על מגיני ידיות בלם

והפעם נדבר על מגיני ידית הבלם המותקנים לעיתים על אופנועים – אביזר הנקרא באנגלית Brake Lever Protector או Brake Guard. האם מדובר באביזר חובה? אם כן, מדוע לא כל אופנועי הספורט מגיעים איתו כבר מהמפעל? האם מדובר בפריט שימושי, או בעוד שדרוג שכל מטרתו היא לשפר את הפוזה של הרוכב?

ננסה לעשות קצת סדר.

כשמדובר באופנועי כביש, מגיני ידית הבלם לא נועדו במקור להגן על הידית עצמה מפני נזק. מטרתם שונה לחלוטין: למנוע מצב שבו משהו ילחץ בטעות על ידית הבלם הקדמי.

בתרחיש כזה, גם לחיצה קטנה עלולה להספיק כדי לנעול את הגלגל הקדמי ולהסתיים בהתרסקות. זה יכול לקרות במעבר צפוף בין אופנועים במהלך מירוץ, במגע עם אופנוע אחר, אבל גם במגע עם מראה של רכב, קונוס, מחסום, צמיג בטיחות או כל עצם אחר שנמצא קרוב לכידון.

אגב, באופנועי שטח קיימים כבר שנים מגיני ידיים, אבל הם נועדו למטרה אחרת לגמרי – להגן על הידיים ועל הידיות מפני ענפים, אבנים ונפילות. זה לא הנושא של הפוסט הזה.

כל הסיפור התחיל בשנת 2006, במסלול קטלוניה שבספרד, במהלך הסיבוב השביעי של עונת ה-MotoGP. במהלך המירוץ התנגש האופנוע של סטה ג'יברנאו בידית הבלם הקדמית של לוריס קפירוסי. ג'יברנאו הועף באלימות מה-Ducati Desmosedici שלו, והתוצאה הייתה תאונת שרשרת שבה היו מעורבים גם דני פדרוסה, רנדי דה פונייה ומרקו מלנדרי.

שווה לראות את הקליפ הזה:

זה לא נעצר שם. בשנת 2008 התרחשה תאונה נוספת, הפעם בקטגוריית ה-250 סמ"ק, שבה היו מעורבים הקטור ברברה ומרקו סימונצ'לי ז"ל. גם כאן עלתה שוב האפשרות שמגע בידית הבלם היה אחד הגורמים לתאונה.

בעקבות המקרים הללו החלו רוכבים שונים, ביניהם סקוט רדינג וטוני אליאס ב-Moto2, להתקין מגיני ידית בלם באופן עצמאי. אבל מאז העונה של 2012 הפכו מגני ידיות הבלם לפריט חובה בכל מירוצי ה- MotoGP, ומאותה שנה, כל האופנועים המשתתפים בליגת המוטוג'יפי מחוייבים להצטייד בפריט זה. בנוסף, כיום המגנים הללו הם כבר לא רק נחלת ה-MotoGP, אלא מופיעים גם באליפויות נוספות כמו WorldSBK, Moto2 ו-Moto3, וחלק מהיצרנים אף מציעים אותם כאביזר מקורי או כחלק מחבילות Track.

הבנו. במירוצים זה נשמע הגיוני.

אבל האם אנחנו באמת צריכים להתקין מגן ידית בלם על אופנוע כביש, כשכל מה שאנחנו עושים הוא לרכב לעבודה, לטיול שבת או לכבישים המפותלים?

התשובה היא… לא.

בדיוק כמו שאנחנו לא באמת צריכים מערכת פליטה לא חוקית, רגליות מירוץ מתכווננות, אינסוף חלקי קרבון, ברגי טיטניום או עוד אלף ואחד שדרוגים אחרים. ועדיין, רובנו סובלים במידה כזו או אחרת ממה שמכונה "קופיקו", ומבלים שעות מול אתרי אפטרמרקט, משכנעים את עצמנו שהאופנוע חייב עוד חלק אחד קטן…

זו האמת.

אבל בכל זאת, אם צריך לבחור את אותם פריטים שיש להם משמעות בטיחותית ומעשית והמשדרגים את היכולת שלנו לרכוב בצורה יותר טובה – מגיני ידיות בלם הם בהחלט חלק מהרשימה הזו הכוללת אביזרים שהוזכרו קודם – רגליות בעלות אפשרויות התאמה טובות יותר, מערכת פליטה משופרת, משקפים המאפשרים רכיבה נוחה יותר, מושבים נוחים יותר, ועוד.

איזה מגן כדאי לקנות?

יש מגנים העשויים יחידה אחת, אחרים בנויים ממספר חלקים ומאפשרים כיוון של האורך והזווית. יש כאלה שעולים כמה דולרים באליאקספרס, ויש כאלה של מותגים כמו Rizoma, Bonamici, Evotech או Gilles Tooling שעולים מאות שקלים ואף יותר.

כמו תמיד – זו כבר בחירה אישית. איכות הגימור, החומרים, ההתאמה לאופנוע, וכמובן… הצבע.

שאלה נוספת שצריך לשאול היא האם אתם מעוניינים לספק הגנה חד-צידית רק לידית הבלם בצד ימין? או שמא תרצו שהאופנוע שלכם יראה סימטרי ותתקינו מגן כזה גם בצד ימין, להגנה על ידית הקלאץ', משהו שהוא לא באמת נחוץ? אני בחרתי כן להתקין את שני המיגונים, אחד בכל צד, אבל תכלס, רק ידית הבלם היא החשובה מבין השתיים.

רק קחו בחשבון שתי תופעות לוואי קטנות.

הראשונה היא שהאופנוע הופך לרחב יותר בכמה סנטימטרים. אם אתם נוהגים להשתחל בין מכוניות, כדאי לזכור שהנקודה הרחבה ביותר כבר אינה בהכרח הכידון או הקליפאונים.

השנייה היא שרבים מהמגנים – בעיקר הזולים יותר – אינם מחליפים באמת את משקולות קצה הכידון מבחינת המסה שלהן. התוצאה עלולה להיות מעט יותר ויברציות בכידון ובכפות הידיים. לא משהו דרמטי, אבל בהחלט מורגש בחלק מהאופנועים.

וסיום קטן: אם אתם קונים מגן כזה מתוך מחשבה שהוא יגן על ידית הבלם במקרה של נפילה – אל תבנו על זה. זו לא המטרה שלו, וברוב ההחלקות הוא לא באמת ימנע נזק לידית. הוא נועד כמעט אך ורק למנוע לחיצה לא רצויה על הבלם בזמן רכיבה.

סעו בזהירות.