מניעת הונאות העברת בעלות של כלי רכב על ידי הגדרה חדשה באתר הממשלתי
באמצע שנת 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה, השיק משרד התחבורה את אחד השירותים הדיגיטליים המוצלחים ביותר שלו – העברת בעלות על כלי רכב דרך האתר הממשלתי GOV.IL. במקום לקבוע פגישה בסניף דואר או במשרד הרישוי, המוכר פותח את העסקה באזור האישי שלו, הקונה מאשר אותה באזור האישי שלו, האגרה משולמת בכרטיס אשראי – והבעלות עוברת באופן מקוון. שני הצדדים אפילו אינם צריכים להיות באותו המקום, וכל התהליך זמין 24 שעות ביממה גם מהמחשב וגם מהטלפון הנייד.
במקביל, השיטה הישנה, הידנית, בה גם הקונה וגם המוכר נפגשו בסניף דואר וביצעו את העברת הבעלות בסניף נותרה בעינה.
לפי משרד התחבורה, כיום מתבצעות באמצעות השירות הדיגיטלי כ-500 אלף העברות בעלות בשנה – כמחצית מכלל עסקאות העברת הבעלות בישראל.
אלא שכמו לא מעט שירותים דיגיטליים מוצלחים, גם כאן מצאו עבריינים דרך לנסות ולעקוף את המערכת. בשנים 2024 ו-2025 נרשמה עלייה משמעותית במקרי הונאה שבהם הועברה בעלות על כלי רכב ללא ידיעת בעליהם, באמצעות מסמכים מזויפים ותוך ניצול הליך העברת הבעלות בסניפי דואר ישראל. לפי החשד, לפחות בחלק מהמקרים היו מעורבים גם עובדים מתוך המערכת.
ברוב המקרים הכול מתחיל במודעת מכירה תמימה ביד2 או באתר דומה. אדם שמתעניין לכאורה ברכב מבקש לקבל צילום של רישיון הרכב, בדרך כלל בטענה שהוא רוצה לבדוק עלויות ביטוח או מימון לפני שהוא מגיע לראות את הרכב. מרגע שהמסמך נמצא בידיו, מתחיל שלב הזיוף. אם ההונאה מצליחה, הרכב מועבר על שמו של אדם אחר מבלי שבעליו האמיתי יודע על כך בכלל. מכאן האפשרויות כבר רבות. יש מי שמשכפלים את לוחיות הרישוי ומתקינים אותן על רכב גנוב, שלפתע מקבל זהות של רכב חוקי, ואז מוכרים אותו לקונה תמים. אחרים משתמשים בזהות החדשה כדי לצבור דו"חות מהירות, חיובי כבישי אגרה, קנסות חניה ועבירות נוספות – שכולן ממשיכות להגיע אל מי שבטוח שהרכב עדיין רשום על שמו.
כאשר בעל הרכב מגלה שהרכב כבר אינו רשום על שמו, הוא נאלץ להתמודד עם הליך מורכב של ביטול העסקה והוכחת ההונאה, וכשאנחנו חושבים על היעילות של חלק ממוסדות המדינה – קל להבין לאיזה טרטור אנחנו יכולים להיחשף.
לפני כשנה העלה רוכב האופנוע יוסף כדורי רעיון פשוט להפליא: אם הבעיה נמצאת בהעברת הבעלות הידנית, מדוע שלא נאפשר לבעל הרכב לחסום אותה לחלוטין ולהשאיר פתוחה רק את האפשרות לבצע את ההעברה דרך האתר הממשלתי? ההיגיון ברור. בעוד שקל יחסית לזייף מסמך או לשחד אדם בשר ודם, הרבה יותר קשה לעקוף את מנגנון ההזדהות של GOV.IL.
הרעיון ברור: בעוד שהעברת בעלות בסניף הדואר יכולה להתבצע על סמך צילום של רישיון הרכב, תעודה מזויפת או מסמך נייר שנמסר לצד שלישי, ההעברה המקוונת אינה מבוססת על הצגת מסמכים פיזיים שניתנים לזיוף. זהות המוכר והקונה נבדקת במערכת ההזדהות הממשלתית, פרטי הרכב מתקבלים ישירות ממאגר הרכב הרשמי, ושני הצדדים נדרשים לאשר את העסקה דרך המערכת.
כעת, כשנה לאחר שהרעיון הוצע, משרד התחבורה מאמץ למעשה את אותו עיקרון ומשיק שירות חדש: כל בעל רכב יכול להיכנס לאזור האישי שלו ולחסום מראש העברת בעלות באמצעות סניפי דואר ישראל. מרגע שהחסימה פעילה, הדרך היחידה להעברת בעלות היא דרך אתר GOV.IL, שבו שני הצדדים מזדהים ומאשרים את העסקה בעצמם.
אם תשאלו אותי, אין באמת סיבה להשאיר את האפשרות הזו פתוחה. גם אם אתם מתכננים למכור את הרכב בחודשים הקרובים, אין צורך להסיר את החסימה מראש. כל עוד הקונה מסוגל לבצע את העברת הבעלות דרך GOV.IL, אפשר להשאיר אותה פעילה. רק אם תיאלצו לבצע את העסקה בדרך הישנה – תוכלו לבטל את החסימה בתוך דקות ספורות ולהפעיל אותה מחדש מיד לאחר מכן.
איך עושים את זה? פשוט מאוד. קודם כל נכנסים לאתר האישי הממשלתי.
כעת, גוללים לאזור "נהיגה וכלי תחבורה" הכולל את כל כלי הרכב שרשומים על שמכם.
תוכלו לראות ברשימה האם כלי הרכב שלכם פתוח או סגור להעברת בעלות בדואר ישראל. ההמלצה היא כאמור – לבטל את האפשרות לבצע העברת בעלות בדואר.
על הדרך תוכלו גם לראות את תוקף רישיון הרכב ואם צריך לשלם אגרה ולעשות טסט.
לחצו על כלי הרכב הרלוונטי, וכעת לחצו על "חסימת העברת בעלות בדואר".
סמנו את שתי תיבות הסימון ולחצו "אישור".
אשרו את ההודעה.
במידה ואתם מבצעים עיסקה עם אדם או גורם שאין ביכולתו לעשות את החלק שלו באתר האישי הממשלתי, ובמידה ותהיו חייבים לבצע העברת בעלות בדרך המסורתית בסניף דואר, אז ורק אז תוכלו להסיר אותה בתוך דקות ספורות, לבצע את העברת הבעלות מול הקונה.
בשלב הראשון ייפתח השירות לאזרחים פרטיים המחזיקים ברכב. בהמשך הוא יורחב גם לסוחרי רכב ולחברות המחזיקות בציי רכב.
אגב, כדאי להתרגל "לנקות" פרטים מזהים מכל מסמך שאתם שולחים לכל אדם, גם אם הוא נשמע מאוד נחמד בטלפון (ובטח אם אתם מעלים אותם לאתרי מכירות כאלה ואחרים). כשאתם מעלים תמונות של הכלי – רצוי לטשטש מספר רישוי מכל התמונות, ואם מבקשים מכם – כדאי להקפיד שלא להעביר צילום מלא של רישיון הרכב או מסמכים מזהים לאדם שאינכם מכירים. אם קונה פוטנציאלי מבקש לראות את רישיון הרכב לפני הפגישה, עדיף לטשטש פרטים שאינם נחוצים, ולהציג את המסמך המלא רק כאשר הוא מגיע לראות את הרכב.
ואם כבר נכנסתם לאזור האישי הממשלתי, נצלו את ההזדמנות להציץ בעוד כמה דברים. לא מעט נהגים מגלים שם במקרה דו"חות שמעולם לא הגיעו אליהם בדואר. זו כבר בעיה אחרת, אבל כזו שכדאי לגלות מוקדם ככל האפשר – לפני שהיא הופכת לקנס כפול או להליך משפטי מיותר.
חוסמים את ההונאה בלחיצת כפתור: משרד התחבורה משיק שירות להגנה מפני העברת בעלות במרמה
About The Author
Mitsu
מיצו הוא שם העט בו אני מוכר בקהילת רוכבי הדו"ג, אבל שמי האמיתי הוא דניאל פטרי. אופנועים הם התשוקה שלי, ואם זה היה תלוי בי, הייתי מתעסק רק בהם. למזלי (או שלא) יש לי בחיים הרבה עניינים אחרים שדורשים את תשומת ליבי... אתם יכולים למצוא אותי פה, אבל מכיוון שאני אוהב לכתוב כשעולה בי המוזה (בעיקר כשמעצבנים אותי, אבל לא רק), אז יוצא שאני גם כותב המון במקומות נוספים, וכתבות שאני כתבתי פורסמו בעבר במגוון מדיות כמו YNET, מוטו, פולגז, גלובס, כלכליסט, אוטו ועוד. בכל הקשור לנושאים המופיעים באתר זה ניתן ליצור איתי קשר דרך הקישור המופיע בראש כל דף.
