עדיין חושבים שזה בסדר להשתמש בסלולרי תוך כדי נהיגה?

סרטון שהופץ ביממה האחרונה ברשתות חברתיות מראה את הקטע הבא, שימו לב לנהג המזדה בנתיב הימני:

נכון, אין לנו את כל המידע, ואין לנו מושג מה באמת עובר בראש של הנהג בנתיב הימני. יתכן והוא בעיצומו של התקף לב, אולי הוא חוטף שבץ מוחי. אבל כפי שברור לכל צופה, לא משנה מה גורם לכך, הנהג ברכב פשוט לא ראה את התנועה שעומדת לפניו, וכשסוף סוף הרים את עיניו מהסלולרי (או הסנדוויץ', או העיתון, או הציפורניים של הרגליים) – זה כבר היה מאוחר מדי.

תחשבו על זה: מרחק עצירה = מרחק בלימה + מרחק תגובה

נהג רכב או רוכב אופנוע המבחין בסכנה אינו יכול לעצור את כלי הרכב שלו בו במקום, היות וכלי הרכב עובר כברת דרך עד העצירה המוחלטת, מרחק זה נקרא "מרחק עצירה", והוא כולל את:

  • מרחק התגובה – המרחק שכלי הרכב עובר עד התגובה של הנהג – מהרגע בו הבחין הנהג בסכנה ועד התחלת התגובה. מרחק זה תלוי בזמן התגובה של הנהג ובמהירות בה הרכב נוסע באותה עת. נהוג להתייחס לזמן תגובה ממוצע אצל אדם בריא בכ- 3/4 שניה. באותו זמן, כלי הרכב ממשיך בנסיעתו באותה המהירות עד לתגובת הנהג.
  • מרחק הבלימה – המרחק אותו עובר כלי הרכב מתחילת הלחיצה על דוושת הבלם ועד עצירה מוחלטת. מרחק זה תלוי בגורמים רבים כמו מהירות כלי הרכב, במצבו המכאני, בתקינות הבלמים, במצב הדרך, במצבו הנפשי והגופני של נהג או הרוכב, במצב האחיזה של האספלט עליו נוסע כלי הרכב, במזג האויר וכו'.

במהירות של 50 קמ"ש הרכב גומא מרחק של כ- 14 מטר בשניה. לכן, מרחק העצירה של רכב הנע במהירות כזו עומד על כ- 24 מטר בתנאים אופטימליים. במהירות של 90 קמ"ש מרחק העצירה עומד על כ- 65 מטר.

אם תסתכלו בסרטון, מבלי לדעת שום דבר אודות מצבו של הנהג בנתיב הימני, תוכלו בנקל לראות שבעוד שהתנועה לפניו עומדת לחלוטין, עוברות לא פחות מ- 6 שניות בהן הנהג לא נוגע בדוושת הבלם. רק בשניה האחרונה לפני האימפקט נדלקים אורות הברקס. אין ספק שהנהג כלל לא הסתכל בכביש במשך אותן 6 שניות (בהנחה שאפשר לשלול התקף לב, שבץ מוחי, חטיפת חייזרים או שטיחון שנכנס מתחת לדוושת הגז).

בזמן נהיגה לא נוגעים ולא מתעסקים בשום דבר פרט לנהיגה. תראו את זה לילדים שלכם שלומדים היום נהיגה.

Add a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *