המשך הפחדת הציבור – מעתה כל מצלמות המהירות יצלמו כל עבירת מהירות, גם מהקמ"ש הראשון

אנחנו נמצאים בתחילת אוגוסט 2026, תאריך שפרט לעובדה שחם בו מאוד, הוא גם התאריך הקובע שבו נכנסה לתוקף רפורמת הפרות התעבורה.

על מה כולם מדברים עכשיו?

אם התרגלתם במשך השנים לכך שמצלמות המהירות הכתומות – מצלמות הגאטסו של פרויקט א-3 – מאפשרות איזשהו מרווח מעל המהירות המותרת לפני שהן מצלמות, כדאי שתתחילו לשנות הרגלים.

אגף התנועה הודיע על עדכון ספי האכיפה של מצלמות המהירות. המשמעות פשוטה: מצלמות שעד היום לא בהכרח הפיקו דו"ח על חריגה קטנה מהמהירות המותרת, עשויות להתחיל לעשות זאת.

לפי המשטרה, ההחלטה התקבלה לאחר "בחינה מקצועית" של כל מצלמה ומקטע כביש, תוך התייחסות להיקפי התנועה, מספר התאונות והנפגעים ומאפייני הסיכון בכל מקטע. בלה בלה בלה.

אני אומר לכם כבר שנים שאין שום קשר בין מיקום המצלמות ואכיפת המהירות באותם כבישים – לתאונות דרכים קטלניות. הוכחנו את זה שוב ושוב, גם בכל מה שקשור למיקום המצלמות בצמתים.

אבל זו בכלל לא הפואנטה. יש כאן משהו הרבה יותר עמוק, הרבה יותר מהותי. שידוד מערכות מוחלט. כתבתי על זה בעבר: כך הפכה המדינה את הכביש למסלול גבייה אוטומטי (ואנחנו הכספומטים) אבל עכשיו אנחנו מגיעים לישורת הסופית.

תהיו איתי.

מה היה עד כה

מה שהיה עד היום היה – בהיעדר מילה מוצלחת יותר – חירלול אחד גדול.

בתי המשפט לתעבורה בישראל מחולקים לשישה מחוזות שיפוט, ולמערכת הזו יש קיבולת סופית. דמיינו צינור ביוב: יש גבול לכמות ה"חומר" שאפשר להזרים דרכו לפני שהוא נסתם, עולה על גדותיו ומציף את הרחוב.

נניח, רק לצורך הדוגמה, שבית משפט לתעבורה במחוז מסוים מסוגל ללעוס ולירוק לכל היותר 30,000 תיקים בשנה. המספר עצמו לא חשוב. מה שחשוב הוא שיש מספר מוגבל של שופטים, אולמות וימי דיונים. זו המכסה שלהם, ה"סלוטים". תכניסו יותר מדי תיקים – והמערכת נסתמת.

וכאן מתחיל החירלול האמיתי.

למשטרה יש את כל הצעצועים הדרושים כדי לייצר מאות אלפי דוחות בשנה ואפילו יותר. מצלמות אוטומטיות לא מתעייפות, לא יוצאות להפסקת צהריים ולא מבקשות שעות נוספות. הבעיה היא שבשיטה הישנה צריך היה להתחשב גם במה שקורה בקצה השני של הצינור: נהג שקיבל דו"ח ברירת משפט וביקש להישפט הכניס עוד תיק למערכת המשפט.

לכן נוצר מצב אבסורדי שבו היקף האכיפה לא נקבע רק לפי השאלה איפה מסוכן ואיפה צריך לאכוף, אלא גם לפי השאלה כמה תיקים מערכת המשפט מסוגלת לבלוע.

אם במחוז מסוים מתקרבים מהר מדי לתקרת הקיבולת, צריך להקטין את הזרם. פחות דוחות פירושם פחות בקשות להישפט ופחות תיקים שנכנסים לצינור. ובמערכת אכיפה אוטומטית אפשר לעשות את זה גם באמצעות ספי האכיפה: מצלמה בכביש שבו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש יכולה להיות מכוילת כך שתפיק דוחות רק במהירויות גבוהות משמעותית.

בטיחות בדרכים? הצחקתם את האקסל שלהם. זה ניהול מלאי.

הנה תמונה להמחשה שיצרתי באמצעות AI:

יש לציין שבלי קשר לרף האכיפה – ספי ההפעלה של המצלמות כללו מרווח מסוים, שנועד בין היתר להתחשב בסטיות מדידה – זו הפחתה אוטומטית שמתבצעת לאחר המדידה. בדו"ח שמופק באמצעות מצלמת א-3 מופחתים 5 קמ"ש מהמהירות שנמדדה לצורך התחשבות בסטיית המדידה. שינוי סף האכיפה אינו מבטל את ההפחתה הזו. כלומר – אם מותר לנסוע על 90 קמ"ש ואתה נוסע על 130, תקבל דו"ח על 125 קמ"ש.

השלב הראשון – פברואר 2026

המדינה הבינה שיש לה בעיה. ה"פקק" בבתי המשפט מגביל את כמות התיקים שאפשר להזרים למערכת.

אז מה עושים? מרחיבים את בתי המשפט? מוסיפים שופטים? מגדילים את מספר אולמות הדיונים?

זיבי.

מצאו פתרון הרבה יותר אלגנטי: משנים את המערכת.

בפברואר 2026 נכנס לתוקף השלב הראשון ברפורמת "הפרות התעבורה". עבירות תנועה קלות יחסית הוצאו מהמסלול הפלילי הרגיל והועברו למסלול מינהלי חדש. במקום שנהג המבקש להשיג על הדו"ח יגיע לבית משפט לתעבורה במסגרת ההליך הישן, ההפרות האלה מטופלות בבתי דין מינהליים לתעבורה, בהליך שמבוסס במידה רבה על מערכת דיגיטלית.

בשלב הראשון נכללו בעיקר הפרות ברף הנמוך – עבירות עם קנסות של עד 500 שקל או כאלה שנשאו עד שש נקודות. אלא שמנגנון הניקוד החדש עדיין לא הופעל, ולכן בפועל לא נרשמו נקודות בגין ההפרות שעברו למסלול החדש.

זה היה השלב הראשון.

להמחשה:

השלב השני – אוגוסט 2026

ב-8 באוגוסט נכנס לתוקף השלב השני.

רשימת העבירות המטופלות במסלול החדש הורחבה משמעותית ונכנסו אליה גם עבירות נפוצות וחמורות יותר, ובהן עבירות מהירות מסוימות. במקביל הופעל גם מנגנון הניקוד, כך שהפרות במסלול המינהלי יכולות מעתה לגרור גם נקודות. עבירות התנועה החמורות יותר נשארות מחוץ למערכת הזו וממשיכות להתנהל בבתי המשפט לתעבורה.

הדלת נסגרת.

חלק גדול מהעבירות כבר אינו צריך לעבור דרך צוואר הבקבוק הישן של בתי המשפט לתעבורה. המשמעות היא שהמערכת יכולה להתמודד עם כמות גדולה בהרבה של דוחות בלי שכל נהג שמבקש להשיג עליהם יוסיף עוד תיק לתור בבית המשפט.

אחד החסמים המרכזיים שהגבילו את היכולת להרחיב את האכיפה האוטומטית הולך ונעלם.

הסכר נפרץ.

ואז מגיע העיתוי המעניין באמת.

יממה בלבד לאחר כניסתו לתוקף של השלב השני ברפורמה, משטרת ישראל מודיעה שהיא משנה את ספי האכיפה של מצלמות א-3 – אותה מערכת שמסוגלת למדוד, לצלם ולהפיק דוחות באופן אוטומטי, 24 שעות ביממה. קשה להתעלם מהחיבור בין שני התהליכים. מצד אחד נבנה מנגנון שמסוגל לטפל בכמות גדולה בהרבה של דוחות, ומצד שני משתנים ספי האכיפה של אחת המערכות המרכזיות שמייצרות אותם.

ומכאן המספרים מתחילים להיות מעניינים.

מצלמות א-3 הוותיקות כבר הפיקו יותר מ-276 אלף דוחות מתחילת השנה, עוד לפני שינוי ספי האכיפה. גורמים בתחום משפט התעבורה מעריכים שהשילוב בין הרפורמה לבין שינוי הספים עשוי לייצר בחודשים הקרובים מאות אלפי דוחות נוספים. ועכשיו תוסיפו למשוואה את המצלמות הטקטיות, מצלמות האכיפה בניידות ומצלמות הסטילס. ועוד לא אמרנו מילה על אכיפת עבירות מהירות ממוצעת (החלום הרטוב של המשטרה) – והנה אנחנו מתקרבים מאוד להגשמת חזון הכספומט שעליו כתבתי בעבר. מצלמות שמסוגלות לעבוד 24/7, מערכת שמסוגלת לייצר דוחות באופן אוטומטי, ומסלול מינהלי שנועד להתמודד עם כמויות גדולות בהרבה בלי להכניס כל תיק לתוך צוואר הבקבוק של בתי המשפט.

החלקים מתחברים.

אז אם במשך שנים חלפתם ליד מצלמה כתומה במהירות מעט גבוהה מהמותר מתוך הנחה ש"על כמה קמ"ש אף אחד לא מצלם" – תפסיקו עם זה.

סעו כחוק, גם אם התרגלתם לעשות מה שבא לכם בעבר. דברים משתנים. מי שלא יסתגל יבכה.

ומי שעדיין לא מכיר, שווה לקרוא. הנה, ריכזתי לכם כמה לינקים חיצוניים:

הרפורמה בשיפוט עבירות תנועה יוצאת לדרך: כל מה שצריך לדעת

מהפכת הנקודות: העונש על שימוש בנייד, ומתי תישלחו לנהיגה מונעת?

יותר נקודות לנהגים: השלב הבא ברפורמת הפרות התעבורה ייכנס לתוקף השבוע

נוסעים קצת מעל המותר? השינוי החדש שעלול לייצר מאות אלפי דוחות