לאן נעלמו 400 מיליון ש"ח?

אם אתם עוקבים אחר המאמרים שלי בנושא המאבק בביטוח החובה היקר שרוכבים בישראל משלמים, אז הנושא בוודאי לא זר לכם, אבל הנה תזכורת:

עוד באמצע שנת 2015, קצת אחרי שמשה כחלון נכנס לתפקידו כשר האוצר, הוא "גילה" באופן פתאומי כי בקופת קרנית ישנם עודפים של 1.5 מיליארד ש"ח.

אגב, למי שלא יודע, תפקידה של קרנית (או "הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים") הוא לפצות נפגע תאונת דרכים הזכאי לפיצויים אך אין לו אפשרות לתבוע אותם מחברת ביטוח מסיבות שונות, כמו פוגע לא ידוע או היעדר כיסוי ביטוחי (למשל במקרה של רכב גנוב שפגע בהולך רגל או ברכב אחר). פעילותה של קרנית ממומנת בין היתר מכספיהם של כלל המבוטחים בביטוח חובה ברכב (אחוז אחד מפוליסות ביטוח החובה של כולנו מגיעות לקרנית).

בצעד מאוד לא אופייני לשרים וחברי כנסת טיפוסיים (צריך לתת להם את הקרדיט על כך), החליטו שר האוצר משה כחלון, שרת המשפטים איילת שקד, והממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון דורית סלינגר, להחזיר למבוטחי ביטוח החובה לרכב את אותם כספים שהצטברו בקרנית. לא יאומן, הא? לפי החישוב, השבת הכספים תוביל להוזלת תעריפי ביטוח החובה לכלי רכב בישראל – ובתוכם, גם לדו-גלגלי – בשלוש השנים לאחר התחלת ההחזרים, כשהכספים אמורים היו להיות מוחזרים ביחס שונה בכל שנה, עד לתום השנה השלישית (ספטמבר 2019).

או לפחות כך זה היה צריך להיות.

בצירוף מקרים קוסמי מדהים, בערך באותה תקופה פורסמו מסקנות של ועדת וינוגרד (שהוקמה על ידי שר הרווחה לשעבר מאיר כהן עוד בשנת 2014), ואשר מטרתה היתה לבחון את הנתונים שמשמשים את המוסד לביטוח לאומי לחישוב הקצבאות המשולמות לנפגעי תאונות עבודה. בין מסקנות הועדה הקשורות כאמור לביטוח לאומי, היתה גם מסקנה נוספת (וצודקת, יש לציין), שנגעה לדרך שבה מחשבות חברות הביטוח את התשלומים שהן צריכות לשלם למבוטחים, וזאת על רקע ירידת הריבית בשנים האחרונות. מסקנות אלה השפיעו באופן משמעותי על הפיצויים שנדרשות חברות הביטוח לשלם לבעלי ביטוחי חובה. כתוצאה מכך, התייקרו ביטוחי החובה לכלי רכב בישראל – ובתוכם, גם לדו-גלגלי.

מפה לשם, המלצות הועדה התקבלו, ואכן, תעריפי ביטוח החובה לכל כלי הרכב בישראל עלו.

דהיינו, יד אחת נותנת, יד שניה לוקחת, והתעריפים של רובנו לא באמת זזו לא לכאן ולא לכאן.

אלא מה, טוויס נוסף בעלילה: פאסט-פורוורד שנתיים, והנה אנחנו עומדים בפתחה של השנה השלישית שבה היינו אמורים להנות משאריות העודפים בקופתה של קרנית, שאיכשהו תקזז את העלייה בגלל מסקנות ועדת וינוגרד. אבל ראו זה פלא: במקום אותם 1.5 מיליארד ש"ח שהיו אמורים לחזור לציבור, אנחנו מתבשרים ש"מישהו" עשה את החישוב לא טוב, ושבמקום 1.5 מיליארד ש"ח יש בקופה "רק" 1.1 מיליארד… לאן נעלמו להם לפתע כ- 400 מיליון ש"ח באופן שאף אחד לא יכול להסביר? (או לפחות אני לא מצאתי או שמעתי הסבר כזה, אם כי למען ההגינות, כבר בסוף אוקטובר 2017 החלו להישמע קולות בנושא). מה הם כבר כמה מאות מיליוני שקלים? אה, כסף קטן. מי סופר, מי יודע לאן הם הלכו, מי יודע מה באמת קורה שם? אף אחד.

אז במקום 3 שנות הנחה, קיבלנו רק שנתיים. והנה, בינואר 2019 (10 חודשים לפני תום ההנחה המתוכננת) – תעריפי ביטוח החובה של כל כלי הרכב בישראל – דו"ג ביניהם – יעלו.

סיפרתי לכם פעם שכשנוח להם, גם חוקי המתמטיקה והחשבון יכולים להשתנות. כנראה שזו דוגמה נוספת לכך.

Add a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות