קטגוריה: דברים מעופפים

המכונית המעופפת כבר מזמן אינה רעיון השמור לסרטי מדע בדיוני. בשנים האחרונות לא מעט חברות מציגות אבות-טיפוס וכתבתי על חלקם כאן באתר. כולם יוצאים עם הבטחות מפה ועד לפלנד, כולם מספרים איך אוטוטו הם מקבלים רישוי והנה ממש מחר (או בעוד זמן ממש קצר) נוכל לראות כאלה מכוניות מעופפות מזמזמות לנו מעל הראש. חברת XPENG הסינית היא עוד אחת מהחברות שמנסה להפוך את הרעיון למוצר סדרתי אמיתי.

בשני הבדלים משמעותיים.

הראשון הוא העובדה שחברת XPENG (אומרים "שיאופנג") היא לא סתם עוד חברה מטורללת של עוד היפי מזוקן עם שיער ראסטות מהסיליקון ואלי. מדובר באחת מיצרניות הרכב החשמלי הבולטות בסין. החברה שנוסדה בשנת 2014 נסחרת בבורסות ניו יורק והונג קונג, ומתחרה ביצרניות כמו NIO, Li Auto וטסלה בשוק הסיני. בשנים האחרונות הרחיבה XPENG את פעילותה מעבר למכוניות חשמליות, והקימה את חברת הבת XPENG AeroHT, שמפתחת פתרונות לתחבורה אווירית אישית. אם יש מתמודד רציני לעניין – זה הם.

השני הוא העובדה שמדובר בקונספט שונה ממה שניסו לעשות עד כה. הפתרון שלה נקרא Land Aircraft Carrier, והוא שונה כמעט מכל מה שראינו עד היום. במקום לבנות מכונית שמסוגלת גם לנסוע וגם לעוף, XPENG בחרה בגישה מודולרית: רכב קרקעי בעל שישה גלגלים, שבתא המטען שלו מאוחסן כלי טיס חשמלי דו-מושבי מסוג eVTOL (המראה ונחיתה אנכית). כאשר מגיעים ליעד, כלי הטיס נשלף מתוך הרכב, נפרש אוטומטית בתוך פחות מחמש דקות ומוכן לטיסה.

המשך…

עוד שנה עוברת, ועוד סיפור אלף לילה ולילה על "אופנוע מעופף" שאוטוטו עובר מבדקי רישוי והנה עוד דקה וחצי נוכל לרכוש אותו, ולרכוב/לעופף עליו לטיול מועדון אל עבר האופק.

ומה המשותף לכל ה"אוטוטו זה כאן" שראינו בעבר? בדיוק זה. הנה אב טיפוס, הנה אוטוטו הוא ממריא (או שכבר המריא לכמה טיסות ניסוי), והנה עוד כמה חודשים, שנה גג תוכלו לקנות אותו. בנתיים תפקידו לנו כאן כמה אלפי דולרים כפקדון והכל יהיה טוב. בחיי.

נו בסדר. היינו שם מיליון פעם. האם הפעם הכלי המעופף הזה באמת ימריא, ואם הוא ימריא האם יגיע לכדי ייצור מסחרי עם רשיון תנועה/תעופה? תרשו לי להיות סקפטי.

הנה עוד אחד.

חברת Jetpack Aviation המבוססת בקליפורניה (שמוכרת כיצרנית של מארזי טיסה – Jetpacks) הודיעה לתקשורת שהיא ייצרה אב טיפוס של "אופנוע" מעופף המכונה "The Speeder" ושהם השלימו את טיסות המבחן הראשונות שלו. הכלי מונע ע"י 4 מנועי טורבו-ג'ט קטנים ומתודלק בדלק "רגיל" (ואפילו בסולר, שזה לכשעצמו די מוזר).

מה שמיוחד בכלי, לדברי החברה, הוא תוכנת ה- Fly by Wire (טוס אל-חוט) ששולטת על המנועים ועל הדחף שלהם, שלמעשה הופכת את ההטסה שלו לקלה מאוד ולכזו שאיננה דורשת כישורים או מיומנויות מיוחדות. לדבריהם, גם אם מנוע אחד יחדול מלתפקד, שאר המנועים ידעו לפצות על כך ולהביא את הכלי לנחיתה בטוחה.

המשך…

חברת Lazareth הצרפתית היא לא סתם עוד חברה עם אשליות של אופנועים מעופפים. המייסד והבעלים של החברה שהוקמה ב- 1998 – לודוביק לזרת' – אוהב אתגרים מסובכים במיוחד, ובזכותו החברה כבר הוכיחה את עצמה עם אופנוע מפלצתי, אולי הכי מטורף שהומצא (או לפחות אחד מהפסיכיים ביותר) – הוא ה- LM847 האימתני שמונע באמצעות מנוע V8 מתוצרת מזראטי. לא בטוח שהוא יכול להיקרא "אופנוע", שהרי יש לו 4 גלגלים, אבל אני זורם, בסה"כ הקונספט מגניב כיוון שהוא עושה שימוש בטכנולוגית רכיבה מקבילית.

כעת, החברה יוצאת עם האופנוע המעופף שלה שנקרא LMV496, שנראה ויזואלית דומה מאוד ל- LM847, אבל עם כמה טוויסטים.

על הכביש, מנגנון ההיגוי המקבילי הייחודי שפותח על ידי החברה מאפשר לרכיבה הדומה מאוד לזו שאנחנו רגילים בכלים דו-גלגליים, אבל עושה זאת על ידי שימוש ב- 4 גלגלים בסה"כ – שניים בכל "חצי" אופנוע, והמחוברים ביניהם בצורה שמאפשרת להם לנוע בנפרד כשהאופנוע נוטה על צידו כדי לספק תחושת היגוי "אופנוענית" לכל דבר, אבל עם אחיזה הרבה יותר משמעותית כתוצאה משטח הפנים הגדול יותר של הצמיגים עם הכביש. המשך…

מהימים הראשונים שאני זוכר את עצמי כילד זו היתה ההבטחה שהמבוגרים של אז היו מספרים לנו… (כתבתי על זה בעבר).

אחרי אין ספור (באמת, ניסיתי לספור, לא הצלחתי) ניסיונות של המון יזמים כאלה ואחרים, מגיעה חברה נוספת שמבטיחה שהפעם המוצר שלהם יהיה זה שיצליח לפרוץ את הדרך מקונספט או אב-טיפוס במקרה הטוב, למוצר שהצרכן הממוצע יכול לשים עליו את הידיים. חברת טרהפוגיה (Terrafugia) האמריקנית ממסצ'וסטס – שנרכשה לא מזמן על-ידי יצרנית רכב סינית בשם "ג'ילי" אשר הזרימה כסף חדש אל החברה המדשדשת – מבטיחה לעשות זאת כמו שצריך: מכונית מעופפת שתכנס לייצור סדרתי כבר במהלך שנת 2019.

הקונספט הראשוני של הרכב הושק כבר לפני כ- 10 שנים, אבל כמו מיזמים דומים אחרים, היישום הצרכני של הרכב המעופף כמובן המריא רק בתיאוריה.

כעת, מכריזה החברה האמריקאית-סינית שפנקס ההזמנות נפתח, ושהם כבר מתחילים לייצר את הכלים הראשונים.

המשך…

למשטרת דובאי יש הרבה כסף. אחרי שרכשו רכבי-על כמו למבורגיני אוונטאדור, פרארי FF, בנטלי קונטיננטל GT, אסטון מרטין וואן-77, פורשה פנאמרה, במוו i8, וכמובן בוגאטי ויירון לצי הניידות שלהם – המשטרה המקומית מחפשת איך לייצר עוד אייטמים לתקשורת, והפעם היא עושה את זה עם רחפן.

הרחפן – שמסוגל לטוס גם בצורה אוטונומית וגם להטיס עליו רוכב/טייס (במשקל מקסימלי של קצת פחות מכ- 300 ק"ג) במהירות של כ- 70 קמ"ש למשך כ- 25 דקות בין טעינות, ולגובה של כ- 5 מטר. לא מרשים במיוחד, אבל עדיין עושה כותרות בכל העולם (כמו שאוהבים במשטרת דובאי).

אין ספק שמדובר בחארטה תקשורתית נטו. הרחפן הזה – שכונה בעבר גם כ"מייצר קטועי הגפיים" על שם הקרבה המסוכנת של הרוטורים שלו לרגלי הרוכב – הוא פלטפורמה רוסית בשם Hoversurf Scorpion שכבר נצפתה בעבר:

המשך…

קבלו את ה- AeroMobil הסלובקית שמציגה רכב מעופף לשימוש יומיומי (אוקיי…). הרכב המעוצב בצורה לא רעה בכלל יכול להסיע ו/או להטיס נהג/טייס ונוסע אחד, הרכב, שהחל בניסויי טיסה רשמיים החודש, מונע דלק רגיל, יודע לנסוע על כבישים רגילים ולעשות שימוש בחניות של רכבים פרטיים רגילים. במצב נסיעה רגיל הוא מסוגל להגיע למהירויות של יותר מ- 160 קמ"ש, וכמטוס הוא משייט במהירות של כ- 200 קמ"ש.

וכאן זו הגרסה הנוכחית – 3.0 – וכבר רואים אותה בפעולה:

http://youtu.be/sUnhBHwCq90

גם הסרטון הזה, של הגירסה הקודמת, לא רע בכלל:

לאתר היצרן:

http://www.aeromobil.com

האם הפעם המכונית המעופפת באמת תמריא? תרשו לי להיות סקפטי. בנתיים.

אם אתם עוקבים אחרי השטויות שאני כותב אז חלקכם בוודאי שם לב שיש לי איזה חשק לא מוסבר לכלי טיס מעופפים אישיים. בעצם למה לא מוסבר? אפשר דווקא להסביר את הרצון והכמיהה הזו בנקל, כאחד מהמאוויים היצריים והחייתיים ביותר של האדם מאד רדתו מאיזה עץ אי שם בערבות אפריקה. "למה הם יכולים לעוף ואני לא", הוא חשב לעצמו בעת שהביט בארוחת הערב שלו שחמקה מבין ידיו. סביר יותר להניח שהקול שהיינו שומעים לו היינו מחברים מיקרופון אל האונה הפרונטלית של המוח של אבי אבותנו היה יותר בסגנון "הההמממממהההההה אוווואו אואואו ואאא אאאחחחחחח חחחח אווועעעועעועועוווו!", ביחד עם כמה טפיחות עזות על החזה, אבל הבנתם את הפואנטה.

למה הם שם ואנחנו פה.

פאסט פורוורד אל המאה שעברה, עם עשרות רבות של ניסיונות, חלקם הזויים לגמרי, חלקם דווקא בעלי יכולת יישומית כמעט מיידית, של מתקני תעופה אישיים כאלה ואחרים. החל מרחפני סילון או רקטה, דרך מתקנים מונעים ברוטורים חשופים או ברוטורים משורוולים (כאלה הנמצאים בתוך שרוול המגן על הסביבה הקרובה מצד אחד, וגם מאפשר תיעול טוב יותר של משב הרוח הנפלט מהם מצד שני) ועוד.

חלק מהניסיונות האלה הקדימו את תקופתם, חלקם נועד לכישלון עוד לפני שירדו משולחן השרטוט. אבל מה שהיה משותף לכולם הוא, כנראה, העובדה שהמשקל הנישא של המתקן, כתוצאה מהצורך בקיומו של מנוע רב עצמה + דלק לצורך הטיסה, היה לעיתים גבוה עד כדי כך שיחס המשקל/דחף שהמתקן ייצר הפך אותו ללא שימושי או לא יעיל.

אז מה השתנה?

הרבה דברים השתנו. הטכנולוגיה הביאה לבנייה של מנועים חזקים יותר אך יעילים יותר בתצרוכת הדלק שלהם (או האנרגיה שהם צורכים – אם הם חשמליים), וכן לשימוש בחומרים מרוכבים בחלק גדול ממרכב המתקן, יהיה אשר יהיה, כך שמשקלו של העצם יהיה קטן משמעותית מאשר לו נבנה לפני 30 או 40 שנה. כשמדובר במנועים חשמליים, הטכנולוגיה הביאה להקטנה משמעותית של הסוללות ולהגדלת העוצמה שלהן, מה שאיפשר כמובן ליצור מנועים המספקים עילוי גדול יותר ולאורך זמן ארוך יותר, וכן להקטין את יחס המשקל/דחף.

כך נולד לו עוד ניסיון. חברת Aerofex מקליפורניה הציגה כבר בשנת 2012 אב טיפוס עובד של מה שנראה לנו כמו רחפנית אישית הבנוייה משני מנועי מניפה משורוולים העשויים מסיבי פחם, כשביניהם מקום ישיבה/עמידה לנהג/רוכב/טייס. כבר אז הסרטונים ששוחחרו ע"י החברה הציגו קונספט עובד, אבל משום מה החברה נעלמה לה מתחת למכ"מ, עד שצצה מחדש ממש לאחרונה.

המשך…

כשאני הייתי קטן, סבא שלי היה אומר לי, בעת שהיינו מדפדפים במגזיני מדעים, "כשאתה תהיה גדול כבר תוכל לטוס לירח". גם בבזוקה הבטיחו לי את זה, וזה עוד לא קרה. אז אולי הילדים שלנו כן יזכו לטוס ברכב משלהם?

ימים יגידו.

בנתיים, אצלנו בעולם, חברת PAL-V פרסמה את כלי הרכב המעופף שלהם המבוסס על עיקרון האוטוג'ירו הישן והמוכר, כשהוא כולל מדחף מתקפל מאחורה, וכן רוטור רחב מוטה בעל שני להבים. כשהוא נוסע על הכביש הרגיל, לרכב יש 3 גלגלים – אחד מקדימה ושניים מאחורה.

PAL-V | Ultimate Freedom

הכלי מונע באמצעות מנוע בנזין המאושר לשימוש אווירי לטענת היצרן, ומסוגל להביא את הכלי למהירות קרקעית של כ- 180 קמ"ש.

כשהנהג/טייס/רוכב (לא יודע איך לקרוא לו) מעוניין להמריא, הוא משחרר את נעילת המדחף, הרוטור, ויחידת הזנב, וכלי הרכב מוכן להמראה.

בניגוד למסוק, לכלי הזה יש צורך במשטח המראה לטובת "ריצת המראה" ויצירת די עילוי באמצעות סיבוב הרוטור העליון, אם כי היצרן טוען שמרחק הריצה קצר יחסית. בנוסף, בזכות השימוש בטכנולוגיית האוטוג'ירו, הכלי לא יכול להזדקר באוויר, ובמידה ויש הפסקה של פעולת המנוע, הרוטור לא מפסיק להסתובב ומביא את הכלי לנחיתה בטוחה.

המשך…