על מצלמות באופנועים

כל מי שראה סרטון של תאונת אופנוע, מפגש לא נעים עם נהג אחר או אירוע מול שוטר, מבין את החשיבות של תיעוד הרכיבה. מצד שני, כל מי שראה קליפים מרהיבים של רכיבה בכבישים מפותלים, צילומי 360 מעלות או סרטוני מסלול ערוכים היטב, מבין שיש למצלמות האלה גם שימושים הרבה יותר מהנים.

מבחינתי, אין בכלל שאלה אם כדאי לתעד את הרכיבה. עדיף שיהיה תיעוד שלא נצטרך להשתמש בו מאשר שנזדקק לתיעוד שלא קיים.

השאלה היא איזו מצלמה כדאי לקנות, איפה להתקין אותה, ובעיקר מה אנחנו באמת מתכוונים לעשות עם החומר המצולם, כי יש הבדל גדול בין מצלמה שאמורה לתעד כל נסיעה לעבודה, בלי שנצטרך לחשוב עליה בכלל, לבין מצלמה שנועדה להפיק סרטוני רכיבה באיכות גבוהה. אפשר כמובן לשלב בין המטרות, אבל הניסיון שלי מלמד שלא תמיד כדאי.

אילו סוגי מצלמות קיימים?

אפשר לחלק את המצלמות המתאימות לאופנועים לחמש קטגוריות עיקריות:

• מצלמות אקשן ואקסטרים, כמו GoPro, DJI ו-Insta360, שמיועדות לצילום איכותי, עריכה ויצירת תוכן, ואפשר להתקין אותן גם על אופנועים.
• מצלמות קסדה ייעודיות, כמו חלק מדגמי Drift, שמתוכננות לשימוש בזמן רכיבה, עם מבנה מאורך או קומפקטי יחסית ותפעול פשוט.
• מצלמות קסדה בסיסיות לתיעוד, לעיתים עם צילום קדמי ואחורי, שמעדיפות זמן פעולה ארוך ופשטות על פני איכות קולנועית.
• מערכות צילום קבועות לאופנוע, הכוללות בדרך כלל מצלמה קדמית, מצלמה אחורית ויחידת הקלטה (DVR) המותקנת מתחת למושב או במקום מוגן אחר.
• מכשירים משולבים, כמו מסכי Apple CarPlay ו-Android Auto לאופנועים, שחלקם כוללים גם מצלמות, מערכת הקלטה, חיישני לחץ אוויר בצמיגים ותכונות נוספות.

כל אחת מהקטגוריות האלה יכולה להתאים לרוכב מסוים. הבעיה מתחילה כשקונים מוצר שמתאים למטרה אחת ומצפים ממנו להצטיין במטרה אחרת.

לפני שמוציאים כסף, כדאי לשאול כמה שאלות: האם המצלמה נועדה לתיעוד יומיומי או ליצירת סרטונים? האם צריך צילום קדימה בלבד או גם אחורה? האם רוצים מצלמה קבועה או ניידת? כמה זמן היא צריכה לפעול ברציפות? האם אנחנו מתכוונים לערוך את הסרטונים? ועד כמה אנחנו מוכנים להתעסק בטעינה, בהפעלה ובהעברת קבצים?

אפשר לענות על השאלות האלה בקול רם, אבל אם אתם לבד בחדר ומישהו שומע אתכם מתווכחים עם עצמכם על קצב פריימים, אולי עדיף לעשות את זה בלב.

כל הדוגמאות שאתן כאן הן על גבול הרדנומליות. אין לי המלצה ספציפית, אבל אספר לכם במה אני משתמש (גללו למטה אם בא לכם).

מטרת הצילום: תיעוד או יצירת תוכן?

זהו בעיני השיקול הראשון והחשוב ביותר.

מצלמה לתיעוד יומיומי אמורה לפעול בכל רכיבה, בלי קשר לשאלה אם אנחנו נוסעים לעבודה, יוצאים לסידורים או מטיילים בשבת. היא מצלמת את מה שקורה לפנינו, ולעיתים גם מאחורינו, ושומרת את החומר למקרה שנצטרך אותו. ברוב המקרים לא נעשה שום דבר עם הסרטונים האלה. הם יישארו על כרטיס הזיכרון עד שהמצלמה תדרוס אותם בהקלטות חדשות. רק אם מתרחשת תאונה, כמעט תאונה, עבירת תנועה של נהג אחר או מחלוקת לגבי דו"ח שקיבלנו, נטרח לשלוף את החומר.

למטרה הזאת אנחנו צריכים בעיקר מצלמה אמינה, עם צילום ברור מספיק כדי להבין מה התרחש, הפעלה אוטומטית והקלטה רציפה בלולאה.

לעומת זאת, אם המטרה היא ליצור סרטונים לרשתות החברתיות, לתעד יום מסלול או להפיק סרט רכיבה מושקע, נרצה איכות תמונה גבוהה, ייצוב טוב, אפשרויות צילום מגוונות וחומר גלם שמתאים לעריכה. כאן כבר יש משמעות גדולה יותר לרזולוציה, לקצב הפריימים, לטווח הדינמי, לפרופילי הצבע ולאפשרות לשנות את זווית הצילום לאחר הרכיבה.

מצלמה אחת יכולה לעשות את שני הדברים, אבל לא בהכרח באותה רמת נוחות. מצלמת אקשן איכותית יכולה לספק תיעוד מצוין, אלא שאם צריך לזכור להטעין אותה, להרכיב אותה ולהפעיל אותה לפני כל נסיעה, יש סיכוי לא רע שדווקא ביום שבו נזדקק לצילום היא תישאר בבית.

לדוגמה, מערכת צילום קבועה לאופנוע (משהו סיני) עם DVR שמותקן מתחת למושב של האופנוע, ומצלמה אחת קדימה ואחת אחורה:

מצלמת GoPro HERO13 Black תתאים יותר למי שרוצה גם להפיק סרטונים באיכות גבוהה:

איכות הצילום: לא הכול מתחיל ונגמר ב-4K

כשמדברים על איכות צילום, כולם אוהבים לזרוק מספרים: 1080p, 2K, 4K, 5.3K ואפילו 8K. ככל שהמספר גדול יותר, כך המצלמה נשמעת מרשימה יותר. בפועל, רזולוציה היא רק חלק מהסיפור.

לצורכי תיעוד, צילום Full HD ברזולוציית 1080p יכול בהחלט להספיק כדי להראות את השתלשלות האירועים. אבל יש הבדל גדול בין היכולת לראות שרכב חתך אותנו לבין היכולת לקרוא את לוחית הרישוי שלו.

לצורך זיהוי פרטים קטנים יש חשיבות גם לאיכות העדשה, לגודל החיישן, לקצב הנתונים שבו נשמר הווידאו, לדחיסת התמונה, למהירות התנועה ולהפרשי התאורה.

מצלמה זולה שמצהירה על 4K לא בהכרח תפיק תמונה שימושית יותר ממצלמת 1080p איכותית. לפעמים הרזולוציה הגבוהה היא בעיקר מספר על הקופסה.

ומה לגבי צילום בלילה?

כאן מתגלים לא מעט הבדלים בין מצלמות.

צילום לילה על אופנוע הוא אתגר לא פשוט. יש תאורת רחוב לא אחידה, פנסים מסנוורים, כלי רכב שמתקרבים במהירות, אזורים חשוכים ורעידות. מצלמה שמצלמת נהדר בצהריים יכולה להפיק בלילה תמונה מרוחה, מגורענת או חשוכה מדי.

לכן, אם המטרה היא תיעוד יומיומי, חשוב לבדוק דוגמאות אמיתיות של צילום לילה בתנועה, ולא להסתפק בסרטון שצולם בחניה מוארת.

כדאי גם לבדוק מה קורה כשהמצלמה מצלמת רכב שמתקרב ממול עם אורות דולקים. האם עדיין אפשר לזהות את הרכב? האם התמונה נשרפת בגלל הפנסים? האם לוחיות הרישוי הופכות למלבן לבן?

אלה שאלות חשובות הרבה יותר מהכיתוב 4K שמופיע על האריזה.

כמה פריימים בשנייה?

רוב מצלמות התיעוד מצלמות בקצב של 30 פריימים בשנייה (FPS), וחלקן מאפשרות 60 פריימים ואף יותר.

צילום ב-60FPS יכול לספק תמונה חלקה יותר של תנועה מהירה, וגם מאפשר להאט סרטון לקצב של 30FPS ולקבל הילוך איטי במהירות חצי מהמקור. במצלמות אקשן מסוימות אפשר להגיע לקצבים גבוהים בהרבה, כמו 120 או 240FPS, בדרך כלל במחיר של מגבלות רזולוציה או תנאי צילום.

אבל חשוב להבין שקצב פריימים גבוה אינו מבטיח תמונה חדה. בתנאי תאורה חלשים, למשל, המצלמה עלולה להעלות את הרגישות ולייצר תמונה רועשת יותר, או להשתמש בזמני חשיפה שלא מתאימים להקפאת תנועה.

למי שרוצה לנתח אירוע קצר במיוחד, כמו רגע פגיעה או מעבר של רכב בצומת, קצב פריימים גבוה עשוי לעזור. למי שרוצה רק לתעד את הדרך, 30FPS באיכות טובה עשויים להיות מספקים.

צילום קדימה, אחורה או 360 מעלות?

רוב הרוכבים חושבים קודם על צילום קדימה. זה טבעי, כי לשם אנחנו מסתכלים בזמן הרכיבה. אבל לא מעט אירועים מתרחשים דווקא מאחורינו. רכב שמתקרב במהירות ולא שומר מרחק, נהג שמנסה לעקוף במקום מסוכן, או פגיעה מאחור בזמן עצירה ברמזור. בכל המקרים האלה מצלמה קדמית בלבד עלולה להחמיץ את החלק החשוב של האירוע.

לכן, לצורכי תיעוד, יש יתרון ברור למערכת שמצלמת גם קדימה וגם אחורה.

אפשר להשיג את זה באמצעות מערכת קבועה על האופנוע עם שתי מצלמות, או באמצעות מצלמת קסדה דו-כיוונית. לכל פתרון יש יתרונות וחסרונות.

מערכת קבועה מצלמת תמיד את הכיוונים שאליהם מכוונות העדשות. מצלמת קסדה, לעומת זאת, נעה עם הראש שלנו. אם הסתכלנו הצידה, היא תצלם הצידה. לפעמים זה יתרון, למשל כשאנחנו מפנים את הראש לעבר רכב שמתקרב מנתיב סמוך, ולפעמים זה חיסרון, כי דווקא באותו רגע הפסקנו לתעד את מה שקורה לפנינו.

מצלמות 360 מעלות, כמו Insta360 X5, מאפשרות לצלם את כל הסביבה ולאחר מכן לבחור בעריכה את זווית הצפייה הרצויה. זה נהדר ליצירת סרטונים, במיוחד עם מוט צילום שמייצר אשליה של מצלמה שמרחפת ליד האופנוע.

אבל יש כאן עניין שצריך להבין: הרזולוציה המוצהרת של צילום 360 מתפרסת על כל התמונה הכדורית. כשחותכים ממנה זווית צפייה רגילה, הרזולוציה האפקטיבית נמוכה יותר. לכן 8K בצילום 360 אינו שקול ל-8K של מצלמה רגילה שמכוונת קדימה.

בנוסף, מצלמות 360 רגישות יותר לפגיעות בעדשות הבולטות שלהן, ולעיתים דורשות יותר עבודה בעריכה.

ולבסוף – מצלמות 360 הן "טוחנות" סוללות, מה שאומר שאנחנו יכולים לקבל גג שעתיים, אולי קצת יותר של זמן צילום. הן פחות מיועדות לצילום קבוע.

לדוגמה: מצלמת Insta360 X5 בהתקנה מזדמנת על הכידון:

התקנה על הקסדה: משקל, רעש ואווירודינמיקה

כאן אנחנו מגיעים לאחד הנושאים שלדעתי לא מקבלים מספיק תשומת לב.

מצלמה שמותקנת על הקסדה מוסיפה משקל, אבל המשקל עצמו הוא לא תמיד הבעיה המרכזית. צריך להביא בחשבון גם את המיקום שלו ואת הכוחות האווירודינמיים שפועלים עליו בזמן רכיבה. מצלמת קובייה שמותקנת על החלק העליון של הקסדה אולי נראית מגניבה בסרטונים, אבל במהירויות גבוהות היא עלולה לייצר גרר, רעש ולעיתים גם כוחות שמושכים את הראש לכיוונים לא רצויים. ככל שהמהירות עולה, הכוחות האווירודינמיים גדלים באופן משמעותי. לכן מצלמה שכמעט לא מרגישים ברכיבה עירונית יכולה להפוך למטרד ברכיבה ממושכת בכביש מהיר. זה מתבטא בעייפות של שרירי הצוואר, ברעש נוסף ובתחושה שהקסדה פחות יציבה ברוח.

לדוגמה, התקנת מצלמה דמויית קובייה בחלקה העליון של הקסדה:

מצלמות מאורכות, כמו חלק מדגמי Drift, מתוכננות להפחית את הבליטה ביחס למצלמות קובייתיות, אבל גם כאן התוצאה תלויה במיקום ההתקנה, בקסדה ובזרימת האוויר סביב הרוכב.

לעומתן – התקנה בצד הקסדה עלולה לייצר גרר לא סימטרי ורעש ליד האוזן. התקנה באזור הסנטר יכולה להפחית חלק מהבעיות האלה, אבל עלולה להפריע לשדה הראייה כלפי מטה, לתפעול הקסדה או לנוחות הכללית.

אני אישית פחות אוהב מצלמות שמותקנות מול הסנטר. זה מרגיש לי לא טבעי, אבל יש רוכבים שמסתדרים עם זה מצוין.

אין טוב ולא טוב, יש רק מה שמתאים לי יותר ומתאים לסגנון הרכיבה שלי.

ומה לגבי בטיחות ההתקנה?

צריך לזכור שהקסדה היא קודם כול אביזר בטיחות, ולא פלטפורמה להרכבת ציוד צילום. מומלץ להשתמש בתושבות ובאביזרים שמתאימים לקסדה ולפעול לפי הוראות היצרן. אין לקדוח בקסדה, לשנות את המבנה שלה או להשתמש בדבקים ובמחברים שהיצרן אינו מאשר.

גם מיקום התושבת חשוב. מצלמה או זרוע קשיחה ובולטת עלולות להשפיע על האופן שבו הקסדה מתנהגת בזמן פגיעה או החלקה. אין סיבה להוסיף סיכון מיותר רק כדי לקבל זווית צילום יפה יותר.

העיקרון הזה נכון גם להתקנה על האופנוע. מצלמה, מוט צילום או תושבת לא צריכים להפריע לכידון, למנופים, למהלך המתלים, לשדה הראייה או לתנועת הרוכב. חשוב גם לוודא ששום חלק לא עלול להשתחרר בזמן רכיבה.

מצלמה קבועה על האופנוע או מצלמה ניידת?

למערכת קבועה יש יתרון אחד גדול מאוד: היא פשוט נמצאת שם. מתקינים אותה פעם אחת, מחברים לחשמל בהתאם להוראות היצרן, מכוונים את העדשות ומאותו רגע היא אמורה להתחיל לצלם בכל פעם שמפעילים את האופנוע. לא צריך לטעון סוללות, לא צריך לזכור להוציא מצלמה מהמגירה, ולא צריך להתעסק עם תושבות לפני כל רכיבה.

מערכות כמו INNOVV K7 כוללות מצלמה קדמית ואחורית ויחידת הקלטה ייעודית. מערכות דומות קיימות גם אצל יצרנים אחרים ובמגוון רמות מחיר.

החיסרון הוא ההתקנה. באופנוע עירום עם גישה נוחה למערכת החשמל, ההתקנה יכולה להיות פשוטה יחסית. באופנוע עם הרבה פלסטיקה היא עלולה לדרוש פירוקים, העברת כבלים ותכנון מדויק של מיקום המצלמות ויחידת ההקלטה. חשוב שהחיבור לחשמל יהיה מוגן כראוי, שהמערכת לא תפרוק את המצבר בזמן חניה ושהכבלים יהיו מרוחקים ממקורות חום ומחלקים נעים. באופנועים מודרניים, במיוחד כאלה עם מערכות חשמל מורכבות, כדאי להימנע מחיבורים מאולתרים.

לעומתן, מצלמות ניידות מאפשרות לעבור בין אופנועים וקסדות, לצלם מזוויות שונות ולקחת את המצלמה גם לשימושים אחרים. מצד שני, צריך לטעון אותה, להתקין אותה ולוודא שהיא פועלת.

יש מצלמות שאפשר לחבר למקור מתח חיצוני באמצעות USB, אבל צריך לבדוק אם החיבור שומר על האטימות למים ואם הכבל והתושבת מתאימים לרכיבה בתנאי גשם ורעידות.

זמן סוללה: הבעיה של מצלמות האקשן

מצלמות אקשן מודרניות מציעות איכות צילום מרשימה, אבל זמן הסוללה שלהן עדיין מוגבל, במיוחד ברזולוציות גבוהות, בקצב פריימים גבוה ועם ייצוב תמונה פעיל. משך הצילום משתנה מאוד בהתאם לדגם, להגדרות, לטמפרטורה, לחיבורי האלחוט ולמצב הסוללה. לכן לא כדאי להסתמך רק על נתון היצרן, אלא לבדוק מבחני צילום רציף בתנאים דומים לשימוש שלנו.

לרכיבה של חצי שעה בכביש מפותל זה אולי לא משנה. לטיול של יום שלם ברמת הגולן זה כבר סיפור אחר.

אפשר כמובן להצטייד בסוללות נוספות, במטען או במקור מתח חיצוני. אבל אז אנחנו חוזרים להתעסקות שרצינו להימנע ממנה.

גם התחממות יכולה להיות בעיה, בעיקר במצלמות שמצלמות ברזולוציה גבוהה לאורך זמן. זרימת האוויר בזמן רכיבה יכולה לעזור בקירור, אבל היא לא מבטיחה שהמצלמה תוכל להקליט ללא הפסקה בכל תנאי.

מצלמות קסדה ייעודיות לתיעוד מנסות לפתור את הבעיה באמצעות צריכת חשמל נמוכה יותר, סוללות גדולות יותר או פשרה מסוימת באיכות הצילום. יש דגמים שמציעים שעות רבות של עבודה, אבל גם כאן צריך לבדוק את הנתונים בתנאי שימוש אמיתיים.

צילום רציף והקלטה בלולאה

אם המטרה היא תיעוד יומיומי, לדעתי זו אחת התכונות החשובות ביותר. אנחנו רוצים שהמצלמה תתחיל להקליט אוטומטית ותמשיך לצלם בלי שנצטרך לגעת בה. כשהכרטיס מתמלא, היא אמורה למחוק את ההקלטות הישנות ביותר ולהחליף אותן בחדשות.

התכונה הזאת נקראת Loop Recording, או הקלטה בלולאה.

בדרך כלל המצלמה מחלקת את ההקלטה לקבצים קצרים של דקה, שלוש דקות או חמש דקות. כך אפשר למצוא בקלות את האירוע הרלוונטי, בלי להתמודד עם קובץ ענק של רכיבה שלמה.

אבל יש כאן כמה דברים שחשוב לבדוק.

ראשית, האם ההקלטה באמת מתחילה אוטומטית בכל הפעלה? שנית, האם היא ממשיכה לעבוד גם אחרי שעות של רכיבה? ושלישית, מה קורה במקרה של ניתוק פתאומי של החשמל? בחלק מהמערכות יש רכיב שמאפשר לסיים ולשמור את הקובץ האחרון גם לאחר כיבוי האופנוע. במערכות אחרות ניתוק מתח פתאומי עלול לפגוע בקובץ שנכתב באותו רגע.

יש גם מערכות עם חיישן תאוצה (G-Sensor) שמזהה מכה או טלטול ושומר את הקטע הרלוונטי מפני דריסה. זו תכונה שימושית, אבל צריך לבדוק איך היא עובדת בפועל. בכבישים משובשים חיישן רגיש מדי עלול לשמור המון קבצים מיותרים, ובסופו של דבר למלא את הכרטיס.

כרטיס הזיכרון חשוב לא פחות מהמצלמה

צילום רציף מייצר הרבה מאוד פעולות כתיבה לכרטיס הזיכרון. לכן כדאי להשתמש בכרטיס איכותי שמתאים להקלטת וידאו רציפה, רצוי מסדרה שמיועדת לשימוש ממושך במצלמות דרך. כרטיס זול או שחוק עלול לגרום לקבצים פגומים, להפסקות הקלטה או לאובדן סרטונים.

מומלץ לבדוק מדי פעם שהמצלמה באמת מצלמת ושאפשר לפתוח את הקבצים. נורית מהבהבת אינה הוכחה שהכול תקין.

וכדאי לזכור: אם קרה אירוע חשוב, יש להעתיק את הסרטון בהקדם למקום בטוח. אחרת, הקלטה בלולאה עלולה למחוק בדיוק את החומר שרצינו לשמור.

חיבור לטלפון, Wi-Fi ושלט רחוק

לרוב המצלמות המודרניות יש חיבור אלחוטי ואפליקציה ייעודית שמאפשרת לשנות הגדרות, לצפות בתמונה חיה, להוריד קבצים ולהפעיל או לעצור הקלטה. זה נוח מאוד בזמן ההתקנה הראשונית, כשצריך לוודא שהמצלמה מכוונת בדיוק למקום הרצוי.

אבל בזמן רכיבה, חיבור אלחוטי פעיל עלול להגדיל את צריכת החשמל. גם העברת סרטוני 4K גדולים לטלפון יכולה להיות איטית למדי, תלוי במצלמה ובחיבור.

למצלמות אקשן רבות אפשר לרכוש שלט רחוק שמותקן על הכידון או על ציוד הרכיבה. חלק מהשלטים כוללים מסך קטן, חיווי מצב הקלטה או נתוני GPS. זה שימושי כשאנחנו רוצים להתחיל לצלם לפני קטע כביש מסוים או להפסיק את ההקלטה בסופו, בלי לחפש את הכפתור על הקסדה.

לעומת זאת, במצלמה שמיועדת לתיעוד יומיומי אין סיבה להתעסק עם הפעלה וכיבוי. מכוונים פעם אחת ונותנים לה לעבוד.

בכל מקרה, לא מומלץ להתעסק באפליקציה, במסך או בהגדרות המצלמה תוך כדי רכיבה.

ומה לגבי צילום כאמצעי ראיה (הוכחה) במקרה של דו"חות תנועה?

זו אחת הסיבות המרכזיות שבגללן אני ממליץ לרוכבים להחזיק מצלמה.

נניח ששוטר עוצר אתכם וטוען שלא עצרתם בתמרור עצור. אתם משוכנעים שעצרתם, ויש לכם סרטון שמתעד את האירוע. עצם קיומו של תיעוד יכול לעזור להבהיר את המחלוקת, ולעיתים גם לגרום לשוטר לבדוק מחדש את מה שראה. אבל לא הייתי בונה על כך שמצלמה גלויה תגרום לשוטר לוותר על דו"ח. היא לא מעניקה חסינות, והערך שלה תלוי במה שבאמת צולם.

אם קיבלתם דו"ח, הסרטון עשוי לשמש ראיה בהשגה, בערר או בהליך משפטי, בהתאם לנסיבות ולכללי הדין.

כדאי לשמור את הקובץ המקורי, ולא רק גרסה ערוכה או סרטון שנשלח בוואטסאפ. חשוב גם לשמור קטע מספיק ארוך לפני האירוע ואחריו, כדי שלא תיווצר תמונה חלקית או מטעה של מה שהתרחש.

לדוגמה, אם המחלוקת היא האם עצרנו בעצור, סרטון שמתחיל שנייה אחרי קו העצירה לא בהכרח יעזור לנו. אם מדובר בטענה לנסיעה בשול, נרצה להראות גם את הסדר התנועה, סימוני הכביש והמיקום שלנו ביחס אליהם.

ויש כמובן גם צד שני למטבע. אם התיעוד מראה שביצענו עבירה, הוא עלול לפעול דווקא נגדנו. כדאי להביא בחשבון שסרטונים שאנחנו מצלמים, שומרים או מפרסמים עשויים לשמש גם ראיות להתנהגות שלנו.

מסכי CarPlay ו-Android Auto עם מצלמות

בשנים האחרונות התפתחה קטגוריה נוספת של מוצרים: מסכים ייעודיים לאופנועים שמאפשרים להציג ניווט, מוזיקה ושיחות באמצעות Apple CarPlay או Android Auto. חלק מהמוצרים האלה כוללים גם מצלמות קדמית ואחורית, הקלטה רציפה, חיישני לחץ אוויר בצמיגים ותכונות נוספות.

דוגמאות לכך אפשר למצוא במוצרים של Chigee ובמערכות אחרות המיועדות להתקנה קבועה על האופנוע. קיימים גם פתרונות שמותאמים לדגמים מסוימים של אופנועים, עם תושבות וחיבורים ייעודיים.

היתרון הוא שילוב של כמה מערכות במכשיר אחד. החיסרון הוא שאם כל מה שאנחנו צריכים הוא מצלמת תיעוד, אנחנו עלולים לשלם גם על תכונות שאין לנו שימוש בהן. בנוסף, צריך לבדוק אם המצלמות הן חלק מובנה מהערכה או אביזר שנרכש בנפרד, מה איכות ההקלטה, האם יש צילום בלולאה ומה קורה כאשר המסך כבוי או מנותק.

לא כל מסך עם אפשרות לחיבור מצלמות מתפקד בהכרח כמו מערכת DVR ייעודית.

עריכת הסרטונים: בין הרצוי למצוי

כאן אני רוצה לדבר מניסיון אישי.

כשקונים מצלמת אקשן חדשה, אנחנו מדמיינים את הסרטונים שנפיק. זוויות צילום מטורפות, מעברים חלקים, מוזיקה מתאימה, הילוכים איטיים וקטעים שנראים כאילו צולמו להפקה של יצרן אופנועים. בפועל, אחרי יום רכיבה ארוך, הדבר האחרון שלרובנו מתחשק לעשות הוא לשבת מול המחשב ולערוך עשרות גיגה של חומר גלם.

בהתחלה זה נחמד. מורידים סרטונים, בוחרים קטעים, משחקים עם האפליקציה ומעלים משהו לפייסבוק או לאינסטגרם. אבל מהר מאוד מגלים שעריכת וידאו דורשת זמן. צריך לצפות בחומר, לבחור את הקטעים הטובים, לחתוך, לייצב, להתאים מוזיקה ולייצא את הסרטון.

האפליקציות של היצרנים השתפרו מאוד, וחלקן יודעות לבצע עריכה אוטומטית באמצעות AI. זה מקל על העבודה, אבל לא תמיד מחליף את הצורך לבחור בעצמנו את מה שבאמת מעניין.

אם אתם יודעים שאתם אוהבים לערוך ומוכנים להשקיע בזה, מצלמת אקשן איכותית בהחלט יכולה להצדיק את המחיר. אם אתם רק חושבים שאולי יום אחד תתחילו לערוך סרטונים, כדאי לשקול אם אתם באמת צריכים את המצלמה הכי יקרה בחנות. אחרת היא עלולה להצטרף לאוסף הגאדג'טים במגירה, ליד המטען המהיר, שלוש הסוללות הרזרביות וההבטחה לערוך את הסרטונים מיום המסלול האחרון.

תקציב ואיפה קונים?

היצע המצלמות עצום, וכך גם טווח המחירים. בקצה אחד נמצאות מצלמות אקשן של יצרנים מובילים, עם איכות צילום גבוהה, תוכנה מפותחת, אביזרים ותמיכה. בקצה השני נמצאות מצלמות סיניות זולות, חלקן טובות בהחלט למטרתן וחלקן מוצרים שלא הייתי סומך עליהם שיתעדו אפילו נסיעה למכולת.

בין לבין יש מצלמות קסדה ייעודיות ומערכות DVR קבועות ברמות מחיר ואיכות שונות.

אפשר לרכוש מצלמות בארץ דרך יבואנים וחנויות ציוד, או להזמין מחו"ל. כדאי להשוות את המחיר הכולל, כולל משלוח, מסים, אביזרים ואחריות, ולא רק את המחיר שמופיע באתר.

במוצרים סיניים זולים במיוחד יש בעיה נוספת: לא תמיד אפשר לדעת מה באמת מקבלים. שני מוצרים שנראים זהים לחלוטין מבחוץ יכולים להשתמש בחיישנים, בעדשות ובתוכנה שונים. גם דירוג של חמישה כוכבים באתר מכירות אינו מבטיח איכות צילום, אמינות לאורך זמן או עמידות בגשם.

לכן אני ממליץ לחפש סרטוני הדגמה מקוריים, רצוי כאלה שצולמו על אופנוע ובתנאים דומים לשימוש שלנו. סרטון שיווקי ערוך, עם מוזיקה ומעברים, לא מלמד הרבה על יכולת המצלמה לתעד מספר רישוי בלילה או להקליט ברציפות במשך שעות.

חשוב גם לבדוק זמינות של תושבות, כבלים, סוללות חלופיות, כרטיסי זיכרון ותמיכה בתוכנה. מצלמה זולה מאוד יכולה להתגלות כעסקה יקרה אם צריך להחליף אותה אחרי כמה חודשים.

אז מה אני הייתי בוחר?

אחרי שהתנסיתי בסוגים שונים של מצלמות, הגעתי למסקנה שמבחינתי עדיף להשתמש ביותר מסוג אחד, בהתאם לצורך.

לצילום איכותי, עריכה ויצירת סרטונים, אני מעדיף מצלמת אקשן טובה, רגילה או כזו שמצלמת ב-360 מעלות. מצלמה שמאפשרת להפיק חומר גלם איכותי, עם ייצוב תמונה טוב, רזולוציה גבוהה ואפשרויות עריכה מתקדמות. למשל, Insta360 X5 היא דוגמה למצלמת 360 שמאפשרת לקבל זוויות צילום מעניינות מאוד, במיוחד בהתקנה מתאימה על האופנוע.

אבל לשימוש יומיומי, אני מעדיף פתרון שלא דורש ממני להתעסק איתו. מערכת קבועה עם צילום קדמי ואחורי היא פתרון מצוין למי שרוכב בעיקר על אופנוע אחד. פותחים סוויץ', המצלמות מתחילות לצלם, ובסוף הרכיבה ההקלטה נפסקת. לא צריך לזכור שום דבר.

למי שמחליף אופנועים או מעדיף פתרון נייד, מצלמת קסדה ייעודית עם זמן סוללה ארוך יכולה להיות בחירה טובה. רצוי, מבחינתי, כזו שמצלמת גם קדימה וגם אחורה, כמו חלק מהדגמים הדו-כיווניים של MUFU.

ואם ממילא אתם מתכוונים להתקין מסך CarPlay או Android Auto על האופנוע, כדאי לבדוק אם אפשר לשלב בו גם מערכת צילום. למשל, מערכת ממשפחת Chigee AIO עם מצלמות מתאימות יכולה לספק כמה פונקציות במוצר אחד.

אין כאן פתרון אחד שמתאים לכולם. רוכב שנוסע בכל יום לעבודה, רוכב שמבלה בעיקר בטיולי שבת ורוכב שמצלם ימי מסלול צריכים דברים שונים. מבחינתי, אם המטרה העיקרית היא תיעוד, סדר העדיפויות ברור: אמינות ההקלטה, הפעלה אוטומטית, צילום קדמי ואחורי, איכות תמונה שימושית ביום ובלילה, ורק אחר כך רזולוציה ושאר הפיצ'רים. אם המטרה היא ליצור סרטונים, אפשר להתחיל לדבר על 4K, צילום 360, קצב פריימים, ייצוב ואביזרים.

ובכל מקרה, עדיף שיהיה תיעוד מאשר שלא יהיה בכלל.

סעו בזהירות.