קטגוריה: רכיבה ספורטיבית

מה צריך ליום מסלול?

פוסט זה הוא לא מאמר, ואני לא מנסה בו להסביר לכם למה דווקא מסלול הוא המקום המתאים לשפר את יכולות הרכיבה שלכם, הרבה יותר מאשר בפס הקבוע שלכם על כביש ציבורי. אני גם לא בא לדון בשאלת מיליון הדולר – "האם הז$@ שלי יהיה קטן יותר אם אני אגיע למסלול ואגלה שכל הפוזה שאני עושה על החברים בפס לא שווה כלום כשזה מגיע לביצועים שלי על המסלול". שכל אחד יעשה מה שטוב לו, אבל מה שבטוח הוא שרכיבת מסלול מאפשרת להגיע לזיקוק טהור של אדרנלין המופק בעת רכיבה ספורטיבית, וזאת ללא הסיכונים הנלווים ברכיבה דומה על כביש ציבורי.

אז מה זה כן? פוסט זה משמש כצ'ק ליסט לפריטים אותם צריך להכין ליום מסלול, כשהדגש כאן הוא על רוכבים "מזדמנים" דהיינו כאלה שבאים מעת לעת לרכוב על המסלול, אבל לא כאלה שבאים להתחרות, לשפר זמנים או להתאמן לקראת תחרות.

חשוב מאוד! קראו את הפסקה האחרונה בעמוד הזה, זה בדמכם!

תרגישו חופשי לשתף או לשמור את הלינק. כמובן שאשמח לקבל הערות, הארות או תוספות בתגובות למטה.

(תמונה: אלעד דבדה)

אז מה צריך ליום מסלול?

נחלק את הפריטים לכמה קטגוריות כדי להקל:

סוג יום מסלול

שווה, במיוחד למי שזו עבורו הפעם הראשונה על המסלול, לבדוק עם המארגנים האם ביום המסלול הזה יש חלוקה למקצים? האם יש מקצים מודרכים? האם יש מקצה "רייסרים" שעשוי להשפיע על איך היום הזה מאורגן? כמה סשנים יש בשעה וכמה שעות יש לכם על המסלול?

שווה לדעת שסשן של 15 דקות בתוך שעה הוא סביר לגמרי (כלומר הסשן שלכם ועוד 3 סשנים אחריכם, בתוך שעה). גם סשן של 20 דקות בשעה הוא סביר, אבל קשה משמעותית מבחינה גופנית למשתתף – במיוחד למשתתפים חדשים שלא מכירים את העומס הגופני הנדרש בעת רכיבת מסלול.

לתשובות לשאלות אלה יש השפעה על אופי הרכיבה שלכם על המסלול – במיוחד אם אתם חדשים בתחום.

הרוכב/ת

זה נשמע אולי טריוויאלי (למרות שבימי קורונה אנחנו נדרשים הקפדה יתרה) אבל אם באתם לרכוב על מסלול ואתם לא במצב בריאותי (גופני, נפשי, אחר) תקין – לא תמצו בצורה טובה את ההזדמנות לשפר את יכולותיכם. הגיעו למסלול כשאתם במצב המתאים לרכיבה, ואם אתם סובלים מבעיות רפואיות שמגבילות אתכם רצוי כמובן להתייעץ עם רופא שמבין בתחום.

כיוון שהעומס הגופני הנדרש מהרוכב/ת בעת רכיבת מסלול הוא אגרסיבי, רצוי שתהיו בכושר וכמובן שככל שתרצו להיות טובים יותר, לכושר הגופני ולמשקל יש משמעות נוספת. אבל נשאיר את זה לרייסרים.

האופנוע

האופנוע עליו אנחנו מתכוונים לרכוב במסלול צריך להיות תקין מכאנית, ללא חלקים רופפים, פלסטיקה תקינה, ללא נזילות, וכמובן עם מכלולים (בולמים, בלמים שרשרת וגלג"שים) תקינים. לא לשכוח כמובן צמיגים תקינים (וזכרו שצמיג שנמצא בסוף חייו אולי לא יאפשר לכם לחזור הביתה ברכיבה אחרי יום המסלול).

פרקו מהאופנוע כל מה שזז, לא מחובר קבוע, או מיותר, כולל מראות ככל הניתן. מה שיכול לעוף עלול לעוף על מישהו מאחוריכם, ואם תיפלו עדיף להקטין את הנזק.

ציוד רכיבה

סוג הציוד הנדרש לרכיבת מסלול הוא לעיתים רבות מחסום שעומד בפני רוכבים מזדמנים ומונע מהם את האפשרות לעלות על המסלול. למזלנו, מחירי הציוד נמצאים בירידה מתמדת והיום אפשר לקנות בישראל פריטי ציוד במחירים הקרובים מאוד למחירי חו"ל. בכל מקרה, לא משנה איפה אתם רוכשים את הציוד – ודאו שהוא מתאים לכם במידה ולאופי הרכיבה.

הרוכב שמתכוון לעלות לרכב על המסלול חייב לבוא ציוד רכיבה המיועד למסלול הכולל את הפריטים הבאים:

1. קסדה סגורה, שלמה, לא נפתחת.

2. חליפת רכיבה מעור – או חליפה העשוייה מחלק אחד, או חליפה המורכבת משני חלקים (הכוללים מעיל + מכנס רכיבה שמתחברים ביניהם באמצעות רוכסן במותניים).

3. כפפות רכיבה ממוגנות (ארוכות, מעל קצה שרוול החליפה, ולא קצרות שחושפות את פרק היד).

4. מגפי רכיבה ממוגנים (הדגש הוא על מגפי רכיבת ספורט ולא מגפוני חצי גובה, נעלי רכיבה, בלאנדסטון או כל קומבינה אחרת).

מעבר לפריטים הנ"ל שהנם חובה, מומלץ מאוד:

5. שהקסדה תהיה עם סוגר DD (דאבל די) שהוא בטוח יותר מכל סוג סוגר אחר לקסדות.

6. מיגון גב כחלק נפרד או כחלק מהחליפה.

7. אנדר-סוט ללבישה מתחת לחליפת הרכיבה שעוזר לשמור על טמפרטורת הגוף ולנדף זיעה.

8. מעיל/חליפה או וסט המכיל כריות אוויר לטובת שיפור הבטיחות במקרה ונפלתם תוך כדי רכיבה.

9. אטמי אזניים.

המשך…

אחד הסרטים הכי מושקעים שצולמו בישראל

הפקה מושקעת של מגזין אובר-דרייב מחייבת אותי להעלות אותה גם לפה. אי אפשר אחרת, ואחרי שתצפו, תבינו על מה מדובר. ליגה אחרת, סרטון אקשן משובח שטרם נראה כמותו בישראל.

הכבוד מגיע לאריאל אלסיבוני, אסף רחמים, לי ברדה על TM רייסינג SMX450, גל ברדה על דוקאטי פאניגלה R, זיו כרמי על ק.ט.מ 1090R ובר ברוך בפיג'ו 308GTI (ויש עוד, קרדיטים באתר המקורי):

לינק לכתבה המקורית באתר אובר-דרייב:

אקשן ישראלי משובח: פיג'ו 308GTI מול דוקאטי פאניגלה R מול ק.ט.מ אדוונצ'ר 1090R מול TM רייסינג SMX450

חנוכת בית: הושק רשמית מסלול המוטוקרוס בווינגייט

לאחר חבלי לידה ארוכים, התאחדות הספורט המוטורי השיקה היום (ה') את מסלול המוטוקרוס החדש בווינגייט, במעמד שרת הספורט ח"כ מירי רגב.

בלי טיפת ציניות, מדובר ברגע היסטורי לספורט המוטורי בישראל, שכן החל מהיום יש לרוכב המוטוקרוס בית בו יוכל להתאמן ולהתחרות מבלי חשש. צעד זה הגיע לאחר מאמץ משותף של התאחדות הספורט המוטורי ביחד עם הרשות לנהיגה ספורטיבית, מכון וינגייט ויבואני הרכב הדו-גלגלי.

motocross-il-1

המסלול הוקם כבר לפני כחודשיים, תקופה בה עבר הרצה ומקצי שיפורים. עוד לפני שנחנך באופן רשמי הגיעו אליו ספורטאים ומתחרים על מנת להתאמן ולשפר את יכולות הרכיבה שלהם.

היום (יום חמישי ה- 11.02.16) הגיעה שרת התרבות והספורט – חברת הכנסת מירי רגב – כדי לגזור את הסרט ולחנוך את המסלול. השרה נשאה דברים בהם הדגישה את כוונותיה לתמוך ולטפח את הספורט המוטורי בישראל. ניכר שהשרה התרגשה, ואף התפעלה מהתרומה הרבה של הספורט המוטורי לילדים ובני הנוער, עת נחשפה לסיפורים של הורים על השיפור המדהים שחל בילדיהם בתחום החברתי והלימודים, בזכות הרכיבה על אופנועים.

motocross-il-2

במסגרת האירוע הודיעה השרה על מספר מהלכים שהחליטה לקדם, כמו הכפלת התקציב לספורט המוטורי שיעמוד בשנת 2016 על על 5 מיליון שקלים אשר יועברו ממשרד התרבות והספורט להתאחדויות הספורט המוטורי. תקציב זה ישמש לטובת קיום אימונים, הדרכות, הכשרות ואירועי נהיגה ספורטיבית. בנוסף, משרד התרבות והספורט העמיד לראשונה תקציב בסך 4 מיליון שקלים לטובת הקמת מתקן אספלט אשר מתוכנן להיבנות עד סוף שנה זו בעיר ערד. עוד אמרה השרה, שזו תהיה הפעם הראשונה שבה יוענק פרס ההצטיינות בסך עשרות אלפי שקלים לשלושה ספורטאים בענף האופנועים אשר השיגו הישגים משמעותיים בזירה הבינלאומית.

שון בן יקר, יו"ר התאחדות הספורט המוטורי בישראל: "גם מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד קטן. הפעם עשינו צעד ענק יחד עם הרשות לנהיגה ספורטיבית מכון וינגייט והיבואנים לקידום הספורט מוטורי במדינת ישראל. אני גאה לומר שמעכשיו יש מסלול קבוע וחוקי במדינת ישראל. אני רואה את הכמות ההולכת וגדלה של מתאמנים צעירים בגילאים 8-15 וזה מחממם לי את הלב. אין ספק כי דור צעיר זה הינו הבסיס והליבה של ספורטאים גדולים שיצאו וייצגו את מדינת ישראל".

motocross-il-3

ונקודה אישית לסיום: עוד בשנת 1998 התחרתי בליגות מירוצי הכביש השונות שהיו כאן. אני מודה שכבר הפכתי להיות פסימי לגבי האפשרות שאי פעם יתקיימו בישראל מירוצים ואירועי ספורט מוטורי חוקיים. המירוץ שנערך בסוף 2015 בערד, יחד עם האירוע שנערך היום נוטעים בי שוב תקווה שהספורט המוטורי בישראל נמצא על המסלול הנכון.

קרדיט לתמונות: עמית שוסל

העתיד העגום של ה(אין) ספורט מוטורי בישראל

אני לא אוהב להיות נביא זעם. אני מעדיף שכל הכתבות שלי יבשרו על חדשות טובות ומסעירות – בכל תחום, ובעיקר בתחום המוטורי והדו-גלגלי.

אבל כשאין ברירה, אני נאלץ לעיתים גם לכתוב חדשות פחות טובות. הנה למשל זו, שלפיה ישראל ויליגורה מנכ"ל התאחדות הכידונאים, התפטר מתפקידו. יצויין בנימה חצי הומוריסטית שהתאחדות ה"כידונאים" היא בעיני אחד הגופים עם השם המוזר ביותר והכי פחות מתאים לאופיו, בערך אחרי זה שקורא לעצמו "מועדון האופנועים הישראלי".

ומדוע התפטר ישראל ויליגורה (41), שהוא בעיני רבים אחת הדמויות המשפיעות בתחום הרכיבה המוטורית בישראל, בוודאי אחרי שמילא תפקיד מוצלח בתור מנהל מותג סוזוקי-אפריליה בעופר אבניר במשך כ- 4 שנים לאחר פרישתו של משה רוקח.

israel_viligora

לדברי ישראל:

"ההתאחדות יצאה בתחילת השנה לדרך חדשה וממוקדת, לאחר כיסוי 98% מהתחייבויות העבר, ובנוסף להון העצמי שחושב כחלק מתכנית העבודה בעלת מקדם ביטחון של ארבעה חודשים קדימה עד לקבלת כספי התמיכה. נראה היה כי הצלחנו לבנות בסיס התחלתי מספק כדי לצאת לדרך עם ליגה מלאה לשנת 2015.

לצערי, לא הצליחה ההתאחדות לקיים את הפעימה השנייה של תכנית העבודה שכללה המשך פעילות ספורטיבית, קידום ספורטאים צעירים, הנגשת הספורט המוטורי לציבור הרחב, אירועי ראווה לרוכבים ולציבור, הקמת מתקני קבע לספורטאים וקיום ליגות מלאות בקטגוריות הענף.

מול הבירוקרטיה וסחבת משרדי הממשלה השונים כבר הקמנו ערוצי פעילות ונהלי עבודה שהתוו דרך, אך אי הגעת כספי התמיכה הביאו את ההתאחדות למצב בו לא ניתן לקיים כל פעילות מטה ו/או ספורטיבית רציפה.

בנקודת הזמן בה אנו נמצאים, קיום פעילות שוטפת הינה הכרחית לצורך בניית אמון בשני הנדבכים המשמעותיים לענפי הספורט: הרוכבים – שאת אמונם ביקשה ההתאחדות לרכוש בחזרה, ונותני החסות – שעברו טלטלות רבות עד שאיבדו אמון במערך הספורט המוטורי ומשכו ידם מהתחום.

כתוצאה מכך הגיעה ההתאחדות למצב בו לא ניתן לגייס כספים לצורך התנהלות עצמאית שהייתה אחת מאבני היסוד של קיומה ובלית ברירה חזרה להישען על כספי התמיכה הממשלתיים, שכפי שצוין – לא מגיעים, וכרגע גם אין צפי הגעה עתידי".

ישראל ויליגורה מונה למנכ"ל ההתאחדות באוקטובר 2014, וזה מה שהיה לו לומר בעת המינוי:

"אני גאה לחזור אל כור מחצבתי, עולם המירוצים הנחוץ כל כך לציבור הישראלי.
למרות הקשיים והמעמד הנמוך של הספורט המוטורי, הצליחו צוותים ישראלים להגיע לתוצאות והישגים מרשימים בתחרויות בחו"ל יחד עם גאווה לראות את דגל ישראל ואף לשמוע את התקווה, אז למה לא כאן? ברור לכל שהדרך עוד ארוכה, אבל אני מאמין שהיא אפשרית ולצורך כך דרושה סבלנות ואמון מצד הספורטאים אם רצון ונכונות מצד הרשויות והעסקנים."

מסתבר שכאן לא.

אין לי מה להוסיף. האחרון שיכבה את האור.

תזכורת לכתבות אחרות בתחום:

קול קורא להקמת מסלולים לרכיבת כביש בנגב ובגליל – קבלו ביטול! חארטה!

אושר מסלול מירוצים בחצרים – האם הגיעו ימות המשיח? – קבלו ביטול! חארטה!

קול קורא להקמת מסלולים לרכיבת כביש בנגב ובגליל

הידיעה שזו כותרתה, שפורסמה היום בפולגז, הצחיקה לי את השושנה.

"השבוע פרסם משרד הספורט בשיתוף משרד הנגב והגליל 'קול קורא' (מכרז) אשר מופנה לרשויות המקומיות ומאפשר להם להגיש הצעות לבניית מסלול אספלט לאימונים ותחרויות, כשמשרד הספורט ישתתף בחלק מעלויות ההקמה של מסלול כזה. הדחיפה למכרז הגיעה מכיוון התאחדות הכידונאים בשיתוף הרשות לנהיגה ספורטיבית. בשלב זה המכרז מיועד לרשויות מקומיות בנגב ובגליל בלבד."

אתם יודעים למה?

כי מישהו במשרד הספורט שכח שכבר יש לנו מסלול מירוצים בסטנדרט בינלאומי בישראל, ולפי מה ששמעתי, מירוצים החלו להתקיים בו עוד בתחילת 2013.

כן כן. יש כזה. מה, לא ידעתם?

הנה, כאן:

אושר מסלול מירוצים בחצרים – האם הגיעו ימות המשיח?

שרת הספורט היא אותה אחת (מצולמת כאן למעלה באותו אירוע הכרזה פטתי מתישהו ב- 2011), החארטה היא אותה אחת, ומדינת ישראל ממשיכה להיות בין המדינות היחידות בעולם, ביחד עם אפגניסטאן ועוד כמה מדינות עם "סטאן" בסופן – בהן אין מסלול לספורט מוטורי.

אושר מסלול מירוצים בחצרים – האם הגיעו ימות המשיח?

האם עכשיו, למעלה מ- 7 שנים אחרי שהוכרזה הקמתו של הפארק המוטורי באזור באר-שבע, האם הגיע הזמן להתחיל בעבודות?

האישורים להקמת הפרוייקט התקבלו לאחרונה ובכך סללה את הדרך להקמתו של פארק מוטורי ראשון בישראל בתוך פארק חצרים הנמצא בשטחה של המועצה האזורית בני שמעון. הבעיה היא שגם האישורים וגם המכרז להקמתו פורסמו אי שם בשנת 2004. היום, למעלה מ- 7 שנים אחרי, עדת השרים לענייני נגב וגליל אישרה את הקמתו.

לפני 4 שנים הוכרז בקול תרועה רמה כי "העבודות להקמת הפארק המוטורי חצרים שבנגב המשותף לעיריית באר שבע ולמועצה האזורית בני שמעון, יחלו באמצע השנה הבאה". שנתיים מאוחר יותר פורסם בעיתונות כי השר סילבן שלום "פועל לקידום התוכנית להקמת פארק מוטורי בחצרים". מאז עברו עוד שנתיים, וכנראה שהפעילות הקדחתנית של השר שלום (שכנראה עסוק מאוד בפעילות העניפה של משרדו, למרות שפרט לכבוד השר ומנכ"ל המשרד אף אחד לא באמת יודע מה המשרד לפיתוח הנגב והגליל עושה…) הביאה להבשלת הודעה דרמטית נוספת לתקשורת. הפעם, מדובר בכבוד השרה לימור לבנת, שגם היא כמובן עסוקה בשלל פעילויות משרדה, אבל למרות זאת היא מצאה לנכון להתפנות גם לעניין הזה ושיחררה הודעה לעיתונות: "הספורט המוטורי הוא ענף ספורט אתגרי חדש שטומן בתוכו פוטנציאל כלכלי גדול וגם ימלא תפקיד חינוכי חשוב בהקניית כלים לנהיגה בטוחה ונכונה יותר של אזרחי ישראל".

גוזרת את הקופון? (צילום – מור שאולי)

המשך…

נגישות