כמה מילים על ביטוח חובה מוזל לרוכבי אופנוע

לאחרונה קיבלתי מספר שאלות בנושא, ומכיוון שהבטחתי תשובה ישבתי וכתבתי את המאמר הזה.

שימו לב, זה הולך להיות ארוך, אז מי שצריך אמל"ק ומי שממש קשה לו, דלגו למטה. מי שכן יקרא, אני מקווה שיוכל לקבל כמה תובנות למי שרוצה להבין איך הסיפור הזה עובד.

יצויין שכל מה שכתוב כאן מתייחס אך ורק לביטוח חובה ותאונות דרכים. לא מקיף, לא צד ג', ולא ביטוח לאומי או תביעות של תאונות עבודה. מאמר זה גם אינו מתייחס לביטוח תאונות אישיות, שראוי להתעכב עליו בפוסט נפרד.

הפיצויים/כספים שעשויים להגיע למבוטח בביטוח חובה עקב פציעה/פגיעה מתאונת דרכים מחולקים לשלוש קטגוריות, כשכל אחת היא לכאורה נפרדת מהאחרות אבל כולן יחד עובדות כדי לספק למי שנפגע בת"ד את הפיצוי הכספי המגיע לו:

1. טיפול רפואי מלא, החל מציפורן חודרנית וכלה באישפוז לכל שארית חייו בבית לוינשטיין, כצמח (חס וחלילה). אין שום מגבלה על הטיפול הרפואי, ואדם יקבל את כל הטיפול הנדרש לו למשך כמה זמן שנדרש לו. כל הטיפול נעשה דרך קופת החולים.

הטיפול הרפואי מגיע לנפגע בת"ד מהיום הראשון והוא לא קשור בשום צורה למשפט שיתקיים או שלא יתקיים בעתיד, או לכל פיצויים שהוא יקבל או לא יקבל בעתיד.

בסעיף זה אין שום הבדל בין ביטוח החובה המוזל (הכולל השתתפות עצמית, במחיר מוזל) לביטוח החובה המלא (ללא השתתפות עצמית, במחיר מלא).

(צילום אילוסטרציה)

2. במידה והיתה למבוטח פציעה שמביאה לנכות ברמה מסויימת ולפגיעה עתידית ביכולת שלו להתפרנס בעתיד, ישנו מרכיב של אובדן יכולת השתכרות עתידית שבו אדם שקיבל, למשל, 50% נכות כתוצאה מתאונת דרכים, ועובד כרגע בעבודה X אשר מכניסה לו Y וסביר להניח שיכול היה להשתכר Z אילו היה ממשיך לעבוד עד צאתו לפנסיה – יוכל לתבוע מהביטוח פיצויים עבור ההפסד בשכר העתידי שלו. כמובן שיש דיונים לגבי מהות הפגיעה, אחוזי הנכות, וכמה פיצוי באמת מגיע לו, ובד"כ זה מגיע לויכוח עם חברת הביטוח שמן הסתם רוצה לשלם כמה שפחות. או שמגיעים לפשרה, או שעוברים דרך בית משפט.

בכל מקרה, סכום זה מוגבל תיאורטית רק בשמיים, ולכן תיאורטית אדם יכול לקבל מיליונים רבים מהביטוח בגלל סעיף זה. מעשית, ישנה מגבלה של שכר מקסימלי עד פי 3 מהשכר הממוצע במשק. לכן אדם שעובד למשל בתור שומר בחניון ומקבל (לדוגמה) 4000 ש"ח בחודש וקיבל 50% נכות ונותרו לו עוד 30 שנים לעבודה עד צאתו לפנסיה יוכל לתבוע ולקבל ככה וככה, ואילו אדם אחר שעובד בתור מנתח פלסטי עם קליניקה פרטית שמרוויח 150,000 ש"ח בחודש, אמנם יוכל לתבוע יותר אבל הפיצויים שלו יהיו מוגבלים לחישוב שכר מקסימלי של בערך 30,000 ש"ח בחודש (קצת פחות מזה).

סכום זה, שכאמור עשוי להיות גבוה מאוד, יגיע לנפגע בת"ד רק אחרי התנהלות מול חברת הביטוח (בין אם בפשרה ובין אם דרך בית משפט), ועשוי להגיע אליו שנים רבות אחרי הפגיעה (שנה, שנתיים, חמש, תלוי כמה התיק מורכב).

בסעיף זה אין שום הבדל בין ביטוח החובה המוזל (הכולל השתתפות עצמית, במחיר מוזל) לביטוח החובה המלא (ללא השתתפות עצמית, במחיר מלא).

(צילום אילוסטרציה)

ועכשיו אנחנו מגיעים לסעיף הרלוונטי לנו:

3. פיצויים על כאב וסבל הנקבעים על פי פרמטרים הניתנים למשא ומתן בין התובע לבין חברת הביטוח (עובר דרך בית משפט, אם אין הסכמה בין הצדדים). פיצויים אלה הם הכסף שאדם מקבל בעבור זה שהוא נקע את הקרסול, שבר את היד, פרק את הכתף, חטף כוויות בישבן, יצאה לו עין, עפה לו שן או כל פגיעה אחרת בגוף. פיצויים אלה מתחילים מ- 1 ש"ח, ומוגבלים באזור ה- 140-160 אלף ש"ח (מי שמחפש מספר מדוייק יוכל לקבל). סביר להניח שאדם שפרק את האצבע הקטנה ברגל יקבל מעט מאוד כסף אם בכלל, ואילו מי שחטף שברים בכל אחת מרמ"ח עצמותיו יקבל את המקסימום. בתור סכום זה נכלל גם סכום של כסף עבור הימים שבהם הוא נאלץ לשבת בבית בחופשת מחלה, אבל כאמור יש עליהם תקרה מלמעלה, ואי אפשר לקבל סכום בלתי מוגבל.

סכום זה יגיע לנפגע בת"ד רק אחרי התנהלות מול חברת הביטוח (בין אם בפשרה ובין אם דרך בית משפט), וככל שהתיק מורכב וגדול יותר זה עשוי להימשך יותר זמן.

רוב התביעות של רוכבי דו"ג שאינן ברמה של סיכון חיים ושאין בהן נכות או פגיעה משמעותית מסתכמות בסכום שנגזר מסעיף זה. מכירים שליח שנפל ותבע את הביטוח, וקיבל 16,000 ש"ח? זה זה.

מכיוון שמטרת הרוכבים היא להביא להוזלה של ביטוח החובה לכולנו, אחת הדרכים לעשות את זה (פרט לשריפת צמיגים וחסימת כבישים שלא ממש מביאה לשום תוצאה) היא להבין ולהפנים שאם כולנו כציבור נתבע פחות, כך חברת הביטוח תצטרך לשלם פחות, וכך הפוליסות של כולנו יוזלו בטווח הארוך.

אחת הדרכים להביא להפחתת מספר התביעות (ובעיקר תביעות סרק של חבר'ה שמשתמשים בשיטה הזו, פעם בשנה, כדי לעשות לעצמם השלמת הכנסה – וכולנו מכירים כאלה רוכבים) היא לאפשר לרוכבים את האפשרות לקנות ביטוח מוזל, ביטוח הכולל השתתפות עצמית בסך 25,000 ש"ח ו- 7 ימי עבודה.

הנחת העבודה היא שככל שיותר רוכבים ירכשו את הפוליסה המוזלת, כך יקטנו מספר תביעות הסרק שמהוות כיום את רוב הכסף הגדול שחברת הביטוח משלמת על תביעות. יחד עם זאת, מי שבאמת עשה תאונה קשה וממילא הפיצויים שמגיעים לו גבוהים מ- 25,000 ש"ח, יתבע, ויקבל את מה שמגיע לו בניכוי אותה השתתפות עצמית. לדוגמה, אדם שנפגע והפך ל- 100% נכה לשארית חייו, מן הסתם יקבל פיצויים הרבה יותר גבוהים מאשר אדם שפרק כתף. לכן, אותו אדם יקבל מן הסתם פיצויים גבוהים מאוד, ואותה השתתפות עצמית היא בגדר תשלום סביר והגיוני כיוון שהוא מתגמד ביחס לכלל הפיצויים.

נכון שאדם לא יכול לנבא את העתיד ולא יכול לצפות אם תקרה לו תאונה, ומה תהיה רמת הפגיעה שלו. אדם שעף מאופנוע במסלול בליסטי לעבר שמשה של רכב לא בוחר איפה ואיך וכמה להיפגע. אבל, ההנחה היא שככל שהרוכב ותיק יותר, ככל שהוא בעל ניסיון רכיבה, ככל שהוא מיומן יותר, ככל שהוא רוכב רגוע יותר, ככל שהוא מבלה פחות זמן על הכביש (למשל רכיבה רק בסופי שבוע) – כך הוא יהיה פחות חשוף לתאונות.

לכן רכישת פוליסה מוזלת הכוללת השתתפות עצמית היא לא רק חיסכון כספי מדי שנה (תיכף נחזור לזה) אלא גם מעין הצהרה של הרוכב שאומרת בעצם "אני רוכב בטוח, אני לא מסתכן, אני מאמין שאני לא ארצה לתבוע, ואם יקרה משהו וכן אפגע, אני לא אטריד את חברת הביטוח בתביעות סרק קטנוניות".

לגבי החיסכון הכספי – יש כל מיני חוכמולוגים שמראים לנו טבלאות אקסל ומנסים להסביר שאדם צריך לרכוב במשך 25 שנה ללא תאונות כדי שהביטוח המוזל הכולל השתתפות עצמית יהיה לו "משתלם". אז קודם כל – ביטוח חובה הוא לא מוצר משתלם. הוא אף פעם לא משתלם, זה כסף אבוד שהולך לפח כל שנה (בדיוק כמו ביטוח חיים ריסק). המקרה היחיד שבו הוא "משתלם" הוא כשמתרחש אירוע ביטוחי, וזה משהו שאף אחד מאיתנו לא שואף אליו (כמו שאנחנו לא שואפים למות ולהרוויח על ביטוח החיים שלנו).

שנית, תאונת דרכים איננה אירוע סינגולרי, ואי התרחשותה של תאונת דרכים בשנה X איננה פרמטר ואיננה ערובה לכך שהיא לא תתרחש שוב בשנה Y. זאת אומרת, אם אדם לא עשה תאונה בשנה הנוכחית לא אומר כלום לגבי הסיכויים שלו לא לעשות תאונה גם בשנה הבאה, ואפילו לא 10 תאונות בשנה הבאה (זה לא הגיוני שזה יקרה, אבל מי שראה "מונטי פייתון והגביע הקדוש" זוכר בוודאי את האביר השחור…). כך גם הפוך, והתרחשותה של תאונה (בהנחה שהיא לא קטלנית עבור המבוטח) לא אומרת כלום לגבי הסיכויים שלה להתרחש שוב.

(האביר השחור)

לסיכום כל המאמר הארוך הזה:

  • מי שעושה ביטוח חובה לדו"ג חייב להבין את ההבדלים בין שני המוצרים (שהם ייחודיים לנו, וטוב שכך).
  • מי שאין לו כסף שלא יהיה לו כסף, שיעשה את הביטוח המלא, גם אם הוא יקר יותר בכ- 1000-2000 ש"ח בשנה.
  • מי שיש לו כסף שלא יהיה לו כסף, מי שמצהיר על עצמו שהוא לא צריך את התביעות הקטנוניות, מי שמצהיר על עצמו שהוא לא יתבע תביעות סרק, ומי שיש לו ביטוחים משלימים כאלה שמכסים את החור באותם 25,000 ש"ח של השתתפות עצמית – שיעשה את הביטוח המוזל. הוא לא ירגיש את ההבדל.
  • מי שמרגיש צורך לקבל כספים נוספים במקרה של ת"ד יוכל לבחור לעשות ביטוח תאונות אישיות עם הקפדה להחרגה על אופנוע, ולקבוע את הסכום המקסימלי לפיצויים (מכאן גם יגזרו תשלומי הפרמיות). חשוב לדעת שביטוח תאונות אישיות לא מכסה כל סוג של פגיעה, ולא יכול למלא את החסר בצורה מושלמת (דהיינו – זה לא במקום ביטוח חובה אלא כהשלמה).
  • מי שלא עושה ביטוח חובה ורוכב על אופנוע הוא אידיוט מוחלט, דביל גמור, מטומטם וטיפש, ולמרות שאני לא מאחל לאף אחד להיפגע בשום צורה – אני מקווה שיום אחד הוא יגלה עד כמה המעשה שלו היה חמור, כי הוא פוגע בטמטום שלו לא רק בעצמו, אלא גם במשפחתו, באהובים שלו, ובכל מי שסובב אותו.

סעו לשלום בבטיחות, באחריות, ובכיף גדול.

Add a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *