קיבלתם דו"ח תנועה ואתם חושבים שהוא שגוי? כך מגישים השגה, ערר או ערעור

מאז פברואר 2026 השתנתה בישראל הדרך שבה נהגים ורוכבים מתמודדים עם חלק מדוחות התנועה. במקום המסלול המוכר של תשלום הקנס או בקשה להישפט, נכנס לתוקף מסלול מנהלי חדש הכולל השגה, ערר ובמקרים המתאימים גם ערעור לבית המשפט.

אלה שלושה מונחים משפטיים שנשמעים דומים, אבל מייצגים הליכים שונים. אז מה ההבדל ביניהם, למי פונים, כמה זמן יש להגיש את הבקשה ומה צריך לצרף?

מה השתנה בפברואר 2026?

ב-8 בפברואר 2026 החל יישומו של חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024. החוק העביר עבירות תנועה מסוימות, שטופלו בעבר במסגרת הליך פלילי של ברירת משפט, למסלול מנהלי שבמרכזו בית דין ייעודי לתעבורה הפועל במסגרת משרד המשפטים. בשלב הראשון נכללו עבירות מסוימות שהקנס עליהן נע בין 100 ל-500 שקל, למעט עבירות מהירות. ב-8 באוגוסט 2026 הורחבה תחולת החוק גם לעבירות נוספות בקנסות של 750 עד 1,500 שקל ולעבירות מהירות שנכללות בהסדר.

הרפורמה אינה חלה על כל עבירות התנועה. עבירות חמורות המחייבות הזמנה לדין ממשיכות להתברר במסלול הפלילי. גם דוחות חניה עירוניים רגילים אינם עוברים לבית הדין המנהלי לתעבורה במסגרת ההסדר הזה.

איך יודעים לאיזה מסלול שייך הדו"ח שקיבלתם? בדוחות שנכללים בהסדר החדש מופיעה הכותרת "הודעה על החלטה להטיל קנס", ומצוינת האפשרות להגיש השגה או ערר.

השגה, ערר וערעור – מה ההבדל?

נניח שרכבתם על האופנוע וקיבלתם דו"ח על נסיעה בשול הדרך. אתם משוכנעים שלא ביצעתם עבירה, ויש לכם סרטון ממצלמת הקסדה שמוכיח, לטענתכם, שהנסיעה הייתה בנתיב מותר.

כעת עומדות בפניכם שתי אפשרויות.

השגה – מבקשים מהרשות שנתנה את הדו"ח לבדוק מחדש את החלטתה.

במקרה שלנו, אתם פונים למשטרת ישראל, מציגים את הסרטון ומבקשים לבטל את הקנס. הגורם המוסמך במשטרה בוחן את הבקשה ומחליט אם לקבל אותה. אם השתכנע שהדו"ח שגוי, הוא יכול לבטל את ההחלטה להטיל קנס.

ערר – מבקשים מבית הדין לתעבורה לבחון את ההחלטה.

במקום לפנות למשטרה, אפשר להגיש ערר ישירות לבית הדין המנהלי לתעבורה. דיין שאינו חלק מהרשות שהטילה את הקנס בוחן את הטענות והראיות ומכריע במסגרת סמכותו.

אפשר גם להתחיל בהשגה, ואם היא נדחית, להגיש ערר לבית הדין. אין חובה להגיש השגה לפני ערר. לעומת זאת, מי שכבר הגיש ערר אינו יכול לחזור לאחר מכן למסלול ההשגה על אותה החלטה.

ערעור – מבקשים מבית משפט לבחון החלטה של בית הדין.

אם בית הדין נתן החלטה סופית בערר ואתם סבורים שהיא שגויה, אפשר לערער עליה לבית משפט השלום לענייני תעבורה. על החלטות אחרות, שאינן החלטות סופיות, נדרשת רשות ערעור בהתאם לחוק.

כלומר, השגה וערר יכולים להתייחס לאותו דו"ח, לאותה טענה ולאותן ראיות. ההבדל הוא הגוף שמכריע במחלוקת. ערעור, לעומת זאת, עוסק בהחלטה שכבר התקבלה בבית הדין.

כמה זמן יש להגיש?

• השגה רגילה: בתוך 30 ימים ממועד המצאת הדו"ח.
• השגה בטענה שההפרה בוצעה בידי אדם אחר: בתוך 90 ימים ממועד ההמצאה.
• ערר ישיר לבית הדין: בתוך 90 ימים ממועד ההמצאה.
• ערר לאחר השגה: בתוך 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה בהשגה.

הגורם המוסמך ברשות חייב להחליט בהשגה ולהודיע על החלטתו המנומקת בכתב בתוך 45 ימים מקבלתה. אם לא התקבלה החלטה בתקופה הזאת, אין פירוש הדבר שהדו"ח בוטל.

המועדים נספרים ממועד המצאת ההודעה, ולא בהכרח ממועד ביצוע העבירה. יש לכך משמעות מיוחדת בדוחות שנשלחים בדואר רשום או באמצעים דיגיטליים, ולכן חשוב לבדוק כיצד ומתי בוצעה ההמצאה. בימינו, כשהעיריות לא טורחות אפילו לשלוח את הדו"חות בדואר – יש חשיבות גדולה לעניין הזה. יתכן שיש לכם דו"חות שמחכים בהיחבא שאתם כלל לא מודעים אליהם. אותו הדין גם לגבי דו"חות משטרתיים, אם כי במקרה הזה הניסיון מראה שלפחות יש ניסיון מצידם לשלוח את הדו"ח גם בדואר רגיל.

איך ואיפה אפשר לראות דו"חות תנועה שהצטברו לחובתי?

החוק מאפשר לרשות לדון בהשגה שהוגשה באיחור, אם מתקיימים התנאים הקבועים בו. גם בית הדין רשאי להאריך את המועד להגשת ערר מטעמים מיוחדים שיירשמו. במקרה של ערר מאוחר יש להגיש בקשה מנומקת בצירוף תצהיר. אין מדובר בהארכה אוטומטית.

איך מגישים השגה?

השגה מגישים לרשות שהטילה את הקנס. במקרה של דו"ח משטרתי, הפנייה מתבצעת באמצעות מרכז פניות נהגים ארצי (מפנ"א) של משטרת ישראל. בדו"ח שהטילה רשות מקומית או רשות אוכפת אחרת, ההשגה תוגש לגורם המוסמך באותה רשות, בהתאם להוראות המופיעות בדו"ח.

חשוב להבין: הגורם שאליו מגישים השגה נקבע לפי הרשות שהטילה את הקנס, ולא לפי סוג הטענה. השגה על נסיעה בשול והשגה לצורך הסבת דו"ח לנהג אחר יוגשו שתיהן למשטרה, אם מדובר בדוחות משטרתיים.

כנסו לדף של משרד המשפטים – קנסות תעבורה, מידע ופעולות לנהגים

הבהרה למושג מבלבל: החוק משתמש במונח "השגה", אבל בדף הזה דווקא צריך ללחוץ על הכפתור שעליו כתוב "פנייה לביטול או שינוי דו"ח".

בהשגה יש לציין את פרטי המבקש, מספר הדו"ח, פרטי ההפרה, הסיבה לבקשת הביטול או השינוי והראיות התומכות בטענה. מומלץ לשמור העתק של הבקשה, המסמכים שצורפו ואישור ההגשה. אין צורך בסיפור חיים או בהסברים על כך שאתם נהגים זהירים שמעולם לא קיבלו דו"ח. אם יש טעות בהחלטה, הסבירו מהי והציגו את הראיות.

דוגמה ראשונה: השגה על דו"ח בגין נסיעה בשול

נניח שרוכב אופנוע נסע בכביש שבו בוצעו עבודות תשתית. התנועה הוסטה לנתיב זמני באמצעות תמרורים וקונוסים, אבל שוטר סבר שהרוכב נסע בשול ורשם לו דו"ח. נניח שלרוכב יש סרטון ממצלמת קסדה שמתעד את הסדר התנועה ואת נתיב נסיעתו. הוא מחליט להגיש השגה למשטרה.

לכבוד משטרת ישראל – מרכז פניות נהגים ארצי (מפנ"א)

הנדון: השגה על החלטה להטיל קנס – דו"ח מספר XXXXXXXX

אני, [שם מלא], ת"ז [מספר זהות], מבקש לבטל את ההחלטה להטיל עליי קנס בגין נסיעה בשול הדרך.

ביום [תאריך], בשעה [שעה], רכבתי על אופנוע שמספרו [מספר רישוי] בכביש [מספר כביש], לכיוון [כיוון].

בקטע הכביש בוצעו עבודות תשתית, והתנועה הוסטה באמצעות תמרורים וקונוסים לנתיב זמני. נסעתי בהתאם להסדר התנועה שהוצב במקום, ולא בשול הדרך בניגוד לדין. לטענתי, הדו"ח מבוסס על זיהוי שגוי של נתיב הנסיעה. מצורף סרטון ממצלמת הדרך המתעד את הסדר התנועה ואת נתיב נסיעתי.

לאור האמור, אבקש לבטל את ההחלטה להטיל עליי קנס ולהודיע לי על כך בכתב.

מצורפים: העתק הדו"ח, הסרטון ותמונות מתוכו.

[שם מלא, תאריך ופרטי התקשרות]

דוגמה שנייה: השגה לצורך הסבת דו"ח לנהג אחר

נניח שהרכב רשום על שמכם, אבל במועד ביצוע ההפרה נהג בו בן משפחה או חבר. הדו"ח נשלח אליכם כבעלי הרכב, ואתם מבקשים להעביר את האחריות לנהג בפועל. גם במקרה הזה, בהנחה שמדובר בדו"ח משטרתי, ההשגה מוגשת למשטרת ישראל באמצעות מפנ"א. ההבדל הוא בתוכן הבקשה ובמסמכים שיש לצרף.

החוק מאפשר להגיש השגה בתוך 90 ימים ממועד המצאת הדו"ח, בטענה שההפרה לא בוצעה על ידיכם.

יש להציג את פרטי הנהג ולצרף ראיות מתאימות, בהתאם לדרישות הרשות.

לכבוד משטרת ישראל – מרכז פניות נהגים ארצי (מפנ"א)

הנדון: השגה על החלטה להטיל קנס – בקשה להסבת דו"ח מספר XXXXXXXX

אני, [שם מלא], ת"ז [מספר זהות], בעל הרכב שמספרו [מספר רישוי], מבקש להסב את הדו"ח שבנדון על שם הנהג בפועל.

ביום [תאריך], בשעה [שעה], הרכב היה בשימושו של [שם הנהג], ת"ז [מספר זהות], והוא זה שנהג בו במועד ביצוע ההפרה המיוחסת בדו"ח. לפיכך, אבקש לבטל את ההחלטה להטיל את הקנס על שמי ולייחס את ההפרה לנהג בפועל, בהתאם להוראות הדין.

מצורפים העתק הדו"ח, פרטי הנהג, צילום רישיון הנהיגה שלו והצהרה חתומה מטעמו.

[שם מלא, תאריך ופרטי התקשרות]

הצהרת הנהג בפועל – נספח לבקשה

אני, [שם מלא], ת"ז [מספר זהות], מאשר כי ביום [תאריך], בשעה [שעה], נהגתי ברכב שמספרו [מספר רישוי], במקום שאליו מתייחס דו"ח מספר XXXXXXXX.

אני מאשר כי הרכב היה ברשותי ובשימושי במועד האמור.

[שם מלא, תאריך וחתימה]

הסבת דו"ח אינה מבטלת את ההפרה עצמה. אם הבקשה מתקבלת וההפרה מיוחסת לנהג בפועל, האחריות לקנס ולנקודות, ככל שחלות, תיקבע בהתאם לדין.

חשוב להקפיד על הצהרה אמיתית ומדויקת. אין להשתמש בהסבה פיקטיבית כדי להעביר קנסות או נקודות לאדם אחר. ברכב חברה, ליסינג או השכרה עשויים להידרש מסמכים נוספים. בלה בלה בלה.

איך מגישים ערר?

לא קיבלו את ההשגה שלכם או שלדעתכם צריך דווקא להגיש ערר. איך עושים את זה?

כנסו לדף של משרד המשפטים – קנסות תעבורה, מידע ופעולות לנהגים

נכנסים לאפשרות "הגשת ערר", עוברים לבית הדין לתעבורה ופותחים תיק במערכת המקוונת. לדוגמה:

לצורך ההגשה נדרשת הזדהות. יש לבחור את סוג הדו"ח, להזין את פרטיו, לפרט את הטענות ולצרף את המסמכים הרלוונטיים. אפשר לעקוב אחר הטיפול בתיק דרך המערכת.

לפי תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה), התשפ"ו-2026, כתב הערר צריך לכלול את פרטי העורר, פרטי ההתקשרות, פרטי הדו"ח, הנימוקים העובדתיים והמשפטיים והסעד המבוקש. אם העורר מיוצג, יש לצרף גם את פרטי עורך הדין וייפוי כוח תקף.

יש לצרף העתק של ההחלטה להטיל קנס ואת המסמכים שעליהם מסתמכים. עובדות שלא ניתן לאמת באמצעות מסמכים יש לאמת בתצהיר, בהתאם לתקנות. בית הדין רשאי במקרים הקבועים בתקנות להכריע על סמך החומר שהוגש או להורות על השלמת הבירור.

חשוב לדעת: חובה להגיש את כל הראיות כבר בשלב הראשון. מסמך שהיה ברשותכם ולא צורף לכתב הערר לא ניתן להגיש בהמשך ללא רשות בית הדין, מטעמים מיוחדים.

בית הדין בוחן את הטענות והראיות. הוא רשאי לבקש השלמות, להורות לרשות להגיש כתב תשובה ולקיים דיון כאשר הדבר נדרש. בסיום ההליך הוא יכול לאשר את ההחלטה להטיל קנס, לשנות אותה, לבטל אותה או להחזיר את העניין לרשות להחלטה נוספת.

בית הדין אינו רשאי לשנות את שיעור הקנס הקבוע בחוק להפרה מסוימת, אך הוא יכול לשנות את ההפרה המיוחסת לעורר ולהורות על פריסת תשלום הקנס.

אם בית הדין דוחה את הערר בהחלטה סופית, אפשר להגיש ערעור לבית משפט השלום לענייני תעבורה, במועד ובהתאם להוראות הדין. לגבי החלטות אחרות נדרשת רשות ערעור.

מי שמתקשה בהגשה יכול להיעזר במוקד משרד המשפטים בטלפון 2317* או במרכזי השירות. הסיוע הוא טכני ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

דוגמה: ערר על אותו דו"ח בגין נסיעה בשול

נחזור לרוכב מהדוגמה הראשונה. הוא הגיש השגה למשטרה בצירוף הסרטון, אבל בקשתו נדחתה. כעת הוא פונה לבית הדין לתעבורה.

לכבוד בית הדין לתעבורה

הנדון: ערר על החלטה להטיל קנס – דו"ח מספר XXXXXXXX

אני, [שם מלא], ת"ז [מספר זהות], מגיש ערר על ההחלטה להטיל עליי קנס בגין נסיעה בשול הדרך, לאחר שהשגה שהגשתי למשטרת ישראל נדחתה ביום [תאריך].

ביום [תאריך], בשעה [שעה], רכבתי על אופנוע שמספרו [מספר רישוי] בכביש [מספר כביש], לכיוון [כיוון].

בקטע הכביש בוצעו עבודות תשתית, והתנועה הוסטה באמצעות תמרורים וקונוסים לנתיב זמני. נסעתי בהתאם להסדר התנועה שהוצב במקום, ולא בשול הדרך בניגוד לדין.

לטענתי, הדו"ח מבוסס על זיהוי שגוי של נתיב הנסיעה. הסרטון המצורף מתעד את הסדר התנועה ואת נתיב נסיעתי, ואינו מתיישב עם תיאור ההפרה בדו"ח. לפיכך, אבקש מבית הדין לבטל את ההחלטה להטיל עליי קנס. ככל שלא ניתן להכריע על בסיס המסמכים, אבקש לקיים דיון לצורך בירור העובדות.

מצורפים: העתק הדו"ח, ההשגה, החלטת הדחייה, הסרטון ותמונות מתוכו.

[שם מלא, מספר זהות, כתובת, דוא"ל, תאריך וחתימה]

הנוסח הזה ממחיש את הטענות המרכזיות בערר, אך אינו מחליף את מילוי כל הפרטים, אימות העובדות וצירוף המסמכים הנדרשים בתקנות ובמערכת ההגשה.

אילו הרוכב היה בוחר להגיש ערר ישירות, היה משתמש באותן טענות וראיות, ללא ההתייחסות להשגה קודמת.

האם אפשר לבקש דיון ולחקור את השוטר?

ההליך בבית הדין המנהלי מבוסס ככלל על מסמכים וטענות בכתב. אין דיון פרונטלי אוטומטי כמו במשפט תעבורה רגיל. בית הדין רשאי לקיים דיון בהשתתפות הצדדים, בדרך כלל באמצעים מקוונים, ובמקרים המתאימים גם דיון בנוכחותם הפיזית. אם קיימת מחלוקת עובדתית שמצריכה בירור נוסף, אפשר לבקש דיון ולנמק מדוע הוא נחוץ. למשל, כאשר הרוכב טוען שמיקומו של השוטר לא אפשר לו לראות את ההפרה המיוחסת לו. אפשר לבקש גם בירור ראייתי וחקירת עדים, אך אין זכות אוטומטית לחקור את השוטר בכל ערר. בית הדין מחליט אם וכיצד יתנהל הבירור.

מה עושים אם בית הדין דחה את הערר?

אם הגשתם ערר לבית הדין המנהלי לתעבורה והוא נדחה, עדיין עומדת בפניכם האפשרות לערער על ההחלטה לבית המשפט. כאשר מדובר בהחלטה סופית של בית הדין, ניתן להגיש ערעור בזכות בתוך 60 ימים ממועד המצאת ההחלטה. אם מדובר בהחלטת ביניים, יש להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 30 ימים.

הערעור מוגש לבית המשפט המוסמך לפי מקום ביצוע ההפרה וזהות הרשות שהטילה את הקנס. במקרה של דו"ח משטרתי, מדובר בבית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה. במקרה של דו"ח שהטילה רשות מקומית, הערעור עשוי להתברר בבית משפט לעניינים מקומיים או בבית משפט השלום, בהתאם לסמכות המקומית.

לצורך הגשת הערעור יש למלא את הטופס המתאים, לפרט את הנימוקים שבגללם אתם סבורים שהחלטת בית הדין שגויה ולצרף את ההחלטה שעליה מערערים ואת המסמכים הרלוונטיים מההליך הקודם. חשוב להתייחס באופן ממוקד לטעויות שנפלו, לטענתכם, בהחלטת בית הדין, ולא להסתפק בחזרה על הטענות שכבר הועלו בערר.

מי שאינו מיוצג על ידי עורך דין יכול להגיש את הערעור במזכירות בית המשפט או לשלוח אותו בדואר רשום. פתיחת תיק ערעור באופן מקוון באמצעות מערכת נט המשפט זמינה לעורכי דין בלבד.

את טופס הערעור, הוראות ההגשה והמסמכים הנדרשים ניתן למצוא בדף השירות הרשמי של הרשות השופטת:

הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין המנהלי לתעבורה

הגשת ערעור אינה מבטיחה שבית המשפט יתערב בהחלטת בית הדין. לכן, במיוחד כאשר מדובר במחלוקת משפטית או ראייתית מורכבת, כדאי לשקול קבלת ייעוץ מעורך דין המתמחה בדיני תעבורה.

איך משלמים את הקנס?

במסלול המנהלי, המועד הרגיל לתשלום הקנס הוא 90 ימים ממועד המצאת ההודעה, אלא אם הוגשו השגה או ערר בהתאם לדין.

אם הוגשה השגה והיא נדחתה, המועד לתשלום הוא 30 ימים ממועד החלטת הדחייה, בכפוף לאפשרות להגיש ערר. אם הוגש ערר, מועד התשלום נקבע לפי הוראות החוק וההחלטה הסופית בהליך.

אי-תשלום במועד עלול לגרור תוספת פיגור, ריבית ודמי פיגורים. לכן חשוב לעקוב אחר מצב הבקשה והמועדים גם לאחר ההגשה.

לתשלום דו"ח תעבורה משטרתי באופן מקוון

לסיכום

הרפורמה מאפשרת להתמודד עם חלק מדוחות התנועה בלי לפתוח בהליך פלילי רגיל ובלי להגיע בהכרח לבית המשפט. אבל העובדה שההליך מתנהל באתר אינטרנט אינה הופכת אותו לפחות משפטי.

מי שסבור שקיבל דו"ח שגוי צריך להחליט אם לפנות תחילה לרשות שהטילה את הקנס באמצעות השגה, או להגיש ערר ישירות לבית הדין. בשני המקרים חשוב להציג טענות ענייניות, לצרף את הראיות כבר בהגשה הראשונה ולעמוד במועדים.

אל תסתפקו בטענה שהשוטר טעה או שהדו"ח אינו מוצדק. הסבירו בדיוק מה קרה, מה שגוי בהחלטה ומה מוכיחות הראיות שלכם.

קישורים שימושיים ומקורות

משרד המשפטים – קנסות תעבורה, מידע ופעולות לנהגים

חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024

תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה), התשפ"ו-2026

הרשות השופטת – הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין המנהלי לתעבורה

כל זכות – ערעור על דו"ח תנועה לתשלום קנס

הבהרה משפטית

הכותב אינו עורך דין. המידע במאמר נועד להסברה ולהנגשת מידע לציבור בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי, המלצה משפטית או חוות דעת משפטית, ואינו מחליף ייעוץ פרטני מעורך דין מוסמך. הדוגמאות המצורפות בזה הן להמחשה בלבד ואינן נוסחים משפטיים מחייבים. הוראות הדין והנהלים עשויות להשתנות, ואין באמור כדי להבטיח תוצאה כלשהי. האחריות לבדיקת ההליך המתאים, המועדים והמסמכים הנדרשים מוטלת על מגיש הבקשה. במקרים בעלי השלכות משפטיות משמעותיות מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני תעבורה.

עודכן באוקטובר 2026.