על ביטוח נסיעות לחו"ל וכל מה שקשור להשכרת אופנועים בחו"ל

בכל פעם שאני מפרסם כתבה על רכיבה בחו"ל, מגיעות מהקוראים גם שאלות על ביטוח. באופן מעניין, רובן בכלל לא עוסקות בפציעות או בבתי חולים, אלא כמעט תמיד נשמעות בערך כך: "אם אני מפיל את האופנוע – מי משלם?", "אם גנבו לי את האופנוע?", "אם שרטתי אותו?", או "אם ריסקתי אופנוע – כמה זה יעלה לי?".

זו גם הייתה הסיבה שבגללה החלטתי לכתוב את המאמר הזה.

לצורך כתיבתו נעזרתי בארנון לוקר, סוכן ביטוח המתמחה בביטוחי נסיעות לחו"ל (ראו פרטי קשר למטה), שהוא גם רוכב אופנוע בעצמו. היתרון הגדול מבחינתי הוא שהוא מכיר היטב את עולם טיולי האופנועים בחו"ל, ולכן יודע להסביר מראש את אותן "אותיות קטנות" שרוב הרוכבים בכלל לא חושבים עליהן – עד לרגע שבו חס וחלילה קורה משהו.

גילוי נאות: אין לי שום קשר מקצועי או עסקי משום סוג לארנון לוקר או לאף חברת ביטוח. זו איננה כתבה פרסומית. כל מטרתה היא להנגיש מידע בפני הקוראים, ואין כאן המלצה משום סוג לאף חברת ביטוח ספציפית.

חשוב לי להדגיש כבר בתחילת הדברים: אני אינני סוכן ביטוח ו/או עורך דין, והמאמר הזה אינו מהווה תחליף לייעוץ ביטוחי ו/או משפטי. אני כותב אותו בכובע של רוכב שנוסע לא מעט לחו"ל, שוכר אופנועים באופן קבוע, ומשתדל להבין מראש בדיוק על מה אני משלם, מה מכוסה, ומה עלול לעלות לי הרבה מאוד כסף אם לא אשים לב לפרטים הקטנים. תנאי הפוליסות משתנים בין חברות הביטוח ולעיתים גם בין גרסאות שונות של אותה פוליסה, ולכן תמיד חשוב לקרוא את התנאים הספציפיים של הביטוח שאתם רוכשים. בכל ספק – אין ספק. תנאי הפוליסות והסכם ההשכרה קובעים, ואם יש לכם שאלות – התייעצו עם סוכן ביטוח מקצועי. ט.ל.ח

רוב רוכבי האופנוע מישראל שיוצאים לרכוב בחו"ל אינם מחזיקים אופנוע באירופה או בארצות הברית. יש כמובן כאלה שכן, אבל הם מיעוט. ברוב המקרים אנחנו מגיעים למדינת היעד, ניגשים לחברת ההשכרה ולוקחים אופנוע לכמה ימים או לשבוע-שבועיים של טיול. בנוסף, מכיוון שאנחנו בדרך כלל איננו אזרחי המדינה שבה אנחנו מטיילים, איננו זכאים לקבל בה טיפול רפואי במסגרת מערכת הבריאות המקומית. בדיוק בגלל זה חשוב להבין היטב את נושא ביטוח הנסיעות לחו"ל לפני שעולים על המטוס, ולא אחרי שכבר קרה משהו.

כדי לעשות קצת סדר, צריך להבין שכאשר מדברים על ביטוח בטיול אופנועים בחו"ל, למעשה מדברים על שלושה נושאים שונים לחלוטין:
* הראשון הוא הכיסוי הרפואי לרוכב עצמו.
* השני הוא הכיסוי הנזק לרכוש שעלול להיגרם לאופנוע השכור.
* השלישי הוא הכיסוי לנזק לרכוש שעלול להיגרם לצד שלישי.

אלה שלושה סוגי כיסוי שונים, שמטופלים על ידי פוליסות שונות, והבלבול ביניהם הוא אחת הסיבות הנפוצות לאכזבה של אנשים שמגלים אחרי תאונה שהביטוח שקנו בכלל לא נועד לכסות את מה שהם חשבו.

את נושא הטיפול הרפואי נשאיר למאמר נפרד, משום שהוא עולם שלם בפני עצמו. כאן נתמקד בשני הנושאים שמעסיקים כמעט כל מי ששוכר אופנוע בחו"ל – הנזק שעלול להיגרם לצד שלישי, והנזק שעלול להיגרם לאופנוע עצמו.

נתחיל דווקא עם כיסוי לנזקי רכוש שעלולים להיגרם לצד שלישי:

באופנועים – ובמידה רבה גם ברכב שכור – דמי ההשכרה כוללים בדרך כלל את ביטוח החובה המקומי, שהוא תנאי בסיסי לכך שהרכב יעלה בכלל על הכביש. בלי ביטוח זה אין לכם רשום לעלות על כביש באירופה ובהרבה מדינות בעולם.

כאן חשוב לעצור לרגע, משום שהמונח "ביטוח חובה" עלול להטעות אותנו כישראלים.

בישראל, כשאומרים "ביטוח חובה", הכוונה היא בראש ובראשונה לביטוח שמכסה נזקי גוף. במדינות רבות באירופה זה לא בהכרח כך. הביטוח הבסיסי שכלול בהשכרה דומה יותר באופיו לביטוח צד ג' שאנחנו מכירים בישראל. מטרתו היא להגן עליכם מפני נזק שתגרמו לאחרים – לרכב אחר, לאופנוע אחר או לרכוש של צד שלישי – ולא מפני הנזק שייגרם לכם או לאופנוע שעליו אתם רוכבים. במילים אחרות, אם הייתם מעורבים בתאונה ופגעתם ברכב אחר, הביטוח הזה אמור לכסות את הנזק שנגרם לאותו צד שלישי, בהתאם לתנאי הפוליסה המקומית. לעומת זאת, הוא אינו מכסה את הנזק שנגרם לאופנוע ששכרתם, וגם לא את הפגיעה הגופנית שלכם. אלה כבר שייכים לעולמות ביטוח אחרים לחלוטין, ועליהם נדבר בהמשך.

נמשיך בכיסוי לנזקי רכוש לאופנוע עצמו (האופנוע "שלנו"):

זהו נושא שמעסיק, להערכתי, את רוב הרוכבים הרבה יותר, אולי מהסיבה שחלקם הגדול נפגש עם הנושא פעמים רבות. בניגוד למה שרבים חושבים, בהשכרת אופנועים כמעט שלא קיים המושג "אפס השתתפות עצמית" שאנחנו רגילים לפגוש לעיתים בעולמות השכרת המכוניות. באופנועים מושכרים, אם הפלתם את הכלי בחניה במלון או בצד הדרך ונשברו מראה או ארגז, אם שרטתם את הפיירינג, ואם חס וחלילה האופנוע נגנב או הוכרז כאובדן מוחלט. בנוסף, יתכנו תאונות עצמיות שנגרמות כתוצאה ממגוון גורמים החל ממזג אוויר, טעות ניווט, תוואי קשה לרכיבה ועוד. בכל המקרים האלה – חברת ההשכרה תחייב אתכם בהתאם לתנאי החוזה שעליו חתמתם.

עם זאת, כמעט כל חברת השכרה מציעה מסלול שמקטין את החשיפה של השוכר. תמורת תוספת יומית, שיכולה להיות 15, 20 או 30 אירו – תלוי בחברה ובסוג האופנוע – ההשתתפות העצמית אינה מתבטלת, אלא מצטמצמת לתקרה מוגדרת, שבדרך כלל נעה סביב 1,000 עד 2,000 אירו (תלוי בערך האופנוע ובמדיניות חברת ההשכרה).

זו נקודה שחשוב להבין: אם נגרם נזק קטן מהסכום הזה, תחויבו בעלות התיקון בפועל. אם הנזק גדול יותר, או שהאופנוע נגנב או הושבת לחלוטין, תחויבו בדרך כלל עד גובה אותה תקרה, ולא מעבר לה.

יש בזה גם לא מעט היגיון. רובנו מקבלים מחברות ההשכרה אופנועים חדשים או כמעט חדשים, במצב קוסמטי מצוין. מבחינת חברת ההשכרה, גם שריטה קטנה בפלסטיק או מראה שבורה הן נזק שיש לתקן כדי להחזיר את האופנוע למצב שבו ניתן להשכיר אותו שוב. לכן הן אינן "מחליקות" נזקים קטנים כפי שלפעמים קורה בעולם הרכב, אלא מתקנות אותם ומחייבות בהתאם.

כדי להגן על עצמה, חברת ההשכרה תגבה בדרך כלל בתחילת ההשכרה פיקדון בכרטיס האשראי – מה שאנחנו מכירים בשם Deposit. גובה הפיקדון משתנה מחברה לחברה, אבל במקרים רבים הוא יהיה בגובה ההשתתפות העצמית, או לפחות חלק ממנה. אם האופנוע מוחזר ללא נזק, הפיקדון משתחרר והעסקה מסתיימת. אם נגרם נזק במהלך ההשכרה, חברת ההשכרה תגבה ממנו את עלות התיקון, עד לגובה ההשתתפות העצמית שעליה התחייבתם בחוזה, ואת היתרה – אם נשארה – תשחרר בחזרה לכרטיס האשראי.

כאן בדיוק נכנסת לתמונה פוליסת ביטוח הנסיעות לחו"ל שלכם – וסעיף ביטול השתתפות עצמית

רוב האנשים חושבים שביטוח הנסיעות "מבטח את האופנוע". בפועל, זה לא מה שהוא עושה. חברת ההשכרה אינה מכירה את חברת הביטוח שלכם, וגם לא אמורה לנהל איתה שום התחשבנות. מבחינתה, היא תגבה מכם את מלוא הסכום שמגיע לה על פי חוזה ההשכרה. רק לאחר מכן, כשתחזרו לישראל, תוכלו להגיש תביעה לחברת הביטוח שלכם ולבקש החזר, כמובן רק אם רכשתם מראש את ההרחבה המתאימה.

זו נקודה שהרבה רוכבים מפספסים.

אם חברת ההשכרה חייבה אתכם ב-1,500 אירו, אתם אלה שתשלמו את הסכום הזה. חברת הביטוח אינה מעבירה את הכסף ישירות לחברת ההשכרה ואינה "משחררת" אתכם מהחיוב. התביעה מתנהלת מול חברת הביטוח רק לאחר מכן, ובכפוף לתנאי הפוליסה. זו בדיוק הסיבה שחשוב מאוד להוסיף לפוליסת ביטוח הנסיעות את ההרחבה של ביטול השתתפות עצמית ברכב שכור, ולא פחות חשוב – לוודא שההרחבה מתייחסת גם לאופנועים. לא כל פוליסה משתמשת באותן הגדרות, ולא בכל מקום המונח "רכב" כולל באופן אוטומטי גם דו-גלגלי. זו אחת מאותן אותיות קטנות שכדאי מאוד לברר מראש, ולא אחרי שחוזרים לארץ עם חיוב של אלפי אירו, כעס ועוגמת נפש וחור בכיס…

חשוב גם להבין מה בדיוק מחזירה חברת הביטוח. היא אינה מכסה את שוויו של האופנוע, אינה משלמת עבור התיקון עצמו ואינה קונה עבורכם אופנוע חדש. היא מחזירה לכם – עד לגבולות הכיסוי שנקבעו בפוליסה – את סכום ההשתתפות העצמית ששילמתם לחברת ההשכרה.

בהקשר הזה חשוב להדגיש עוד נקודה. ההרחבה בפוליסת ביטוח הנסיעות אינה נועדה "להציל" אתכם מהעלות של אופנוע חדש. אם שכרתם BMW R 1300 GS, Ducati Multistrada V4 או כל אופנוע אחר שעולה 25-30 אלף אירו, וחברת ההשכרה חייבה אתכם במלוא גובה ההשתתפות העצמית, חברת הביטוח לא תשלם מעבר למה שנקבע בפוליסה שלכם. לכן חשוב מאוד לבדוק מראש גם מה גובה ההשתתפות העצמית בחברת ההשכרה וגם מה תקרת ההחזר בפוליסת הביטוח. רק השילוב של שני הנתונים נותן את התמונה המלאה.

מהי תקרת הכיסוי שתקבלו מחברת הביטוח?

לכל פוליסה יש תקרת כיסוי והיא כתובה בבירור בפוליסה. לצורך הדוגמה, נניח שהפוליסה מכסה השתתפות עצמית עד 1,500 דולר. אם חברת ההשכרה חייבה אתכם בסכום נמוך יותר, תקבלו החזר בהתאם לתנאי הפוליסה. אם היא חייבה אתכם בסכום גבוה יותר, ההחזר יוגבל לתקרה שנקבעה בפוליסה, ואת ההפרש תישאו בעצמכם. בחלק מהפוליסות קיימת גם השתתפות עצמית של חברת הביטוח עצמה. לדוגמה, יש פוליסות שבהן ינוכו 50 דולר מכל תביעה. המשמעות היא שאם שילמתם 1,200 דולר, תקבלו בחזרה 1,150 דולר. ואם שילמתם 1,800 דולר והפוליסה מוגבלת ל-1,500 דולר, תקבלו את תקרת הכיסוי שעומדת על 1,500 דולר.

זו גם הסיבה שסוכן ביטוח מקצועי ימליץ לא להסתפק בסיסמה השיווקית "ביטול השתתפות עצמית", אלא לפתוח את הפוליסה ולבדוק מה באמת כתוב בה. ההבדל בין שתי פוליסות שנראות כמעט זהות בפרסומת יכול להגיע לאלפי אירו ברגע האמת.

דרכים סלולות לעומת כל מה שלא

עוד נקודה שחשוב להכיר היא שלא כל תאונה תהיה מכוסה. ברוב הפוליסות, ההרחבה לביטול השתתפות עצמית מתייחסת לרכיבה בדרכים סלולות ובהתאם לתנאי השימוש של חברת ההשכרה. אם החלטתם לרדת לשבילי עפר, לחצות ערוצי נחלים, להיכנס לשטח או לבצע כל פעילות שהפוליסה מחריגה, בהחלט ייתכן שחברת הביטוח תדחה את התביעה.

נכון, לפעמים אנשים אומרים "היא בכלל לא תדע איפה הייתי". יכול להיות. אבל יכול להיות גם בדיוק להיפך. למשל אם התאונה התרחשה במסגרת טיול מאורגן בשטח, אם מסמכי חברת ההשכרה או דו"ח המשטרה מצביעים על כך, או אם עצם אופי הטיול מעיד בבירור שמדובר ברכיבת שטח, אתם עלולים לגלות שחברת הביטוח יודעת הרבה יותר ממה שחשבתם. הרבה יותר פשוט והרבה פחות יקר לוודא מראש שאתם באמת עומדים בתנאי הפוליסה.

צילום ותיעוד

כדי להימנע מוויכוחים מיותרים, אני ממליץ לעשות עוד דבר אחד שלוקח פחות משתי דקות. לפני שאתם יוצאים מחברת ההשכרה, צלמו את האופנוע מכל הכיוונים. לא רק כמה תמונות, אלא גם סרטון וידאו קצר שמקיף את האופנוע מכל צדדיו, כולל הגלגלים, הארגזים, המראות, הפנסים וכל שריטה או סימן שכבר קיימים עליו. כשמחזירים את האופנוע, כדאי לבצע בדיוק את אותו תיעוד פעם נוספת. אם יתעורר בהמשך ויכוח על נזק כזה או אחר, הסרטון הזה עשוי להיות שווה הרבה מאוד כסף.

מסמכים חשובים

אם בכל זאת נגרם נזק ונאלצתם להגיש תביעה, שמרו כבר בזמן הטיול את כל המסמכים הרלוונטיים. חוזה ההשכרה, דו"ח הנזק, החשבונית שקיבלתם מחברת ההשכרה, פירוט החיוב בכרטיס האשראי וכל מסמך נוסף שיכול להוכיח מה בדיוק קרה וכמה שילמתם. ככל שהתיק יהיה מסודר יותר, כך גם הטיפול של חברת הביטוח יהיה פשוט ומהיר יותר.

תוספת ספורט אתגרי

עד עכשיו דיברנו על מה שקורה אם נגרם נזק לאופנוע. אבל יש עוד נושא אחד שמצליח לבלבל לא מעט אנשים, והוא נקרא "ספורט אתגרי", והאמת היא שזה שם לא מוצלח במיוחד, משום שאין לו כמעט שום קשר לספורט, וגם לא בהכרח לאתגרים. כששומעים את המונח הזה, רוב האנשים חושבים על קפיצות באנג'י, צניחה חופשית או טיפוס הרים. בפועל, בעולם ביטוחי הנסיעות הוא רחב הרבה יותר, ובמקרים רבים הוא כולל גם פעילויות שרבים בכלל לא חושבים עליהן.

קחו לדוגמה טיול ג'יפים בגיאורגיה. אתם נוסעים על דרך הררית, לא משתתפים בשום מרוץ, לא מטפסים על מצוקים ולא עושים שום דבר שנראה "אתגרי". ובכל זאת, מבחינת חברת הביטוח, עצם העובדה שהרכב ירד מהדרך הסלולה ועלה על דרך עפר או מסלול שטח – עלולה לחייב הרחבת ספורט אתגרי. אותו עיקרון נכון גם לגבי רכיבת אופנוע. כל עוד אתם רוכבים על כבישי אספלט סלולים ובהתאם לתנאי הפוליסה, בדרך כלל אין בעיה. אבל אם החלטתם לרדת לשטח, לחצות ערוצי נחלים, לטייל בדיונות או להשתתף בטיול אוף-רואד מכל סוג שהוא, ייתכן מאוד שהפעילות כבר אינה מכוסה במסגרת הפוליסה הבסיסית. זו גם הסיבה שכל סוכן ביטוח מקצועי תמיד ימליץ לקרוא את ההגדרות בפוליסה עצמה, ולא להסתפק רק בשם של ההרחבה. כל חברת ביטוח מגדירה את הפעילויות המכוסות בצורה מעט שונה, ומה שנכלל אצל חברה אחת לא בהכרח ייכלל אצל אחרת.

הרחבת ספורט אתגרי חשובה לא רק למי שיורד לשטח. לדוגמה, אם אתם נוסעים ליוון, לאיטליה, לספרד או לכל מדינה אחרת כדי להשתתף ביום מסלול או בקורס רכיבה במסלול מירוצים, גם אם מדובר בפעילות מודרכת לחלוטין ולא במרוץ תחרותי, ברוב המקרים תידרשו לרכוש את ההרחבה הזו. מבחינת חברת הביטוח, העובדה שלא חולקו גביעים בסוף היום אינה משנה בהכרח את אופי הפעילות.

והדברים אינם מוגבלים רק לעולם האופנועים. גם ראפטינג, רכיבה על סוסים, פארקי חבלים, קניונינג ופעילויות רבות אחרות מחייבים, במקרים רבים, את אותה הרחבה בדיוק. לכן גם מי שטס לטיול משפחתי ולא רק לטיול אופנועים, כדאי שיבדוק מראש האם אחת מהפעילויות שתכנן מחייבת הרחבה כזו.

שימו לב – יצאתם מהארץ? אי אפשר להוסיף הרחבת ספורט אתגרי

בנושא זה יש עוד נקודה אחת שחשוב מאוד להכיר, משום שלא מעט אנשים מגלים אותה מאוחר מדי: אי אפשר להוסיף את הרחבת הספורט האתגרי אחרי שכבר יצאתם מישראל. אם נזכרתם בה כשכבר נחתתם ביעד שלכם בחו"ל – זה מאוחר מדי. בנוסף, ההרחבה אינה נרכשת רק ליום אחד או ליומיים שבהם תכננתם לרדת לשטח, אלא לכל תקופת הנסיעה.

זה אולי נשמע קצת מעצבן, אבל כשמסתכלים על העלות בפועל מבינים שמדובר בדרך כלל בתוספת של שקלים בודדים ליום. ביחס לעלות של טיול אופנועים בחו"ל, זו הוצאה כמעט זניחה. לכן, אם יש אפילו סיכוי קטן שתזדקקו להרחבה הזו, הרבה יותר נכון להוסיף אותה מראש מאשר לגלות בדיעבד שהפוליסה אינה מכסה את מה שחשבתם.

על חשיבות סוג רישיון הנהיגה וההתאמה שלו לפעילות

יש עוד סעיף אחד שאנשים נוטים להתעלם ממנו, למרות שהוא אחד הראשונים שחברת הביטוח תבדוק במקרה של תביעה: רישיון הנהיגה: ניקח דוגמה פשוטה. נניח שלרוכב יש בישראל רישיון A1, אבל במהלך הטיול הוא שוכר אופנוע שמחייב רישיון A. זה יכול לקרות בקלות, במיוחד במדינות שבהן חברת ההשכרה אינה מקפידה לבדוק את סוג הרישיון (יוון, תאילנד, איים כאלה ואחרים וכו'), או שפשוט לא שמה לב. מבחינת הרוכב, הכול נראה תקין. הוא קיבל את האופנוע, שילם, חתם על החוזה ויצא לדרך, אבל אם תתרחש תאונה, אחד המסמכים הראשונים שחברת הביטוח תבקש לראות יהיה רישיון הנהיגה. אם יתברר שלא הייתם מורשים לרכוב על אותו אופנוע בהתאם לרישיון הנהיגה שלכם, אתם עלולים למצוא את עצמכם במצב מאוד לא נעים. העובדה שחברת ההשכרה מסרה לכם את האופנוע, או שהמשטרה המקומית לא עצרה אתכם לבדיקה, אינה מבטיחה שחברת הביטוח תקבל את התביעה.

לכן, לפני שאתם מזמינים אופנוע, כדאי לוודא שהקטגוריה שלו תואמת את הרישיון שאתם מחזיקים. זו בדיקה של שתי דקות שיכולה למנוע הרבה מאוד כאב ראש בהמשך.

מי נוהג/רוכב?

בדיוק כמו בנושא רישיון הנהיגה – מי שרשום כמורשה לנהיגה/רכיבה הוא היחיד המורשה. אם אתם כמה חבר'ה וחולקים את הכלי – כל הנהגים/רוכבים צריכים להיות רשומים בחוזה. אחרת אם יקרה משהו ויתברר שמישהו לא מורשה נהג/רכב – תהיה לכם בעיה רצינית והביטוח לא יכסה אתכם.

כן, אם זו סתם נפילה בעמידה – כנראה שתצליחו להחליק את זה. אבל מה אם זו תאונה עם נפגעים, פינוי לבית חולים או יותר חמור מזה? ומה אם המשטרה המקומית היתה מעורבת? תחסכו מעצמכם חוסר נעימות במקרה הקל וסיבוך רציני במקרה יותר בעייתי.

יש ספק? עדיף לשלם עוד כמה דולרים/אירו לחברת ההשכרה ולציין את כל מי שאמור לנהוג/לרכוב (וכמובן לוודא שהגיל שלו תואם, ושיש לו רישיון נהיגה מתאים).

ומה עם ביטוח תאונות אישיות?

ולבסוף, עוד נקודה שמבלבלת לא מעט אנשים – ביטוח תאונות אישיות: רבים מחזיקים בישראל פוליסת תאונות אישיות כחלק מביטוח פרטי, דרך מקום העבודה או במסגרת אחרת, ולעיתים מניחים שהיא פותרת גם את כל מה שקשור לרכיבה על אופנועים בחו"ל.

זה לא בהכרח נכון. ביטוח תאונות אישיות הוא מוצר ביטוחי שונה לחלוטין מביטוח נסיעות לחו"ל. מטרתו אינה לממן הוצאות רפואיות או לשלם לבית החולים, אלא לפצות את המבוטח במקרה של נכות, מוות או אירועים אחרים המוגדרים בפוליסה. חשוב מאוד לבדוק האם קיימת בהן החרגה לרכיבה על דו-גלגלי. יש פוליסות שבהן תאונה שאירעה במהלך רכיבה על אופנוע כלל אינה מכוסה, אלא אם נרכשה הרחבה ייעודית לכך.

גם בחלק מפוליסות ביטוח הנסיעות ניתן לרכוש הרחבת תאונות אישיות, אבל גם כאן חשוב לקרוא היטב את התנאים. ייתכנו פוליסות שבהן תאונה רגילה במהלך הטיול מכוסה, אבל תאונה שאירעה בזמן רכיבה על אופנוע מוחרגת. זו בדיוק הסיבה שבגללה לא כדאי להסתפק בשם של הכיסוי או בפרסום של חברת הביטוח. כמעט תמיד כדאי לפתוח את תנאי הפוליסה, לקרוא את הסעיפים הרלוונטיים, ואם יש ספק – לשאול את סוכן הביטוח עוד לפני שעולים על המטוס.

בסופו של דבר, ביטוח הוא לא מוצר שקונים בתקווה להשתמש בו. להפך. כולנו מקווים לחזור מטיול האופנועים עם הרבה תמונות, הרבה חוויות, ואפס שימוש בפוליסה. אבל דווקא משום שאף אחד לא מתכנן להתרסק באלפים, להחליק בכבישי הדולומיטים או להיתקע עם אופנוע שנגנב בחניון של בית מלון, שווה להשקיע עוד כמה דקות בהבנת תנאי הביטוח מראש. במקרה הטוב לא תזדקקו להם לעולם. במקרה הפחות טוב, יכול להיות שאלה יהיו הדקות שחסכו לכם אלפי אירו.

תודה רבה לארנון לוקר על הסיוע בכתיבת הכתבה! יש לכם שאלות אליו? הוא ישמח לעזור ככל הניתן:
ארנון לוקר – 054-5333673
פייסבוק

יש לכם שאלות או הערות/הארות? אתם יודעים מה לעשות. תנו בתגובות למטה.