אמצעי אכיפת מהירות בישראל

להלן סקירה מקיפה ומרוכזת בנושא האיומים בנושא אכיפת מהירות ע"י משטרת ישראל העומדים בפני נהגים בישראל.

פוסט זה נכתב בנובמבר 2011, אבל עד תחילת 2025 לא חל כל שינוי באמצעי אכיפת המהירות של המשטרה בישראל.

עריכה: בספטמבר 2026 נכנס לשימוש בישראל מכשיר אכיפה חדש – ממל"ז מדגם חדש הנקרא LTI 20/20 TruCAM II.

לפני שאתחיל חובה עלי להזכיר, אם הדבר לא היה ברור עד כה – אין במאמר זה כל קריאה, עידוד או בקשה מאף אדם לעבור את החוק. כולנו צריכים לשמור על החוק, כלשונו. נקודה. יש לציין, כמובן מאילו, שנהיגה/רכיבה במהירות החוקית תפתור אתכם מכל צורך לדאוג מהאכיפה המשטרתית. יחד עם זאת כולנו בשלב כזה או אחר של הנהיגה עלולים למצוא עצמנו במצב שבו מהירות הנהיגה שלנו גבוהה מהמותר בחוק, וחוקי מרפי טוענים שבדיוק אז יקפוץ לכם שוטר לאמצע הכביש. לכן, קראו הלאה והקפידו.

על מנת להתגונן מפני אמצעי אכיפה אלה על הנהג לעשות שימוש במגוון גלאים וכלי הגנה. אצלי באתר תוכלו למצוא סקירה של חלק מאמצעים אלה.

1. מכשירי אכיפה מבוססי רדאר (מכ"ם)

מכמונות המהירות מבוססות הרדאר הן בעצם מכשירים שונים המשדרים קרני רדאר (מכ"ם) בתדר מסויים והמסוגלים למדוד את מהירות כלי הרכב הנעים לקראתם או המתרחקים מהם. מכשירים אלו פועלים על עיקרון דופלר שאומר שככל שעצם מסויים מתקרב למשדר תוך כדי השידור, עצמת האות המוחזר בחזרה מן העצם תגדל, ולהיפך, כתלות במהירות היחסית בין המשדר לעצם הנמדד. אם גם המכמונת עצמה נמצאת בתנועה יש לחסר מהמהירות היחסית את מהירות המכמונת וכך לקבל את המהירות המוחלטת של הרכב הנמדד. לחלק מהמכמונות יש מצלמה אשר מופעלת עם קליטת רכב עבריין, וחלקן מצריכות מהשוטר לסכן את חייו, או לבצע מרדף משטרתי כדי לעצור את הנהג הפושע.

בישראל אמצעים אלה כוללים את הדבורה (MPH Industries Bee III).

הערה: בעבר היתה המשטרה משתמשת במצלמות מהירות מתוצרת מולטנובה (Multanove 6F) שאינן רלוונטיות יותר מאז סוף 2016 בה הוצאו כל מכמונות המולטנובה משירות מבצעי.

כדי להתגונן מפני מכשירים מבוססי רדאר הנהג צריך להצטייד במכשיר גילוי מכמונות מתאים.

2. מכשירי אכיפה מבוססי לייזר

ממל"ז – מד מהירות לייזר או אקדח לייזר – היא מכמונת המהירות המבוססת קרן לייזר. מדובר במכשיר דמוי אקדח המכיל דיודה המקרינה קרן לייזר לטווח של כמה מאות מטרים, והפועלת בדומה לאמצעים צבאיים ואזרחיים המשמשים למדידת מרחק, כשהוא מבוסס על אפקט דופלר למדידת מהירות האובייקטים אליהם האקדח מכוון. לאקדח מוצמדת עינית אופטית העוזרת למפעיל לכוון את אלומת הלייזר אל עבר חזית העצם הנמדד.

בישראל אמצעים אלה כוללים את אקדח הממל"ז (LTI 20-20).

כדי להתגונן מפני מכשירים מבוססי רדאר הנהג צריך להצטייד במכשיר גילוי מכמונות מתאים, אם כי צריך לדעת שבגלל מהירות הנעילה על המטרה של הממל"ז גם גלאים משוכללים לא מסוגלים לתת התראה נאותה בפניו, ולצערי ברוב המקרים ברגע שהגלאי מצפצף משמעות הדבר ששוטר נועל עליך ברגעים אלה ממש.

3. מכשירי אכיפה מבוססי פסי השראה מגנטיים

מכמונות המופעלות ע"י פסי השראה מגנטיים מבוססות על לולאות המוטמעות בתוך אספלט הכביש. על ידי מדידת ההשראות שהרכבים החולפים יוצרים על פני הלולאות הללו, יודעת המערכת לחשב את המהירות של הרכב שעבר מעליהן, לכל נתיב בנפרד.

בישראל אמצעים אלה כוללים את מצלמות הגאטסו (Gatsometer GS11).

פה תוכלו לקרוא עוד על מיקומי מצלמות הגאטסו.

כדי להתגונן מפני מכשירים מבוססי פסי השראה מגנטיים הנהג צריך להצטייד במכשיר גילוי נקודות עניין מבוסס GPS.

בואו נתחיל.

דבורה (MPH Industries Bee III)

מכמונת מהירות מבוססת רדאר המשדרת בתדר Ka. יעודה של מכמונת זו הוא מדידת מהירות כלי רכב מתוך ניידת סמויה הנמצאת בתנועה או במצב סטטי. בניגוד לאקדח הלייזר, המדידה באמצעות הדבורה מתבצעת באופן מחזורי ומהירות הרכב הנמדד מוצגת על צג דיגיטלי בתוך הניידת.

למכשיר יש שתי אנטנות קטנות (דומות ל"קרמבו שחור") המותקנות על הניידת ופונות לפנים ולאחור. באמצעותן יכולה הדבורה למדוד כלי רכב שנמצאים לפני הניידת או מאחוריה, כשהניידת עצמה עומדת או נמצאת בתנועה. כאשר הניידת בתנועה המערכת מביאה בחשבון גם את מהירותה שלה כדי לחשב את מהירות רכב המטרה.

כאשר השוטר מזהה רכב שנוסע במהירות חריגה, הוא יכול לנעול את המהירות שנמדדה ולהשתמש בה לצורך האכיפה. הדבורה אינה כוללת מצלמה, ולכן היא אינה מצלמת את הרכב ואינה מפיקה בעצמה דו"ח שנשלח לאחר מכן לבעליו. השוטר צריך לזהות את הרכב שנמדד, לשמור עליו קשר עין ולעצור אותו.

ישנן מספר מגבלות להפעלת הדבורה:

1. טווח ההפעלה של הדבורה גדול מאוד ויכול להגיע עד לכ-1,200 מטר, ביום או בלילה.
2. על הרכב הנמדד להיות מבודד יחסית בקטע הכביש הנמדד, כשבינו לבין כלי רכב אחרים נדרש מרחק של לפחות 50 מטר. הדרישה הזו חשובה במיוחד משום שהדבורה משתמשת בקרן רדאר רחבה משמעותית מקרן הלייזר של הממל"ז, ולכן כאשר מספר כלי רכב נמצאים בתחום המדידה עלול להתעורר ספק לגבי הרכב שממנו התקבלה המהירות.
3. אין להשתמש במכשיר בתנאי גשם, טפטוף, ערפל או תנאים אחרים העלולים לפגוע באמינות המדידה.
4. השוטר חייב לזהות את הרכב שנמדד ולשמור איתו על קשר עין עד לעצירתו.
5. המכשיר נדרש לעבור את בדיקות התקינות והכיול הקבועות בנוהל, ועל המפעיל לתעד את הבדיקות כנדרש.

אחד היתרונות המשמעותיים של הדבורה הוא היכולת לבצע מדידה גם כשהניידת עצמה נמצאת בתנועה. השוטר יכול למדוד רכב שנמצא לפני הניידת או מאחוריה, וכן תנועה המגיעה מולו, בהתאם לאנטנה ולמצב ההפעלה שנבחר. כמובן שניתן להפעיל אותה גם כשהניידת עומדת בצד הדרך.

בגלל הצורך לזהות באופן חד-משמעי את הרכב שממנו התקבלה המדידה ולבודד אותו מתנועה אחרת, הדבורה יעילה במיוחד בכבישים שבהם התנועה דלילה יחסית. לכן ניתן למצוא אותה לא מעט בכביש הערבה, בכבישי חבל לכיש ובכבישי הצפון באזור צפת, ראש פינה והגליל העליון, וכן בשעות שבהן נפח התנועה קטן יותר. גם כבישים מהירים ופתוחים הם כמובן סביבת עבודה נוחה מאוד עבורה.

חשוב לזכור שהדבורה יכולה לפעול מתוך ניידת סמויה הנמצאת בתנועה. מבחינת הנהג, המכונית שנוסעת לפניו או מאחוריו אינה חייבת להיראות כמו נקודת אכיפה קלאסית בצד הדרך. השוטר יכול לזהות רכב, לוודא שהוא מבודד מספיק מהתנועה האחרת, למדוד ולנעול את מהירותו ואז לעצור אותו.

את הדבורה ניתן להפעיל ולכבות לפי החלטת המפעיל, ולכן עצם העובדה שגלאי מכ"ם אינו מתריע על ניידת מסוימת אינה אומרת שאין בה דבורה. כאשר המכשיר אינו משדר, אין לגלאי מה לגלות.

בנוסף, ל-Bee III קיים מצב הנקרא POP Mode, שבו המכשיר מבצע שידור קצר מאוד לצורך קבלת אינדיקציה מהירה לגבי מהירותו של רכב. מבחינת גלאי מכ"ם מדובר באתגר, משום שגלאי שאינו תומך בזיהוי POP או שאינו מספיק מהיר עלול שלא לזהות שידור קצר כזה. חשוב עם זאת להבדיל בין הזיהוי הראשוני באמצעות POP לבין מדידת המהירות המשמשת לצורך אכיפה – מצב POP נועד לאיתור ראשוני של כלי רכב מהירים, ולא להפקת מדידת האכיפה הסופית.

עדכון דצמבר 2019 – הדבורה עולה על שני גלגלים: במשך שנים הכרנו את הדבורה בעיקר כמערכת שמותקנת בניידות משטרה, אבל לאחר פיילוט שנמשך מספר שנים החלה משטרת התנועה להתקין אותה גם על אופנועי KTM Adventure 1290 של הסיירת הארצית. המשמעות היא שנקודת אכיפה באמצעות דבורה כבר אינה חייבת להיות ניידת שעומדת בצד הדרך או נוסעת בתנועה. אופנוע משטרתי יכול לשאת את המערכת ולהפעיל אותה במצב סטטי, תוך שימוש באנטנות הרדאר המותקנות עליו. בהמשך כבר פורסמו גם תמונות משימוש מבצעי כזה: באחד המקרים ניתן היה לראות על צג הדבורה מדידה של 225 קמ"ש, כאשר אופנוע המשטרה עמד במצב סטטי בצד הדרך והמדידה בוצעה באמצעות האנטנה האחורית. על התקנת הדבורה והשימוש בה על אופנועי המשטרה כתבתי כאן: דבורה על אופנועי KTM משטרתיים.

ממשק המשתמש של הדבורה:

תמונה של האנטנה האחורית והקדמית של הדבורה:

ועוד תמונה:

ממל"ז (LTI 20-20)

הממל"ז, או בשמו המלא "מד מהירות לייזר", הוא אחד מאמצעי אכיפת המהירות הנפוצים בשימוש משטרת ישראל. מדובר במכשיר ידני דמוי אקדח, ממשפחת מכשירי LTI 20-20, שאותו מפעיל השוטר כשהוא עומד בצד הדרך ומכוון אותו אל כלי הרכב המתקרבים אליו. הממל"ז נמצא בשימוש ניידות משטרה גלויות, סמויות, וכן אצל שוטרים רכובים (בין אם על אופנועי ה- BMW הגדולים ובין אם על קטנועים עירוניים קטנים). המכשיר משתמש בסוללות פנימיות, או מתחבר באמצעות כבל סלילי לשקע מצית, מה שאומר שניתן להשתמש בו בכל מקום ובכל עת.

לשמחתנו, לשוטרים אין חשק, זמן, רצון או סבלנות למצוא מיקומים חדשים למארבים, ולכן לרוב ניתן למצוא אותם ישובים בניידת באותם מקומות.

בניגוד למכשירי מכ"ם, הממל"ז אינו מבוסס על אפקט דופלר. המכשיר שולח סדרה של פולסי לייזר אינפרה-אדומים לעבר הרכב הנמדד, מודד את הזמן שלוקח להם להגיע אליו ולחזור, ומחשב באמצעותם את המרחק אל הרכב. באמצעות מספר מדידות כאלה המתבצעות בפרק זמן קצר מאוד ניתן לחשב את השינוי במרחק ביחס לזמן, ומכאן את מהירות הרכב.

מרגע ששוטר הרים את הממל"ז וכיוון אותו אל הרכב המתקרב, נדרשות לו לא יותר משתי שניות כדי להגיע לנעילה. מרגע שננעל (שני צפצופים) יקפוץ השוטר או חברו אל הכביש (לעיתים בצורה בלתי אחראית לחלוטין ותוך כדי סיכון עצמם והתנועה סביבם) על מנת לעצור את הרכב הממהר.

ברוב המקרים בישראל המדידה תתבצע אך ורק מהחזית, כשהרכב או האופנוע מתקרב אל השוטר שמסתתר בניידת שלו או מאחורי עצם אחר. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם שוטרים לוזרים מאחור על רכבים המתרחקים מהם, בעיקר בנתיבי האצה בסמוך לכבישים מהירים. לזירה מאחור מחייבת קיום של ניידת נוספת העוצרת את הרכב הנמדד, ואז כעבור מספר רגעים מגיע אל נקודת העצירה השוטר שביצע את המדידה בפועל ונותן את הדו"ח.

הממל"ז שנמצא בשימוש משטרת ישראל הוא מכשיר ידני ואינו כולל מצלמה. לאחר שהשוטר ביצע את המדידה עליו לזהות את הרכב שנמדד, לשמור איתו על קשר עין ולעצור אותו. לעיתים רחוקות יש למפעיל גם חצובה שעליו אפשר להתקין את המכשיר לטובת שימוש בשעות החושך.

ישנן מגבלות להפעלת הממל”ז:

1. טווח ההפעלה המורשה של הממל"ז הוא עד 300 מטר ביום או בלילה. יצויין כי למרות שהם נמצאים בשימוש בעיקר ביום, ממל"זים נצפו בשימוש בכבישים רבים כמו נתיבי איילון, 431, 471 ועוד רבים אחרים – גם בשעות הלילה.
2. הוא אסור לשימוש בעת גשם, טפטוף, ערפל או תנאי מזג אויר המגבילים את הראות.
3. הוא מחייב קשר עין בין השוטר שביצע את המדידה לרכב הנמדד עד לרגע שבו הוא נעצר על ידי השוטר.
4. השוטר המפעיל את הממל"ז חייב להיות סטאטי במיקומו, דהיינו לא תוך כדי נסיעה.
5. השוטר המשתמש צריך לכייל את המכשיר אחת לזמן מה ולמלא יומן מתאים המתעד זאת.

רק השוטר שמדד את המהירות בפועל, זאת אומרת רק השוטר שראה את העבירה במו עיניו – רשאי למלא את הדו”ח.

חשוב להבין שהממל"ז אינו משדר כל הזמן. רק כאשר השוטר מזהה רכב שאותו הוא מעוניין למדוד, מכוון אליו את המכשיר ולוחץ על ההדק, נשלחת סדרת פולסי הלייזר ומתבצעת המדידה. לכן, בניגוד למכשירי מכ"ם שמשדרים אותות שאותם ניתן לעיתים לגלות עוד לפני שהרכב שלכם הפך למטרה, במקרה של ממל"ז המצב בעייתי יותר. כיוון שכך, עד שהגלאי שלכם מזהה את קרן הלייזר ומתריע עליה, ייתכן שהממל"ז כבר הספיק לבצע את המדידה. בנוסף, קרן הלייזר צרה ומכוונת בדרך כלל לחלקו הקדמי של הרכב, ולכן גלאי שממוקם גבוה על השמשה לא בהכרח יקלוט אותה.

עם זאת, כיוון שרובנו לא ניחן באינסטינקטים של טייסי קרב, וגם אם כן סביר להניח שרובנו לא נוסעים עם רגל בהיכון מעל דוושת הבלם – פרק הזמן הקצר מאוד מרגע קבלת ההתראה לא יספיק עבורנו לבלום למהירות חוקית. לכן ברוב המקרים ההתראה שנקבל על הממל"ז תהיה בבחינת מאוחר מדי ומעט מדי.

עם זאת, גלאי לייזר רגיש עשוי בתנאים מסוימים לקלוט החזרים של קרן הלייזר ממדידה שמתבצעת על כלי רכב שנמצאים לפניכם. הסיכוי היחיד שיש לנהג לקבל התראה בזמן בפני לזירה וגם להצליח להאט – בזמן – הוא אך ורק אם השוטר "דולף" ויורה את הממל"ז לכיוונים שונים. לדוגמה, השוטר מכוון את הממל"ז על רכב שנמצא בנתיב השמאלי אבל הוא לוחץ על ההדק לפני שהוא מכוון על הרכב או שהיד שלו רועדת קצת במהלך הלכידה, וכך הרכב שנמצא בנתיב הימני עשוי לקבל התראת לזירה אם יש לו גלאי איכותי ברכב. במקרה זה, הרכב השני יוכל להאט מספיק לפני שהשוטר עובר ללזור עליו, כך שלמעשה הגלאי הציל אותו. אבל אל תבנו על זה.

עדכון ספטמבר 2026: אחרי עשרות שנים של שימוש בממל"זים ממשפחת LTI 20-20 ללא מצלמה, משטרת ישראל החלה להפעיל בכבישי ישראל מכשיר חדש מדגם LTI 20/20 TruCAM II. עקרון מדידת המהירות באמצעות לייזר נשאר דומה, אבל המכשיר החדש כולל מצלמה ומתעד בתמונות ובווידאו את הרכב ואת אירוע המדידה. כתוצאה מכך משתנה גם אופן האכיפה, ובין היתר אין עוד הכרח לעצור את הרכב מיד לאחר המדידה כדי לתעד את העבירה. על ה-TruCAM II החדש, אופן הפעולה שלו והמשמעות מבחינת נהגים ורוכבים כתבתי כאן:

משטרת ישראל מציגה: ממל"ז חדש מדגם LTI 20/20 TruCAM II

בהקשר לממל"ז חשוב לומר:

שיבוש לזירה היא פעולה לא חוקית, ונהג/רוכב שייתפס בעודו משבש באופן אקטיבי את הלזירה עלול להיכנס לצרות לא פשוטות. כנ"ל לגבי הסתרת לוחיות רישוי, קיפול מספרים, שימוש במדבקות, תרסיסים או לוחיות מתחלפות. אנחנו לא נדון בשיטות אלה באתר הזה, ותגובות המכילות מידע בנושא יימחקו לאלתר.

ממל"ז:

תמונה של שוטר מפעיל ממל"ז:

מתוך ניידת, פוזה אחת:

פוזה שניה:

ועוד פוזה:

ועוד פוזה אופיינית:

ליד קטנוע:

מלכודת עירונית:

פוזה מעניינת. שימו לב לסוללה הניידת:

וזאת, אכזרית במיוחד, במזדה 2 שכורה במרכז העיר:

לעיתים, כשיש מבצע מיוחד, אפשר להבחין בהם מסתתרים בצד. למזלנו רמת המוטיבציה של רובם היא כזו שמונעת מהם להיות יצירתיים במיוחד. כנראה שזה קשור לכמות הטפסים שהם צריכים למלא:

את הממל"ז ניתן (ובלילה, לפי הוראות ההפעלה, צריך אם מעוניינים ללזור למרחקים גדולים) להרכיב על חצובה:

כשהם מתחבאים, קשה לעיתים להבחין בהם:

וכשרואים, זה לרוב מאוחר מדי:

כך רואה השוטר את התמונה מבעד לעדשת הממל"ז. שימו לב לציין הלייזר ולמחוון המהירות המופיע על הצג:

שוטר לוזר מאחור כשהוא והניידת הסמוייה נמצאים על רמפת האצה בסמוך לכביש מהיר. הוא לוזר על הרכבים החולפים משמאלו בכביש עצמו, ומרגע שנעל על רכב, הוא מודיע לשוטר נוסף הממתין בניידת במרחק מה. לאחר שהרכב נעצר, השוטר המודד מגיע אל הנקודה עם הניידת הסמוייה, מראה לנהג את המהירות, וכותב לו דו"ח:

גאטסו (Gatsometer GS11)

מדובר במצלמות מהירות ורמזור מתוצרת חברת Gatsometer BV ההולנדית, המותקנות בישראל במסגרת פרויקט א-3 – "אכיפה אלקטרונית אוטומטית". הדגם המותקן בארץ, GTC GS11, מסוגל לצלם 4 פריימים בשניה ולעבוד גם בכבישים המכילים עד 4 נתיבים לכל כיוון ולזהות באיזה נתיב נסע הרכב שנמדד.

המצלמות מותקנות בתוך מארזים (נקרא להם "ראש מצלמה") על גבי עמודים בגובה 4 מטר בצד הדרך, וליד כל עמדה נמצא ארון המכיל את הציוד הנלווה. חשוב להבדיל בין עמדת גאטסו לבין מצלמת גאטסו – המצלמות עצמן ניתנות להעברה בין העמדות, ולכן העובדה שעמדה מסוימת אינה מכילה מצלמה ברגע מסוים אינה אומרת שהיא תישאר כך. למעשה, כבר בתכנון הפרויקט מספר העמדות אמור להיות גדול ממספר המצלמות עצמן.

בניגוד לדבורה ולממל"ז, הגאטסו אינה מודדת את מהירות הרכב באמצעות רדאר או לייזר. בתוך האספלט לפני העמדה מוטמנות לולאות חישה אלקטרומגנטיות. כאשר רכב עובר מעליהן המערכת מזהה את מעברו, מודדת את הפרש הזמנים בין נקודות המדידה ומחשבת ממנו את מהירות הנסיעה. המערכת יודעת לבצע את המדידה לכל נתיב בנפרד ולשייך את המדידה לרכב הרלוונטי.

מכיוון שאין כאן שידור רדאר או לייזר, גלאי מכ"ם כמו Valentine One ודומיו אינם מסוגלים לגלות את המצלמה. מבחינת גלאי רדאר – אין פשוט שום דבר באוויר שאפשר לגלות. הדרך לקבל התראה על מצלמות כאלה היא באמצעות בסיס נתונים של מיקומים ידועים ו-GPS.

כאשר המערכת מזהה רכב שעבר את סף המהירות שהוגדר לה, המצלמה מתעדת אותו. התמונות נשמרות בצורה דיגיטלית ומועברות באמצעות תקשורת נתונים אל המערכת המרכזית, כך שבניגוד למצלמות המהירות הישנות אין צורך להגיע פיזית אל המצלמה ולהוציא ממנה סרט צילום.

למצלמה יש בנק זיכרון המספיק לכ-5,000 תמונות ברזולוציה של כ-11 מגה פיקסל. המצלמה מחוברת בחיבור דאטה סלולרי למערכת מידע מרכזית כך שהתמונות מגיעות (תיאורטית) למאגר המידע של המשטרה תוך מספר דקות/שעות קטן. המטרה המוצהרת של המשטרה היא שהדו"ח יגיע למבצע העבירה בתוך 72 שעות. קשה להאמין שהמשטרה תצליח להגיע לזמן ביצוע כה מרשים, אבל גם אם משלוח הדו"ח יתעכב כמה ימים, הוא עדיין יהיה מהיר לאין ערוך מהשיטה האופטית-ידנית שנהוגה כיום.

במצלמות עצמן יש מספר מסננים כנגד כמעט כל סוג שיבוש אפשרי, החל במסנן נגד מדבקות מחזירות אור על המספר וכלה במסנן נגד הבזק נגדי (פלאש). המצלמות מצוידות בטכנולוגיית Automatic Number Plate Recognition, מה שאומר שהן מזהות ומפענחות את מספרי הרישוי של הרכבים והאופנועים המצולמים בזמן אמת. מספרי הרישוי העבריינים מוטמעים לתוך שם הקובץ המהווה את התמונה הדיגיטלית. בניגוד למצלמות המולטנובה, הגאטסו עשוייה שלא תפעיל את המבזק (פלאש) שלה בשעות היום, כך שאם צולמת, תדע על כך רק אחרי מספר ימים כשדו"ח המהירות יגיע הביתה בדואר.

עמדות המותקנות בצמתים משמשות גם לאכיפת מעבר באור אדום. במקרה כזה המערכת מחוברת גם למערכת הרמזורים ויכולה לתעד רכב שחצה את קו העצירה לאחר שהרמזור התחלף לאדום. נכון למועד כתיבת המאמר עדיין לא ברור האם מצלמות הרמזור יופעלו בישראל גם לצורך אכיפת מהירות. המערכת עצמה מסוגלת לעשות זאת, ולכן בהחלט קיימת אפשרות שמצלמה המוצבת בצומת ומשמשת לאכיפת אור אדום תשמש בעתיד גם כמצלמת מהירות.

פה תוכלו לקרוא עוד על מיקומי מצלמות הגאטסו בישראל.

וכאן תוכלו לראות מפה חיה ומעודכנת עם כל מיקומי מצלמות הגאטסו בישראל.

עדכון מרץ 2012 – האכיפה מתחילה בפועל: לאחר תקופת ההקמה וההרצה, במרץ 2012 החלה משטרת ישראל לבצע אכיפה בפועל באמצעות מערכת א-3, הן באמצעות מצלמות מהירות בקטעי דרך והן באמצעות מצלמות המותקנות בצמתים. וכאן מתברר גם משהו שעליו סימנתי סימן שאלה במאמר המקורי: מצלמות הגאטסו המותקנות בצמתים אכן משמשות לא רק לאכיפת מעבר באור אדום אלא גם לאכיפת מהירות. כלומר, אפשר לקבל דו"ח מהירות ממצלמה שנראית לכאורה כ"מצלמת רמזור", גם אם נכנסתם לצומת באור ירוק לחלוטין.

עדכון 2013 – העמודים הופכים לכתומים: חלק מעמדות הגאטסו, שהותקנו בתחילה בצבע אפור, החלו להיצבע בכתום. גם חלק מעמדות הדמה נצבעו באותו צבע, כך שהצבע עצמו אינו מעיד בהכרח על כך שבעמדה נמצאת מצלמה פעילה.

עדכון 2018 – פרשת האמינות: ביוני 2018 הגיע פרויקט א-3 למשבר הגדול ביותר שלו עד אז. בעקבות ההליך שהתנהל בבית המשפט לתעבורה בעכו והשאלות שהתעוררו בנוגע לבדיקות שעל בסיסן אושרה אמינות המערכת, הורתה הפרקליטות למשטרה להפסיק בשלב זה את הנפקת דו"חות המהירות מהמצלמות. בספטמבר 2018 זיכה בית משפט השלום בעכו 21 נהגים וקבע כי המדינה לא הוכיחה כנדרש את אמינות מערכת א-3. חשוב לדייק כאן: בית המשפט לא קבע שכל מדידה שביצעה כל מצלמת גאטסו היא בהכרח שגויה, אלא שהמדינה לא עמדה בנטל הנדרש להוכחת אמינות המערכת לצורך הרשעה באותו הליך. המשטרה מצדה המשיכה לבצע בדיקות באמצעות הטכניון וטענה כי הבדיקות מצביעות על אמינות גבוהה של המערכת. בהמשך חודשה האכיפה, והוויכוח המשפטי סביב א-3 המשיך עוד שנים.

עדכון אפריל 2025 – עוד פרק בסאגה המשפטית: באפריל 2025 הסתיים הליך נוסף, הפעם בבית המשפט לתעבורה באשדוד. בית המשפט הרשיע את הנאשמים וקבע כי המדינה הוכיחה באותו הליך שניתן להסתמך על מערכת א-3 לצורך הרשעה, אבל במקביל קבע שיש להפחית 9 קמ"ש מתוצאת המדידה והעלה שאלה מהותית בנוגע להשפעה האפשרית של כלי רכב חשמליים, היברידיים ופלאג-אין על הלולאות האלקטרומגנטיות. בית המשפט קבע שנדרש ניסוי ייעודי לבדיקת הנושא. על כל הסיפור והמשמעות של פסק הדין כתבתי כאן: האם זהו הסוף של מצלמות הגאטסו בישראל?

עידכון 2026 – חלק מעמדות הגאטסו נצבעו בצהוב: עדיין לא כולן, אבל לפחות בצפון הארץ. התחלת טרנד חדש; מצלמות גאטסו כתומות נצבעות בצבע צהוב (כמו הדחלילים)

עדכון ספטמבר 2026 – הן עדיין כאן: למרות גילה של המערכת, כל המאבקים המשפטיים והדיבורים לאורך השנים על החלפתה, מצלמות הגאטסו עדיין נמצאות בשימוש. בשיאה של הפריסה הוקמו בישראל 281 עמדות א-3 מסוגים שונים. במהלך השנים חלק מהעמדות הוסרו, ובאוגוסט 2024 נותרו בשטח 183 עמדות, בעוד שמספר יחידות המצלמה בפועל היה קטן משמעותית ממספר העמדות. המשמעות נשארה כפי שהיתה מלכתחילה – עמדה שנראית לא פעילה היום יכולה להכיל מצלמה מחר. ביולי 2026 החל גם שינוי קוסמטי נוסף – חלק מהעמדות הכתומות נצבעות בצהוב, כולל חלק מעמדות הדמה. לכן גם היום צבע העמוד אינו דרך אמינה לקבוע אם מדובר בעמדה פעילה. ולמי שחשב שהמערכת כבר בדרך לפנסיה – נכון לספטמבר 2026, הגאטסו נשארת איתנו לפחות עד אמצע 2029. כתבתי על זה בהרחבה כאן: מצלמות הגאטסו נשארות איתנו לפחות עד 2029

בתמונה, גאטסו וארונות החשמל עם לוגו הזכיין:

אחת ממצלמות הגאטסו בשלב הפיילוט, כולל צמד מצלמות אבטחה:

תמונה של החריצים בהם מוטמנות לולאות הגילוי:

בתמונה ארון שהושאר בטעות פתוח:

מצלמת גאטסו צבועה בכתום המוצבת בצומת:

לסיכום

משטרת ישראל מאוהבת באכיפת המהירות, והיא עושה זאת בצורה אובססיבית, בשיעור שהוא מעל ומעבר לאחוז התאונות שנגרמות כתוצאה ממהירות מופרזת. קל למשטרה לאכוף את מהירות התנועה, קל הרבה יותר מאשר לאכוף עבירות מסכנות חיים כמו אי שמירת מרחק, עקיפות מסוכנות, אי מתן זכות קדימה ועוד. למשטרה מספר אמצעים העוזרים לה באכיפה זו, ובמאמר זה ניסיתי לסרוק את כולם בצורה מתומצתת. נקודת האור, אם ישנה כזו, היא שיחסית למדינות רבות באירופה ובשאר העולם, מצבו של הנהג הישראלי בכל הקשור לאכיפת המהירות הוא יחסית טוב (ומי שמפקפק בכך מוזמן לנסות לנסוע ב- 40 קמ"ש מעל למותר בשוויץ או באריזונה למשל).

בברכת נסיעה בטוחה וחסרת דו"חות מהירות.