אמצעי אכיפת מהירות בישראל

להלן סקירה מקיפה ומרוכזת בנושא האיומים בנושא אכיפת מהירות ע”י משטרת ישראל העומדים בפני נהגים בישראל.

לפני שאתחיל חובה עלי להזכיר, אם הדבר לא היה ברור עד כה – אין במאמר זה כל קריאה, עידוד או בקשה מאף אדם לעבור את החוק. כולנו צריכים לשמור על החוק, כלשונו. נקודה. יש לציין, כמובן מאילו, שנהיגה/רכיבה במהירות החוקית תפתור אתכם מכל צורך לדאוג מהאכיפה המשטרתית. יחד עם זאת כולנו בשלב כזה או אחר של הנהיגה עלולים למצוא עצמנו במצב שבו מהירות הנהיגה שלנו גבוהה מהמותר בחוק, וחוקי מרפי טוענים שבדיוק אז יקפוץ לכם שוטר לאמצע הכביש. לכן, קראו הלאה והקפידו.

על מנת להתגונן מפני אמצעי אכיפה אלה על הנהג לעשות שימוש במגוון גלאים וכלי הגנה. אצלי באתר תוכלו למצוא סקירה של חלק מאמצעים אלה.

1. מכשירי אכיפה מבוססי רדאר (מכ”ם)

מכמונות המהירות מבוססות הרדאר הן בעצם מכשירים שונים המשדרים קרני רדאר (מכ”ם) בתדר מסויים והמסוגלים למדוד את מהירות כלי הרכב הנעים לקראתם או המתרחקים מהם. מכשירים אלו פועלים על עיקרון דופלר שאומר שככל שעצם מסויים מתקרב למשדר תוך כדי השידור, עצמת האות המוחזר בחזרה מן העצם תגדל, ולהיפך, כתלות במהירות היחסית בין המשדר לעצם הנמדד. אם גם המכמונת עצמה נמצאת בתנועה יש לחסר מהמהירות היחסית את מהירות המכמונת וכך לקבל את המהירות המוחלטת של הרכב הנמדד. לחלק מהמכמונות יש מצלמה אשר מופעלת עם קליטת רכב עבריין, וחלקן מצריכות מהשוטר לסכן את חייו, או לבצע מרדף משטרתי כדי לעצור את הנהג הפושע.

בישראל אמצעים אלה כוללים את הדבורה (MPH Industries Bee III).

הערה: בעבר היתה המשטרה משתמשת במצלמות מהירות מתוצרת מולטנובה (Multanove 6F) שאינן רלוונטיות יותר מאז סוף 2016 בה הוצאו כל מכמונות המולטנובה משירות מבצעי.

כדי להתגונן מפני מכשירים מבוססי רדאר הנהג צריך להצטייד במכשיר גילוי מכמונות מתאים.

2. מכשירי אכיפה מבוססי לייזר

ממל”ז – מד מהירות לייזר או אקדח לייזר – היא מכמונת המהירות המבוססת קרן לייזר. מדובר במכשיר דמוי אקדח המכיל דיודה המקרינה קרן לייזר לטווח של כמה מאות מטרים, והפועלת בדומה לאמצעים צבאיים ואזרחיים המשמשים למדידת מרחק, כשהוא מבוסס על אפקט דופלר למדידת מהירות האובייקטים אליהם האקדח מכוון. לאקדח מוצמדת עינית אופטית העוזרת למפעיל לכוון את אלומת הלייזר אל עבר חזית העצם הנמדד.

בישראל אמצעים אלה כוללים את אקדח הממל”ז (LTI 20-20).

כדי להתגונן מפני מכשירים מבוססי רדאר הנהג צריך להצטייד במכשיר גילוי מכמונות מתאים, אם כי צריך לדעת שבגלל מהירות הנעילה על המטרה של הממל”ז גם גלאים משוכללים לא מסוגלים לתת התראה נאותה בפניו, ולצערי ברוב המקרים ברגע שהגלאי מצפצף משמעות הדבר ששוטר נועל עליך ברגעים אלה ממש.

3. מכשירי אכיפה מבוססי פסי השראה מגנטיים

מכמונות המופעלות ע”י פסי השראה מגנטיים מבוססות על לולאות המוטמעות בתוך אספלט הכביש. על ידי מדידת ההשראות שהרכבים החולפים יוצרים על פני הלולאות הללו, יודעת המערכת לחשב את המהירות של הרכב שעבר מעליהן, לכל נתיב בנפרד.

בישראל אמצעים אלה כוללים את מצלמות הגאטסו (Gatsometer GS11).

פה תוכלו לקרוא עוד על מיקומי מצלמות הגאטסו.

כדי להתגונן מפני מכשירים מבוססי פסי השראה מגנטיים הנהג צריך להצטייד במכשיר גילוי נקודות עניין מבוסס GPS.

בואו נתחיל.

דבורה (MPH Industries Bee III)

מכמונת מהירות מבוססת רדאר המשדרת בתדר Ka. יעודה של מכמונת זו הוא מדידת מהירות כלי רכב מתוך ניידת סמויה הנמצאת בתנועה או במצב סטטי. בניגוד לאקדח הלייזר, המדידה באמצעות הדבורה מתבצעת באופן מחזורי וכל שניה מתעדכנת מהירות הרכב הנמדד על צג דיגיטאלי בתוך הניידת. למכשיר יש שתי אנטנות קטנות מימדים המותקנות על גג הניידת ושולחות קרן רדאר לפנים ולאחור. הקרן מודדת את מהירות הנסיעה של כלי הרכב הנוסעים בכביש ומתבייתת על רכב שנוסע במהירות הגבוהה מהמותר. ברגע שהקרן ננעלת על רכב שמבצע עבירת מהירות, היא משדרת לשוטר שבניידת נתונים לגבי המהירות, כיוון הנסיעה של הרכב ומיקומו ביחס לניידת. תהליך המדידה נעשה באופן אוטומטי, והדבר היחיד שהשוטר המודד צריך לעשות הוא לנעול את המהירות ברגע שהוא רואה לנכון. מאותו רגע, כל שנותר לשוטר הוא לעצור את נהג הרכב, להציג בפניו את נתוני המדידה ולאחר מכן לרשום לו דו”ח. השוטר אינו צריך לשמור על קו ראיה בין הרכב שעובר את העבירה לבין הניידת, כל אשר עליו לעשות זה לעצור את הרכב הראשון שמתקרב אליו בכיוון שבו הצביעה המערכת, להציג בפניו את המהירות שנמדדה, ולתת לו דו”ח.

מכמונת הדבורה אינה כוללת מצלמה ודורשת עצירה של הרכב/אופנוע שנתפס.

ישנן מגבלות להפעלת הממל”ז:

  1. טווח ההפעלה המורשה של הדבורה הוא עד כ- 1200 מטר ביום או בלילה מה שהופך אותה למכשיר מדידת המהירות בעל הטווח הארוך ביותר בשירות המשטרה.
  2. על הרכב הנמדד להיות מבודד יחסית בקטע הכביש הנמדד, כשבינו לבין כל רכב אחד יש לפחות 50 מטר.
  3. הוא אסור לשימוש בעת גשם, טפטוף, ערפל.
  4. הוא מחייב קשר עין בין השוטר שביצע את המדידה לרכב הנמדד עד לרגע שבו הוא נעצר על ידי השוטר.
  5. השוטר המשתמש צריך לכייל את המכשיר אחת לזמן מה ולמלא יומן מתאים המתעד זאת.

אגב, בניגוד לממל”ז, יתרונותיה הבולטים של מכמונת זו הם שהמדידה יכולה להתבצע בשתי דרכים: מדידת מהירות בנסיעה אחרי רכב המטרה (או מולו), או מדידת רכב במצב סטאטי.

בגלל סעיף 2 לעיל, את הדבורה נמצא בשימוש בעיקר בכבישים בעלי עומס תנועה מועט יחסית, כאלה שבהם אין תנועה ערה אבל שהתשתית בהם מפתה את הנהג לנסוע במהירות מופרזת. דוגמה לכך – כביש 6 באזור הדרום, כביש הערבה, כבישי חבל לכיש, כבישי הצפון באזור צפת, ראש פינה והגליל העליון, ועוד, או בלילה.

חשוב גם לציין שמיקומם של פסי רכבת או שדות תעופה בסמוך לכביש עלולים לגרום לפסילת הדו”ח במידה ולא צויין שלא היתה בהם תנועת כלי רכב אחרת שעלולה להפריע למדידה.

בנוסף, מכיוון שהניידות הסמויות נעות גם באזורי מרכז הארץ, כל אשר על השוטר לעשות הוא לנסוע בסמוך לרכב שעוקף אותו, לוודא שהוא פנוי ויחסית מבודד בקטע הכביש שלו, ואז לנעול את המהירות ולעצור אותו בצד.

את הדבורה ניתן להפעיל ולכבות על פי החלטת השוטר המפעיל. זאת אומרת שלא בכל רגע ניתן לדעת על הימצאותה באזור.

שיקול נוסף בהפעלת הדבורה הוא המצב הנקרא Pop Mode. במצב זה, השוטר אינו מודד באופן רציף את מהירות הרכבים בסביבתו, אלא לוחץ לחיצות קצרות על מתג כדי לגרום למכשיר הדבורה לשדר את אותות הרדאר בפולסים קצרים. מצב Pop מאפשר לשוטר לקבל מדידת מהירות תוך 67 מילישניות. מדידת מהירות במצב זה איננה מדויקת וגם יצרן המערכת מזהיר מפני שימוש בתצורה זו לשם אכיפה, אבל היא מגדילה את הסיכוי לכך שגלאים שאינם מצוידים במצב Pop יגלו אותו מרחוק. חשוב לציין שאסור לשוטר לעצור רכב שמהירותו נמדדה באמצעות מצב Pop, ולמעשה במצב זה לא ניתן לנעול את המהירות.

חשוב לציין שבמכשיר הדבורה, כמו בממל”ז, אין מצלמה. השוטר שמזהה את ביצוע העבירה ורואה אותה הוא השוטר שחייב לעצור את הרכב ולתת לנהג דו”ח. לאחר שהרכב נעצר, על השוטר להראות לנהג את המהירות בה נמדד. אם לא נעצרת, לא קיבלת דו”ח.

עידכון 2019: שווה גם להכיר את אופנועי המשטרה המצויידים בדבורה

ממשק המשתמש של הדבורה:

תמונה של האנטנה האחורית והקדמית של הדבורה:

ועוד תמונה:

ממל”ז (LTI 20-20)

מדובר באמצעי המאיים ביותר על נהגי ישראל. זהו אקדח לייזר ידני נייד מדגם LTI 20-20 הנמצא בשימוש ניידות משטרה גלויות, סמויות, וכן אצל שוטרים רכובים (בין אם על אופנועי ה- BMW הגדולים ובין אם על קטנועים עירוניים קטנים). המכשיר מתחבר באמצעות כבל סלילי לשקע מצית (או סוחבים מצבר נייד קטן), מה שאומר שאת המלכודת ניתן להציב בכל מקום ובכל עת. לשמחתנו, לשוטרים אין חשק, זמן, רצון או סבלנות למצוא מיקומים חדשים למארבים, ולכן לרוב ניתן למצוא אותם ישובים בניידת באותם מקומות.

הממל”ז אינו כולל מצלמה ודורש עצירה של הרכב/אופנוע שנתפס.

ישנן מגבלות להפעלת הממל”ז:

  1. טווח ההפעלה המורשה של הממל”ז הוא עד 300 מטר ביום או בלילה. יצויין כי למרות שהם נמצאים בשימוש בעיקר ביום, ממל”זים נצפו בשימוש בכבישים רבים כמו נתיבי איילון, 431, 471 ועוד רבים אחרים – גם בשעות הלילה.
  2. הוא אסור לשימוש בעת גשם, טפטוף, ערפל או תנאי מזג אויר המגבילים את הראות.
  3. הוא מחייב קשר עין בין השוטר שביצע את המדידה לרכב הנמדד עד לרגע שבו הוא נעצר על ידי השוטר.
  4. השוטר המפעיל את הממל”ז חייב להיות סטאטי במיקומו, דהיינו לא תוך כדי נסיעה.
  5. השוטר המשתמש צריך לכייל את המכשיר אחת לזמן מה ולמלא יומן מתאים המתעד זאת.

רק השוטר שמדד את המהירות בפועל רשאי למלא את הדו”ח.

מרגע ששוטר הרים את הממל”ז וכיוון אותו אל הרכב המתקרב, נדרשות לו לא יותר משתי שניות כדי להגיע לנעילה. מרגע שננעל (שני צפצופים) יקפוץ השוטר או חברו אל הכביש (לעיתים בצורה בלתי אחראית לחלוטין ותוך כדי סיכון עצמם והתנועה סביבם) על מנת לעצור את הרכב הממהר.

לרוב בישראל המדידה תתבצע אך ורק מהחזית, כשהרכב או האופנוע מתקרב אל השוטר שמסתתר בניידת שלו או מאחורי עצם אחר. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם שוטרים לוזרים מאחור על רכבים המתרחקים מהם, בעיקר בנתיבי האצה בסמוך לכבישים מהירים. לזירה מאחור מחייבת קיום של ניידת נוספת העוצרת את הרכב הנמדד, ואז כעבור מספר רגעים מגיע אל נקודת העצירה השוטר שביצע את המדידה בפועל ונותן את הדו”ח.

בהקשר לממל”ז חשוב לומר:

  1. השוטר צריך לכוון את הנקודה (הנראית בתמונה למטה) לעבר חזית הרכב, אזור מספר הרישוי. כיוון שמדובר בקרן לייזר שאיננה מתפזרת על פני שטח רחב, במידה והוא מכוון בצורה מדוייקת ממרחק המוגדר בהוראות ההפעלה של הממל”ז – הגלאי שמותקן בתוך הרכב עלול כלל לא לזהות את קרן הלייזר. לכן, יתכן מצב שהגלאי, גם אם הוא המשוכלל ביותר, לא יצליח להתריע בזמן בפני הלזירה, כיוון שהגלאי מותקן לרוב בחלק העליון של החלון, ליד המראה. לכן, רצוי להתקין את הגלאי בחלקו התחתון של החלון כך שיהיה כמה שיותר קרוב לחזית הרכב מבחינת גובה ההתקנה שלו.
  2. הממל”ז הוא מכשיר יעיל מאוד. לשוטר המפעיל את הממל”ז לוקח כ- 2-3 שניות לנעול על מטרתו (צפצוף כפול). זאת אומרת שגלאי המכמונות חייב להתריע בצורה הכי מהירה שאפשר על הלזירה, כיוון שכל שניה קובעת.
  3. יחד עם זאת, כיוון שרובנו לא ניחן באינסטינקטים של טייסי קרב, וגם אם כן סביר להניח שרובנו לא נוסעים עם רגל בהיכון מעל דוושת הבלם – גם שתי השניות האלה לא יספיקו עבורנו לבלום למהירות חוקית. לכן ברוב המקרים ההתראה שנקבל על הממל”ז תהיה בבחינת מאוחר מדי ומעט מדי.
  4. הסיכוי היחיד שיש לנהג לקבל התראה בזמן בפני לזירה וגם להצליח להאט – בזמן – הוא אך ורק אם השוטר “דולף” ויורה את הממל”ז לכיוונים שונים. לדוגמה, השוטר מכוון את הממל”ז על רכב שנמצא בנתיב השמאלי (כמו למשל הרכב השחור בתמונה למטה), אבל הוא לוחץ על ההדק לפני שהוא מכוון על הרכב, וכך הרכב שנמצא בימני (לדוגמה הרכב המסחרי הלבן הקטן בתמונה מטה) עשוי לקבל התראת לזירה אם יש לו גלאי איכותי ברכב. במקרה זה, הרכב השני יוכל להאט מספיק לפני שהשוטר עובר ללזור עליו, כך שלמעשה הגלאי הציל אותו. אבל אל תבנו על זה.
  5. שיבוש לזירה היא פעולה לא חוקית, ונהג/רוכב שייתפס בעודו משבש באופן אקטיבי את הלזירה עלול להיכנס לצרות לא פשוטות. כנ”ל לגבי הסתרת לוחיות רישוי, קיפול מספרים, שימוש במדבקות, תרסיסים או לוחיות מתחלפות. אנחנו לא נדון בשיטות אלה באתר הזה, ותגובות המכילות מידע בנושא יימחקו לאלתר.

ממל”ז:

תמונה של שוטר מפעיל ממל”ז:

מתוך ניידת, פוזה אחת:

פוזה שניה:

ועוד פוזה:

ועוד פוזה אופיינית:

ליד קטנוע:

מלכודת עירונית:

פוזה מעניינת. שימו לב לסוללה הניידת:

וזאת, אכזרית במיוחד, במזדה 2 שכורה במרכז העיר:

לעיתים, כשיש מבצע מיוחד, אפשר להבחין בהם מסתתרים בצד. למזלנו רמת המוטיבציה של רובם היא כזו שמונעת מהם להיות יצירתיים במיוחד. כנראה שזה קשור לכמות הטפסים שהם צריכים למלא:

את הממל”ז ניתן (ובלילה, לפי הוראות ההפעלה, צריך אם מעוניינים ללזור למרחקים גדולים) להרכיב על חצובה:

כשהם מתחבאים, קשה לעיתים להבחין בהם:

וכשרואים, זה לרוב מאוחר מדי:

כך רואה השוטר את התמונה מבעד לעדשת הממל”ז. שימו לב לציין הלייזר ולמחוון המהירות המופיע על הצג:

שוטר לוזר מאחור כשהוא והניידת הסמוייה נמצאים על רמפת האצה בסמוך לכביש מהיר. הוא לוזר על הרכבים החולפים משמאלו בכביש עצמו, ומרגע שנעל על רכב, הוא מודיע לשוטר נוסף הממתין בניידת במרחק מה. לאחר שהרכב נעצר, השוטר המודד מגיע אל הנקודה עם הניידת הסמוייה, מראה לנהג את המהירות, וכותב לו דו”ח:

גאטסו (Gatsometer GS11)

מדובר במצלמות מהירות ורמזור מתוצרת חברת Gatsometer BV ההולנדית, המובילה בעולם בתחום זה. הדגם שיותקן בארץ, GS11, מסוגל לצלם 4 פריימים בשניה ולעבוד גם בכבישים המכילים עד 4 נתיבים לכל כיוון. המצלמות מותקנות על גבי עמודי מתכת בגובה 4 מטר המעוגנים לבסיס בטון, בתוך גופים חסיני ירי וחסיני אש. בתוך כל מארז מוצב מנגנון כיבוי אש וכן חיישן זעזוע. ליד כל עמדה מוצב ארון חשמל.

המצלמות מופעלות ע”י פסי הפעלה המונחים בתוך האספלט של הכביש. על ידי מדידת ההשראות שהרכבים יוצרים על פני הלולאות הללו המערכת יודעת לחשב את המהירות של הרכב שעבר מעליהן, לזהות את סוג הרכב (פרטי, משאית אופנוע), וגם לתת חיווי לגבי איזה רכב נמדד, כלומר באיזה נתיב היה הרכב הממהר. עקב כך, גלאי מכמונות מכ”מ כמו וולנטיין 1 או אחרים לא יכולים לגלות את המצלמות ואינם יעילים נגדן.

למצלמה יש בנק זיכרון המספיק לכ-5,000 תמונות ברזולוציה של כ-11 מגה פיקסל. המצלמה מחוברת בחיבור דאטה סלולרי למערכת מידע מרכזית כך שהתמונות מגיעות (תיאורטית) למאגר המידע של המשטרה תוך מספר דקות/שעות קטן. המטרה המוצהרת של המשטרה היא שהדו”ח יגיע למבצע העבירה בתוך 72 שעות. קשה להאמין שהמשטרה תצליח להגיע לזמן ביצוע כה מרשים, אבל גם אם משלוח הדו”ח יתעכב כמה ימים, הוא עדיין יהיה מהיר לאין ערוך מהשיטה האופטית-ידנית שנהוגה כיום.

במצלמות עצמן יש מספר מסננים כנגד כמעט כל סוג שיבוש אפשרי, החל במסנן נגד מדבקות מחזירות אור על המספר וכלה במסנן נגד הבזק נגדי (פלאש). המצלמות מצוידות בטכנולוגיית Automatic Number Plate Recognition, מה שאומר שהן מזהות ומפענחות את מספרי הרישוי של הרכבים והאופנועים המצולמים בזמן אמת. מספרי הרישוי העבריינים מוטמעים לתוך שם הקובץ המהווה את התמונה הדיגיטלית. בניגוד למצלמות המולטנובה, הגאטסו עשוייה שלא תפעיל את המבזק (פלאש) שלה בשעות היום, כך שאם צולמת, תדע על כך רק אחרי מספר ימים כשדו”ח המהירות יגיע הביתה בדואר.

הערה חשובה בנוגע למצלמות הרמזור: במסגרת פרוייקט א-3 (עליו תוכלו לקרוא עוד באתר שלי) מותקנות ויותקנו מאות מצלמות מסוג גאטסו על כבישי ישראל. רובן של המצלמות – מצלמות מהירות. חלקן הקטן – מצלמות רמזור. ישנה סברה, אם כי לא מבוססת בשלב זה, שמצלמות הרמזור תוכלנה גם לאכוף מהירות ולמעשה ישמשו כתפקיד “כפול”. אין אישור לכך ממקורות רשמיים, אבל ידוע לי שהמצלמה עצמה מסוגלת לבצע תפקיד כפול, והשאלה האם היא תוגדר לפעול כך בישראל היא שאלה שאין לה עדיין מענה.

הערה חשובה בנוגע למדידת מהירות ממוצעת בין 2 נקודות: יכולת נוספת של מצלמות הגאטסו היא חישוב זמני נסיעה בין שתי נקודות שהמרחק ביניהן ידוע. לדוגמה: נעמיד מצלמה אחת במחלף עתלית, ואת השניה בסמוך לג’סר א-זרקא. בהנחה שהמרחק בין המצלמות הוא קבוע ולא משתנה, אם מכונית מצולמת בעת שהיא עוברת על פני מצלמה א’ ואחרי X דקות היא עוברת על פני מצלמה ב’, נוכל מיד לחשב את הזמן שלקח לה לגמוא את אותו מרחק. בחישוב פשוט נוכל לדעת את המהירות הממוצעת של אותו רכב, ואם המהירות הממוצעת גדולה מהמהירות הקבועה בחוק, אין לנו אלא להניח שנהג הרכב חייב היה לנסוע מהר מהמהירות המותרת. מכאן – דו”ח יישלח לביתו. נכון לרגע זה לא ידוע על הפעלת מצלמות הגאטסו בתצורה זו, אם כי זה לא מן הנמנע שמערכת כזו אכן תופעל בקרוב בישראל.

פה תוכלו לקרוא עוד על מיקומי מצלמות הגאטסו.

בתמונה, גאטסו וארונות החשמל עם לוגו הזכיין:

שימו לב לאנטנת הסלולר:

תמונה של החריצים בהם מוטמנות לולאות הגילוי. לאחר מכן נאטמים החריצים בזפת כך שיהיו אטומים למים וכדי להקשות על גילויים:

בתמונה ארון שהושאר בטעות פתוח:

מצלמת גאטסו לאור אדום:

לסיכום

משטרת ישראל מאוהבת באכיפת המהירות, והיא עושה זאת בצורה אובססיבית, בשיעור שהוא מעל ומעבר לאחוז התאונות שנגרמות כתוצאה ממהירות מופרזת. קל למשטרה לאכוף את מהירות התנועה, קל הרבה יותר מאשר לאכוף עבירות מסכנות חיים כמו אי שמירת מרחק, עקיפות מסוכנות, אי מתן זכות קדימה ועוד. למשטרה מספר אמצעים העוזרים לה באכיפה זו, ובמאמר זה ניסיתי לסרוק את כולם בצורה מתומצתת. נקודת האור, אם ישנה כזו, היא שיחסית למדינות רבות באירופה ובשאר העולם, מצבו של הנהג הישראלי בכל הקשור לאכיפת המהירות הוא יחסית טוב (ומי שמפקפק בכך מוזמן לנסות לנסוע ב- 40 קמ”ש מעל למותר בשוויץ או באריזונה למשל).

בברכת נסיעה בטוחה וחסרת דו”חות מהירות.

50 Comments

Add a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות