מה צריך ליום מסלול?

פוסט זה הוא לא מאמר, ואני לא מנסה בו להסביר לכם למה דווקא מסלול הוא המקום המתאים לשפר את יכולות הרכיבה שלכם, הרבה יותר מאשר בפס הקבוע שלכם על כביש ציבורי. אני גם לא בא לדון בשאלת מיליון הדולר – “האם הז$@ שלי יהיה קטן יותר אם אני אגיע למסלול ואגלה שכל הפוזה שאני עושה על החברים בפס לא שווה כלום כשזה מגיע לביצועים שלי על המסלול”. שכל אחד יעשה מה שטוב לו, אבל מה שבטוח הוא שרכיבת מסלול מאפשרת להגיע לזיקוק טהור של אדרנלין המופק בעת רכיבה ספורטיבית, וזאת ללא הסיכונים הנלווים ברכיבה דומה על כביש ציבורי.

אז מה זה כן? פוסט זה משמש כצ’ק ליסט לפריטים אותם צריך להכין ליום מסלול, כשהדגש כאן הוא על רוכבים “מזדמנים” דהיינו כאלה שבאים מעת לעת לרכוב על המסלול, אבל לא כאלה שבאים להתחרות, לשפר זמנים או להתאמן לקראת תחרות.

חשוב מאוד! קראו את הפסקה האחרונה בעמוד הזה, זה בדמכם!

תרגישו חופשי לשתף או לשמור את הלינק. כמובן שאשמח לקבל הערות, הארות או תוספות בתגובות למטה.

(תמונה: אלעד דבדה)

אז מה צריך ליום מסלול?

נחלק את הפריטים לכמה קטגוריות כדי להקל:

סוג יום מסלול

שווה, במיוחד למי שזו עבורו הפעם הראשונה על המסלול, לבדוק עם המארגנים האם ביום המסלול הזה יש חלוקה למקצים? האם יש מקצים מודרכים? האם יש מקצה “רייסרים” שעשוי להשפיע על איך היום הזה מאורגן? כמה סשנים יש בשעה וכמה שעות יש לכם על המסלול?

שווה לדעת שסשן של 15 דקות בתוך שעה הוא סביר לגמרי (כלומר הסשן שלכם ועוד 3 סשנים אחריכם, בתוך שעה). גם סשן של 20 דקות בשעה הוא סביר, אבל קשה משמעותית מבחינה גופנית למשתתף – במיוחד למשתתפים חדשים שלא מכירים את העומס הגופני הנדרש בעת רכיבת מסלול.

לתשובות לשאלות אלה יש השפעה על אופי הרכיבה שלכם על המסלול – במיוחד אם אתם חדשים בתחום.

הרוכב/ת

זה נשמע אולי טריוויאלי (למרות שבימי קורונה אנחנו נדרשים הקפדה יתרה) אבל אם באתם לרכוב על מסלול ואתם לא במצב בריאותי (גופני, נפשי, אחר) תקין – לא תמצו בצורה טובה את ההזדמנות לשפר את יכולותיכם. הגיעו למסלול כשאתם במצב המתאים לרכיבה, ואם אתם סובלים מבעיות רפואיות שמגבילות אתכם רצוי כמובן להתייעץ עם רופא שמבין בתחום.

כיוון שהעומס הגופני הנדרש מהרוכב/ת בעת רכיבת מסלול הוא אגרסיבי, רצוי שתהיו בכושר וכמובן שככל שתרצו להיות טובים יותר, לכושר הגופני ולמשקל יש משמעות נוספת. אבל נשאיר את זה לרייסרים.

האופנוע

האופנוע עליו אנחנו מתכוונים לרכוב במסלול צריך להיות תקין מכאנית, ללא חלקים רופפים, פלסטיקה תקינה, ללא נזילות, וכמובן עם מכלולים (בולמים, בלמים שרשרת וגלג”שים) תקינים. לא לשכוח כמובן צמיגים תקינים (וזכרו שצמיג שנמצא בסוף חייו אולי לא יאפשר לכם לחזור הביתה ברכיבה אחרי יום המסלול).

פרקו מהאופנוע כל מה שזז, לא מחובר קבוע, או מיותר, כולל מראות ככל הניתן. מה שיכול לעוף עלול לעוף על מישהו מאחוריכם, ואם תיפלו עדיף להקטין את הנזק.

ציוד רכיבה

סוג הציוד הנדרש לרכיבת מסלול הוא לעיתים רבות מחסום שעומד בפני רוכבים מזדמנים ומונע מהם את האפשרות לעלות על המסלול. למזלנו, מחירי הציוד נמצאים בירידה מתמדת והיום אפשר לקנות בישראל פריטי ציוד במחירים הקרובים מאוד למחירי חו”ל. בכל מקרה, לא משנה איפה אתם רוכשים את הציוד – ודאו שהוא מתאים לכם במידה ולאופי הרכיבה.

הרוכב שמתכוון לעלות לרכב על המסלול חייב לבוא ציוד רכיבה המיועד למסלול הכולל את הפריטים הבאים:

1. קסדה סגורה, שלמה, לא נפתחת.

2. חליפת רכיבה מעור – או חליפה העשוייה מחלק אחד, או חליפה המורכבת משני חלקים (הכוללים מעיל + מכנס רכיבה שמתחברים ביניהם באמצעות רוכסן במותניים).

3. כפפות רכיבה ממוגנות (ארוכות, מעל קצה שרוול החליפה, ולא קצרות שחושפות את פרק היד).

4. מגפי רכיבה ממוגנים (הדגש הוא על מגפי רכיבת ספורט ולא מגפוני חצי גובה, נעלי רכיבה, בלאנדסטון או כל קומבינה אחרת).

מעבר לפריטים הנ”ל שהנם חובה, מומלץ מאוד:

5. שהקסדה תהיה עם סוגר DD (דאבל די) שהוא בטוח יותר מכל סוג סוגר אחר לקסדות.

6. מיגון גב כחלק נפרד או כחלק מהחליפה.

7. אנדר-סוט ללבישה מתחת לחליפת הרכיבה שעוזר לשמור על טמפרטורת הגוף ולנדף זיעה.

8. מעיל/חליפה או וסט המכיל כריות אוויר לטובת שיפור הבטיחות במקרה ונפלתם תוך כדי רכיבה.

9. אטמי אזניים.

רצוי שכל הפריטים שהוזכרו לעיל יהיו מיועדים לרכיבת מסלול ויהיו מהסוג הבטיחותי והאיכותי ביותר שידכם משגת, ולו לטובת שיפור בטיחותכם.

ניירת (ביטוחים, רישיונות)

הנחת היסוד של פוסט זה היא כאמור שמדובר ברוכבים מזדמנים, ולא רוכבים עם מספר אפור ורישיון ספורטיבי. ולכן:

  • רישיון נהיגה המתאים לסוג האופנוע עליו אתם מתכוונים לרכוב במסלול.
  • ביטוח חובה כחוק בתוקף.

הערה: בכפוף לסוג האירוע ולמיקומו יתכן וביטוח החובה הרגיל שלכם לא יתפוס על המסלול. בכל מקרה, זו האחריות שלכם לברר מראש עם המארגנים של יום המסלול האם זהו המקרה, ואם כן מהו הכיסוי האלטרנטיבי שהם מספקים לרכיבה במסלול. אל תזלזלו בזה, כי בהתרחש תאונה חס וחלילה אתם לא רוצים למצוא את עצמכם ללא כיסוי. כדאי שכל רוכב ידע מהו הכיסוי הביטוחי שלו בחיים, ויתכן ויגלה שישנו כיסוי משלים כדוגמת ביטוחי מנהלים, ביטוחי חיים עם סעיפי נכות וכו’ שעשויים להקטין במידת מה את רוע הגזירה במידה והנורא מכל יקרה. בכל אופן, אל תתעלמו מזה.

ברוב ימי המסלול שמאורגנים בארץ על ידי עמותות כאלה ואחרות יש צורך למלא טופס הסרת אחריות. קחו את זה בחשבון.

רצוי מאוד שיהיה לכם גם:

  • ביטוח צד ג’ (וזה נכון באופן גורף לרכיבה על אופנוע).
  • ביטוח תאונות אישיות מותאם לרכיבה על אופנוע (זכרו שביטוח תאונות אישיות מכסה על שברים, כוויות וימי אישפוז. הוא אף פעם לא יכול להחליף ביטוח חובה רגיל)

חשוב לדעת שברובם המכריע של המקרים, גם אם יהיה לכם ביטוח מקיף, הוא לא יתפוס לרכיבה על מסלול. לכן, אם תתרחש תאונה בה האופנוע שלכם יינזק קשות, אתם עלולים למצוא את עצמכם מול שוקת שבורה שכן לא יהיה לכם את מי לתבוע על הנזק לרכוש. עליכם לקחת את זה בחשבון, כי לעיתים נפילה עלולה להיות כואבת מאוד בכיס.

קצת ציוד נלווה

כדאי גם לקרוא רשימה זו:

  • אם אתם מגיעים ליום מסלול ומגלים תקלה מכאנית תתבאסו מאוד. לכן רצוי (מעבר לבדיקת תקינות שאותה חייבים לבצע לפני צאתכם לדרך) שיהיו לכם כלים לתיקוני דרך בסיסיים, כל אחד והמגבלות המכאניות שלו.
  • מומלץ שיהיה לכם מד לחץ אוויר כדי שתדעו בכמה אתם מורידים את האוויר מהצמיגים.
  • אם הורדתם אוויר ואתם מתכננים לרכוב הביתה על האופנוע, תרצו בוודאי שיהיה לכם קומפרסור קל משקל (כמו למשל של שיאומי, חפשו באתרי הקניות הסיניים).
  • רצוי שיהיה לכם גם משהו לנשנש וכמובן נוזלים למניעת התייבשות (במיוחד בקיץ, שכן המסלולים בארץ הקודש נמצאים באזורים מן החמים בישראל).
  • בגדים להחלפה ו/או ציוד קצר שתוכלו קצת להתאוורר בו בין המקצים, ואולי גם מגבת כדי לספוג זיעה.
  • כובע או אמצעי הצללה אחר.
  • כסא מתקפל או משהו שאפשר לשבת עליו בין המקצים.

הערה סופר חשובה

למרות כל האמור לעיל, זו אחריותו של הרוכב/ת לוודא מעל כל צל של ספק את חוקיותו של יום המסלול בו הוא משתתף, ולהחליט בהתאם לכך מה יהיו צעדיו. ישנם, לצערי, מפעילי ימי מסלול שלא חושפים את כל האמת בפני המשתתפים, מציגים מיצג שווא כאילו קיימים ביטוחים כאלה ואחרים, ופועלים במיטב מסורת הקומבינה וה”סמוך עלי מה כבר יקרה” הישראלית המוכרת. כל עוד הכל מתקתק ואין תקלות – הכל בסדר. אבל ברגע שמישהו נופל, נפצע, האופנוע נפגע קשות, או מגיעה משטרה – פתאום העכברים בורחים מהספינה והרוכב נשאר לעמוד לבדו מול הרשויות.

בכאב רב אני אומר לכם: בדקו היטב בציציות של המפעילים, תשאלו את השאלות הכי קשות (ורצוי גם להקליט את התשובות) – האם ביטוח החובה תופס או לא? האם יש ביטוח אחר במקרה וקרה משהו? האם מותר לעלות על המסלול עם מספר צהוב? האם אני חייב רישיון ספורטיבי כדי לרכוב על המסלול? אם התשובות שתקבלו לא מניחות את הדעת, אם התשובות מתחמקות, אם אתם מרגישים שיש כאן קומבינה – אתם כנראה צודקים. אם אתם לא מוכנים לקחת את הסיכון (ויש סיכון, שלא יספרו לכם סיפורים) – הימנעו לעלות על המסלול במצב כזה, בקשו את כספכם חזרה, וחיזרו הביתה בזהירות.

ודבר אחרון: למי שמתכנן לבלות הרבה על מסלול כדאי לבדוק מה ההשלכה של פעולה ספורטיבית זו על האחריות של היצרן על האופנוע שלו. ישנם יצרנים ויבואנים – שלמרות התדמית הספורטיבית של הכלים שהם מוכרים – לא יהססו להוריד לכם את האחריות על הכלים שלכם ברגע שיוודע להם שהכלים בילו זמן על המסלול. אגב, זה נכון לא רק לגבי אופנועים אלא גם לרכבים (ואפילו במותגים הכי ספורטיביים וקיצוניים שתעלו על דעתכם).

בהצלחה ותנו בראש.

נגישות