא לגורל, ועוד כשהוא מגיע עם אפשרות לרכב בשטח על Desert X – אופנוע הקונספט החדש של דוקאטי שהושק רק חודש לפני כן. בקיצור, תוך 5 דקות בערך שריינתי לעצמי יום רכיבת Off-road על Desert x. (ותודה על כך כמובן לאשתי 🙂

לפני שנמשיך בואו נתאם ציפיות: אני אומנם רוכב על דו-גלגלי כבר כ- 20 שנה כשמתוכן אני רוכב כשנתיים על דוקאטי סקראמבלר אייקון, ועשיתי מספר קורסי רכיבה מתקדמים (כולל שטח), אבל אני לא מגדיר את עצמי כרוכב ״מקצועי״ ובטח לא מחזיק מעצמי אלוף ברכיבת שטח. אני פשוט אחד מהחבר׳ה האלה שפשוט אוהבים לרכב. לכן, כשאתם קוראים את הפוסט הזה תנסו להתייחס אליו פחות כביקורת מקצועית על הדזרט איקס (אתם יכולים למצוא כאלה בשפע בשלב זה), אלא יותר סקירה ורשמים אישיים על חווית הרכיבה ועל האירוע עצמו.

החלק הקשה ביותר

באופן מפתיע, החלק הכי קשה בכל הסיפור הזה היה לשלם עליו. לא בגלל שמדובר בסכום אסטרונומי – מדובר בסה״כ ב- 437 יורו (אחרי הנחת מועדון דוקאטי) שכוללים יום רכיבה על דזרט איקס, ציוד מגן הכולל מגן גוף, מגפיים וכפפות (את הקסדה צריך להביא) וכן כולל שלוש ארוחות (מעולות, שמתוכן בוקר וערב עם בת/ן הזוג).

אז איפה הקושי? ובכן מסתבר שבניגוד לחזות המתוקתקת והבינלאומית של האתר הרשמי שבו נרשמים לאירוע העניינים מאחורי הקלעים זזים בקצב שונה. נתחיל מזה שכל התקשורת עם המארגנים נעשית במיילים, ובאיטלקית… וכשכבר עוברים לאנגלית אתה מתחרט שלא נשארת באיטלקית. במקום לתת את כל האינפורציה מראש בצורה מסודרת, המיילים היו קצרים, מוזרים, והרגשתי כאילו צריך "לחלוב" את הפרטים מהם, ידנית, עם פלאייר… אתה שולח מייל, מחכה ימים לתשובה, ואז מתברר לך שהם ענו רק על חלק מהשאלות שלך. ושוב שולח מייל ומחכה לתשובה וחוזר חלילה… כך יצא שהצטברו לי כמעט 20 מיילים עם אותה נציגה.

לבסוף, החלק המתסכל ביותר היה התשלום עצמו – היית מצפה שבשנת 2022 המארגנים יאפשרו תשלום בכרטיס אשראי, אבל לא, האופציה הזו לא היתה קיימת. האפשרות היחידה היתה לעשות העברה בנקאית במט״ח. וכששולחים לך את הדרישה הזו יום לפני הטיסה הסיפור הופך להיות סיוט ביורוקרטי מלחיץ, ומצאתי את עצמי מדבר עם נציג של בנק לאומי ביום שישי בבוקר כשאני כבר נמצא באיטליה כדי לאשר את ההעברה. על זה תוסיפו את העמלות המגוכחות שהבנק לוקח ותבינו את התחושה. אבל זהו, כאן נגמר התסכול… עכשיו נהנים!

המשך…

איירון באט למען השבתו של הדר גולדין

לפני כשבועיים פנה אלי אבי לגמן, איש כוחות הבטחון בעבר ורוכב BMW R1200GS בהווה, וסיפר לי על כוונתו לעשות, את מסע האיירון באט המפרך. אם אתם חדשים בתחום אתם בטח שואלים את עצמכם מה זה איירון באט, ובצדק. יופי, טוב ששאלתם.

מדובר ברכיבה (שאמורה להיות למען מטרה כלשהי) של 1609 ק"מ (או בעצם 1000 מייל) במשך תקופה קצרה מ- 24 שעות, ברצף.

עבור אבי, זו היתה הפעם הרביעית שהוא מבצע את האתגר הזה, ולרגע אל תחשבו שמדובר במשימה פשוטה. הרכיבה מציבה קיר עצום מול הרוכב, ודורשת ממנו הוכחה העצמית שהוא מחושל דיו, חזק דיו, עמיד דיו כדי לעמוד באתגר. לא מדובר ברכיבה פשוטה, שכן עצם הצורך לרכוב באופן רצוף במשך 24 שעות הוא קשה בפני עצמו, אבל על כך חובה על הרוכבים לתכנן בצורה קפדנית את המסלול כיוון שחלה חובת הוכחה על כך שהם עמדו בתנאי ההסמכה, והדרך היחידה (עדיין, בעולם של GPSים) להוכיח שהיית בנקודה מסויימת בזמן מסויים הוא קבלה מתחנת דלק… ולכן הרוכבים לא יכולים סתם לעלות על הכלי ולתת גז כאילו אין מחר, אלא הם נדרשים לתכנן את כל נקודות העצירה והתדלוק ולדאוג לתיעוד קפדני של כל הרכיבה מנקודת היציאה, דרך כל הכבישים והתידלוקים, ועד לסיומה של הרכיבה.

מבחינת קצב רכיבה, אם נחשב מהירות ממוצעת לאתגר שכזה נגלה שלכאורה מספיקה לנו מהירות של קצת פחות מ- 70 קמ"ש. עם זאת, בחישוב העצירות לתדלוק (לפחות 10-12), וכן עצירה לנשנושים קלים ושתיית נוזלים – נגלה שזה מחסיר כ- 3 ואולי 4 שעות ממסגרת הזמן שלנו. זה מקפיץ את המהירות הממוצעת לכ- 80 קמ"ש. עדיין לא מהיר במיוחד, אבל בפועל, הרכיבה צריכה להיות מהירה יותר בקטעים רבים כדי לא לעבור על מגבלות החוק ולא להסתכן על כבישים איטיים יותר.

אבי שכאמור ותיק בעניין, הקפיד להקדיש את רכיבת האיירון באט האישית שלו בכל פעם למטרה אחרת או לזכרם של חברים שהלכו מאיתנו עם השנים. ברכיבה הרביעית שלו, בהגיעו למרחק מצטבר של כ- 1100 ק"מ, מעל 2/3 מהמרחק, חלה תקלה טכנית באופנוע שלו שחייבה אותו לפרוש מהמסע שהוא עצמו יזם. עבורו, זה היה כמו סדין אדום מול שור, ומיד גמלה בליבו ההחלטה לחזור מיד ולבצע את האתגר מחדש, ברגע שהאופנוע שלו יתוקן.

המשך…

מידע לרוכבים על כביש 10

כביש 10 סלול לאורך גדר הגבול בין ישראל למצרים, החל באילת בחלקו הדרומי וכלה ברצועת עזה בחלקו הצפוני (אורכו בסה"כ 190 ק"מ). הכביש איננו פתוח לתנועת אזרחים בד"כ. מעת לעת, בחגים הארוכים – סוכות, חנוכה ופסח – הצבא פותח את הכביש ומאפשר לכולנו להנות ממנו, ומנופים בתוליים ומגוונים הכוללים צוקים, פיתולים מגניבים, עליות וירידות תלולות ונקודות תצפית מרשימות כמו מצפור קדש ברנע (בגובה 670 מטר מעל פני הים), הר חריף (בגובה של כמעט 1000 מטר מעל פני הים), מצפור הר חורשה, האנדרטה לזכר סרן אורי סלומון וטל צורי עם תצפית נפלאה מערבה, הר שגיא, הר כרכום ועוד.

מנקודת מבט הוליסטית – כביש 10 הוא חוויה מדהימה, ולו בגלל הנופים הדרמטיים, האווירה הכל כך שונה, והעובדה שרובנו לא זוכים לנסוע בו באופן שוטף, ולכן כשההזדמנות נפתחת – רבים מאיתנו רוצים לנסוע בו גם אם עשינו זאת בעבר.

כיוון שמדובר בכביש נידח, אולי אחד הרחוקים ביותר בישראל ממרכזי ישוב, חשוב שנדע כמה דברים. בואו נתחיל:

נקודות הכניסה והיציאה:

לכביש 10 יש 4 כניסות/יציאות שאזרחים מורשים לנוע ביניהן (כשהוא נפתח לתנועת אזרחים). לנוחותכם, סימנתי את המרחק בין הנקודות כשנקודת ההתחלה של הכביש נמצאת בדרום:

  1. הצפונית ביותר – חמוקי ניצנה (כק"מ 153) – לעיתים נקודה זו איננה פתוחה לתנועת אזרחים, ולכן עזוז הופכת להיות הצפונית ביותר למרות שטכנית היא דרומית ממנה.
  2. הצפונית – עזוז (באזור ניצנה) (ק"מ 137) – מחייבת מעבר בקטע כורכר לא סלול, פרטים בהמשך
  3. האמצעית – הר חריף (בסופו של כביש 171 אחרי בה"ד 1, באזור מצפה רמון) (ק"מ 98) – משם ניתן לבחור האם לנוע צפונה או דרומה
  4. הדרומית – מחנה סיירים בחיבור עם כביש 12 צפונית לאילת (נקרא גם צומת שקמה), שם למעשה מתחיל הכביש (ק"מ 0)

לנוחותכם סימנתי בקטנה גם תחנות דלק באזור, עם פירוט מטה.

יצויין לטובת הפרוטוקול שהכביש עצמו ארוך יותר (צפונית לחמוקי ניצנה), והוא מסתיים בעזה (כרם שלום), אבל בפועל אין לאזרחים אישור תנועה בקטעים אלה, והם חסומים על ידי הצבא.

הנסיעה על הכביש נושקת לכל אורכה לגבול עם מצרים, ובמהלך הרכיבה בו ניתן להבחין במגדלי שמירה, מוצבים ועמדות עם חיילים מצריים.

דלק:

כיוון שמדובר בכביש ארוך מאוד וללא נקודות תדלוק, חשוב מאוד לתכנן את המסלול ולחשב את נקודות הכניסה והיציאה שלנו, אחרת אנחנו עלולים להיתקע בלי דלק.

נקודות תדלוק קרובות:

קצת רכיבת שטח ליד עזוז (2):

במידה ואתם מתכננים להיכנס לכביש 10 (או לצאת ממנו) דרך עזוז (2) יש צורך לעבור כ- 2 ק"מ של שביל לא סלול – בחלקו כורכר כבוש, אבל בחלקו כולל כמה מאות מטרים של דשדש/חצץ שעלול להפיל רוכבים שלא יודעים לרכוב בשטח. בנוסף, אופנועים נמוכים או בעלי פירינג עלולים להישרט מאבנים שיעופו עליהם מכלים אחרים, הצמיגים הספורטיביים לא אוהבים את הרכיבה הזו, ועוד לא דיברתי על הלכלוך. לרוכבים שלא בקיאים ברכיבת שטח – ראו טיפים למטה.

קצב רכיבה:

בגלל הסיבובים המפתיעים (ולא תמיד עם שילוט מתאים), בגלל שהוא לא מוכר לנו באופן שוטף ועלול להפתיע גם אם רכבנו בו בעבר, ובגלל מצבו של הכביש (בעיקר אבל לא רק בחלקו הדרומי) קצב הרכיבה על רוב הקילומטרים בכביש 10 הוא איטי מאוד, ולכן הרכיבה בו לוקחת הרבה יותר זמן ממה שהייתם מתכננים לו הייתם עושים את אותו מרחק על כביש "רגיל". בגלל שאסור לשהות בו בשעות החשיכה, אתם חייבים לתכנן את המסלול בצורה הנכונה ולתזמן אותו היטב.

כמה דקות של כיף:

חושך:

חל איסור על שהייה בתחום כביש 10 עם רדת החושך. בקיץ השמש ביחד עם שעון קיץ נותנת לנו הרבה יותר זמן מאשר בחורף בו השמש יורדת מוקדם יותר ואנחנו עובדים על שעון חורף, ועליכם לקחת זאת בחשבון.

מסלולי רכיבה על כביש 10:

ישנן 4 אפשרויות עיקריות לרכיבה (או נהיגה) על כביש 10, כששלוש מהן ניתן לבצע גם בכיוון ההפוך. לנוחותכם אני מתייחס לנקודות הכניסה/יציאה במספרים שמתאימים לרשימה שערכתי כאן למעלה. בואו נתחיל: המשך…

הוראות בטיחות לטיולי אופנועים

תקראו, שלא תגידו לא ידעתי

בטיחות עומדת מעל לכל! תזכרו, באנו להנות מהרכיבה, אבל אם לא נחזור הביתה בשלום – אין בכך כל טעם. מספיק נפגע אחד, וכל הכיף הזה יורד לטימיון!

הוראות בטיחות

  • בטיולים רשמיים אותם אני מוביל, אנחנו רוכבים בקצב בינוני, דהיינו אנחנו באים להנות מהרכיבה בקבוצה ולא להתחרות זה בזה.
  • חובת הזהירות היא עליכם ועליכם בלבד! סעו כחוק ובצורה אחראית. מספיקה נפילה או פציעה אחת – וכל זה לא שווה כלום.
  • אף אחד לא עוקף את המוביל.
  • אף אחד לא עוקף רכב, לא משנה מה המהירות שלו, מעבר לפס הפרדה לבן. אם הרכב נותן לכם מקום, עקפו אותו בתוך הנתיב. אם הוא לא נותן, אז ממתינים בסבלנות עד שהפס הרצוף מסתיים.
  • לא עוקפים מימין – לא אופנוע אחר, ולא רכב.
  • בעת עקיפת רוכב אחר (ולא משנה מה הסיבה) – האחריות היא על העוקף. אל תעקפו אם זה יסכן בצורה מסויימת אתכם או את הרוכב/ת הנעקפ/ת.
  • כשרוכבים בדבוקה – שומרים מרחק, רוכבים בדירוג, ומקפידים להיראות תמיד במראה של זה שלפניכם – שידע שאתם שם, ושאתם תמיד באותה נקודה. אל תפתיעו, ואל תופתעו!
  • כשרוכבים ביחד על כביש מרובה מסלולים – בשום פנים ואופן לא עוקפים רכבים בשני מסלולים נפרדים (כלומר בשום פנים ואופן לא נוצר מצב שבו מישהו עוקף רכב משמאל, ומישהו אחר עוקף את אותו רכב מימין) ולא משנה כמה פנויים המסלולים האלה! כולם רוכבים במסלול שבו נוסע המוביל, ואחריו.
  • כשעוברים לרכיבה בכביש מפותל, יוצאים ממבנה מדורג ורוכבים כמו נחש. כל אחד בקו שלו. בכל מקרה, לשמור מרחק ולתת מרווח גם לטעויות של מי שנמצא לפניכם.
  • כל אחד נוסע אך ורק בקצב שמתאים לו, לא צריך להשתולל, לא צריך למהר, ולא צריך להראות את כישורי הרכיבה שלו.
  • אם מישהו בקבוצה מפריע לכם – מהיר מדי, איטי מדי, סוטה מהקו שלו, לא לוקח קווים טוב, בולם מאוחר מדי או מוקדם מדי – התרחקו ממנו. מצאו את מי שכיף לכם לרכוב לידו.
  • אם מישהו במהלך הטיול מרגיש שהקצב לא מתאים לו (מהיר מדי, איטי מדי), הוא או היא מוזמנים לעזוב את הטיול ולהמשיך בדרכם בקצב המתאים להם. לפני שאתם עוזבים אנא הודיעו למוביל כדי שלא נחפש אתכם באיזו תעלה.

זכרו שהבטיחות היא מעל לכל!

מרשלים

במידת הצורך ובהתאם לגודל הקבוצה, המוביל ישמיט את הרוכב שנמצא מיד לצידו בכל צומת או כיכר שבו צריך לפנות.

אם אין מרשל בצומת או בכיכר – ממשיכים ברכיבה קדימה ולא פונים מדרך הישר.

אם אתם רוכבים ומוצאים את עצמכם בצמוד למוביל, התכוננו לכך שבפנייה הבאה אתם עשויים להפוך למרשלים. אל תתנו לזה להפתיע אתכם.

המרשל צריך לעמוד בצורה בטוחה (מבלי לסכן את עצמו) ולסמן לאלה שבאים אחריו את המשך הדרך.

המרשל לא עוזב את הצומת או הכיכר עד ההגעה של המאסף, גם אם זה אומר שהוא צריך לחכות קצת עד שהמאסף מגיע.

לאחר שחרורו, המרשל לא חייב לרכוב מהר כדי לרוץ ולהדביק את הקבוצה, אלא שימשיך בדרכו בקצב שהוא רגיל ומרגיש בו בנוח. כמובן שאם יהיה צורך, הוא ימצא בדרכו את המרשל הבא שמחכה גם לו.

התברברות, טעויות בדרך

בעת תדריך הבטיחות תקבלו מידע על נקודות היציאה, העצירות והסיום.

במידה והגעתם לצומת או כיכר ובה לא נמצא מרשל, ואתם חושבים שטעיתם בדרך ושאין שום דרך להשיג את הקבוצה – הרימו טלפון לאחד מחבריכם ונסו לבדוק איפה הוא נמצא. אפשר גם להשתמש בכשורי ניווט בסיסיים ולהבין לאן צריך לנסוע כדי להגיע ליעד הבא, בהתאם לפרטים המופיעים בתיאור הטיול ובקבוצה.

תזכרו שבסופו של דבר אנחנו נוסעים בתוך שטחי מדינת ישראל, ובמקרה הכי גרוע – אם מצאתם את עצמכם באמצע שום מקום מבלי לדעת לאן להמשיך לנסוע – הפעילו ווייז בסלולרי וסעו לנקודת המפגש הבאה או אפילו הביתה אם אין ברירה.

אם הטיול נוסע מעבר לגבולות הקו הירוק – חובתכם היא להפעיל שיקול דעת ולא להיכנס לאזורים בהם אסורה הכניסה לישראלים (לא להיכנס לשטחי A ו- B).

חילוץ וגרירה

בטיולים שלנו אין רכב חילוץ ואין שירות תיקוני דרך. מומלץ שכל רוכב יחזיק בערכה לתיקון פנצ'רים ו/או מיכל פאסט, וכן ערכת כלים בסיסית.

מומלץ כי כל רוכב ירכוש ביטוח חילוץ על כל מקרה שלא יבוא.

תקינות האופנועים

כל רוכב או רוכבת אחראים על תקינות האופנוע של עצמם. אנא בדקו תקינות מכאנית של האופנוע, לחצי אוויר, שמנים, שרשרת, גלגלי שיניים ותאורה.

כל רוכב או רוכבת אחראים על התוקף של הביטוחים ורישיון הרכב שלהם. אם אחד מהם לא בתוקף – לא יוצאים לטיול.

דגשים לטיולי לילה

טיולי לילה, בניגוד לטיולים באור יום, דורשים תשומת לב מיוחדת:

  • הכבישים בחושך וללא תאורה נראים ומרגישים שונה מאשר באור יום. זה אותו כביש, אבל מה שמוכר לנו באור יום, שונה לגמרי בחושך. אלף פעם תעשו קטע כביש ביום, ועדין לא תכירו אותו בלילה.
  • ללא תאורה, ללא יכולת להסתכל אל תוך פניה, כל הקצב הוא הרבה יותר איטי ורגוע. נוסעים רגוע, בשיירה, כשדווקא מי שמאחור נהנה יותר מהתאורה של מי שמקדימה.
  • כמונו, הרבה חיות יוצאות לטיולים בלילה. חזירי בר, שועלים, תנים, דורבנים, ואפילו חיות גדולות יותר. הן קופצות לכביש, רצות לכביש, זוחלות לכביש, או סתם עומדות שם וברגע האחרון הן רצות דווקא לכיוון האור.
  • חובה לשמור על רכיבה מדורגת ועם מרווחי בטיחות. לא לסנוור את מי שמקדימה. בקטעי כביש מפותלים המבנה עובר לטור ארוך.
  • לא כולם רוכבים ברמה שלכם. קחו בחשבון מרווחי טעויות של מי שנוסע לפניכם או לידכם. תנו לו צ'אנס לתקן את עצמו, אבל בעיקר תנו לעצמכם צ'אנס להתמודד עם טעות שלו ולא להיכנס אחריו לקו הלא נכון, או לבלום מאוחר מדי כמוהו.
  • באזורים רבים בגליל ובנגב יש בני דודים ונהגים אחרים שעלולים לנסוע בצורה פורעת חוק. זה אומר חוסר כבוד לאחר, אי שמירה על איסור עקיפה בפס הפרדה לבן, אי מתן זכות קדימה, חציית כבישים לרוחב, פרסות, כניסה או יציאה פתאומית לשטח. יש להתייחס לכל רכב בחשדנות יתרה.
  • מרשלים לא עוזבים צומת עד לשיחרור על ידי המאסף!
  • קצב הרכיבה הוא אישי. למי שהקצב מהיר מדי או איטי מדי – תמצאו לעצמכם את המקום שבו נוח לכם בשיירה. אם הקצב ממש לא מתאים לכם, אל תסתכנו. תודיעו למישהו שאתם עוזבים וסעו בזהירות הביתה.
  • אין לעזוב טיול מבלי להודיע לפחות לאדם אחד נוסף בטיול, שלא נבזבז את כל הלילה בהמתנה למישהו שלא יגיע, או בחיפוש אחריו בתעלות.
  • רצוי שהאופנוע שלכם יהיה מצוייד בווסט זוהר מתחת למושב. מלבד העובדה שחוקית כל אחד חייב שיהיה לו כזה (וגם בודקים בטסט, ואפשר לקבל על זה דו"ח משוטר משועמם) – בלילה יש לווסטים האלה חשיבות מוגברת.
  • אם יש לכם ארגז, תיק מיכל או קומבינה אחרת – רצוי לסחוב איתכם ערכה לתיקון פאנצ'רים + לחץ אוויר/פאסט, וכן סט כלי עבודה ואמצעי תאורה טוב (פנס מצח או אחר). גם אם יש חילוץ, באסה להיתקע בצד הדרך באמצע הלילה ולחכות עד הבוקר כדי לקבל את החילוץ.

World Ducati Week 2018 – ה- WDW העשירי במספר

92 שנה לאחר היווסדות החברה האיטלקית מבולוניה, מתכוננת דוקאטי לקראת האירוע הגדול בתולדותיה – ה- World Ducati Week של 2018, והפעם האירוע הוא העשירי במניינו.

לאחר ההצלחה של האירוע הקודם בשנת 2016 אליו הגיעו למעלה מ- 81,000 רוכבים ורוכבות לאור נתוני מכירות מדהימים שרק הולכים וגדלים משנה לשנה, עשרות אלפי אוהדים מכל קצוות העולם (תרתי משמע) מתכוננים לקראת האירוע הגדול של 2018.

ככה זה היה נראה באירוע הקודם:

כתבתי על כך לפני האירוע הקודם, וגם על החוויה שלי באירוע עצמו:

מועצת שבט אדומי העור

המיקום הוא קבוע – על מסלול המירוץ מיזאנו (או בשמו המלא מסלול מזאנו ע"ש מרקו סימונצ'לי) אשר לחוף הים האדריאטי, למרגלות רפובליקת סאן מרינו ובסמוך לעיר הנופש רימיני. השנה, האירוע מתקיים בין התאריכים 20 ל- 22 ביולי.

המהלך האירוע תתקיים תחרות "המונסטר היפה בעולם":

https://www.ducati.com/ww/en/experience/world-ducati-week/garage-contest

אבל לא רק. בתוך מתחם האירוע יש מספר רב של אוהלים, ביתנים ועמדות – כל אחד בנושא אחר, בין אם של היצרן עצמו, ובין אם של יצרנים ונותני שירות אחרים. בין הביתנים המעניינים ניתן למנות את אזורי השירות (דוקאטי עם מוסך מלא לטיפול באופנועים, אוהלינס עם עמדת כיוון בולמים, פירלי עם מכירה והתקנה של צמיגים ועוד), אזורי המידע (הכוללים מעין מיני מוזיאון, ביתן לימודי שבו ניתן להצטרף להרצאות מעניינות בתחומים שונים כמו עיצוב וייצור אופנועים, לימוד על מערכות הבקרה המתוחכמות ועוד, עמדות של יצרנים כמו ג'יבי, דיינזה, ברמבו, טרמיניוני, בוש, צביעת קסדות, הדפסה על חולצות, חריטה על אביזרי אלומיניום ועוד), אוכל ושתיה ללא הפסקה, וכן חנויות הכוללות אאוטלט של אביזרי לבוש ומיגון כולל חנות המוצרים הממותגים של דוקאטי שמכרה ציוד בהנחות נאות, וכן חנות האקססוריז וחלקי האופנועים בהם ניתן היה לרכוש פריטים מקטלוג החלקים של דוקאטי.

באירוע יהיו נוכחים כל המי ומי של החברה, וגם רוכבי ה- MotoGP של החברה, ביניהם כמובן אנדריאה דוביציוזו וחורחה לורנזו (אלוף העולם בקטגוריה הבכירה בשנים 2010, 2012 ו- 2015), וככל הנראה גם רוכבי עבר מהוללים כמו קייסי סטונר (אלוף העולם בשנים 2007 ו- 2011), וטרוי בייליס (אלוף העולם בסופרבייק בשנים 2001, 2006 ו- 2008) ועוד.

במהלך היום השלישי של האירוע תתקיים תצוגה אוירובטית של מטוסי קרב איטלקים, ככל הנראה ברמה אחת גבוהה יותר ממה שהיה ב- 2016:

כרטיסים ניתן לרכוש כאן:

https://www.ducati.com/ww/en/experience/world-ducati-week/tickets

הערה: חברי מועדון דוקאטי זכאים לכרטיסים בהנחה של 100%. אם אתם מעוניינים להגיע לאירוע ואינכם חברי מועדון, צרו קשר.

 

על כנפי העיט – מוטוגוצי V7

לרגע חשבתי שחזרתי בזמן, לשנות ה- 70, שנות ילדותי.

meron-8

תחושת נוסטלגיה ורומנטיקה אפפה אותי כשהגעתי לעופר אבניר להוציא את הגוצי בבוקר יום שישי. הגוצי עמד שם בין כל ה- 4 בשורה, הטווינים והסינגלים המודרניים. הסופרספורטיים והאדוונצרים הנוצצים, עתירי הנפח והסוסים. הוא ניצב גאה, בלי רגשי נחיתות, כאילו רוצה לומר: עם כל הכבוד לסוסים שלכם ולסמקים שלכם, לי יש משהו אחר שלכם אין!

עיצוב הרטרו החזיר אותי ברגע אחד לימים בהם היה אפשר למצוא ברחובות גוש דן אופנועים דומים: נורטון, טריומף, BSA. בזמנו אופנוענים נחשבו למשוגעים אמתיים, הם היו מעטים, ואנחנו הילדים של שנות ה- 70 הערצנו אותם. הם היוו סוג של בריחה מהמציאות הישראלית המיליטנטית והסולידרית. חבורה של אינדיבידואליסטים פרועים שרוכבים אל החופש. הם הקסימו אותנו. ובזמנו היה לאן לרכב, האופק היה רחב ורחוק – כל חצי האי סיני היה שלנו. אחת הפעמים הראשונות שראו חבורת אופנוענים ישראלית בטלוויזיה הייתה כאשר צוות צלמים של ערוץ 1 (היה רק את אותו ערוץ בזמנו ובשחור לבן) ליווה במסגרת סרט דוקומנטרי, חבורת אופנוענים בדרכה לפסטיבל נואבה האגדי בסיני (הוודסטוק של ישראל).

מאז שנות ה- 70 וה- 80 העליזות זרמו הרבה מים בירקון והיום יש מאות אלפי רוכבים ואופנועים בארץ ומכל הסוגים, כולל כאלה הנחשבים לאקזוטיים במיוחד, כמו דוקאטי ו- MV אוגוסטה. בכלל, סצנת האופנועים הפכה בשני העשורים האחרונים בישראל להמונית, צבעונית ומושכת, בדומה לאירופה.

meron-1

המשך…

קחו חלום והגשימו אותו: טיול על האופנוע שלך לצפון איטליה (חלק 3)

זהו חלקו השלישי והאחרון של סדרת המאמרים בנושא הטיול שלי לצפון איטליה. את חלקו הראשון תוכלו לקרוא כאן, ואת חלקו השני תוכלו לקרוא כאן.

היום השביעי

המסע המרתק שלנו בתוך הרי האלפים והדולומיטים כמעט ונגמר. לפנינו עוד 4 ימים, אבל מתוכם רק יום אחד נותר שבו נוכל עדיין לטעום את טעמם הנפלא של כבישי צפון איטליה. מחר אנחנו כבר ברכיבה מנהלתית לכיוון אירוע יום ההולדת לדוקאטי. אז צריך להנות ממה שעדיין נותר.

יוצאים מוקדם בבוקר דרומה מהעיר טרנטו, פנינו מועדות לכיוון אגם גארדה, ה"כנרת" של רבים מהאיטלקים. זהו אגם תיירותי מדהים, ארוך וצר יחסית, הממוקם בין שני רכסי הרים המייצרים נוף מרהיב. העיירות הפרוסות לאורך חופיו מהוות יעדים למאות אלפי תיירים מדי חודש, ואנחנו למזלנו נוסעים בכבישים הצרים הללו בסוף חודש יוני, עוד לפני שעדר התיירים מגיע למקום וסותם את הכל. אני רוכב ומתבונן סביבי, למרות מזג האוויר החם והלח המזכיר את מישור החוף בישראל, אני מוכן לקחת מזוודה (ואופנוע) ולעבור לגור שם בכל רגע. פשוט מדהים.

eu-ducati-trip-30

לקראת 2/3 מאורכו של האגם אנחנו פונים ועולים לכיוון פסגת ההר המזרחי, שם אנו עוברים בתוך כמה כפרים ציוריים במיוחד, עד שלצערנו אנחנו מתחברים לאוטוסטרדה הממשיכה דרומה. משם זה לתת גז ככל שניתן, ולנסות לחצות את קרוב ל- 200 הק"מ שנותרו לנו כמה שיותר מהר.

ככל שאנו ממשיכים דרומה אנו נתקלים ביותר ויותר אופנועים מתוצרת דוקאטי העושים דרכם לכיוון בולוניה. קבוצות שלמות של רוכבי מונסטר, רוכבי דיאבל, המון רוכבים על מולטיסטרדה וגם לא מעט רוכבים ספורטיביים המגיעים על דגמי פאניגלה למיניהם. רובם ככולם רוכבים במהירות הכמעט חוקית, רק אנחנו, חוליגנים, נותנים גז כאילו אין מחר, ממהרים להגיע לבולוניה כדי להכנס למתחם של דוקאטי הסמוך למפעלי החברה.

eu-ducati-trip-32

המשך…

קחו חלום והגשימו אותו: טיול על האופנוע שלך לצפון איטליה (חלק 2)

זהו חלקו השני של סדרת המאמרים בנושא הטיול שלי לצפון איטליה. את חלקו הראשון תוכלו לקרוא כאן, ובו כתבתי על השיקולים שהובילו לקראת ההחלטה להוביל את האופנועים הפרטיים שלנו במכולה מישראל לאיטליה, על הפרוצדורות והמנהלות, וכן על עלויות הטיסה, השילוח והמלונות.

בסופו של החלק הראשון עברנו קרוב ל- 800 ק"מ של כבישים פתלתלים מדהימים, חצינו את הגבול בין איטליה לשוויץ מספר פעמים, וטיפסנו וגם ירדנו קילומטרים רבים ביום. בואו נמשיך.

הערה לגבי התמונות המופיעות כאן: כל התמונות המופיעות צולמו על ידי, או על ידי קובי ליאני (עורך וואלה רכב שהצטרף אלינו), או על ידי החברים הרוכבים בקבוצה. הקרדיט מגיע לכל אחד מהם בנפרד וביחד.

היום הרביעי

את שלושת הימים הראשונים סיימנו בעיירה Bormio אשר על גבול איטליה שווייץ, ושם התוכנית המקורית היתה לישון בה יומיים ולהשתמש בה בתור בסיס לטיול חד-יומי קצר (יחסית) אל ה- Stelvio Pass, מעבר סטלביו המפורסם. אבל מכיוון שהמרחק אליו קצר יחסית משם, ביצענו שינוי קל בתוכנית היום הרביעי, ובמקום כ- 50 ק"מ הלוך חזור בלבד, הארכנו את הרכיבה להרבה, הרבה מעבר לזה.

eu-ducati-trip-34

בניגוד ליום השלישי, היום מזג האוויר הסביר לנו פנים, ויצאנו בבוקר שמשי וחם למדי בחזרה לכיוון Umbrailpass המדהים ביופיו. כשהגענו למעלה, הפעם הקדשנו מספיק זמן לתמונות, ולאחר כרבע שעה של התלהבות בלתי פוסקת מהנוף המשכנו לתוך שווייץ ולעבר העיירה Val Müstair בה עברנו אמש. עצרנו לארוחת בוקר (אמרתי כבר ששווייץ יקרה? סנדוויצ'ים? לא לשכוח) והמשכנו לכיוון צפון מזרח על כביש שאפשר לתאר אותו רק כגן עדן לרוכבי אופנועים.

eu-ducati-trip-21

המשך…

קחו חלום והגשימו אותו: טיול על האופנוע שלך לצפון איטליה (חלק 1)

היה מדהים! אין מילים, באמת אין מילים לתאר את התחושות האלה שממלאות אותי כשאני נזכר בטיול המדהים הזה!

אבל בכל זאת, אם הגעתם עד לפה למה שלא תשבו לכוס קפה, אספר לכם הכל על הטיול הזה, ואם תקשיבו טוב, תוכלו לעשות כזה טיול בעצמכם. ראשית, כמו בכל סיפור טוב, גם כאן (וגם בצבא) הכל צריך להתחלק ל- 3: התחלה, אמצע וסוף. אז בואו נתחיל איפה שצריך להתחיל.

התכנית לטיול דוקאטי בצפון איטליה החלה להתגבש מתישהו לקראת סוף שנת 2015, אז החלו מספר חברים במועדון DOC – הוא מועדון בעלי ה"דסמו" (או דוקאטי, תלוי את מי שואלים) להתארגן בינם לבין עצמם כדי לנסוע לאירוע ה- World Ducati Week של שנת 2016 שבו אמורה היתה חברת דוקאטי לחגוג 90 שנה להיווסדה. כיוון שמדובר באירוע בעל קנה מידה עולמי, עשרות אלפי בעלי דוקאטי אמורים לנהור אליו מכל קצוות התבל (תרתי משמע), ואנחנו רצינו להיות שם גם (יש לציין שהיתה נציגות ישראלית גם באירועי ה- WDW הקודמים). מפה לשם, אחרי כהנה וכהנה התדיינויות, התגבשה לה קבוצה של כ- 15 איש שהצהירה על כוונותיה לצאת לאירוע הזה, כשהטוויסט המשמעותי בסיפור הוא העובדה שההגעה לאירוע אמורה להתבצע על אופנועים שלנו, ישראלים מארץ הקודש. ואם אנחנו כבר שם, למה שלא לנצל את העובדה שהבאנו את האופנועים לאיטליה כדי לטייל בה?

eu-ducati-trip-2

כדי לקצר את התהליך, תעשו Fast Forward לינואר 2016, כשהקבוצה המקורית הצטמצמה מעט עקב ביטולים של כמה חברים. מפה לשם נותרנו 10, כשאלינו נלווה רוכב נוסף שהתנדב להצטרף לטיול על תקן נהג מלווה (ברכב מסחרי לטובת כל הציוד שלנו).

לפני שיוצאים לדרך צריך לספר לכם קצת על המנהלות, סתם כדי לתת לכם מושג לגבי העלויות הכרוכות בטיול:

טיסה – הלוך וחזור של אל על מנתב"ג לוונציה, עלות של כ- 600 דולר בקירוב. היו כאלה שרכשו את הכרטיסים בנקודות נוסע מתמיד. המשך…

טיפ לנוסעים לחו"ל: ניווט באמצעות תוכנת Google Maps ללא חיבור לדאטה

כהכנה לקראת טיול האופנועים שלי לאירופה בדקתי לאחרונה מספר אפליקציות ושירותי ניווט. מה שעניין אותי במיוחד היו שלושה פרמטרים:

ראשית, חשוב לי שהתוכנה תהיה קלה לשימוש, עם ממשק משתמש אינטואיטיבי. אין משהו שיותר מעצבן אותי מטפשות של מתכנתים, ולצערי יש לא מעט תוכנות, תוכנות ניווט ביניהן, שגורמות לי לתלוש שיערות כשאני צריך להשתמש בהן. תוכנות מטופשות? לא מגיע להן שישתמשו בהן, ואני בכוונה נמנע מלהזכיר שמות. מי שיודע יודע (כולל כמה תוכנות ניווט מפוארות בתשלום).

שנית, ולא פחות חשוב, היא הדרישה שהתוכנה תדע לנווט במצב אופליין, גם ללא חיבור לדאטה. ברור שבמקרה זה לא אקבל דיווחי פקקים, משטרה או מצלמות (כמו למשל בווייז), אבל כשאתה תקוע באמצע פס באלפים ללא חיבור דאטה ורוצה לדעת אם לפנות ימינה או שמאלה, אתה בבעיה.

ונקודה שלישית היא שהתוכנה תדע לעבוד עם ריבוי נקודות ביניים בתוך הציר. כשאתה יוצא מהבית לעבודה אתה מסתפק בציר עם נקודת יציאה ונקודת סיום. אבל כשאתה רוצה לעבור דווקא דרך הכביש הצר, המשובש, אבל הציורי ועם הנוף המדהים הזה – תוכנת ניווט שמתעקשת להחזיר אותך לכביש המהיר או מתעקשת שלא תפנה פה שמאלה או שם ימינה – לא תעשה את העבודה עבורי.

אז אחרי שעברתי מספר תוכנות (על כך במאמר נפרד) החלטתי שתוכנת הניווט המבוססת על אפליקציית Google Maps מתאימה לצרכים שלי (וממילא היא כבר מותקנת בסלולרי שלי). קניתי חבילת דאטה לחו"ל (דרך ספק השירות שלי), ויצאתי לדרך.

ההורדה אופליין של מפות בתוכנה Google Maps מאפשרת לא רק הפחתת התלות בחבילת הדאטה היקרה שלכם בחו"ל, אלא גם עבודה במצב לא מקוון לחלוטין, גם הפחתת כמות הדאטה הנצרכת בעת ניווט, חיפוש וזום פנימה למפות באזורים שהורדו אופליין, וגם מאפשרת חיפוש מלא לטוב ניווט בתוך אותם אזורי מפה שהורדתם. ז"א, אם המפה תהיה זמינה אופליין אצלכם על המכשיר אתם תוכלו לא רק לנווט למקום שהוגדר מראש, אלא גם לחפש רחובות, כתובות, עסקים ועוד, גם ללא כל חיבור דאטה.

אז איך עובדים עם Google Maps במצב לא מקוון, דהיינו ללא חיבור דאטה? קבלו טיפ שאולי יעזור לכם (תתפלאו כמה אנשים לא מכירים את הקומבינה הזו).

המשך…

רוצים לנסוע לטייל עם אופנוע בחו״ל? קחו צ'ק ליסט

מרגע שמגיע חודש יוני ועד לקראת סוף ספטמבר, בכל בוקר כשאני פותח את אפליקציית פייסבוק ועובר על העידכונים האחרונים המתקבלים מחברים שלי, אני מגלה יותר ויותר אנשים שיוצאים, נמצאים במהלך, או חוזרים מטיול אופנועים כזה או אחר, בעיקר באירופה (אם כי ישנם גם כאלה הנוסעים לארה"ב או למקומות אחרים בעולם). אולי זה קורה גם לכם. אם אתם נמצאים פה, סימן שגם לכם, כמוני, ה"קופיקו" שלכם מושך לכם חזק מאוד באוזן ומעודד אתכם לקום ולעשות מעשה.

אז אתם רוצים לצאת לטיול אופנועים בחו"ל? החלטתם על יעד? תאריך? יש לכם כיוון? אוקיי, מה הלאה? איך מתכוננים לטיול שכזה? מה צריך להביא איתכם? מה לא צריך להביא?

בניגוד לטיול ברכב או בכל אמצעי תחבורה "גדול" אחר, טיול אופנועים הוא הרפתקאה מעין עצמה. גם בגלל האווירה המיוחדת שכלי דו-גלגלי מכניס לכל סוג פעילות שאנחנו עושים, גם בגלל האהבה שלנו לכלים כאלה, וגם בגלל העובדה שמדובר בכלי תחבורה בו מרחב האיחסון מצומצם מאוד יחסית למכונית רגילה. אין מקום למזוודה גדולה, אין מקום אפילו לטרולי קטן, וכל מה שאתם לוקחים אתכם צריך להיכנס בתיקים – בין אם מזוודות צד ו/או ארגז קשיחים (מובנים, כמו אלה הנמצאים על אופנועים גדולים), ובין אם מזוודות חצי קשיחות או אפילו תיקי אוכף. ישנם כמובן אופנועים המגיעים ללא שום ציוד איחסון, ואז מלאכת האיחסון הופכת להיות מעט יותר מסובכת. ישנו כמובן גם התסריט של רכיבה בזוג על אופנוע, ואז מרחב האיחסון המצומצם גם כך קטן בחצי, בעוד שכמות הציוד הכללית גדלה לעיתים פי שניים.

europe-bike-trip-1

בנוסף, בניגוד לטיול "רגיל" בו ניתן להתחבא מפני פגעי מזג האוויר בתוך המכונית או להחליט שפשוט לא יוצאים מהמלון או שנשארים באיזה מרכז קניות סגור, על אופנוע קצת יותר קשה להתחבא מהגשם והקור מצד אחד, או מפני השרב והחום המהביל מצד שני. אין מטריה, אין מזגן, והמסלול קורא לנו להמשיך להתקדם. אי אפשר לעצור.

את הציוד שלנו אנחנו צריכים לשאת עלינו, ולכן כדי להימנע מחיטוט ממושך בתוך הארגזים או התיקים, כדאי לתכנן את האריזה בצורה מושכלת כך שכל דבר מסודר לפי מחלקות, ובמקום ייעודי. אפשר ורצוי גם לחלק לשקיות כך שלא יתערבבו לכם דברים.

ניסיתי להכין לכם צ'ק ליסט שמתייחס לחלק גדול מהשיקולים שצריך לקחת בחשבון בזמן שמתכננים טיול אופנועי כביש לחו"ל – עם דגש ספציפי לכיוון אירופה. זו רשימה אישית המכילה המון פריטים, חלקם עשויים להראות לכם כמיותרים, ואולי יראה לכם שהיא לא מושלמת (יש לכם טיפים? שתפו!), אבל זו נקודת התחלה טובה שממנה אפשר רק לשפר.

מה שחשוב לדעת הוא שהרשימה היא נקודת התחלה, וכל אחד יקח ממנה את מה שעושה לו שכל. בסופו של דבר – המקום על האופנוע מוגבל, ולכן אנחנו צריכים לקחת ציוד ולארוז בצמצום, ואם אפשר להשתמש בפריט אחד לכמה מטרות – מה טוב. בכל מקרה – לא חייבים לקחת את כל מה שכתוב כאן!

המשך…

מצדה 2014 – כל הפרטים המלאים

הנה עברה לה עוד שנה, ואוטוטו אנחנו נמצאים בפתחה של שנה עברית חדשה. גם השנה, כמו כל שנה, מנהלי פורום אופנועים בתפוז מתכוונים לרכב למצדה.

1185463_791116850935780_2052851568_n

טיול מצדה של ראש השנה התחיל בקיץ 2002 בפורום האופנועים של תפוז, המוכר בכינויו "פורום 8". הרעיון המקורי היה של ירון שטייגמן (Phangan), והתכנון היה לצאת לטיול לילי כשבסופו מגיעים למצדה כדי לצפות בזריחה הראשונה של השנה. הטיול היה מוצלח למדי והחב'רה קבעו שייפגשו לאותו טיול גם בשנה הבאה. משם הכל היסטוריה.

בשנים לאחר מכן המשיך הטיול להתקיים מידי שנה בעידודם ואירגונם של גולשי ומנהלי הפורום. מספר המשתתפים הלך וגדל משנה לשנה, וקבוצות של רוכבים התארגנו כדי להגיע למצדה בבוקר ראש השנה מכל קצוות הארץ.

לצערנו, עם השנים איבדנו חברים בתאונות, והטיול הוקדש לזכרם. המשך…

כמו מים זורמים

ברשת מסתובבים המון סרטונים שצולמו במדינות דרום מזרח אסיה המתארים את הכאוס התחבורתי שם.  אלפי קטנועים, ריקשות, טוק-טוטקים, חמורים, אופניים, תלת-אופניים, מכוניות, מוניות ומשאיות – כולם נעים באנדרלמוסיה מטורפת.

נסעתי לאחרונה לווייטנאם. הכל אמת לאמיתה.

הנה מה שצילמתי:

אמרו לי שזה מסוכן ומסובך למערבי לחצות כביש בווייטנאם. שאלתי את עצמי: כמה כבר זה יכול להיות מסובך? חוצים במעבר חציה או מחכים לאור ירוק להולכי הרגל. לא?

זהו שלא.

המשך…

נגישות