נהיגה בכביש עם מצלמות מהירות גלויות מעלה את מהירות הנהיגה הממוצעת

נהיגה בכביש עם מצלמות מהירות גלויות מעלה את מהירות הנהיגה הממוצעת לעומת נהיגה בכביש עם מצלמות סמויות, שם המהירויות אינן עולות על המהירות המותרת, כך עולה ממחקר חדש שנערך במכון לעיבוד מידע וקבלת החלטות (מעמק"ה).

לדברי החוקרים, מניתוח של דפוסי הנהיגה התברר כי הנהגים שנסעו בתנאי של מצלמות גלויות פיתחו החל מהמפגש הראשון דפוס של "נהיגת קנגורו": זיהוי של מיקום המצלמות, האטה חדה לפני המצלמה והאצה מייד לאחריה. עוד התברר כי הנהגים שיכללו דפוס נהיגה זו מפגישה לפגישה, כלומר, הם האטו בצורה פתאומית וחדה יותר קרוב ככל הניתן למצלמה ולאחר מכן האיצו בעוצמה רבה יותר עד למצלמה הבאה.

מערך תקשורת הסברה ודוברות האוניברסיטה (תהוד"ה) » נהיגת קנגורו:
http://wordpress.haifa.ac.il/?p=3969

ואני שואל – האמנם?

לפני מספר חודשים התחילו במשטרת ישראל את פרויקט מצלמות המהירות המכונה א-3, במסגרתו הוצבו עשרות מצלמות מהירות גלויות בכבישים, כשהמטרה היא להציב כ-300 מצלמות כאלה (קיראו על כך באתר). במחקר הנוכחי, אותו ערכו פרופ' יואל נורמן, ד"ר פארלי סתר והדס מרציאנו עבור קרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח בישראל, ביקשו החוקרים לבחון האם קיומן של מצלמות מהירות גלויות לעומת מצלמות מהירות סמויות משנה את הרגלי הנהיגה של הנהג הישראלי.

במחקר השתתפו 30 נחקרים (15 גברים ו-15 נשים) שנהגו מספר פעמים בסימולציית נהיגה ממוחשבת בדרך שאורכה 24 ק"מ, בה המהירות המותרת התחלפה בין 50 קמ"ש ל-90 קמ"ש. מחצית מהמשתתפים נהגו בדרך שבה מוקמו 10 מצלמות מהירות גלויות (עמוד בצבע אפור, שבקצהו קופסא צהובה) והמחצית השנייה  נהגו בדרך בה מוקמו 10 מצלמות סמויות. כל הנהגים התבקשו להגיע מהר עד כמה שניתן לסוף המסלול, תוך שמירה על כל חוקי הנהיגה. למשתתפים נאמר כי הם נוסעים בדרך עם מצלמות מהירות וכי הם יקבלו "קנס" בכל פעם שיתפסו נוסעים במהירות מופרזת.

מהממצאים עולה כי הנהגים שנהגו בכביש עם המצלמות הגלויות נסעו במהירות ממוצעת גבוהה יותר בהשוואה לנהגים שנסעו עם מצלמות סמויות: המהירות הממוצעת בתנאי המצלמות הגלויות הייתה 92 קמ"ש לעומת מהירות ממוצעת של 67 קמ"ש בקבוצה השנייה. עוד התברר כי בתנאי של מצלמות גלויות עלתה המהירות הממוצעת מפגישה לפגישה ואילו בתנאי של המצלמות הסמויות המהירות דווקא ירדה ממפגש למפגש.

מקריאה של החומר שפורסם אפשר להעלות את הטענות הבאות:

1. האם מדגם של 30 נחקרים נותן איזשהו נופך אקדמי מבוסס ומהימן למחקר? רחוק מכך. באותה מידה יכול להיות שכל הנבדקים שנבחרו למחקר סבלו מאיזושהי הפרעה שגרמה להם לנהוג כך במהלך הסימולציה. Fail.

2. האם סימולציה של נהיגה, בסימולטור, מהווה איזושהי אינדיקציה לאיך ינהגו הנבדקים על כבישים אמיתיים? ממש לא. Fail.

3. למה בדקו החוקרים את הנבדקים בסימולטור? הם יכלו לחזור פשוט על כל אחד מהניסויים הקלאסיים של למידה והתניית ההתנהגות שבוצעו במאה השנים האחרונות. תן לנבדק משימה ואמור לו שאסור לו לרמות. לחצי מהנבדקים מספרים שמדי פעם מסתכלים עליהם דרך מראה חד כיוונית, אבל אל תגיד להם מתי ואיפה. לחצי השני אמור שבכל פעם שתדלק מנורה בחדר, מישהו יפתח את הדלת ויסתכל עליהם. אני משוכנע שהתוצאות יהיו זהות, אנשים שיודעים שצופים בהם אבל מבלי שידעו מתי בדיוק מסתכלים עליהם, ימנעו מלבצע עבירות באופן קונסיסטנטי. Fail.

4. האם המחקר בוצע לבקשת גוף ממשלתי מוכר או מישהו שפועל ברשות המדינה? האם בוצע בהזמנתה של עמותת אור ירוק? אי אפשר לדעת, אבל אני בטוח שתוצאותיו ישמשו את המדינה לאישור רטרואקטיבי של עמדתה בנוגע למצלמות המהירות. Fail.

למעשה, רק בנקודה אחת צדקו מאוד החוקרים: "ממצאי מחקר זה מעידים כי השימוש במצלמות גלויות למטרת הפחתת מהירות הנסיעה אינו יעיל. במציאות של היום גם מצלמות סמויות אינן בהכרח באמת סמויות, שכן כיום קיימים אמצעי חישה שונים המותקנים ברכבים ומדווחים לנהג על מיקומי המצלמות".

תגידו תודה שאצלנו אין כאלה (ועוד קוראים להם Safety Vans…):

2 Comments

Add a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *