קול קורא להקמת מסלולים לרכיבת כביש בנגב ובגליל
הידיעה שזו כותרתה, שפורסמה היום בפולגז, הצחיקה לי את השושנה.
“השבוע פרסם משרד הספורט בשיתוף משרד הנגב והגליל ‘קול קורא’ (מכרז) אשר מופנה לרשויות המקומיות ומאפשר להם להגיש הצעות לבניית מסלול אספלט לאימונים ותחרויות, כשמשרד הספורט ישתתף בחלק מעלויות ההקמה של מסלול כזה. הדחיפה למכרז הגיעה מכיוון התאחדות הכידונאים בשיתוף הרשות לנהיגה ספורטיבית. בשלב זה המכרז מיועד לרשויות מקומיות בנגב ובגליל בלבד.”
אתם יודעים למה?
כי מישהו במשרד הספורט שכח שכבר יש לנו מסלול מירוצים בסטנדרט בינלאומי בישראל, ולפי מה ששמעתי, מירוצים החלו להתקיים בו עוד בתחילת 2013.
כן כן. יש כזה. מה, לא ידעתם?
הנה, כאן:
אושר מסלול מירוצים בחצרים – האם הגיעו ימות המשיח?
שרת הספורט היא אותה אחת (מצולמת כאן למעלה באותו אירוע הכרזה פטתי מתישהו ב- 2011), החארטה היא אותה אחת, ומדינת ישראל ממשיכה להיות בין המדינות היחידות בעולם, ביחד עם אפגניסטאן ועוד כמה מדינות עם “סטאן” בסופן – בהן אין מסלול לספורט מוטורי.
About The Author
Mitsu
מיצו הוא שם העט בו אני מוכר בקהילת רוכבי הדו"ג, אבל שמי האמיתי הוא דניאל פטרי. אופנועים הם התשוקה שלי, ואם זה היה תלוי בי, הייתי מתעסק רק בהם. למזלי (או שלא) יש לי בחיים הרבה עניינים אחרים שדורשים את תשומת ליבי, בעיקר עבודה ומשפחה, כך שאני לא מצליח להתעסק עם מה שאני באמת אוהב כל היום. היתרון בכך הוא בעובדה שבכל פעם שאני עולה על אופנוע, אני חוזר ומתלהב. אתם יכולים למצוא אותי פה, אבל מכיוון שאני אוהב לכתוב כשעולה בי המוזה (בעיקר כשמעצבנים אותי, אבל לא רק), אז יוצא שאני גם כותב המון במקומות נוספים כמו פורום 8 של תפוז, פולגז, דוג"רי וכמובן פייסבוק. כתבות שאני כתבתי פורסמו בעבר במגוון מדיות כמו YNET, גלובס, מוטו, אוטו ועוד. בכל הקשור לנושאים המופיעים באתר זה ניתן ליצור איתי קשר דרך הקישור המופיע בראש כל דף.
מיצו יקירי, תשמע רגע, גם לי יש משפחה, עבודה וחברים ,ואני שלא כמוך עובד בסוג של עבודה שמאפשר לי לרכב מבוקר עד ערב על האופנוע שאני כל כך אוהב. ובשבתות ,ראה זה פלא אני ,מתלהב לא פחות ממך ! מתעורר חרישית ומתלבש בדממה, רותם עגלה מעמיס אופנוע ,נכנס ליילו ב 05:00 על הסובאח, ומדרים לערד בשיא ההתלהבות הילדותית שיש (ואני כבר בן 46 למצער…)…בקיצור למה אני מטריח אותך ומספר לך את כל זה…כי אני מה שקרוי :אופטימי ללא תקנה” אני “בלתי יאיש” וכל עוד אוכל להשפיע אפילו על פרסונה אחת להצטרף לעמותת מסלול ולדחוף קדימה את האג’נדה שלנו אני אעשה זאת ! לא משנה כמה אנרגיה אני אשקיע (בסופו של יום או חיים -הרי לא יעשו לנו ספירת אנרגיה ) . אז אחי עזוב ביקורת (וזה לא שחסר כמובן !) קח אויר ,תמתח שרירים וכנס מתחת לאלונקה…אנחנו כבר שם .
עופר – וכך עשיתי. היום הצטרפתי לעמותת המסלול.
(רק תזכורת קצרה למדרה ששכחת: לרדת לערד זה לא לנסוע למסלול, אלא לרכוב על כביש ציבורי, ללא תשתית מתאימה, ללא אמצעים מתאימים, מול תנועה נגדית, ועם כל המשתמע מכך).