מצלמות הגאטסו נשארות איתנו לפחות עד 2029

מי שעוקב אחרי האתר הזה כבר כמה שנים יודע שיש לי מערכת יחסים ארוכה, מורכבת ובעיקר מעצבנת עם מצלמות הגאטסו של פרויקט א-3. אני כותב עליהן עוד מהתקופה שבה רוב הנהגים בישראל בכלל לא ידעו מה זה גאטסו, איפה עומדות המצלמות האלה ומה בדיוק הן עושות.

למעשה, התחלתי לסקר את פרויקט א-3 כבר ב-2009, עוד לפני שהמצלמות הראשונות הופיעו בכבישים. הפריסה החלה ב-2011, ובמרץ 2012 התחילה האכיפה בפועל. מאז עברנו יחד הרבה מאוד: מאות עמדות שהותקנו ברחבי הארץ, מצלמות מהירות, מצלמות אור אדום, עמדות דמה, מצלמות שהועברו מעמדה לעמדה, משפטים שעסקו באמינות המערכת, הפסקת אכיפה, חידוש אכיפה, פסיקות סותרות, וכמובן אינספור הצהרות על כך שאוטוטו מגיע הדבר הבא.

אז הנה הדבר הבא.

הוא עדיין לא הגיע.

ובינתיים, מצלמות הגאטסו הוותיקות של מערכת א-3, אלה שכבר לפני שנים היה נדמה שהן בדרך לפנסיה, נשארות איתנו לפחות עד אמצע 2029.

רגע, מה זו בכלל מערכת א-3?

למי שבילה את 15 השנים האחרונות על מאדים, מערכת א-3 – קיצור ל"אכיפה אלקטרונית אוטומטית" – היא מערך מצלמות המהירות ואור האדום המוכר לכולנו מהעמודים הכתומים שמפוזרים ברחבי הארץ. אגב, לאחרונה חלק מהעמדות האלה אפילו נצבעו בצהוב, יחד עם חלק מעמדות הדמה הישנות, כך שהצבע כבר אינו בהכרח סימן טוב לזיהוי שלהן.

בצהוב (צהוב זה הכתום החדש):

בכתום:

ואפילו באפור (נותרו מעט מאוד מאלה):

המצלמות הן מתוצרת חברת Gatsometer ההולנדית – או גאטסו בקיצור – וטכנולוגיית מדידת המהירות שלהן די פשוטה. באספלט בסמוך למצלמה מותקנות לולאות השראה. המערכת מזהה את מעבר כלי הרכב על פני נקודות המדידה, מודדת את הפרש הזמנים ביניהן ומחשבת ממנו את מהירות הרכב.

בשיאה של הפריסה הוקמו בישראל 281 עמדות א-3 מסוגים שונים. באוגוסט 2024, 85 מהן כבר הוסרו לחלוטין ובשטח נותרו 183 עמדות, כאשר למשטרה היו בפועל פחות מ-100 יחידות מצלמה שאותן ניתן להעביר בין העמדות השונות. המשמעות היא שעמדה ריקה היום יכולה להיות פעילה מחר, ולכן מבחינת הנהג אין דרך מעשית להניח שעמדה מסוימת אינה פעילה רק משום שעברתם לידה אתמול ולא קרה דבר.

המערכת שכבר מזמן היתה אמורה למות

א-3 היא מערכת שעברה מספיק צרות משפטיות כדי לפרנס סדרת נטפליקס בינונית. במשך השנים נדונה אמינותה בבתי המשפט מספר פעמים. ב-2018 אף ניתנו פסקי דין שבהם נקבעו קביעות קשות ביחס לאמינות המערכת, והנושא התגלגל במשך שנים בערכאות ובהליכים נוספים.

מצלמות הגאטסו – המשך השקרים לציבור?

באותו מאמר הערכתי שהקביעות האלה עלולות להיות המסמר האחרון בארון הקבורה של א-3.

אז הערכתי. טעיתי.

במציאות הישראלית מסתבר שגם אחרי שמכניסים את הגופה לארון, סוגרים את המכסה ומזמינים חלקת קבר, מישהו מסוגל להגיע עם כבלים, לחבר למצבר ולהגיד "עזבו, היא בסדר גמור". א-3 חיה, ולא רק שהיא חיה – המדינה מתכוונת להשאיר אותה בחיים עוד כמה שנים טובות.

15 מיליון שקל עד 2029

ב-14 בספטמבר 2026 פרסמה משטרת ישראל הודעה רשמית בדבר כוונה להתקשרות עם חברת סקיי טכנולוגיות ומערכות אבטחה בע"מ לצורך הקמה, תפעול ותחזוקת עמדות א-3 וזאת בסכום של 15 מיליון שקל עבור תקופת התקשרות מ-30 ביוני 2026 ועד 1 ביולי 2029.

מה שמעניין הוא שההתקשרות מיועדת להתבצע בפטור ממכרז לפי תקנה 3(29), כלומר התקשרות עם ספק יחיד. לפי הפרסום הרשמי, הסיבה לכך היא שסקיי היא החברה היחידה המחזיקה בהסמכה הנדרשת מטעם יצרנית המערכת. וזה מעניין במיוחד משום שכבר ב-2024 פורסמה התקשרות קודמת עם אותה חברה לצורך הקמה, תפעול ותחזוקה של עמדות א-3, אז בהיקף של כ-11.37 מיליון שקל ועד מרץ 2027. עכשיו אנחנו כבר מדברים על אופק שמגיע עמוק לתוך 2029.

במילים אחרות, מי שחשב שהמצלמות הכתומות – או הצהובות, תלוי כמה צבע נשאר להם בטמבור – עומדות להיעלם בזמן הקרוב, יכול להירגע.

או לא להירגע.

הן נשארות.

אבל רגע, לא אמורה להגיע מערכת חדשה לאכיפת מהירות ממוצעת?

כן.

כבר כתבתי כאן בהרחבה על המכרז למערכת האכיפה החדשה שאמורה לבצע מדידת מהירות ממוצעת. הרעיון שלה שונה לחלוטין מזה של א-3.

מהפיכה באכיפת מהירות בכבישי ישראל – כל מה שידוע על אכיפת מהירות ממוצעת בישראל

במקור – המשטרה תכננה מערכת בהיקף של כ-250 מצלמות על פני כ-125 מקטעי כביש. לפי מפרטי המכרז שעליהם כתבתי בדצמבר 2025, המערכת אמורה לזהות לוחיות רישוי מסוגים שונים, לזהות כלי רכב בנתיבים שונים ואפילו לזהות מאפיינים כמו דגם וצבע. המצלמות גם אינן חייבות להיראות כמו עמודי הגאטסו המוכרים ויכולות להיות מותקנות על גשרים, רמזורים, עמודי תאורה ומתקנים אחרים.

וזה שינוי גדול מאוד.

במערכת א-3 אפשר, לפחות טכנית, לנסוע מהר לפני המצלמה, להאט בנקודת המדידה ולחזור להאיץ אחריה. במדידת מהירות ממוצעת הטריק הזה כבר לא עובד. אם נסעתם מהר מדי לאורך חלק משמעותי מהמקטע, האטה של כמה שניות ליד המצלמה לא בהכרח תציל אתכם, משום שהחישוב מתבצע על כל זמן הנסיעה בין שתי הנקודות.

אבל נכון לספטמבר 2026, המערך החדש עדיין לא נפרס באופן מבצעי רחב. המכרז יצא לדרך, הטכנולוגיה קיימת והתוכניות קיימות, אבל מערכת א-3 הישנה עדיין נמצאת בשטח ועובדת. גם הפרסום העדכני על הארכת ההתקשרות עד 2029 הוא אינדיקציה די ברורה לכך שהמשטרה עצמה אינה בונה על כך שאפשר יהיה פשוט לכבות את הגאטסו מחר בבוקר.

ובינתיים מורידים את רף האכיפה

לפי הפרסום האחרון, המשטרה ביצעה שינוי ברף האכיפה של מצלמות א-3, כך שהמערכת יכולה לשמש לאכיפה גם בחריגות קטנות יותר מהמהירות המותרת לעומת מדיניות האכיפה שהיתה נהוגה קודם לכן. זה מתחבר היטב לתהליך רחב יותר שעליו כתבתי כאן בעבר: המעבר ההדרגתי לאכיפה אוטומטית בהיקפים גדולים יותר ולשינוי אופן הטיפול בחלק מעבירות התעבורה.

הכיוון ברור: מרווח הנשימה שעליו התרגלו נהגים להסתמך הולך ומצטמצם.

המשטרה מאיימת – מעתה כל מצלמות המהירות יצלמו כל עבירת מהירות, גם מהקמ"ש הראשון – אבל זה רק קצה הקרחון

ומה הלאה?

בסופו של דבר נוצר כאן מצב קצת אבסורדי: מצד אחד נמצאת מערכת א-3, טכנולוגיה שתוכננה לפני שנים רבות, החלה להיפרס בישראל ב-2011, נכנסה לאכיפה ב-2012, עברה אינספור דיונים משפטיים וביקורות, וכבר כמה פעמים היה נדמה שהיא מתקרבת לסוף חייה.

מצד שני נמצאת מערכת מדידת המהירות הממוצעת החדשה, שאמורה לשנות לחלוטין את שיטת האכיפה ולהפוך את נקודת המדידה הבודדת למקטע כביש שלם.

אבל המערכת החדשה מתעכבת, והמדינה, כפי שמדינות יודעות לעשות היטב, לא זורקת מערכת שיודעת לייצר דו"חות כל עוד יש בה עוד קצת מיץ.

לכן לפחות בשנים הקרובות אנחנו צפויים לראות תקופת ביניים מעניינת: הגאטסו הוותיקות ממשיכות לפעול, חלק מהעמדות נצבעות עכשיו בצהוב ומקבלות חיים ויזואליים חדשים, רף האכיפה מצטמצם, ובמקביל מכינים את התשתית לדור הבא של האכיפה האוטומטית.

ועד שזה יקרה?

אל תמהרו להספיד את הקופסאות הכתומות. או הצהובות. יש להן חוזה עד 2029.

סעו כחוק. ט.ל.ח