על הדרך הנכונה למכירת או קניית אופנוע (או רכב) בישראל

כל אחד מאיתנו מגיע למצב הזה מתישהו בחיים: יש לנו כלי רכב – אופנוע או מכונית – ואנחנו רוצים למכור אותו לאדם אחר. אם יש לנו בזה ניסיון רב שנים והשתפשפנו בתהליך (בין אם בגלל שמדובר בסוחר רכבים/אופנועים ובין אם זה פשוט עניין של ניסיון ממכירת הרבה כלים בעבר), אז זה מרגיש לנו כמו פעולה פשוטה ולא מסובכת. אבל לרוב האנשים שעבורם זו פעם ראשונה או שהפעם האחרונה שהם ביצעו מכירה היתה לפני אי-אילו שנים, התהליך עשוי להיות מבלבל ולעיתים פעולה או החלטה לא נכונה עלולה להיות בעלת השלכות קשות על המוכר (ולעיתים גם על הקונה).

אפשר לקרוא את האייטם הזה מצידו של המוכר, אבל אפשר להשתמש בנתונים גם כשאתם עומדים בפני קניה בעצמכם. היינו הך.

אפשר לומר שחלק מהכללים הללו "נכתבו בדם" של כאלה שלא פעלו לפי הסדר, ומצאו את עצמם בפני שוקת שבורה. זה לא מחייב שזה יקרה לכם, אבל כדאי ללמוד מניסיונם של אחרים ולא לנסות למצוא קיצורי דרך שבסוף רק עלולים לסבך אתכם ולהשאיר אתכם בלי אופנוע/רכב, בלי כסף ועם המון עגמת נפש.

בואו נתחיל.

האם הקונה/מוכר הוא נוכל פוטנציאלי?

לצערנו, המציאות היומיומית מוכיחה פעם אחר פעם שפראיירים לא מתים אלא רק מתחלפים, וכך גם הנוכלים. אל תהיו אלה שמתראיינים אחר כך בטלויזיה ומספרים איך עבדו עליכם. תפעילו שכל ישר, ואם משהו מריח לכם מסריח – זה דג מת.

גם אם אתם ממש לחוצים למכור, עדיף לחכות לקונה "כשר" מאשר להתפתות לעשות עיסקה שמריחה לכם כמו נבלה אבל מרוב לחץ למכור השתבשה עליכם דעתכם והתפתיתם לעשות עיסקה שמראש הרגשתם שמשהו שם לא עובד כמו שצריך.

היום קל מאוד לעשות חיפוש ברשתות חברתיות ולמצוא את הקונה/מוכר. תנסו לברר, לגשש, לבדוק:

• האם הוא מוכר לכם אישית?
• חפשו את שמו בגוגל (ואפשר לבדוק מול תעודת הזהות שלו או מול מה שכתוב ברישיון הרכב כדי לאמת את זהותו).
• האם יש לו פרופיל אמיתי או שמא זה פרופיל שמרגיש פיקטיבי ומסריח מפייק?
• האם יש לו חברים משותפים? האם אפשר לבדוק מולם מה רמת המהימנות שלו?
• האם יש על השם הזה פוסטים ברשתות או באתרים שמזהירים מפניו? זכרו שנוכלים רבים משתמשים ביותר משם אחד, אבל לרוב הם בוחרים ב"שם במה" שאיתו הם הולכים כמה שנים עד שהם נשרפים.
• בדקו איך מופיע מספר הטלפון שלו באפליקציות כמו True Caller ו- Me (ואם הוא שמור כ"נוכל לא לענות" הייתי אומר שזו אינדיקציה די טובה)
• האם הוא מתקשר ממספר חסוי?
• האם הוא אף פעם לא זמין בכל מיני תירוצים שהוא עובד באיזה מקום עבודה חסוי או שאסור לו לענות לטלפון?
• האם הוא מתעקש על איזה תנאי לא ברור עוד בשלב הגישוש הראשוני?
• האם הוא "שולח חבר"?
• האם הוא בדיוק נמצא בחו"ל אבל חייב לקנות את מה שאתם מוכרים כי <הכנס שקר כלשהו>?
• האם יש דף מכירה בפייסבוק או יד 2? אם כן כמה זמן המודעה רצה שם? האם יש לה תגובות?
• האם הוא סוחר אבל מסתיר את העובדה? למה?
• האם ראית את הכלי הזה (אופנוע או רכב) מפורסם עוד במקומות אחרים אבל בשמות או מספרי טלפון שונים? רוב הנוכלים אמנם חכמים מספיק כדי לעבוד על האיש התמים הממוצע, אבל הם לא משקיעים ביצירת דפים אמינים במאה אחוז, התמונות שהם משתמשים בהן נמצאו איפושהו ברשת (אפשר לחפש לפי התמונה), וגם את כלי הרכב עצמו הם לא יצלמו בדרכים שונות אלא ימחזרו את אותן תמונות.

אם יש ספק אין ספק. נפנפו אותו בברכה. שימצא פראייר אחר. ואם במקרה, רק במקרה הוא אמיתי – אז שיפנה אליכם ויניח את דעתכם בנוגע לספקות שיש לכם.

הצגת הכלי שעומד למכירה

בהנחה שהקונה/מוכר מרגיש לכם בסדר אפשר להתקדם לשלב הבא. צריך להראות את הכלי שעומד למכירה, לא? כדי לעשות זאת עליכם להקפיד להיפגש עם הקונה הפוטנציאלי במקום נייטראלי שלא קרוב לבית או עבודה שלך וזאת מכיוון שאין לך מושג מי האיש והאם הוא לא נוכל שיגנוב לך את האופנוע אחרי כמה ימים מהחניה שבה הוא פגש אותך.

יש כלים שבהם הסיכוי לעקיצה גדול יותר מאחרים, והסיבה לכך ברורה. ככל שהכלי משמש "אוכלוסיות" מסויימות שלא ניכנס אליהן כאן – כך המוכר או הקונה הם בעלי פוטנציאל בעייתי יותר. זה לא אומר שזה חייב להיגמר רע, אבל זה כן אומר שאתם צריכים לפקוח שבע עיניים. 

רצוי להיות עם חבר אמין בזמן התהליך, גם כדי להגן על עצמכם במקרה שהקונה הפוטנציאלי ירצה לעקוץ אתכם, אבל בעיקר כדי שיהיה לכם עוד סט עיניים לטובתכם. 

ואם בשלב הזה הספקות עולים שוב – אז בלי בושה, אומרים תודה רבה נהיה בקשר והיידה הביתה. לא להתבייש לחתוך כי שוב – אם יש ספק אין ספק, וכמות הנוכלים שמסתובבים סביב אנשים תמימים היא עצומה.

אחי אפשר סיבוב?

התשובה היא תמיד "לא". 

לא לתת לקונה הפוטנציאלי לא סיבוב ולא נעליים, גם אם הוא משאיר את הבן שלו ערבון, גם אם הוא משאיר תעודת זהות, גם אם הוא נודר באמא שלו. ובניגוד למה שאנשים חושבים – גם אם הוא משאיר לכם ביד מעטפה עם כל סכום הקנייה במזומן קש מאני.

בתמונה: ילד ערבון…

הסיבה לכך היא לא רק בגלל הסיכון שיברח לכם וישאיר אתכם עם תעודת זהות מזויפת או מעטפת כסף מזוייף שלא שווה כלום, אלא בעיקר בגלל ביטוח החובה שאין לו. אם יעשה תאונה ואם יפגע במישהו או בעצמו, אתם תמצאו את עצמכם משלמים פיצויים לחברת קרנית עד שארית ימי חייכם האומללים (וזה קרה לא פעם, כולל הסיפור הידוע על אותו רוכב שרבים מכירים שפעם, לפני מספר שנים, נתן סיבוב לחבר שרצה לרכוש ממנו אופנוע, החבר עשה תאונה ונהרג, והאיש אולץ לשלם פיצויים של קרוב ל- 2 מיליון ש"ח לקרנית).

ארחיב ואמליץ להימנע מלתת סיבוב גם אם מדובר ברכב וגם אם יש ביטוח לכל נהג. אם הקונה הפוטנציאלי רוצה "להרגיש" את הרכב, יתכבד לשבת כנוסע ותעשו יחד סיבוב מסביב לבלוק כשאתה נוהג. ואם יש לכם חשש שמא יבקש מכם להיכנס לאיזה כפר עויין בדרך וינטוש אתכם שם, אל תסכימו גם לזה (ובשביל זה יש גם את החבר שצמוד אליכם).

אחי תעשה מחיר

המוכר והקונה מדברים ביניהם על המחיר ומסכימים על המחיר. אפשר ללכת לפי מחירון זה או מחירון אחר שמוסכם על שני הצדדים, ואפשר גם לנקוב במחיר שתלוש מהמציאות ומתאים לרצון שלכם. כל עוד יש מי שמוכן לשלם את המחיר – זכיתם. 

הייתי שם פה לינק למחירון אונליין ולא משנה מה שמו, אבל בגלל שהם לא רוצים שאנשים יעשו אליהם לינקים (כן, אשכרה קיבלתי מכתב מעורך דין שלהם עם דרישה להסיר לינקים שהיו אצלי באתר), אתן לינק למחירון אחר, הרבה יותר טוב:

מחירון מוטו

אם אתם לחוצים על המכירה, תתגמשו מעט, זה יחסוך לכם את הצורך לעבור את התהליך שוב ושוב עם עוד ועוד קונים פוטנציאלים (תחשבו על הזמן שביזבזתם על כל התהליך, זמן שווה כסף, יכולתם לגמור עם זה כבר מזמן). 

מצד שני, אם הדבר הראשון שיוצא מהפה של הקונה הפוטנציאלי – עוד לפני שראה את הכלי – הוא "אחי, יקר, כמה אתה מוריד?" – סביר להניח שלא תצא לכם שום עיסקה מזה. שחררו אותו לדרכו, ואם הוא טוען שהוא יכול היה לקנות את אותו כלי בהרבה פחות – תציעו לו להבא לקנות את אותו כלי בהרבה פחות וסלמאת כל טוב.

מידע על הכלי, היסטוריה, גילוי נאות

על המוכר חובה לתת את כל המידע על הכלי, מה שנקרא גילוי נאות. מידע זה כולל:

• היסטוריית טיפולים ככל שידוע למוכר
• האם הכלי היה מעורב בתאונות? (בטח ובטח כשמדובר בתאונות קשות ו/או אבדן להלכה)
• האם היתה תביעת ביטוח?
• האם היתה ירידת נזק?
• האם הכלי היה בבעלות חברה/ליסינג/השכרה? (תתפלאו – לעיתים המידע הזה לא מופיע ברישיון)
• האם זהו כלי בייבוא אישי?
• האם יש תקלות (מנוע, גיר, שלדה, פחחות/פלסטיקה או אחרות), בעיות, סייגים או כל עניין אחר

בקיצור – לספר הכל.

חשוב מאוד לוודא היסטוריה תקינה של טיפולים ברכב, ורצוי במוסך מוכר ואמין ופחות במוסך מדרכה או "חבר שלי מטפל לי בו במושב". יש כלים שבהם זה לא סוף העולם, אבל כשמדובר בכלי סופר-טכנולוגי שעלותו עשרות אלפי שקלים ומעלה או ברכב ביצועים שתחזוקתו יקרה – היעדר היסטוריה תקינה היא לרוב נורת אזהרה אדומה ומהבהבת. נכון שאפשר לזייף הכל כולל מסמך לכאורה רשמי מאיזה מוסך, אבל זה כבר צריך להתחבר לכם לתחושה הכללית שאתם מקבלים ממי שעומד מולכם. יש ספק אין ספק. כקונים שווה גם לצלם את הכלי ככל שניתן לכם, במיוחד אם יש אזורים או חלקים שעלולים להיות בעייתיים בהמשך. שיהיה תיעוד.

ואם אתם הצד המוכר – חשוב לזכור שאי גילוי האמת עלול לא רק לקלקל את העיסקה טרם ביצועה, אלא גם לתת לקונה זכות לבטל אותה או אפילו לתבוע פיצויים לאחר שהשקר התגלה. 

בדיקת ניירת

שווה לצלם את הת"ז + רישיון הרכב כדי שיהיה תיעוד. יש סימנים שיכולים להחשיד או לפחות להדליק נורות אזהרה:

• אין ניירת כי <שקר כלשהו>
• תו סחר – לא בהכרח מצביע על בעיה ואם הסוחר אמין בעיניכם אז הכל טוב, אבל זה אומר שהאופנוע/רכב היה ברשותו של סוחר וכדאי שזה יתגלה בעת קבלת הפרטים, ומי יודע מה עשו איתו בזמן הזה (מה לעשות, אנחנו חיים בישראל לטוב ולרע). יתכן והכלי עמד אצל הסוחר חודשים רבים ואפילו חלף מועד הטסט שלו. בכל מקרה חשובה שקיפות.
• השם שמופיע על הניירת הרשמית לא תואם את שמו של מי שעומד מולכם ("אה, זה של דוד שלי הוא ביקש שאמכור לו").
• מופיע שם של חברה או ארגון, וזה לא נאמר לכם בעת המפגש הראשוני – לא שזו בהכרח בעיה, אבל רוב המחירונים יבצעו הורדת מחיר בגלל רישום יד עסקית ואם אין שקיפות זו אינדיקציה לבעיה.
• היד לא תואמת את מה שנאמר (זכרו שהמשמעות של יד 01 היא שהיה לפני הבעלים הנוכחי עוד בעלים אחר, מה שאומר שהכלי הוא יד שניה ולא יד ראשונה).
• יש כוכביות ליד מספר הבעלים – לרוב מציין ייבוא אישי, לא שזה לא תקין פשוט זה צריך להיות גלוי לעין בעת קבלת הפרטים.
• הק"מ לא תואם את מצב הכלי + <תירוץ כלשהו מהתחת>
• סביר להניח שלא תבדקו מספר שלדה ומספר מנוע בעצמכם, אבל לפחות מכון הבדיקה אמור לעשות את זה עבורכם.
• התאמה בין סוג הרישיון להספק המנוע – A או A1 או A2 וההספק המתאים. אם זה אופנוע שהיה במקור A1 וההגבלה בוטלה באופן חוקי – זה חייב להשתקף ברישיון הרכב. קחו בחשבון שביטול ההגבלה באופן לא חוקי חושפת אתכם לבעיות פוטנציאליות עם הביטוח במקרה של תאונה קשה.
• מידות צמיגים לא תואמות – זה אולי מגניב אבל יעשה לכם את המוות בעת הטסט הבא ושוטר עלול להוריד אתכם מהכביש.
• כל אינדיקציה אחרת לכך שעלולה להווצר איזו בעיה בעת העברת הבעלות, כמו למשל רישום של שיעבוד.

בנוסף, שווה לבדוק האם היה ריקול לכלי הרכב/אופנוע הזה והאם הוא בוצע. אם לא בוצע, לא תוכלו להעביר אותו טסט.

את כל הפרטים האלה אפשר לבדוק באזור האישי הממשלתי (תחת "פרטי רכב").

עוד חשוב לדעת שבימינו ניתן להוציא מידע בצורה חופשית וחינמית אודות כלי התחבורה היישר ממאגרי משרד התחבורה, וזאת באמצעות אפליקציות ייעודיות שרובן בחינם. בבדיקה פשוטה על פי מספר רישוי אפשר לראות האם מה שכתוב במאגר המידע של משרד התחבורה תואם את מה שכתוב על הרישיון ותואם את מה שאתם רואים מול העיניים שלכם. אם יש ספק – אין ספק. תמשיכו לכלי הבא, שיחפש את הפראייר לעבוד עליו, וזכרו שגם אם הכל תמים לחלוטין מי שיידפק מאי-התאימות מול הרישומים הוא הקונה. 

לדוגמה, צילום מסך של אחת האפליקציות האלה שבו רואים את פרטיו ועל כך שהרכב עשה תאונה:

יש כמובן גם דו"חות בתשלום, נשאיר לכם למצוא אותם לבד בגוגל.

האם הכלי פנוי להעברת בעלות?

יש מצבים בהם הכלי אמנם נראה ומרגיש מעולה ואתם ממש מעוניינים לבצע את המכירה/קנייה, אבל משהו חוסם אתכם מלבצע את העברת הבעלות. לכן חשוב מאוד לבדוק – גם מצד המוכר וגם מצד הקונה האם אין שיעבוד או מישכון על כלי הרכב – לדוגמה במקרים כאשר יש עליו עדיין הלוואה עומדת.

סיבות לכך שלא יהיה ניתן לבצע העברת בעלות יכולות להיות בין היתר:

• אגרת רישוי שלא שולמה
• אגרת רישוי מופחתת כתוצאה מתו נכה שחייבים להשלים בה את התשלום לפני המכירה
• הטלת שיעבוד כתוצאה מהלוואה עומדת של ביטוח לאומי (לנכים שזכאים לכך)
• הטלת שיעבוד של הבנק או גורם מממן אחר כתוצאה מהלוואה שלקחו על מנת לרכוש את כלי הרכב/אופנוע ונותרו בה תשלומים כאלה או אחרים
• עיקולים בתיקים של הוצאה לפועל בגלל חוב של הבעלים
• ובמקרה של כלי בייבוא אישי – חסימה מצד משרד התחבורה עקב כך שלא עברה שנה מאז שהכלי יובא בייבוא אישי ארצה

יש דרכים לבדוק זאת בקלות ובמהירות, אבל בסופו של דבר תזכרו שלעיתים גם המוכר כלל לא מודע למגבלה הזו והוא יגלה את זה לראשונה רק כשתבואו לבצע את העברת הבעלות (עוד על כך בתחתית העמוד). אפשר לבקש דו"ח בתשלום בסניף הדואר שלכם, אבל אם אתם עושים זאת בעצמכם מומלץ לבדוק ברשם המשכונות האם קיים רישום משכון על הרכב, ומומלץ לבדוק האם קיימים עיקולים או הגבלות מגופים ממשלתיים על כלי הרכב באזור האישי הממשלתי (תחת "פרטי רכב").

זכרון דברים

זכרון דברים לפני המכירה/קנייה איננו חובה אבל הוא בהחלט יכול לעזור לשני הצדדים במקרה שיש איזה קונפליקט. אפשר לקבוע את ההסכמה שלכם בזכרון דברים שייכתב גם בכתב יד על נייר, עם הפרטים המלאים החתימה של שני הצדדים.

אם יש דברים שצריך להגיד על מצב הכלי – רושמים הכל כדי שלא תהיה טענה שלא אמרתם ושהקונה לא ידע. אפשר להוסיף סעיף של ביטול מסיבות כאלה ואחרות (למשל התגלה שיש שיעבוד, התגלו תקלות בבדיקה וכו').

יש דוגמאות באינטרנט לזכרון דברים גנרי, אבל תכלס, אפשר לשרבט את עקרון הדברים בעצמכם:

• צד זה מוכר את הכלי הזה והזה שאלה פרטיו, זה הק"מ, זו היד שלו, והוא מתחייב על מצבו ככה וככה
• צד זה קונה אותו במחיר ככה וככה בתנאים ככה וככה
• אם יש דו"חות משטרה או עירייה שטרם הגיעו והם מתאריך לפני העברת הבעלות – הם חלים על המוכר
• למטה הפרטים והחתימות שלכם עם תוקף
• לצלם את ההסכם ולשמור בטלפון

הייתי מדביק לכם פה לינק לזכרון דברים מהאתר של איזה מחירון מסויים שלא נזכיר את שמו, אבל מכיוון שמפעילי אותו מחירון לא אוהבים ששמים לינקים אליהם נשאיר אותם שייחנקו, ובנתיים קחו לינק אחר לדוגמה.

בדיקה לפני מכירה/קנייה

האם הקונה רוצה בדיקה? לפעמים הבדיקה מיותרת, במיוחד כשמדובר בכלי חדש דנדש שהמוכר שלו הוא טיפוס שנראה ומרגיש אמין. אבל אם הקונה מבקש, זכרו שהוא משלם על הבדיקה אם היא יוצאת תקינה , ואילו אתם משלמים עליה אם מתגלות בעיות מהותיות שבעקבותיהן העיסקה מבוטלת. 

יש מספר רב של מכוני בדיקה בכל הארץ. באופנועים התחום קצת יותר מוגבל ועיקר הבדיקות נעשות במוסכים מוכרים באזורי הערים הגדולות וגוש דן. נשאיר לכם למצוא כאלה בגוגל.

יש להעדיף בדיקה במוסך שמכיר את המותג/יצרן/דגם ספציפי שאתם מעוניינים לקנות, כך הוא ידע להתמקד על נקודות שעשויות להיות בעייתיות. זכותו של הקונה לבחור את מקום הבדיקה לפי ראות עיניו.

חשוב לדעת: לעיתים, בעיקר כשמדובר ברכבים, מכוני הבדיקה יכניסו בכוונה מראש סעיף מסויים בתוצאות הבדיקה שמנוסח בצורה מעורפלת, וזאת כדי לכסות על התחת שלהם מפני תביעה עתידית של הקונה. "נקישות במנוע" יכול להיות כלום, או יכול להיות מנוע לפני אובראול. לכן צריך לבדוק היטב מה כוונת המשורר באותו סעיף.

העברת הכספים

הכל תקין? ממשיכים הלאה להעברת הכסף והעברת הבעלות. את הכסף מעבירים לא במטילי זהב, לא במזוודות מזומן, לא בביט, לא בפייבוקס, ולא בהעברה בנקאית רגילה – מכיוון שאת כל אלה אפשר בקלות לזייף (צילום מסך של העברה בנקאית פיקטיבית + תירוץ של "אין פה קליטה בטח תראה את זה בעוד כמה דקות"). מזומן אפשר לזייף בקלות (וזה גם לא חוקי מעל סכום מסויים), וכך גם העברות בנקאיות רגילות שאותן יכול הנוכל לבטל שניה אחרי שאתם נפרדים לדרככם.

הדרך היחידה והבטוחה להעברת כסף עבור הקנייה היא בהעברת זה"ב מהבנק של הקונה אל הבנק של המוכר. מערכת זה"ב הינה מערכת בנקאית מתקדמת, יעילה ואמינה, המאפשרת העברת כספים במהירות לחשבונות בבנקים אחרים. ביצוע ההעברה והזיכוי נעשה במהלך אותו יום העסקים, לרוב תוך מספר דקות בלבד, ומשתקף בחשבון המעביר והמוטב. כיום כל הבנקים מאפשרים לבצע העברה כזו באמצעות האפליקציות של הבנק (בשעות הפעילות של הסניף), ואם לא – גשו לסניף הבנק ובצעו אותה שם. בכל מקרה, אתם לא עושים כלום עד שאתם לא רואים את ההעברה בחשבון שלכם בעיניים שלכם. מדובר בתהליך שאמנם לוקח כמה דקות, אבל עדיף להמתין מאשר להישאר עם חתיכת נייר שלא שווה כלום ביד. לא להתפתות לשום סוג אחר של העברת כספים.

לדוגמה, באפליקציה של בנק הפועלים:

לדוגמה, באפליקציה של בנק לאומי:

אם אתם שניכם לקוחות של אותו בנק, אפשר לגשת לסניף של המוכר ולבצע את הפעולה שם, אבל לוודא שהבנקאי מאשר שהכסף נכנס אליכם לחשבון.

מה שבטוח הוא: אין העברת בעלות עד שכל סכום הכסף הועבר לחשבונכם.

אתייחס לרגע גם למצבים שבהם יש שיעבוד בנקאי על כלי הרכב/אופנוע עקב יתרת הלוואה שבגללה הבנק עדיין מחזיק בשיעבוד על הכלי. כדי לשחרר אותו המוכר צריך לשלם את יתרת ההלוואה, מה שלוקח כמה ימים. במקרה כזה שני הצדדים יתאמו ביניהם את ביצוע התהליך, וכדוגמה אפשר להסכים על מפגש בסניף הבנק של המוכר, העברה של חלק מהסכום על מנת שהמוכר יוכל לסלק את ההלוואה ולבטל את השיעבוד – כשהכל קורה בלייב מול עיני המוכר ובאישורו של פקיד הבנק – ואז לבצע העברה של את יתרת הכספים והעברת בעלות לאחר מכן.

העברת בעלות

הכסף נכנס? ממשיכים להעברת בעלות שאותה אפשר לעשות או בסניף דואר כמו פעם (היום זה דורש הזמנת תור אונליין, מה שלעיתים מסבך את התהליך), או בקלות אונליין וללא המתנה באזור האישי הממשלתי באינטרנט. כתבתי על זה פה באתר.

גם הקונה וגם המוכר צריכים להיכנס בו-זמנית לאתר האישי הממשלתי – כל אחד עם היוזר שלו (למי שאין, עליו להירשם בחינם בפעם הראשונה). המוכר בוחר את כלי הרכב שעבורו הוא עושה העברה, ממלא את פרטי הזהות של הקונה, הקונה מאשר את העברת הבעלות, המוכר משלם את האגרה (אם התשלום לא בוצע בתוך פרק זמן של 10 דקות, הפעולה כולה תתבטל ויהיה צורך לבצע את הכל מחדש), ובינגו, יש לכם העברת בעלות ביד. רצוי לשמור את המסמך כקובץ PDF על הטלפון שלכם לתיעוד (וגם תצטרכו לתת אותו לחברת הביטוח כדי לבטל את ביטוח החובה שלכם).

יש מקרים שבהם לא ניתן לבצע את העברת הבעלות אונליין ויהיה צורך לגשת או לסניף דואר או למשרד הרישוי:

• מעל בעלים אחד על כלי הרכב. במקרה זה יש לבצע דרך דואר ישראל.
• כלי רכב שרישיונו לא בתוקף מעל 3 חודשים. במקרה זה יש לבצע דרך משרד רשות הרישוי.
• כלי רכב שזכאי באגרת רישוי מופחתת (נכה). יש להגיש אל משרדי רשות הרישוי לקבל שובר תשלום להפרש אגרה.
• כלי רכב שיש לו הגבלות מטעם רשויות האכיפה. יש לבטל את ההגבלה ברשויות.
• כלי רכב שיש לו קריאת שירות פתוחה (ריקול – recall). יש לפנות למוקד רשות הרישוי למידע נוסף.
• כלי רכב שלא הוסר עליו שיעבוד. יש לבטל את השעבוד לפני כן.
• כלי רכב מסוג מונית, תיור וסיור מדברי. יש להגיע למשרדי רשות הרישוי.

ביטול ביטוח חובה + צד ג' ו/או מקיף

מיד לאחר המכירה חייב המוכר לבטל את כל פוליסות הביטוח, ולא לאפשר לקונה לנסוע כשהוא "רוכב" על הפוליסה המקורית של המוכר, בעיקר בגלל בעיות פוטנציאליות עם חברות הביטוח במקרה וקורה משהו בדרך הביתה שכן במקרה של אופנועים – אין לקונה ביטוח חובה גם אם הפוליסה טרם בוטלה, כיוון שהפוליסה היא על שם נהג נקוב. לכן כדי להיות "כשרים" הכי טוב הוא לתאם עם הקונה את ביטול הביטוח במקום, ובכל מקרה לא להתפתות להשאיר לקונה את הפוליסה "לכמה ימים עד שיסתדר".

חשוב מאוד: לאחרונה ועקב המעבר לתעודות דיגיטליות השתנה הנוהל בחברות הביטוח (ספציפית בחברת הפול), וכעת דורשים אישור של קונה כלי הרכב/אופנוע שהוא מודע לכך שהמוכר ביטל את ביטוח החובה, או לחילופין להציג תעודת חובה בתוקף שהרוכש עשה. במידה ולא מעבירים אחד מהשניים – ביטול ביטוח החובה יכנס לתוקף רק שלושה ימים אחרי, וחבל לפספס סתם 3 ימי ביטוח ולשלם עליהם סתם…

בהצלחה.