חלמאות בתהליך הפקת דו"חות מהירות ממערך מצלמות הגאטסו

כפי שכולכם כבר יודעים, אלא אם נחתתם לאחרונה מהמאדים או התעוררתם מתרדמת בת 10 שנים, השלב הראשון של מערך מצלמות המהירות והרמזור החדש המוכר בכינויו "פרוייקט א-3" נמצא בשלבים אחרונים של פריסה. יחד עם זאת, לאחרונה התבשרנו כי תהליך הפקת הדו"חות מאותן מצלמות, דהיינו התחלת השימוש המבצעי בהן יידחה לינואר 2012, ואולי מאוחר מכך.

עד אתמול חשבתי שהעיכוב נובע כתוצאה מבעיות טכניות כאלה או אחרות, או בעיות בירוקרטיות כלשהן. "לא יכול להיות! בישראל?!" אתם שואלים. כן. בהחלט סביר להניח שהגעתם מהמאדים…

אבל הנה, מגיע ידידי דורון אופק ושופך אור על הסיבה האמיתית לעיכוב בהפעלה המבצעית של מצלמות הגאטסו. מסתבר שבמדינת ישראל קיים חוק הנקרא "פקודת התעבורה". ציטוט מפורטל השירותים הממשלתיים: "פקודת התעבורה (להלן – הפקודה) מהווה מסגרת חוקית, אשר מכוחה נקבעים דיני התעבורה הנוגעים לכל פרט מן הציבור שכן כל אחד הוא עובר דרך, וביתר שאת הם נוגעים לכ-3.5 מיליון נהגים ולכ-2.5 מליון בעלי רכב."

ואיך זה קשור לעניין שלנו? אהה, זה קשור מאוד. שימו לב: מסתבר שבסעיף 27א' לחוק, דן המחוקק בדרכים שמאפשרות למשטרה להפיק דו"חות על נהיגה במהירות מופרזת באמצעות מצלמות. אלא מאי, בעת כתיבת החוק המקורי לא היתה בנמצא טכנולוגיה דיגיטאלית, ולכן החוק התייחס להפקת התמונות מהמצלמות באמצעות סרט צילום ("פילם"), וכך הוא כתוב.

מבירורים שנערכו במשרדים הנוגעים בדבר עלה הרעיון שמישהו עלול להשתמש בנוסח המקורי של החוק כדי לשלול את הבסיס החוקי להפקת דו"חות מהירות ממצלמות דיגיטאליות שבהן אין כלל סרט צילום כלשונו.

שוב, ציטוט: "סעיף 27א לפקודה קובע את התנאים לקבילות של צילומים שנערכו בדרך, והמשמשים להוכחת עבירות תנועה. תקנות אלה מבוססות על טכנולוגיה ישנה של סרטים שיש להכניסם ולהוציאם מן המצלמה על מנת להפיק תמונות. טכנולוגיה זו עוברת מן העולם, ובשנים האחרונות מצלמות האכיפה מבוססות על צילום דיגיטאלי לזיכרון המצוי דרך קבע במצלמה ושידורן אל מחשבי גורמי האכיפה, בלי שיש צורך לגשת אל המצלמה."

אם כן, התיקון בחוק סולל את הדרך להפעלתן המבצעית של מצלמות הגאטסו. למה לא חשבו על כך קודם? לאלוהי החלמאות פתרונים.

אגב, שווה ורצוי לקרוא את התיקונים במסמך שנקרא "עיקרי תזכיר החוק", ואם תעשו כן תגלו לחרדתכם הרבה שלאחר שתיקונים אלה יתקבלו, יהיה הרבה יותר פשוט לשוטר לשלול את חרותו של אזרח, את רישיונו, ואת זכותו לנוע בחופשיות. כל מה שצריך הוא שוטר עם מוח יצירתי ואזרח מבולבל, והופה, יש לנו בעיה. אגב, הבעיה עובדת גם לכיוון ההפוך, וחלק מהתיקונים בחוק יאפשרו לעבריינים הנוהגים ברכב במצב שכרות להתחמק בצורה טובה יותר מעונש.

חלמאות כבר אמרנו?

2 Comments

Add a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות