משטרת ישראל מציגה: ממל"ז חדש מדגם LTI 20/20 TruCAM II

מי שנוהג מספיק שנים מכיר את הסיטואציה: שוטר עומד בצד הדרך, לפעמים ליד ניידת ולפעמים קצת לפניה, מחזיק ביד מכשיר שנראה כמו אקדח גדול ומכוון אותו אל התנועה שמגיעה מולו. אם התמזל מזלכם ראיתם אותו מספיק מוקדם. אם לא, ואם נסעתם מהר מדי, כמה מאות מטרים בהמשך כבר חיכה לכם השוטר או אחד מחבריו עם היד באוויר והסימן המוכר לעצור בצד.

המכשיר הזה הוא ממל"ז – מד מהירות לייזר. משטרת ישראל משתמשת במכשירי LTI 20/20 מדגם הנקרא UltraLyte LR B מתוצרת חברת Laser Technology האמריקאית כבר עשרות שנים. זהו אחד מאמצעי אכיפת המהירות הידניים המרכזיים של אגף התנועה.

אבל עכשיו יש למשטרה צעצוע חדש. קוראים לו LTI 20/20 TruCAM II, והוא משנה כמה מהנחות היסוד שעליהן נהגים התרגלו להסתמך בכל מה שקשור לאכיפת מהירות באמצעות לייזר, וזאת משום שהמכשיר החדש כולל בתוכו גם מצלמה דיגיטלית צבעונית המתעדת את העבירה ונשמרת במכשיר, וממנה השוטר מפיק דו"ח מהירות מסודר הכולל תמונות של העבירה.

ההשלכה על הדרך שבה מתבצעת האכיפה ועל האינטראקציה של השוטר עם הנהג היא משמעותית כפי שנראה מיד.

לפני שנתחיל – איך עובד ממל"ז?

עקרון הפעולה הבסיסי דווקא לא השתנה. בניגוד למכ"ם, הממל"ז אינו משדר גלי רדיו ומנסה לחלץ מהם את מהירות הרכב, אלא משתמש בקרן לייזר אינפרה-אדומה צרה מאוד. המכשיר שולח סדרה מהירה של פולסים לעבר הרכב, מודד כמה זמן לוקח לכל פולס להגיע אליו ולחזור, ומחשב מכך את המרחק מהמכשיר אל העצם הנמדד. במהלך הלחיצה על ההדק, המכשיר חוזר על המדידה שוב ושוב בפרק זמן קצר של כמה מילי-שניות ורואה שהרכב היה במרחק מסוים, שבריר שנייה לאחר מכן הוא קרוב יותר ושבריר שנייה אחר כך קרוב עוד יותר, ניתן לחשב את השינוי במרחק ביחס לזמן ומכאן הוא מחשב את מהירות הרכב.

שימו לב למה שכתוב פה למעלה: כל עוד השוטר לא לחץ על ההדק – המכשיר לא משדר שום דבר. אפס. נאדה. כלום. 

תזכרו את זה כי עוד נחזור לנושא הזה בהמשך.

נציין שבישראל בית המשפט מחייב את המשטרה להפחית 5 קמ"ש מהמהירות הנמדדת. זאת אומרת אם השוטר לכד רכב שנע במהירות של 131 קמ"ש במקום 90, המהירות שתירשם בדו"ח תהיה 126 קמ"ש.

עד היום – השוטר חייב היה לשמור קשר עין, לעצור את הנהג ולהציג בפניו את המהירות שנמדדה

אחת המגבלות המשמעותיות של הממל"ז הישן לא היתה קשורה ליכולת של הלייזר למדוד מהירות כיוון שאת זה הוא עושה מצויין. המגבלה קשורה למה שהשוטר היה צריך לעשות לאחר המדידה.

לפי נוהל ההפעלה של הממל"ז הישן, באור יום הוגבלה האכיפה בישראל לטווח של עד 300 מטר. אבל גם בתוך הטווח הזה השוטר היה צריך לזהות בוודאות את הרכב שאותו מדד, לשמור איתו על קשר עין רציף, ולבסוף לעצור אותו ולהציג בפניו את המהירות שנמדדה. הדבר השפיע באופן ישיר על בחירת נקודת האכיפה ועל המרחק שבו בוצעה המדידה, משום שהשוטר היה צריך להביא בחשבון גם את מה שיקרה כמה שניות לאחר שילחץ על ההדק.

במקרים מסוימים אפשר כמובן לעבוד בצוות, כששוטר אחד מודד ושוטר אחר עוצר את הרכב בהמשך הדרך, אבל גם אז נדרש רצף ברור בין הרכב שנמדד לבין הרכב שנעצר.

מעתה – בעת שימוש בממל"ז החדש – אין צורך לעצור את הנהג ואין צורך להציג בפניו את המהירות הנמדדת

מכיוון שהמכשיר הממל"ז החדש משולבת גם מצלמה המתעדת את המדידה ואת העבירה, השוטר כבר לא חייב לבנות את כל נקודת האכיפה סביב האפשרות לעצור את הרכב מיד לאחר המדידה. בסרטון שבו מציגה המשטרה את המכשיר החדש אומר השוטר בעצמו שהמכשיר מתעד את עבירת המהירות בווידאו, שהנהג לא בהכרח יודע בזמן אמת שביצע עבירה ושהוא יכול לבצע את האכיפה גם כשהוא עומד על גשר.

נוהל ההפעלה של הממל"ז החדש לא הגיע עדין לידי, אבל סביר להניח שכל שאר המגבלות שהיו על הממל"ז הישן – כמו חובת כיול מכשיר, חובת רישום ביומן, חובת תנאי תאורה וראות סבירים וכו' – עדיין נשארו בתוקף.

תמונה, וידאו ומדידת מהירות באותה חבילה

ב-TruCAM II תהליך המדידה נמשך כ-0.33 שניות. לפי נתוני היצרן הוא מסוגל למדוד מהירויות של עד 320 קמ"ש, למדוד כלי רכב שמתקרבים אליו או מתרחקים ממנו, וטווח מדידת המרחק המרבי שלו מגיע עד 1,200 מטר. זהו הטווח המקסימלי המוצהר על ידי היצרן. בפועל, סביר להניח שמגבלות הלכידה בעת שימוש בידי משטרת ישראל ישארו כפי שהיו עבור הממל"ז הישן.

בניגוד לממל"ז הישן, המכשיר החדש לא רק מציג לשוטר את המהירות שנמדדה אלא גם מתעד את הרכב ואת אירוע האכיפה באמצעות מצלמה דיגיטלית צבעונית של 5 מגה-פיקסל ברזולוציה מקורית של 2592 על 1944 פיקסלים המובנית במכשיר. המכשיר מסוגל לצלם תמונות ווידאו ולחבר את התיעוד החזותי לאירוע המדידה. היצרן מגדיר את טווח העבודה האופטימלי של המצלמה עד 150 מטר.

הצילום לא מתחיל בהכרח ברגע שבו השוטר לוחץ על ההדק – אלא במקרים מסויימים אף לפניה. למערכת יש buffer המאפשר לה לשמור כ-1.2 שניות של וידאו מלפני רגע מדידת המהירות ולהמשיך את התיעוד לאחריה בהתאם להגדרות המכשיר למשך זמן שקובע המפעיל. כך מתקבלת רשומת אירוע שמחברת את נתוני המדידה לתיעוד החזותי של כלי הרכב.

לפי נתוני היצרן, המכשיר מסוגל לעבוד עם כרטיס SD נשלף בנפח של עד 32GB, שעליו נשמרים אירועי האכיפה. הקבצים מוגנים באמצעי הצפנה וחתימה דיגיטלית שנועדו, בין היתר, לאפשר לוודא שלא שונו לאחר שנוצרו. 32GB אולי נשמע מעט בעולם שבו הטלפון שלכם מגיע עם מאות ג'יגה, אבל ה-TruCAM II אינו GoPro שמצלם משמרת של שמונה שעות ברציפות. הוא שומר קטעי וידאו קצרים סביב אירועי האכיפה, ולכן גם כרטיס כזה יכול להכיל כמות גדולה של אירועים (כמה בדיוק? אני לא יודע כיוון שאינני יודע בשלב הזה את גודל קבצי המדיה שנשמרים על כל אירוע).

המכשירים הראשונים כבר נמצאים בשימוש

בינואר 2024 פרסמה משטרת ישראל בקשה לקבלת מידע לקראת החלפת מערך הממל"זים שהיא מפעילה מאז 1993. הדרישות כללו מכשיר LIDAR עם מצלמה דיגיטלית אינטגרלית, יכולת צילום ווידאו מאובטחים, מדידה של כלי רכב מתקרבים ומתרחקים, עבודה ביום ובלילה ויכולת למדוד גם כלי רכב דו-גלגליים.

בספטמבר אותה שנה פורסם מכרז 295/2024 לרכישת המערכת החדשה, ובהמשך פורסמו מסמכים נוספים שעסקו בהכנסת המכשירים לפעילות מבצעית. נכון לעכשיו לא הצלחתי למצוא בפרסומי הרכש הפומביים הודעה שמזהה באופן חד-משמעי את הזוכה במכרז, וגם נוהל ההפעלה המשטרתי החדש של המכשיר עדיין זמין בידי. ראו לינקים למטה.

אבל לגבי עצם השימוש המבצעי כבר אין שאלה. לידי הגיעו מספר דו"חות שהופקו באמצעות המערכת החדשה במהלך ספטמבר 2026, כולל דו"חות שאליהם צורפו התמונות שצולמו במהלך האכיפה. כלומר אנחנו כבר לא מדברים על אב-טיפוס, על פיילוט סגור או על מכרז שעוד כמה שנים אולי ייצא ממנו משהו. שוטרים כבר משתמשים במכשירים האלה בכבישים ומפיקים באמצעותם דו"חות, ומהדו"חות האלה אפשר ללמוד משהו מעניין מאוד על האופן שבו היכולת לצלם משנה את תנאי העבודה של השוטר.

דו"ח לדוגמה 1:

דו"ח לדוגמה 2:

מאיזה מרחק מודדים מהירות באמצעות הממל"ז החדש?

בממל"ז הישן השוטר היה צריך להשאיר לעצמו מספיק זמן ומרחב כדי להשלים את תהליך הזיהוי והעצירה. בנוסף, כפי שכתבתי מעלה, יש סייגי טווח מקסימלי לשימוש בממל"ז.

אבל עכשיו עם הממל"ז החדש, כאשר אירוע האכיפה עצמו מתועד, אפשר לכאורה להמתין עד שהרכב נמצא קרוב יותר, לבצע את המדידה כאשר הוא נמצא במרחק של עשרות מטרים, ולקבל באותו זמן גם צילום של העבירה כולל המהירות שנמדדה.

וזה לא תרחיש תיאורטי בלבד. באחד הדו"חות שהגיעו לידי השוטר מציין במפורש שהמדידה בוצעה ממרחק של 60 מטר בלבד. בדו"ח אחר שהגיע לידי בוצעה האכיפה כאשר השוטר עמד על גשר מעל הכביש, נקודה שממנה ממילא אין אפשרות מעשית לצאת אל הכביש ולעצור מיד את הרכב שנמדד. ואילו בסרטון המשטרתי אפשר לראות מדידה ממרחק של כ- 80 מטר בלבד.

מה שבטוח, שמהדו"חות שכבר הופקו אפשר לקבוע לפחות שהמערכת נמצאת בשימוש בתצורות שבהן הרכב אינו נעצר מיד לאחר המדידה, ובמרחקי מדידה קצרים משמעותית.

ומה עם אופנועים?

בישראל לאופנועים אין לוחית רישוי קדמית (למזלנו), ולכן לכאורה קיימת בעיה במערכת שמצלמת כלי רכב שמתקרבים אליה. אפשר למדוד את מהירות האופנוע מקדימה ואפשר לצלם אותו, אבל אין מספר רישוי שאפשר לקשור אליו את העבירה.

אבל מסתבר שב-LTI חשבו גם על זה.

ל-TruCAM II יש מצב עבודה שנקרא Rear Plate Mode, והיצרן מציין במפורש שהוא מיועד בין היתר לאופנועים ולכלי רכב שאין להם לוחית רישוי קדמית. המכשיר יכול לבצע את מדידת המהירות כשהאופנוע מתקרב ולאחר מכן להמשיך את רצף התיעוד עד שניתן לצלם את לוחית הרישוי האחורית.

המשמעות היא שהמדידה וצילום המספר לא חייבים להתבצע באותו רגע. השוטר יכול למדוד את האופנוע כשהוא מתקרב, להמשיך לעקוב אחריו באמצעות המכשיר כשהוא חולף על פניו ומתרחק, ולסיים את רצף התיעוד כאשר לוחית הרישוי האחורית כבר נמצאת בשדה הראייה.

ללא קשר לאופנועים – מדידה מאחור, לתנועה מתרחקת, יכולה להיות תסריט אופייני למצב שבו שוטר מתחבא בצד הדרך, לא גלוי לתנועה שנוסעת לכיוונו, כך אף אחד לא יסמן אותו בווייז, כמו למשל בתמונה הזו שנלקחה מסרטון התדמית המשטרתי, בה רואים את השוטר מכוון לעבר תנועה המתרחקת ממנו.

ומה קורה לכל החומר הזה בסוף המשמרת?

גם כאן עדיין חסרה לנו חתיכה בפאזל. אנחנו יודעים שהמכשיר שומר את אירועי האכיפה בצורה דיגיטלית, ש-LTI מספקת מערכת להעברת החומר מהמכשיר למחשב, ומהדו"חות שכבר הופקו בישראל אנחנו יודעים שהצילומים משמשים בפועל כחלק מחומר הראיות. מה שעדיין לא ידוע הוא כיצד בדיוק משטרת ישראל מנהלת את החומר הזה מאחורי הקלעים.

ההערכה שלי היא שבסוף המשמרת השוטר שחוזר למשרדו מחבר את המכשיר לעמדת עבודה ייעודית ("עמדת הלבנה"), החומר נפרק ממנו ונשמר במערכת המשטרתית, והמכשיר מתפנה לקראת המשמרת הבאה. סביר גם שהשוטר נדרש להשלים את הטיפול בדו"חות בסמיכות למשמרת, כאשר האירועים עדיין טריים בזיכרונו, אבל כל עוד נוהל ההפעלה החדש לא הגיע לידי זו נשארת הערכה בלבד.

ויש עוד הבדל אחד – מי נהג?

המערכת מתעדת איזה רכב נמדד, מה היתה המהירות שלו, ויכולה לתעד את לוחית הרישוי. לצילום יש יתרון משמעותי מבחינת המשטרה: הוא מאפשר לקשור בין המדידה לבין הרכב גם בלי לעצור אותו מיד בצד הדרך.

אבל כאן טמון גם חיסרון: כאשר הרכב אינו נעצר, השוטר גם אינו מזהה מי הוא הנהג שישב מאחורי ההגה. ובמקרה זה – המשטרה נדרשת להסתמך על מספר הרישוי של כלי הרכב ועל חזקת הבעלות הקבועה בדין.

ומשם אנחנו כבר נכנסים לעולם של הסבת דו"חות והוכחת זהותו של מי שנהג בפועל.

והמבין יבין.

תוספות ושיפורים

ל-TruCAM II יש מספר תוספות לפי מפרט היצרן. לדוגמה, Auto Mode שבו אפשר להציב אותו על חצובה, לכוון אותו לנתיב ולקבוע מרחק, ואז הוא מסוגל ללכוד עבירות אוטומטית בלי שהשוטר ילחץ על ההדק בכל רכב. היצרן מציג את זה במפורש כיכולת של המכשיר.

בנוסף, המכשיר עצמו מצלם את לוחית הרישוי ומפיק תמונה ברזולוציה שמאפשרת לקרוא אותה. במסמכי היצרן שמצאתי אין טענה שה-TruCAM II עצמו מבצע OCR/ANPR וממיר אוטומטית את הספרות שבתמונה למספר רישוי, אבל היצרן מציין שהוא מתאים לשימוש עם מערכת ANPR חיצונית או מערכת back-office שאליה המכשיר מתחבר.

אציין שבשלב זה לא ידוע לי אם משטרת ישראל מפעילה או מתכוונת להפעיל תכונות אלה בישראל, אבל ההערכה שלי היא שלא.

ומה עם גלאי לייזר?

זוכרים שבתחילת הכתבה ביקשתי מכם לזכור שכל עוד השוטר לא לחץ על ההדק, הממל"ז לא משדר שום דבר? אז הנה חזרנו לזה.

בניגוד למכמונות מהירות מבוססות רדאר כמו הדבורה שמשדר אותות בתדר מסויים אשר ניתן לגלות את השידור שלו עוד לפני שהרכב שלנו הפך למטרה, ממל"ז הוא סיפור אחר לגמרי. גם במכשיר הממל"ז הישן וגם כמכשיר החדש, ה-TruCAM II – אין שום שידור של שום דבר מחוץץ למכשיר עד לרגע שבו השוטר מכוון לרכב ולוחץ על ההדק. תחשבו על זה כמו צלף שמסתכל בטלסקופ אל המטרה שלו. רק כשהוא לוחץ על ההדק, אז, ורק אז הוא שולח את סדרת פולסי הלייזר אל המטרה ומודד את המהירות שלה. כל התהליך מסתיים בתוך כ-0.33 שניות לפי המידע שמפורסם על ידי היצרן.

לכן, אם יש לכם גלאי מכמונות מהירות (ולא משנה כעת מאיזה דגם) – אם הוא יצפצף בהתראת לייזר, זה יקרה רק אחרי שהוא זיהה את הקרן שפוגעת ברכב שלכם, ההתראה הזו עלולה להגיע בשלב שבו המדידה כבר מתבצעת, ועד שהמוח שלכם הבין מה פירוש הצפצוף והרגל התחילה לזוז לכיוון הבלם – המהירות כבר נמדדה ואכלתם אותה.

אני לא מכיר אף נהג עם רפלקסים מהירים יותר ממהירות האור…

זה לא אומר שגלאי לייזר טוב הוא חסר תועלת. כפי שכתבתי בעבר, גלאים בעלי חיישני לייזר רגישים יכולים בתנאים מתאימים לקלוט גם החזרים או לזירה שמתבצעת על כלי רכב אחרים שנמצאים לפניכם, ובמקרה כזה לקבל התראה מוקדמת על כך שיש ממל"ז פעיל בהמשך הדרך. אבל זה כבר תלוי בתנאי השטח, בתנועה, במיקום השוטר, ברגישות הגלאי ובמיקום החיישנים בחזית הרכב שלכם, ובעובדה הפשוטה שצריך שיהיה לפניכם מישהו אחר שעליו השוטר הפעיל קודם את המכשיר.

כמובן שצריך להזכיר גם אפליקציות כמו ווייז שבהן ניתן לסמן ניידות משטרה. אבל מה אם השוטר התמקם שם ממש לאחרונה, אם אתם הרכב הראשון שעליו הוא החליט ללחוץ על ההדק, ואם אף אחד לא סימן את הניידת בווייז?

ומה אם מדובר בשוטר שהתמקם על גשר, למשל מעל כביש מהיר, ולוזר על התנועה המתקרבת אליו מלמטה? אם אף אחד לא שם לב אליו, אף אחד לא יסמן אותו בווייז…

לפיכך – לא משנה איזה גלאי מכמונות יש לכם, גם אם הוא הכי טוב בעולם וגם אם יש לכם 100 עיניות מקדימה ועוד 50 על הגג – הסיכויים להינצל מדו"ח בעת שימוש בממל"ז הם לא גבוהים ובוודאי שהם אינם בטוחים. אל תסתמכו עליו.

מה לגבי שיבוש?

שיבוש היא פעולה לא חוקית, ונהג/רוכב שייתפס בעודו משבש באופן אקטיבי את הלזירה עלול להיכנס לצרות לא פשוטות. כנ"ל לגבי הסתרת לוחיות רישוי, קיפול מספרים, שימוש במדבקות, תרסיסים או לוחיות מתחלפות.

אנחנו לא נדון בשיטות אלה באתר הזה, ותגובות המכילות מידע בנושא יימחקו לאלתר.

השורה התחתונה

ממל"ז ה-TruCAM II משנה את הדרך שבה המדידה הופכת לאירוע מתועד שאפשר לשמור ולטפל בו לאחר שהרכב כבר המשיך בדרכו.

במקום מכשיר שמציג לשוטר מספר על הצג ומחייב אותו להמשיך משם בתהליך של זיהוי ועצירה, יש בממל"ז החדש מערכת שמחברת את מדידת הלייזר למצלמה, לתמונות, לווידאו ולרשומת אירוע דיגיטלית. היא מסוגלת למדוד כלי רכב שמתקרבים או מתרחקים, להתמודד גם עם אופנועים באמצעות צילום הלוחית האחורית, ומהדו"חות שכבר הגיעו לידי ברור שהמשטרה משתמשת בה גם במקומות ובטווחים שבהם עצירת הרכב מיד לאחר המדידה אינה חלק מתהליך האכיפה.

וזה משנה פרט קטן אבל חשוב מאוד מבחינת הנהג. במשך שנים, אם חלפתם ליד שוטר עם ממל"ז, הסתכלתם במראה ולא ראיתם אותו יוצא לכביש אחריכם או שוטר נוסף שממתין לכם בהמשך, היה אפשר בדרך כלל לנשום לרווחה.

אבל עכשיו, עם ה-TruCAM II, העובדה שאף אחד לא עצר אתכם כבר לא אומרת שהאירוע הסתיים.

יכול להיות שהוא רק התחיל.

אגב, זה לא אומר שהממל"זים הישנים יצאו משימוש.

סעו כחוק.

הנה רשימת לינקים רלוונטיים למי שרוצה להרחיב בנושא:

LTI 20/20 TruCAM II – עמוד המוצר הרשמי של היצרן

LTI 20/20 TruCAM II – מפרט / Brochure רשמי של היצרן

משטרת ישראל – בקשה לקבלת מידע 03/2024 למד מהירות לייזר עם מצלמה דיגיטלית

משטרת ישראל – מסמך ה-RFI המלא לממל"ז עם מצלמה דיגיטלית

משטרת ישראל – מכרז 295/2024 לרכש ותחזוקת מד מהירות אלקטרוני מאויש עם צילום דיגיטלי

משטרת ישראל – חוברת מכרז 295/2024 המלאה

משטרת ישראל – התקשרות לתחזוקת מדי מהירות לייזר, 2025-2026